תקציר שיעור צהריים – 11.2.24
אהבה ויראה צריכים להיות באיזון כדי לתמוך זה בזה ולהתקיים יחד.
איך מעוררים יראה בעבודה? מזה שהאהבה יכולה להיעלם, שתפרו אותה ותשכחו ממנה.
עלינו להשתדל שאהבה ויראה יתקיימו יחד ואז הם לא יבטלו זו את זו, אלא אם ישנה אהבה, יכולה להיות יראה: אולי אני לא אוהב מספיק, אולי אגרום למי שאני אוהב שהוא לא יענה לי באהבתו, אהבה ויראה צריכות להיות מאוזנות.
אהבה ויראה מאזנות זו את זו ומביאות שלמות לאדם.
כשגם יראה וגם אהבה פועלות באיזון לכיוון אחד, אנחנו יכולים להתקרב לבורא.
לכל אחד מגיע מצב שהוא מרגיש לא בטוח ובספק, עד שהוא מרגיש באמת מהי אהבה ומהי יראה והוא יכול לחבר את שתיהן יחד.
מכיוון שאנחנו אגואיסטים ואוהבים את עצמנו, עלינו להוסיף יראה כשאנחנו פונים באהבה. על כל אחד מאיתנו להבין שאפילו אם הוא אוהב מישהו, רצוי לצרף יראה לאהבה, סוג של דאגה: "אולי אני לא אוהב מספיק?", "אולי אני עושה משהו לאהוב שלי שהוא יכול פתאום להתחיל לזלזל בי?", לא בגלל שאני פוחד מהתוצאה באגו שלי, אלא בגלל שאני לא רוצה שיהיו בינינו יחסים כאלה.
האם הבית שאנחנו בונים הוא האהבה בעשירייה, והיראה היא לא לאבד את הבית הזה? האם זו השלמות? הרב: נכון.
בחכמת הקבלה אפשר לדבר על אהבה מהעולם הזה עד העולם הרוחני הכי גבוה.
אהבה היא כשאני מוכן לראות את הזולת למעלה ממני בכל דבר.
אהבה ויראה קיימות יחד ויוצרות בנו את היחס הנכון לזולת והוא יהיה הקו האמצעי, דרכו נוכל ליהנות לבורא.
אם אני לא מפחד, אני לא יכול לאהוב כי בסופו של דבר אני רצון לקבל, והרצון לקבל לא נעלם. אנחנו בונים עליו עוד ועוד הבחנות, לכן עליי להצטייד בפחד ובאהבה, להיות בקו האמצעי בכל המצבים, ברצון להתחבר וביכולת להתרחק, בעד ונגד, וכך אני מגיע לחיבור הנכון עם החבר.
עלינו לחשוב איך להיות קשורים יותר זה לזה, מחוברים בינינו כדי ששום תנאים ונסיבות לא יפרידו בינינו, על כך עלינו לחשוב ומזה לפחד.
היראה, הפחד שמא לא אוכל להשפיע לבורא, שאני לא מחובר עם החברים בצורה מספקת כדי להיות בקשר עם הבורא, את זה עלינו לבדוק ולפתח.
השמחה מגיעה כשאנחנו יכולים להיות באיזון בכל הגילויים של טוב ורע, שגם הרע הופך להיות לטוב.
האם הבחירה שלי היא בנקודת האיזון בין אהבה ליראה? הרב: כן.
מי מנתק אותנו, אנחנו או הבורא? הכול עושה בורא, ועלינו כל הזמן להשתדל להיות בנטייה לאיזון.
מה לעשות כשאין לי רצון להוסיף אהבה? צריך לאהוב יותר, תנסה להסתכל על החברים שלך וללמוד מהם.
איכות התפילה נקבעת לפי המידה שבה אני חושב טוב על הבורא.
מי שהלך מעולמנו, אסור להצטער על כך, זה חשבון הבורא.
אם אני עוד לא מרגיש מוכן להשפעה, אני רוצה לפתוח את הלב אבל יש בי פחד שהחברים ירגישו ממני חוסר תיקון, איך להתגבר על כך? תנסה להיות ביחס טוב אל החברים, ותראה איך הכול שקט ונפתח בחופשיות.
המאמץ של האדם צריך להיות להתקרב לחברים ככל האפשר, ויחד איתם להתקרב לבורא ככל האפשר.
למה יש פחד להביע אהבה? הפחד נולד בגלל שאתה פוחד שלא תקבל תשובה, אבל אנחנו תמיד מקבלים תשובה, והעיקר זה לא לקבל תשובה, אלא שמתעוררת בנו פנייה לבורא. זה מה שהבורא מעורר בנו.
פחד ויראה יגדלו ויתגברו בהדרגה, רק תקשור אותם לחברים ותראה שהכול יגיע לאיזון.
תחשבו יותר על אהבה ותראו שהפחד נעלם לאט לאט. הוא הכרחי רק כדי להמשיך ולפתח יותר את האהבה.
חיים אמיתיים רוחניים הם חיבור של אהבה ויראה.
היראה עוזרת לנו לכוון נכון את האהבה מאיתנו לבורא.
באהבה יש רק כוונה אחת: לאהוב.
אם אני אוהב חבר בסיבה אגואיסטית, איך להגיע לאהבה אמיתית? צריך לעבוד, להפוך את האהבה האגואיסטית לאלטרואיסטית.
אם יש לי פחד שחבר יעזוב את העשירייה, האם זה חוסר אמון בבורא או האגו שלי? האמת שזה עדיין האגו שלך, תתחיל להתפלל לבורא שהוא לא יעזוב את העשירייה, שהבורא לא ישחרר את החבר שלכם.
עלינו להשתמש נכון בפחד כך שהוא לא יאפשר לך להתקרב למה שאתה לא צריך בשביל הדרך הרוחנית, שהוא לא ינתק אותך ממה שבעזרתו אתה מתקדם בדרך הרוחנית שלך.
איך להגיע לדיוק כלפי המטרה הנכונה? לאהוב את החברים יחד, כולנו בעשירייה, וכך להתקדם לאהבת הבורא.
האם אהבה רוחנית היא אהבה מהאדם לבורא, או גם קבלת אהבה מהבורא לאדם? יותר מהאדם לבורא.
יראת ה' פותחת לנו הרבה ערוצי קשר עם הבורא, לכן העיקר היא היראה.