שיעור בוקר 13.09.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", פתיחה לחכמת הקבלה, עמ' 172, אות מ"ב

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם". בעמוד 172, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות מ"ב.

אות מ"ב

"ונתבאר היטב הטעם של ירידות הקומות זו למטה מזו בעת השתלשלות הפרצופין זה מזה, שהוא משום שהביטוש דאו"מ באו"פ הנוהג בכל פרצוף מאביד תמיד שם את הבחינה אחרונה דרשימו דעביות אשר שם. ויש לדעת אמנם שבאלו הרשימות הנשארות במסך לאחר הזדככותו יש בהם ב' בחינות:

הא' נק' רשימו דעביות,

והב' נקרא רשימו דהתלבשות.

למשל, אחר שנזדכך המסך דגוף דפרצוף הא' דא"ק, אמרנו שהבחינה האחרונה דרשימות דעביות, שהיא הרשימו דבחי"ד, נאבדה ממנו, ולא נשאר במסך אלא הרשימו דעביות דבחי"ג, אמנם הרשימו דבחי"ד כוללת ב' בחינות כנ"ל: דהתלבשות ודעביות, ולא נאבד מהמסך בסבת ההזדככות ההיא רק הרשימו דעביות דבחי"ד, אבל הרשימו דהתלבשות דבחי"ד, נשארה במסך ההוא ולא נאבד ממנו. ופירושו של הרשימו דהתלבשות הוא בחינה זכה מאד מהרשימו דבחי"ד, שאין בה עביות מספיק לזווג דהכאה עם אור העליון. ורשימו זו נשארה מהבחינה אחרונה שבכל פרצוף בעת הזדככותו, ומה שאמרנו שהבחינה אחרונה נאבדה מכל פרצוף בעת הזדככותו הוא רק הרשימו דעביות שבה בלבד."

יש לנו פרצוף שהוא מקבל אור על מנת להשפיע לבורא, לבעל הבית, כמו אורח ובעל הבית, ובעל הבית ממשיך ללחוץ עליו שיקבל יותר ויותר, והפרצוף מרגיש שאם הוא מקבל יותר, זה יהיה כבר לטובת עצמו ולא לטובת בעל הבית. הוא לא יכול להיות יותר בכוח התגברות ולכן הוא מזדכך, הוא אומר "אני לא מסוגל יותר, אני יוצא מהקשר איתך שאתה נותן ואני מקבל, ובקבלה שלי אני הופך את הקבלה להשפעה, ואני לא מסוגל יותר", והוא יוצא מזה. זה נקרא הזדככות הפרצוף.

אחרי ההזדככות נשארות לו רשימות ממה שהיה לו עם בעל הבית, ובעל הבית ממשיך ללחוץ, והוא חושב שהוא בכל זאת יקבל ממנו קצת פחות, ואולי יוכל לעמוד בלחץ של בעל הבית אם הוא ייקח פחות, ואז הוא הולך ומקבל פחות. זה כבר הפרצוף השני אחרי גלגלתא שנקרא ע״ב. מה שמעניין כאן, שברגע שהוא מפסיק לקבל, הרשימו דעביות שהוא קיבל על ידו נעלם ממנו, כי הוא מחליט שהוא לא מקבל. אני רואה שאם אני מקבל, אני נכנס למצב שאני לא יכול לעמוד, ואז הוא מפסיק לקבל. זו הצורה הראשונה של קבלת האור בעל מנת להשפיע אחרי צמצום א׳.

שאלה: ברגע שהפרצוף מבין שהוא לא יכול לקבל עוד פנימה, למה הוא פשוט לא חוזר למצב הקודם, ממשיך לקבל את מה שהוא כן יכול להשפיע?

כי הוא התחרט. הוא התחרט על מה שעשה כי הוא לא יכול לעמוד בזה. ולכן הוא הפסיק לקבל כי הוא לא יכול לעמוד בלחץ, והחליט לחזור למצב שהוא לא מקבל. תראה מה שהוא עושה כאן, הוא מחליט שהוא מפסיק לקבל וחוזר למצב שלא מקבל בכלל בפועל.

יש את הפרצוף, את הראש שלו, והוא עושה חשבון כמה הוא יכול לקבל בשביל בעל הבית בלבד, את החלק הזה הוא מקבל וזה נקרא אור ישר, ואת החלק שעוד נשאר הוא לא יכול לקבל וזה נקרא אור חוזר. את החלק שמקבל הוא מכניס פנימה, בזה הוא בונה ברצון לקבל חלק שמקבל, זה נקרא תוך, מפה עד לטבור, והאור נקרא אור פנימי. ואז הוא קיבל, כמו שרב"ש היה תמיד אומר, שהוא קיבל 20% מה-100% שמגיע אליו מהבורא (ראו שרטוט מס' 1).

עכשיו, כשהוא קיבל, ה 80%, מאה פחות עשרים, לוחץ עליו שלא קיבל, זה האור המקיף. ולוחץ איפה? על הטבור, איפה שיש גבול בקבלת האור. ואז בטבור הוא מרגיש הכאה, מכה כזאת של אור מקיף באור פנימי, ומתוך זה הוא מחליט אני מזדכך, אני לא מסוגל לעמוד בזה. ואז כשהוא מזדכך, המסך הזה שירד מהפה עד הטבור, המסך הזה עולה בחזרה מטבור לפה, ובהתאם לזה הוא מפסיק לקבל. הוא עולה בחזרה לפה. זה כל מה שקורה לו (ראו שרטוט מס' 1).

