בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 26.5.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*הגישה ללימוד חכמת הקבלה*

1. אנחנו משתדלים להתאושש, להתעורר מהיום, מהלילה, לכל אחד מה שהיה לפני השיעור, ובהכנה לשיעור להגיע לחיבור בינינו, כי האור העליון משפיע על החיבור שבינינו, לא על כל אחד ואחד אלא לפחות על שניים, רצוי לעשירייה, ואז אנחנו מקבלים אותו, מרגישים אותו, משתנים על ידו. כך אנחנו נכללים במלכות הכללית ומתקרבים לבורא. לכן כל ההכנה לשיעור היא כמה אנחנו בכך יכולים להתקרב זה לזה.

2. *אנחנו צריכים כל הזמן להיות בדאגה על מטרת הלימוד, כמה אנחנו צריכים את הכוח העליון שיברר לנו את מידת ההתרחקות בינינו ומבינינו לבורא, כמה אנחנו צריכים להיות כאיש אחד בלב אחד, כמה הכוח הרע מגיע מהבורא עצמו כדי שאנחנו נאתר אותו ונברר את הקשר בינינו, ושוב ושוב נתקרב לבורא בבקשה שלנו שישלוט בנו ויחבר אותנו ללב אחד. רק את זה אנחנו צריכים*.

3. אנחנו מבקשים את כוח החיבור שמגיע מהבורא ועושה בנו מערכת אחת. זאת כל היגיעה שלנו, כלומר להתחבר בלב אחד, במוח אחד, ברצון אחד, שהכל יהיה מכוון למצב שאנחנו פועלים כחלקים בגוף אחד. בתמיכה הדדית הזאת אנחנו נמשוך את המאור המחזיר למוטב שיטפל בנו, יבנה מאיתנו, יחבר מאיתנו מערכת אחת שתיקרא אדם. באותה מערכת נגלה את הבורא ובמידת הביטול שלנו כלפי הכוח העליון האחד נהיה כאחד כמוהו. למלכות ממש מגיע להיות בקשר עם הכתר, אחד כנגד אחד. אז נשיג אותו, נרגיש אותו, ונתקיים כמוהו.

4. אנחנו עוד לא מבינים כמה ובמה אנחנו נפרדים ומנוגדים. זה יתגלה רק בתנאי שאנחנו נמשכים לאיחוד. *באף מקום לא כתוב שאני צריך לברר את הפירוד, הוא מתגלה במידה שאנחנו משתוקקים לאיחוד*.

5. הבדל בין השתוקקות ליגיעה? *השתוקקות* יכולה להיות. *יגיעה* זה כבר שאתה מוסיף להשתוקקות מאמצים מיוחדים, מכוונים שלך. אז ההשתוקקות הופכת להיות גם ליגיעה, לעבודה, לפעולות. ע"י זה אתה כבר מזמין תגובה בבורא, בכוח העליון, לפי העביות שלך, לפי העוצמה שלך אתה מזמין ממנו תגובה.

6. צריכה להיות קודם כל בקשה שלנו שאנחנו רוצים להשתפר, להיתקן, להתקרב לבורא. אז על הבקשה הנכונה הזאת, אפילו הקטנטנה ביותר, הבורא יענה.

7. אנחנו לא יכולים לא לעזוב זה את זה. אנחנו לא יכולים בלי להתרחק זה מזה, כי *כל פעם בכל רגע מתגלים בנו רצונות חדשים, ואפילו שלפני רגע עשיתי איזושהי פעולה מוצלחת של חיבור והצלחתי להתחבר עם החברים, מיד אחרי זה מגיע רצון חדש שבי מתעורר. אז אני במידה הזאת מרגיש את עצמי מנותק מהחברים. בתחילת הניתוק אני אפילו לא מרגיש שאני מנותק, כי אני חי בתוך הרצון החדש*, אני עוד לא משווה את הרצון החדש עם הרצון הישן וכמה הייתי מחובר לעומת כמה אני עכשיו לא מחובר. אני עוד לא מודע לזה, אבל כך קורה.
   
