שיעור בוקר 10.06.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ליקוטי מקובלים בנושא: הכול מושג בכוח התפילה

קריין: שיעור בנושא: הכול מושג בכוח התפילה, קטעים נבחרים מן המקורות.

אנחנו לומדים שבאמת מה שיכולים להעלות לבורא, לבקש, לשאול, להשפיע לו, זה אך ורק על ידי תפילה. זה יחס מיוחד שהאדם מגיע אליו, ויכול לשפוך דרך זה את מה שיש לו בלב.

קריין: קטע מספר 9.

"צריכים ללמוד מלאכה זו בטרם שנכנסים להיכל המלך, דהיינו לאזור כוח ועוז, לעמוד כעמוד של ברזל, עדי נפיק [נוציא] רצון מהשי"ת, כמ"ש "אל דמי לכם", אף על גב שהשי"ת נראה ששותק ואינו עונה, אל יעלה על דעתכם משום זה, לידום גם כן ח"ו, "אל דמי לכם", לא לזה כיוון השי"ת בדממה שלו, אלא להמציא לכם כח אחר כך, לעמוד בהיכל המלך, באותו שעה שלא יהיה לכם שום מום, ועל כן "אל תתני דמי לו"."

(בעל הסולם. אגרת ל"ד)

תלמיד: מה יש ללמוד מהשתיקה של הבורא, מהדממה שלו?

שתיקה יכולה גם להשפיע על האדם, אולי יותר מהמילים. אנחנו צריכים ללמוד מה הבורא רוצה לשלוח לנו, מה הוא רוצה מאיתנו, שאת זה נבין מהמסר שלו. לכן עלינו עוד ועוד ללמוד מה הוא מוסר לנו. זה שהוא מוסר זה בטוח, והמסירה הזאת באה לאדם בתנאי שהאדם באמת רוצה לקבל אותה, ואנחנו צריכים לעשות כל מיני פעולות ששייכות לקבלת המסירה.

תלמיד: אם יש דממה מצד הבורא, אז איך אני יודע אם אני עובד נכון או לא עובד נכון? מה אני לומד מזה? כי השתיקה לא נותנת לי כיוון.

שתיקה היא אחת מאופני היחסים שיש בין האדם לבורא ובין הבורא לאדם. לכן אנחנו צריכים ללמוד מה עושים עם השתיקה.

תלמיד: מה אדם צריך ללמוד כשהבורא שותק?

שותק, זאת אומרת לא עונה, לא רוצה לענות. למה? או שהאדם לא נמצא במצב הנכון, ואז יוצא שהוא כן רוצה, כן נמשך לבורא, אבל הבורא לא רוצה להמציא לו את הקשר, או שעוד משהו מפריע ביניהם. אבל לפי מה שאנחנו לומדים אין הפרעה, הכול תלוי באדם.

אם האדם רוצה להתקשר לבורא, אז דווקא בזמן הגלות, כשהוא יוצא מהקשר הגלוי, יש לו רק דבר אחד, ללחוץ על כול מיני אמצעים שיכולים להביא אותו לגילוי הקשר. ואז הוא יראה שבאמת לא היה מצב שהבורא נסתר, אלא האדם עוד לא הגיע לאותו הגל שהוא יכול להתקשר לבורא ולבנות קשר.

תלמיד: הוא מזהיר פה בקטע, שאם אתם רואים שהבורא שותק כלפיכם, אם כך נראה לכם, אז תיזהרו, אל תשתקו כלפיו. ממה הוא באמת מזהיר?

אם תשאל אנשים שלומדים קבלה, אז הם יגידו לך שהם לא מרגישים שום דבר שמגיע אליהם מהבורא בחזרה כלפי המאמצים, התפילות, הצעקות מתוך הלב שיש להם, אלא באמת ההרגשה היא שהבורא כביכול נרדם.

תלמיד: זה המצב שהוא מתאר. אבל מה מצד האדם, האם לא להפסיק לדרוש, לא להיכנס גם לדממה?

כן, בטח. האדם מרגיש שאין לו קשר עם הבורא, שהבורא נסתר, נמצא באיזה מצב, מקום, עולם, שאנחנו לא מרגישים אותו, ולכן האדם מרגיש שאין לו למי לפנות כרגע.

תלמיד: מאיפה האדם מקבל כוח להמשיך לפנות לבורא אם הוא לא רואה תגובה?