היו לו 4 דעביות ו-4 דהתלבשות, ואז כשהוא מזדכך, נשארו לו 4 דהתלבשות ו-3 דעביות. המסך הזדכך, הוא כבר לא יכול לקבל כמו שקודם, הוא כבר התחרט על זה. ואז יוצא הפרצוף הבא לא על רשימות כמו שהיו לו 4/4 אלא על רשימות 4/3. ולכן הפרצוף הבא שיוצא, הוא יוצא בצורה אחרת, הוא יוצא מפה עד הטבור דפרצוף העליון, ובצורה כזאת שיהיה לו ראש ותוך וסוף הכול בתוך של הפרצוף העליון. הפרצוף העליון יקרא גלגלתא, והפרצוף הבא יקרא ע"ב, והוא יוצא על רשימות 4/3.

שרטוט מס' 1

שאלה: לגבי הרשימו דהתלבשות. הוא כותב פה ש"פירושו של הרשימו דהתלבשות הוא בחינה זכה מאד מהרשימו דבחי"ד, שאין בה עביות מספיק לזווג דהכאה עם אור העליון." למה הוא מתכוון פה, מה זה רשימו דהתלבשות?

רשימו דהתלבשות, זה רשימו מהאור שקיבל כדי להשפיע לבורא. ורשימו דעביות, זה רשימו מהרצון לקבל שהיה תחת המסך, והיה על ידו רוצה להשפיע לבורא.

שאלה: אם להסתכל על התהליכים רק מבחינה מכאנית, יוצא שהפרצוף מזה שהוא בורח מהלחץ של האור המקיף, הוא מתחיל להתפתח הלאה. ההתפתחות הזאת מגלגלתא והלאה בכל אותן המדרגות, האם זה מימוש של אותו הלחץ?

ודאי שאור מקיף הוא שדוחף את הפרצוף להתפתח יותר ויותר. ואז כל הפרצופים האלה הם באים בסופו של דבר לעולם הזה, למצב התחתון ביותר. ואז מהמצב הזה אנחנו מתחילים לעלות בחזרה לאין סוף (ראו שרטוט מס' 2). זה מה שאנחנו לומדים בחכמת הקבלה, אנחנו לומדים איך הפרצופים האלה יורדים, יש כאן חמש דרגות הירידה, הם נקראים "עולמות", עולם אין סוף, א"ק, אצילות, בריאה, יצירה ואחרון עשייה. כך אנחנו גם עולים לאותן 125 מדרגות. חמש עולמות כפול חמישה פרצופים כפול חמש ספירות בכל עולם ועולם, זה 125 מדרגות. וכל העלייה שלנו, היא בהתאם למה שאנחנו רוכשים אמונה למעלה מהדעת.

שרטוט מס' 2

תלמיד: האם למערכת יש גם פידבק? אנחנו צריכים כאילו לסדר את הסירקולציה של כל התהליך הזה מלמעלה למטה?

ודאי שהכול עובר דרכנו, אם זה מה שאתה שואל. אנחנו נמצאים באיזו מדרגה, האור עובר דרכנו וחוזר לאותה המדרגה. זאת אומרת, אנחנו תמיד מממשים את העולמות שאנחנו עולים על ידי זה. אם אנחנו עלינו לדרגה הראשונה, אז אני כבר את העביות הזאת מממש על מנת להשפיע. וכך אני מעלה מעלה מעלה, עד שאת העולם שלנו עם כל העולמות אני מעלה לאין סוף (ראו שרטוט מס' 3).

שרטוט מס' 3

שאלה: אני לא מצליח להבין, איך אפשר לאבד את הרשימות של העביות? הרי הוא חייב לזכור שהיה קודם רצון, שיש עכשיו הכבדה.

כי אתה מתחרט שאתה לא יכול לעבוד יותר עימו, כי אתה ראית שעשית מקסימום ולא השגת על ידו מה שרצית. רצית להגיע לדבקות ולא יכולת. נשארה לך עוד הרבה עביות שאתה לא יכול לממש אותה, ולכן אתה מפסיק, אין לך אפשרות אחרת. ואז רשימו דעביות נעלם, לא שנעלם שאתה פתאום לא רואה אותו, אלא אתה מתחרט שאתה לא יכול לעבוד עם דרגת עביות כל כך גדולה, והולך לעביות פחות מזה, כי לפחות משהו אתה יכול לעשות על מנת להשפיע. ודאי שבמשהו שאפשר אתה משפיע. כמו שאנחנו במצב שלנו, אסור לנו להגיד "מה אני יכול לעשות? שום דבר", אלא בכל רגע ורגע שאתה יכול לכוון את עצמך במשהו לקבוצה ודרכה לבורא, אתה חייב בזה להשתמש.

שאלה: למה אור מקיף לוחץ על הטבור ולא על הפה?

אתם צריכים ללמוד את זה, לקרוא את זה הרבה פעמים. לפנות לכל הפתיחה שלנו שנמצאת אצלנו באתר. איפה זה נמצא?

תלמיד: זה נמצא באתר של הארכיון, יש שם גישה גם לסדרה המומלצת ולכל הסדרות שהיו בשנים הקודמות של "פתיחה לחכמת הקבלה".

לכל האנשים שלומדים בשיעור בוקר, יש איזשהו מקום שאנחנו יכולים להעמיד שם גם את הפתיחה המומלצת?

תלמיד: זה נמצא בארכיון שלנו.

