שיעור צהריים 26.02.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם, עמוד 776, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות",

אותיות כ"ז - כ"ט

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 776, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות כ"ז.

אות כ"ז

"עוד צריכים לדעת, שישנם ב' חלקים בחכמת האמת:

חלק א' - הוא הנקרא "סתרי תורה", שאסור לגלותם, זולת ברמיזה, מפי חכם מקובל, למקבל מבין מדעתו. ומעשה מרכבה ומעשה בראשית, שייכים ג"כ לחלק הזה. וחכמי הזוהר, מכנים החלק הזה, בשם "ג' ספירות ראשונות. כתר, חכמה, בינה". ומכונה ג"כ בשם "ראש הפרצוף".

חלק שני - הוא הנקרא "טעמי תורה", שמותר לגלותם, וגם מצוה גדולה לגלותם. ונקרא בזוהר בשם "ז' ספירות תחתוניות של הפרצוף". ומכונה ג"כ בשם "גוף של הפרצוף". כי בכל פרצוף ופרצוף דקדושה, יש בו עשר ספירות, הנקראות: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. שג' ספירות הראשונות מהם, מכונות "ראש הפרצוף". וז' ספירות התחתוניות, מכונות בשם "גוף הפרצוף".

ואפילו בנשמה של האדם התחתון, ישנן ג"כ בחינות עשר הספירות, בשמותיהן הנ"ל. וכן בכל בחינה ובחינה, הן בעליונים והן בתחתונים, כמו שיתבארו הדברים בטעמיהם, בפנים הספר, בע"ה.

והטעם, שז' ספירות התחתוניות, שהן גוף הפרצוף, נקראות בשם טעמי תורה, הוא סוד הכתוב "חיך אוכל יטעם". כי האורות, המתגלים מתחת לג' הראשונות, שהם סוד ראש, מכונים "טעמים". והמלכות דראש, מכונה "חיך". ומשום זה, נקראים בשם "טעמי תורה". כלומר, המתגלים מחיך הראש, שהוא בחינת מקור כל הטעמים, שהוא מלכות דראש. אשר משם ולמטה, אין שום איסור לגלותם. ואדרבא, שכר המגלה אותם, גדול לאין קץ ולאין שיעור.

אכן, ג' הספירות הראשונות הללו, וז"ס התחתוניות הללו, האמורות כאן, מתפרשות, או בכלל כולו, או בפרטי פרטיות, שאך אפשר לחלק. באופן, שאפילו ג' הספירות הראשונות, מהמלכות שבסוף עולם העשיה, שייכות לחלק "סתרי תורה", שאסור לגלותן, וז' הספירות התחתוניות, שבכתר דראש האצילות, שייכות לחלק "טעמי התורה", אשר מותר לגלותן. והדברים האלה מפורסמים בספרי הקבלה."

בחכמת הקבלה אנחנו לומדים על המבנה של הפרצוף או של העולם או של הנשמה, אבל תמיד אלו עשר ספירות, מבנה כזה, והאור העליון מגיע דרך המבנה הזה אלינו. אנחנו מעוררים את האור העליון ואז הוא מגיע דרך עשר הספירות האלה אלינו, דרך מה שנקרא פרצוף, וכשהוא מגיע הוא עובר עשר ספירות.

אנחנו יכולים ללמוד מזה איך האור עובר בעשר הספירות. הוא עובר קודם בספירות העליונות שנקראות כתר, חכמה, בינה או ראש הפרצוף, שם אנחנו עדיין לא יכולים להבדיל הרבה דברים, אם בכלל, והמקום הזה, הספירות האלה נקראות "סתרי תורה". אחריהן יש שבע ספירות תחתונות מחסד ועד המלכות, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, שבהן דווקא מתגלה האור יותר ויותר. לכן אנחנו יכולים ללמוד אותן יותר ואפילו להתקשר אליהן, להרגיש ולהבין אותן, וזה נקרא "טעמי תורה".

