שיעור צהריים 07.04.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
חג פסח תשפ"ג
משה הרועה הנאמן - קטעים נבחרים מן המקורות
אנחנו מדברים על הכוחות שפועלים עלינו כדי להביא אותנו לתיקונים. מטרת כל התיקונים היא שאנחנו נגיע להזדהות שלמה עם הבורא. ולזה צריך להיות כאן מישהו שילווה אותנו, שיחזיק אותנו, כמו שאנחנו מחזיקים את הילדים הקטנים ביד והולכים איתם יחד, והם בטוחים שאם הם מחזיקים בנו, אוחזים בנו, ברור להם שהם לא יוכלו להיעלם או להיכנס לאיזה מצב לא טוב או מסוכן וכן הלאה.
לכן הכוח שהמורה נותן לנו, הוא לפי אותה דוגמה כמו שאנחנו עושים כלפי הילדים שלנו, כי אי אפשר שילד יגדל בלי הדרכה, בלי חיזוק, בלי טיפול מצד הגדולים, בדרך כלל זה נעשה על ידי אלו שמולידים ומכינים אותם לחיים.
לכן הכוח שנקרא משה, הוא הכוח שהבורא מסדר לנו ברוחניות, כמו הדוגמא עם הילדים שאנחנו מכירים מהעולם הגשמי. הכוח הזה הוא מאוד חשוב ובלעדיו אנחנו לא נוכל להתקדם נכון ולהיות בטוחים שנגיע למטרה הנעלה. את הכוח הזה מסדר לנו הבורא ואנחנו צריכים לדאוג ולהודות על זה, כי כך אנחנו מתקדמים.
כותב על זה רב"ש בפסקה הראשונה "ידוע שמשה נקרא בלשון הזה"ק "משה רעיאמהימנא"." משה רועה נאמן, מטפל, דואג, משגיח, מארגן, מגן. אלה כל הפעולות שהבורא פועל על האדם כשהוא עדיין לא מתוקן. כל הפעולות האלה נקראות "משה" מהמילה מושך, מוציא, מעלה את האדם מעל מנת לקבל עד שהוא מביא אותו לעל מנת להשפיע. "(ופירש אאמו"ר זצ"ל,) שהוא" משה כדוגמה, "היה מפרנס את עם ישראל עם האמונה." זאת אומרת עם כוח ההשפעה, האהבה, החיבור לזולת, הכוח האנטי אגואיסטי. "ואמר, שלא חסר להאדם שום כוחות, בכדי שיהיה בידו לקיים תו"מ בכל השלימות, אלא בחינת אמונה." כי רק זה מה שחסר לו כדי לקיים את כל רצון הבורא אף על פי שאנחנו נמצאים בתכונה בעל מנת לקבל. "אלא בחינת אמונה" רק היא חסרה לנו, "וכפי שיעור האמונה שיש לו," לאדם, "בשיעור זה הוא מסוגל לתת כוחות עבודה."
(הרב"ש. מאמר 13 "מהו, רועה העם הוא כל העם, בעבודה" 1988)
כלום לא חסר לנו חוץ מזה. אנחנו צריכים לקבל מהבורא את כוח האמונה ואת משה, שדרכו, דרך משה, כוח האמונה מועבר מהבורא אלינו, לכן הוא גם נקרא "רועה נאמן" מפני שהוא מביא לנו את כוח האמונה - "רעיא מהימנא", וכך אנחנו מתקדמים.
שאלה: איך לא להתבלבל ולזכור שמדובר בתכונה פנימית ולא לעשות לעשות מהרב פסל או דמות?
איך זה שייך לרב?
תלמיד: דיברת עכשיו על כך שיש מנהיג שמוביל, אז איך לא להתבלבל ולעשות מהמנהיג פסל או דמות?
לא, אתה לא הבנת. מדובר על אדם שרוצה להתקדם מהמקום בו הוא נמצא, מהתכונות איתן הוא נולד, שהוא רוצה להתפתח ולהגיע לדבקות שלמה בבורא, מה שנקרא גמר התיקון הפרטי שלו ויחד עם זאת להתכלל גם בגמר התיקון הכללי של הבורא עם כל הכלל. הכוח שמלווה אותו, מגדל אותו, מסביר לו, מטפל בו, עושה בו כל מה שצריך, שהאדם תלוי בו במאה אחוז, הכוח הזה נקרא כוח משה, כי הוא מושך אותו מעל מנת לקבל עד לעל מנת להשפיע השלם. הכוח הזה שנקרא משה, הוא גם כוח שמורכב מכל כוחות פרעה, לכן משה נולד והתחנך במצרים, בבית פרעה, הוא קיבל טיפול וחינוך מבת פרעה, בתיה קראו לה - בת-יה, בת של הבורא.
עלינו להבין שגם פרעה הוא כוח הבורא ולא סתם איזה אדם, אלא כוח עליון, רוחניות. אמנם בעל מנת לקבל כי כך הוא צריך לשחק, כך הבורא סידר את הכול. משה קיבל את כל מה שיש לפרעה ואת כל מה שיש לבתיה, ולכן הוא מגיע למצב שבהחלט זכה לכל התיקונים ממינוס לפלוס של כל הסקאלה של הרצון לקבל.
שאלה: איך אני יוצא מהרצון לקבל או עולה מעליו?
כמו שאנחנו רואים יש רק דרך אחת והיא להתכלל בקבוצה כי שם אתה יכול להתחבר עם החברים שלך, ואז אתה לאט לאט עולה. במידה שאתה רוכש את אהבת חברים מזה תהיה לך אהבת הבורא, מתוך עבודה הדדית ביניכם - "איש את רעהו יעזורו", אתם יכולים להגיע למצב שאתם מתעלים מעל האגו הפרטי ודואגים רק למצב הכללי.
תלמיד: איך החלק של פרעה מועיל לנו? הרי אמרת שהוא גדל במצרים והוא מורכב משני חלקים - כוח פרעה וכוח משה, אז איך כוח פרעה יכול להועיל לנו בתוך הכוח של משה?