ארכיון זה משהו גדול. אני מדבר על זה שאני אדם שלומד שיעור בוקר ועכשיו אני רוצה לקרוא משהו בפתיחה שהרב לייטמן נתן לפני 10 או 20 שנה, איפה זה עומד? כשאני נכנס לארכיון אני לא מבין שם כולם, זה ים של חומר.

תלמיד: יש כמה דברים, גם שלחנו כהודעה ספציפית לכל החברים בכל השפות את הלינקים הספציפיים, ובארכיון בעמוד הראשי יש ממש קובייה שמיועדת לדבר הזה, והיא מפנה לסדרה של "פתיחה לחכמת הקבלה". זה לא מוסתר, אלא ממש אפשר לגשת לזה בצורה ישירה.

בכל זאת תטפלו בזה שיהיה יותר מובן. שהם יראו את זה, שזה יהיה לפניהם ושזה יחייב אותם להיכנס. תעשה את זה בצורה כזאת שזה יחייב אותם להיכנס.

שאלה: מה קורה עם האור פנימי כשהמסך מטבור עולה למסך של פה דראש, האם זה הופך להיות לראש של הפרצוף הבא?

נכון, ככה בהזדככות הפרצוף בונים תשתיות לפרצופים הבאים, אבל עדיין לא יוצאים מזה ראשים. יוצאים ראש, תוך, סוף בפרצופי הזדככות, מתוך פרצופי ההזדככות האלה הם נקראים "נקודות", שהם מוסיפים להרבה הבחנות שבתוך הפרצוף, להבנת הכלי, להבנת הבורא, להרגשת הבורא, זה מוסיף להכול. אדם שעושה את הפעולות האלה גם בקבלת האור וגם ביציאת האור, הוא בזה מתחיל יותר ויותר להכיר ולהתקשר לבורא.

שאלה: אפשר לבקש ממך לצייר את הס"ג? איפה הסוף והטבור של ס"ג?

שב ותחכה.

שאלה: אנחנו לומדים שלכל דרגת עביות יש את הרשימו דעביות שלה ורשימו דהתלבשות, ופה בעל הסולם אומר לנו שהרשימו דהתלבשות של בחינה ד', נשאר לבחינה הבאה. זה לא כל כך ברור.

כי לרשימו דהתלבשות אין שום עניין במסך, הוא כבר יכול להתקיים ולהאיר לכל מקום. ולכן הוא מאיר גם לפרצוף הבא. הפרצוף הבא יוצא על רשימו ד'/ג'.

תלמיד: מה שאני מתקשה להבין, אם הרשימו דהתלבשות אבד והוא קיים במקביל ביחס לרשימו דעביות ד', איך הוא הולך ומשפיע על עביות אחרת?

חכה. אתה תתבלבל ככה.

שאלה: ע"ב יוצא על התוך של גלגלתא כי הוא נבנה על סמך הטעמים דהתלבשות של גלגלתא?

הע"ב יוצא כתוצאה מגלגלתא, הוא לוקח רשימות מתוך דגלגלתא. אותה גלגלתא, אותו מסך דגלגלתא שעכשיו הזדכך ל-3/4, הוא עכשיו מוליד את הפרצוף הבא. זאת אומרת, הוא נכנס במגע עם הבורא, עם האור העליון, ומקבל מנה שנייה של האור העליון בעל מנת להשפיע.

תלמיד: למה הוא יוצא על התוך של גלגלתא?

למעלה מפה דגלגלתא לא יכולים להיות פרצופים, שם זה רק האור העליון ממש. אלא הרצון לקבל מתחיל להראות את עצמו רק מפה ומטה. כי ראש דגלגלתא זה מקום ההחלטה, ומפה ומטה דגלגלתא זה מקום של קבלת האור בעל מנת להשפיע. כך בצורה סכמתית אנחנו מייצבים את זה.

שאלה: בדיוק בהמשך לשאלה הזאת, למה ע"ב לא יוצא מסוף דגלגלתא?

סוף דגלגלתא זה כבר רצונות שגם לגלגלתא אין עליהם מסך לקבל בעל מנת להשפיע.

תלמיד: אז למה ע"ב מברר את גלגלתא? אם גלגלתא כבר ביררה את זה, למה ע"ב חוזר ומברר את מה שגלגלתא ביררה כבר?

לא. ע"ב מברר כאלו רשימות, שגלגלתא לא ביררה אותן. גלגלתא עבדה עם אור היחידה, וע"ב עובד עם אור החיה, ויש הבדל גדול, ע"ב יכול ללכת על דברים הרבה יותר קטנים, וגלגלתא למרות שהיא חזקה, לא מסוגלת לעבוד עם זה. יש גיבור בכמות ויש גיבור באיכות, הע"ב יותר מברר מגלגלתא, יש לו רשימות אחרי הגלגלתא, ויש לו כביכול ניסיון מגלגלתא. ע"ב זה אותה גלגלתא, רק שהיא פועלת אחרי הניסיון הראשון שלה, ולכן ע"ב יותר מברר מגלגלתא.

שאלה: אפשר להגיד שאם פעם הרמתי 100 קילו ועכשיו אני לא מסוגל להרים 100 קילו אלא רק 50, אז רשימו דהתלבשות מאיר לי כאילו זה ה-100 קילו שפעם הרמתי? אפשר לדמות את זה כך?

כן. ואתה רואה שפעם הרמת 100, והיום אתה לא מסוגל.

תלמיד: אז מה זה עביות? מה זה רשימו דעביות, אני כבר לא מרגיש אותו?

