כנס "קבלה לעם" העולמי – יולי 2023 

הכול מושג בכוח התפילה

מלבד תפילה אין מה לתת

שיעור 2

שיעור 01.07.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

קריין: כנס קבלה לעם העולמי - "הכול מושג בכוח התפילה", שיעור מספר 2 "מלבד תפילה אין מה לתת".

אנחנו בשיעור מספר שניים בכנס שלנו. אני מאוד מרוצה משיעור אחד ומהמשתתפים, עד כמה הם הורגשו כקולטים ומשתתפים בכל האסיפה שלנו הגדולה העולמית, וגם מכך שמתחברים אלינו עוד קבוצות חדשות, שאנחנו לא רואים אותן בדרך כלל איתנו, אבל עכשיו בגלל הכנס הם כולם נמצאים יחד איתנו. אז חיבוק גדול, חם, חזק לכולם, ובואו נתחיל את שיעור מספר שניים.

קריין: קטע ראשון, בעל הסולם מאגרת נ"ז.

"אין שום דבר קטן או גדול, מושג רק בכח התפלה, וכל ענין היגיעה והעבודה שאנו מחוייבים, אינם אלא לגלות את מיעוט כחותינו ושפלותנו, שאין אנו ראויים לכלום מכחנו עצמנו, כי אז אנו מוכשרים לשפוך תפלה שלמה לפני יתברך."

(בעל הסולם. אגרת נ"ז)

זאת אומרת, ככל שאנחנו מתקדמים בחיבור בינינו, בפנייה לבורא, אנחנו יותר ויותר משיגים עד כמה אין לנו כוחות כדי לפנות אליו, כדי להתחבר בינינו. אלא אך ורק אם נפנה אליו יחד, כדי להתחבר ולבקש ממנו שיעזור לנו בחיבור, אז בפנייה כזו אליו הוא יוכל לענות לנו, לחבר אותנו ובזה אנחנו נתחיל להשיג בחיבור בינינו את הכוח העליון ש"אין עוד מלבדו" והוא ממלא את כול המציאות, וגם נרגיש שהוא מסדר, מחבר וממלא אותנו. לכן בואו נלך לפי שיעור הכנס וכל הזמן נחשוב רק על זה.

לכן כותב בעל הסולם, "אין שום דבר קטן או גדול מושג רק בכח התפלה," זאת אומרת שרק בכוח התפילה אנחנו יכולים להשיג מי אנחנו, מה אנחנו, איפה אנחנו נמצאים, מה איתנו, "וכל ענין היגיעה והעבודה שאנו מחוייבים," לתת בפנייה עם הבורא, "אינם אלא לגלות את מיעוט כחותינו ושפלותנו," זאת אומרת, שסך הכול אנחנו צריכים לראות עד כמה אנחנו לא מסוגלים להגיע למטרת הבריאה, לחיבור בינינו, בעצם לשום דבר. אלא ככל שאנחנו רוצים יותר אנחנו לא מצליחים. "שאין אנו ראויים לכלום מכחנו עצמנו," למה? "כי אז אנו מוכשרים לשפוך תפלה שלמה לפני יתברך."

זאת אומרת, בכל הכוחות שאנחנו משקיעים, אנחנו משיגים סך הכול עד כמה אנחנו לא מסוגלים, ולא יכולים, וכך אנחנו מגיעים לתפילה שלמה, ואז הבורא עונה על תפילתנו.

קריין: קטע מספר 2 של הרב"ש.

"מסתכל אני על נקודה קטנה הנקראת אהבת הזולת. ואני חושב עליה: מה אני יכול לעשות בכדי להנות את הכלל. היות שאני מסתכל על הכלל כולו, אני רואה יסורי הפרט, מחלות ומכאובים, ויסורי הפרט מהכלל כולו, היינו מלחמות בין העמים. ומלבד תפילה אין מה לתת."

(הרב"ש. 162. "אהבת הזולת")

זה מה שמגלה כל אדם, שמצד אחד הוא רוצה להגיע לחיבור ומעלה את התפילה שלו לבורא, מצד שני הוא רואה עד כמה הוא לא מסוגל, וכמה אנחנו יחד עוד לא מסוגלים להגיע לחיבור המוצלח בינינו. ולכן לא נשאר לנו אלא רק לחבר תפילה לבורא שיחבר בינינו, שיעלה אותנו ונצליח דרך החיבור בינינו להגיע להכרת הבורא וכך נתקדם למטרת הבריאה, למטרת החיים. שנשיג את הכוח העליון ששורה עלינו, שמחבר אותנו, וכך נגיע למצב שנהיה כולנו "כאיש אחד בלב אחד", ויותר מזה אנחנו לא צריכים.

שאלה: הגוף לא יכול להתמודד עם ההרגשות האלו. אני לא יכול להתגבר על המשיכה של הגוף. איך אנחנו מתגברים על כל ההפרעות, כל המכשולים והפשעים שאני רואה?

כתוב "על כל פשעים תכסה האהבה". זאת אומרת, אם אנחנו נשתדל להתקרב זה לזה, אנחנו נתחיל להרגיש עד כמה כוח החיבור דווקא מעלה אותנו כמו מעלית יותר למעלה ויותר למעלה ואז נוכל לפנות בבקשה אמיתית, נכונה לבורא והבורא מיד יעשה בנו תיקונים ויעלה אותנו אליו.

שאלה: מדוע יש סבל כה חריף באנושות? האם הבורא עושה את זה בכוונה, או זו תוצאה של חוסר החיבור בינינו?

זה בא מצד הבורא כדי להראות לנו איך אנחנו בנויים מהרצון לקבל שלנו, שחוץ מצרות הוא לא יכול להביא לנו שום הרגשה אחרת. וכשאנחנו משתדלים להתחבר, אנחנו רואים עד כמה אנחנו לא מצליחים, ואז אנחנו חייבים לפנות לבורא, ומתוך הפניה אליו, לאט לאט אנחנו זוכים להבין איזו פנייה זו צריכה להיות, וכך אנחנו משנים את התפילה, מתקנים את התפילה, מתחברים יותר קרוב, יותר צמוד בינינו, עד שהבורא מקבל את הפנייה שלנו ומתחיל להעלות אותנו לדרגה הבאה של הקיום האנושי. נקווה שאנחנו כבר משיגים את זה עוד מעט.

שאלה: אם הבנו ואנחנו יודעים שאת התפילה יש לכוון לבורא, והדבר היחיד שנותר לנו זה לבקש, אז איך לבקש שהוא ייתן לנו את החיסרון הנכון עבור כל האנושות, שיהיה לנו בכל חבר ובעשירייה חיסרון כזה?

רק על ידי המאמץ שלנו להתחבר בהעלאת תפילה על החיבור לבורא, כדי שיחד עם החיבור נעלה אליו כתוצאה מהחיבור המתגבר, וכך אנחנו נגיע למצב שהבורא ייתן לנו את כל התנאים שעל ידי התגברות עליהם אנחנו נגיע לדרגתו, לחיבור עימו, לדבקות בו, וכך נגיע לתיקון שלנו.

