שיעור בוקר 19.08.19 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

כלי מחזיק ברכה לישראל – קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: אנחנו קוראים קטעים נבחרים מהמקורות בנושא "כלי מחזיק ברכה לישראל".

"יש בחינת ממוצע בין כללות העולמות לבורא והוא נפש הישראלי, שהיא גבוהה מאד בשורשה והיא חלק אלוקי ממש, והיא הממוצע והמחבר בין כללות כל העולמות לבורא. ועל ידה נמשך השפע והחיות והקיום לכל העולמות כולם, ועל כן בישראל תלוי הכל."

(ליקוטי הלכות. ברכת הריח וברכת הודאה, הלכה ד')

מפני שישראל זה ראש הפרצוף וכל יתר באי עולם זה גוף הפרצוף, בראש תלוי הקשר בין האור העליון, הבורא, ובין הרצון הכללי, שזה כל הנבראים. לכן הוא כותב ש"יש בחינה ממוצע בין כללות העולמות לבורא והוא נפש הישראלי".

תלמיד: הוא אומר "נפש ישראלי שהיא גבוהה מאוד בשורשה", זה לא ברור.

בעצם ראש זה אותו חלק מהפרצוף שהוא לא שייך לפרצוף. זה מבנה מאוד פשוט, יש ראש, ישראל, ויש תוך סוף, אומות העולם, ויש אור מקיף, המאציל (ראו שרטוט מס' 1). אומות העולם יכולים לקבל את האור העליון כשהוא מגיע לראש, אור ישר, רק בהתאם לכמה שהראש מתאים את עצמו לאור העליון, אור חוזר. ואז אור ישר המלובש בתוך אור חוזר כאור פנימי נכנס לאומות העולם, בתנאי שיש להם הכנה לזה.

אתה מבין איזה תפקיד יש לישראל? להתאים את עצמם למה שנקרא אבינו שבשמיים (1), להתאים את עצמם לאומות העולם (2), לקבל מאומות העולם בחזרה את החיסרון שלהם (3), ולהעלות את זה לבורא (4), ולקבל ממנו בחזרה וכולי וכולי. את הכול הראש עושה, בלי הראש אין שום דבר.

לכן הוא אומר שזה החלק העיקרי, החלק הממוצע בין כללות העולמות לבורא, שהוא גבוהה בשורשה וחלק א-לוה ממעל. מה זה חלק א-לוה ממעל? מה ההבדל בין הראש לגוף? שראש זה כביכול רצונות של כל הגוף, אבל שהם מעורבים עם הכוונה על מנת להשפיע, זאת אומרת עם תכונת הבורא. והסלט הזה, את הערבוביה הזאת שיש בישראל, בין שני העולמות, בין תכונות הבורא ותכונות הנבראים, שישראל לא משייכים לעצמם כלום, כשליש אמצעי דתפארת, זה מה שמקנה בהם את כל התכונות שאנחנו רואים עד כמה זה עם מיוחד ונורא לפני התיקון.

שרטוט מס' 1

תלמיד: זה נכון. אבל לכולם יש את הפוטנציאל הזה שאתה מדבר עליו.

לא.

תלמיד: למה לא?

לא להיות ראש, רק לאלו שיש להם תכונות ראש.

תלמיד: כן, אבל איך אתה מגיע לתכונות של הראש? יותר נכון, לא לכולם יש את הפוטנציאל הזה של התכונות של הראש?

לא. וודאי שלא. אם נולדת גבר אתה יכול להיות גם אישה?

תלמיד: אבל האם זה כבר קבוע מראש האם תהייה בראש או בגוף?

וודאי, על זה אין שאלה בכלל. המקום של כל אחד ואחד בנשמה הכללית, ראש וגוף ובכלל בכל מקום שבנשמה וודאי שהוא [קבוע]. זה לכל אחד, זה נקרא "שורש נשמה", זה לא משתנה. זאת אומרת, אתה לא צריך להתפעל מזה שאתה רב זושא, אלא שתהייה רב זושא מתוקן ולא משה רבנו.

תלמיד: אז יש לי שאלה יותר מכוונת, האם אני יכול לכוון את עצמי לראש אם אני בגוף, יש דבר כזה?