למה? מה זאת אומרת שאתה לא מרגיש אותו? ברשימו דעביות אתה מרגיש עד כמה אתה עכשיו, דווקא עכשיו, מסוגל לקבל בעל מנת להשפיע.

שאלה: בפרצוף גלגלתא יש מימוש של בחינה ד', של העביות של בחינה ד' בתוך הפרצוף?

כן ודאי, הוא עושה זיווג דהכאה על עביות דמסך ד' כמה שמסוגל ומקבל בעל מנת להשפיע מפה עד הטבור.

תלמיד: כשבבחינה ד' כבר נאבדה העביות והוא לא מסוגל לעבוד איתה יותר, אנחנו מתכוונים לעביות כתוצאה מסוף הפרצוף?

כן. מאיפה מגיעות אחר כך כל הרשימות הבאות? הן מגיעות מתוך הגלגלתא במידה שהיא לא יכולה לממש את בחינה ד' על מנת להשפיע אבל בחינות ג', ב', א', שורש היא מסוגלת לממש על מנת להשפיע ומזה יוצאים כל יתר הפרצופים של עולם אדם קדמון. כולם נולדים בסופו של דבר מפה דראש גלגלתא ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, כולם כך נולדים.

שאלה: כשהאור עולה מסוף ההזדככות של הנקודות, האור הזה דומה לאור חוזר כשהוא מחזיר את האור?

בוא נראה על מה אתה שואל בדיוק. אני אגיד לכם לפי השרטוט, כך יהיה לנו יותר קל (ראו שרטוט מס' 4). יש לנו רצון לקבל ויש צמצום ומסך. האור העליון מרגיש את הבורא שנמצא לפניו, הוא עושה עימו חשבון באמונה למעלה מהדעת כמו שדיברנו, עוד נדבר על זה איך שזה נעשה, ואז הוא לא רוצה לקבל, קודם כל דוחה, לעצמו לא רוצה לקבל.

אחר כך הוא עושה חשבון כמה בכל זאת אני יכול לקבל שזה יהיה לטובת בעל הבית, בודק את עצמו ומחליט שמקבל 20%, קיבל 20% ועומד בזה, אבל האור העליון שהוא קיבל רק 20% ממנו לוחץ עליו ב-80% הנותרים ואז אין לו ברירה, או לקבל פנימה, למלאות את הסוף שלו ב-80% מהאור אבל זה יהיה על מנת לקבל, או שהוא מזדכך.

זאת אומרת יוצא מהקשר עם הבורא, כי הבין שהוא לא מסוגל יותר לקבל ואז הקבלה שלו היא לא כשרה, לא מביאה לכלום, כי התיקון שלו היה בכמה שהוא יכול לקבל בעל מנת להשפיע את כל האור אינסוף, ואז הוא חוזר למצב הזה של פה דראש, "הזדכך" זה נקרא. אבל מה שקיבל קיבל, אין ברוחניות משהו שקרה ונמחק, זה מתוך הטבע הנצחי, מה שקרה קרה, ואז הוא מזדכך, המסך חוזר לפה דראש, ומתחיל לעבוד הלאה.

תלמיד: אני שאלתי על הטבע של יציאת האור כשהוא מתחיל לצאת הקשר עם הבורא איך זה קורה? זה משהו שדומה לאור חוזר, הוא כאילו מחזיר אותו חזרה או שזה משהו אחר לגמרי?

המסך מזדכך לדרגת ד', ג', ב', א' ושורש, בחמש דרגות הוא מזדכך (ראו שרטוט מס' 4), וכך האור העליון יוצא בהתאם לזה ואז נשאר ריק. אבל אין העדר ברוחניות ולכן כל המצב הזה שהיה בתוך גם נשאר וגם נשאר ריק, שני תמונות אחת על השנייה קיימות כאן.

תלמיד: זה ברור, אמרת שבראש הוא כאילו מקבל באמונה למעלה מהדעת אם הבנתי אותך נכון, ובתוך הוא מקבל כאילו בתוך הדעת?

לא, בראש הוא עושה חשבון כמה הוא יכול לקבל בעל מנת להשפיע, ואז אור חכמה שמגיע כאן [באור ישר] מתלבש באור החסדים ושניהם נכנסים יחד והם נקראים אור פנימי.

שרטוט מס' 4

שאלה: כל פרצוף חדש מוסיף לגלגלתא רמה חדשה של אור? זאת אומרת ביציאת פרצוף חדש גלגלתא משפיעה יותר לבורא, אז איך משתנה הדוגמא של האורח ובעל הבית כשהאורח הוא גלגלתא?

האורח מקבל כל פעם יותר ויותר על ידי זה שבעל הבית כל פעם מפציר בו יותר ויותר. ואז כך אנחנו, על ידי מנות קטנות שמקבלים בכל רגע ורגע מהבורא, או שאנחנו לא מבינים ולא מרגישים, או שאנחנו כבר מתחילים להרגיש ולבצע את הקבלות האלה בעל מנת להשפיע במידה שיש לנו כוח אמונה למעלה מהדעת. אז אנחנו בונים את הפרצופים האלו וכך אנחנו מעלים את עצמנו מהדרגה שלנו עד האינסוף, במידה שיכולים לקבל על מנת להשפיע, להידמות לבורא.

אתם חושבים לכיוון נכון. מה שאני בכל זאת מבקש, תשתדלו לעבור על הפתיחה שהמלצתי לפני שעה. היא נמצאת בכל השפות? צריכים לבדוק היטב, אני מבקש מהחבר שידווח לי האם זה נמצא בכל השפות מוכן ומה צריכים עוד להוסיף שם או משהו שאנשים חייבים את זה לבדוק וללמוד.