שאלה: בסדנה אני מגיע להרגשה, שככל שאני מתקרב יותר לחברים, ואני מנסה יותר להתחבר איתם במהלך הסדנה, אני מרגיש את עצמי יותר חלש ואפילו מאוד חלש ומאוד קטן. איך ממצב כזה אני יכול לבנות תפילה מתוך הלב שלי?

כשאנחנו פונים לבורא פעם אחר פעם, אז יותר ויותר מרגישים מה הוא, איך הוא מסדר אותנו ומקרב בינינו, ומה עוד חסר לנו כדי שתהיה לנו התקרבות והתחברות בצורה כזאת שהוא כבר יכול להעלות אותנו כמו קבוצה אחת, כמו מבנה אחד, אליו, לדרגתו. וזה מה שאנחנו רוצים להשיג.

תלמיד: איך אנחנו יכולים לחזק אותם?

בזה שכל אחד מתפלל גם עבור חברו. ואנחנו צריכים לראות עד כמה אנחנו שייכים לקבוצה אחת, למבנה אחד, לארגון אחד, וכל מה שאנחנו רוצים זה רק להיות יסוד לכל האנושות, ונתחבר ביחד מעל כל ההפרעות שהבורא בכוונה מסדר לנו, כדי שנתעלה יותר ויותר למעלה, והבורא סוף סוף ייקח אותנו כולנו בחיבוק אחד ויעלה אותנו אליו.

שאלה: עד כמה זה ריאלי לעבור את המחסום בחיים שלנו? מה הסיכויים לכך?

אנחנו יכולים לעבור את המחסום דווקא בזמן הזה, בחיבור בינינו, בעולם הזה, בחיים האלה. לכן נשתדל להיות מחוברים עד כדי כך שנרגיש עד כמה אנחנו נמצאים בטיפול הנכון של הבורא, עד כמה אנחנו בעצמנו לא מסוגלים, ולעומת זאת כמה אנחנו דורשים להגיע לחיבור כדי לעבור את המחסום.

שאלה: עברנו דרך ארוכה ביחד כל החברים, ואמרת שעלינו לעבור את המחסום, לעבור מיחס מסוים ליחס אחר בינינו. אנחנו עושים את מה שאתה אומר, וכשאנחנו מגיעים לנקודה מסוימת אנחנו לא מבינים מה קורה. האם עלינו להבין את זה או להרגיש את זה? ואם מרגישים, אז איפה להרגיש? איפה נמצאת הנקודה הזאת? אנחנו לא יודעים אם אנחנו עוברים את הנקודה הזאת או לא עוברים אותה.

לעבור את המחסום זה אומר שאנחנו מגיעים מחוסר חיבור אמיתי בינינו לחיבור כזה שמרגישים שכל אחד נמצא יחד עם האחרים "כאיש אחד בלב אחד", אין בינינו שום מרחק עד כדי כך אנחנו מגיעים לחיבור. זה מה שאנחנו צריכים לעשות. וודאי שאנחנו לא מסוגלים לעשות זאת בעצמנו, אבל אנחנו צריכים לבקש מהבורא שיעשה לנו נס כזה שנוכל להתחבר בינינו וכך נגיע למימוש הכוחות שלנו בצורה נכונה.

שאלה: כשהגעתי לכאן חשבתי, איך נתפלל כדי להגיע לאותה נקודה שבה אנחנו יוצרים את המרחב שהחברים יפסיקו לחשוב על עצמם, יפסיקו לשחק במשחקים, נתחבר ונשחק את המשחק הנכון עם הבורא. והכי חשוב, שנדבר איך לתת ערך לאחרים דרך התפילה עד שנגיע למצב שנהפוך את הכנס הזה לפסטיבל תפילה של כל אחד עבור החבר. כי זה מה שאנחנו רוצים, לא לשחק יותר משחקים, אלא להפוך את זה מבפנים החוצה, להפוך את זה למרחב של החברים בלב שלנו.

את צודקת. גם אני חושב ומרגיש כך. אנחנו מתחילים את השיעור השני ואני חושב שנתחיל להרגיש עד כמה הקשר בינינו הופך להיות קשר אמיתי, יותר פנימי, יותר הדדי, וכל אחד לא מרגיש את עצמו אלא מרגיש שהוא כולל את כולם והוא נכלל בכולם. וההרגשה הזאת צריכה להביא אותנו תוך זמן קצר לחיבור כזה שבו יתגלה הבורא לפי עוצמת החיבור ואופי החיבור.

שאלה: אנחנו שש חברות שבנו מספרד לגרמניה. והשאלה היא למה הגענו מספרד לכנס בגרמניה? אנחנו מרגישות שהבורא איחד אותנו באמצעות כוח מאוד חזק של ערבות, אומנם בשכל יש התנגדות מאוד חזקה אבל הלב מרגיש מאוד מאוחד. איך להתייחס לתחושה החדשה הזאת עבורנו?

זה יפה מאוד, אני שמח לשמוע שמצד אחד את מרגישה שכאילו את עוד לא במקום, ומהצד האחר את מרגישה לפי היחס של הסביבה אליך שאת כן במקום, שרוצים לקלוט אותך, לחבק אותך. אני מאוד שמח לראות שאתן נמצאות שם. והכלי שהגעתם אליו הוא כלי מאוד חזק, מכוּון נכון, אני מאוד מכבד את קבוצת גרמניה, ונקווה שהם ידעו איך לחבק אותך ואת החברות שלך, ואתן יחד איתם ויחד עם כולנו נתחיל לעלות לקראת הבורא.

שאלה: אתמול קראנו מאמר שגרם לי לחשוב שאין לנו אמונה וביטחון בבורא, עוד לא הרגשנו את החשיבות של "אין עוד מלבדו". אנחנו מדברים על זה אבל אנחנו לא מרגישים ולא הופכים את זה לחלק חשוב מהמטרות הרוחניות שלנו.

האם יש תפילה שאנחנו יכולים להעלות לבורא כחלק מהכנס הזה כדי שנגיע למצב של אין עוד מלבדו, ושיהיה לנו ביטחון ואמונה בבורא? כי נראה לי שזאת בעיה. אנחנו צריכים לעבור את הנקודה הזאת שאנחנו יכולים לעשות את זה והכנס צריך להבהיר לנו שאנחנו לא יכולים לעשות שום דבר בכוחנו, אלא רק להעלות תפילה עבור החברים. זה הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות, ושום דבר לא יעזור לנו אם לא נגיע לנקודה הזאת אחרת יהיה לנו עוד כנס ועוד כנס ולא נתקדם, ואנחנו חייבים להתקדם. מהי התפילה שאנחנו צריכים להעלות עכשיו?

רק לבקש מהבורא שיחבר אותנו יחד ויעלה אותנו אליו. אנחנו צריכים לעשות שתי פעולות שהן בעצם פעולה אחת, להתחבר יותר ואז נהיה יותר קרובים לבורא. אז נרגיש שאנחנו עוברים את המחסום ושבחיבור בינינו אנחנו מגיעים לחיבור עם הבורא.

תלמידה: אני מליטא באירופה וכעת אני עם קבוצת אוסטרליה והלב שלי דופק מהתרגשות כשאני רואה את החברים שלי שנמצאים כל כך רחוקים ממני, ואני רוצה לפנות לבורא, "בבקשה, קרב אותנו בלבבות ותן למרחק הזה להיעלם בין כולנו בכלי העולמי".

