בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 10.4.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1, פסח – מגלות לגאולה*

1. *דווקא בזמנים של חוסר ביטחון, חוסר קשר עם החברה, ייאוש, האדם צריך לראות את עצמו שזה המקום להתחזק. כאן הוא צריך להוסיף בלהתקשר לחברים מצד אחד, ולבקש מהבורא מצד השני. לא לעשות שום דבר מעצמו, כביכול שהוא עושה, אלא הוא עושה כלפי החברים וכלפי הבורא. אלה 2 הכיוונים שהוא צריך לעבוד בהם ואז יצליח ולא יבזבז את הזמן בכל מיני חיפושים אחרים שאין בהם תועלת*.

2. ש: בקשתו של אדם לא הייתה נכונה אם הבורא אינו עונה לבקשה שלו?
   ר: לא נכון, אי אפשר להגיד על הבורא שהוא לא עונה. המערכת בנויה כך שמה שהאדם מוציא מעצמו כאילו שהוא פונה לבורא או למישהו אחר, זה קודם כל הבורא מסדר לו, אפילו שהאדם לא מרגיש ולא מבין. אלא כדי ללמד את האדם במערכת שהוא נמצא בה, שיכיר את כל המערכת ויתכלל בה. לכן *אין דבר כזה שאנחנו לא מקבלים תשובה, אפילו שלא מרגישים, שלא מקבלים כלום. בכלל אנחנו לא מבינים מה קורה, אלא העיקר להמשיך להמשיך להמשיך, ואפילו שאני לא מרגיש תגובה שהייתי חושב שמגיע לי, או שאני רוצה לקבל ולא מקבל*...

3. ש: מה לעשות אם אין טעם וביטחון בעבודה אלא רק אחריות כלפי העשירייה?
   ר: אני הייתי ממליץ כל פעם להשתדל לחדש קשר עם החברים, להתכלל בהם. תמיד אתה יכול למצוא בהם התעוררות, התעלות, דוגמא איך להיות למעלה מהאגו, מהדעת, ולשמוע מהם. פתאום תשמע מהם שמה שהם אומרים זה מין תורה שלמה, דברי חכמה, וכך תתחזק, ותגדל. במקרה אחר הם ייקחו ממך את הדברים. אנחנו חושבים שאנחנו חכמים, לא, אלא אם אנחנו רוצים לקבל משהו מהחבר, אז אנחנו צריכים לקבל *שאחרי החבר עומד הבורא*, ואז אני מקבל את דברי הבורא דרך החבר, וכך להמשיך.
   
   העיקר הסבלנות, ולהמשיך בדרך בכל מקרה. כשהגעתי לרב"ש ושאלתי אותו מה לעשות, הוא סיפר לי וייעץ לי כל מיני דברים שאני יכול לקחת על עצמי ולבצע. *העיקר להיות קשור לחברה, לשמש את החברה ככל האפשר בצורה קבועה וכך להמשיך. זה מה שעוזר לאדם*.
   
   *אם האדם מפחד שהוא יכול לברוח מהחברה, זה טוב, אבל השאלה היא האם הוא יחד עם זה מרכיב את הקשרים שלו עם החברה כך שבאמת לא יברח*.

4. *פרוטה ופרוטה מצטברת לחשבון גדול*. כל יום ויום, כל רגע ורגע שהאדם רוצה להתקדם וסובל מכך שלא יכול להתקדם, ובכל זאת מוסיף, אז כל הפרוטות האלה מצטרפות לחשבון. אח"כ זה קופץ למספר גדול, ואז האדם מקבל עזרה מלמעלה וגילוי. נפתחות לו גם העיניים וגם ההרגשה שבלב והוא מתחיל לראות את הדברים. העיקר כל רגע ורגע להשתדל להוסיף פרוטה לפרוטה.

