תקציר שיעור בוקר – 3.3.24
כדי לבצע פעולה נכונה ושלמה, עליך לבדוק את הכוונה שלך, ולהעלות את בקשתך לבורא שיעזור לך להיות בפעולה ובכוונה בעל מנת להשפיע.
אם אני נמצא בשדה ומגלה שאני עדיין נמצא בכוונה בעל מנת לקבל, אז אני עושה פעולות שעוזרות לי להחליף את הכוונה לעל מנת להשפיע. לכן צריכים לצוד בשדה, להתחבר עם האחרים בעל מנת להשפיע.
לצאת לשדה נקרא לחפש תיקון על טבע האדם, איך להיות דומה וקרוב לבורא.
שדה הוא המלכות שהאדם מתקשר אליה בעל מנת להשפיע, מקבל משם כוחות ומתקן את עצמו בעל מנת להשפיע.
אתה מוסיף לרצונות החברים בעשירייה את הנתינה שלך להיות משפיע לאחרים, וכך אתם מתחברים יותר.
אנחנו יכולים לשנות רק את הכוונה, ואילו את הרצונות שלנו, את המעשים שלנו אנחנו לא צריכים לשנות, לכן כל העבודה שלנו לא נראית לעין כי היא רק על הכוונה.
הבושה נמצאת ברצון לקבל. הרצון לקבל הוא טבעי בדרגות דומם, צומח וחי, ובדרגת המדבר, הרצון לקבל מלווה בהרגשת "אני" – יותר מהאחרים, שונה מהחברים – וכאן הרגשת הבושה עוזרת לאדם, כי הוא צריך לעבוד על האגו שלו, על הרצון לקבל שלו, כדי שלא יתבייש מאף נטייה ומאף מקרה שהוא עובר.
הרבה אנשים עוסקים במה שהם עוסקים מפני שהבושה מחייבת אותם. למשל, כל האנשים שיושבים כאן ללמוד, למה שלא יתפזרו בעיר הגדולה ויקבצו נדבות? הרי מי שמקבץ נדבות מרוויח אותו סכום שהוא מרוויח בעבודה במשך היום.
"שור" קרוב יותר לבעל הבית, ו"חמור" קרוב יותר לעשייה, לכן כך מחלקים את העניין, לכיוון בעל הבית או לכיוון העבודה, ועלינו לעבוד גם בזה וגם בזה.
הבורא יהנה מאוד אם תתחיל להתייחס לחברים באהבה, זה יהיה עבורו מתנה גדולה.
אם אתה פותח את ליבך לחברים ומתאר שתוכו גלוי להם, אז בטח תבקש מהבורא שיעזור לך לכוון את הלב קרוב יותר לחברים.
הגישה הנכונה לאמונת חכמים היא להאמין שמה שהם כתבו יהיה חוק עבורנו, ואם יש חוסר הסכמה עימם, אז עלינו לבקש מהבורא שייתן לנו כוחות להבין כמה אנחנו לא נמצאים איתם יחד ושיהיו לנו כוחות לבצע.
אתה לא יכול להפריד בין המוח ללב לגמרי, אלא אם אתה רוצה לעבוד יותר במוח כי אתה יכול להחזיק את עצמך בשיקול דעת, אבל בכוונה זו בעיה, אתה מהר מאוד יכול לברוח ולא בדיוק לאחוז בכוונה.
בונים סֶכֶר באמצע הנהר כדי שמימיו יזרמו לכיוון שלנו. בעבודה הרוחנית שלנו, חומר לבניית הסכר אינו מעצים ואבנים, אלא מהרצונות שלנו, שאנחנו לא רוצים לתת לנהר לזרום לפי איך שהוא זורם, אלא רוצים שהוא יזרום לכיוון שלנו, כי כך נגיע לבורא.