אנחנו צריכים לקבל כוח מפרעה שהוא שלילת כל הכוח הטוב, הוא רק רע, אגו גדול שעל ידו פרעה שולט בכל המציאות, בכל העולם, ואנחנו צריכים להפוך את הכוח הזה לעל מנת להשפיע, לאהבה, לחיבור בינינו. זה מה שאנחנו צריכים לעשות בעולם שלנו בינינו, זו העבודה שלנו, בזה אנחנו מעלים את עצמנו מהדרגה הכי נמוכה לדרגה הכי גבוהה של הבורא, כמו שכתוב "שובו עד ה' אלהיך".
שאלה: הכוח של פרעה הוא זה שמעורר את נקודת משה, את חלק ההשפעה?
בטח, כי הכול זו מערכת אחת, הם קשורים זה אל זה, מבינים זה את זה, מרגישים ומחוברים בצורה כזאת שבלי הכוח האחד, השני לא קיים ולא מגיב ולא גדל. לכן ברגע שפרעה גדל גם משה גדל, וההיפך, וכך הם ימין - שמאל, ימין - שמאל, לוקחים את האדם שנמצא באמצע, בקו האמצעי ביניהם ומקדמים אותו לתיקון.
תלמיד: זה נקרא ללכת בדרך?
כן.
תלמיד: עלינו לכוון לחיובי ולקבל את השמאל?
כן, להתכלל מפרעה וממשה וכך להגיע להתכלל עם הבורא.
שאלה: למה בני ישראל לא מאמינים במשה?
כי זה נגד הרצון לקבל שבהם, ולכן הם לא יכולים להאמין. להאמין זה דבר מיוחד, צריכים לקבל את הכוח הזה מהבורא. האמונה נמצאת רק בבורא, שאפשר לעבוד בעל מנת להשפיע, בלאהוב את הזולת, במשהו מבחוץ, ההפך מהטבע שלנו, לכן ברור שאין אין כוח אמונה באדם.
ולכן כאשר משה מגיע ומדבר איתם על זה, הם לא מאמינים לו וגם משה אומר כך לבורא, "הם לא יאמינו לי, הם לא ירצו לשמוע בכלל, מכל שכן לקבל ולעבוד בצד כוח האמונה, כוח ההשפעה, איך אפשר?". ואז הבורא מסביר לו שלאט לאט על ידי תרגילים שנעשה, אני אראה לך ואתה תעשה איתם ואתה תראה עד כמה הם לאט לאט ישתנו.
ואז הדרך שהם יעברו, לא תהיה דרך של אמונה עיוורת, שהם יסגרו עיניים וילכו לפי כוח אמונה עיוורת וגם לא לפי השכל שלהם, שעל כל דבר צריכה להיות הוכחה שכלית, אלא אנחנו נצטרך לראות איך משתווים הכוחות שמביאים את האדם לקו האמצעי.
תלמיד: אולי הם פוחדים שמשה יוביל אותם בעצם אל מותם?
יש להם כל מיני ספקות. הם לא מאמינים במשה, והם לא רוצים אותו, בעיקר מפני שהם רואים עד כמה קשה ובכלל נראה להם מתוך הפחד, מתוך הספקות, שמשה לא פועל לטובתם. יש הרבה דברים בדרך, אבל הכול כדי שנברר את דרכנו ונבין באיזו צורה, באיזה קו אנחנו כן יכולים לגשת ישר למטרת הבריאה.
תלמיד: אולי בגלל שמשה גדל בבית פרעה ואחרי זה התעמת אתו, אולי בגלל זה הם לא בוטחים בו?
לא, הם לא בוטחים בו בעיקר מפני שהוא מדבר נגד הרצון לקבל שלהם, כי הוא גדל בבית פרעה, הוא נסיך, הוא כמו בן של פרעה, עד כדי כך שאם פרעה היה מת, משה היה במקומו מלך מצרים. לכן אין להם ספקות לגבי משה, אבל כשהוא מתחיל לדבר נגד פרעה, כאן כבר מתחיל המאבק, מתחילות השאלות, וכביכול פרעה ומשה נעשים מנוגדים זה לזה, ולכן נעשה קשה בכך לעם ישראל, עם מי הצדק, אחרי מי ללכת?
עד שהם מחליטים ללכת אחרי משה, עד שהוא לוקח אותם מחוץ למצרים, בחושך, בכל מיני מצבים קשים, והם מוכנים ללכת אחריו.
זו עבודה שלא נעשית מהיום למחר, תוך יום, אלא הוא מסביר להם ומושך אותם במשך הרבה זמן עד שהם מוכנים ללכת אחריו מחוץ למצרים. כי במצרים יש להם הכול, זה עם, משפחות, ילדים, צאן שממנו הם חיים. והם חיו טוב מאוד בשטח אדמה הכי טוב במצרים. ומשה לוקח אותם למדבר ולא רק לוקח, מוציא אותם בלילה נגד רצון פרעה, שיכול לרדוף אחריהם ולהרוג אותם עם כל החיל שלו, ולכן יש כאן בעיה גדולה בין משה לפרעה.
אנחנו צריכים להרגיש את זה בתוך הרצונות שלנו, בתוך הספקות שלנו, ואיך אנחנו רוצים להסתדר או לא, ובאילו מקרים, באילו צעדים אנחנו פתאום רוצים להיות עם פרעה, פתאום רוצים להיות עם משה, כך או אחרת.
זה מה שאנחנו מרגישים בחיים, קצת ממה שקורה לנו, אני מוכן ללכת ולהשקיע את עצמי בעל מנת להשפיע בין החברים וכולי או לא, זה יכול להיות במקצת, כמה דקות ביום, אבל בעצם יש לי חיים ואני מחויב להם. ולמה ובאיזה שכנוע, קורה לנו שהעם הולך אחרי משה? יש כאן הרבה שאלות, נצטרך עוד לעבוד איתן.
