שיעור בוקר 10.04.2012 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

הכנה לשיעור

heb_o_rav_achana_2012-04-10_lesson

האזנה לקטעים נדירים מתוך שיעוריו של הרב המקובל ברוך שלום אשלג,

בתוספת ביאור של תלמידו וממשיך דרכו, הרב לייטמן.

"רב"ש: אם אנו לומדים: אדם, צריך להיות לו בחירה. מה זה בחירה - שני כוחות. אם הוא כבר חִייה, אז אין לו בחירה, מה יש לו להחייה עוד? לכן מה עושים מלמעלה - נותנים לו רצון שהוא יותר חזק, יש עוד הפעם.

אני יכול לתת לך לדוגמא: אדם שלא רגיל לעבוד על מנת להשפיע, רגיל אני צריך להיות, נגיד, בעל תאווה, אז אין לו כל כך טעם באכילה, בשתייה, בשינה. בן אדם שמתחיל ללכת בעבודת ה', הוא יכול לוותר על שינה – בסדר. רואים שאין עבודה, נותנים יותר טעם בשינה – עוד הפעם מתגבר. רואים שמתגבר, שיש התגברות יותר גדולה, כל פעם הוא מבקש כוח יותר גדול, עוד פעם .. יותר טעם בשינה.

נמצא כל פעם, שאתמול החייה הטעם בשינה, נגיד שהיה לו רבע קילו תענוג בשינה, וביקש עזרה מלמעלה: "תן לי כוח שיכול [אוכל] לקום לפנות בוקר ללמוד" – וקיבל.

אז מחר לקום כבר קל לו לעמוד, כבר אין לו בחירה. מה עשו למעלה: נותנים קילו תענוג בשינה - אני לא יכול.. עוד הפעם עזרה.

נמצא "כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו", כדי שיהיה לו כף מאזניים להתחיל לבקש עזרה. נמצא כל יום הוא בעל תשובה. מדוע? אתמול היה מדרגה יותר קטנה, היום רוצה מדרגה יותר גדולה מול ה', מלמעלה נותנים לו את הכוח הזה. לכן אלה שמתחילים ללמוד, והתגברו, אז מקבלים טעם באכילה ובשתייה, ושינה. מדוע? שיהיה מה להכריח. אז הם ברוגז. אדרבה, עכשיו נותנים מקום עבודה!

אני זוכר פעם בא איש אחד אל מורי אבי ז"ל, ואומר לו: "אני רואה שנעשה יותר גרוע", דהיינו בכל המידות יותר גרועים. אז הוא [בעל הסולם] אמר לו: "יש בן אחד, בא לבכות לרב, שייתן לו איזה עצה. מה יש? אבא שלו השאיר לו ירושה - כמה וכמה פרדסים, ואין לו כוח לעבוד אותם. יש על זה לבכות? קיימות לך הרבה מידות, הרבה שדות כדי לעבוד אותם, מה אתה ברוגז?". הבנת את התשובה?

הני מילי [דברים אלו] שבן אדם רואה שהוא מוכשר לעבוד, אחרת ... סתירה קטנה: "אהה, אני צריך לעבוד".

אני רואה אצלך: יש לך טעם בשינה ברחובות או בבני ברק? איפה אתה ישן יותר טוב?

רב לייטמן: כאן.

רב"ש: ... היה כדאי לעבור מרחובות, לגור בבני ברק, לטעום טעם בשינה?

רב לייטמן: אבל אני יושן, מה הרווחתי?

רב"ש: תן לי תשובה.

רב לייטמן: כן!

רב"ש: אתה ... ... ...

רב לייטמן: עכשיו, איך להתגבר?

רב"ש: אתה מבין מה שאני אומר? אני טוב בשינה, אז זה יהיה על כל המהלך החיים. שינה עדיף לי, טוב לי יותר מלדבר.

רב לייטמן: אני מבין.

רב"ש: אתה יודע מה זה שינה ...? – כן!

רב לייטמן: איך מתגברים באמת, מתגברים לתפילה?

רב"ש: בתפילה זה רוצים

רב לייטמן: אז מלמעלה רוצים שאנחנו נבקש...

רב"ש: כן.

רב לייטמן: אז איך באמת להגיע לזה, לבקשות?

רב"ש: בקש לא בפה, רק ברצון בלב. אסור לצאת מזה. תפילה נקרא מה שלב דורש, תפילה נקרא עבודה שבלב.

"וחננו מאיתך חכמה, בינה ודעת" – אבל אין לי כסף!

"השיבנו [אבינו] לתורתך" – אבל אין לי כבוד!

זה חשוב מה שמדברים? חשוב מה שחסר!""

אתם רואים שתשובות הוא לא נותן. סביב העניין מדברים, אבל את התשובות לא נותנים, ככה זה בשיטה. אסור להיכנס לזה, כיוון שהאדם בעצמו צריך למצוא את התשובות. לכן כשאומרים "אין כפייה ברוחניות" זה גם שייך לזה שתשובות האדם מוצא בעצמו. זה דבר אחד.

דבר שני שמדובר כאן, אם למשל נסתכל בעולם שלנו, איך מטפסי הרים מטפסים על ההרים. יש להם עוד פסגה יותר למעלה, והם מטפסים, עוד פסגה יותר למעלה, ועוד מטפסים. מאיפה יש להם כוח? הם פתאום גילו שיש עוד משהו, אז עוד יותר. גם ספורטאי, או כל אדם שיש לפניו איזו תוספת, שעל ידי התוספת הזאת הוא מגיע למטרה יותר גדולה, אז יש לו חומר דלק. הוא רואה עבודה יותר גדולה, ושכר יותר גדול. יש יחס ברור.

אצלנו מתגלה עבודה יותר גדולה והשכר לא מגולה. כיוון שאנחנו נמצאים עדיין ברצון לקבל, אז אני מרגיש שאני לא יכול לקום. אם נניח הייתי מגלה שכר יותר גדול, אז הייתי קם, קופץ מהמיטה.

בשביל מה עשו זאת? כדי שנצטרך את הבורא. איך לרצות אותו? איך לזכור לבקש? ממי? מה בדיוק? לכן כל התנאים חייבים להיות מסודרים נכון למטרה. זאת אומרת, כשאתה מקבל כוח מהקבוצה, מקבל שכל מהחיבור שאתה רוצה לעשות איתם, אז אתה נזכר בבורא, לפי חוק השתוות הצורה. ובשלבים האלה, א', ב', ג', ד' אתה אז מגיע לתפילה, לבקשה. אם אתה מסדר את עצמך בקבוצה, בקשר איתם, בהרגשת חוסר האונים, שאתה לא מסוגל להגיע לקשר, אז מגיעה התפילה. העיקר הוא לגלות את החיסרון הנכון.

(סוף ההכנה)