יש את סתרי תורה או סודות התורה, שהם כתר, חכמה, בינה, ואת טעמי תורה שהם חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. האור הכללי שעובר דרך פרצוף נקרא "תורה" מהמילה "אור". ואז תלוי על איזה אורות אנחנו מדברים. אם הם מתפתחים בכתר, חכמה, בינה, אז נקרא שאנחנו עוסקים בסודות התורה, זה קשה מאוד, מגיעים לזה רק אנשים מיוחדים. אבל בספירות התחתונות מחסד ומטה אנחנו כן יכולים לעסוק ולגלות, וזו דווקא מצווה גדולה כי בזה שאנחנו מגלים אותם אנחנו עושים נחת רוח לבורא. זה מה שהוא רצה להגיד כאן. לכן ג' ספירות ראשונות נקראות סתרי תורה, ז' ספירות תחתונות נקראות טעמי תורה, וכל האור שעובר דרך הפרצוף נקרא "תורה".

שאלה: "סתרי תורה", ממי הם נסתרים, האם מהמשיג עצמו או שהוא לא יכול להעביר אותם לאחרים?

עוד נלמד, אתה שואל נכון. זה לא נסתר מאף אחד, אלא האדם שהולך להשיג הוא צריך לעשות תיקונים מיוחדים, הוא צריך להכין את ההסתרה כדי לגלות אותם. נדבר על זה, זה עוד מאוד רחוק מאיתנו. מה שאין כן טעמי תורה, כי כבר מעכשיו אנחנו צריכים להשתדל להתקשר לחלק הזה שבפרצוף הכללי של כל המציאות ולקבל ממנו את טעמי התורה.

תלמיד: מה זה אומר להתקשר לטעמי תורה?

זה אומר שבכל מקום שאנחנו נמצאים בינינו בקשר, עלינו להשתדל לבנות קשר במידה כזאת שיתגלה בקשר הזה היחס אחד לאחר כמו איש לרעהו, כמו אדם לחברו, שנרגיש שאנחנו נמצאים יחד ורוצים בקשר בינינו לגלות את הבורא.

תלמיד: האם יחס טוב בעשירייה ובנייה נכונה של יחסים כאלה זה כבר גילוי של "טעמי תורה"?

כן. כל מה שאנחנו רוצים לעשות בעשירייה ובין העשיריות ובכלל זה כדי לגלות טעמי תורה.

שאלה: כתוב שזאת מצווה גדולה לגלות טעמי תורה, האם אתה תוכל לגלות לנו את זה?

לא, אי אפשר. זה בתנאי שאתה תפתח את הפה ותקבל ממני את מה שאני רוצה לתת לך, זה נקרא שאתה תטעם ממני, רק כשבצורה כזאת יהיה בינינו קשר. יש קשר "פה לאוזן", ויש קשר "פה אל פה". אנחנו נלמד על כל הקשרים, איך הנשמות מתקשרות ואיך הן מעבירות אורות עליונים כל אחת לכולן לפי הנכונות של כל אחת.

תלמיד: זאת אומרת אלו לא השיחות היפות או המשלים שאנחנו רואים בספרי המקובלים שבהם אותם טעמי תורה נסתרים.

זה לא נסתר. זה נסתר מפני שאין לנו כלים. אם אני עכשיו מוריד את המשקפיים, אז אני לא רואה אתכם, אומנם יש כאן מסך גדול וכולם נמצאים במסך, אבל אני לא רואה אף אחד. האם זה נקרא שזה נסתר? זה נסתר ממני, נכון, אבל ממני. אם אני אעשה תיקון על הראיה, אז אני אראה.

שאלה: החלק הראשון של סודות התורה שאי אפשר לגלות אותו, האם מדובר על השגות אישיות, כלומר רק יחיד יכול להגיע לזה והוא לא יכול להעביר את זה לאחרים?

אני לא יכול להגיד לך מה זה מפני שאני לא יודע מה זה, וגם אם הייתי יודע לא הייתי מעביר לך כי אסור. זה מתגלה רק לאנשים מיוחדים בגובה השגה מיוחד והם כבר יודעים לשמור על זה, ואף פעם הם לא יגידו לך שהם משיגים את זה. אתה יודע למה הם לא יגלו לך ואף אחד מהם לא יגיד גם אם הוא משיג? כי זה יפגע בך, זה יפריע לך ולכן לא מגלים. אם תדבר פעם עם מקובל, אז הוא יגיד לך "את זה אני יודע, את זה אני לא יודע, ועל זה אני בכלל לא שמעתי, אני לא יודע שיש דבר כזה". מקובלים אוהבים להסתיר את הדברים, למה? כי בשביל מה לגלות. קודם כל אין לך כלי כדי שיהיה אפשר לגלות לך ואתה תקבל. אלא מה שאפשר לעשות, זה לעזור לך להמשיך בדרך עד שתגלה את הכלי ותגלה את האור שבו. העבודה שלנו היא בזה.