אנחנו נשתדל יחד איתך לבקש מהבורא חיבור ועליה.

שאלה: הרבה פעמים שמענו את הציטוט הזה אבל הפעם יש לנו גילוי חדש. נאמר שחוץ מתפילה אין מה לתת, כלומר אנחנו צריכים לנסות להפנים ששום דבר לא בכוחות שלנו אלא אנחנו מעבירים את הרצון שלנו לבורא. התפילה היא בעצם ביטול לבורא, האם זה כך?

כן, אתה לגמרי צודק.

תלמיד: כל הכלי העולמי יחזיק זה את זה וכולנו נתבטל אחד כלפי הזולת וכלפי הבורא, נעניק לו את הכול וניתן לו את הרצון שלנו.

בדיוק, ממש כך, מילים מאוד יפות.

שאלה: אתמול קראנו בעשירייה את "תפילה קודם תפילה" ולראשונה הרגשתי באמת את התפילה הזאת. האם זו העשירייה שלי פועלת עליי, או שזה הרבי אלימלך מליז'נסק, או שזה הבורא עצמו נותן לי סוף סוף להבין?

כל מה שאנחנו מרגישים אנחנו מרגישים ישירות מהבורא ובצורה כזאת את מקבלת ממנו.

שאלה: חברה סיפרה לך שהיא מאוד דואגת לאירופה וגם אני הרגשתי את הדאגה שלה. מה קרה?

זה טוב מאוד. אם אתן מתכללות זו בזו עד כדי דמעות, אז זה חיבור מאוד טוב.

תלמידה: גם לפני שהגעתי לחכמת הקבלה תמיד דאגתי לאירופה ופתאום הבנתי למה זה קורה.

שאלה: אם הבורא מביא גם את החיסרון וגם את ההזדמנות לבקש, אז למה אנחנו לא מקבלים את זה?

אנחנו מקבלים אבל זה תלוי במידת החיבור בינינו. אם אנחנו מתחברים נכון, אז כל מה שהבורא רוצה מאיתנו מתלבש בנו ונכלל בנו. אבל אם אנחנו לא כל כך מקשיבים ליחס הבורא אלינו, אז אנחנו רק בצורה חלקית נכללים ומוכנים להתחבר. אבל בכל זאת יש שינוי גדול מתחילת הכנס היום בבוקר ועכשיו ובהמשך. אני מקווה שנצליח בחיבור בינינו כך שבו נתחיל להרגיש גילוי הבורא.

שאלה: כתוב שהבורא שומע רק תפילה שלמה. מהי תפילה שלמה? והאם האדם בתוך הדעת יכול לראות את השלמות של התפילה, או שהשלמות של התפילה מתגלה רק למעלה מהדעת?

אין קשר לדעת, העיקר כאן הוא לב פתוח. תפילה שלמה היא כאשר אני מבקש עבור העולם כולו, אני מבקש שהבורא ימלא בו את כל העולם, או במילים אחרות, שכל העולם יגלה לעצמו את הבורא, זאת התפילה השלמה שלי.

שאלה: איך כל אחד מאיתנו יוכל להרגיש תפילה כזאת בלב שלו עבור החיבור, שהוא יהיה כזה חיבור שלא יישבר לעולם?

הכול תלוי במידת הבקשה שלנו לבורא, אבל אנחנו נמצאים בדרך.

שאלה: יש לנו עכשיו תפילה משותפת, גם תפילה פרטית וגם כללית, גם של גברים וגם של נשים, אבל היא עומדת באוויר. מה כל אחד מאיתנו או כולנו יחד צריכים לעשות עם התפילה המשותפת?

להגביר אותה בינינו, להעלות אותה מעל הראשים שלנו כדי שהיא תגיע עד לבורא, זה מה שיש לנו לעשות.

תלמיד: אני לא יכול להמשיך להתקדם, לאן להעלות אותה? איך להגדיל אותה?

אל הבורא. כלומר אני רוצה שהתפילה שלי תהפוך לכזאת שתוכל להשפיע דרך כולנו לבורא עצמו, לכוח הכללי, ושאנחנו בכוונה המשותפת שלנו נוכל לעלות עד לדרגה שלו.

תלמידה: הגענו לכאן מכל מדינות בלטיה ואנחנו שמחים להיות עם הבורא כבר היום השני של הכנס. כולנו נשים וגברים עובדים כל כך חזק ומשתוקקים כל כך חזק לבורא ונמצאים בפני הבורא, ואנחנו מרגישים שמחה. אנחנו רוצים עבור האחר שהוא יצליח, שהוא ייכנס, כי אם החבר ייכנס, אז כולם ייכנסו, ואנחנו מרגישים את השמחה הזאת.

אני מבין אתכן ואני יחד איתכן.

שאלה: כבר הגענו למצב כזה שאנחנו מתפללים על כל אחד, לא משנה איפה הוא נמצא. ונאמר "כשתמלא הסאה", האם הסאה הזאת זאת סאה אישית או של העשירייה או של כל בני ברוך העולמי? אם כל אחד מתפלל על האחר, האם זה מקרב אותו להשגה?

דווקא זה מה שמקרב אותנו להשגת הבורא.

תלמידה: באמת הופיעה בנו תפילה ביומיים האלה, עוד לפני שהכנס התחיל הקבוצות שלנו כבר עשו הכנה של חיבור בינינו, חיבור מאוד חזק. ואנחנו מבקשים בתפילה שלנו שכל אחד מהחברים מכל הכלי העולמי יחשוב על בלטיה כדי שנוכל לתת עוד יותר לכל הקבוצה ולבורא.

ודאי שאנחנו כוללים אתכם בחיבוק שלנו ואתם יחד איתנו, אין על זה שאלה בכלל.

שאלה: עם כל הרוע שיש בעולם נראה לי שלהתפלל זה לא מספיק ואני מרגיש קצת אשמה בגלל זה. האם אנחנו צריכים לעשות עוד פעולות, להיות יותר מעורבים בקהילה או בחברה בנוסף לתפילה שאנחנו מתפללים, או שהתפילה שלנו מספיקה בשביל לטפל בכל הרוע שקיים בעולם?

חוץ מתפילה אין לנו מה לתת לבורא, אבל בתפילה אנחנו צריכים להיות יותר מחוברים בינינו, ואז התפילה תשפיע על הבורא ותחייב אותו להעלות אותנו אליו.

שאלה: יש עכשיו הרגשה שאנחנו לא בעשיריות אקראיות, אין בכלל שום דבר אקראי בכנס הזה, לא בין הגברים ולא בין הנשים, אלא יש הרגשה של מתח עצום וכוח ענק. אנחנו יכולים הרי עכשיו לכוון את כל הכוח הזה לתפילה לבורא.

בוודאי שאתם יכולים. בבקשה, תכוונו אותה לקשר בין כולכם ולבורא, ותצליחו.

שאלה: בקטע מספר אחד כתוב שאנחנו צריכים "לגלות את מיעוט כחותינו ושפלותנו". איך אני יכול לגלות את התכונות האלה אם אני לא מרגיש שהן קיימות בי?