   כל רגע ורגע אנחנו צריכים לדאוג לחיבור ולכוון אותו לבורא בכל רגע, כי האור העליון פועל בצורה קבועה, זה נקרא במנוחה מוחלטת, וכל פעם משנה בנו את הרצונות. לכן כל פעם בהתאם לזה אנחנו *צריכים להיות בכוונה לחבר בינינו יותר ויותר, בכל מיני תנאים חדשים, אפילו שלא מרגישים שינוי בתנאים כי אנחנו עדיין לא עד כדי כך עדינים ורגישים לשינויי המצבים. אבל צריכים להשתדל בכל זאת כל הזמן להיות בכיוון החיבור על פני כל המצבים, ישנים, חדשים, לא חשוב איזה*.

8. במידה שאנחנו מוכנים להתחבר בינינו מעל האגו שלנו, בהתאם אנחנו מייצבים רצון להשפיע לבורא. זה נקרא מאהבת הבריות, מאהבת חברים לאהבת הבורא. כך אנחנו מתחילים להגיע אליו, להתקרב אליו, אין דרך אחרת. סה"כ התנאים הם מאוד פשוטים, לא מורכבים, מגולים יחסית. אנחנו יכולים להבין אותם, יכולים לממש אותם. עכשיו השאלה היא הסכמה בקבוצה, בעשירייה, שאנחנו עושים זאת. אנחנו באמת נשתדל להזכיר זה לזה שזאת העבודה שלנו.

9. ש: איך אנחנו יודעים אם אנחנו מתייגעים מספיק כעשירייה?
   ר: *אין דבר כזה מספיק יגיעה. אם אנחנו מצליחים להגיע לגילוי הבורא בנו, בתוך החיבור בינינו, אז מספיק. אם לא יכולים, אז לא מספיק*. בינתיים יש כאלה שמצליחים יותר, מצליחים פחות, יש כאלה שכמעט מצליחים. *יש הרבה שעוד לא מצליחים בגלל ששוכחים. שוכחים בזמן הלימוד בשביל מה לומדים. לומדים בעיקר כדי למשוך המאור המחזיר למוטב. לכן אין לי על עוד מה לחשוב בזמן שאני לומד ולא חשוב מה אני לומד מחכמת הקבלה. שם כולם מדברים על כוח הבורא שמשפיע לנבראים. אני רוצה להיות אותו הנברא בין אותם הנבראים שעליהם משפיע הבורא*.
   
   אני צריך בשביל זה להתחבר עם האחרים, ובמידת החיבור, במקום החיבור בינינו לאחרים, שם משפיע הכוח העליון. אם אני מייצב כזה מקום, רוצה שהוא ישפיע, אני מגיש לו את זה שאני והחבר רוצים להיות יחד. אז בתפר בינינו שם הבורא משפיע ומחבר בינינו. במידה שהתחברנו אנחנו מתחילים כבר להרגיש אותו, את כוח ההשפעה הדדי ומה שנמצא לפנינו מעלינו.

*מאמר הערבות*

10. מידת ההתקרבות בין בני האדם קובעת את מידת הקירבה שלהם לבורא, ולהיפך. הקירבה שלהם לבורא מודדת את ההתקרבות ביניהם. זה תלוי בזה.

11. אנחנו צריכים להבין שבכל רגע ורגע, אם אנחנו רוצים להתקרב לבורא, אנחנו לא יודעים מה זה אבל *אם אנחנו מתקרבים בינינו, זו בשבילנו האינדיקציה, המדד הבטוח ונכון שבכך אנחנו גם יותר קרובים לבורא. ממש אחד לאחד. כלומר להתקרב בינינו ולהתקרב לבורא. אם אנחנו באמת מתקרבים בצורה כזאת שמבטלים את האגו פרטי שלנו ורוצים להיות קרובים זה לזה, אנחנו בכך מתקרבים לבורא.