קריין: יש ב 17 שפות.

17 שפות? אני חושב שזה מספיק היום, בינתיים.

שאלה: מאיפה בכלל מגיע האור ישר, זה כאילו איזו טרנספורמציה של אור מקיף ומסך?

אנחנו למדנו את ד' בחינות דאור ישר. מאינסוף, מהבורא מגיע אלינו אור והוא בנה לנו את בחינה א' וב' וג' וד', זה ד' בחינות דאור ישר (ראו שרטוט מס' 5). עד שבחינה ד', המלכות, אמרה, "אני לא רוצה לקבל כלום" ועשתה צמצום ראשון. ואז אחרי זה אנחנו אומרים שכל הבחינות האלה הפכו להיות לעיגול. ולעיגול אנחנו קוראים "עולם אינסוף". ומהעולם אינסוף מתחילים להיות כבר פרצופים. בעולם אינסוף יש לנו ד' בחינות של המלכות. אז יש לנו בחינה ד' שזה עולם אדם קדמון שיש בו גלגלתא ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן הפרצופים שלו.

אחר כך יוצא עולם האצילות שיש בו גם חמישה פרצופים. הם נקראים בשמות אחרים, עתיק, אריך אנפין, אבא ואימא ישסו"ת וזו"ן. אחר כך יש לנו פרצוף בריאה, ופרצוף יצירה, ופרצוף עשיה. ואז יש לנו חמישה עולמות. בכל אחד חמישה פרצופים, בכל פרצוף חמש ספירות, לכן אנחנו אומרים שיש לנו 125 מדרגות מהעולם הזה, שהוא מחוצה לרוחניות, עד העולם העליון. ואנחנו צריכים לעלות בסולם שנברא לפנינו, נבנה לפנינו בכל המדרגות האלה.

זאת אומרת שאנחנו כל הזמן צריכים לקבל תוספת רצון ותוספת מסך, כוח התגברות על הרצון, ולבנות מעצמנו פרצופים. ממש כך. לבנה אחרי לבנה. ולכן מקובלים קראו לזה "מדרגות הסולם".

אז יש לנו כאן מאה עשרים מדרגות ובהם אנחנו עכשיו לומדים איך עולים על המדרגות האלה. כל ההבדל בין המדרגות, כמה שכוח הבינה יהיה יותר למעלה מכוח המלכות. כמה שכוח ההשפעה יהיה יותר למעלה מכוח קבלה, או אמונה למעלה מהדעת. זה מה שאנחנו עכשיו לומדים. וכשנבין את העיקרון הזה אז נוכל בפועל לממש אותו. אבל איך זה השתלשל מלמעלה למטה, אנחנו יכולים ללמוד ללא שום קשר לעלייה שלנו ממטה למעלה.

שרטוט מס' 5

שאלה: לא ברור באיזה שטח פועל כוח הבינה?

מה זה "באיזה שטח"?

תלמיד: יש רצון לקבל, מלכות ויש מעליו כוח הבינה. איפה נמצא המסך ומעליו משפיעים?

ברצון. אנחנו לא יכולים לדבר מחוצה לרצון כלום. מחוצה לרצון שלנו אנחנו לא יודעים מה קורה. אנחנו תמיד נמצאים בתוך הרצון. ואפילו שאנחנו אומרים "למעלה מהרצון", "סביב הרצון", זה בכל זאת הרגשה בתוך הרצון.

תלמיד: אבל כל רצון מזהה את המציאות כמו שהיא.

מה זה "כמו שהיא"? לא. הכול תלוי בכמה שאני מכוון את הרצון שלי, בכמה שאני רוצה לעבוד עימו. אם אני מכוון את הרצון שלי שאני רוצה לראות את הכול דרך השפעה, אז הרצון שלי כבר לא עובד עם הרצון בלבד, אלא הוא מצטייד בכוח השפעה ואני רואה את העולם במידת השפעה שאני מייצב.

תלמיד: וזאת שכבה שחבויה בתוך הרצון או שאנחנו מוסיפים אותה?

אנחנו בונים אותה על ידי המאור המחזיר למוטב. אבל אנחנו תמיד נמצאים בתוך הרצון לקבל. ואנחנו משתדלים לעשות את הרצון לקבל שלו שהוא יהיה יותר ויותר דומה לרצון להשפיע. כאילו הוא משפיע, כאילו הוא דומה לבורא, כאילו. לכן זה נקרא "נברא", שיש עליו צורת הבורא. כאילו הוא כמו הבורא.

תלמיד: זאת ההתפתחות של הרצון לקבל לצורה של השפעה?

כן. לכן זה נקרא "אדם", הדומה לבורא. אבל בפנים הרצון לקבל והרצון עצמו לא מזדכך ולא משתנה, רק יש עליו כל מיני לבושים. על ידי הלבושים האלה הוא דומה לבורא. כאילו מתלבש כל פעם בצורה אחרת, יותר ויותר ויותר דומה לבורא.

תלמיד: ואיך הלבושים האלה מתווספים עוד ועוד, מה זה אומר?

על ידי העביות שהנברא פותח את האגו שלו שהיה מצומצם, פותח אותו יותר ויותר, ובמידה שפותח אותו, נותן לעצמו יכולת לפתוח אותו, אחר כך יש לו כוחות לזה, ואז יותר ויותר כוחות האגו שלו מתאימים להשפעה.