שאלה: טעמי תורה זה כנראה אור. האם הגילוי הקטן ביותר של הבורא הוא התגלות של טעמי תורה?

טעמי תורה הם אור שמקבלים מהחלק התחתון של הפרצוף, מז"ת של הפרצוף. מספיק לנו לדעת את זה ולהתקשר כמה שאפשר למושג הזה. סודות התורה שייכים לג"ר, לראש. אחרי שמגלים את טעמי תורה אז לאט לאט מתקרבים לסודות התורה.

שאלה: מצד הרוחניות אני רואה את עצמי פחות מדומם, אבל כשילד קטן גדל עד שהוא מגיע להכרה, לבגרות, צריכים לעבור שנים. איך אנחנו יכולים לעשות קפיצה והאם אפשרי לעשות?

ברוחניות העיקר הוא מסירות. מסירות זה נקרא שגם אם קשה לי, גם אם אני לא מבין, לא יודע, לא רוצה, לא נמשך, אני מחייב את עצמי לעשות בכל פעם צעד קדימה לקראת החיבורים עם החברים, עם כל הכלי העולמי, ודרכם לבורא. עד שאני מתחיל להרגיש באמת דרך החיבורים האלה שאני מתחיל לקבל איזו הארה, איזו הרגשה. כך אני מתקדם לחזק את הקשר שלי עם החברים, בכלל עם הכלי העולמי, עד שהבורא מתגלה עוד ועוד. ואחרי שאני מגלה את הז"ת, ז' תחתונות, טעמי תורה, אני מגיע גם לג' ראשונות, לג"ר, לסתרי תורה.

תלמיד: אנחנו מבינים שהנשק שלנו הוא תפילה בחיבור, בשכל זה מובן לגמרי, אבל יש חומה שלא מאפשרת לעבור כדי שהלב יעשה את הצעד הזה.

זה נעשה בכוונה כדי שאתה תתפלל. כמו שבירושלים יש קיר שנקרא "כותל'', ואנשים המגיעים לשם עומדים, בוכים, מבקשים, כך אנחנו צריכים להרגיש שיש כותל לפנינו, לא מוחשי, לא גשמי. אנחנו מאוד רוצים ולא מסוגלים, אבל באמת מאוד רוצים ובסופו של דבר הוא נפתח ואנחנו עוברים לדרגה הרוחנית הראשונה.

תלמיד: ליטא משתתפת ביריד ספרים כבר מספר ימים, וחלק מהחברים מפרסמים את חכמת קבלה, אנחנו חושבים שהזמן הוא טוב לעשות עכשיו הפצה כזאת.

בואו נרגיש שאנחנו איתם יחד בלב אחד ונעשה להם לחיים! יחד.

שאלה: האם אנחנו משיגים את הספירות לפי הסדר?

כשאנחנו נתחיל לגלות אני אוכל להסביר את זה. אי אפשר מראש לדבר כי יהיה בלבול. הכול בזמנו, אבל זה לא רחוק.

שאלה: במה זה תלוי שהאדם יפתח את הפה או את האוזניים ויקבל את הדברים של המקובל?

בחיסרון שלו, זה ברור. נותנים מלכתחילה לאדם איזה חיסרון, זה נקרא ש"הבורא שם ידו של האדם על הגורל הטוב", אבל אחר כך אדם צריך לפתח את החיסרון הזה הלאה. אתה נופל, מתייאש, שוב ממשיך עוד ועוד, אבל העיקר לא להפסיק, כאילו שיש אלף שנה לפניך, אתה חייב להמשיך כל הזמן ולהשתדל בכל רגע כמה שאפשר להתקדם.

תלמיד: אם הוא ממשיך ואין לו חיסרון?

שימשיך בלי חיסרון, שיתפוס את החברים וימשיך איתם יחד, יקפוץ על העגלה שלהם.

תלמיד: האם במצב כזה הוא עדיין יכול לקבל את הדברים של הרב?

ודאי שכן. כי אנחנו אף פעם לא מתקדמים בכוחות שלנו, תמיד בכוח הקבוצה.

שאלה: עליית הבינה מעל המלכות, האם זה אומר להעלות חשיבות הכוונה בעל מנת להשפיע מעל חשיבות הכוונה על מנת לקבל ?