12. במה אני מודד? *אני מתקרב לבורא אך ורק במידה שאני מתקרב לזולת. במה אני מודד שאני מתקרב או מתרחק מהזולת? בכמה שאני מרגיש את הצרכים שלו, שהרצונות שלו יותר קרובים אליי או שאני רחוק מהם. כלומר במידה שאני רוצה למלא את הרצונות של החבר, אני קרוב אליו, במידה הזאת אני גם יכול להיות שקרוב לבורא*. אם זה חבר בדרך, כך אנחנו מודדים את עצמנו. אין לנו שום אפשרות לבדוק איך להתקרב או להתרחק מהבורא אלא לפי כמה אנחנו מתקרבים או מתרחקים בינינו, בין החברים שהולכים בדרך.

13. מצד החברים צריכה להיות תגובה או מספיק רק מה שאני רוצה?
    ר: *תתחיל לעשות מה שתלוי בך. בזאת אתה יכול לעורר את הלב שלהם. אל תחכה שהם יפנו אליך עם הזמנה יפה, אלא תתחיל לעבוד אתה על חיבור בין כולם המכוון לבורא*.

14. יש כאן עניין של נעשה ואח"כ נשמע. צריכים לבנות מערכת ערבות, חיבור בינינו, ובמידה שכל אחד עוזר לשני, בהתאם הם הולכים ומתקרבים לטבע של הבורא.

15. הרגשת הערבות שקיימת באדם מנטרלת את כל האגו שלו וכל הדאגות שלו על עצמו. רק בתנאי הזה הוא הופך להיות אדם חופשי שיכול לפעול בצורת השפעה כלפי כולם.

16. אם בקבוצה עדיין ישנם אנשים שעדיין לא מכוונים למטרה, שממש אגואיסטים פשוטים, ארציים, אז אנחנו לא יכולים למשוך אותם לערבות כי אין להם בזה שום עניין. הם לא מרגישים ששייכים לזה ובכלל שיש בהם משהו שעונה על התשובה שהערבות נותנת לאדם. לכן אנחנו צריכים לדאוג שאנחנו לא מפילים עניין הערבות על אנשים שלא מסוגלים לשמוע את זה אצלנו. לאט לאט נשארים אותם האנשים שעניין הערבות מובן להם, שחייבים להגיע אליו, כי העולם הרוחני, המערכת הרוחנית, עולם העליון קיים לפי חוק הערבות. שם כולנו מתחברים למערכת אחת. קשה לנו להבין, קשה לנו להסכים עם זה, אבל זה כך. לכולם יש לזה מקום, אנחנו נמצאים כבר בכלל בזמן גמר התיקון, אז בתהליך הזה אנחנו כבר מוכנים לזה. רק צריכים להבין, להסכים ולבצע את התיקון הזה.

17. לעניינינו, אם יש לנו כאלה בעיות בקבוצה אז אנחנו צריכים להשתדל לנקות אותם, לתקן אותם בכך שאנחנו עובדים על החברים וכולם כולם דואגים שכולם יבינו *שלהגיע להתקרבות, לערבות, זה הכל בפנים, זה לא בכסף ולא בחלוקת הדברים שיש לנו לכל אחד ואחד, זה בהרגשה פנימית, רוחנית. אנחנו צריכים להבין שרק בקשר בינינו אנחנו יכולים להרגיש את הבורא. אף אחד לא מגלה אותו בעצמו אלא רק במידה שיוצא מעצמו כלפי החברים. אז בינינו, בינינו, שם אנחנו מגלים אותו*.

18. אחרי שהם מקבלים את תנאי הערבות וכל אחד נכלל מהאחרים וכולם כבר כאילו אחראים זה על זה, לכן אף אחד לא יכול לטעות, אלא כולם דואגים זה על זה. כולם נמצאים בקיום החוקים המשותפים שביניהם, לכן יש כוח כללי ששומר על כולם יחד. הם מקבלים את האור העליון והוא מתלבש בהם.

