שיעור צהריים 16.10.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ערב סוכות תשפ"ה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ב', חלק "אגרות", עמ' 1442, אגרת י"ב/ב'

קריין: "כתבי רב"ש" ב', עמוד 1442, אגרת י"ב/ב'.

אגרת י"ב/ב'

ב"ה חודש תשרי תשט"ז

"לכבוד החבריא שיחיו

חדשות אין לי ואקוה שה' יתברך יצליח דרכי.

אני כותב לכם תמצית מהשיחה שאמרתי לתלמידי הרב דסלר, בענין סוכה הנקראת "צילא דמהימנותא".

סוכה היינו סכך, שהיא "פסולת גורן ויקב". וסכך נקרא צל. וצל נקרא הסתרת פנים. ובכדי שלא יהיה נהמא דכסופא יש לנו מקום עבודה, היינו שיכולים לעסוק בתורה ומצוות אע"פ שלא מרגישים שום טעם וחיות - וממילא אנחנו יכולים לקבל אח"כ את החיות ולא לפגום במתנה, היינו שהמתנה לא תהיה נפגמת מחמת הבושה הנוהגת במקבל.

וטרם שיכולים לקבל חיות התורה אנחנו מוכרחים לקבל חיות מדברים גשמיים, מטעם שבלי חיות אי אפשר לחיות. לכן הכין לנו ה' יתברך שנקבל חיות מגשמיות. פירושו של הדבר: כי חיות נקרא אור ותענוג, ותענוג זה רוחניות, וזה כלל: כי אין אור בלי כלי, היינו תענוג בלי התלבשות אינו במציאות. לכן, כל ההפרש הוא לא בהתענוג הנקרא אור, אלא בהתלבשות, היינו בכלי, כי יש התלבשות של שקר ויש התלבשות של אמת.

וזה דומה לילדה קטנה בת חמש שנים שמשחקת עם בובה, שהילדה הזו משחקת עם הבובה כאילו שהבובה היא ילד ממש בעל הרגש, ואע"פ שהבובה אינה משיבה היא מדברת אליה. ובאותו זמן, אם יש בבית ילד קטן בן חצי שנה והוא בוכה, ואומרים לילדה בת החמש: לכי ותשחקי עם הילד האמיתי וגם לנו תהיה תועלת שהילד לא יבכה. ובשום אופן היא לא תסכים. זאת אומרת שאינה מסוגלת לקבל תענוג מהתלבשות אמיתית אלא מהתלבשות של שקר. אבל התענוג, אנחנו רואים שהילדה מרגישה תענוג אמיתי.

מה שאם כן כשהילדה נתבגרה ונעשית בת שמונה-עשרה שנה, כבר מוכרחת לקבל תענוג מהתלבשות של אמת. כמו כן, טרם שאנחנו מתבגרים אנחנו מקבלים תענוג דוקא משלא לשמה, הנבחן להתלבשות של שקר, וזה נקרא צל, הסתרה, שאז יש מקום עבודה, והחיות מקבלים מדברים של שקרים. ואחר כך כשזוכין אזי מקבלים בחינת אור האמונה."

זה בעצם המאמר, קצר ולעניין. יש לנו הרבה מקרים כאלה בחיים, בכל החיים בעצם, אנחנו כל הזמן משחקים בהתלבשות של שקר, ולהתלבשות האמיתית לא מגיעים.

שאלה: איך למדוד בעשירייה אם אנחנו נמצאים בקשר הדדי עם הבורא כדי לגלות בהדרגתיות את עצמנו כדי לתת לו, להשפיע לו?

צריך לבדוק ממה אנחנו נהנים. אם התענוג שלנו נובע מלבוש של שקר, אז אנחנו עדיין לא נמצאים במגע נכון עם אור התורה. אם אנחנו כבר נמצאים במגע עם התלבשות של אמת, אז אנחנו כבר הגענו למטרה, ויכולים רק לעלות יותר ויותר בהתלבשות של קדושה. 

שאלה: איזה תענוג אנחנו יכולים לקבל מהבורא בחיבור אקטיבי בעשירייה כדי להשפיע לו את המידה שצריך?

תענוג מזה שאנחנו מתחברים זה עם זה ומארגנים קבוצה שבה יש דעה משותפת לגלות את הבורא ולגלות את אהבתנו כלפיו. 