שאלה: מה השוני בין בפרצוף הראשון של מחשבת הבריאה שבבחינה ד' הפועלת בעל מנת להשפיע, לבין כוח משה שבני ישראל מקבלים ויוצאים מהרצון לקבל, יוצאים ממצרים? מה ההבדל בין שני המצבים האלה?
הפרצוף הראשון, בו הרצון לקבל הולך ומתייצב בלקבל על מנת להשפיע ומייצב כך את סדר הפרצופים ממלכות דאין סוף עד מלכות דעולם הזה, כל הפרצופים האלה נבנים בכוונה על מנת להשפיע, ואין כאן שום דבר שיהיה על מנת לקבל, כולל השבירה ותיקון השבירה והסדר של כל העולמות והפרצופים והספירות. אחרי זה, כשכל סולם המדרגות הסתיים, יש לנו כלים שבורים למטה, ואנחנו צריכים ללמוד איך הם מתחברים, עוברים תיקון ומעלים את עצמם בחזרה לפי אותו סולם מלמטה למעלה. מה אתה שואל על זה?
תלמיד: המצב שהם עוברים בסולם מלמטה למעלה, זה בדיוק היציאה ממצרים, כוח משה שמופיע בבני ישראל?
לא. אחר כך נדבר על זה. אני מבין שאתה רוצה לקשור מיד הכול יחד, אבל אני לא רוצה כך לדבר.
שאלה: מה מביא אותנו להחליט בלב שלם ועם השכל שלנו להאמין במשה וללכת אחריו?
אנחנו עוד לא הגענו לזה. אחרי בירורים גדולים נתקרב אליהם ואז נבין. נבין לפי השאלות והיגיעה שלנו איך אדם בוחר בכוח משה.
תלמידה: פרעה אומר לו, "מי ה' אשר אשמע בקולו", "מה העבודה הזאת לכם?" אז מה הוא עונה לו? מה הסיבה שהוא צריך לשחרר את העם?
מפני שכך אני רוצה. את זה אתה רוצה ואת זה אני רוצה.
תלמידה: משה רוצה, או הבורא רוצה?
קשה לומר שהבורא רוצה. הבורא רוצה שהאדם שמברר את הדברים האלה יהיה בספקות. ולכן משה מגיע בשם הבורא ואומר לפרעה "שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי", "כה אמר ה'", אבל את זה אומר משה, למה פרעה צריך לשמוע למשה? למה הבורא בעצמו לא מגיע לפרעה ואומר לו שחרר אותם?
תלמידה: למה?
ודאי שפרעה היה עושה את זה. פרעה זה כוח הבורא רק מהצד השני, ולכן ודאי שהיה שומע לבורא, ללא ספק. אבל כשמשה עושה את זה, זה כבר ספק. למה? כי זה עובר דרך הרצון לקבל של האדם ומשה אומר את המילים האלה. לכן הבורא עונה "אני לא משחרר אותם". יש הבדל בין עובדה שמגיעה מלמעלה לעובדה, שכביכול מגיעה מלמטה.
תלמידה: וכשהאדם פונה לפרעה שבתוכו ורוצה שישחרר אותו, איזה תירוץ אנחנו יכולים לתת לפרעה?
"כה אמר ה' אלוהי ישראל". וזה לא משכנע, הוא עונה לו, "מי ה' אשר אשמע בקולו?"
תלמידה: אז מי ה' שפרעה באמת צריך לשמוע בקולו?
פרעה צריך להרגיש את זה דרך ייסורים, והוא אפילו מגרש את בני ישראל ממצרים, מצד אחד כמה הוא צריך אותם, הם מביאים לו מילוי, אור וכן הלאה, ומצד אחר זה כבר מתחיל להיות כל כך בעייתי שאין לו ברירה, הוא מגרש אותם בעצמו. הסיפור בעצמו הוא פשוט.
תלמידה: אז בעבודה שלנו אנחנו צריכים, בסופו של דבר, לתת יגיעה עד שאנחנו מתרוקנים, והאגו שלנו סובל כל כך עד שהוא זורק אותנו?
כן. אחרת הוא לא ייתן לך. יש כאן משחק כוחות, מי יותר, ומי פחות. והכוחות האלו צריכים להיות מאוזנים ביניהם כך שאלו שרוצים להגיע להשפעה יוכלו לצאת ממצרים. למה בתוך מצרים הם לא יכולים לקיים את הנטייה שלהם לאחוז בבורא? הם לא יכולים. אבל לברוח משם אפשר, כדי לעשות את הדברים האלה דווקא במדבר, שזה מצב לא טוב. אבל גם אם במדבר יש מצב לא טוב, כולל הבריחה, כולל כל הפחד, ועם כל חוסר הידיעה מה יקרה לנו. עדיין כל הדברים האלה יעזרו לנו לצאת מעל מנת לקבל, לכיוון של על מנת להשפיע.
תלמיד: ומה שמחייה אותם במדבר זה רק הקשר ביניהם?
על זה עוד נדבר. זה לא פשוט.
שאלה : איך לקבל מהבורא את כוח האמונה?
על ידי הקבוצה. אין לנו שום דבר חוץ מזה. דווקא העבודה שלנו די פשוטה. זאת אומרת, אין לנו כל כך במה להתבלבל. כי בכל בעיה ובעיה, אם אנחנו מתחברים בינינו בעשירייה, ורוצים לפתור את הבעיה, בהתקשרות בינינו בצורה יותר ויותר צמודה, אנחנו כן יכולים להתקדם, עד שאנחנו יוצאים ממצרים.
תלמידה: שמעתי שעלינו לעבור את כל הדרך מהמצב הכי נמוך למצב של הבורא.
נכון.
תלמידה: המצב הנמוך ביותר היה המצב לפני שהגענו לחכמת הקבלה, או שהוא עוד לפנינו?
לא. עדיין לא הגענו למקום הכי נמוך שממנו צריך לעלות למקום הכי גבוה בסולם המדרגות הרוחניות. עדיין אין לנו כוחות השפעה, וכנגדם אין לנו כוחות קבלה. בינתיים אנו כחיות קטנות שצריכות להתחיל לרכוש את כוח החיובי והשלילי. ועם שני הכוחות האלה, שמאל ימין, שמאל ימין, לעלות בסולם המדרגות. עדיין אין לנו את זה, עכשיו אנו נמצאים בהכנה, מה שנקרא "זמן ההכנה". זה מה שאנחנו עוברים עכשיו.