19. כשאני שומע איזושהי שפה שאני לא מבין, אז בשבילי כל המילים האלו לא אומרות כלום. אני לא יכול להגיב על כל מילה, לא יכול להתרגש מהמילים. אותו דבר יש לנו כאן, אנחנו לא מבינים שפת ההשפעה אלא את שפת הקבלה. לכן כל המילים האלו על חיבור, על השפעה בינינו, שכל אחד אחראי על האחרים, על השפעה לבורא, אנחנו לומדים את החוק העיקרי של העולם העליון. בעולם שלנו החוק האגואיסטי רצון לקבל שבכל אחד ואחד הוא בודק את עצמו כמה הוא יכול לקבל מכולם, בהתאם להרגשת הבושה, כמה נתנו לו, כמה יתנו שלא יקבל מכות וכן הלאה. יש לכל אחד חשבונות, אבל הרצון לקבל של כל אחד ואחד הוא שמעמיד אותנו בעולם הזה. מה שאין כן, בעולם הרוחני זה הפוך, כמו שכתוב עולם הפוך ראיתי..
    
    אנחנו רוצים לקבל את זה, ולאתר את זה ולסדר את זה לפי החוקים שלנו, לפי ההרגלים שלנו, וזה לא הולך. אנחנו צריכים להשתדל בכל זאת לסובב את עצמנו לחוקי עולם העליון. קודם כל זו השפעה, עזרה, תמיכה. עולם הפוך, עולם הפוך. רוצים לא רוצים אבל כך זה. לכן תכירו מה זה נקרא העולם הרוחני. מי שיכול לסבול את זה, יתקדם, מי שלא יכול לסבול את זה, רצוי שיישאר בכל זאת וישמע. מי שלא יכול, יעזוב, יהיו לו עוד הזדמנויות, בגלגול הבא.

20. ש: אנחנו דרוכים במקום. למה?
    ר: *סבלנות, זה דבר ראשון. לא לשכוח שאנחנו נמצאים בשליטת הכוח העליון ואנחנו צריכים רק להמשיך בדרך כמה שאפשר, בכל מה שאפשר. להתחיל תמיד מהשינויים ביננו ואח"כ פנייה לבורא. אני פונה לבורא, אז מה עשיתי בשינוי היחסים בינינו שאני פונה אליו? לבורא אני פונה רק בתנאי שהכנתי שינוי טוב בינינו ואני רוצה שהוא יתממש. אז אני פונה לבורא ומבקש ממנו עזרה, שיעזור לי להתקין את המערכת שבה אני אוכל אח"כ לזהות את התגובה שלו*.

21. ש: איך נוכל לברר ולתקן את זה..?
    ר: *צריכים להשתדל לדבר בינינו כמה אנחנו נמצאים בהתקשרות ובעזרה הדדית. ממש 10 דקות ביום תפנו לזה, אולי אפילו לא יום יום, ותגלו כמה אתם נמצאים בעזרה הדדית, בתמיכה הדדית. כמה חסרה עזרה ותמיכה? כך תתקרבו*.
    
    וודאי שיהיו כאלה שמוכנים לקבל את התנאים האלו ויהיו כאלו שלא יכולים, אבל בכל זאת נמשיך כולם ובמשך הזמן תראו כמה שמשתנים. *להיות יותר ויותר סבלנים זה לזה, צריכים לאהוב זה את זה. הבורא הוא מי שנותן לכל אחד את התוקף של האגו שלו, של הרצון לקבל. הוא יודע איך לסדר את האנשים, אז אנחנו סומכים עליו שבכל זאת ממשיכים והבורא יסדר את הכל בינינו*.

22. כולנו צריכים לדבר על הערבות, כמה אנחנו תלויים זה בזה. הדוגמה הזאת של כולנו בסירה בעמקי הים ושאנחנו יכולים באמת להיטבע באגו שלנו וכך לגמור את החיים, זו הצורה הנכונה. אם אנחנו רוצים בכל זאת להגיע לחוף אז אנחנו צריכים להיות יחד רק בצורה שכל אחד עוזר לשני.
    
    *אין לנו מישהו שיעזור מבחוץ עד שלא נעזור אחד לשני. לכן צריכים להרגיש את עצמנו שנמצאים בסירה אחד ובסכנת מיתה, ורק אם נעזור זה לזה כדי להוציא מהים של האגו שלנו הכללי שנמצא מסביבנו, אז נוכל לעשות זאת. תארו לעצמכם שאתם בסירה בים הסוער האגואיסטי ורק אם אתם כולם מחזיקים זה בזה, אז הים דווקא בכוח הפנימי שלו, שזה הבורא, מוציא אתכם לחוף*.

