שיעור בוקר 03.11.19 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 23, "תורת הקבלה ומהותה"

חיוב ודרך התפשטות החכמה

"מתוך שחכמת הקבלה כולה, מדברת בסוד התגלות ה', מובן מאליו, שאין לך חכמה חשובה ומוצלחת לסגולתה, כמותה. ואל זה כוונו בעלי הקבלה, לסדרה שתהיה ראויה להתעסק בה. וכן ישבו ועסקו בה, עד זמן הגניזה (ומסבה ידועה הוסכם לגנזה), מכל מקום היה זה רק לזמן ידוע ולא ח"ו לתמיד, כמ"ש בזוהר: "עתידה חכמתא דא לאתגליא בסוף יומיא, ואפילו לטליא דבי רב [עתידה חכמה זו להתגלות בסוף הימים, ואפילו לתינוקות של בית רבן]" עש"ה.

היוצא מדברינו, שעניין החכמה האמורה, אינה מוגבלת כלל בלשון של חכמת הקבלה, כי עיקרה הוא אור רוחני, היוצא ומתגלה מעצמותו ית' בסוד הכתוב, "התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו", דהיינו, על שני הדרכים הנ"ל: מעילא לתתא, ומתתא לעילא." יש לנו גילוי כלפינו על ידי אותיות, צירופי אותיות, כל מיני סימנים, זה סימנים בלבד, אבל חכמת הקבלה בעצמה זה גילוי הכוח העליון בתוך הכלים המוכשרים מכאן, מצד התחתון. "והדברים והדרגות האלו, באים ומתפשטים על פי לשון מותאם להם, שהם באמת כל הויות הבריות ומנהגיהם שבעולם הזה, שהמה ענפיהם. כי "אין לך עשב ועשב מלמטה שאין עליו מלאך מלמעלה, שמכה אותו ואומר לו גדל", והיינו שהעולמות יוצאים ונחתמים זה מזה, כחותם ונחתם, וכל שבזה, נוהג בזה. עד לעולם הגשמי, שהוא ענף אחרון שלהם, אבל כולל את העולם העליון ממנו כנחתם מחותם.

בזה נקל לדעת, שאפשר לדבר מעולמות העליונים, רק על פי ענפיהם הגשמיים התחתונים הנמשכים מהם, או מהנהגות, שהם לשון התנ"ך. או על פי חכמות חיצוניות. או על פי הבריות, והוא לשון המקובלים. או על פי שמות מוסכמות, וזה היה נוהג בקבלת הגאונים מזמן גניזת הזהר."

יש הרבה צורות ביטוי למה שאנחנו רוצים לגלות, יחס בין אורות לכלים, הבורא עם הנברא, אבל כל זה ביטויים בלבד. מה שאין כן המהות של הביטוי מתגלה בנברא לפי השתוות הצורה, וזה לא שייך באיזו צורה הוא קולט ובאיזו שפה הוא קולט או באיזה אופנים יש לו קשר עם הבורא, אלא מה שמתגלה בו, את זה אי אפשר להעביר במילים אלא כאורות בכלים.

"הנה נתבאר שדבר התגלות ה' אינו עניין של גילוי בפעם אחד, אלא עניין ההולך ומתגלה בהמשך זמן המספיק לגילוי כל המדרגות העצומות המתגלים מעילא לתתא, ומתתא לעילא. ועל כולם בסופם מתראה עליהם ה'. בדומה לאדם הבקי בכל המדינות, ובריות העולם, שאינו יכול לומר שנגלה לו העולם כולו, בטרם שגומר הסתכלותו באחרון שבבריות ובמדינות. ועד שלא הגיע לזה, הרי עדיין לא השיג את כל העולם. כן השגת השי"ת, הוא, בדרכים מוכנות מראש, שהמבקש מוכרח להשיג כל הדרכים האלו, בעליונים ותחתונים יחד. ומובן אשר העולמות העליונים הם העיקריים שבדבר זה, אלא שבאים בהשגה יחדיו, מפני שאין הבדל ביניהם בצורות, אלא רק בחומר, שחומר העולם היותר גבוה, הוא חומר יותר זך. אבל הצורות נחתמים זה מזה, ומה שנמצא בעולם עליון, נמצא בהכרח בכל העולמות שמתחתיו, היות שהתחתון נחתם ממנו. ותדע שאלו המציאויות והנהגותיהם, שהמבקש את ה' משיג, המה הנקראים מדרגות. להיותם מסודרים בהשגה, זה על זה, כמו שלבי הסולם."

שאלה: למה חכמת הקבלה מכנה את המציאות שלנו כל הזמן כגשמיות? זה נשמע משהו מוצק, בזמן שהמציאות שלנו היא דמיונית. אם אנחנו נשאל בחוץ מה זה רוחניות, אז הם יגידו משהו מאוד אוורירי, בזמן שזה צריך להיות בדיוק ההיפך.

זה צריך להיות למי שמשיג. בזה שאנחנו משיגים את העולם הזה, חיים בו, אז אתה יכול להגיד שהעמוד הזה, הקיר הזה זה משהו שלא קיים, שזה אוורירי, שזה נדמה לי, שזה נמצא בכלל רק בך, בהשגה שלך כמו שכל באי העולם הזה, כל העולם? זה הכול נמצא במוח שלך בלבד. איך אתה יכול כך [לחשוב]. אנחנו הרי חיים בזה, נולדים, מתפתחים.

תלמיד: כן, אבל זה רק למשיגים, למי שמשיג.