שאלה: בעצם כל המשחק הזה שהבורא עושה בתוכנו, עם הכוח של פרעה, והכוח של משה, אנחנו רואים בתוך העשירייה. נכון? כי העשירייה היא שיקוף של כל הקולות בתוכי, גם של פרעה, וגם של משה. אז האם כשיש מחלוקת בעשירייה, האם זה חשוב לשמוע מה כל אחת רוצה, ואז לתת לבורא להחליט?
איך אפשר לתת לבורא להחליט? אתם קשורים לבורא, כך שאתם יכולים למסור לו את הבקשה, ולשמוע מה הוא מחליט?
תלמידה: אז איך באמת אני יכולה להבין את העבודה בעשירייה מתוך הסיפור של יציאת מצרים?
בתוך העשירייה אפשר לשמוע ולעבור את כל המצבים האלו. אם כל חברי העשירייה רוצים להיות כל הזמן קשורים זה אל זה, ואתם הולכים יחד משיעור לשיעור, במיוחד בשיעורים שאנחנו עוברים עכשיו, אתם תוכלו לברר את כל המצבים ביניכם בצורה כזו שתדעו את האמת. תראו עם מי הצדק, ואיך אתם צריכים להיות קשורים ביניכם, ועם הבורא.
תלמידה: וחשוב שכל אחת תשמיע את הרצון שלה בעשירייה?
זה תלוי בקשר ביניכן, אבל בעצם, כן. בשביל זה צריך עשירייה. ולא סתם שסופרים עשרה אנשים, אלא זאת צריכה להיות עשירייה. זאת אומרת עשרה אנשים שלפחות כמה פעמים ביום נותנים מילה לכולם, ולעצמם, שהם רוצים להגיע לחיבור השלם, המלא, הנצחי, והרוחני. מתוך זה הם יבינו מה זה בורא, מה זה הקשר עימו, מה זה העולם הרוחני, איך לחיות בו, וכן הלאה.
תלמידה: אתה מתכוון שנגיד את זה בשיחות בינינו, בסדנאות שלנו?
כן, שזה יהיה ממש כמו נדר.
שאלה: היציאה אל תוך המדבר היא אל תוך חושך גמור. מה היא תכונת החושך שעליה מדובר כאן?
"חושך" זה נקרא שאני לא יודע מה ההבדל בין על מנת לקבל ועל מנת להשפיע. אפשר לדבר על זה הרבה, אבל יותר טוב שזה יהיה ככה, קצר וחד.
תלמיד: אני מרגיש שאין שום צללים בחושך שלי.
אבל בכל זאת לפעמים אתה מרגיש חושך, ולפעמים אתה מרגיש אור, אמנם שאלה עדיין לא חושך ואור רוחניים, אבל בינתיים זה קיים וגדל. עוד מעט תרגיש את ההבדלים ביניהם, תתחיל למיין אותם, וכך תתקדם.
תלמיד: לפי הסיפור בתיה פשוט לוקחת את משה ומגדלת אותו. משה גדל בשפע, בטוב, והופך להיות רב כוח ועוצמה. כלפיי משה יותר חזק מפרעה, ובעיניי משה בוגד בפרעה. אז מה זה אומר בדיוק?
משה אחראי על אלו שרוצים להגיע לרוחניות. הוא מושך אותם ממצרים, הוא מראה להם את הדרך, הוא עומד לפניהם. הוא ראש הקבוצה שיוצאת ממצרים. לכן נראה לכולם שהוא כאילו יותר חזק, ויותר גדול מהבורא. אבל זה רק בגלל שהבורא נסתר.
הבורא זה הטבע, שמי יודע ומרגיש אותו, ולעומתו משה יותר בולט כלפי בני האדם, לכן ככה מסופר. אבל ברור לנו שהבורא נמצא מאחרי הקלעים, והוא שמנהל את כל המציאות.
תלמיד: התנאים שהיו בדור של מצרים, עכשיו מאוד שונים, העולם אז היה שונה. אולי אז היה קל יותר, אבל עכשיו זה לא כל כך קל. מה אנחנו יכולים לעשות כדי להגיע לקשר השלם בינינו כבני ברוך?
זה לא נכון, בני האדם בעצמם כמעט ולא השתנו. הטכנולוגיה סביבנו קצת השתנתה, אבל בני האדם לא. זה אותו רצון לקבל, אותו יחס לילדים, לעבודה, לבית. מה אתם חושבים, שאתם כל כך שונים מהם? לא.
אם הייתם מדברים עם בן אדם שחי לפני אלפיים שנה, הייתם חושבים שהוא שונה מכם בהרבה? לא. חוץ מכמה דברים שנמצאים מסביבו, פעם לא היו מסכים וכל מיני משחקים, אבל מבחינת האדם, והקשרים בין האנשים, זה היה אותו הדבר.
שאלה: אם אתה רוצה להיות בטוח שאתה מתקדם נכון בדרך שלך, ויש לך ביטחון, האם הביטחון הזה מגיע מפרעה?
כן. הוא מגיע מפרעה, והאדם משמין מהאגו שלו, מהגאווה שלו, וחושב שעוד מעט הוא מגיע לתיקונים והכל יהיה בסדר ויסתדר, הוא לא זקוק לשום דבר, יש לו את הכול, הוא מלך העולם. ודאי שזה נגד התפתחות האדם, נגד השגת מטרת הבריאה, זה הכוח של פרעה.
תלמיד: אז מה בדיוק צריך לקרות איתנו ברגע זה, אנחנו פשוט נפרוץ אל הלא נודע, אל החושך?
כדי להיות חופשיים משליטת פרעה אנחנו מוכנים לצאת בחושך. מהמצב שלנו, לחושך וזהו, העיקר לברוח מתחת לשליטת הרצון לקבל.