זה נדמה לך שהן לא קיימות. כל התכונות הטובות גם קיימות בך, אתה רק צריך לרצות להוציא אותן החוצה ולהראות אותן לחברים. תנסה לעשות את זה ותראה איך תצליח, וכך כל אחד. יש לכם קבוצה קטנה אבל היא מאוד איכותית. תצליחו.

שאלה: מה קובע את שלמות התפילה?

דבקות הלבבות. קשר הלבבות. רק בקשר בין הלבבות תלויה התפילה והתוצאה ממנה.

תלמיד: מה בתוך הקשר האיחוד הזה של הלבבות צריך להציג לנו?

שהבורא מתחיל להתגלות בתוך החיבור ביניכם.

תלמיד: אנחנו מבטיחים שאנחנו נשתוקק לתפילה שלמה.

אז נהיה ביחד. אנחנו מכירים אחד את השני כבר לא שנה אחת, ולכן ביחד אנחנו נתקדם. אני מחבק את כולכם. הייתי בא לאזרבייג'ן, לא פעם אחת ובשמחה, בהזדמנות הראשונה שתהיה לי אני אגיע אליכם.

שאלה: האם התפילה של העשירייה יכולה לכלול את כל האנושות בתוך הלב שלנו? האם זו הדרך להגדיל את הלב שלנו?

כן, ודאי. אנחנו יכולים בעשירייה לקבל את כל העולם, לחבק את כולם ולהיות יחד עד שהבורא גם יתגלה בתוך העשירייה שלנו. אם נרצה העשירייה יכולה לכלול את כל האנושות.

שאלה: במאמר כתוב "מסתכל אני על נקודה קטנה הנקראת אהבת הזולת." האם הנקודה הזו היא הנקודה שבלב שהביאה אותנו לעבודה הזאת? איך להחשיב את הנקודה הזאת שהיא תהיה חשובה לנו?

זאת נקודת הקשר שלנו עם הבורא, זאת גם יכולה להיות נקודת הקשר שלנו בינינו. אם אנחנו נקשור את עצמנו בנקודה הזאת ונקשור אותה בחזרה לבורא, שהיא התנתקה על ידי שבירת הכלים, אז אנחנו נגיע לתיקון ויתגלה בנו הכול. אני מאוד מקווה שאנחנו נתחיל להרגיש את התוצאה מהחיבור בינינו.

שאלה: אנחנו רואים את הייסורים של אנשים בכל העולם ואנחנו מבינים שזה מהבורא כדי שנתחבר. איך אנחנו יכולים ממרכז העשירייה, מתוך הנקודה הקטנה הזאת של אהבת הזולת, ליצור תפילה נכונה מתוך מרכז העשירייה כדי שבתוך הקשרים בינינו נגלה את הקשר הזה של הבורא?

אני מציע לכן להתיישב יחד ולהתחיל לדון על זה וגם לרשום. ואז תראו איך שתגלו את התפילה האמיתית הנכונה.

שאלה: תפילה היא הרגשה שבלב, אבל הלב מרגיש או פחד ויראה או אהבה. האם צריך לברר מתוך איזה מצבים אנחנו מעלים את התפילה, במיוחד עכשיו בכנס, או פשוט להתמסר לכוונה הכללית ולהעלות תפילה מתוך זה?

אנחנו צריכים רק לבדוק עד כמה שאנחנו מתקשרים בינינו בחיבור ואהבה. רק את זה אנחנו צריכים לבדוק.

שאלה: בחיים בעזרת הייסורים אנחנו מגיעים לייאוש שבו הרגשנו או שישתנה משהו בחיים או שזה מוות. ואז החיים ישתנו. איך להגיע לייאוש הזה אבל דרך אהבה?

דווקא לייאוש אנחנו מגיעים דרך האהבה. דרך האהבה אנחנו מגיעים לייאוש וכך אנחנו מתקדמים. רק לעבר יתר התקרבות בינינו שם תמצאו את התשובה לכל השאלות, כולל הרגשה של הדבקות השלמה עם הבורא ושל גמר התיקון.

תלמידה: אנחנו מאוד שמחות שהבורא מעורר אותנו בכל יום, ובכל יום אנחנו מתפללות אליו ומתפללות על החיבור עבור כל אחד, ושהוא ייתן לכל אחד הרגשה שבלב שהוא טוב ומיטיב ואוהב ועושה רק טוב. ומהלב שלנו אנחנו נותנות את ההרגשה הזאת.

תודה רבה לכן על המילים החמות האלה.

שאלה: בעל הסולם אמר לנו שכל דבר, קטן כגדול, מושג בכוח התפילה. יכול להיות שפה אנחנו מפספסות משהו? המילה כוח אצלו היא כנראה משהו מוסתר כזה שהייתי רוצה לקבל תשובה עליה.

כוח התפילה זאת אומרת עד כמה שאני מבקשת, מתחננת שהבורא יחבר אותי עם חברות ועם כל הכלי העולמי ועם הבורא עצמו, זה נקרא כוח התפילה.

שאלה: איך לשמור על החיבור הזה אחרי הכנס כדי שהוא יישאר איתנו?

זה הכול תלוי רק בך. הבעיה שהחיבור בקבוצת פולין הוא תמיד עניין קשה, זה משהו שקשה לעשות. אם אתן מאוד תרצו ותחשבו רק על גמר התיקון, על החיבור של כולכן מעל כל ההבדלים ביניכן אז תצליחו.

שאלה: האם אני מתחברת לא נכון עם העשירייה שלי? האם אני לא מתפללת מספיק? למה אין שום שינויים או שהסיבה היא לא בי אלא הבורא רוצה להגיד לנו משהו אחר?

אתן צריכות להשתדל להתחבר מעל כל חילוקי הדעות ואז תצליחו.

שאלה: הגעתי לכאן והרגשתי שאני כמו במדבר ללא מים והחברים מילאו אותי במים ואני מרגיש חיסרון לעוד יותר חיבור ואז אני מרגיש כאב ואז אני יותר מרגיש את החברים והחברות ועוד יותר מתמלא, ואז אני כבר מרגיש שאני עף בשמיים והבורא ממשיך למלא. איך לעשות עוד צעד ולהגיע למצב שהבורא יגיד "נצחוני בני" ולהגיע לזה שאנחנו משפיעים? כי ככל שאתה מרגיש יותר חיסרון, כך הבורא ממלא אותך יותר וזה כאילו שהבורא הוא זה שמנצח. איך לנצח את הבורא במשחק הזה של ההשפעה.

אל תחשוב על עצמך אלא תחשוב רק על זה שאתה רוצה להשפיע. תפתח את הלב שלך לחברים שלך ורק לכיוון הזה, מחוצה לעצמך, ואז יהיה לך קל.

שאלה: זה ממש כנס נהדר, אני רוצה להודות לך על כל המאמצים שאתה משקיע בנו. אני יכול לדמיין מה זה אומר להתפלל עבור העשירייה ועבור כל בני ברוך וגם עבורך רב, אבל מה זה אומר להתפלל עבור העולם כולו? אין לי שום קשר אליהם, מה זה אומר?