5. ש:אז הייאוש הוא מפניה לבורא?
   ר: גם מזה.
   ש: אז למה שהוא עכשיו שוב צריך לפנות?
   ר: אתה כל יום אוכל משהו חדש לגמרי?
   ש: לא.
   ר: לא, אז מה הבעיה. אתה כבר יודע מה אתה צריך. הרצון לקבל מתחדש, אז אנחנו צריכים להיות ברצון לקבל ורצון להשפיע המתחדשים וכך להתקדם.. אין ברוחניות משהו שדומה למה שהיה קודם, זה תמיד שונה, אבל בינתיים אנחנו בחוסר הכרה.

6. ש: איך להכיר את כוח האמונה בעשירייה..?
   ר: במידה שאנחנו רוצים להיות מחוברים זה עם זה בעשירייה, ובזאת שמחוברים זה בזה אנחנו רוצים לתפוס את הבורא בכל הידיים שלנו, יש לנו 10 חברים ואנחנו תופסים את הבורא ב-20 ידיים, מחזיקים בו ולא נותנים לו לברוח מאיתנו. כך לא חשוב לנו מה שקורה, עליות, ירידות, נזרקים אנחנו מימין לשמאל וכן הלאה, זה לא חשוב. העיקר שאנחנו מחזיקים בינינו ולבורא. *איפה אנחנו נמצאים, 100 מטר מעל הקרקע או נופלים, או הולכים עכשיו להתרסק על הקיר, זה לא חשוב. העיקר בשבילנו זה להחזיק בינינו. אין לנו שום אפשרות אחרת במשהו לאחוז ולהתחזק. אנחנו צריכים לתאר את המצב שרק בינינו מתחזקים, יש לנו בכך עוגן, ואז אנחנו ניצולים*.

7. ש: איך להתגבר על מצב שבו אנחנו עייפים מהשפעה ולא רוצים לשמוע על זה שום דבר?
   ר: זה מפני שאתה לא מקבל שום תגובה בכלים האגואיסטים שלך, אז אתה לא רוצה להמשיך. כאן *נותנים לך בדיוק נקודה שאתה בה צריך להחליט האם אתה רוצה להמשיך בכלים האגואיסטים שלך, או רוצה לעשות איזושהי פעולה בע"מ להשפיע*? אז אולי להתעלות למעלה ממה שאתה עכשיו מרגיש, שאתה לא רוצה להמשיך, כי זה ע"מ לקבל לא נותן לך שום תגובה. *דווקא נותנים לך הזדמנות עכשיו, אולי פעם ראשונה, לעשות איזושהי פעולת השפעה*.
   
   *מהי פעולת השפעה? זה שאתה ממשיך, פשוט כמו שהיה קודם, בלי לדרוש שכר. השכר הוא רק דבר אחד, אני ממשיך, שלא יזרקו אותי. שיתנו לי לעבוד ללא שכר, ללא כלום, אבל אני מקבל שכר בכך שנותנים לי לעבוד, נותנים לי להשתתף. זה השכר עצמו. יותר מזה שום דבר. אני חותך כל דבר מחוץ לזה. רק תן לי לקום, להגיע לשיעור, לשמוע שיעור, להתקשר עוד פעם פעמיים ביום עם החברים. כמה שאני יכול לעכל את השיעור, לשתות אותו, למלא את עצמי בו, וכך להמשיך, זה השכר שלי*.

8. ש: אם מתחיל שיפור בחיים הגשמיים, הצעת עבודה חדשה, מה צריכה להיות התגובה של התלמיד?
   ר: אנחנו בדרך כלל לא קושרים העולם הזה עם העולם הרוחני כדי לא להתבלבל. אנחנו לא מבינים בעולם הרוחני ותאמינו לי שעוד פחות מכך אנחנו מבינים בעולם הגשמי.
   