כן.

תלמיד: האם הניסיונות להעלות את חשיבות ההשפעה מגלים את טעמי תורה, וכתוצאה או כמסקנה מהגילוי מגיעים לסתרי תורה?

נכון. אחר כך בדרך אתה תראה עוד כל מיני תיקונים.

שאלה: בשביל שיהיו טעמי תורה צריך שיהיה קודם זיווג בראש הפרצוף. מהו הזיווג הזה האם זה טיפול שעושים בנו?

כן.

שאלה: מה ההבדל בין עיסוק בטעמי התורה לסודות התורה?

טעמי תורה אדם משיג ומבין לעצמו ויכול להסביר גם במקצת לאחרים. וסודות התורה יכול להיות שהוא מבין בהם קצת, מכיר באיזו צורה, אבל לאחרים אסור לו להעביר. טעמי תורה מתפשטים בנשמה מספירת חסד ומטה, ממעלה למטה, וסודות התורה מתפתחים, מתפשטים, מאירים בנשמה מבינה ומעלה, מאירים בראש בלבד.

שאלה: אנחנו כולנו ציידים של סודות התורה, מעניין אותנו עומק התורה. באיזה שלב אנחנו יכולים לסטות ולטעות? איך ללמוד נכון?

אם תלמדו יום יום מה שאנחנו לומדים, אז אני חושב שאתם תתקדמו נכון, מספיק ומהר. העיקר, כמו שאנחנו עכשיו לומדים, הוא לדאוג להשגת כוח השפעה. בשביל מה אני לומד? כדי להשיג כוח השפעה.

שאלה: כשכל הייסורים האלה מגיעים לחומר אנשים בהלם ונמצאים במצב מדוכא. האם יכולנו לברר את כל הדבר הזה בפנימיות לפני שזה מתגשם בחומר?

לא. אנחנו מדברים על כל הדברים בהדרגה, לפי זה אתם צריכים ללמוד ולהיכנס פנימה להשגת החומר.

שאלה: יש עכשיו דרישה מאוד חזקה מהבורא לאיחוד העולם. האם התפילה עושה שינוי בראש או בטעמים שנכנסים לגוף?

תפילה היא העלאת מ"ן, חיסרון. כשאנחנו מבקשים, רצוי מאיתנו יחד, החסרונות האלה מתחברים ועולים לבורא. ככל שהחסרונות האלה יכולים להשלים זה את זה, ככל שהם קרובים זה אל זה, כך אנחנו כאילו מנענעים את הבורא, דורשים ממנו שיעזור לנו, שיתקן לנו את הכלים וימלא את הכלים באור העליון שלו.

שאלה: מתי אנחנו משיגים את סתרי התורה וטעמי התורה האם לפני או אחרי השגת המסך?

לפני שאנחנו מגלים את המסך אי אפשר בכלל לגלות שום דבר. מסך זה התנאי, הכוונה שלי על מנת להשפיע לא לעצמי. אם אין לי את התנאי הזה, אני לא אגלה שום דבר, האור העליון לא יוכל להתגלות.

שאלה: בשביל מה קיימת מערכת של טעמים? למה אני חייב בעבודה הרוחנית שלי ממש ללעוס, לטעום את כל הטעמים? למה אני פשוט לא יכול להיות בהשפעה או סתם בריקנות?

אתה לא מבין מה זה נקרא "טעמים". כל דבר שאני מרגיש מתבטא אצלי בטעם. אדום, כחול, קשה, רך, נוזלי, רחוק, קרוב, רעשים, כל הדברים שאנחנו מקבלים הופכים להיות אצלנו בפנים לטעמים, אני טועם אותם. לכן לאורות האלה שאנחנו מקבלים מההתפעלות מכול העולם שזה הבורא, אנחנו קוראים להם "טעמים".

תלמיד: מה התועלת בטעמים?

תסביר לי בבקשה איזו תועלת יש לך מזה שאתה שומע, רואה? יש לך תועלת מזה או לא?

תלמיד: אין לי ברירה, אני חייב ללעוס, לטעום.

נכון, כך זה גם ברוחניות.

תלמיד: אבל מה התועלת שלי מהטעמים?

אתה משיג את מה שאתה מקבל מהבורא ודרך ההשגה הזאת אתה מתחיל להרגיש אותו, להבין אותו, עד שאתה מתחיל לעלות ולהגיע ממש לדרגתו. אתה מגיע לדרגה של הבורא, זו המטרה של ההתפתחות שלנו.