23. עכשיו אנחנו מגיעים לסיום, הוא תלוי בנו כמה זה ילך בדרך קלה או בדרך ייסורים גדולים, מלחמות ובעיות, אבל הגענו כולנו, כל האנושות למצב שהיא מוכנה היום לשמוע או בעד או נגד הערבות. כולם מתחילים להרגיש יותר מיום ליום כמה אנחנו קשורים זה לזה, כמה אנחנו נמצאים בצורה כזאת שאי אפשר להיפרד. אתם רואים מה שקורה עכשיו בעולם, איך שכל העמים, כל האומות, כל המדינות והממשלות, כמה הם דנים מה קורה, ואיך כל אחד רוצה להתנתק מאחרים וכנגד זה ולקבוע משהו מעצמה. שום דבר לא קורה, שום דבר לא יעזור, זה רק יגרום לייסורים. ע"י הייסורים האלו נגיע ליותר הבנה שאנחנו קשורים יחד, ומה שיכולים לעשות זה רק בערבות הדדית. חוץ מזה לא יכולים והעולם לא יירגע...

24. ש: אתה חושב שצריכה להיות מערכת גלובלית אחת עולמית....?
    ר: ודאי, בלי ספק. *בסופו של דבר יתגלה שכל אומות העולם יפנו נגיד לקבוצת בני ברוך, ובקבוצת בני ברוך יהיו אנשים שמבינים, שמרגישים את העניין הזה מבפנים, וכל אומות העולם יגידו לקבוצה הזאת: "תנהלו את החיים שלנו כי אתם מבינים ואתם מקושרים עם חוקי הטבע העליון, אתם יודעים מה לעשות ואתם תהיו כאלו שכן יידעו איך כוחות הטבע עובדים ובאיזה צורה אתם יכולים להתחיל להוריד את החוקים האלה קודם כל אלינו ואח"כ לבני האדם*".
    
    *בהדרגה האנושות תוכל להתחנך לחיים חדשים, לערבות הדדית הכללית הגלובלית. בהתאם לזה האור העליון ישפיע על כל המערכת, גם בצורה גשמית גם בצורה רוחנית, ואז כולנו נגיע למצב ואהבת לרעך כמוך בכל העולם. בזה הבורא יתגלה בין כולם, זה הגמר התיקון*.
    
    *זה לא עניין רחוק. אנחנו באמת יכולים לעשות את זה בתנאי שנתאמץ במצב שלנו לקבוע כבר בקבוצות שלנו מערכת הדדית, ערבות הדדית. נלמד עלינו, כי הכל זה סה"כ עשר ספירות, עשרה חלקים כמו בקבוצה קטנה וכמו בכל העולם כולו, באנושות. אז בואו נתחיל ללמוד איך לקבוע כאלו יחסים שכל אחד מתעלה מעל האגו שלו, מתחבר לאחרים, ואז מתחברים לבורא*.

25. *האחריות של כל עשירייה היא למצוא חיבור מתגבר בתוך העשירייה וגם להתפשט כמה שיותר מחוץ לגבולות העשירייה לעשיריות אחרות, להתחבר איתם. גם כמה שיותר להתפשט בכל האנושות, לפתוח חוגים, שיעורים, כמה שיותר. אסור לנו להזניח את זה, זו חובה, בכך נצליח*. העבודה שלנו היא כמה נקדם את כל האנושות לבורא, במידה שהם מסוגלים בינתיים. במידה הזאת גם אנחנו נתקדם, לא לפני זה כי התפקיד שלנו הוא למשוך את האנושות לבורא.

26. ש: השפעת המלחמה באירופה על העולם...?
    ר: כולנו נרגיש את זה באספקת המזון, בכיס שלנו, בכל דבר ודבר, כל אחד ואחד, זה בצורה אגואיסטית פשוטה. חוץ מזה נרגיש את התלות ההדדית בקשרים הבינלאומיים. מי שיותר מקושר לעולם שומע את זה ורואה, וכך אנחנו מקושרים לא ע"י קשר הטוב אלא ע"י קשר הרע. מתוך זה נגיע גם לקשר הטוב מאין ברירה, אבל יהיו עוד צרות ובעיות מתוך זה שאתם רואים כוח אחד שרוצה לשלוט על האחרים. תראה מה שהוא עושה בכל העולם...