תלמיד: ומה עם הביטחון, יותר נכון מה היסוד שבו עם ישראל יחזיק כדי לצאת ממצרים, מה בדיוק היסוד הזה?
הוא רץ אחרי משה, ומשה כבר יודע לאן לרוץ, זאת אומרת יש לו כוח לרוץ לתוך החושך.
שאלה: איך זה קורה שפתאום פרעה הוא התלבשות של הבורא, אבל הוא יותר חלש ממנו, ומצד שני פרעה ומשה הם כמו שני קטבים, אבל אין שום קומוניקציה ביניהם?
אנחנו נגיע לזה, כרגע אתה שואל יותר מידי לעומק, ולא לפי הזמן. לפניך יש רק אותך, ולפניי יש שלוש מאות ויותר אנשים, ולכן אני לא יכול לדבר בסגנון שלך. לאט לאט. אבל אחר כך כשתחבר את כל השאלות עם התשובות, מתוך זה יהיה לך סולם ממש נכון, מאפס עד הדרגה האחרונה.
שאלה: האם אני מבינה נכון, שההכנה הנכונה ליציאה למדבר זה כשאתה מנסה עכשיו לחיות כאילו שאתה כבר במדבר. כלומר כבר עכשיו ללכת בדרך האמונה, לסמוך רק על האמונה בבורא, ולראות איך כל פעם דוחפים אותך חזרה לשליטת פרעה?
כן, יש בזה הכנה טובה. יופי.
שאלה: איך משה הגיע לאמונה כדי להיות רועה העם? הוא עבר מצבים, הוא היה נסיך מצרי, עבר ליתרו, וחזר למצרים. איך הוא הגיע לאמונה עצמה, זאת אומרת כשאני מסתכל עלינו כעשירייה, ככלי?
זה מפני שהוא לא הסכים עם חוקי פרעה. אומנם הוא קיבל את כל הרצון לקבל ואת כל החינוך מפרעה, מבית פרעה, אבל הוא לא הסכים עם זה. זה שורש הנשמה שלו.
תלמיד: איך גם אנחנו כעשירייה לא נסכים, בדיוק אותו דבר, כי זה מורגש מה שאתה אומר. איך אנחנו כעשירייה בונים את ההפרדה הזאת מ"העולם" הזה?
אתם צריכים להתחבר ביניכם כמה שיותר, ואיש את רעהו יעזורו. שכל אחד יעזור לכולם, ולדאוג כך שתהיו ממש קשורים זה לזה. ואז רק בקשר ביניכם, אתם תרגישו לאט לאט, בהדרגה כוח שייקרא "פרעה", וכוח שייקרא "משה", ותוכלו להיות בין שניהם, להבדיל בין שניהם, וכך להתקדם.
אתם צריכים לבנות את זה בפנים, בתוך העשירייה.
תלמיד: האם יש כלל חשוב אחד שבמיוחד שכדאי לשמור עליו?
שוב, הכלל הוא "ואהבת לרעך כמוך אני ה'"1.
שאלה: למה משה מקבל קודם כל חינוך בבית פרעה? ומה החשיבות של החינוך הזה, מה מיוחד בו?
כי כולם גדלים מתוך האגו שלהם, ולכן גם משה מקבל קודם כל חינוך בבית פרעה.
תלמיד: אם אנחנו רוצים לגדל את בחינת משה, גם אנחנו צריכים להיכנס לבית פרעה?
לא, אנחנו צריכים להיכנס לתוך העשירייה, ולפתח את עצמנו מתוך עשירייה, בקשר עם עשירייה כולה, בכל האופנים שאנחנו עוברים.
שאלה: גילוי שנאה כלפי חברים, ולאחר מכן גילוי שנאה כלפי עצמי, כי אני לא מתוקן[ זה נקרא גילוי מצרים?
זה עדיין לא מצרים.
תלמיד: אז איך אפשר להגדיר את זה?
זה עדיין מחוץ למצרים, זה כלום. זה פשוט גילוי של רצון אגואיסטי קטן שלא שייך לסולם.
שאלה: בחיים הגשמיים בעולם הזה האדם עובר מקרים שמושכים אותו לפעמים מהחיבור לעשירייה ומלקחת חלק בכל פעילות. האם גם בתוך זה חבוי כוח הפרעה?
לא, פרעה זה כוח גדול יותר שנמצא נגד הבורא ונלחם עם הבורא בשליטה על האדם שנמצא בהתקדמות רוחנית.
תלמיד: מאיפה מגיעות ההפרעות האלה ואיך מתמודדים איתן?
ההפרעות האלה מגיעות לכל אדם בעולם, אנחנו לא מדברים על זה בכלל, זה לא שייך לרוחניות.
שאלה: מקודם אמרת לחבר שגם כשהוא מרגיש חושך ולפעמים מרגיש אור, שזה לא חושך ואור רוחני, ושעוד מעט הוא ירגיש את ההבדל ביניהם. אז מה ההבדל בין אור לחושך רוחני ובין מה שאנחנו מרגישים עכשיו?
האור והחושך הרוחני שאנחנו מרגישים, זה שהאור הוא התקרבות לבורא וההארה שמקבלים ממנו, וחושך זה כשאנחנו נופלים לעל מנת לקבל ומוכנים להישאר בזה.
שאלה: אז האם "אור" ו"חושך" שאנחנו מרגישים עכשיו זה כלפי ההרגשה שזה נעים או לא נעים לי?
כן.
קריין: 2. כותב הרב"ש.
"יש ענין למעלה מהדעת, שהוא בחינה, שהוא רוצה ללכת בעינים עצומות. כלומר, אף על פי שההגיון והחוש אינם מבינים, את מה שאומרים לנו חז"ל. אבל הם מקבלים עליהם את אמונת חכמים, ואומרים, שמוטל עלינו לקבל על עצמנו אמונת חכמים. כמו שכתוב "ויאמינו בה' ובמשה עבדו". ובלי אמונה, אין שום דבר להשיג ברוחניות."