תלמידה: אם לא כל החברות רוצות לקבל את התענוג האמיתי, איך להושיב אותן בשולחן המשותף של הסעודה וביחד להשפיע לבורא?

שישבו, זה ישפיע עליהן. 

שאלה: רב"ש אומר שהילדה משחקת עם הבובה, ומזה היא מקבלת תענוג אמיתי. 

כן.

תלמיד: ואנחנו הגדולים מסתכלים עליה ויש לנו שכל להגיד שזו התלבשות של שקר ולא התלבשות של אמת כי תינוק אמיתי היא תרצה בגיל 18. אבל עכשיו הילדה היא בת 5 שנים, אז מה שקר בעולם שלה, התענוג הוא אמיתי?

הנושא עצמו הוא שקר, היא נהנית מהתלבשות של שקר, וכך הם כל החיים שלנו. כל החיים שלנו אנחנו משחקים בהתלבשויות שונות שיותר קרובות או פחות קרובות להתלבשות אמיתית. 

תלמיד: כל עוד היא בת 5 לא חסר לה כלום, יש לה בובה, יש לה תענוג אמיתי.

כן.

תלמיד: איך בגיל 5 אני כבר מתחיל לקרב את עצמי לגיל 18?

אין לך שכל, גם אין לך סביבך כל מיני דוגמאות. 

תלמיד: אז מה אומרים לי בזה שאומרים "אתה חי בהתלבשות של שקר", אני הרי בן 5?

לא אומרים לך, מי יגיד לך כך? שמעת את זה בילדות?

תלמיד: ברור שלא. עכשיו אני עובר מהילדה שזה המשל לנמשל, אליי. היום אני מרגיש תענוגים אמיתיים מהתלבשויות של שקר, כך אומר לי המקובל, אתה מרגיש תענוג אמיתי אבל ההתלבשות היא התלבשות של שקר.

כן.

תלמיד: איך אני מתחיל לפתח את עצמי כדי לזהות שההתלבשויות האלה הן שקר?

רק תלמד את חכמת הקבלה ואז תבין שאתה נהנה מהתלבשות של שקר, אין לך דרך אחרת.

תלמיד: זה דרך בירורים שכליים?

זה דרך בירורים רגשיים ושכליים. 

תלמיד: בוא נדבר רגע על הרגשיים. באותה דוגמה, הילדה מרגישה תענוג אמיתי, הרב"ש אומר שהתענוג שלה אמיתי לגמרי.

כי עכשיו היא עדיין בן אדם בגיל 5. 

תלמיד: בדיוק, אז איך כשאני אותה ילדה בת 5, אני מביא לבירורים הרגשיים שלי הבחנה שעכשיו התענוגים שממלאים אותי הם שקר, איך אני מביא את זה לרגש?

אתה לא יכול. אם אתה בן 5 אז אתה מסוגל לקבל תענוג שמתאים לגילך.

תלמיד: אז כך אני אמות, בן 5?

לא, תתפתח. אבל זה לא שבגיל 5 אתה אומר, למה לא נתנו לי תענוגים של גיל 18. 

תלמיד: איזו הרגשה יכולה לחדור לתוכי עכשיו ולהביא לי רגש שהמקום שאני נמצא בו זה התלבשות של שקר ויש מעליי התלבשויות של אמת, איזו הרגשה יכולה לבוא אליי?

זה יכול להיות בתנאי שאתה מסתכל על הילדים האחרים שהם יותר גדולים, והם משחקים ונהנים מתענוגים כבר יותר ממך, ויכול להיות שאז אתה תידבק מהם. כמו שאנחנו אומרים לילדה, לכי תשחקי עם האחות שלך. היא עדיין לא מבינה, אבל אם באיזו צורה בכל זאת נקשור אותה לאחותה בת ה-10 או בת ה-15, או עוד יותר גדולה, אז היא יכולה להבין במקצת. אבל במקצת, לפי השכל שלה, בכל זאת כך אנחנו בנויים, שכולנו גדלים לפי השכל שנה בשנה. 

תלמיד: אז אני יכול לצייר לעצמי שהחברים שלי הם כבר בני 10, הם בני 12, הם בני 15 אצלם יש כבר התלבשות של אמת?

