שיעור צהריים 12.03.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק "שמעתי", עמ' 606,

מאמר ק"ד "והמחבל הוי יתיב"

קריין: בעל הסולם, עמוד 606, "שמעתי", מאמר ק"ד, "והמחבל הוי יתיב".

המאמר קצר וגם היסוד שלו הוא קצר. יש בנו, בתוך האדם מחבל שלא נותן לאדם להגיע להתפתחות רוחנית, לדבקות בבורא, וכל הזמן הוא מבלבל את האדם ומרחיק אותו מהמטרה הרוחנית. בואו נראה מה אמר בעל הסולם.

קד. והמחבל הוי יתיב

שמעתי עש"ק בראשית תש"ג

"בזוהר, נח. טופנא הוי, ומחבל הוי יתיב בגויה [מבול היה, ומחבל היה יושב בתוכו]. ושאל, הלא טופנא, שפירושו מבול מים, זה עצמו הוא מחבל וממית. ומאי פירושו, שבתוכו, היינו שבתוך המבול, היה יושב מחבל. וב', ומהו הפרש בין מבול להמחבל.

והשיב, שטופנא [מבול] היינו יסורים גשמיים, היינו יסורי הגוף, שבתוכה, היינו שבתוך יסורי הגוף, יש עוד מחבל, שהוא מחבל את הרוחניות. היינו, שיסורי הגוף מביאים לו לידי מחשבות זרות, עד שמחשבות זרות האלו מחבלין והורגין את רוחניותו."

שאלה: המחבל אלו הביקורות והיומרות שלנו, איך לברוח מהן כדי שהמחבל לא ישים לב אלינו ונוכל להגיע עד הספינה?

אנחנו צריכים לדעת איך להציב את עצמנו כנגדו כך שהשפעתו עלינו לא תהיה כל כך חזקה רצינית ומאיימת.

תלמידה: יוצא שאנחנו בעצמנו המחבלים.

כן, נכון מאוד.

שאלה: הייסורים שלנו, במיוחד הייסורים הגשמיים, הם שונים מאוד בחוזק ובצורה. האם כל הייסורים הגשמיים הגיעו כדי שנהפוך אותם לרוחניים ואיך לעשות את זה?

הכול תלוי בבירור של הבעיות שלך, ועד כמה את מבינה שלמעשה בעיות גשמיות לא קיימות, אלו רק הבעיות הרוחניות שלנו שמשתלשלות אלינו ומתלבשות בבעיות גשמיות כאלה או אחרות.

תלמידה: אם אנחנו באמת מתחברים ועובדים בכיוון הזה אז הבעיות הגשמיות שלנו יהיו אבל נעבור אותן יותר מהר. איך להתכוון לא לכך שהן ייעלמו אבל שנעבוד איתן דרך האור המחזיר למוטב, איך להגיע לזה?

את צריכה לנסות לתאר לעצמך שכל הבעיות הגשמיות שלך יאבדו את הצורה השלילית שלהן ואת להיפך, תשגשגי בהתקדמות שלך לבורא, והבעיות הגשמיות ייעלמו.

שאלה: עלינו להיות במאמץ מתמיד, בהכנה מתמדת למלחמה הזו, איך אנחנו יכולים לעשות את זה בצורה קבועה כך שנעלה מעל המחבלים והמבול?

אנחנו צריכים קודם כל להבין שאין עוד מלבדו ורק הבורא הוא הקובע ועושה את הכול וחוץ ממנו אין שום דבר בעולם. ומה שנראה לנו שישנו עוד כוח או כוחות בעולם שלנו, זה הבורא שמבלבל אותנו שלא נוכל כל כך בקלות לגלות אותו. כי על ידי המאמצים שאנחנו עושים, ורוצים להתקרב אליו, לגלות אותו ולסדר הכול, על ידי המאמצים האלו אנחנו מנקים את כל השטח, את כל העולם מכוחות זרים כביכול שהפוכים מהבורא, ואז אנחנו מצליחים לגלות את הבורא בצורה נכונה, אמיתית.

שאלה: לפעמים אני שומעת ומבינה את מה שאומר המחבל אבל אני מרגישה שאין לי מספיק כוח לעמוד מולו. האם אפשר ליצור מרחב בטוח לעצמי במצב הזה?

על ידי זה שאת מתקרבת לחברים את יכולה להיות באיזשהו מרחק מהמחבל.

שאלה: בכל המצבים שאנחנו מקבלים מהבורא אנחנו טובעים אם אנחנו על אוטומט, והמשימה שלנו היא לצאת מהמבול ולהיות כצופים על כל מצב. האם זאת העבודה?

כן.