(הרב"ש. מאמר 4 "מהו מבול מים, בעבודה" 1989)
זה דבר גדול מאוד שהרב"ש מספר לנו, שאף על פי שאנחנו לא מבינים, ובשכל ובהיגיון שלנו אנחנו לא משיגים ואין לנו שום עניין ללכת בהשפעה, באהבה לזולת, ב"ואהבת לרעך כמוך", להשקיע בזה כוחות, ובכל זאת אם דווקא בגלל שיש לנו התנגדות לזה, אם אנחנו הולכים עם זה, זה נקרא שאנחנו הולכים עם מה שכתבו לנו חכמים, וזה נקרא "ויאמינו בה' ובמשה עבדו". ורק בכוח הזה, כשאנחנו נעשה את זה בלא לקבל כל פרס אחר, אלא רק בזכות שאנחנו רוצים להיות מצורפים למשה, שזה נקרא "תורת משה", אז אנחנו יכולים להשיג רוחניות.
מי שלא מגיע לקבל את הדרך, לקבלת התורה בצורה כזו שאין לו שום הוכחות, ואין לו שום רווח אלא פשוט מכך שזה נכתב על ידי משה והחכמים, הוא לא מקבל כוח רוחני אלא הוא בטח מחליט מתוך הכרחיות שיש לו מהעולם הזה.
שאלה: איך אנחנו מקבלים על עצמנו את אותה אמונת חכמים, האם יש פעולות מסוימות לעשות?
עוצמים עיניים, נכנסים לקבוצה ופועלים רק לחיבור הקבוצה, לשרת את החברים וזהו.
שאלה: האם עלינו לנטרל את האגו שלנו על ידי האמונה למעלה מהדעת או שהאגו שלנו צריך להסכים לאמונה למעלה מהדעת ולפעול יחד איתה?
אני לא יודע מה זה לבטל, מה זה להסכים, אני יודע שאין לי מה לעשות עם האגו שלי. מתוך הניסיון שלי אני יכול להגיד שכלפי האגו שלי אני מאוד חלש. אין לי שום אפשרות להתגבר עליו ולעשות עימו משהו ולכן אני פשוט צריך לעשות מה שהחכמים מציעים לי.
שאלה: איך אנחנו יכולים לחזק את האמונה למעלה מהדעת בעבודה?
רק על ידי חברים. בזה אני לא יכול לקבל חיזוק מאף מקום, שום דבר לא יעזור לי. יכולות לעבור שנים רבות ואפילו גלגולים יעברו עלי עד שאני אחליט שאני חייב לשמוע את החברים ויחד איתם להגיע ביד אחת ובחיבוק, ל"איש את רעהו יעזורו". "איש את רעהו יעזורו".
שאלה: מה זה נקרא ללכת בעיניים עצומות?
ללכת בעיניים עצומות זה שאני לא מחפש בתוכי, בשכל שלי ובלב שלי, ובוודאי שגם לא מהאחרים, שום הצדקה לכך שאני הולך עכשיו לחיבור עם העשירייה, שאני פשוט הולך בעיניים עצומות לקראת החיבור שלי, לקראת השתחוות שלי לפני העשירייה.
שאלה: ובמה אוחזים כשהעיניים עצומות?
אין לי במה לאחוז. מה שאני משתדל למצוא בתוך החושך, בעצימת עיניים, זה שאני אגלה את הבורא.
שאלה: ואיפה היא אמונת החכמים בעבודה הזאת שאתה רוצה ללכת בעיניים עצומות אחרי העשירייה? במה בדיוק יש כאן אמונת חכמים?
הם אמרו לי שכך אני צריך לעשות, ואני עושה.
שאלה: מאיפה מגיעה היכולת לשמוע אותם?
את היכולת לשמוע אני אולי אקבל מהבורא, זו כבר ברכה, זה כבר יכולת לשמוע. אבל אני משתדל לקיים את פקודות הבורא בכמה שאני מסוגל על ידי הקשר עם החברים.
שאלה: אנחנו קוראים מהכתובים ואת מה שרב"ש כותב לנו שצריך לקבל בעיניים עצומות את אמונת החכמים, במה תלויה היכולת שלנו ללכת באמונת חכמים?
רק מזה שאנחנו מחזיקים זה את זה. אני לא מאמין בבורא, אני לא מאמין ברב, אין לי כלום, גם כל הניסיון שלי לא מוסיף לי שום דבר, אלא רק אם אנחנו מחליטים בעשירייה, ואני רואה שיש לפניי כמה חברים וביחד אנחנו יכולים לתפוס זה את זה וכך ללכת.
שאלה: אנחנו לא מאמינים לכלום, אבל אחד לשני אנחנו כן מאמינים?
מה זה נקרא מאמינים אחד לשני? אם כבר יש לנו כאלה כוחות רוחניים אז אין בעיה.
שאלה: אז איך אני מצליח ללכת עם החברים, אם אני לא מצליח לתפוס כוח משום דבר?
מאין ברירה, ואנחנו כך תופסים ולהולכים. כמו ילד קטן שתופס את היד של הגדול ממנו והולך עימו.
שאלה: את משה אנחנו מכנים פעם "אמונה" ופעם "השפעה". מה בכל זאת ההבדל ומה הקשר ביניהם?
משה זה "רעיא מהימנא", זה כוח אמונה ומכוח האמונה כבר מתחיל לגדול כוח ההשפעה.
שאלה: אני נמצאת עם הקבוצה ואיתך כבר 18 שנים. בכנסים תמיד שמת לפנינו מטרה קצרה ומאוד ברורה, ועבורי ועבור החברות זה היה מאוד ברור, ולמרות שלא ציפינו לתוצאה היא הייתה ממש כמו נס עבורנו. היום נזכרנו בכנס "ערבות" של 2008, ששמת לפנינו את המטרה לעבור את המחסום. הייתה שם ספינה ואתה היית הקפטן שלנו. הייתי אז בקבוצה 3 או 4 שנים והבנתי שזה עדיין לא הזמן בשבילי, אבל הייתה הרגשה שיש כאלה שזה הזמן בשבילם לעשות זאת והייתה תפילה מאוד חזקה שהם יעשו זאת. היום הרגשתי בדיוק את מה שהרגשתי אז, שהבורא נמצא ממש מאחורי הזכוכית, הוא מחכה שנציל את עצמנו ואותו מהפירוד, מההפרדה האינסופית. מה נוכל לבקש בימים שנשארו לנו יחד כדי שזה יקרה?