כן. לכן כדאי לנו להיות בקשר עם אנשים יותר גדולים, ולהשתדל ללמוד איתם, לחיות איתם כדי לקבל מהם התרשמות מהלבושים שהם משחקים איתם. 

שאלה: מה זה האגו השקרי בחיים הגשמיים שלנו, מה זה הלימוד השקרי או המהות עצמה שהאדם רודף אחריה בחיים האלה, או שהוא בכל זאת רודף אחרי המטרה שלמענה החיים נוצרו?

אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו, באיזה תענוג אנחנו נמצאים, איזה תענוג מזין אותנו. לבדוק האם זה תענוג של שקר או תענוג אמיתי נכון, וכך נתפתח. 

תלמיד: האם הסבל הפנימי שלנו הוא שמביא לאותה נקודת היפוך כלפי התענוג מהשקרי לאמיתי?

כן. זה כאשר אדם באמת מרגיש שכל התענוגים הגשמיים שמהם אנשים נהנים לא נוגעים לו, הוא רוצה משהו נצחי, אמיתי. 

שאלה: יש לבוש שקרי שבו אני נמצא רוב הזמן, ויש צל דאמונה, מקום לעבודה. איך לא לטעות כאשר אתה נמצא בהסתרה בין צל האמונה ובין צל ההתלבשות השקרית?

רק אם אתה עם החברים אתה יכול לא להתבלבל, אז יש לך כל מיני בחירות מגוונות שמשתנות במקומות שלהן ובערך שלהן ואתה מבין במהרה איפה אתה נמצא, איפה האמת ואיפה השקר, ובצורה כזאת אתה עולה אל האמת.

תלמיד: מה זה אור האמונה?

זהו אור שנסתר בפעולות שהאדם עושה בעזרת כוח האמונה. 

שאלה: נניח שאנחנו מתחברות בעשירייה ואנחנו מתחילות להרגיש תענוג מהחיבור בינינו, מהקשר, מהבירורים, מההבחנות המשותפות, מהיחס זו לזו. איך מהתענוג הזה אנחנו בודקות אם זה תענוג של שקר או תענוג אמיתי?

רצוי שתכתבו את השאלה ותבררו אותה ביניכן, ואחר כך נדבר יחד.

שאלה: בפסקה השלישית כתוב "וטרם שיכולים לקבל חיות התורה אנחנו מוכרחים לקבל חיות מדברים גשמיים, מטעם שבלי חיות אי אפשר לחיות.", האם חיות התורה מבטלת את הצורך בחיות מדברים גשמיים?

במשהו כן.

תלמיד: אז יש מידה הכרחית בחיות הדברים הגשמיים?

כן. אתה בכל זאת מרגיש טעמים במזון, במנוחה, לכן יש דברים הכרחיים לחיים שאתה לא יכול להפוך אותם או למחוק אותם.

תלמיד: זה כמו ש"אם אין קמח אין תורה"?

כן.

שאלה: אם האדם מרגיש שהכול זה תענוגים של שקר, קצרים וגם חסרי משמעות, אבל הוא לא מבין מה זה תענוג של אמת, מה זה בעצם תענוג מהתלבשות של אמת?

תנסי לשאול על זה בזמן שאת נמצאת בחיים, ואחר כך תספרי לנו.

שאלה: מהו התענוג שאדם מקבל בלא לשמה? אם הבורא נסתר ממנו, איזה תענוג יש לו שם?

המון תענוגים. כל החיים שלנו זה תענוגים.

תלמידה: גשמיים?

כן, גשמיים.

תלמידה: אבל מרוחניות כביכול אין לו תענוג, כי עדיין הכול נסתר ממנו.

כן.

שאלה: מה היחס שצריך להיות לנו כלפי השקר והאמת ואיך להשתמש בכל אחד מהם כדי להגיע לחיות האמיתית?

להתקרב לאמת, להתרחק מהשקר עד שאנחנו נתחיל להרגיש שאנחנו נמצאים באמת.