שאלה: הבורא נותן לנו עכשיו טעמים מאוד מרים, קשים, מה השיעור שעלינו לקחת מפה? לאיזו מדרגה לעלות?

אתם צריכים להשתדל לקבל את כל מה שאתם מקבלים בעל מנת להשפיע. כלומר איך אני יכול להתרשם מהעולם, שזה בטוח מגיע מהבורא אלי, בצורה כזאת שהוא ייהנה מזה שאני נמצא בעולמו, מקבל ממנו, וכך אני מרגיש את מה שאני מקבל ממנו.

שאלה: האם אנחנו מושכים אור חכמה מג' ראשונות וז' תחתונות?

כן. אנחנו מושכים אור בכל עשר הספירות, ברצון שלנו, במלכות שלנו, והוא מתגלה אלינו או בשבע תחתונות או אפילו בג' ראשונות. זה עוד לפנינו.

שאלה: איך אנחנו מקשיבות לכוחות הפירוד שמתגלים? ומה חסר לנו להעלות ביחד להיות שותפות בכוחות החיבור?

להשתדל להתחבר, לראות שאנחנו לא מסוגלות, ולפנות לבורא שהוא יעשה חיבור בינינו. בחיבור הזה נוכל לקבל ממנו את כל הטוב שבבריאה, אבל בכוונה שלנו להשפיע לו בזה נחת רוח, שאנחנו נהנים כדי להנות לו.

שאלה: אתה אומר הרבה פעמים ש"לא החכם לומד". האם אפשר להגיע לכלי המשותף כשאנחנו נמצאים באמונה עיוורת?

"לא החכם לומד" הכוונה היא שאדם לא יעשה מעצמו חכם, שהוא מבין ויודע, יש לו דעה ברורה על כל דבר, והוא יכול להיות מדען, יש לי גם כאלו תלמידים. אלא "לא החכם לומד" כלומר שהוא רוצה ללמוד, שהוא מבין שהוא לא חכם ושיש לו מה ללמוד, כזה אדם לומד.

שאלה: אם אנחנו דואגות להשפיע, זה נקרא שאנחנו פותחות את השער לטעמי התורה? מה מרגישים כדבר ראשון במצב הזה?

אני לא יכול למסור לך מה מרגישים. רגש אי אפשר למסור, אפשר רק ללמד איך לטעום ואז את תרגישי.

שאלה: אמרת שאת הטעמים המרים צריך להפוך להשפעה. איך לעשות את זה בצורה פרקטית?

כל הזמן לפנות לבורא, להיות בתפילה, בבקשה שזה יקרה. אם לא מובן, אז לבקש ממנו הסבר. אם הוא לא שומע, אז לבקש ממנו שישמע. כך להתחיל ממש כל הזמן להיות בפנייה אליו, על זה כתוב "הלוואי שיתפלל כל היום", וזה לא פשוט.

שאלה: האם מה שעומד בדרך החיבור שלנו הוא שאני לא רוצה לראות את מידת הכאב הבהמי שלי ולכן אני לא מתפללת בצורה הנכונה?

לא. אנחנו פשוט צריכים להיות קצת יותר ערים למה שמקובלים כותבים. אני ממליץ בכל רגע פנוי לפתוח ספר משלנו, מבעל הסולם, מרב"ש, או מה שאנחנו כותבים, כל הזמן להיות בקריאה, וחוץ מזה ודאי להיות בקשר עם החברים, ואז תראו שתתקדמו יפה ומהר.

שאלה: האם דעת זה שייך לטעמי התורה כשאנחנו עובדים עם ז' תחתונות? מה זה אומר "דעת"? האם זו תוצאה של אמונה למעלה מהדעת?

אני ממליץ לך לא להיות חכמה. תבקשי כמו שאת מבקשת מאימא, כך תפני לבורא, לא צריכים לפנות בצורה מיוחדת. כתוב, "שלא יהיה לך אל זר", שהבורא לא יהיה לך זר, רחוק, שיהיה קרוב, "בהיותו קרוב". בצורה כזאת אנחנו צריכים לחפש מקום, הרגשה, יחס, ולפנות לבורא.

