שיעור בוקר 15.10.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

התכללות - קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: קטע מס' 6.

"אמרו, שיש ששים רבוא נשמות, וכל נשמה מתחלקת לכמה ניצוצין. וצריך להבין, איך אפשר שהרוחני יתחלק, כי מתחילה לא נבראה רק נשמה אחת - נשמת אדה"ר.

ולענ"ד, שבאמת אין בעולם יותר מנשמה אחת, כמ"ש, (בראשית ב, ז) "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים". ואותה נשמה מצויה בכל בני ישראל, אצל כל אחד ואחד בשלמות, כמו אצל אדה"ר. כי הרוחני לא יבא בחיתוכים וחילוקים, שזה דווקא מִגִּדְרֵי הגשמיים. אלא מה שאמר שיש ששים רבוא נשמות וניצוצי נשמות, נראה שזה מתחלק בכח גופו של כל אחד ואחד. דהיינו, בתחילה הגוף חוצץ ומונע זוהר הנשמה ממנו מכל וכל, ובכח התורה והמצווה נזדכך הגוף, ולפי המדה שנזדכך, באותו השיעור מאירה הנשמה כללית עליו.

(בעל הסולם. "ששים רבוא נשמות")

שאלה: כשאנחנו קוראים טקסט כזה, איך אנחנו צריכים להתייחס למילה "נשמה", למושג הזה?

יש את הרצון לקבל שהבורא ברא והוא קיים בכולם, בכל אחד, בחלק מהם. עם זאת, באותו רצון לקבל יכול להתלבש "חלק אלוה ממעל", איזה חלק מהבורא, לפי חוק השתוות הצורה. את זה אנחנו מבינים גם מהטבע שלנו, שכדי לקבל נשמה, הרצון לקבל חייב לקבל על עצמו תכונות, ואז אותה הנשמה יכולה להתלבש בו. זה מה שאנחנו יכולים להגיד.

תלמיד: מתוך זה, מה זו נשמה פרטית ומה זו נשמה כללית שהוא כותב פה?

נשמה כללית אלו כל הרצונות שנבראו, שכולם יכולים להתחבר ביניהם ולקבל צורת השפעה הדדית. זה נקרא נשמה הכללית.

תלמיד: אם אנחנו נמצאים באיזו תכונה של השפעה הדדית, האם אפשר לומר ששם נמצאת איזו נשמה כללית?

כן.

תלמיד: כמובן מעל הרצון לקבל. כשאתה אומר "מתלבשת ברצון לקבל", למה הכוונה?

מתלבשת ברצון לקבל, הכוונה שאומנם הם הפוכים זה מזה, אבל הנשמה הכללית מקבלת צורת השפעה, ואז האור העליון, הבורא יכול להתלבש בה במידה מסוימת.

תלמיד: אנחנו נכנסים עכשיו לשבוע ימים בישראל שבו כמעט לא הולכים לעבודה, יותר נמצאים יחד, גם בהתכללות גשמית. איך להשתמש בזה כדי להתחבר יותר למה ששמענו עכשיו שזו נשמה? באיזה כלים אנחנו יכולים להיעזר כדי להתחבר יותר למדרגה הזאת?

אנחנו צריכים לסדר לנו שיעורים לשבוע כזה, ולהשתדל שהם יביאו אותנו להרגשת קשר אחד בינינו. זה מה שאני חושב.

שאלה: לגבי ההתכללות בין הבורא לנברא. כתוב שהוא התרחק מסביבות הנקודה האמצעית, ולא מורגש. אבל גם כתוב שהוא פועל, הוא אדון כל המעשים, הוא נותן לנו את כל המחשבות, הוא פועל בנו, רק שאנחנו לא מרגישים. מה זה אומר שהוא נמצא מחוץ ועדיין פועל בנו? אם הוא התרחק, אז למה הוא עדיין פועל בתוכנו?

הוא התרחק כאור פנימי ומוכן להאיר בנו בבחינת אור מקיף.

תלמיד: מה מידת הפעולה שהוא עושה בנו? מה איכות הפעולה? בכמה הוא עושה הכול, ובמה אנחנו פועלים בלעדיו? האם רק מבחינת ההרגשה זה מתבטא?

כן.

תלמיד: בזה שהוא התרחק הוא נתן לנברא הרגשה של עצמאות, אבל זו רק מבחינת הרגשה.

כן.

שאלה: הוא כותב, "בתחילה הגוף חוצץ ומונע זוהר הנשמה ממנו מכל וכל, ובכח התורה והמצווה נזדכך הגוף". מה זו הזדככות? כי מורגש כל הזמן שהרצון לקבל גדֶל, לא שהוא מזדכך.

כאן, כשהוא מדבר על הזדככות הגוף, הכוונה כנראה שהרצון לקבל מתמעט.

תלמיד: מה הכוונה מתמעט, האם בגודל שלו או בעוצמה שלו?

בעוצמה שלו.

תלמיד: אם הוא מתמעט, אז משהו אחר לוקח פיקוד. מה זו ההזדככות? מה התהליך?