לא, כי אין לך חיסרון, אין לך חיסרון מלכתחילה להיות בזה. תצא לרחוב ותתחיל לצעוק "מי רוצה להיות ראש הנשמה", מיד יבוא אמבולנס. מה זאת אומרת, זה ברור שכל אחד מאיתנו נפעל מהרצונות הבסיסיים שלו. לכן רק לממש את עצמו, זה מה שכתוב, שהבורא מביא את האדם לגורל הטוב ושם אדם צריך לממש את עצמו. אין מה לעשות. אתה רואה עד כמה החברים שלנו, כל אחד מממש את עצמו בצורה שונה. אתה רואה את מוסקבה, קייב, ניו יורק, פיטר, באר שבע, רחובות, חיפה, פורטוגל, הקבוצה הוירטואלית, ירושלים, ראשון, סוצ'י, סיליקון ואלי, תראה מה זה, איזה גיאוגרפיה יש לך כאן. ולכל אחד שורש נשמה משלו, לכל קבוצה ולכל אחד.

תלמיד: למה שייכים כל אלה שבמסכים?

הם שייכים לראש.

תלמיד: ואלה שנמצאים בתוך ישראל?

מה זה בתוך ישראל?

תלמיד: בתוך המדינה שלנו, פיזית.

פיזית זה סתם.

תלמיד: אלה שחיים פה, בישראל, בסך הכול הם יהודים, לא? האם הם שייכים לראש או לגוף?

נגיד לראש.

תלמיד: למה נגיד לראש?

כי יש הרבה מערכות, אני לא יכול להגיד לך.

תלמיד: בישראל.

כן, אפילו בישראל.

תלמיד: הייתי בירושלים וראיתי שבאמת יש יותר אווירה של ראש, כמו שאתה אומר, הרגשה מאוד מאוד חזקה.

של מה? של קליפה.

תלמיד: אני לא יודע אם זה קליפה.

זה קליפה. בעל הסולם גם כותב שאחרי החורבן זה מקום הקליפה. מה זה ירושלים עד שהיא תקום? במקום שצריכה להיות הקדושה ביותר שם בינתיים הקליפה ביותר. זה ברור, אין כאן מה להתבייש ולהסתיר. "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו", אבל אם הוא עדיין לא גדול אז יצרו גדול. זה כל העניין.

תלמיד: בכל זאת היה שם בית המקדש.

היה, אבל אין. לכן במקום אותה קדושה, נגיד שבית המקדש מסמל לנו קדושה, במקום זה קליפה.

תלמיד: מה זה אומר, שהכול צריך להתהפך בעצם?

וודאי. זה עניין של תיקון.

תלמיד: ומתי זה מתהפך?

על ידי העבודה שלנו.

תלמיד: אז זה מתהפך להיות קדושה?

אז זה יהיה קדושה, בינתיים זה קליפה. אתה לא מרגיש שזה מה שקורה שם, ובכלל בישראל מה קורה. שחוץ מחיבור לא צריך כלום, אם נעשה איכשהו צעד לחיבור, אתה תראה עד כמה הכול משתנה.

שאלה: לגבי פעולה 2, מה זה להתאים את עצמו לחיסרון של אומות העולם?

יש הרבה קשרים בינינו לאומות העולם, וזה כדי לעורר אותם לאותה מטרה, כי הראש עצמו לא יכול לעשות כלום. והאמת שבלי החיסרון שאתה לוקח, מקבל מהם, שזה מס' 3, אתה לא יכול לפנות לבורא. שזה מס' 4. עם מה תפנה לבורא? אתה מיועד רק כדי לתקן את אומות העולם, אם אתה לא הולך לתקן אותם אין לך שום סיבה לפנות לבורא. כי זה יהיה בעל מנת לקבל. כי אתה רוצה להיות ראש, אתה רוצה להיות משהו? לא, אתה לא יכול. אפילו לתיקון הקבוצה, אם אתה לא מתכוון לתקן אותה כדי להשפיע לכלל הנשמה אין לך סיבה לפנות, כי זה בטוח יהיה בעל מנת לקבל.

שאלה: אפשר להבין מהשרטוט שישראל הם מין נציגות של הבורא כלפי אומות העולם.

וודאי. ולכן ככה מתייחסים אלינו, שאנחנו לא בסדר, איזה נציגים אתם? הם מרגישים שאנחנו צריכים להיות בתפקיד ואנחנו לא רוצים. אנחנו רוצים להיות כמוהם, וזה אף פעם לא יהיה.

תלמיד: זה ממש מעמד חריף כזה.