מי שמשיג את העולם הרוחני, הוא רואה עד כמה שהעולם הרוחני הוא ממשי והעולם הגשמי דמיוני.

תלמיד: איך אפשר לשנות את זה?

אי אפשר. איך?

תלמיד: הם מכנים את זה כאילו "רוחְניות"..

לא, "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות". אם עיניו רואות כך, זה כך, אם אחרת, אחרת. לכן אנחנו לא מנסים אפילו לשכנע אנשים. ככה, אם מדברים, והם יכולים לשמוע קצת, זהו.

שאלה: הוא מזכיר כמה פעמים על הגניזה של החכמה. איך חכמה שאמורה להביא את כל הבריאה לתיקון, יש זמן שכאילו צריך לגנוז אותה ולהסתיר אותה מהציבור? איך יכול להיות שאוצר כזה, יש תקופה שצריך למנוע מאנשים את הגישה אליו?

ישנן תקופות בהתפתחות שמחויבים את זה לעשות. אנחנו ודאי עכשיו לא מרגישים את זה ולא מבינים צורך בזה ולא יכולים להצדיק איך יכול להיות. אבל אתה רואה איך שנעשה, בהכוונה, מלמעלה ודאי. במשך אלפי שנים האנושות הייתה מתפתחת, הייתה מחפשת כמו כלב ברחוב שמחפש משהו שיש לפניו, ולא מצאו. האנושות מתבלבלת כל הזמן עד היום הזה. היום אנחנו נמצאים אוטוטו לקראת הגילוי, לכן נמצאים במבוכה, באיזו דרישה. מבינים שהדרך שעברנו זו דרך לא טובה, קשה, שהביאה אותנו לכישלון כללי.

זה דבר רצוי, כמו שאנחנו לומדים, מצד אחד. מצד שני הם עוד לא רואים לאן, יכולים לתאר לעצמם אולי אבל גם אלה לא צורות אמיתיות. זו צורת גילוי הכלי, צורת החיפוש. ולכן חכמת הקבלה הייתה צריכה להיעלם, נגיד מהאנושות, רק להישאר קיימת בקהל מצומצם מאוד של מקובלים בלבד, ומהם עכשיו היא באה ומתחילה להתפשט.

אלו צורות ההתפשטות. גם בתקופות ההיסטוריה הכללית היה מדע מאוד יפה במצרים העתיקה, ביוון העתיקה ובעוד ארצות, ארצות ערב העתיקות. ואחר כך כולם נכנסו לאיזו תקופה שחורה, ימי הביניים באירופה, ושם עד היום הזה באיזו תקופה נמצאות ארצות הערב, מצרים, יוון יחסית. איפה אותה החכמה או אותו היחס לחיים, לפילוסופיה ולכל. תקופות.

היום כבר אנחנו נמצאים קרובים לחשבון הכללי. סוגרים חשבון.

שאלה: הוא כותב כאן לגבי צורות הביטוי של החכמה. אפשר לדבר מהעולמות העליונים על פי לשון התנ"ך או על פי חכמות חיצוניות. מה הפירוש, מה זה אומר?

אנחנו יכולים להסביר לפי אורות וכלים. כמו במדע, כמו בביולוגיה, זואולוגיה אתה יכול להסביר. בהרבה דברים אנחנו משתמשים בכל מיני נתונים וצורות של המדע. עיבור, יניקה, מוחין, כל הדברים האלה אתה לא יכול להסביר, אין לך מילים אחרות אם אתה לא לוקח אותו לעולם החיצון, מתוך זה שאתה מכיר אותו. דווקא לא מדתות. מה אתה משתמש שם בדת? כדי להסביר את חכמת הקבלה אתה צריך לדעת את כוחות הפיזיקה, כוחות הביולוגיה.

תלמיד: זאת אומרת שהחכמות החיצוניות, המדעים שאדם פיתח, יכולים לעזור לנו להבין את חכמת הקבלה, אפשר להשתמש בהם?

ודאי. הוא כותב שם על זה בכמה מקומות שמקובל חייב גם לדעת את החכמות ההן. פעם זה היה חיוב.

תלמיד: האם זה מאמץ נכון מבחינת הפצה, לנסות להלביש ולהסביר עוד ועוד את חכמת הקבלה לפי המדע?

לפי מה שאנחנו רואים נראה לי שכן, שזו הדרך הכי קלה. כי בחכמות החיצוניות אף אחד לא מזלזל, הן קיימות, כולם מקבלים אותן, ואם אתה מסתמך עליהן אז ודאי שיאמינו לך יותר.

שאלה: בגילוי המדרגות הוא מחלק לשניים, מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. מה ההבדל בשתי צורות העבודה האלה?

לחבר את השניים יחד. והיתר נלמד.

אני צריך כבר ללכת לגמור את האיסוף ויש לי עוד כמה ישיבות. הגיעו גם כמה חברים שאני חייב לשבת איתם לפני הנסיעה.

לקרוא אתם יודעים? יודעים. מקורות נמצאים? נמצאים. כל המערכות קיימות? קיימות. יפה מאוד. אז להמשיך. נקווה שמחר אני אוכל לתת שיעור.

ולחשוב איך אנחנו מגיעים לכנס. חבר ידבר איך אנחנו צריכים להסתדר שם בזמן הכנס, באיזה עשיריות וכן הלאה.

אני מאוד מקווה שאנחנו נלמד הרבה מהכנס הזה ובאמת נעלה. נעלה. אז בהצלחה, תהיו יחד כולכם, זה העיקר.

(סוף השיעור)