כן, אבל אנחנו צריכים לראות עד כמה כל המציאות יכולה להתקרב לבורא כדי לגרום לו נחת רוח. ולכן אנחנו צריכים להתקרב כך גם בינינו ללא הבדל בצבע, בלאומיות, במין וכולי. רק להיות יותר קרובים בלב, כל אחד עם כולם.

שאלה: אם אנחנו מגיעים לחיבור בינינו מה יקרה לנו, נשאר אותו דבר או נשתנה או ניעלם?

כל אחד יתחיל לראות את כל המציאות דרך כל בני האדם, דרך כל הנשמות ואז אנחנו נראה את האמת.

שאלה: והאם הרגשת החיבור זו הרגשה שכל חבר ירגיש בנפרד או שזו הרגשה שכולנו נרגיש ביחד?

גם וגם.

שאלה: תוכל להרחיב יותר בנושא שהתפילה היא הדבר היחיד שאנחנו יכולים לתת לבורא? אומנם זה נשמע פשוט, אבל כשחושבים על זה נראה שתפילה שלמה מכילה בתוכה הרבה, האם תוכל להרחיב על זה?

נכון. זה באמת דבר כל כך פשוט, אבל להתחבר יחד ולבקש עבור דבר אחד בפנייה לבורא זה מאוד מאוד קשה. נקווה שנוכל להגיע לזה.

שאלה: השאלה היא על תפילה שלמה. בתפילה שלמה ביחד בעשירייה אנחנו לא מבקשים מהבורא הצלחה, בריאות, איזה דברים גשמיים, אלא מבקשים רק דבר אחד, שייתן לנו את הרצון לשרת אחד את האחר כדי להנות את הבורא. האם זו תהיה פניה נכונה לבורא?

זאת תהיה פנייה נכונה לבורא, אבל תבין, הפנייה הזאת היא כנגד האגו שלנו, כנגד הטבע שלנו, ולכן אין לנו פה שום כוחות פנימיים באמת לפנות. אנחנו יכולים לצעוק, אבל אנחנו שוכחים מזה, אנחנו יכולים לבקש, אבל זאת לא בקשה אמיתית שנובעת מההכרחיות הפנימית, לכן עוד נדרשת מאיתנו הרבה הרבה עבודה כדי שבאמת נתאסף סביב הבקשה הזאת.

תלמיד: אז מה עושים, רק עבודה יומיומית?

כן, בוודאי.

תלמיד: רק דרך עבודה יומיומית?

כן, רק כך ושכל אחד ידאג עבור חברו ולא עבור עצמו.

שאלה: היום בערב אחרי התוכנית הכללית, כדי לא לבזבז זמן, תכננו מפגש עם קבוצת גרמניה וקבוצת ארגנטינה וצ'ילה ויש לנו בקשה משותפת. האם תוכל לייעץ לנו איזה תרגיל נוכל לקיים במפגשים האלה ואחר כך אחרי הכנס נוכל לשתף אותך איך יצא לנו?

אני לא יכול להשתתף במה שאתם בעצמכם צריכים לעשות. תעשו אתם בעצמכם ובשום אופן ללא התערבות שלי.

שאלה: יש הרבה חברים שהתרחקו ואנחנו מרגישים חיסרון גדול בקבוצה שלנו. מה אנחנו יכולים לעשות?

לפתוח את הלב ולעבוד בהפצה כדי לקרב לקבוצה שלכם עוד ועוד אנשים.

שאלה: האם לבורא יש עוד משהו שיביא אותנו לגמר התיקון חוץ מתפילה?

לא.

שאלה: האם ההתקדמות שלנו מתבטאת בכך שאנחנו כל פעם מרחיבים את החיסרון?

כן.

שאלה: אם שמעתי נכון, לפי החיבור בינינו אנחנו נותנים אפשרות לבורא לעבוד בכלים שלנו. זה נכון?

כן. בדיוק. אתה מבין נכון.

תלמידה: מאז שאני עושה הפצה יום יומית אני מרגישה שהתפילה שלי יוצאת במעגלים. המעגל הראשון הוא העשירייה, אחר כך כל העם שלנו וכל העולם. אני ממש מרגישה כמו גלים של אהבה שיוצאים ממני, כאילו רוצים לפוצץ לי את הלב ולהרחיב את הקירות שלו ולכלול את כולם בפנים. האם זה סימן שהתפילה הזאת נשמעת או נעשית בצורה נכונה?

היא פועלת נכון.

שאלה: אני רוצה להודות על המקום שיש לי במשפחה הזאת. והשאלה, אני חושבת שכולנו מבקשים מהבורא שייתן לנו טבע שני כדי שנוכל להתחבר מעל לאגו. מה חסר בשביל להשיג זאת? האם יש איזה פחד, אנחנו מפחדים לאבד משהו?

ודאי. אנחנו צריכים לפחד לא לקיים את תוכנית הבריאה. אנחנו צריכים לפחד לרדת מההתקרבות למטרת הבריאה. אנחנו צריכים להשתוקק לחיבור, לאהבה, לכל מיני מצבים שכוללים בסך הכול את התיקון שלנו.

שאלה: אם נבקש שתהיה אהבה בינינו, האם זו תהיה תפילה נכונה מהלב? כי אהבה היא לא נגד הטבע שלנו.

זה מה שצריך לבקש. אומנם היא כנגד הטבע שלנו, אבל בכל זאת צריך להמשיך לבקש והבורא כבר יבצע מה שצריך.

שאלה: התאספנו פה כל קבוצת חיפה, אנחנו רוצים להודות לך על כנס נפלא. אחרי כל שיעור בוקר אנחנו בונים תפילה. ולא רק אנחנו, אני מאמין שהמון עשיריות. מה אנחנו צריכים להוסיף? על מה אנחנו צריכים לתת דגש? איזו כוונה צריכה להיות? איך אפשר לחזק את התפילה שאנחנו עושים כל בוקר?

רק לקרב את הלבבות, לחבר אותם יחד ללב אחד, ואז זה יקרה. שום דבר חוץ מזה. לחבר את הלבבות.

שאלה: שמעתי היום בשיעור שעלינו לנקות, לטהר את הלבבות שלנו. מה זה אומר לנקות את הלב מכל המחשבות והרצונות כך שנוכל לחבר את הלבבות הריקים ללב אחד משותף?

בעצמך ענית על השאלה. כך נוכל לחבר את הלבבות שלנו ללב אחד.

תלמיד: האם זה אומר שאני צריך לסלק את כל הרצונות והמחשבות שלי, לנקות אותם?

כן. מה שלא שייך לחיבור יש לנקות.

שאלה: אדם בהתחלה מגיע להכרה של האחדות ואחר כך להרגשה. האם ניתן לחבר את שני הדברים?

לא, אלא רק בסדר הזה.

תלמיד: שמעתי שלתפילת רבים יש כוח. איך אפשר לרכז, למקד את התפילה הזאת ואת הכוח הזה בזמן שיש לנו עד שיעור הבוקר?

אנחנו צריכים לפתוח את הלב שלנו ושהוא יתמלא בדאגות האלה שעליהן אנחנו מדברים כאן. הדאגות האלה ימלאו את הלב, ואז כבר נקום מחר בכלי חדש.