אדם מקבל את הכוח הזה מהסביבה. כולם שנמצאים בתוך הקבוצה צריכים להיות בלחץ כללי ביניהם, שהם מתקשרים ביניהם, וכך ממשיכים עד שהבורא עונה.

תלמיד: האם צריך להרגיש שגם החברים פונים לבורא?

גם החברים פונים לבורא, ויכול להיות שגם הם מרגישים כמוני שהכול עובר בשתיקה. אבל בסופו של דבר תפילת הרבים היא שמוציאה את הבורא מהסתר לגילוי.

תלמיד: זה אומר שאנחנו צריכים להעביר זה לזה את ההרגשה שלפנות כל הזמן לבורא זה חשוב.

כן. זה קודם כל.

תלמיד: אבל איך עושים את זה אם לא מדברים על זה?

אפשר לדבר על זה, רק לעשות את זה בצורה יותר שקולה אולי.

תלמיד: כלומר שתהיה אווירה, לא לפרט.

כן.

תלמיד: מה ערוץ התקשורת של האדם עם הבורא?

אדם מרגיש, במה שמרגיש, שהבורא לא נמצא עימו בקשר בכלל, או נמצא באיזה מגע שלפעמים קיים, לפעמים לא. לכן זה לא מעורר את האדם לענות ולהתקשר לבורא ולהיות עימו במגע ללא הפסק.

זה צריך להעמיד את האדם במצב שהוא נמצא בהתקשרות לעולם אין סוף, לעולם הרוחני, לכיוון הקשר שלו עם הבורא, שמשם הוא מצפה, לפי מה שלומדים, שיגיע אליו או צריך להגיע אליו קשר עם הבורא. ואז הוא יראה שבאמת הבורא לא יצא מהקשר עימו, אלא הוא נותן במגע עימו, עם האדם, מגע רופף.

תלמיד: כשהבורא מתגלה לאדם, במה הוא מתגלה, האם ברצון שמתעורר באדם, או הוא שומע קול, הוא רואה? איך מתגלה הבורא? מה זה אומר שהבורא מתגלה לאדם?

אני לא יכול להגיד, כי יכול להיות שיש בזה עוד הרבה אופנים שאני בכלל לא שמעתי, לא מכיר. אלא האדם צריך להכין מקום לגילוי הבורא. כי אם הבורא רוצה להוסיף התקשרות לאדם, אז האדם כן צריך להרגיש את ההתקשרות הזאת במה שהוא נמצא.

תלמיד: מה זה אומר שהאדם צריך להרגיש את ההתקשרות הזאת במה שהוא נמצא? האם זה בהרגשה, ברצון? איך זה מתגלה?

זה בהרגשה.

תלמיד: אם האדם עובד ועובד ויום אחד מרגיש את הבורא, אז האם במקום הזה הבורא התגלה בשבילו, והוא יכול להגיד "עכשיו התגלה לי הבורא"?

כן.

תלמיד: איך האדם יודע שזו לא הזיה? יש מלא אנשים במציאות סביבי שהם מרגישים שהם בקשר עם הבורא.

כן, יש מלא. אבל אין מה לעשות, אנחנו צריכים כך להתקדם. יש שדה אשר ה' ברא, שדה הקשר שלנו עימו, ואנחנו צריכים לעורר את פעולת השדה עלינו.

תלמיד: האם יש לנו איזו דרך לוודא שאנחנו בקשר נכון עם הבורא, שאנחנו מדברים בערוץ הנכון ולא מגיעים לכל מיני הזיות?

מכל הלימוד ומכל הספרים שאנחנו עוברים, בסופו של דבר כל אחד יכול אולי לבטא משהו שכך הוא מתאר שהבורא צריך לפנות אליו. אין לי כאן מה להמשיך. זה כבר האדם צריך לבקש מהבורא באיזו צורה וככל שמסוגל, עד שהבורא יענה לו.

תלמיד: הרבה אנשים בעולם מדברים עם הכוח העליון כל היום, מבקשים ובטוחים שהוא שומע והוא נותן. בדרך שלנו הבקשה "תעשה אותי כמוך" היא נגד הרצון לקבל, כי אני לא רוצה להשפיע, לכן ההתקדמות היא כנגד מה שהוא ברא. ואם כאן במאמר הוא כותב שהאדם צריך כל הזמן לדבר עם הבורא כאילו שהוא שומע אותו, אז אני רואה מלא דוגמאות של אנשים שהם לא לומדים קבלה והם בטוחים שהבורא שומע אותם כל היום. האם הם מתקדמים יותר טוב מאיתנו?