כן. מה לעשות? כי אין אומה כזאת ישראל. אלו אותן הנשמות, השמנת מכל הנשמות, משבעים אומות העולם, שיכלו להתחבר ביניהן על ידי אברהם, ומזה נעשתה האומה. כן, אני לא יודע איך להגיד, אבל זה דבר מאוד חד ויהיה יותר ויותר. הפסקתי אפילו לכתוב בטוויטר, בכל מיני דברים, אין, הכול כל כך פתוח, הכול כל כך מגולה שאין מה להביע.

שאלה: זה גנטי? זה עובר בתורשה?

זה שורש רוחני, ברגע שהוא מתלבש בענף הגשמי, הוא מלווה את הענף הגשמי. רצו לבדוק ולראות איפה נמצאות בתוך גוף האדם הרשימות הרוחניות, ולא יכלו לגלות את זה. אבל מתוך זה שהקבוצה הזאת כבר חיה הרבה שנים, יש כאן גם תופעות ביולוגיות, בטוח שיש, אבל הן לא שייכות לרשימות רוחניות.

זאת אומרת אתה לא יכול להגיד שהמרכיב הזה בדם או ברקמות מסוימות אופייני רק ליהודים. יכול להיות שכן, שתמצא, אבל שזה בדיוק הרשימו הרוחני ששייך לישראל? לא, אין דבר כזה, כי זה לא מתלבש בחומר. זה יכול לתת תופעות מיוחדות, אבל התופעות האלה באות אך ורק מפני שהבבלים האלה חיו יחד כבר כמה אלפי שנים אחרי שהם התחברו לקבוצת אברהם. אם תיקח עכשיו את כל עם ישראל, תבטל את כל ההבדלים ביניהם, שיתחילו להתחבר ביניהם, תוך כמה דורות אתה תראה שכולם יהיו בצורה חדשה, שונה מקודם וכללית לכולם.

תלמיד: נניח עכשיו נולד ילד, יש בו משהו שקובע שהוא יהיה חלק מהדבר הזה, מישראל, או שהוא יהיה חלק מאומות העולם? כמו שאנחנו רואים גם את החברים שלנו בכל העולם, שגם זו צורה החדשה.

לא. אחרי הערבוביה שהייתה, כשישראל יצאו לגלות, "לא יצאו ישראל לגלות אלא לצרף להם נשמות הגויים". זאת אומרת לזרוע בכל יתר החלקים השבורים של אדם הראשון את אותם הניצוצין שהיו רק בהם. והיום מגיע אליך בן אדם מאפריקה מאסיה, מכל מקום, ואין שום בעיה, הוא יכול להיות מחר ר' שמעון, אין שום הבדל.

שאלה: מה כל כך גלוי וידוע שאתה אומר שהפסקת להביע ולכתוב בטוויטר?

כי אני כבר רואה איזו התחממות יש לך, אם יש לך פריחת תפוזים בקוטב הצפוני, אולי זה קצת מוגזם אבל באמת. אז על מה לכתוב? על הטבע כבר אין מה לכתוב. על זה שהעולם נמצא לפני משבר גדול? המשבר כבר נמצא, אמנם עדיין עוצרים אותו בכל מיני פעולות מנע שעושים. אבל זה יעזור עד שמשהו יקרה, ואז הנפילה תהיה יותר גרועה. אז על מה לכתוב? אין מה לכתוב, על הדור הצעיר? כבר הרבה כותבים עליו. על מה אני אכתוב? אני לא יודע, תשלחו לי בבקשה שאלות או משהו שכדאי, אין לי יותר רעיונות על מה לכתוב.

בזמן האחרון כשכתבתי זה היה רק לחוג המצומצם שלנו, לפי מה שלמדנו בבוקר או דיברנו, אבל לא לקהל הרחב, לכן אני לא יודע מה עוד לכתוב בטוויטר, באמת שלא.

תלמיד: אבל לקהל הרחב אנחנו צריכים להמשיך, להתמיד ולחזור, להם זה לא משהו גלוי וידוע.

בבקשה. אבל אני לא יכול לחזור יותר. מה, להביא שוב פסוקים שכבר כתבתי? את מה שכתבתי בצורת יפנית, כמו הייקו, או קטעים מתהילים?

תלמיד: לגבי השרטוט, בסעיף שלוש מה בעצם אתה סופג מהם?

חסרונות, כי בלי זה אני לא יכול לעבור לסעיף ארבע, לפנות לבורא, לא יכול.