כמו אורח ובעל הבית. אם אני רוצה יותר להשפיע לבעל הבית, אז בהתחלה לא רציתי לקבל כלום. אחר כך אני מעורר בעצמי רצון, תיאבון לדגים, לבשר, ליין וכן הלאה, מהקל לכבד, יותר ויותר ויותר. הרצונות האלה היו לי קודם, אבל אני מצמצם אותם ופותח אותם בהתאם כמה שיש לי מסך, יכולת להשפיע לבעל הבית.

אז אני בפעולות שלי כאילו דומה לבעל הבית בזה שאני רוצה להיות עימו בהשתוות הצורה, כמה שאפשר יותר ויותר ויותר. זה מה שאנחנו לומדים באמונה למעלה מהדעת, איך אנחנו יכולים להתלבש עם הרצון לקבל שלנו, אבל ברצון להשפיע. זה בדיוק מה שלמדנו בשיעור הראשון היום.

תלמיד: ומה זה אומר שמושכיםאת המאור מחזיר למוטב כדי לפתח את הצורה הזאת?

אני רוצה לקבל כוח שיעזור לי להפוך את הרצון לקבל שלי לרצון להשפיע, לעל מנת להשפיע, להיות למעלה מהרצון לקבל שלי. להעמיד מעל לרצון שלי את כוחות הבינה. מאיפה אני אקח את זה? אני צריך לקבל את זה מהבורא.

כוח הבינה, כוח הכתר, זה הבורא. אני רק מלכות. אז אני צריך לעטוף את עצמי בצמצום, ואחר כך לעטוף את עצמי גם בצורה של השפעה, וכך אני אתקדם.

תלמיד: לא ברור איך משיכת המאור מחזיר למוטב בונה בי את הכוח להשפעה?

אנחנו עכשיו לא יודעים. אנחנו עכשיו לא יכולים לדבר על זה. אתה שואל כך. איך האור שמשפיע עלינו משנה בנו את היוצרות?

תלמיד: כן.

עובדה שזה קורה. אבל באיזו פעולה פנימית זה נעשה? אתה יכול לרשום את זה. באחד הימים תתחיל להרגיש איך זה קורה, ואחר כך נתחיל להשיג איך זה באמת קורה. אלה עבודות הכי פנימיות בטבע. כי זה כנגד זה איך הבורא יצר את הרצון לקבל ועכשיו איך הוא מטפל בו כדי לתת לו צורת השפעה.

אבל אנחנו מתערבבים בזה. לא תיעשה שום פעולה ללא ההשתתפות שלנו, לא עכשיו. אנחנו כמו תינוקות, אחר כך אנחנו נבין ונרגיש אותם. אלה דברים שבאמת מבינים מה קורה בבריאה.

שאלה: למה בהתפשטות הפרצופים מלמעלה למטה הרשימו של ההתפשטות הוא יותר מהרשימו של העביות?

כי המסך מזדכך. אם קיבלתי עכשיו מבעל הבית איזו מנה בעל מנת להשפיע והאור המקיף לוחץ עליי לקבל יותר, אז אני אומר לבעל הבית, "אני לא מסוגל. אני גמרתי". ואז אני יוצא מהקשר עם בעל הבית, שהוא בעל הבית ואני האורח, אני סוגר את הקשר הזה בינינו. אני לא יכול יותר להשפיע לו, ואז אני מזדכך. אז מה לעשות הלאה? הלאה זה לצאת מהקשר של מקבל ונותן עם בעל הבית וזה נקרא "הזדככות הפרצוף". אני יוצא, כאילו אין לי יותר קשר עם בעל הבית, הייתי פעם אחת אורח אצלו, אני יוצא וכבר לא אורח. זה נקרא ש"המסך מזדכך מהטבור לפה".

תלמיד: למה רשימו דהתלבשות גובר על הרשימו דעביות מפרצוף אחר פרצוף?

כי רשימו דהתלבשות זה מה שקיבלתי, את האור, ורשימו דעביות זה שהייתי חייב להפסיק לקבל, ולכן אני יוצא מהקשר שהיה לי קודם. ולכן הוא פחות מרשימו דהתלבשות.

שאלה: אור מקיף סובב, מקיף. מה הטבע של האור ישר? מאיפה הוא מגיע?

אור מקיף זה האור שמגיע לנברא, מגיע אור לרצון לקבל, (ראו שרטוט מס' 6) הרצון לקבל, כמה שהוא מסוגל מקבל וכמה שהוא לא מסוגל האור נשאר מבחוץ. האור לוחץ, הוא רוצה שיקבלו אותו, זה אור מקיף, ויש אור פנימי, אז ודאי שיש כאן מצב שהנברא לא יכול לסבול. בטבור, במחיצה הזאת בין כמה שהוא מקבל וכמה לא הוא מרגיש שהוא רוצה, ודאי שרוצה לקבל יותר, אבל כאן, (ראו שרטוט 6) למעלה מהטבור הוא משפיע למעלה, זה כוח השפעה ולמטה מהטבור אין לו כוח השפעה. ואז יוצא שבטבור הוא מרגיש לחץ גדול. ולכן אין לו ברירה אלא רק לצאת מהמצב הזה, כמה שיותר מהר לצאת מהשולחן. אז בעל הבית כבר לא לוחץ. הוא קיבל כמה שקיבל ויוצא מזה. לשבת ליד השולחן וכל הזמן להרגיש את לחץ בעל הבית הוא לא מסוגל כי אין לו אפילו גרם כוח לקבל יותר בעל מנת להשפיע ממה שהוא קיבל.

שרטוט מס' 6

תלמיד: אבל שאלתי על אור ישר, הטבע שלו, מאיפה הוא מגיע?