אי אפשר להגיד שום דבר. אתה לא צריך להאמין לאנשים שמדברים כך, ויכולים להיות אלפים שטועים ואין לזה שום הצדקה. לכן אנחנו צריכים פשוט להמשיך, ושכל אחד יברר לעצמו עד כמה הוא נמצא בדרך נכונה, במה הוא יכול לעזור לעצמו להיות בכיוון יותר מדויק, וכך להמשיך.

תלמיד: הרבה מקובלים לאורך ההיסטוריה הם שומרי מצוות, הם קוראים בספרי הקודש ומתפללים כמה פעמים ביום, זה חלק מהיום שלהם. כשאני פותח את הסידור בבוקר וקורא, אני מגיע לרשימת קניות כזו שהיא "תן לי ותן לי", וזה הקשר, אני מהלל אותו על זה שהוא נותן לי. אני לא קורא שם שום כיוון אחר חוץ מהדבר הזה, ואלו ספרי קודש של אלפי שנים שמקובלים גם עוסקים בהם. מה קורה עם רשימת הקניות הזו שאני קורא כל בוקר?

אתה פונה לבורא ורוצה להיות מקושר עם המילים האלה שכתובות בסידור או במחזור שבו אתה קורא. וכך זה הולך מיום ליום, מיום ליום.

תלמיד: האם מתוך הדבר הזה האדם יכול לקבל איזו מחשבה "אני לא רוצה את רשימת הקניות, אלא אני רוצה להיות כמוך"?

זה תלוי איך האדם הכין את עצמו, לאיזה שאלות, לאיזה בקשות, ובהתאם לזה הוא כבר מכוון.

תלמיד: בתחילת השיעור שמעתי שכדי להיות מסוגל לעבוד עם התפילה, האדם צריך להגיע ליחס מיוחד. מהו היחס המיוחד שהאדם צריך להגיע אליו כדי לבנות תפילה, כדי להיות בתפילה?

האמת שכל אדם ואדם בעולמנו, מה שאנחנו יכולים לתאר במצבנו, הוא נמצא בקשר עם הבורא. אלא אנחנו מדברים על מצבים שבהם אנחנו יכולים להשפיע עליו ולזהות איך הוא משפיע עלינו. לכן כך אנחנו לומדים לפי השיעורים להתקשר עוד יותר ועוד יותר, לפעמים בצורה כזאת, לפעמים בצורה אחרת, לעורר את הבורא, כי כביכול צריכים לעורר אותו לקשר איתנו. כך מתקדמים בכל זאת.

תלמיד: בעל הסולם כותב בקטע שקראנו שהאדם צריך להיות כעמוד של ברזל. מה זה היחס הזה שבעל הסולם מתכוון כשהוא כותב "עמוד של ברזל"?

אני חושב שאיפה שבעל הסולם כותב על האדם שצריך להיות קשה כברזל, זה אומר שאדם כבר הגיע לבירורים שלו בדרך, נמצא ממש קרוב מאוד לקשר עם הבורא, והוא אוחז בזה. עכשיו צריכים להביא אותו לסדר דרכו את המגע בין הבורא לנברא.

תלמיד: האם אנחנו רוצים לעמוד אל מול הבורא כעמוד של ברזל כי זה הרצון שלנו? מה זה העמוד של ברזל שעליו מדובר כאן?

עמוד של ברזל הכוונה שהרצון שלנו יהיה ישר, לא לכל מיני כיוונים ושאפשר להסתיר אותו, ואנחנו נדאג לחוזק שלו ולמה הוא מכוון. מכל הכוחות שלנו נמשיך להביא את אותו עמוד שהוא יהיה כתוצאה מכל התכונות שלנו, ושאנחנו כן נהיה מכוונים בסופו של דבר לאותה מטרה, לנקודת הפגישה עם הבורא.

תלמיד: הוא כותב בסוף הקטע שהבורא כביכול נמצא בדממה, וזה כדי "אלא להמציא לכם כח אחר כך, לעמוד בהיכל המלך, באותו שעה שלא יהיה לכם שום מום". מה זה לעמוד בהיכל המלך בלי מום?

בדרך כלל אנחנו מתקרבים לכוח העליון מתוך ידיעה, אפשר להגיד אמונה, שכן רצוי להיכנס עימו בקשר, שהוא מושך אותנו עם כל המומים שלנו, וכך אנחנו נכנסים לקשר עימו.