המסך שלו מזדכך.

תלמיד: הוא כותב, "ולפי המדה שנזדכך, באותו השיעור מאירה הנשמה". האם הזדככות המסך גורמת ליותר הארה של הנשמה הכללית?

כן. של אור מקיף.

תלמיד: האם גם כשאנחנו עולים במדרגות יש הזדככות המסך?

בכל מדרגה ומדרגה יש הזדככות המסך ויש התהוות המסך.

תלמיד: מלמעלה למטה אנחנו לומדים שיש הזדככות כדי לאפשר ליותר חלקים מהכלי, לרצונות יותר עבים להיכנס לתהליך. אבל מה זה שיש הזדככות של המסך מלמטה למעלה? למה צריך את זה?

אנחנו לומדים את זה גם מהפרצופים.

תלמיד: מלמטה למעלה יש הזדככות המסך, האם לא צריכה להיות תוספת של מסך?

יש לך גלגלתא, ע"ב, ס"ג, תגיד לי איפה יש לך. אנחנו לומדים שהזדככות המסך מחויבת להיות לשם היווצרות הפרצוף הבא, אבל לא לשם בניית הפרצוף עצמו.

תלמיד: האם התהליך שאנחנו עוברים עכשיו הוא תהליך של הזדככות?

לא חשוב לי, תגיד לי בדיוק מה אתה רואה, ממה אתה מדבר?

תלמיד: בתהליך שאנחנו עוברים כעשירייה הרצון לקבל גדֶל. לכן לא ברור למה צריך הזדככות של מסך ולא הפוך, מסך יותר גדול.

כן.

תלמיד: אני לא מבין מה אני מפספס פה, למה זה מנוגד?

השאלה נכונה. כי ככל שאנחנו הולכים הלאה, אז העביות גדלה, והמסך צריך להיות יותר גדול, והאור שיתלבש בפרצוף יהיה יותר גדול. עד מתי?

תלמיד: עד שמגיעים לגמר התיקון. אני לא מצליח להבין איך התהליך משתלב עם מה שהוא כותב כאן. מה אנחנו צריכים להשיג בשלב הבא שלנו?

באיזה שלב הבא?

תלמיד: בעבודה. אנחנו נמצאים עכשיו במצב כלשהו ורוצים להשיג מדרגה ראשונה של רוחניות. האם אנחנו צריכים שהרצון לקבל יזדכך או שאנחנו צריכים להשיג מסך?

מסך.

תלמיד: מה זה אומר להשיג מסך בתוך המצב שבו הרצון לקבל רק גדל? הוא רק גדל כל הזמן, הוא לא עובר תיקון, כל דבר שאנחנו עושים רק מגדיל את הרצון לקבל, הוא לא מביא לנו חלק מהמסך. העבודה שלנו, ככה מרגיש לי, מביאה רצון לקבל יותר גדול.

נגיד.

תלמיד: מה עלינו לעשות כדי שהעבודה שלנו תביא לנו מסך על הרצון לקבל הזה?

אנחנו צריכים להשתדל לקבל בעל מנת להשפיע. מה יש לנו לזה? ישנה עביות, יש מסך, ויש את פעולת האור על הכלי, על הרצון לקבל. ככל שנרצה לקרב את הרצון לקבל לאור, כך תהיה בינינו התנגשות, זיווג דהכאה. ואז נקרא שאותה עביות שהיא לגמרי לגמרי מפרידה בינינו לאור, היא יכולה להשתמש בכוח המסך, באור חוזר. ואז אנחנו יכולים להיכנס לכאלו פעולות עם האור, כך שהאור ייכנס בנו ויאיר בנו, מפני שהרצון לקבל שלנו, מתוך הרצון לקבל, הוא יהפוך לעל מנת להשפיע. לפי הכוונה על מנת להשפיע האור יכול להיכנס לתוך הרצון לקבל.

תלמיד: מה אנחנו צריכים לעשות בינינו כדי שזה ייחשב שאנחנו מקרבים את הרצון שלנו לעל מנת להשפיע?

בינינו אנחנו צריכים לעשות פעולות כדי לבטל את הרצון לקבל כמו שהוא היה בלי מסך, להרכיב מסך על הרצון לקבל, ולהשתדל מהמידה הקטנה ביותר עד למידות היותר גדולות לקבל על מנת להשפיע.

תלמיד: האם ממש לקבל או מספיק לברר?

לא. אין לנו לברר, אנחנו מבררים ומקבלים. תגיד למה לא?

תלמיד: אנחנו עושים בינינו הרבה פעולות ויש בינינו הרבה מצבים, ושאלתי על הבירור לעומת הקבלה, כי לא כל דבר שקורה אנחנו יכולים לקבל אותו כבר בעל מנת להשפיע. אבל אתה אומר שצריך בפועל לקבל את זה ולכוון שזה יהיה בעל מנת להשפיע.

כן.

תלמיד: מבחינתי זו הוראה, לכן זו משימה.