   אבל *אני ממליץ בכל מה שמגיע לאדם בגשמיות, שיעשה הכל כדי לא שזה לא יפריע לרוחניות. הוא לא חייב לדחות הזדמנויות גשמיות, לא. שירוויח שיצליח, אבל זה לא חייב להיות נגד ההתפתחות הרוחנית. אם זה ממש נגד התפתחות הרוחנית אז לא לקבל, ואם יכול להיות גם זה וגם זה יחד, כן יקבל*.

9. *צריכים לבדוק כמה אנחנו נמצאים בגלות. יכול להיות שזו לא גלות, יכול להיות שאני פשוט רוצה לקבל יותר מילויים ברצון לקבל שלי*, ואז זה לא נקרא שאני נמצא בגלות, אלא זה נקרא שאני נמצא באיזושהי ירידה, *אני רוצה עלייה בכסף כבוד מושכלות, הבנה, הרגשה, אבל לא בהשפעה. לכן זה לא נקרא גלות מצרים, אני לא מרגיש שפרעה שולט עליי*.

10. *תדרוש, רק תפילה כלפי הבורא יכולה לעזור לך.. אין מה לבכות אלא רק לבצע את הדברים האלה בקפדנות בתוך קבוצה עם הבורא, משיעור לשיעור*. כך עוד מעט תתחיל להבין את התהליך, המערכת, והעיקר תתחיל להכיר מה עושים איתך ואיך אתה משתתף בזאת. זה ממש תענוג גדול מאוד לראות את עצמך במערכת שאתה עובד בה והיא עובדת עליך. זה דבר נפלא, אבל בינתיים אנחנו צריכים, כמו ילדים קטנים שלא מבינים מה שרוצים מהם, אבל אנחנו משתדלים לבלבל אותם שילמדו דברים פשוטים וכך להתקדם.

11. ש: איך לראות עצמי בכזאת מערכת?
    ר: הכל תלוי אם אתה מתאר את עצמך שאתה עובד בתוך המערכת, סביבך יש אלפי אנשים, אני לא מגזים, אלפי אנשים. כל אחד בכל מיני צורות משתדל להיות לפחות במשהו להתקדם למערכת אחת משותפת שבה נמצא הבורא מכבר, ובמידה שאנחנו נכללים באותה המערכת שנקראת אדם הראשון, אנחנו שם מגלים את הבורא ונכללים כל אחד במקום שלו. זה נקרא שנכנסים לעולם העליון, וכולו כולו פועל לפי כוח השפעה ולא לפי כוח קבלה.. המערכת הזאת עובדת לפי חוק ההשפעה ההדדית.. כתוב, עולם הפוך ראיתי..

12. ש: מה מעכב אותנו לצאת ממצרים?
    ר: *מה שמעכב אותנו לצאת ממצרים זה רק שאנחנו מתעצלים לפנות לבורא, שאנחנו לא פונים אליו בכל הכוח ובכל הזדמנות. אנחנו לא מתחברים לפני שפונים לבורא, שתהיה לנו פניה חזקה כצעקה מאיש אחד בלב אחד. כל המרכיבים האלו הם שלא נותנים לנו עדיין להרגיש תוצאה רצויה*, שאנחנו מתעלים מעל האגו ויכולים כבר להיות בע"מ להשפיע.

13. אתה אומר דברים נכונים: אני מסכים שאני במצרים ומסכים שאני נשאר בה. *אין לי כוחות לצאת, אני גם לא רואה שמשהו מושך אותי ממצרים, שכדאי לי לברוח. אם הייתי רואה שכדאי לי, אז היה לי כוח לצאת, אבל בינתיים אין. אני מוכן להישאר כאן, מה לעשות*? אני נשאר בינתיים. תשאל את החברים האם הם מסכימים איתך או לא? יכול להיות שבאמת בינתיים אפשר להישאר במצרים.
    