תלמיד: האם אפשר להגיד שהמומים נשארים, אבל אנחנו מחפשים לעבוד איתו עם תכונות חדשות, או לא כך אומרים?

לא. אנחנו עדיין לא יכולים לענות על זה.

תלמיד: אז מה זה לעמוד בלי מום?

בלי מום זה אומר שאנחנו לא מרגישים מה שיש לנו, מי אנחנו, אלא הבורא מסדר לנו איזו עליה לקראתו, ואנחנו מרגישים שעולים לעומתו ומגיעים לקשר יותר חזק.

תלמיד: בתחילת הקטע הוא כותב, "צריכים ללמוד מלאכה זו בטרם שנכנסים להיכל המלך, דהיינו לאזור כוח ועוז, לעמוד כעמוד של ברזל, עדי נפיק [נוציא] רצון מהשי"ת,". מה זה להוציא רצון מה'?

שהבורא ירצה להיות במגע איתנו, ושיעזור לנו להבין איך אנחנו משיגים את נקודת הקשר עימו ואיך מממשים את זה.

תלמיד: האם גם אם נדמה שלנו שהוא לא עונה, אנחנו צריכים כל הזמן לחזור לנסות להיות איתו בקשר עם הבקשה הזו?

כן.

תלמיד: למה מקובלים לא כתבו בצורה ברורה סימנים שלפיהם הבורא מדבר עם האדם?

איפה תחפש את הסימנים האלו?

תלמיד: במקורות כתוב איך האדם צריך לפנות לבורא, אבל איך הבורא עונה לאדם לא כתוב. האם זה לא טוב שאדם ידע בדיוק שזה הסימן ולא יתבלבל?

אנחנו פונים לבורא, מבקשים, מתפללים, מתקשרים בינינו יותר, כלומר עושים הכול כדי להיות בקשר בטוח, כך שנוכל בתוך הקשר הזה לקבל מהבורא הכוונה. וכך נתקדם.

תלמיד: מה זו ההכוונה, הסימן, איך אני יודע שזאת בדיוק ההכוונה ממנו, מה הסימנים, אהבת חברים?

זה כלפי נקודת הקשר עם הבורא עצמו.

תלמיד: האם אהבת חברים, שאני פתאום מתחיל לאהוב אותם יותר, זה לא סימן שהבורא יתגלה?

יכול להיות שזה סימן.

תלמיד: הכול יכול להיות. אבל מה בדיוק? או שאדם לא צריך לדעת, מה בדיוק הסימנים.

אדם מברר את זה בדרך לכיוון העבודה שלו.

תלמיד: האם יש מציאות שאדם יודע בוודאות שהבורא עכשיו מדבר אתו?

כן.

תלמיד: ומה הסימן שבורא מדבר איתו ולא סתם נמצא באשליה?

הוא מרגיש שעכשיו הוא נמצא בקשר ישיר עם הבורא.

תלמיד: אבל אותם אנשים שנמצאים באשליה הם גם במאה אחוז,

נתקדם ונראה.

תלמיד: מה התוצאה הרצויה מתפילה?

התוצאה הרצויה מהתפילה נמצאת בבקשות התפילה עצמן. ואם להגיד בצורה אחרת, אז זה שהאדם מבקש קשר עם הבורא זו תפילה מצד האדם לבורא.

תלמיד: האם התוצאה הרצויה מתפילה זה שהאדם מגיע לקשר עם הבורא?

כן.

תלמיד: כל עוד הוא לא מגיע לקשר עם הבורא הוא צריך להמשיך להתפלל.

גם אחר כך.

תלמיד: האם כשהוא מגיע לקשר עם הבורא זה כבר סוג אחר של תפילה?

כן.

תלמיד: האם אדם יכול למדוד את התפילה שלו, יש בכלל דבר כזה?

יש. לפעמים הוא כן יכול לשנות את המצב שלו, להתקרב לבורא ולהרגיש עד כמה הוא מתקרב ולפעמים לא.

תלמיד: מה המדד שלו שתפילה היא נכונה או לא נכונה, האם המדד חשוב?

כן. ודאי שחשוב.

תלמיד: מה קנה המידה שלו, איך הוא יודע שהיום הוא עשה פעולה נכונה, או שהוא עשה פעולה פחות נכונה?