תלמיד: האם יש שאלות שצריך לברר בינינו?

לא. רק לרצות שכל הבעיות שלנו, כל השאלות שלנו ייפתרו, ייעלמו בחיבור בינינו.

תלמיד: האם זה אפשרי עם מוסיקה?

יכול להיות, אבל אין במוסיקה את החדות שאנחנו צריכים.

קריין: אני רק רוצה לשתף את הכלי העולמי בהתפעלות. גם פה בפתח תקווה, לא ראיתי את האולם הזה מלא כך מעולם עם כוח נשי גדול מאוד והרבה מאוד גברים. מאות רבות של חברות וחברים.

כן. גם אני מתפלא לראות אתכם כך.

קריין: קטע מס' 3.

"האדם מחויב לחזק את עצמו בכל פעם מחדש, לבלי להיות נסוג אחור ממלחמה הזאת, ולבלי לייאש את עצמו בשום אופן, כי ודאי במלחמה הזאת אין רואים עדיין בחוש מי המנצח, כי עדיין המלחמה ארוכה מאד והגלות מתגבר, ועל כל אחד עובר מה שעובר. אעפ"כ, כל זמן שאוחזים עדיין הכלי זין בידינו, ועיקר הכלי זין שלנו הוא תפילה, וכל זמן שאין אנו מייאשים עצמנו ממלחמה הזאת ח"ו, ואוחזים עדיין הכלי מלחמה, בוודאי אנחנו מנצחים, כי כל זמן שהאדם מחזק את עצמו בתפלה וצעקה להשי"ת, הוא בכלל מנצח את המלחמה." 

("משיבת נפש". אות מ')

שאלה: אנחנו מרגישות אהבה מאוד גדולה, ומבקשות ברגע זה שהחיבור ימשיך לגדול, שיהיה חזק. האם התחושה הזו עוזרת לאנושות ברגע שאנחנו עושים זאת, או שאת התחושה הזו של אהבה עלינו לכוון כלפי הפצה?

קודם כל לחיבור שלכם ואחר כך להפצה.

שאלה: כשאנחנו פונים לבורא, גם בלי להרגיש ולדעת אם הוא באמת קיים, מה גורם לנו לפנות אליו? ומה כאן התפקיד של אמונה למעלה מהדעת?

מה שגורם לנו לפנות אליו זה שאין לנו אף אחד אחר שאליו אנחנו יכולים לפנות. זה בהתחלה. ואחר כך אנחנו מתחילים להרגיש שהכוח היחיד שמנהל אותנו זה הבורא.

שאלה: אנחנו גרים באזור של אסיה, מה עלינו להרגיש בכנס?

חיבור בלבבות, זה מה שעליכם להרגיש.

שאלה: בתחילת הכנס אמרת שהרגשת פחד גדול ואני מאמין שיש לך תפילה עצומה וחזקה מאוד. איך אנחנו יכולים להישאר ביראה הגדולה ובתפילה החזקה הזאת לבורא ולא לתת לה להתרחק מהלב שלנו, אלא ממש להחזיק אותה שתהיה עצומה וחזקה בלב שלנו?

רק "איש את רעהו יעזורו", כך כתוב. אנחנו דואגים שהתפילה הזאת תחיה בכל חבר.

שאלה: התאספנו כאן מהרבה מקומות, הבורא אסף אותנו, ויש יחסים טובים בינינו ברמה פשוטה, אבל אני מרגיש שברמה הרוחנית אנחנו די רחוקים זה מזה ואנחנו יכולים להגיע למשהו רק אם נתקרב ונרגיש שאנחנו בסירה אחת.

כן.

תלמיד: יש ציטוט שקראנו על אלגוריה של מלחמה, כלומר, האנשים כל כך קרובים עד שהם לא מבדילים בינם ובין האחרים. אנחנו יכולים להעביר את הימים האלה כך שכל אחד ישמע את השיעור לבד וכל אחד ילך לדרכו. מה לעשות כאשר כל אחד מאיתנו כבר ניסה ולא הצליח במשהו, איך אנחנו יכולים להגיע להרגשה שאנחנו בסירה אחת עם אנשים שרק עכשיו הכרנו?

לתת דוגמה זה לזה, להראות כמה אתה מוכן להתנתק לגמרי מהכול למען הקשר עם כולם.

תלמיד: זאת עבודה מאוד גדולה.

דווקא לזה ורק לזה הבורא מצפה ממך.

תלמיד: איך כל אחד יכול להרגיש בטוח שאם הוא יעשה את העבודה הזאת, אז זה לא ילך לשום מקום?

זה בדיוק הקשר ביני לבין הבורא, ואני לא צריך יותר כלום. אני מוכן לעשות כל דבר כדי לעזור לחברים שלי להתקשר ובצורה כזאת ליצור מקום לגילוי הבורא.

שאלה: אם אני עומד לבד עם כלי המלחמה שלי ועם התפילה שלי, אז אין לי כוחות. האם כשאנחנו עומדים יחד עם כלי המלחמה הזה, עם התפילה, אז יש לנו את הכוח של הבורא, ואז אנחנו יכולים לנצח את הטבע שלנו?

כן, בדיוק כך, נכון לגמרי.

שאלה: הבורא מפעיל צירי לחץ על העובר שנמצא ברחם בשביל שייוולד, שייצא החוצה לאהבה עצמית. אנחנו מסתכלים ורואים את כל הכלי העולמי שנמצא ברחם ורוצה להיוולד כאיש אחד בלב אחד. איך מזמינים עלינו את צירי הלחץ האלה מהבורא? איך לדייק את התפילה הזאת כדי שייתן לנו כוח? מה חסר לנו עכשיו בתפילה?

רצון שיהיה מכוון רק לחיבור בינינו ומבינינו לבורא, וחוץ מזה שום דבר. בסך הכול דבר פשוט הוא.

תלמיד: האם אז נרגיש את צירי הלחץ שהבורא מפעיל עלינו?

כן.

תלמיד: האם עלינו להתפלל שנקבל את הלחץ הזה?

אנחנו נקבל. במידה שאנחנו לוחצים על החיבור, במידה הזאת נרגיש התנגדות לחיבור ואלו צירי לחץ.

שאלה: כתוב בקטע 3, "כל זמן שהאדם מחזק את עצמו בתפלה וצעקה להשי"ת, הוא בכלל מנצח את המלחמה". האם מדובר על מלחמה עם האגו?

בוודאי, מלחמה עם האגו.

שאלה: בתחילת הקטע כתוב שהאדם מחויב לחזק את עצמו בכל פעם מחדש לבלי להיות נסוג לאחור במלחמה הזאת, או בלי לייאש את עצמו בשום אופן. אבל אנחנו לומדים שהייאוש מכוחותיי עצמי זה המצב הכי טוב כי ממנו אפשר להגיע לתפילה לבורא. מה ההבדל בין הייאוש שעליו כתוב בקטע 3, לעומת הייאוש הטוב ההוא שממנו אפשר להגיע לבקשה?