זו הוראה שאנחנו יכולים לממש מפני שהעביות שלנו עדיין גדולה, עביות ד', ג', ב', ו- א/ שורש זה כבר פחות.

תלמיד: האם אנחנו ממש יכולים ללכת על לקבל בעל מנת להשפיע בקשרים הפנימיים בינינו, לא בצורה חיצונית?

למה אתה מתכוון?

תלמיד: להפוך את הקשרים בינינו, שיש להם הרבה סגנונות, לכאלו שיהיו באמת עם הכוונה לעל מנת להשפיע לבורא, ממש להתקדם לזה כבר.

הבורא נמצא בכל הקשרים האלו, בכל. ואנחנו, כשמתחילים לבדוק את הפעולות לקבל על מנת להשפיע, רואים עד כמה בכל פעולה ופעולה אנחנו מתכוונים אליו.

תלמיד: האם אנחנו מסוגלים לזה עכשיו לפי מה שאתה רואה, מרגיש מאיתנו, מכל הכלי?

אנחנו עדין נמצאים בהסתרה.

תלמיד: כן, זה ברור. אבל האם אנחנו יכולים לפרוץ לשם?

כן.

תלמיד: במה זה תלוי עכשיו, לגבי מה שאמרת על המשימה?

רק ב"איש את רעהו יעזורו", שום דבר חוץ מזה אנחנו לא צריכים.

תלמיד: במה לעזור במיוחד?

בזה שכולנו נבין, ברצון אחד, בכלי אחד, במסך אחד, שזו הפעולה שאנחנו חייבים לבצע.

שאלה: כשאדם מתבגר עם הגיל, אז הגוף שלו נעשה פחות חיוני. רואים את זה בכל גיל, אפילו אנשים צעירים יותר, כשהם מתבגרים, אז פחות אפשר לעשות דברים עם הגוף.

גמישים.

שאלה: גמישים, יותר חולים, עייפים מוקדם יותר, כל מיני דברים שקורים לכל אחד מאיתנו, זה קורה בכל גיל. ככל שמתבגרים, מרגישים את זה יותר. האם זה משפיע במשהו על העבודה הפנימית, או אולי זה דווקא מחזק אותה? איזה יחס צריך להיות לדבר הזה?

אם הם גדלים בצורה רוחנית, לפי מה שראיתי על הרב"ש, אז יש להם גמישות מאוד מיוחדת. זה מה שאני יכול להגיד.

תלמיד: למה הבורא מסדר את זה כך, שאדם כשהוא מתבגר, אז הגוף שלו פחות חזק? היה צריך להיות דווקא הפוך, ההיגיון אומר הפוך.

כי הוא לא מתבגר ברוחניות, הוא מתבגר בגשמיות, בשנות החיים שלו.

תלמיד: לא הבנתי את התשובה.

אתה שואל למה אדם לא מתגבר, כי הוא לא מתבגר בשנות החיים שלו, הוא מתבגר בזה שמזדקן.

תלמיד: אבל אדם שמתפתח רוחנית הוא צריך לקבל יותר אפשרות להשפיע. כלפי חוץ צריך הוא להעביר דברים, צריך לתת, להיות בחיוניות. למה זה מסודר הפוך, שהגוף נחלש?

כן, אתה צודק. יש עליו יותר לחץ מאור מקיף. אני לא הייתי אומר שהוא נחלש, אלא כשהוא מזדכך מהמסך שלו, אז הוא מאבד את המסך שלו, ועל אותן דרגות העביות שעשה קודם את המסך שלו והקבלה, עכשיו הוא לא יכול לעשות, זה נכון. אבל הוא עושה את זה, נחלש, מתוך זה שהרצון שלו מתמודד עם האור העליון ולכן הוא לא יכול לעמוד נגדו.

תלמיד: למה זה משפיע על הגוף הפיזי של הבן אדם, אם בכלל?

על הגוף הפיזי, אני לא חושב.

תלמיד: אדם כשהוא כבר בעל השגה ומתקדם, יש לו הרבה יותר מה לתת, ולכן הוא צריך גם כוחות כדי לתת את זה. אני לא שואל על עבודה פנימית, כי כנראה שהוא נמצא במדרגות גבוהות, ואין לי מה לשאול על זה. למה זה מסודר כך שדווקא כשאדם מתבגר, יותר קשה לו פיזית, למה לא יותר קל לו?

אתה שואל על הבהמה.

תלמיד: אבל אנחנו חיים בבהמה הזאת.

בסדר, תסתכל על כל הדומם, הצומח והחי, כולם כך.

תלמיד: אבל להם אין מטרה רוחנית, אני שואל על אדם רוחני או שצועד בדרך הרוחנית.

אבל אם הוא נמצא בדרך הרוחנית, אז יש לו תמיד אפשרויות להתפלל ולקבל כוחות נוספים.

תלמיד: האם זה תלוי בו, זה תלוי בסביבה שלו?

זה תלוי בסביבה שלו.

תלמיד: שהיא צריכה את הכוח.

כן, שצריכה את זה.

(סוף השיעור)