בגלל שאדם נמצא בקשר עם הבורא, אז הוא יכול להגיד מה סוג הקשר, מידת הקשר עם הבורא, במידה שהוא משיג.

תלמיד: זאת אומרת, כשלאדם כבר יש קשר עם הבורא, יש לו יכולת לזהות את סוגי הקשר, את האיכות.

כן.

תלמיד: נראה שהשתיקה של הבורא היא יותר מהצד של הנברא ולא מהצד של הבורא. איך בעבודה בינינו אמורה להתבטא כביכול שתיקה מבחינתנו?

זה שאנחנו מחליטים, שלאיזה קטע שאנחנו קיימים ומתקדמים, אנחנו כן יכולים להיות באיזו דרישה לבורא, ומתוך הדרישה הזאת מצפים ממנו לתגובה. אנחנו רוצים להרגיש את התגובה בתוך הכלים שלנו.

תלמיד: נגעת בנקודה מקודם שאנחנו צריכים להיות בקשר פתוח עם הבורא. מה זה אומר להיות בקשר פתוח עם הבורא?

בקשר פתוח עם הבורא זה אומר לאותו זמן, לאותו מצב, שאני נמצא בקשר כזה, אני יכול לזהות את כל התנועות שלי כלפי הבורא - התקדמות, התרחקות, לא רוצה או כן רוצה, בכמה מידות להיות בקשר עימו.

תלמיד: אם אנחנו מרגישים כביכול שהקשר בינינו סגור, שאנחנו סוגרים את הקשר בינינו לבורא, זה כביכול הרגשה שהבורא לא עונה לנו. כשאנחנו רוצים להוציא משהו חדש ממנו, כוח חדש, איך אנחנו מעוררים את עצמנו אם אנחנו מרגישים שאנחנו סגורים ולא מספיק פתוחים זה לזה? מה אנחנו צריכים לעשות באותו רגע שיעורר אותנו לבורא?

להתקשר יותר בינינו, ולהתפלל מתוך הקשר שלנו לבורא להיות בקשר עימו.

תלמיד: זאת אומרת שהבורא דווקא מראה לנו שאנחנו צריכים לעשות יותר מאמץ בינינו, להתקרב בינינו יותר, לפתוח את עצמנו אחד לאחר.

כן. מזה מתחילה העבודה.

תלמיד: שמעתי עצה ממך שלפעמים טוב שהאדם ילך למקום שקט ויהיה עם עצמו, יחשוב וידבר עם הבורא. למה אנחנו צריכים לעשות את הפעולה הזאת? כי הכול הוא בקשר עם החברים.

יש באמת בעבודה שלנו תקופות כאלה לא ארוכות, אבל בכל זאת כאלה שאני צריך להיות בצורה מנותקת מהחברה, מהחברים. אני יכול להחליט על זה ולקבל מלמעלה, מהבורא, תנאים כאלה, שאני לא מקושר לחברים שלי ולאף אחד, ומרגיש שאני ממש זרוק מכל וכל. זו הרגשה לא טובה, היא לא מביאה להרבה מצבים, אבל טוב שהאדם מרגיש שהוא זכה אפילו למצב כזה עם הבורא.

תלמיד: מהי העבודה של האדם במצב הזה?

לקבץ את כל הכוחות, להתפלל מתוכם לבורא ולבקש קשר.

תלמיד: למה הבורא מסתיר מהאדם את הקשר שלו עם החברים?

לא שהוא עושה את זה בכוונה, אבל הוא מסתיר מהאדם את הקשר שלו עם החברים, לפעמים עם הקרובים, ולפעמים עם הרחוקים. וככול שהאדם מתקדם, אז הבורא, לפי היגיעה של האדם, מתגלה אליו יותר, ודווקא בצורות שונות מאוד שיכול להיות שלא יהיו מובנות לאדם בינתיים.

תלמיד: מה הן הצורות האלה? איפה צריך לחפש אותו, או למה לצפות?

לצפות רק לזה שהבורא, הקדוש ברוך הוא, ייראה לך בצורה יותר ברורה.

תלמיד: שמעתי שאמרת קודם, שבסופו של דבר תפילת הרבים היא שמוציאה את הבורא מהסתר לגילוי. בשיעור או במהלך היום אני מרגיש שאני בתפילה, שאני בבקשה, זה כאילו אני ואני. איפה המעבר הזה מהתפילה שלי לתפילת רבים, לתפילת של עשירייה? איפה הנקודה הזאת שיש פתאום משהו משותף בינינו?