שאלה: היום בבוקר העולם שלי התחלק לשניים. העולם הראשון שבו הבורא הוא "טוב והמיטיב" וזה הדבר הגבוה ביותר שיש, וכיוצא מזה תענוג עצום שאני בכלל נמצא בדרך אליו, יש לי רב אהוב, חברים, מקורות. והעולם השני, אלו המלחמות וכל הדברים האלה שאין לאן לברוח מהם. מה כאן שקר, מה כאן אמת? איך לחבר את שני העולמות האלה בתוכך?

להמשיך ללמוד, לקרוא במיוחד את המקורות שלנו ותמיד לחלק, להבדיל בין המטרה השקרית והמטרה האמיתית.

שאלה: יכול להיות שהמקובל רומז לי לבדוק אם אני עדיין משחק עם תינוקת בובה והגיע הזמן שאני אברר איך לעבור לתינוק אמיתי?

יכול להיות.

תלמיד: יכול להיות שתינוק בובה זה הרצון לקבל שלי ותינוק אמיתי זה הרצון לעבוד בעל מנת להשפיע?

כן.

שאלה: מהי בדיוק ההתלבשות של האמת ומה השינוי בנו שמאפשר לנו לקבל מזה תענוג?

התלבשות של האמת היא שאני מקבל תענוגים מדברי תורה, ואני כל הזמן משתדל להיות רק בהם ולפתח אותם.

שאלה: בפסקה הראשונה כתוב, "ובכדי שלא יהיה נהמא דכסופא יש לנו מקום עבודה, היינו שיכולים לעסוק בתורה ומצוות אע"פ שלא מרגישים שום טעם וחיות - וממילא אנחנו יכולים לקבל אח"כ את החיות ולא לפגום במתנה, היינו שהמתנה לא תהיה נפגמת מחמת הבושה הנוהגת במקבל." מה זו המתנה? על מה מדובר פה?

כל התורה, אור התורה, זאת היא המתנה.

שאלה: בקשר לילדה, יכול להיות שזו התגלמות של הרצון לקבל שלנו שלא מקבל פשרות? כי על הבובה הילדה יכולה להשליט את כל הרצון שלה והבובה לא מתנגדת לשום דבר.

כן.

תלמיד: בו בזמן שתינוק בוכה, מתנגד. לכן הילדה מעדיפה את הבובה כי היא יכולה לעשות איתה מה שהיא רוצה.

כן, נכון.

שאלה: האם אמונה זה כלי או אור?

אמונה זה אור.

תלמיד: זה רק אור ואז הוא בונה את הכלי?

כן.

תלמיד: האם התענוג הרוחני מורגש בקביעות בכלי שנבנה?

לא. לא בקביעות.

שאלה: התענוג מהקשר שלנו בעשירייה הוא בינתיים שקרי. איך בכלל לתפוס את עצמנו בהרגשה הזו ולא ליהנות מתענוג כזה?

תמשיכי ואת תתחילי להרגיש איזה תענוג הוא אמיתי ואיזה תענוג הוא שקרי. זה עוד מעט יגיע.

שאלה: באלו רצונות אנחנו משתמשים בשביל לבנות את המסך של הסוכה הרוחנית שלנו?

כל רצון שבו אנחנו יכולים לשמח את החברים.

שאלה: איך להגיע עד ללבוש האמיתי?

ללכת קדימה, לבחור כל פעם תענוג יותר גבוה שאותו אנחנו רוצים לכוון לבורא.

שאלה: עד כמה שאני מבינה, תענוג אמיתי זה קשר עם הבורא בהכול, בשכל, ברגש. האדם מרגיש איך הוא ממלא את הבורא והבורא ממלא אותו, וכל היתר, בינתיים, זה עבודה עליו. יוצא שהדבר היחידי שאני יכולה לעשות בשכל וברגש, זה להתרכז כל הזמן בחיפוש הבורא, לחפש מציאות אחרת שאין לה ממש קשר למציאות הנוכחית. זה נכון?

אני לא יודע. זה איך שזה מורגש.

שאלה: יש לנו הרבה הזדמנויות לחיבור, אבל אנחנו מזלזלים אחד באחר ובחיבור מפני שאנחנו עצלנים ואגואיסטיים, וכמו שאני מבין זו הפסולת, אז אני צריך לשים לב לזה ולרצות תיקון וחיבור. איך לאסוף את הפסולת ובעזרתה לבנות סוכה מעל לראש?