    אם אנחנו מסכימים עם פרעה, כתוב, אז אנחנו חיים במצרים טוב. זה נקרא *7 שנות שובע*. אח״כ כשאנחנו מתחילים להרגיש שפרעה שולט עלינו לא לטובתנו, הוא מונע מאיתנו להגיע למטרת הבריאה אלא משאיר אותנו רק כאן בעולם הזה, בחיים זמניים ומוגבלים, אז אנחנו מתחילים לראות שפרעה לא עושה זאת לטובתנו אלא קובר אותנו. אז אנחנו רוצים לצאת, ומתחילות *7 שנות רעב*.
    
    *רעב, אפילו שאוכלים הכל ונהנים ויש הכל בגשמיות, אבל רוחניות אנחנו מרגישים שאין לנו. קודם לא היתה חסרה לנו הרוחניות ועכשיו היא חסרה לנו, ואז אנחנו רוצים לצאת. למה הופכת בשבילנו היציאה? לא לחיים יותר טובים גשמיים, לא אכפת לנו החיים הגשמים, אלא שנשיג חיים רוחניים*. זה השוני, אנחנו משנים את הערכים שלנו וכך יוצאים.

14. ש: מה עוצר בעדנו לפנות לבורא...?
    ר: תנסה, תנסה. לעת עתה, עכשיו ברגע זה אתה מרגיש חיסרון לזה, תנסה. עוד מעט החיסרון הזה יעלם ותשכח על כך. אבל בינתיים תנסה לעורר את כולם.

15. בשבילנו הכל פתוח. הכל פתוח לנו לנצח, לא לפחד משום דבר. בדרך כלל אדם מפחד שהוא ימות, הגוף הזה הוא לא שווה כלום, זה דמיון שאנחנו קיימים וקשורים לגוף. אנחנו עוד מעט נגלה כמה זו רק הזדמנות לעשות כל מיני עבודות עם האגו שלנו.

16. לי אמרו לא, אתה חייב להיות גשמי, אתה חייב להיות ע"מ לקבל, ביצר הרע. תקיים את התפקיד. איך זה אפשרי? תאר כל אחד ואחד מה היה עושה, איך היה מרגיש, איך היה מדבר עם הבורא, עם החברים, עם עצמו? תראו כמה זה לא פשוט, אלא רק אם אנחנו מתעלים למעלה מהרצון לקבל לכל כיוון שצריכים, ולא חשוב לי אם אני אהיה בע"מ להשפיע, בע"מ לקבל לעצמי. אם לא חשוב לי, אז אני הופך להיות חופשי ויכול לתפקד לפי פקודת הבורא, ואני לעצמי? נקודת האפס.

17. ש: איך אני יכולה לאחל למשהו שאני לא יודעת על מה מדובר?
    ר: לא חשוב שזה יצא לך ע"מ לקבל לעצמך. כשאת נותנת למישהו מתנה, ודאי שזו גם פעולה אגואיסטית, אבל את עושה וזה נעים לך ונעים למי שאת נותנת. בצורה כזאת יוצא שאתן מתקרבות או מתקרבים זה לזה. כדאי לעשות כאלה פעולות ומתוך זה נהיה יותר קרובים, אנחנו מתקרבים ובכך אנחנו נותנים מקום לבורא שיכנס בינינו. *ככל שאנחנו צמודים בינינו, הבורא נכנס בינינו. שאני בזאת נותן מקום לבורא. הבורא לא צריך מקום עבה, הוא צריך דווקא ההיפך, שיהיה הבדל בין אחד לשני. הבדל הזה יהיה אפס, אבל יהיה הבדל. בורא נמצא שם*.

18. ש: חשוב שהבדל בינינו יהיה שווה לאפס ..?
    ר: אנחנו רוצים לצרף כל כך תכונות כוונות מחשבות רצונות זה לזה, שכולם יפעלו לכיוון אחד ולא יהיה ביניהם כמעט שום הבדל. אלא ההבדל בא לנו מצד הטבע, מצד הבורא, אבל *אנחנו למעלה מזה רוצים להיות דבוקים זה לזה. כך אנחנו משיגים בינינו אפס מקום בחיבור בינינו ואז מגלים שם את הבורא ב-100%, כי הבורא לא צריך מקום. אם יש איזשהו מרחק בינינו, זה כבר סטרא אחרא*.