אתה עוד לא יכול את זה לעשות. אתה עוד לא יכול לזכות להרגיש כלים מחוברים ומתוך החיבור משתוקקים לבורא.

תלמיד: אז מה זה כלי? מה זו תפילת רבים? מה מצפים ממני?

זאת תפילת הרבים, אבל עדיין לא גילית את זה.

תלמיד: ואז אני צריך להמשיך בתפילה שלי.

כן.

תלמיד: אנחנו אומרים שצריכים להגיע לחיבור בינינו, לתפילה משותפת.

בסדר, כן.

תלמיד: האם רק להגיד?

לא, רק להגיד זה לא יעזור. אלא להגיע למצב שאנחנו כן מממשים את זה.

תלמיד: מה אני עושה עכשיו עם האנשים האלה שיושבים איתי סביב השולחן, האם אני צריך לבנות איתם קשר, יש לי יכולת לזה?

כבר מלכתחילה אתה בחרת להיות בקשר איתם, ולכן אתה גם קודם וגם אחר כך צריך להיות בקשר.

תלמיד: כרגע זה קשר פורמאלי, איפה הקשר המשותף בינינו?

הקשר המשותף ביניכם הוא בזה שאתם בונים צורה, לוח כזה שכל אחד דואג להשפיע למה שאתם נמשכים יחד, שכל אחד משפיע לזה צורה משלו, מה שהוא חושב שצריך להיות בסביבה שלו.

תלמיד: אני יודע מה אני בונה, מה אני עושה, מה אני חושב שאני עושה, זה מה שאני יודע. מה זה בונים?

כל אחד מהקבוצה עושה משהו כדי לקדם את החברים יחד עימו לנקודת הקשר בין כולם לבורא.

תלמיד: כל אחד פועל. איפה נקודת הקשר בינינו? מה קושר בינינו?

במרכז.

תלמיד: מה יש שם במרכז?

הקשר בין כולם.

תלמיד: ממה הוא מורכב?

מנטיות של כל אחד ואחד.

תלמיד: האם הגילוי הוא שווה לכל חברי העשירייה, הם מגלים את אותה תמונה של הבורא?

אני לא יכול להגיד. איך אנחנו יכולים לבדוק באיזה כיוון וכוח אחד מתקשר לאחר ולמרכז הקשר ביניכם, אלה דברים שאי אפשר למדוד.

תלמיד: אנחנו אמורים להגיע לאיזו הרגשה של אהבה והשפעה, זו המטרה. האם כולם ירגישו את אותה הרגשה? כשהם מגיעים לאהבה והשפעה זו אותה הרגשה?

יכול להיות שכולם.

תלמיד: זה לא שכל אחד ירגיש בצורה שונה את ההרגשה הזאת?

כן, בצורה שונה.

תלמיד: בזה שאדם מתנתק מכל מה שעובר עליו ומנסה להתרכז מה"טוב לי, רע לי" של החבר, המאמץ הזה שהוא מנסה להתנתק מעצמו ולהתרכז בגשמיות "טוב לי, רע לי" של החבר, ומנסה להתרשם מזה שהכוח העליון עושה את כל הפעולות האלה בו, מה התוצאה, בזה הוא בונה תפילה, חיבור?

אדם מתוך המצב שלו מתחיל להרגיש את הבורא, רוצה להרגיש את הבורא שבתוכו.

תלמיד: כן, זה בהתחלה. אחר כך הוא מבין שלא יהיה קשר ישיר עם הבורא, עם כל מה שהוא מרגיש עם עצמו ומבקש על עצמו, אלא דרך העשירייה, הקבוצה, או עוד אנשים שרוצים אותו דבר. ולפי מה שכותב בעל הסולם, הוא מבין שהוא צריך להתנתק מהרצון שלו להשיג את הבורא בעצמו והוא רוצה להשיג את הקשר של הבורא איתם, ולהתפלל עליהם.

את זה אני כבר לא מבין. נגיד אני אדם הרוצה להשיג קשר אל הבורא למשל איתך.

תלמיד: כן, כי שם הוא מתגלה, זה כל מה שכותבים באהבת הזולת, ב"ואהבת לרעך כמוך". איך אני יכול בכלל לדרוש קשר עם הבורא אליי, מה אני יותר חשוב מאחרים שרוצים את זה?