מהייאוש הטוב אנחנו מגיעים לתפילה, ומהייאוש הרע אנחנו נובלים ואין לנו כוחות. אלו שתי התוצאות שיכולות להיות כשמגיעים למצב של ייאוש.

תלמיד: איך נוכל להגיע לייאוש הטוב ולהימנע מהייאוש הרע? מה ההבדל ביניהם?

ההבדל הוא בכמה אנחנו משתוקקים למטרה האמיתית.

שאלה: אמרת שעלינו להרגיש פחד מכך שלא נממש את מטרת הבריאה ונשיג קרבה לבורא. מה הדבר הכי אפקטיבי שאנחנו יכולים לעשות בעבודה שלנו בשביל לעורר את הפחד הזה לרמה יותר גבוהה של דבקות בו?

קבענו לעצמנו ארבעה כנסים, ארבעה חיבורים בשנה, ונקווה שנרגיש את התוצאה מהם. הכול תלוי ברצינות שאנחנו יכולים לשייך לפגישות כאלה בינינו, לחיבור העולמי שלנו.

שאלה: איך עלינו לחזק את עצמנו כדי שנגיע למצב של תפילה מתמדת מעומק הלב בכל שלב?

עלינו לקרוא מקורות, לשמוע דברי התעוררות מחברים, לעבוד בינינו וזה הכול. נקווה שזה יעזור לנו ואנחנו נתקדם יפה ונכון.

שאלה: אמרת שככל שאנחנו מפנים מקום מעצמנו, אז יש מקום לבורא. האם ככל שאני אוציא את עצמי מהמשוואה, אז אני אעשה מקום לראות את עבודת הבורא?

כן. אני מאוד שמח לראות אותך בכנס שלנו ואת חברה וותיקה שלי.

תלמידה: תודה, תמיד טוב לראות אותך. אני חייבת להודות לחברות דוברות הרוסית שלי בנורבגיה כי בזכותן התאספנו כאן ואנחנו עכשיו בחדר של נשות נורבגיה. תמיד טוב שיש נשים רוסיות, תמיד יש פירות למאמצים שלהן.

שאלה: מורגש שהכנס מאוד חזק, איך לקחת עכשיו את הכוח של כנס ולהעביר אותו לעשיריות שלנו? עכשיו כשכל אחד ילך לעשירייה שלו.

אני לא יודע, אבל אני חושב שאתם מרגישים את זה, וצריכים לדבר על זה. איך אנחנו מעבירים לעשיריות הקבועות שלנו את אותה התפעלות שבינתיים ממלאת אותנו. כי חבל לבזבז את ההתפעלות הזו, ולזרוק אותה לרוח.

תלמידה: אז איך לא לבזבז את הזמן שלנו, כי אנחנו חייבים לצאת עכשיו עם זה שהתקדמנו, שעברנו את זה, אנו כאילו יוצאים מפה חדשים.

כן. אז תדברו על זה ביניכם, וזה ישפיע על התוצאות יותר מאשר אם אני אדבר אתכם.

שאלה: ללוחם יש ביטחון עצמי, האגו שלו חזק, וככה הוא שורד. אבל אנחנו צריכים לבטל את עצמנו, כדי להגיע לתפילה אמיתית. אז איך להיות גם חלשים ואפסים, וגם חזקים כמו לוחמים?

הכול תלוי כנגד מה אני עומד. אם כלפי הבורא, אז אני חלש, אם כלפי האגו שלי, שם אני צריך להיות גיבור. הכול תלוי כלפי מי אני עומד.

שאלה: מה זה אומר להשפיע אור?

עדיין אין לנו את זה. אז פשוט לעשות טוב לאחרים, כלומר להעביר להם את האור. זה הכול.

שאלה: מה זה אומר לב נקי, אם כלי המלחמה העיקרי שלנו הוא הלב השבור?

זאת העבודה שלנו, לנקות את הלב השבור משאריות האגו.

שאלה: איך אנחנו יכולות להבין את הדברים שנאמרים כאן עבור העשירייה, ויחד עם זאת להתפלל עבור כל הכלי?

כל הכלי או עשירייה אחת, זה אותו הדבר, ההבדל הוא רק בגודל, אבל כעיקרון זה אותו מבנה. אם ניקח עשירייה קטנה, וננפח אותה, נקבל את האנושות. ואם נוריד ממנה קצת, נקבל עשירייה ששייכת לאזור גדול בעולם. המבנה הוא אותו מבנה. עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה.

שאלה: הבורא יצר אותנו עם יצר הרע, ואנחנו מתפללים עבור התיקון בגלל שאנחנו מרגישות שחסר לנו כוח. אבל כשאנחנו מבררים בעשירייה אנחנו רואים שאנחנו לוקחים רק את העשירייה שלנו. איך אנחנו יכולים לקחת גם את כל הכלי העולמי בלב שלנו כדי להעלות את התפילה?

אין שום בעיה, כי לקבל את כל הכלי העולמי בתוך לבי, ולקבל רק את העשירייה הפרטית תוך לבי, אין הבדל. אני צריך רק לנקות את עצמי מהאגו, ואז אפשר להכניס לליבי או עשירייה קטנה או את העשירייה הכי גדולה.

שאלה: בכנס יצאנו מהעשיריות הקבועות והתערבבנו, ואנחנו רואים הרבה קבוצות מקומיות, ומרגישים את החיבור החזק דווקא של כלי מקומי פה ושם. כשאנחנו נמצאים כאן, מה יותר חשוב, להרגיש את החיבור המקומי במקום שבו אנחנו נמצאים, או להרגיש בלי מדינות, בלי ערים, אלא כלי עולמי כללי, שכולנו חלק מהשלם?

ודאי שזה יותר חשוב לנו. הכי חשוב לנו להרגיש שאין בינינו שום גבולות, ואין בינינו שום חסמים.

תלמידה: בחיבור בעשירייה אני יוצאת דרך העשירייה לכלי העולמי, וכאן יוצא שאני יוצאת כבר מהכלי המקומי. קודם אני מרגישה אותו, ואחר כך עוברת לכלי העולמי, ולא ישירות?

את יוצאת ישירות לכלי העולמי.

שאלה: בקטע 3. כתוב "כל זמן שהאדם מחזק את עצמו בתפלה וצעקה להשי"ת, הוא בכלל מנצח את המלחמה." במה הניצחון של המלחמה? הניצחון הוא במלחמה עצמה?

שהוא לא מפחד מהמלחמה, לא בורח מהמלחמה עם האגו שלו, אלא הולך כנגדו. מגלה אותו, ומבקש מהבורא שישמיד את האגו שלו. זו כל הטקטיקה, זו המלחמה של האדם עם הרע שלו.

שאלה: איך לחבר בתוכי שני מצבים הופכיים, כשמצד אחד מרגישים דחייה, מצד שני חיסרון גדול לחיבור ולתפילה, ויש מאבק גדול פנימי. איך להתקדם?

לפני שאתן מתחילות לעשות משהו, קודם כל להתחבר. ואז לא תהיה לכן שום בעיה, בשום מעשה.