לפי מה שאנחנו לומדים במצוות בניית הסוכה, אנחנו מעלים את הפסולת, הגורן והיקב למעלה מראשינו, כך אנחנו מתייחסים לפסולת.

שאלה: אם חיות נקראת "אור" ו"תענוג" ברוחניות, מה יהיו הלבושים שאנחנו אמורים להרגיש כל הזמן בלא לשמה?

לבושים שמתאימים לתענוגים שאנחנו מקבלים. תענוגים אמיתיים - לבושים אמיתיים, תענוגים שקריים - לבושים שקריים.

שאלה: יוצא שהבורא נותן לנו את כל הלבושים השקריים, כדי שאנחנו נבחר באמת. אבל כפי שאמרת לחלק מהתענוגים השקריים האלה אנחנו לא יכולים לסרב, זה יותר מכל העניינים הבהמיים אוכל, מין, משפחה וכן הלאה. זה נכון, את זה אנחנו לא יכולים לדחות?

אנחנו לא צריכים לדחות אותם, אנחנו פשוט צריכים קצת לעלות מעליהם.

תלמיד: אבל מה עם יתר הרצונות שגם אותם נתן הבורא, שהם כבר רצונות חברתיים, כסף, כבוד, שליטה, פרסום? האם הדברים האלה גם ניתנו למשהו?

גם הם ניתנו כדי שנברר אותם ונעדיף במקומם תענוגים רוחניים.

תלמיד: גם בהם יכולה להיות איזו מידה שאנחנו לא יכולים לדחות. כלומר האדם צריך לעבוד כדי להרוויח.

לכן אנחנו צריכים לברר אותם ומתוכם לקחת את מה שנחוץ לנו.

שאלה: מה הוא היסוד הנכון שצריך להיות לנו כדי לבנות את הכלי הרוחני?

הקשר בינינו צריך להיות כזה, שפשוט אי אפשר לדמיין כמוהו בעולם שלנו.

שאלה: ברגע שמתגלה שאנחנו קיבלנו תענוג מהתלבשויות של שקר, האם זו כבר יציאה למדרגה יותר חדשה עם התלבשות יותר אמיתית?

אני לא חושב שאני צריך לענות על זה. אתם בעצמכם תראו ותגלו כשיבוא הזמן.

תלמידה: אם הייתה כזו התפעלות שנהנינו ממשהו שקרי ועכשיו מתגלית האמת, האם אנחנו יכולים לחזור להתלבשות של השקר?

זה אף פעם לא ניתן. כלומר זה לא בתוכניות של הבורא.

שאלה: אמרת שהקשר בינינו צריך להיות כזה שאי אפשר לתאר אותו בעולם שלנו. איך אנחנו יכולים לתאר לעצמנו את הקשר הזה שאליו אנחנו צריכים לשאוף בעשירייה?

הקשר הוא פנימי נטו בין כל הלבבות בקבוצה.

תלמיד: איזה מין קשר פנימי זה?

קשר בין הלבבות.

תלמיד: יש לי חברים בעשירייה, הם בשיעור עכשיו. מה זה אומר שאני קשור בלב שלהם?

והם בשלך. וכולכם מהווים כביכול לב אחד שפועם יחד.

תלמיד: האם זאת הרגשה משותפת בינינו, בין הלבבות שלנו?

כן.

תלמיד: איך לבדוק את ההרגשה הזאת, אם יש את הלב הפועם הזה בינינו או לא?

תבקשו מהבורא להרגיש כולכם יחד את הלב המשותף.

שאלה: אמרת שצריך להמשיך ללמוד, לקרוא מקורות ולהבדיל בין מטרה שקרית למטרה אמיתית. ובו זמנית אמרת שכולנו גדלים יחד בהתאם לשכל שלנו. איך לעשות שהשכל שאנחנו גדלים לפיו, לא יוביל אותנו בכיוון שקרי? כי אני תלויה בקבוצה שלי ולא רוצה להכניס מטרות שקריות.

במידת הגדילה שלך, תגדלי. תמשיכי, לא לדאוג.

שאלה: איך בעשירייה לבדוק את מהות החיבור שלנו?

פשוט מאוד, תתאספו יחד ותתארו לעצמכן שאתן נמצאות בלב אחד, ורק מתוכו אתן רוצות לדבר עם הבורא, ובכלל עם כל העולם.