אתה רוצה לגלות קשר או השפעת הבורא אליך, כן?

תלמיד: אם זה אליי, אז איפה הם?

איפה הם? באותו הקשר.

תלמיד: הוא כותב פה "לא לזה כיוון השי"ת בדממה שלו, אלא להמציא לכם כח אחר כך, לעמוד בהיכל המלך". איזה כוח צריך כדי לעמוד בהיכל המלך?

שלא יפתו אותך בכל מיני כיוונים, שאתה תעמוד כברזל, תקבע את המצב שלך. כי סך הכול מה שאנחנו בונים, אנחנו בגרגירים קטנים באים ואוספים אותם יחד ובזה אנחנו בונים את הנשמה שלנו, של כל אחד.

תלמיד: במה עלולים לפתות אותו כשהוא בהיכל המלך?

רק לתת לו עוד ועוד כל מיני סתירות, סטיות, והוא מתחזק על ידי זה ומגיע לדרגה יותר גבוהה - דרגת הקשר והגילוי.

תלמיד: הוא אומר "אל יעלה על דעתכם משום זה, לידום גם כן ח"ו,". אז מה כן, אם לא "לידום גם כן"?

לעבוד, להמציא עוד ועוד סוגי קשר שאתה רוצה להגיע אליהם.

תלמיד: כדי שאדם יעמוד כברזל, זה תלוי בו או בחברים שלו?

זה יותר תלוי בחברים.

תלמיד: כחברים מה הדבר הכי יעיל שאנחנו יכולים לעשות בשביל לשמור על כל חבר שיהיה כברזל או לתמוך בו?

לתמוך בו ולצפות לכוח הכללי שלנו שמעלה אותנו יחד עימו לדרגה יותר גבוהה.

תלמיד: כלומר אני צריך להתחבר אל החבר באותו רגע ולתמוך בו בתפילה? מה זה לתמוך בו, במה אני עוזר לחבר לעלות לדרגה יותר גבוהה, להידבק עוד יותר?

בזה שגם אתה רוצה להיות שם.

תלמיד: אני צריך לבקש באותו הרגע על עצמי או להתמקד בחבר?

להתמקד בחבר.

תלמיד: כלומר עצם הבקשה שהחבר לא יטה עם כל מה שהבורא שולח לו?

כן. אני מבין שזה כבר שטח אפור. אנחנו צריכים פשוט להמשיך עוד קצת עד שיהיה לנו ברור.

תלמיד: כשהעשירייה נפגשת, מה שומר על כל חבר למעשה? כי כל אחד נכנס למפגש של העשירייה בצורה קצת אחרת, סיטואציה אחרת, מה מחבר את כולם לאותו עמוד ברזל, מה עושה אותנו לעמוד ברזל?

הבורא, המטרה המשותפת, אהבת החברים ושאין לנו יותר דמות אחרת בחיים, רק אם אנחנו לומדים יחד, מתפללים יחד. שכל אחד מחפש את נקודת האחיזה שלו בבורא, אבל הנקודה הזאת יוצאת מהקשר שלו עם כולם, עם כל החברים, וככל שהוא מברר אותה הנקודה, הוא נמצא בקשר יותר קרוב לבורא.

תלמיד: בעניין הדממה שהוא ממציא לנו כוח חדש, איך אנחנו בעשירייה יכולים להעביר את הכוח הזה בינינו בדממה, בשקט, האם זה אפשרי?

ודאי שכשאתה מגיע לפעולה רוחנית אתה רואה שאין לך מה להגיד, כי מחשבות, רצונות, כוונות שאתה יכול לתאר על העולם, לא דורשים מילים, ורק תחשוב עליהם ותראה עד כמה הם מגיעים. כי סך הכול אנחנו צריכים לבנות לבורא שטח פתוח, כי רק הוא עושה את הכול ואנחנו מוכנים להיות בידיים שלו.

תלמיד: יכול להיות שאדם מרגיש קשר עם הבורא שמורגש כמו שליח שדופק בדלת ומביא מתנה גדולה שהאדם לא ציפה לה בכלל, ולא מבין מאיפה זה הגיע אליו ולמה. מה הוא עושה במצב הזה, הוא צריך דווקא במצב הזה לבקש להתאמץ עוד יותר לברר את סוג הקשר הזה שהוא מרגיש עכשיו?

נגיד שכן.

תלמיד: יותר מזה אי אפשר להגיד?

לא.

(סוף השיעור)