אור ישר מגיע מהבורא. גם אנחנו עכשיו ניזונים מאור ישר שמגיע מהבורא. אבל שם במצבים כאלה אנחנו מתחילים להרגיש את יחס הבורא אלינו. אנחנו במשהו מרגישים את המקור של האור, מה מגיע ממנו. כמו בעל הבית והאורח. אני מזהה את בעל הבית, אני מזהה מה הוא רוצה לתת לי, כמה הוא רוצה ליהנות לי וכן הלאה. זה מתחיל להתגלות. אבל באיזו מידה זה מתחיל להתגלות? זה מתחיל להתגלות במידה שאני נמצא עימו ב"אני לדודי ודודי לי". הוא נותן לי ואני רוצה לתת לו. מה אני נותן לו? אני נותן לו תענוג בזה שאני מקבל ממנו. זאת אומרת, בעל הבית צריך להיות יותר חשוב מהמנה עצמה שאני מרגיש בה שאני נהנה. אני חייב להרגיש את המנה, חייב ליהנות ממנה, אבל אני חייב לשמור על כך שגדלות בעל הבית תהיה עוד יותר חשובה ממני, ממה שאני נהנה מהמנה.

ואלה לא סתם מנות שאנחנו אוכלים בסעודה שלנו, זה האור העליון שממלא את הרצונות שלי, הוא בנה את הרצונות ואיך שהוא ממלא אותם, ממש אין מילוי יותר מתאים לחיסרון. ולכן אני מרגיש כמה אני כאן חלש ועד כמה יש גבול. אנחנו לא יודעים למדוד כמה הגלגלתא מקבלת אור עליון, אבל זה לא עשרים אחוז שאנחנו אומרים. זה אלפית של אלפית אחוז, "קו דק מאוד", אומרים, שכל קבלת האור בכל העולמות עד העולם שלנו זה קו דק מאוד. וככה זה עד גמר התיקון, רק בפעולת גמר התיקון עם כל הרשימות, עם כל הרצונות, כשאנחנו עושים חיבור של כולם, זה נקרא רב פעלים מקבציאל, אנחנו מגיעים עם כל הרצונות, עם כל הרשימות יחד ועושים זיווג דהכאה על הכול, אז אנחנו מקבלים את האור העליון בעל מנת להשפיע בכל הרצון לקבל, לפני זה, זה קו דק דק דק מאוד.

תלמיד: האם אפשר להגיד שכול עוד לא עשיתי חשבון אין עוד אור ישר זה הכול אור מקיף ואיך שמתחיל החשבון של האורח ובעל הבית אז מופיע אור ישר?

נכון.

שאלה: גלגלתא זה מלכות דאינסוף שעושה זיווג והעביות מתגלה בראש, ובע"ב זה כבר עביות מתוך הגוף?

לא, גם בגלגלתא העביות לא מתגלה בראש ממש, הראש עושה חשבון, אין בראש עביות, זו אותה עביות שיש בגוף, הראש עושה חשבון. רק תבין שהראש זה כוונות, בכוונות אתה לוקח את העביות שלך, את כוח ההתנגדות שלך, צמצום והכול ואתה עושה חשבון, הראש עושה חשבון.

שאלה: המסך שעולה חזרה לפה דראש ומזדכך הוא כאילו שוב חוזר לצמצום?

המסך שעולה מטבור לפה דראש מגיע לאור העליון שנמצא בראש ונכלל בזיווג דהכאה עימו ובונה, מוליד, את הפרצוף הבא שנקרא ע"ב.

תלמיד: אבל הוא עושה שוב צמצום מחדש?

הוא כל הזמן שומר על הצמצום, על הצמצום שומרים כל הפרצופים האלה וודאי שמחדשים אותם לפי אותם אורות ותנאים שמתגלים, הצמצום הוא התנאי על זה אין מה לדבר בכלל. זאת אומרת התנאי שאני לא מקבל לעצמי שום דבר וכל המחשבות שלי הן רק לטובת הבריאה והבורא, זה התנאי הראשון להיות ברוחניות, אחרת אנחנו לא מתעלים מהעולם הזה דרך המחסום לעולם הרוחני.

תלמיד: וזה מה שנקרא שכל יום יש לי בורא חדש, שיוצא עוד פרצוף?

כן, ואז יש לך איתם בעיות.

תלמיד: אני מבין שמלמעלה למטה הרשימות נבנות אבל מלמטה למעלה כבר יש את כל הרשימות אז מה מונע בעצם?

לא חברים, זה בלתי אפשרי, אם אתם לא קוראים את הפתיחה שעברתי עליה פעם לא נתקדם, בשאלות האלה אני רואה כמה אתם בכלל לא מכירים את החומר. מאיפה הרשימות, זו חובה לקרוא. אולי תארגנו איזה לימוד משותף בין כולם, לי פשוט אין זמן, אני לא יודע מתי לעשות את זה. עשיתי כל כך הרבה קורסים של פתיחה וכולם מוקלטים, אז לעשות עוד פעם קורס, אבל שם ישנן כל השאלות האלה. אנחנו לא נצא מזה, אם בעצמכם לא תוסיפו עוד איזה שיעור בקבוצה או כל אחד לחוד על הפתיחה.

חשבתי קודם להגיע לתלמוד עשר הספירות אבל הבנתי שזה בלתי אפשרי, אנחנו נעמוד על איזה חצי עמוד ולא נזוז. פתיחה היא בכל זאת התמצית של תלמוד עשר הספירות, אתם רואים כמה שאלות יש הכול זה מתוך שחסר לנו חומר, חסרה לנו ידיעה.

