תקציר שיעור בוקר – 28.4.24

על בסיס המאמר "מדוע חג המצות נקרא 'פסח'"

• אין מצווה לחשוב על ירידות, אלא האדם צריך להשתוקק רק לעליות.

• הבורא מפעיל אותנו, אבל אנחנו מקבלים זאת כאילו זו התעוררות שלנו.

• "אפיית מצות" היא רצון להיכנס ליציאת מצרים בכוחות עצמם.

• עלינו למהר להתחבר בינינו ככל האפשר, שלא יישאר משהו שלא צירפנו לחיבור הכללי.

• החיבור המתגבר בינינו הוא שמוציא אותנו ממצרים.

• כדי להתקדם אנחנו צריכים דבקות, והדבקות מגיעה כשאנחנו מייצבים ומחברים את כל הכלים שלנו לכלי אחד ורוצים לראות בו דבקות שלמה.

• עלינו לשמוח במצב שבו אנחנו נמצאים ולא לדרוש יותר ממה שאנחנו יכולים להשיג כרגע.

• פסח הכוונה פוסח, מדלג על כל הירידות ומחבר את כל העליות.

• מהי ההכנה לפסח? לעסוק בחיבור כל הכלים יחד וחיבור שלהם לבורא.

• האנקה שלפני פסח היא כי נראה להם שאינם מסוגלים להתחבר, ומתוך הצעקה הם מתחילים להבין שהם חייבים לעבור את השלב הזה למרות שנראה שאין אפשרות, ובכל זאת הם הולכים על חיבור.

• הצעקה היא כי לא יכולים להשפיע בתוך הירידה שמגיעה, בתוך הכלים שמגיעים.

• איך מחברים עליות? על ידי הכוונה להיות בתוכן.

• אנחנו צריכים לגלות את הרצון שלנו, אפילו אם לא רואים שהוא הולך עם מה שקורה בשטח, אבל אנחנו מבקשים מהבורא שזה יתבצע.

• אנחנו מבקשים שהרצון יהיה מחובר מכל הרצונות שלנו שעברו תיקון, כי ברצון מתוקן אנחנו יכולים להידבק.

• מה החיסרון של האדם במצב שמחה? הוא מבין שנתנו לו הזדמנות להתקרב לבורא.

• מה יכול להביא את הקבוצה למצב של ריקוד שמחה משותף? אם תבקשו מהבורא שאלות שבאמצעותן תתקרבו למטרה.

• האדם מורכב משני מקורות: מקור אחד מגיע מהטבע שלו, הרצון לקבל, ומקור שני מגיע לו מהבורא, מהרצון להשפיע. אז סופרים כמה האדם יוכל לחבר את הרצונות להשפיע על פני הרצונות לקבל.

• בעליות אנחנו משקיעים את הכוחות שלנו, הכלים שלנו, המאמצים והיגיעות, ובירידות הבורא מוסיף לנו רצון לקבל, פותח לנו את הטבע שלנו.

• באיזה שלב מגלים לאדם מה התפקיד שלו? תלוי באדם, יש שנמצאים רוב הדרך בתפקיד פרטי ואחר כך מתקשרים לכלל, ויש אחרת.

• קבוצה שחיה מתוך שמחה היא קבוצה שכולם מתחברים בה, מגלים שהם תלויים באחרים ותומכים זה בזה.