תשאלי את עצמך, זה מה שאני יכול לענות.
שאלה: יש מצבים שאני מרגישה בצורה מאוד ברורה איך החברים אוהבים אותי, ואז נולדת בי בושה ודרישה מאוד חזקה. האם כשאני מרגישה ורואה שהחברים אוהבים אותי ללא תנאי, האם הם החכמים שבהם אני צריכה שתהיה לי אמונה?
לא, זו אפילו לא מדרגה ראשונה, צריכים להצטייד בזה עוד ועוד.
שאלה: איך לכוון את כוח פרעה כדי שהוא ישרת את ההתפתחות של נקודת משה? בינתיים קורה ההיפך, פרעה לוקח את הכול.
יפה מאוד. תרגישי איך הוא לוקח ממך את כל החיים, את כל מה שאת עוברת במשך החיים, את כל הרגעים הטובים והרעים, את הכול הוא לוקח לעצמו. זה מה שאת עושה בחיים, את עובדת עבור פרעה שכל העולם שלו הוא מצרים. אנחנו עוד לא יודעים עד כמה אנחנו דואגים בכל הרגעים שלנו רק לפרעה, שאחר כך הוא ייקח אותם ואנחנו לא נקבל שום דבר בתמורה. זה דבר מאוד מר.
תלמידה: אחר כך מגיע רגע שזה לא אדם אחד או שניים, אלא כל הקבוצה מחליטה שנברח ממנו ונתקדם "על עיוור". איך יחד לצרף את כל הכוחות האלה ויחד לרצות זאת?
רק בקבוצה ולא לבד. כל מחשבה ורצון שמגיעים ממני בלבד הם לרעתי. אלא רק אם אני מחבר אותם עם החברים, עם החברות, אז רק בצורה כזאת אני יכול לעבד אותם נכון.
תלמידה: איך להגיע לבקשה ולהחלטה כזאת כולנו יחד?
להשתדל להגיע לחיבור. צריכים להיות יותר מקורבים ומחוברים זה אל זה וכך להגיע לאיחוד. הבורא מסתתר מאחורי החברים, הרב"ש כותב על זה בכל המאמרים. אם אני מגיע לחברים, מחבק אותם, רוצה לגלות אותם יחד, אז אני מגלה מאחוריהם את הבורא. כי הוא מסדר לי מהצד השני את הקבוצה, את המורה, את כולם, וכשאני רוצה להתחבר ולהיות איתם יחד, דרכם אני מגיע לבורא.
שאלה: אנחנו לומדים כבר כמה שיעורים על כוח משה, הכוח המרכזי, ועם זאת נאמר ש"בזכות נשים צדקניות יצאו בני ישראל ממצרים". אף פעם לא ממש למדנו לעומק על כוח מרים הנביאה. האם אפשרי באיזשהו שלב ללמוד גם את זה?
אפשרי באיזשהו שלב, לא עכשיו.
שאלה: הרבה פעמים אנחנו שומעים חברים וחברות מעוררים את העבר, שואלים ואומרים "לחיים" על אירועים מההיסטוריה של "בני ברוך". מהי הגישה הנכונה, האם לחזור לעבר ולעורר נוסטלגיה או להתעמק ברגע של כאן ועכשיו?
אם עכשיו הגעתי מהמדינה בה אני גר למסגרת הזאת שנקראת "בני ברוך", אז האם יתחילו לספר לי עכשיו על ההיסטוריה של הארגון?
תלמיד: כן, איך פעם עשינו פסח, איך פעם התחברנו בסיטרין, המון נוסטלגיה רומנטית. איך אני צריך להתייחס לזה כחבר?
אנחנו צריכים להסביר להם בצורה רגשית ככל האפשר אבל על החיים שלנו, על מטרת הבריאה, שאליה כל רגע אנחנו נמשכים.
תלמיד: האם ההתעסקות בהיסטוריה יכולה להביא אותנו למימוש?
לא. אם עכשיו תספר לי איך מישהו מאיתנו נמשך למטרת הבריאה במשך השנים האחרונות, אז מה זה ייתן לי? עלינו לתת לאדם ביד כלים רגשיים ושכליים כדי שידע איפה הוא נמצא, בשביל מה הוא בא לכאן ומה הוא צריך לעשות כדי לממש את עצמו.
תלמיד: למה יש לנו נטייה ללכת למתיקות של ההיסטוריה?
אני מבין שזה קל, שזה טוב, שאפשר להתרגש, להרגיש את האחרים ולתת להם אפשרות להתרגש. אבל האדם יוצא ותוך שנייה הוא כבר נכלל בעולם שסביבו והכול עובר.
תלמיד: כשאתה שומע לפעמים סיפורים מהעבר, חברים מתרגשים, איך הגענו, עשינו והקמנו, האם זה לא פותח לך את הלב?
אולי אני יבש מדי. אני פשוט רוצה להרגיש על עצמי. כמה אפשר לספר? על מי לדוגמא אתה יכול לספר לי?
תלמיד: אתה בעצמך מספר לנו סיפורים, אתה נזכר בסיפורי הרב"ש ואיך היה לך אתו.
הרב"ש זה משהו אחר, הוא דוגמה לאיש רוחני שאני מספר עליו כמה שאני יכול, אבל לא בצורה כזאת שאני רוצה לרגש אתכם, אלא מציין עובדות קצרות.
תלמיד: מה יש לי לקחת מהעבר שלי, שלנו, המשותף?
זה חי בנו. אנחנו רוצים או לא רוצים זה חי בנו, ולכן מה יש לנו לקחת מהעבר? כול מה שאני היום זה העבר שהצטבר בי ועשה אותי כמו שאני עכשיו.