שאלה: לפי השרטוט רואים שגלגלתא זה הפרצוף הכי גדול. זאת אומרת שהוא כביכול קיבל יותר מכולם וכל פרצוף מקבל פחות ופחות?

כן.

תלמיד: אבל בדוגמה של האורח ובעל הבית זה הפוך, האורח מתחיל מהתענוג הכי קטן וזה הולך וגדל. יש כביכול סתירה.

זה לא מנוגד כי אם אנחנו מדברים שאנחנו עולים ממטה למעלה, אז אנחנו באמת עולים מהדברים הקטנים, מהמנות הקטנות לגדולות, ובהשתלשלות הפרצופים מאין סוף עד העולם שלנו זה ההפך, מעולם אין סוף הכי גדול ורחב עד המצב הכי נמוך, עד עולמנו.

שאלה: האם את האור שגלגלתא לא קיבלה מקבלים הלאה בהמשך כל שאר הפרצופים?

כן, אבל בכל זאת כל האורות עוברים דרך גלגלתא. דרך כל הפרצופים עוברים כל האורות לפרצוף האחרון שהוא בעצם עכשיו עובד ומזמין את האור. וכל האור שמגיע אליו, מגיע דרך הפרצופים העליונים וממלא אותם, והם עושים, על כל האור שהתחתון מקבל, הם עושים עליו גם זיווג דהכאה ומקבלים אותו בעל מנת להשפיע וככה בשרשרת מלמעלה למטה עד הפרצוף התחתון, הם מקבלים בעל מנת להשפיע. מקבלים מלמעלה כדי להשפיע למטה כל הזמן.

שאלה: אחרי שהפרצוף מזדכך וכל התהליך מתחיל מחדש, אז בעצם התהליך מתחיל מצמצום?

תמיד כל פעולה מתחילה מצמצום.

תלמיד: אז לפני הפעולה של הצמצום, זו אמונה למעלה מהדעת?

כן.

תלמיד: אז איפה אפשר לראות בשרטוט את הפעולה של אמונה למעלה מהדעת?

לא, כי אנחנו רושמים כאן בשרטוט את הפעולות, פעולה למעלה מהדעת זו לא פעולה. היא לא מקבלת, לא משפיעה, היא לא כלום, זה עדיין כלי שמסדר את היחס שלו לאור.

שאלה: איך זה כל כך מורכב לעבור מהרצון לקבל לרצון להשפיע, אין תוכנה פשוטה?

הכול מאוד פשוט, הבעיה היא הבלבול בראש שלנו, שהראש שלנו תפור לפי האגו שלנו, לפי הרצון לקבל, אבל במידה שאנחנו מתחילים להבין איך לעבוד עם הרצון להשפיע, אין שום בעיה, זה מאוד פשוט. באמת רוחניות זה עד כדי כך פשוט שאנחנו לא רואים ולא מזהים את זה, אבל לנו זה קשה מפני שאנחנו רוצים להגיע לרוחניות עם השכל האגואיסטי שלנו ולהבין את זה בשכל האגואיסטי וזה בלתי אפשרי, עד שאנחנו נהפוך את עצמנו וניקח כלים של אמונה למעלה מהדעת ועם זה נכנס לרוחניות בפועל. לא צריכים כאן הרבה לחשוב, "לא החכם למד", צריכים פשוט לעשות פעולות בפועל, אמונה למעלה מהדעת ביחס לחברים, ביחס להכול ואז תראו עד כמה אתם נכנסים ישירות לעולם העליון.

שאלה: אנחנו לומדים מלמעלה למטה איך הפרצוף מזדכך, האורות יוצאים והאור מתפשט. איך אנחנו יכולים להשתוות מלמטה לאותו תהליך של התפשטות, מסירה?

על זה אנחנו לומדים אתכם בחוכמת הקבלה. מלמטה למעלה זה נקרא כבר "עבודת ה'", עבודה רוחנית, זה מה שאנחנו לומדים אתכם בכל השיעורים. איך לטפס בסולם המדרגות מפרצוף לפרצוף עד אינסוף, את זה אנחנו לומדים אתכם בשיעורים כל יום ויום בשיעור הראשון. השיעור השני אצלנו זה "פתיחה", איך השתלשלו הפרצופים, והשיעור הראשון הוא איך אנחנו עולים בדרגות הפרצופים האלה עד אינסוף.

תלמיד: זה אותו עיקרון, אנחנו מעבירים, מוסרים את האור. האם זה מה שאנחנו צריכים לעשות?

נכון, לכן כמה שאנחנו לומדים את ירידת הפרצופים האלה גם בזה אנחנו מזמינים על עצמנו את האורות והם בהשפעה שלהם עלינו מעבדים אותנו, הם מכינים אותנו לעלייה. אבל לא לומדים בשום מקום עליות הפרצופים חוץ ממה שאנחנו לומדים עיבור, יניקה, מוחין, ב"תלמוד עשר הספירות" חלק ז' "שבירת הכלים" ואחרי זה עולם האצילות וכן הלאה, שם אנחנו כבר מתחילים ללמוד על מערכות העלייה. אבל לנו זה עוד לא לשימוש, רק ללימוד, ולכן אני מקווה שלפני זה ניכנס לאמונה למעלה מהדעת, ואז כשנלמד "תלמוד עשר הספירות", אנחנו יחד עם זה נבין על מה מדובר.

(סוף השיעור)