שאלה: אתה כל יום מוסר לנו מטעמי התורה. איך העשירייה שלנו צריכה לקבל נכון ולהבין שזה טעם התורה ולא איזו זווית ראיה אגואיסטית שלנו על התורה?

תתחילו להתקשר ביניכן בתוך הקבוצה, ואחר כך תפנו יחד לבורא ותרגישו איך הוא ממלא את הקשר שהשגתן ביניכן, תרגישו שהוא נמצא בתוך הקשר ביניכן, ממש שם הוא נמצא.

שאלה: כל הכלי העולמי מתפלל ללא הפסקה כדי למשוך את המאור המחזיר למוטב. איך לכוון את האור המחזיר למוטב כדי לשנות את המצב בעולם?

האור העליון מגיע מהבורא, ואיך לכוון אותו הבורא יודע. את תדאגי רק שיהיה לך חיסרון לקבל ממנו את ההשפעה שלו שנקראת אור עליון, אבל השפעה, ולהעביר אותה דרך הקבוצה לכל העולם, למי שאת רוצה.

שאלה: הטעמים שקשורים לשבע הספירות, אם נלמד את שבע הספירות יותר, אז נוכל לגלות מהם אותם טעמים?

לא. אם נתחבר בינינו בצורה כל כך טובה, אז נתחיל להרגיש שבינינו שורה הבורא וזה יהיה אור של טעמים.

שאלה: אם טעם התורה הוא טעם מר בפה מיום ליום מאותה הקבלה, אז אולי זה האגו שלי?

לא כך מרגישים את אור התורה מתפשט באדם. תצטרך עוד להשקיע בחיבור ואז תתחיל להרגיש את טעם החיבור כאור התורה.

שאלה: הכלי לדעת שהבורא קרוב אלינו הוא המידה?

עד כמה אתם רוצים שהוא יהיה קרוב. עד כמה אתם נותנים לו מקום להיכנס לליבכם.

שאלה: אנחנו מבינות שכל הצרות שלנו הן מהגאווה הגדולה שלנו. זה האויב שלנו. אבל למה אנחנו לא מבקשות מהבורא להבין את הגאווה הזאת?

תדברו על זה ביניכן ותחליטו שאתן צריכות לבקש מהבורא שהוא יעזור לכן להוריד את הגאווה, האגו שלכן מכל אחת ומכולן יחד כך שאתן תרגישו שאין ביניכן אגו. שאתן כביכול ערומות בקבוצה שלכן. אין לנו מה להסתיר. אין בינינו כלום, וגם באף אחד אין שום דבר. אנחנו רוצים פשוט להיות מחוברות יחד ואז אנחנו נגיע למצב שהבורא ימלא אותנו.

שאלה: כל הכלי העולמי מבטא את האהבה שלו ואת האמפתיה לחברים. ואני מרגישה רק דינים וביקורת כלפי הזולת כשמתגלה ''לב האבן'' אני מרגישה כאדם הכי נורא. איך להרגיש את הרחמים?

את עכשיו דווקא מרגישה שחסר לך מידת החסד מידת החיבור עם האחרים ואין לך את זה, אז יש לך על מה לבקש. תבקשי שיהיה לך, שהבורא ייתן לך.

מצוין, מה את בוכה? את קיבלת מהבורא עזרה, הוא גילה לך מה באמת חסר לך, תבקשי ממנו שיהיה לך.

שאלה: אני מרגישה שכרגע הבורא נמצא קרוב, עם כל מה שקורה עכשיו בעולם. אנחנו חייבים להתייגע בחיבור כדי שנוכל לקבל מהבורא את הטעמים וההתרשמויות האלה, למשל שזו הזדמנות לתיקון לכל האנושות, לכל העולם?

כן, אנחנו צריכים להתקשר בינינו ואחר כך עם כל העולם, וכל פעם להיות בקשר עם הבורא. וכך העיקר שכולנו כל העולם והבורא נרגיש את עצמנו שנמצאים יחד במקום אחד, וזה התיקון, זה המצב המתוקן.

שאלה: "טעמו וראו כי טוב ה'" האם זה גמר התיקון שאליו אנחנו צריכים להגיע? להפוך את הכול להשפעה, נחת רוח לבורא?

כן.

שאלה: שלוש הספירות הראשונות של סוף עולם, המלכות דעשיה שייכות לסודות התורה, סתרי התורה?