תלמידה: איך בעשירייה להיות מוכנים תמיד לקבל את מה שהבורא רוצה לתת?

זה תלוי במידה שבה העשירייה מוכנה לזה.

שאלה: בנוגע לאמת של הבורא, אנחנו תמיד נהיה באמת שלנו, גם אם זה שקר כלפי הבורא, וזו אמת שאנחנו צריכים להכיר, לעבוד ולקבל אותה. אז מה היא האמת האמיתית בינינו לבין הבורא?

היא תהיה האמת ביניכם לבין הבורא.

שאלה: הבורא הוא טוב ומטיב ונותן לנו כל הזמן תענוגים. אנחנו צריכים, כמו שאני מרגיש, לקבל את התענוג הזה כגשמי או כרוחני. הוא אומר שזה תלוי בכלי שלי, ואני רוצה להפוך אותו לכלי רוחני, לכלי אמיתי. האם כלי אמיתי הוא כלי של אהבה, אהבת חברים?

קודם כל, כן.

תלמיד: הבורא מביא לי כל מיני רצונות, הוא מחבר אותי עם החברים שלי בעשירייה, ונותן לי רצונות שהם לעצמי ונותן לי רצונות של החברים, שמעוררים כל מיני רצונות של החסרונות שלהם. אני רוצה שהכלי שלי לא יהיה עבור עצמי, אלא שיהיה כמו צינור מעבר, שאני אבקש כוחות כל הזמן, שימלא אותי בשביל החברים. האם שם אני מגלה את האמת של הבורא בהשתוות הצורה אליו, שאני רוצה להיות ככלי מעבר?

לאו דווקא.

תלמיד: אז איך אני משנה את הכלי שלי?

רק על ידי התפילה.

תלמיד: התפילה היא שאני מבקש לא עבור עצמי, אלא עבור החברים.

כן.

תלמיד: ואז אני מרגיש יותר ויותר שהחברים הם חלק בלתי נפרד ממני, שהם יותר חשובים ממני.

כן.

תלמיד: האם בנקודה הזאת אני מגלה את האמת?

לא.

תלמיד: הנקודה ששם אני מגלה את האמת, היא בין הרצונות הגשמיים שלי לעצמי לבין הרוחניות, זה שאני רוצה להשפיע לחברים, לתת להם את העונג דרכי.

אתה לא יכול שם לגלות את האמת.

תלמיד: אז איפה הנקודה שבה אני אמור לגלות את האמת בהתפתחות של הכלים?

לאט לאט אתה תגלה את זה.

תלמיד: איך בדיוק, בקשר בינינו לבורא?

בקשר בינך לבורא נמצא גם אותו רצון שהוא כולו מכוון לזרים, לחברים, ואחרי כולם לבורא. לכן כתוב "מאהבת הבריות לאהבת ה".

תלמיד: כלומר ברגע שאני מבקש עבור החברים, אני צריך לכוון את זה עבור זה שזה יעשה נחת רוח לבורא, אני משפיע לבורא דרך החברים.

אני הבנתי קצת אחרת. תשמע, לא נורא.

שאלה: תענוג בהתלבשויות של שקר זה לא משהו שהאדם יכול לשלוט בו, אלא זה משתנה ככל שהאדם גדל, ככל שהוא גדל הוא מפסיק לקבל תענוג מזה.

כן.

תלמידה: אפשר לראות את זה כסימן שהוא גדל, אם הוא מתחיל להרגיש משהו כשקר.

כן.

שאלה: האם גם ברוחניות יש גיל מעבר, שיש כל מיני הרגלים של ילד אבל הוא צריך כבר להתנהג כגדול?

זה לא שייך לגיל בעולם שלנו, אבל יש דבר כזה.

תלמידה: האם יש בזה גם ייסורים?

אין בזה ייסורים, יש הכרה.

שאלה: להגיע לגיל 18 בסוכות, למה לא גיל 17 או 12 הוא גיל שלם? האם זה גיל שמגיעים בו לבגרות, זה תשע ספירות?

לא יודע איפה זה רשום כך.

תלמידה: כתוב שכשהילדה מתבגרת ונעשית בת שמונה-עשרה היא מגיעה לגיל בגרות. האם זו השגה?