תלמיד: אחרי שספגת את החיסרון מה בעצם אתה מבקש עבורם, משהו קונקרטי?

שייתן לי לטפל בהם. זה הכול.

תלמיד: תן לי לטפל בהם במה?

תן לי כוח ושכל לטפל בהם כדי לדעת איך אני מטפל בחיסרון שלהם. לא למלאות את החיסרון בצורה ישירה, כי ברור שהבורא עושה את זה בעצמו. אלא איך אני לוקח את החיסרון שלהם ומעלה אותו אליך, כך שאני יחד איתם מזמינים את המאור המחזיר למוטב בצורה הנכונה. הדברים האלה של טיפול בגוף הנשמה לא ידועים, ממש לא.

תלמיד: והחיסרון הזה הוא מופשט? זה כאילו לא משנה באיזו צורת משבר או מצב הם נמצאים?

לא, הוא לא מופשט, זה כל פעם אחרת. אני אומר לכם, אנחנו לא יודעים איך לפנות לבורא עבור הכלל, אבל "בתוך עמי אנכי יושבת".

שאלה: אני מצטער אם השאלה לא ברורה, אבל אנסה.

אם לבורא יש יקרים והוא רוצה להזין אותם, ואני כביכול לא מזין אותם, מאיזו סיבה, כי יש לי הגיון שגורם לי להמשיך לנשום ולחיות ולהיות צודק, וההיגיון הזה הוא שקר מוחלט. אני מסתכל על היקרים לבורא, והם לא מוזנים וזה בגללי. מה עוד צריך לקרות? אני לא מבין איך לשבור את השקר הזה שאני חי בו. אני רואה שהם לא מוזנים וזה בגללי ואני לא מצליח לשבור את ההיגיון המסריח הזה שגורם לי כאילו לחיות בשקר הזה? איך יוצאים מזה?

אני בעצמי לא יודע. אני ממש מזדהה איתך, עם מה שאמרת, ובעצמי לא יודע. יש איזו אטימות כל כך גדולה בלב, ואני לא יודע איך אפשר לתקן אותה. אפילו בפתח של הגיהינום אני לא חושב שיכולים להיפטר ממנו. אני לא יודע איך אבל איכשהו זה יקרה פעם.

אז איכשהו בכל זאת לעשות עוד צעד קדימה, עוד צעד קדימה לקראת ההתערבבות עם אומות העולם, להפיץ עוד, עוד קמפוס, עוד משהו. מה הבעיה? לפתוח מחלקה באיטלקית, עוד ועוד תתחיל לקבץ אנשים זרים שלא היו קודם. שיבואו כמה חדשים. כן, יש מקום לעבודה.

קריין: ציטוט מס' 6 מתוך "באר מים חיים".

"ישראל המה המקבלים בראש וראשונה את כל ההשפעה, ומאִתם יתחלק לכל העולמות, ועל כן נקראים ישראל, שהוא "לי - ראש", כלומר שהמה בבחינת הראש לקבל הברכה בראשונה, ואחר כך לשאר באי עולם."

(באר מים חיים. פרשת תרומה, פרק כ"ה)

זאת אומרת, את זה אנחנו לא יכולים לשנות, זה חייב לעבור דרכנו. דרכנו הכוונה, זה יכול להיות דרום אמריקאים, אנחנו רואים עכשיו על המסך טורקים, בולגריה, אירופה, אמריקה הלטינית, רוסים, לא חשוב מי, אם קיבלנו את ההתעוררות הזאת אנחנו חייבים כבר להעביר אותה לכל העולם. לא יכול להיות שלא דרכנו יבוא אליהם המילוי ולכן אנחנו אחראים.

קריין: ציטוט מס' 7, מתוך כתבי בעל הסולם, מאמר "הערבות" אות כ'.

"הגמר של תיקון העולם, אי אפשר שיהיה, זולת בהכנסת כל באי עולם בסוד עבדותו ית', כמ"ש: "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". ודייק הכתוב "ביום ההוא", ולא לפני זה. וכן כמה כתובים: "ומלאה הארץ דעה את ה'", "וינהרו אליו כל הגוים". אולם תפקידם של ישראל כלפי כל העולם, דומה לתפקידם של אבותינו הקדושים כלפי אומה הישראלית. דהיינו, כמו שזכות אבותינו עמדה לנו להתפתח ולהזדכך, עד שנעשינו ראויים לקבלת התורה. שלולא אבותינו, שקיימו כל התורה בטרם שנתנה, כי אז לא היו משובחים כלל משאר האומות, כמובן. כן מוטל על האומה הישראלית, ע"י העסק בתורה ובמצות לשמה, להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו, עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוה הזו של אהבת זולתו, שהוא הסולם לתכלית הבריאה, שהוא דביקותו ית'."