מאין סוף ועד אלינו יש 125 פרצופים או מדרגות, בכל מדרגה עשר ספירות. מאין סוף עד העולם שלנו 10, 10, 10, 10 וכולי, נניח שזה שרשרת. בכל מקום שלא יהיה, ג' ספירות ראשונות כתר, חכמה, בינה נקראות "סודות התורה", וז' ספירות התחתונות חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות נקראות "טעמי תורה". לא חשוב איפה נמצא הפרצוף של עשר הספירות למעלה בגובה או למטה, תמיד ג' ספירות כתר חכמה בינה הן סודות, וז' ספירות תחתונות הן טעמים.

שאלה: האם לטעום טעמי התורה זאת ההתחלה של התפתחות חופש הבחירה, ואנחנו משליטים את הבורא עלינו, זה נקרא לטעום את טעמי התורה?

כן.

שאלה: נשמע כאילו יש הפרדה מוחלטת בין סודות התורה לטעמי התורה. האם יש קשר ביניהן ומהו?

אין קשר, פשוט בזה מותר לעסוק ובאחר אסור לעסוק. כשאנחנו נגיע ונתחיל להכיר, אז נכיר גם בכמה אפשר להתעסק בטעמי תורה ועד כמה לא. צריכים להתרחק יותר מסודות התורה.

שאלה: האם הטעמים הם ביטויים של רצון ובזכותם מפתחים חיסרון בכדי להגיע לדבקות בבורא?

כן.

שאלה: בעברית למילה "טעם" יש גם משמעות של סיבה, האם השגת הטעמים נותנת לנו גם את השגת הסיבות למציאות כפי שהיא?

נכון.

שאלה: האם אנחנו יכולות להרגיש חיסרון לטעמי התורה עוד לפני שרכשנו מסך, ואם כן, איך זה מורגש?

כמו שאנחנו נמשכים, אנחנו רוצים לדעת, להבין, "לטעום" את הבורא, העולם הרוחני, כל הדברים האלה, כלומר שיש לנו נטייה לטעמי תורה. לסודות התורה אין לנו כל כך משיכה כי אנחנו לא יודעים מה זה, זה נסתר מאיתנו.

שאלה: אם העולמות נסתרים מאיתנו, מה המשמעות, הניסיונות להרגיש את המאמרים שמספרים לנו עד כמה זה מחלחל ומשפיע על ההתקדמות שלנו? השאלה מתייחסת לאות קנ"ה, הקדמה לתע"ס.

זה שייך. צריך פשוט להמשיך ללמוד. אתם צריכים לקבל הסבר מהלימוד, ויש דברים שאסור להסביר, כל עוד אדם לא מגיע מבין בעצמו, אסור להגיד לו מראש, לתת לו מן המוכן כי אין לו כלים, ההיפך במקום לקדם אותו, זה יעצור אותו.

שאלה: האם למעשה אנחנו חייבים ללמוד מה שכתוב בתורה בכדי לטעום טעמי תורה?

לא, בכלל לא. אנחנו צריכים ללמוד בצורה פרקטית מה זה להתקשר בינינו כדי שאופן ההתקשרות שלנו יהיה דומה לעל מנת להשפיע לבורא.

שאלה: האם אנחנו צריכים להיות באמונה למעלה מהדעת כדי להתקשר לטעמי התורה?

כן אנחנו צריכים להיות באמונה למעלה מהדעת במשהו, אם אנחנו רוצים לפתוח אפילו טעמי תורה, כי טעמי תורה משמעו שאנחנו רוצים להתקשר להבחנות רוחניות. ''רוחניות'' נקראת "למעלה מהדעת", למעלה מרצון לקבל, למעלה מהאגו שלנו.

שאלה: אם לא יהיו לנו מחשבות זרות ואל זר, האם זה אומר שגם לא תהיה לנו עבודה זרה, ומה היחס שלנו לעבודה?

לא, זה לא יעזור לכם. ההפרעות יהיו, הבעיות יהיו מפני שדווקא על פני ההפרעות והבעיות אנחנו יכולים להתחבר בינינו ועם הבורא ובצורה כזאת לעלות למעלה מההפרעות. לכן לא לחכות שפעם יהיה לנו קל ולא יהיו הפרעות, ההיפך כמה שנתקדם יותר יהיו הפרעות יותר גדולות.

