בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 24.11.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - שמעתי ע', ביד חזקה ובחימה שפוכה*

1. אנחנו רואים שתיקון האדם, כולו עובר בחלק העיקרי בשבילנו, בזמן שהאדם חי בעולם הזה. התיקון נמשך הרבה זמן, כמו שכותב בעל הסולם, 10, 20, ואפילו 30 שנה. כל זה גם כנראה בתנאי שאדם משקיע כוחות והולך לקראת אותה המטרה, משתדל לפי המצב שלו, ככל שיכול ללא ויתור מצידו. מצד הבורא הוא מגלה כל פעם, דרך הטבע שלו הפנימי, דרך התנאים חיצונים, כל פעם הפרעות, בעיות למיניהם, בכל מיני רמות ואופנים.
   
   כל זה למה? כדי שהתיקון שלנו, היינו הקשר שלנו עם הבורא, יהיה קשר נכון, טוב, הדוק, קשר רחב בכל הספקטרום של הרצונות שלנו, כוונות, הבחנות. כדי שנגיע למצב של דבקות בצורה שווה ושלמה בבורא. להגיע לזה אנחנו יכולים אך ורק כשאנחנו מכינים את הכלי הנכון מצידנו. כלי זה שאנחנו כולנו מבטלים את האגו הפרטי שלנו שלנו ומתחברים בינינו.
   
   *יש כמה תנאים עיקריים שאנחנו צריכים עליהם כל הזמן לעבוד, ולא להפסיק לטפל בהם: ראשית זה יחס האדם לתכנית, תכלית, מטרת הבריאה. שנית, היחס שלו לאמצעי, לחברה. מכל זה יהיה לו רצון שמתגבר, כוונה שמתגברת בינו לבורא, ממנו לבורא, וכך נתקדם. מצידו, הבורא חייב להביא אותנו להרגשת הנתק האמיתי שיש בינינו לבינו*.. ( שידור נקטע)

2. *כתוב, ביד חזקה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם. כלומר איך הבורא מטפל בנו, אנחנו בשבילו כל כך קרובים, הוא נמצא כולו באהבה, כל התכונות שלו זה תכונת האהבה, איך יכול להיות שהבורא מגלה יד חזקה בטיפול בנו*? זה לא כמו שאנחנו מאין ברירה מפעילים כוח וגזירות על הילדים כדי לחנך אותם, אבל הבורא כל יכול, למה הוא בחר בכל זאת דרך התקדמות שלנו, הטיפול בנו, בצורה כ״כ קשה, שביד חזקה הוא צריך להיות ביחס אלינו?

3. *איך בודקים את האדם, האם אין לו אלא רצון אחד, רק להידמות לבורא בכל וכל בכל מצב ועד הסוף? נותנים לאדם הפרעות, היינו שולחים לו מחשבות זרות ושליחים זרים. הבורא עושה את זה כדי להפריע לו, שיעזוב את הדרך וילך בדרך כל הארץ. בכל הארץ זה רצון, שבכל הרצונות של האדם הוא יראה שיש לו עוד בעיות ועוד דברים, והוא צריך גם להתעסק בזה ולתת להם תשומת לב, מחשבות וכוחות. כך בודקים את האדם האם הוא יכול להתגבר על כל ההפרעות ולהיות רק במחשבה אחת: דרך כל האמצעים, להיות דבוק בבורא*.

4. אם כל המחסומים והדברים הקטנים לא יכולים לדחותו, אז הבורא שולח לאדם קליפות ומרכבות גדולות שיטו את האדם מלהיכנס ולהידבק רק בבורא. זה העיקר בכל ההפרעות שלנו, שלא נדבק בבורא. זה מגיע לנו בכוונה, מהבורא עצמו ולא מדבר אחר. זה נקרא ביד חזקה. הבורא דוחה אותו, כי אם הבורא לא יגלה יד חזקה, קשה לדחות אותו משום שיש לו רצון גדול להידבק רק בבורא ולא בדברים אחרים.

5. על זה אנחנו צריכים לעבוד, איך אנחנו מגדילים את הרצון שלנו להידבק רק בבורא ולא בשום דבר אחר? רק ע"י הקבוצה. יש לנו 2 דברים, הבורא והקבוצה. אם לבורא אנחנו לא יכולים לפנות בצורה ישירה, אז דרך הקבוצה. אנחנו בכל זאת פונים לקבוצה, מכינים את עצמנו בקבוצה, פונים לבורא ודורשים ממנו.
   