27. עכשיו אני אומר מה אנחנו צריכים לעשות, *לא שנרגיש את עצמנו בתוך ים סוער ונראה שמישהו קודר חור בקבוצה שלנו, רוצה לעשות איזושהי פריצה. עכשיו אנחנו צריכים כל הזמן לדאוג שאף אחד לא יזיק אלא ייחזק את הקשר בינינו בעשירייה בצורה כזאת שמיום ליום נרגיש כמה אנחנו יותר ויותר דואגים לחיבור. שחוץ מזה לא חסר לנו כלום. כלומר כמו שדיברנו יש לנו תרופות, מזון, פחות או יותר במה להתקיים. אבל חוץ מזה רק הערבות ההדדית, רק דאגה הדדית, זאת התרופה, זה המזון הרוחני ואז בטוח מגיעים למטרת החיים*.

28. ש: נשמע שהערבות מגיעה מנקודה אגואיסטית ..?
    ר: ודאי שממקום אגואיסטי אנחנו מגיעים לחיבור הכללי בערבות. אח"כ מתוך זה כבר מגיעים לדברים האחרים. ודאי אגואיסטי, איך אנחנו מגיעים בינינו לרוחניות? מתוך כך שרוצים להשיג את הבורא, רוצים להשיג רוחניות, חיים נצחיים. ודאי שכל הרצונות האלה מתגלים מהרצון האגואיסטי. מלא לשמה באים לשמה.

29. ש: .. כדי שאני לא אעשה נקב בסירה..?
    ר: תלוי בכמה אתה פותח את הלב לחברים. אז תרגיש שהם תלויים בך.

30. *אתם עוד לא מבינים כמה העולם הגיע לחיבור גשמי ובהתאם לזה לא דאג לחיבור הרוחני. עכשיו יתגלה בצורה שיטתית חוסר החיבור הרוחני עד כדי כך שאם אתה לא חושב על טובת הזולת אתה לא תוכל לספק לעצמך דברים הכרחיים. הטבע יילמד אותנו להיות בכוח השפעה, מאין ברירה*.

31. ש: מה זה לפתוח את הלב בעשירייה?
    ר: לפתוח לב לעשירייה נקרא שאני רוצה להיות מחובר בכל הרצונות שלי לעשירייה וממש להיות חלק אינטגרלי פתוח לעשירייה, בקבלה, בנתינה. לא להיות פקק בקשר ביניהם.

32. ש: ערב איחוד. איך נהיה מוכנים לקבלת התורה..?
    ר: רק ע"י הערבות. זה מה שאנו רואים שבעל הסולם כתב, שמתן תורה זה חצי הראשון מהמאמר וערבות זה החצי השני. *יהיה ברור לנו מהי תורה, אבל איך לקבל אותה זו כבר ערבות שמצד התחתון צריך לבצע. מצד העליון יש מתן תורה ומצד התחתון קבלת תורה בכלי שנקרא הערבות. נקווה שנממש זאת בערב האיחוד*.

ש: איך אפשר לנצל את הכוח הגדול שיהיה בערב האיחוד..?
ר: הכל תלוי בכוונה של כל אחד ואחד, כמה אנחנו רוצים לספר, לפזר ולמסור זה אל זה את ההתפעלויות שלנו. שכל אחד יתפעל ממה שיש בליבו של חברו וכך נחזיק זה את זה, נחזק זה את זה, ונגיע בסה"כ לכזאת התרוממות שהכוח העליון, האור העליון יוכל להתלבש בהתרוממות משלנו שנקראת מ"ד, וכך אנחנו נקבל. מ"ן מאיתנו יקבל מ"ד מלמעלה וכך נעשה את הרצונות שלנו כרצונות הבורא בחיבור כולנו יחד. אז *אני גם מזמין בשם ה-אינפו לבוא כולם, להתחבר לכולם, מכל העולם בערב הזה אצלנו כאן במרכז בני ברוך*.