לא, בחכמת הקבלה מחשיבים רק את גיל 13.

שאלהה: האם פסולת גורן זה הניסיון שלנו בעבודה?

כן.

תלמידה: בצורת מסך?

נניח. אני לא יכול לענות לך, כי את מקבלת הכול בצורה מילולית.

שאלה: איך אני יכול להבדיל בין שקר לאמת, כך שאני אוכל להיות בטוח שאני בקו האמצעי?

הקו האמצעי הוא לא בדיוק באמצע בין שקר לאמת, אלא אנחנו מקבלים אותו מלמעלה. ואז נוכל עם הקו האמצעי לעשות כאלה קשרים שהם מביאים אותנו לבורא.

שאלה: האם אנחנו צריכים להתפלל בכוח ולדרוש מהבורא ביטוש בתר ביטוש, או שאנחנו צריכים להרים ידיים, להיכנע ולהסכים עם הבורא?

גם כך וגם כך.

תלמיד: האם הבורא שולח לנו את כל הצרות כדי שנתפלל כל היום?

צריכים להבין שאנחנו מקבלים מהבורא רק גילויי אהבה.

שאלה: שמעתי שאנחנו לומדים מתוך דוגמה, אבל קשה לתת את הדוגמה הנכונה בעשירייה כדי שזה באמת יקרה כך. אני מרגישה שאנחנו יורדים מהפסים הנכונים ברגע שיש טעות הכי קטנה. מה נחוץ לנו כדי לבנות בסיס חזק?

רק להיות מקושרים מעל כל ההפרעות, זו צריכה להיות נקודת היסוד שעליה אנחנו בונים יסוד של הסולם.

שאלה: פעם סיפרת שהיית יחד עם רב"ש במסעדה, והוא אמר לך שהשף שמאכיל את כולם נהנה מזה שכולם אוכלים, ולא מזה שהוא מרוויח כסף. הבנתי מזה שכך הוא ניסה להסביר שאנחנו צריכים לעשות את אותם דברים רק לא כדי לקבל שכר ותענוג, אלא כדי שאחרים יתענגו. לזה הכוונה?

כן.

תלמידה: עכשיו אנחנו מקבלים שכר כי אנחנו צריכים, זו הכרחיות. האם אנחנו נגיע למצב שבו לא נצטרך לקבל שכר באמת, והשכר שלנו יהיה רק כדי לתת תענוג לאחרים, ורק זה מה שימלא אותנו?

צריכים לעשות תרגילים, ובסופו של דבר מתפילתנו הבורא ייתן לנו כזה כוח.

תלמידה: בזה שאנחנו נהנים מזה שאנחנו ממלאים אחרים?

כן.

שאלה: אמרת שאנחנו גדלים ומתפתחים בהתאם לגיל השכלי שלנו בעבודה רוחנית, ששכל של גיל 5 לא דומה לשכל של גיל 18, מהו הגיל הזה והאם כולנו באותו הגיל בעשירייה?

לא, אנחנו לא באותו הגיל. בעשיריות שלנו יש חברים מכל הגילאים ומכל מידות ההתפתחות. אבל זה לא חשוב, אנחנו חייבים להביא את עצמנו לקשר אמיתי וישיר זה עם זה.

שאלה: האם כדי להרגיש מה האמת בחיי היום יום עלינו לנתח את הכוונות של האנשים שמעורבים באותו אירוע?

לא, אנחנו צריכים כולנו יד להגיע לכוונות דומות זה לזה.

תלמידה: אם מגיעים לבקשה בלב אחד אנחנו גדלים גם אם אנחנו לא מרגישים את התשובה מהבורא לכן אנחנו צריכים לבקש להתחזק באמונה, ובשלבים האלו כשאנחנו מתחזקים באמונה אנחנו צריכים לבדוק אם הלב שלנו תואם לאותה בקשה שאנחנו מעלים.

כן.

שאלה: אמרת להתרחק מהשקר עד שנתחיל להרגיש שאנחנו נמצאים באמת. איך אדם יודע שהוא מתקרב לאמת, אם האגו כל הזמן משכנע אותו גם שהוא בשקר שזה אמת?

אנחנו צריכים להשתדל להיות בקשר ולבדוק את מהות הקשר שלנו, שנהיה מקושרים בצורה אמיתית.