תלמיד: ואם אנחנו עוקבים אחרי המצבים שאנחנו עוברים זה יוצא אותו הדבר כמו שהבורא מהנה את נבראיו?

לא, אנחנו צריכים להגדיר איפה אנחנו נמצאים, לקבוע איפה אנחנו נמצאים ביחס לאותן השאלות שמציב בפנינו אותו המחבל.

תלמיד: אם יצאנו מהמצב ואנחנו כבר לא טובעים בו, ועם זאת הוא נשאר בתוכנו ואנחנו כאילו משרתים אותו איך לקרוא לזה?

אנחנו לא מבינים שבצורה כזאת אנחנו לא עושים כלום.

תלמיד: אז איך אפשר לחדד את המצב?

לחדד אפשר רק אם אתה קורא לאותו האויב הרוחני הזה שלך לקרב ואתה מוכן להיות, לעמוד כנגדו.

תלמיד: אבל בסופו של דבר כשמדובר על זה שאנחנו מתקנים את המצב שבו אנחנו נמצאים, זה כמו לעקוף קצת את המלחמה הזאת?

כן.

תלמיד: ואחרי זה ניתנת לנו אפשרות לקבל את המצב הבא ואת המצב שאחריו, וכך אנחנו עובדים על כל מה שמגיע אלינו בזמן אמת.

כן. הכול נכון.

שאלה: עד כמה חשוב החיסרון של התחתון, הפנייה לחברים בעשירייה כדי לסדר את הייסורים הגשמיים ואיך אנחנו יכולים לפתור ברוחניות את הבעיות של החברים?

פנייה לעשירייה ממישהו מהחברים נותנת לכולם הרבה מאוד התפעלות ומנערת את כולם, ואז כולם משתדלים איכשהו לענות על זה בתשובה נכונה, לתת לזה איזשהו מענה נכון, לכן זה מאוד חשוב.

תלמיד: ביררנו עד כמה חשוב החיסרון, הצעקה של התחתון בעשירייה.

כן.

תלמיד: כלומר בלי החיסרון של התחתון לא ניתן לתקן את הייסורים הגשמיים?

לא, אי אפשר.

שאלה: מה יעזור לראות את כל הייסורים הגשמיים והרוחניים כעזרה, להבין ששום דבר לא מפריע אלא רק יותר מעורר ונותן השתוקקות לקבוצה ולבורא?

אם אתן מוצאות מה מפריע לכן להתחבר, עומד בדרככן לחיבור בתוך הקבוצה ואתן פונות יחד לבורא כדי שהוא יחזק את החיבור שלכן, ייתן לכן עוד יותר כוחות כדי שתוכלו להתחבר, אז הכול יסתדר לטובה.

שאלה: איך לשמור על החיבור הפנימי עם העשירייה לאורך כל היום?

אני לא חושב שזה אפשרי, בכל זאת אתם תיפלו - תקומו, תיפלו - תעלו, כי להיות במקום אחד, אין מצב כזה בעולם בכלל.

שאלה: למה בעל הסולם הבין בצורה כזו מדויקת, ברורה, שיש מבול ובתוכו מחבל? למה זה היה כל כך חשוב?

כיוון שכך זה קורה. יש מצב שנקרא מבול ויש גם את המקור של המבול הזה. אפשר לקרוא לזה המחבל, אפשר לקרוא לזה הבורא, הכול ממנו. כך אנחנו צריכים לקבוע.

שאלה: האם מבול זה משהו זמני והמחבל תמיד קיים, או שזה כוח שמגיע בהתאם לנסיבות כלשהן?

למעשה המבול והמחבל הם היינו הך, רק שלפעמים אנחנו מדברים בכללות ואז זה מבול, ואם משהו פועל עלינו בפרטות אז אנחנו אומרים שזה מחבל.

שאלה: כולנו שווים ואני לא רוצה וגם לא מתפעל מאף אחד בשום דבר. בעיות גשמיות יש לי כמו לכולם, אבל החיסרון להנות את הבורא, בזה אני מוצא שמחה, אני לא מרגיש שום בעיות גשמיות. אולי מישהו ישאל, איך אפשר לא לשים לב לבעיות גשמיות, אז כנראה הרוח מפזרת אותן. כי השמחה, החיסרון האדיר להנות את הבורא קיים. איך להביא את כל החברים, את כל הכלי העולמי לשמחה הזאת? אני רוצה לחלוק את השמחה הזאת עם כולם.

זה משהו שצריך לעשות בהדרגה, ולאט לאט כולם יבואו לזה.

תלמיד: אילו פעולות אני יכול לעשות בקבוצה כדי להביא את כולם לזה?

תמשיך לעשות את מה שאתה עושה.