   לכן *הדבר העיקרי שהקבוצה שצריכה להשפיע על האדם, בינתיים, בשלבים האלו, זה שאנחנו צריכים להגיע לרצון להידבק בבורא. לממש את הרצון הזה אפשר רק בתנאי שאנחנו נמצאים בתוך הקבוצה, ובה אנחנו צריכים כל פעם לבנות את מרכז הקבוצה. שם כל הרצונות והמחשבות שלנו יהיו מחוברים כך שאנחנו מוכנים רק לדבר אחד: להיות דבוקים בבורא, לגלות אותו כדי להיות דבוקים בו*.

6. *אבל מי שאין לו כ״כ רצון חזק, כשהבורא רוצה לדחותו, בדבר קל הוא דוחה אותו. נותן לו תאווה גדולה לגשמיות. למשל אם האדם עוזב את עבודת הקודש, לא צריכים לדחותו ביד חזקה. מה שאין כן, כשאדם מתגבר על הקושיות והפרעות, בכל זאת מתגבר ע"י הקבוצה, ע"י לימוד, התמדה, מתגבר, אז לא בקלות יכולים לדחות אותו מלהתקרב לבורא אלא ביד חזקה. כלומר לא שעוזבים אותו, וטוב תבוא, לא. נותנים לו קושיות והפרעות עוד יותר גדולות*.
   
   אם אדם מתגבר גם על היד החזקה ובשום אופן לא רוצה לזוז מהמקום הקדוש, כלומר מהבורא, מהשפעה, מאהבה דרך כל החברים, דרך כל העולם, מאהבת הבריות לאהבת ה', הוא משתדל לרכז כל מה שהוא מבין ומרגיש ולומד ששייך לדבקות בבורא, אז לא יכולים. ואם אדם מתגבר גם על יד החזקה ובשום אופן לא רוצה לזוז ממקום הקדוש ורוצה דווקא להידבק בבורא באמת, ורואה שדוחים אותו, אז האדם אומר שחימה שפוכה עליו. אחרת היו נותנים לו להיכנס. אלא שחימה שפוכה עליו מצד ה'. לא סתם חימה שפוכה עליו, אלא אדם כבר מבין שחימה הזאת, זאת *אומרת ההפרעות האלה באות מהבורא, ולכן לא נותנים לו להיכנס להיכל המלך ולהידבק ב-ה'. זה רצון הבורא, לתת לו עוד הפרעות. לא שהבורא לא רוצה אותו, אלא רוצה אותו במדרגה יותר גבוהה שיבוא להתקרב אליו*.
   
   *כשכבר נגלה עליו היד החזקה והחימה שפוכה, שמוותר, מבטל על הכל, אז יקוים אמלוך עליכם. כלומר ששום דבר לא עוצר את האדם, והוא בכל זאת מתקדם. זה הגבול, זו הבדיקה, זה המבחן, שאחריהם הוא נכנס להיכל המלך. רק ע"י הפרעות והתאמצות גדולה מתגלה לפניו מלכות שמים והוא זוכה להיכנס פנימה להיכל המלך*.

7. ש: מהו הרגע שהאדם נלחם ונאבק?..

ר: זו כבר זה כבר מידת גילוי הבורא לאדם. האדם מתחיל להרגיש שכל מה שקורה עימו זה בורא. גם זה נעשה בהדרגה, דרך החברים, דרך הקבוצה, דרך הלימוד, דרך השתתפות בכל מיני פעולות שלנו, הוא מתחיל לקבל יותר ויותר סוגי מאור מהבורא, דרך חיבורים כאלו, ואז מתחיל להרגיש, להבין שכל זה מגיע ממקור אחד.

אח"כ, זה לוקח שנים, הוא מתחיל להרגיש שאחרי הנפילות, ירידות, כל מיני בעיות שמתגלות, חימה שפוכה ביד חזקה, אז בכל זאת מגיע שימלוך עליכם. האדם מתחיל להרגיש בכוח, להבין בכוח שמה שקורה לו, זה מהבורא בלבד.. הוא מתחיל לאתר שהכל בה מהבורא.