19. ש: איך האדם יכול לעבוד כך שהורגים בכלל ניסיון להשפיע..?
    ר: אתה תמשיך לפי מה שאתה מבין בטקסטים ושומע מהחברים ותראה כמה זה מקדם ומושך אותך קדימה. אתה תראה מהניסיון שלך. אין חכם כבעל ניסיון. מה ששומעים ממני, זה הכל נעלם.

*חלק 2 – הגלות והגאולה*

20. ש: כתוב על 2 דוגמאות, אידיאל חילוני להתפאר לבריות, ודתי להתפאר בעיני ה'. מה זה?
    ר: כמה הבורא דורש ממך לעשות פעולות השפעה, לפי המצב שלך, יכולת שלך, כך אתה עושה, ואז אתה מתפאר בעיני הבורא.
    ש: יש דרך לבדוק שאני לא טועה?
    ר: אלו כבר שאלות אחרות. אי אפשר, כי פעולות להשפיע אתה צריך לעשות בכל מה שאתה יכול, בלי חשבונות האם אני משפיע יותר או פחות, אלא עד האפס.

21. ש: האידיאל החילוני והדתי מנוגדים. האידיאל החילוני הוא להתפאר בעיני האדם, והאידיאל הדתי..הוא להתפאר בעיני הבורא. אלו 2 גישות שונות, מטרות שונות, אמצעים שונים. במימוש האידיאל הגשמי החילוני אתה לא מקבל תמיכה מלמעלה, לכן אתה רואה באיזה סדרי חיים אתה מבולבלים, וכל פעם במלחמות ואי סדר. באידיאל הדתי הוא אומר שצריכים להגיע ל-ואהבת לרעך כמוך. את זה עוד לא ניסינו. תראה כמה זה תואם לחוק הכללי של כל המציאות.
    
    ש: האידיאל האנושי לא מאפשר להגיע ל-ואהבת לרעך כמוך?
    ר: לעולם לא, כי לאנושות אין כוחות להגיע לאהבת לרעך כמוך, אפילו לחיבור קטן. אתה רואה מה שקורה במדינה שלנו או בכל העולם. כולם נמצאים בהתנגדות ובמלחמות ויהיה עוד יותר גרוע. מי אשם בזה? עם ישראל. לכן מידי פעם יחזרו לעם ישראל ויתנו לו מכות, כי שוב ושוב יאשימו אותנו שכל מה שקורה בעולם זה בעקבותינו, והם יהיו צודקים.

22. ש: כל החילונים ודתיים הללו בתוכנו, בתוך בני ברוך?
    ר: לא. בכלל בכל העולם, זה לא חשוב דתיים, חילוניים. לא מדובר על דתות, על אמונות, מנהגים. מדובר רק על קיום של חוק הבריאה, כולם צריכים להתחבר יחד לרצון אחד, זה נקרא ברמה האנושית ואהבת לרעך כמוך.

23. ש: ערב איחוד היום. איך לרכז כוחות כולנו יחד בתוך האירוע?
    ר: זה אתם צריכים למצוא. *אתם צריכים למצוא את הדרך, הסדר, הצורה והתבנית שאתם בונים כדי להרגיש את עצמם בלב אחד. אז בצורה כזאת אפשר לצאת ממצרים. תנסו, תראו, כמה יש לך חברים, שכל אחד יחשוב לפחות לרצות שנתחבר ברצונות שלנו, ואז בטוח שכל היתר זה על הבורא*.
    
    ש: יכולים לעשות יחד באירוע אחד, יש משמעות לזמן?
    ר: עד הערב תעשו הכנות, ובערב תעשו חיבור. בהצלחה.