(בעל הסולם. "הערבות", כ')

שאלה: זה נכון להגיד שלישראל יש זכות קיום רק אם אומות העולם דורשים?

אם ישראל לא רוצים להיות בתפקיד שלהם, אז הם כביכול נעלמים, אין להם מקום כזה בעולם, לא במקום שזה ישראל, ארץ ישראל, ולא במקום שהם כאומה, ואז האומה מתפוררת וקיימת רק לשם העתיד, כי בכל זאת תכנית הבריאה חייבת להתקיים. ולכן [האומה קיימת] לשם העתיד, אבל לא בזכותם עצמם, אלא בזה שמחזיקים אותם מלמעלה.

תלמיד: אם אין דרישה ברורה מאומות העולם, איך ישראל תגיב בצורה ברורה?

זו בעיה, נכון, אבל האומה הישראלית יכולה להתעורר לתיקון אפילו בלי שאומות העולם מעוררות אותה. בעצם אומות העולם תמיד מעוררות אותה, כי זאת התגובה הטבעית שלהן, זה מלמעלה, הם פחות או יותר נותנים דוגמה עד כמה פעולות ישראל לא ראויות בעיני הכוח העליון, בעיני הבורא. זה שאומות העולם באות להרוס, להרוג, להשמיד ממש את עם ישראל, זה מראה לנו עד כמה אנחנו לא ראויים בעיני הבורא, פשוט מאד, כי "אין עוד מלבדו". זה בסך הכול מאזן כוחות, ואם אנחנו לא משתדלים לייצב את המערכת בצורה נכונה, אז את הצורה העקומה שלה אנחנו מרגישים בצורה כזאת. תראה איך העולם היום מיום ליום נעשה יותר ויותר אכזרי וגרוע כלפינו, וזה יהיה יותר ויותר. כי זה הזמן שאנחנו צריכים לתקן, זה העניין של הדור האחרון, בזמנינו צריך לעבור תיקון.

היו מאות שנים שהתגלגלו בצורה כזאת, ואז לא ככה ולא ככה, ודאי שאף פעם לא היה נעים וטוב, אבל אתה רואה, נותנים זמן טוב להתארגן, להתאושש, להתחיל לתקן את עצמנו. שאל את היהודים האמריקאים איך הם חיו במאה השנים האחרונות, ותשאל אותם היום ובעוד כמה שנים. אולי היום עדיין לא כל כך מרגישים, אבל מה שיהיה להם אתה תראה, אם לא יתקנו את המצב יגיעו לשואה שתתרחש באמריקה. כתבתי על זה לפני הרבה שנים וצחקו. היום כבר לא צוחקים, אבל עדיין משלימים עם המצב.

אנחנו יודעים, כמו שכתוב, שאדם אפילו על פתח הגיהינום יכול להגיד שהביאו אותו לגן עדן. שמענו את זה מאלו שהגיעו למחנות ההשמדה, עד כמה הם חשבו שהם הגיעו לבית הבראה. את זה אי אפשר להבין, אלה מחשבות ורצונות והבחנות שהבורא מנהל מלמעלה והאדם פשוט נמצא בחלום הזה, ואין לו מה לעשות. אבל זה אחרי שהוא נמצא תקופה די ארוכה בבחירה חופשית ואם הוא לא משתמש בה, אז לוקחים ממנו את הבחירה החופשית, ואז מתחילות להיות פעולות על ידי מכות.

ברצון שלנו החופשי, בבחירה החופשית היינו יכולים לעשות בקלות תיקונים, כי זה בדרגה רוחנית, אבל בדרגה גשמית כדי לעשות אותו תיקון אתה משלם על זה ביוקר המון שנים. זה היחס בין הרוחניות לגשמיות. ועדיין אתה רואה, אנשים לא מבינים, אנחנו צריכים עוד ועוד ממש לפרסם את הדברים האלה, כמה שיותר למלא את האינטרנט בכל מיני צורות ולאט לאט זה בכל זאת יטפטף, זה יתגלה וזה יתגלה. כל מה שבידך ובכוחך לעשות תעשה.

(סוף השיעור)