איך האדם עושה את זה? מפני שהוא שייך לקבוצה. בקבוצה הוא משתדל לראות את כל הקבוצה כאחד, ואז הוא בונה בתוכו, לאט לאט, ע"י מאור המחזיר למוטב שמגיע לו דרך הקבוצה, הוא מתחיל לבנות בתוכו יחס לכל המציאות, לאינסוף..שזה מגיע ממקור אחד. *העבודה של האדם בעשירייה מכינה אותו שכך יתייחס לכל הבריאה, לכל המציאות, וע״י זה כך יתגלה לו הבורא. כלומר ככל שאנחנו משתדלים לקבל את הקבוצה כדבר אחד, בהתאם לזה אנחנו לומדים ומכינים את הכלי שלנו לקבל את המציאות כמציאות אחת, וכך מתקדמים*.

8. ש: האם האדם יכול להבדיל בין ההפרעות.. ביד חזקה לבין הפרעות קלות וחלשות?

ר: בינתיים אנחנו לא יכולים לדרג את ההפרעות שמגיעות מהבורא לפי דרגות עביות ומסך שאנחנו יכולים לעשות עליהן. אבל יבוא הזמן שכן...

ש: כל הפרעה שמגיעה מהבורא האדם יכול להתגבר עליה, כי אם לא אז ההפרעה לא הייתה מגיעה אליו..

ר: זה בכוונה כדי שתדע איפה אתה יכול ואיפה אתה לא יכול, וכמה שאתה נמצא בידי הבורא, וכמה אתה בכל זאת חייב להתגבר על זה, להתנגד לזה. כך זה קורה, זה טבעי בלימוד.

*כל הלימוד מגיע מתוך זה שמסבירים לכם איזשהו מאמר קטן, ואח״כ אתם צריכים במשך הזמן, ואפילו כל החיים, עד סוף החיים גשמיים, ועד סוף החיים הרוחניים, לשמור את המאמר הזה, לעבד אותו במדרגות יותר ויותר גבוהות*.

ש: האם יש הפרעה אחת...

ר: ודאי שכן, כי רוצים להפיל אותו. או שאתה חושב שאתה נופל בגלל שלא התגברת, בגלל שלא רצית או משהו. לא, גם זה נעשה מהבורא. כל הדברים האלה נעשים מהבורא, אבל חשוב כאן כמה אתה משתתף בזה. בסופו של דבר ודאי שיקרה כל מה שהבורא החליט מראש, אבל זה לא צריך לקרר אותנו ולא צריך לבלבל אותנו, כי אנחנו צריכים להראות כאן כמה אנחנו מסוגלים, כמה אנחנו רוצים להיות למרות זאת בע"מ להשפיע.

9. ש: יש רק רצון אחד כלפי הבורא, אבל בפועל יש הרבה רצונות ששולטים עליי?

ר: *עדיין זורקים אותך מרצון לרצון, אבל בסופו של דבר אתה תגיע עוד מעט לרצון אחד, רק דבקות בבורא. יותר מזה אני לא רוצה. כל ייתר הדברים פתאום נעשים לא כ״כ חשובים, פתאום הם מסתדרים בעצמם, אני לא צריך לשים לב אליהם. כך זה קורה. זה יבוא, זה יבוא*.

10. ש: איך מתבטאת יד חזקה?
    ר: *יד חזקה היא לא לאנשים חלשים. כתוב, כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו. לכן הבורא מעורר רצונות יותר חזקים, גשמיים למיניהם, ותנאים גשמיים כך שאנחנו מתחילים להתבלבל, מתחילים לצאת מהדרך. אני רואה את עצמי שאני צודק בזה שאני לא אוהב חברים, לא רוצה להיות איתם, בצדק. הם כאלו וכאלו שלא כדאי להיות איתם וכן הלאה*.
    
    *היד החזקה מתגלה יותר ויותר, אבל באנשים חזקים, כלומר אחרי שיש לנו חיבור ראשון בעשירייה. אבל זה לא פשוט, ואני לא חושב שנמצאים בזה ממש עשיריות שלנו. אבל אחרי שאנחנו מגלים את הקשר בינינו בעשיריות, אז באותה עשירייה שהגיעה לקשר הדדי נכון בין החברים, מה שאח"כ קורה, אפשר לקרוא לזה, נגיד, נגיד, יד חזקה*. כי אז הם מתחילים לגלות שהם מתפרדים ביניהם ע"י ההפרעות, וזה נקרא יד חזקה שהבורא עושה להם את זה.

11. ש: איך עשירייה יכולה לעזור לאדם להתנגד לקליפות ומרכבות?