שאלה: מה ההבדל בין השיעור היום, לעומת השיעורים הרגילים של שבת בצהריים? כי יש הרגשה שהתאספנו כקבוצות גדולות וקטנות בכל רחבי העולם של הפרצוף של אדם הראשון. מה היחס בין האברים שלו בבירור של התפילה, או שהתפילה האמיתית יורדת אלינו דרך ראש הפרצוף?

את מבלבלת, דברים שאת בכלל לא מבינה. אם השאלה היא מה ההבדל בין שיעור בכנס לשיעור רגיל שאנחנו מקיימים בצהריים, ההבדל הוא בנוכחים, בזה שהם התאספו יחד כדי להתחבר, וכדי שבחיבור הזה הם יגלו את הבורא.

תלמידה: האם בחיבורים המקומיים יש לנו תפקיד שנעשה את בירור התפילה?

על זה אנחנו מדברים כל הזמן.

שאלה: התפילה השלמה היא תפילה עבור העולם כולו. על מי עליי להתפלל קודם, האם על החברים הגדולים והחברות הגדולות שיש כאן ובעולם, שעושים דברים מדהימים ושיהיו להם כוחות לעבור את המחסום, או להתפלל על אלה מאתנו שאין להם מספיק השתוקקות לרוחניות, שיהיה להם חיסרון לחיסרון להשפעה?

עלי להתפלל על החברות הכי קרובות אליי שנמצאות איתי בדרך הזאת, שאיתן אני רוצה להיות מחוברת ללב אחד, כדי שאת הלב הזה הבורא ימלא. זה מה שעלינו לעשות.

שאלה: איזו תפילה טובה יותר, האם כשמתפללים יחד או כשחבר אחד מתפלל עבור כולם, עבור כל העשירייה? מה עדיף?

עדיף שנתאר לעצמנו שאנחנו נמצאים בלב אחד ומתפללים על זה שהלב הזה יתמלא בבורא, ואנחנו מוכנים לפתוח לו את הלב המשותף שלנו כדי שהוא יתגלה בו.

שאלה: בתהליך של ניקוי הלב, מה אנחנו עושים עם האגו?

בתהליך של ניקוי הלב אנחנו צריכים להרגיש שהלב שלנו מתנקה ויש שם מקום לא רק לקבלה אלא גם להשפעה, לא לשנאה ולכל מיני רגשות אגואיסטיים אלא גם לחיבור.

שאלה: איך לתאר כל קטע כתפילה? איך כאן ועכשיו כל אחד יקבל תיקון של תפילה?

מה הבעיה? אם אתם מבררים בעיה משותפת של מה אתם רוצים, זאת למעשה התפילה. ואני חושב שיש לכם תנאים טובים מאוד, ובכלל לכל הקבוצות, חוץ מקבוצה אחת או שתיים אולי, אבל ככלל יש תנאים נפלאים, הכנה נפלאה והבנה של מה שעלינו לעשות, כך שאני מקווה שנצליח.

שאלה: מה זה אומר לעשות טוב לאחרים, האם זה לתקן את הקשרים בינינו?

תשאלו את החברות מה זה אומר לעשות טוב לאחרים ותקשיבו למה שהן יענו לכן.

שאלה: בארץ שלנו אנחנו חיים במצב כלכלי מאוד קשה, החברים בעשירייה מתמודדים עם קשיים מאוד רציניים, חברים גם נפטרו בעשירייה, וזה מאוד השפיע על הקשר בינינו בעשירייה. איך להתגבר על זה אם כל פעם אנחנו מרגישים התקפות יותר חזקות על החיבור בינינו?

אתם צריכים להתעלות למעלה מההתקפות האלה ולהיות מחוברים למעלה מהן. תעשו מאמץ ותראו עד כמה כל המקרים שכביכול הפרידו ביניכם, בעצם מחברים אתכם. תנסו, תראו שכול ההפרעות האלה נמצאות רק מפחד.

שאלה: לפני כן אמרת שעלינו להפטר ממה שלא שייך לבריאה. האם תוכל להרחיב?

לא עכשיו, אבל משך השיעורים הקרובים נברר את זה.

שאלה: כשאנחנו נמצאים בייאוש, ומעבדים אותו לתפילה, אלו מצבים ממש לא פשוטים, כי יש שם כל מיני אמוציות. ועכשיו אתה אומר שעלינו להתחזק בתפילה. מה זה אומר להתחזק בתפילה, ואיך עושים את זה?

איך להתחזק בתפילה? כשאנחנו מתחברים יחד, מתקרבים אחד לשני, בצורה כזאת מופיעה אצלנו מטרה אחת משותפת, הרצון, הצער, הכאב, הכול משותף, ואז מתוך הרצון המשותף הזה אנחנו מתחילים להעלות את עצמנו לבורא.

תלמיד: כלומר כולם צריכים להיות באותו מצב של ייאוש כדי להעלות תפילה ואז להתחזק?

כן.

שאלה: יש הרבה חוקי טבע, ואנחנו בבני ברוך מתמקדים בכוח החיבור. מה מיוחד כל כך בכוח החיבור שהוא בעצם מרפא את הכול?

בעזרת כוח החיבור אנחנו מתעלים מעל האגו שלנו, אנחנו מבטלים אותו, ולכן רק בצורה כזאת כולנו יכולים להתחבר יחד, עם הבורא שהוא אחד, ולהתחיל לקבל ממנו, לפי מידת החיבור בינינו, את מה שיש בו. במילים אחרות, הוא מתחיל להתגלות בנו.

שאלה: מה התכונות שאנו צריכים כדי שהתפילה תהפוך להיות פרקטית בחיינו?

כשאנחנו נרצה באמת שהתפילה תתממש, ולא תישאר סתם מילים שאין בהם כלום חוץ ממילים.

שאלה: העשירייה שלנו בפעם הראשונה משתתפת בכנס, אנחנו מתרגשים מאוד, ומרגישים יראה. במהלך ההתקדמות יש הרגשה שלאורך כל הדרך יש מתח ומעבר משנאה לאהבה. או שאנחנו מרגישים קרובים, ואחר כך מרוחקים. האם זו הבנה נכונה, שככל שעבור מהר יותר את המצבים האלו, ככה נתקדם מהר יותר, והאם זו אינדיקציה להתקדמות?

כן.

שאלה: במובן הקבלי, מה משמעות הביטוי "להתייאש מכוחות עצמו"?

זה אומר שאני מרגיש שאין לי כוחות להתמודד מול האגו שלי.

שאלה: מה זה אומר להרגיש בעשירייה את הכוח של התפילה? ומה העוצמה של התפילה?

את עוצמת התפילה אני לא יכול למדוד. אנחנו לומדים ב"פתיחה" וב"תלמוד עשר הספירות", שכוח התפילה הופך אחר כך לכוח המסך, וכך אנחנו מתקרבים, ומגיעים להצלחה.

חברים, אני מודה לכם מאוד על השיעור, מאוד נהניתי להיות איתכם, רק מאוד חבל לי שלא הייתה לכולכם הזדמנות לשאול את כל השאלות שלכם. תודה לכולם, נמשיך בחיבור ובאהבה. יש לנו התקדמות יפה מאוד, נמשיך להתקרב ולהתקדם, להתקרב ולהתקדם. בהצלחה.

(סוף השיעור)