תלמיד: אמרת לא פעם שאתה חי בעתיד.
כן.
תלמיד: מה זה "לחיות בעתיד"?
לחיות בעתיד זה לראות אותנו יחד, כולנו, כל התלמידים שלנו, כל מי שחושב שהוא תלמיד שלי, שאנחנו כל הזמן נמצאים בחיבוק פנימי בינינו, ומגלים בתוך זה עוד חלק פנימי, שהוא הבורא. כך אני רוצה לחיות ולהרגיש את הכול.
תלמיד: ומתי אתה מעורר את העבר שנמצא בתוכך כדי להשתמש בו להתקדם עוד לעתיד?
כמעט ולא, רק אם אני צריך לספר משהו לפניכם.
שאלה: כשמקובל רוצה לממש את ההתפתחות שלו, מה הוא שם לנגד עיניו?
המקובל שם לנגד עיניו את החיים, את מטרת החיים, "כמה נשאר לי, כמו שאני יכול לתאר לעצמי, מה לעשות?" זהו. החיים.
שאלה: ברור. אבל אתה שם את החיים ואתה כל הזמן בחשבון, "מה יצא לי מהחיים?" אני גם מאוד מרגיש את זה חזק על עצמי.
בכל רגע בחיים שלי היום אני צריך להסכים עם מה שאני עובר כי זה מגיע מהבורא, זה בטוח. ואז, מה שלא יהיה, "ברוך ה'".
תלמיד: בתקופה האחרונה יש הרגשה מאוד חדה באוויר שהבורא נותן לך הזדמנות, ואם אתה לא תממש אותה, לא בטוח שהוא ייתן לך עוד הזדמנות.
טוב לחשוב ולהרגיש כך, אבל מצד שני אתה צריך להיות בטוח שאת מה שהבורא נותן אתה תוכל לממש.
שאלה: ברור. אז איך להיות החלק המועיל, לא רק במימוש שלך, אלא במימוש של כל הכלי? איך לעזור לכל הכלי לממש את עצמו כלפי מטרת הבריאה?
עם הרצון, עם ההרגשה שלך, עם מצב הרוח שלך, עם הכול לעתיד הטוב אתה צריך להיכנס לתוך החברים ולהשתדל למלא גם אותם באותה הרגשה.
שאלה: מה ההרגשה הזאת בדיוק, במה אני רוצה למלא אותם?
בכך שיש לנו עתיד יפה וטוב, שיש לנו טיפול יפה וטוב לעכשיו, ואנחנו מתקדמים ברצון העליון. להגיד "תודה רבה וברוך ה'" יום יום.
שאלה: בעבודה שלי כלפיהם אני צריך כל הזמן לרצות למשוך אותם כלפי המחר, כלפי המימוש?
כן. אפילו אם בעוד רגע אני עומד לעזוב את העולם הזה, ולא יהיו לי עוד אפשרויות כמו שיש לי עכשיו, אבל אני מסכים עם כל זה, כי זאת הבחירה של הבורא.
שאלה: לא התכוונתי לשאול את השאלה, אבל רציתי לספר לך שאחרי השיעור של אתמול הלכתי לישון ולא יכולתי להירדם בלי לשמוע שוב ושוב את השיעור. תהיתי אם הכוח הזה של משה הוא משהו שילווה אותנו במשך כל העבודה הרוחנית שלנו. האם עלינו באמת להתפלל שהכוח של משה יכוון אותנו בכל פעם שאנחנו מגיעים למצב שבו אנחנו שואלים את שאלת הרשע "מי ה' אשר אשמע בקולו"? זה קורה כל הזמן בעשירייה. האם תמיד נצטרך את משה עד גמר התיקון?
כן. אבל יחד עם זאת תשתדלו להיות יותר בביטחון שהבורא מטפל בנו. לא לגמרי להתנתק מהטיפול של הבורא, ויחד עם זאת, אם את רוצה לקשור את עצמך לטיפול של הבורא, אז תדעי שהטיפול שלו מתבטא במרכז העשירייה, ואז זה יחייב אותך להתקשר טוב ויפה, להיות כמו תינוק בידיים של האימא, ככה את תהיי בידיים של העשירייה ושם תרגישי שהבורא מטפל בך.
שאלה: נושא השיעור הוא "רעיא מהימנא", ולהתחבר לכוח ה"משה" הוא להרגיש בחושים הגשמיים, ממש בבהירות גדולה מאוד, קרבה גבוהה מאוד לבורא, ואז לגלות שאני בחוויה הזאת לבד ולהסכים שאני נמצאת בעצם בשליטת פרעה. לוותר על כל החוויה המוחשית, להיכנס לחושך, ולבחור בעשירייה כדי להרגיש דרכם את הכוח שרוצה למשוך אותנו מתוך מצרים, ולהתמסר אליהם בחושך מוחלט. לא להסכים לצאת ממצרים, אלא רק אם כולנו יוצאים ביחד, לא מוותרים על אף אחד ולהעדיף את ההרגשה של החברים על פני ההרגשה שלי.
האם זה נקרא "לבחור בכוח המשה"? לתת למשה להוביל את ההרגשה שלי, את הרצון שלי?
כן. אמנם לא הכול, רק חלק, אבל זה נכון.
שאלה: מי הם החכמים? האם חכמים אלה מצבים, או שהם החכמים שהיו בעבר ואני צריכה להאמין בהם?
אלו הם מקובלים שהיו בעבר, כך הם אמרו ואנחנו מתבססים על מה שהם אמרו.
שאלה: כשאנחנו בגלות, האם אנחנו יכולים להרגיש את הכוח של משה בצורה נעימה, או לא נעימה?
בגלות אנחנו מרגישים את ה"משה" בצורה שהיא נעימה ולא נעימה. זה תלוי במצב שלנו, אם אנחנו מצדיקים או לא מצדיקים אותו.
(סוף השיעור)
-
"לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה" (יקרא י"ט, י"ח)↩