אות כ"ח

"ומקור הדברים הללו, תמצא במסכת פסחים (דף קי"ט), דאמרינן שם [שאומרים שם], כתיב (ישעיהו כ"ג): "והיה סחרה, ואתננה קודש לה', לא יאצר ולא יחסן, כי אם ליושבים לפני ה', יהיה סחרה, לאכול לשבעה, ולמכסה עתיק וכו'. מאי [מה זה], למכסה עתיק? זה המכסה דברים, שכיסה עתיק יומין. ומה הם? סתרי תורה. ויש האומרים, זה המגלה דברים, שכיסה עתיק יומין. מה הם? טעמי תורה.

ופירש רשב"ם ז"ל, וז"ל: "עתיק יומין" זה הקב"ה. דכתיב [שכתוב]: "ועתיק יומין יושב". "סתרי תורה", הוא מעשה מרכבה ומעשה בראשית. ופירושו של שם, כמו שכתוב: "זה שמי לעלם. "והמכסה", היינו, שאינו מוסר אותם לכל אדם, אלא למי שלבו דואג, כמ"ש ב"אין דורשין:" "זה המגלה דברים, שכיסה עתיק יומין". והכי [וכך] משמע, למכסה סתרי תורה, שהיו מכוסין מתחילה. ועתיק יומין גילה אותן, ונתן רשות לגלותם. ומי שמגלה אותם, זוכה, למה שאמר בפסוק זה". עד כאן לשונו."

זו לשון מאוד קשה. הוא רוצה להגיד פשוט שזה כתוב במקור עתיק מאוד, על ידי הנביא ישעיהו, על הדברים הנסתרים בספרי הקבלה ומתגלים על ידי ספרי הקבלה.

אנחנו צריכים להמשיך באות כ"ט, כי כאן בכל זאת הוא רק נותן משפט אבל במשפט אחר כך הוא מסביר.

אות כ"ט

"הרי לך במפורש, ההפרש הגדול, בין:

סתרי תורה, אשר המשיגם נוטל כל השכר הגדול הזה (המפורש שם, בגמרא, בפירוש הכתוב), בשביל שמכסה אותם, ואינו מגלה אותם." אבל בעצם מכסה אותם כדי שיגלו.

"והיפוכם, טעמי התורה, אשר המשיגם, נוטל כל השכר הגדול הזה, בשביל שמגלה אותם לאחרים."

"והאיכא דאמרי, לא פליגי, אלישנא קמא. אלא רק משמעות דורשין, איכא בינייהו, אשר הלישנא קמא, דורשין סיפא, דקרא [ויש אומרים שלא חולקים על הלשון הראשונה אלא רק משמעות דורשין, ויש ביניהם , אשר הלשון הראשונה, דורשין סוף, הפסוק] "ולמכסה עתיק", וע"כ מפרשין השג השכר הגדול, על מכסה את סתרי התורה."

והאיכא דאמרי דורשין, רישא דקרא [ויש האומרים דורשין, תחילת הפסוק] "ולאכול לשבעה", שמשמעותו "טעמי תורה", בסו"ה "וחיך אוכל יטעם". כי אורות הטעמים, מכונים "אכילה". וע"כ מפרשים השג השכר הגדול, הנאמר בכתוב, על המגלה את טעמי התורה.

אבל, אידי ואידי [אלה ואלה] סוברים, שאת סתרי התורה חייבים לכסות, ואת טעמי התורה חייבים לגלות."

זה העיקר. כל היתר שקראנו זה לא חשוב. העיקר אנחנו צריכים שתפתח לנו דרך ואנחנו נתחיל לגלות בדרך כל מיני דברים. ישנם דברים שאותם חייבים לכסות. נתנו לנו את העבודה הזאת כדי לכסות סתרי תורה, ג' ראשונות, וגם נתנו לנו עבודה לגלות ב-ז' תחתונות, ב-7 ספירות תחתונות, שנקראים "טעמי תורה". וכך אנחנו וצריכים להתייחס.

אז נהיה מוכנים כשיתגלו גם אלו וגם אלו ונדע איך נכון להתייחס. נלמד מה לעשות עם זה. אבל בינתיים נדע שכך זה צריך להיות.

שאלה: האור המחזיר למוטב ואור התורה האם זה אור חכמה?

לאו דווקא. אור חכמה או אור החסדים אנחנו יכולים להבדיל רק בכלים שלנו. כשזה מחוצה לנו זה אור אין סוף. כל היתר נגלה בדרך, עוד מעט.

(סוף השיעור)