שאלה: אנחנו לומדים ששום דבר לא נעלם ברוחניות. מה זה אומר שהמחבל הורג בתוכי את הרוחניות? מה התפקיד שלו עבורי?

להפחיד אותך, להראות לך שיש מצבים גרועים יותר ושהוא יכול לזרוק אותך לתוכם.

תלמידה: איך אנחנו מתגוננים מפניו?

עליכם להתחבר ביניכם עוד ועוד, ולפנות לבורא שיעזור לכם להתחבר.

שאלה: האם זה עוזר לנו לחלוק בינינו את ההתרשמויות שיש לנו מקריאת המאמר לפני השיעור?

זה טוב מאוד אם אתם קוראים מאמר לפני השיעור, כי אז יש לכם כבר הבנה על מה מדובר.

תלמידה: אנחנו קוראות את המאמר כהכנה לשיעור. האם חוץ מלקרוא את המאמר כדאי ביחד גם לחלוק בינינו את ההבחנות, את ההתרשמויות, את ההתפעלויות שעולות בכל אחת מהמאמר ולשתף עם העשירייה?

לא הייתי ממהר לעשות את זה. קודם כל לברר מה כתוב בדיוק במאמר, וכל יתר הדברים הם אחרי הבירורים, אז נראה.

שאלה: אם אנחנו לא מתקנים משהו ברוחניות, אז זה לגמרי עובר לגשמיות. איך לפי הבעיה הגשמית לברר מה בדיוק צריך לתקן ברוחניות?

אין שום דרך שבה אתן יכולות לברר את המצב שלכן כרגע. מה שאתן כן יכולות לעשות, זה מה שאנחנו לומדים. כלומר, להשקיע את מלוא המאמץ כדי לחבר יחד את כל ענייניך, מחשבותיך. זה מה שצריך.

שאלה: הייסורים הגשמיים הם המבול. האם המחבל יכול להיות קיים גם בלי המבול? ומה ההבדל כשהמחבל בתוך המבול ובלעדיו?

המבול הוא מצב שהאדם מרגיש שמכל הכיוונים מושכים אותו למטה, מטביעים אותו, והוא פשוט נחנק ומת. המבול הוא מצב, פעולה מאוד רצינית, עוצמתית. לכן אנחנו מפחדים ממבול.

שאלה: האם המבול אומר שאנחנו לחלוטין משוקעים באשליה של החושים שלנו בחיי היום יום שלנו? מה הוא אותו מבול שאנחנו מדברים עליו?

המבול מגיע אלינו ומבלבל אותנו כאילו שאנחנו נכנסים לתוך מים שסובבים אותנו ומושכים אותנו פנימה, זה בעצם המבול שלא נותן לנו לצאת. ואז אנחנו מרגישים עד כמה אנחנו נמצאים יותר ויותר בלי אוויר, כלומר בלי כוונות, בלי פעולות של השפעה, אלא רק בעל מנת לקבל שמושך אותנו פנימה כל הזמן עוד ועוד.

שאלה: האם הרגשה של חוסר פחד מגיעה מתוך בורות או מכוח רוחני?

חוסר פחד מרגישים רק מתחילים שעדיין לא כל כך מבינים איפה הם נמצאים.

שאלה: האם יש הבדל בין היחס וההתנהגות במצב כשאני רואה שבתוכי המחשבות הזרות מתחילות לשלוט, לבין שאני רואה שהמחשבות הזרות מתחילות לשלוט אצל חברה?

אין הבדל. בכל מקרה אתן תטביעו אחת את האחרת.

תלמידה: מהמחשבות האלה יוצא שאסור לתת התפעלות. עדיף בכלל לא לשתף בהן כדי לא להטביע אחד את האחר.

כן.

שאלה: אילו מחשבות יצילו אותנו בזמן המבול, כשאנחנו מרגישים שאנחנו נחנקים ושום דבר כבר לא יציל אותנו פה?

אתן צריכות להחזיק יחד, זה העיקר. וכולן יחד צריכות לנסות לעלות, לצאת מהמים, למשוך זו את זו.

שאלה: איך לזהות את המחבל בתוכנו? מה הוא אומר לנו כשהוא מבלבל אותנו?

אנחנו לא יכולים לדעת עליו מראש, אלא רק בתנאי שהבורא מסדר לנו כך את ההתקדמות שלנו, רק מתוך זה אנחנו יכולים לזהות את הכוח שרוצה לבטל אותנו, לבלבל אותנו, שרוצה שאנחנו נטבע בתוך המבול.

שאלה: האם המחבל עובד בשביל הבורא כדי שנתחזק בדבקות בו?

כן.

תלמידה: האם המחבל ומלאך המוות הם היינו הך?