ר: *ע"י זה שמחזיקה את כולם. כל העשירייה חייבת להיות כאיש אחד בלב אחד ולא לתת לאף אחד לברוח. לכבד את כל חבר וחבר, שיש לו מקום בעשירייה. זה דבר גדול מאוד, וכולם אוהבים אותו, מצפים ממנו שגם הוא יאהב את כולם. כאן אנחנו גם כן צריכים לקחת בחשבון שכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו*..

12. האם יש לי סיכוי להגיע להיכל המלך?

ר: קודם כל, *סיכוי יש לכל אחד. לא רק סיכוי, לכל נברא ונברא יש מקום בהיכל המלך, לכל אחד ואחד. אפילו שירצו לברוח מזה, לא יוכלו. אלא כמה שלא רוצים, אז תהיה עוד מכה, וירצו. לכן אין לנו ברירה, אנחנו חייבים להתקדם ולגלות את זה בהקדם, את מקומנו בהיכל המלך*.

להיכל המלך נותנים להיכנס רק במניין, כלומר בעשירייה, קבוצה, לא לבד. לבד לא נותנים להיכנס. היכל המלך זה נקרא כבר אצילות, גם לפני זה בבריאה כבר מתחיל להיות עניין, אבל בעיקר זה בכל זאת אצילות.

13. אנחנו עוד לא מגיעים ליד חזקה, לכן אני לא רוצה לדבר על זה. כשנגיע, אז תראו מה זה. העיקר אנחנו צריכים להתחבר בינינו ומאיתנו לבורא. את כל היתר לא לוקחים בחשבון. אנחנו בזה מאתרים את המקום לגילוי הבורא, מרכז שלנו, מרכז החיבור שלנו, שם אנחנו מצפים שהוא יתגלה. הוא מתגלה אם אנחנו עובדים על המקום הזה, על מרכז עשירייה, הוא מתגלה. העבודה שלנו צריכה להיות איך בינינו להתחבר וליצור מקום לגילוי הבורא, ואז כלפי המקום הזה אנחנו צריכים להשתדל כל הזמן להיות, למרות שידחו אותנו ביד חזקה ובחימה שפוכה ימלוך עליכם. אם אנחנו רוצים לגלות את הבורא, שהוא המלך, שהוא ימלוך, אז רק בצורה כזאת שדוחה ודוחה אותנו, ואנחנו רוצים. אתם רוצים? נכנסים לדבקות.

14. ש: איך האדם צריך להתמודד עם הפרעות גשמיות שהבורא מציב לפניו?
    ר: *אדם צריך לפתור אותם, אם הבעיות הגשמיות הן הכרחיות. אין ברירה, אנחנו חיים גם בעולם הזה. אבל לא שהוא יפריד בין בעיות גשמיות ובעיות רוחניות. זה הכל מגיע ממקור אחד, ואנחנו צריכים בכל זאת להשתדל גם את זה וגם את זה לפתור*.

15. אני ממליץ אולי לקרוא עוד פעם את המאמר. אם תרצו אח"כ לשאול אבל ממש לפי העומק המאמר. סה"כ מה שכתוב כאן, דיברנו על זה בהמון מאמרים. על זה בעצם אנחנו *כולנו שואלים, למה הבורא דוחה? למה אני לא מגלה וכן הלאה? זה סביב ענין אחד. יש לנו תמיד בירורים מה חסר בנו שהבורא יתגלה וילווה אותנו בצורה גלויה? אנחנו אף פעם לא באים בצורה הגלויה אגואיסטית, אלא אם אנחנו מבטלים את עצמנו זה כנגד זה, ובמקום הביטול שלנו, בינינו, אנחנו מגלים נכונות ללכת אחרי הבורא. אנחנו ממקום הביטול, כלומר ממרכז הקבוצה, יכולים להיות קשורים אליו, וכך להתקדם*.

16. *תכתבו תחשבו, תדברו, העיקר תתחברו, כי כל מה שכתוב כאן, ביד חזקה ובחימה שפוכה, זה הבורא נותן לנו התנגדות לחיבור בינינו ואח"כ לחיבור עימו. אנחנו צריכים להתגבר על זה, אבל אין לנו עבודה אחרת בחיים שלנו, בכל המציאות שלנו, חוץ מהעבודה הזאת, להתגבר על יד החזקה של הבורא שלא נותן לנו להתקרב, ואנחנו בכל זאת כן רוצים להתקרב*.