תלמידה: מה עושים כשהאגו משכנע אותך כל הזמן שהשקר הוא בעצם אמת, איך להתייחס למצב הזה?

להשתדל למחוק אותו, לבקש מהבורא שהוא יעזור לך.

שאלה: מה המשמעות הרוחנית של אכילה ושתיה בתוך הסוכה, בהתכללות שלנו יחד?

על זה יש המון חומר. ודאי שאנחנו מעדיפים לאכול ולשתות ולהתפלל בתוך הסוכה.

שאלה: הילדה שמשחקת עם הבובה מביעה דאגה לגביה, והילד האמיתי שבוכה גם הוא נצרך לדאגה הזו. לפי המאמר הילדה מסרבת לדאוג לילד, אבל מקבלת תענוג מזה שהיא מביעה את אותה הדאגה לבובה.

כי בשבילה הילד החי הא לא ילד חי, ואילו הבובה מפלסטיק בשבילה, בובה חיה.

תלמידה: יכול להיות שזה קשור עם זה שהיא עושה דווקא מה שהיא רוצה?

בטח, מה שהיא חושבת.

שאלה: אתמול אחרי השיעור קראנו "עץ חיים" של האר"י, והחברה שקראה בכתה וגם חברות אחרות בכו, האם זו תוצאה מחיבור בינינו או של התכללות?

זו התרגשות שקורת בינתיים. לפעמים זה קורה לכולם, זה טוב.

תלמידה: כשאנחנו מרגישות את זה, זה דבר שבא מעומק הלב, האם זה הלב הפתוח שבו אפשר לעשות משהו מהמצב הזה?

כן, ודאי. תצליחו.

שאלה: האם צריך לחפש מצבים כאלה של שיתוף רגשות כדי להגביר את החיבור?

כן, בקבוצה אנחנו צריכים תמיד להשתדל להיות יחד בחיבור הרגשות.

שאלה: בזמן חג סוכות אנחנו נהנים מצל הבורא, הצל נותן את ההסתרה של הבורא. במה התענוג מההסתר שלו?

דווקא בזה שאנחנו בהסתרה אנחנו יכולים להתקרב אליו.

תלמיד: אפשר להגיד שזה תענוג מאמונה למעלה מהדעת?

כן, במילים אחרות.

שאלה: מתוך גדלות הבורא, מתוך זה שהוא טוב ומיטיב ומתוך החשיבות להשפיע לו, אני כל הזמן נמצא בהודיה לבורא, לא חשוב מה הוא נותן אני מודה לו כי הוא טוב ומיטיב. בזה אני משפיע לבורא, מהנה לו?

כן.

שאלה: איך עלינו לקשור את צל האמונה והסתרת הפנים בחיים המעשיים ובבניין הסוכה?

שום דבר, ללמוד חומר ששייך לחג הזה, על ידי זה אנחנו מושכים את האורות של סוכות מהשמיים לתוך הנשמה שלנו.

תלמיד: מה ההבדל בין חיבור ברגשות בעשירייה לבין חיבור בלבבות?

אין הבדל, זה היינו הך.

שאלה: אני חוששת שאני אבזבז את המתנה כשאני אחווה תענוג שקרי, לכן אני מבקשת רק את היגיעה ולא את המילוי, האם נכון לעשות כך?

גם יגיעה וגם מילוי, אי אפשר לקבל אור בלי כלי, וכלי בלי אור.

שאלה: אנחנו מדברים על הרגשות של תענוג אמיתי. בדוגמה שמשתמשים בפסולת לטובה, כי אצל הבורא הכול טוב, זו עבודה בלשמה?

לא בדיוק. כמובן יש בזה איזה חלק, אבל לא בזה מסתכמת העבודה שלנו, שנאסוף מהעולם כולו ענפים וכל מיני פסולת, לא.

שאלה: אפשר להגיד שתענוג שקרי זו תשובה מייסורים ותענוג אמיתי זה תשובה מאהבה.

כן.

תלמיד: אז תשובה מאהבה היא להתקדם בתענוג אמיתי על ידי זה שהתפילה נעשית מדויקת?

כן.

תהיו בריאים, חג שמח ושניוולד, כל טוב.

(סוף השיעור)