לא. המחבל הוא חלק ממלאך המוות, הוא כאילו רוצה להרוג אותך, אבל בסופו של דבר הוא רוצה שאת תתגברי ותעלי למעלה.

שאלה: בהתחלה היה רק הבורא. ואז הוא ברא את האדם ונתן לו נשמת חיים. לכן האדם הוא יצור נעלה, רק האגו מפריד אותנו. האגו פוחד למות, אבל אנחנו יכולים להפוך את האגו לשותף שלנו ולהגיד לו שנצליח בעזרתו ושזה יהיה נחמד מאוד. האם מה שעכשיו אמרתי נכון?

נכון.

שאלה: האם הסיבה שהבורא נותן את הייסורים הגשמיים היא כדי שנצדיק אותו מעליהם?

כן.

תלמידה: האם זה התיקון, כמו מבחן שהבורא עושה לנו?

כן.

תלמידה: ולמה הוא עושה את המבחן כך, "אני נותן לכם כביכול רע בגשמיות, כדי שמעליו תצדיקו אותי"?

כדי שמעל זה נדע איך להצדיק אותו.

תלמידה: האם זה משהו שאני צריכה להחזיק כל הזמן בראש, לחבר את הייסורים והסיבה שהבורא נתן אותם?

תנסי, כן.

שאלה: למעשה המחבל הוא תפיסת המציאות הלא נכונה שלנו, שמפריעה לנו לראות שהבורא הוא טוב ומיטיב. אנחנו יכולים לבדנו לנסות להתגבר עליו, או שצריכים קבוצה?

האדם לבד לא יכול לעשות את זה.

תלמידה: רק עשירייה?

כן.

שאלה: המחבל בתוך האדם, משפיע על הסביבה?

המחבל בתוך האדם משפיע על האדם, ודרכו על הסביבה.

שאלה: אם אין מצב של לידה, האם זה אומר שאין מספיק עבודה בקבוצה ואני נמצאת באגו?

כן.

שאלה: כתוב בסוף המאמר ש"היינו, שיסורי הגוף מביאים לו לידי מחשבות זרות, עד שמחשבות זרות האלו מחבלין והורגין את רוחניותו." שבן אדם נמצא בייסורי גוף, הוא לא חושב על רוחניות ולא על כלום. איך אנחנו מתגברים על הייסורים האלה של הגוף, כי זה קורה עכשיו כרגע ובזמננו בכלל, יש הרבה ייסורי גוף. איך אנחנו מתגברים ומביאים את זה למקום טוב יותר, כדי שזה לא יחבל לנו ברוחניות?

אנחנו קוראים על זה כל הזמן. קודם כל מתפללים, כל הזמן מתייחסים לבורא ומבקשים ממנו. לבד אי אפשר.

תלמידה: איך עוזרים לחברות להתגבר על הייסורים האלה?

בדוגמה.

שאלה: קשה קצת להבין, למה שהבורא ירצה לנתק את האדם ממנו, כי זה בעצם מה שהמחבל הזה עושה?

כנראה שזה לא מנתק, אלא מרחיק אותו רק לזמן מה.

תלמידה: זה בשביל שהקשר יתחזק בעקבות הניסיון הזה?

כן.

שאלה: איך החיבור בעשירייה שממוקדת בדבקות עם הבורא משנה את התפיסה של הרוחניות שלנו וזה מגן עלינו ממחשבות זרות?

כך בנויה המערכת. במידה שאנחנו רוצים להתרחק מהשפעה לא טובה, מקשר לא טוב, אנחנו יכולים למשוך כוחות טובים.

שאלה: האם הייסורים הגופניים זה דבר שהוא מחויב וחוזר על עצמו כדי שנוכל להגיע להתגברות? והאם ההתגברות זו תכונת חסד?

גם זה וגם זה נכון. זאת אומרת, ייסורים גופניים זה חלק מייסורים בכלל, ואנחנו יכולים להבין שדרך ייסורים גופניים אנחנו גם מתקנים את הכוונות שלנו, הפעולות שלנו, שנהיה יותר קרובים לבורא.

תלמידה: הייסורים הגשמיים זה כל הייסורים שהם עבור עצמי, או רק של הגוף הפיזי?

של הגוף הפיזי, איזה גוף יש עוד?

תלמידה: אנחנו מדברים על כך שיש גשמיות ורוחניות. גשמיות זה כל מה שעבורי ורוחניות זה עבור הבורא?

לא, עוד אין לנו חלוקה כזאת. כל מה שאנחנו מרגישים כהפרעות, זה הכול עדיין הגוף הגשמי וזה הכול הפרעות שמגיעות מלמעלה.

תלמידה: מה המחבל ממית ברוחניות?

בעזרת כל התחושות הכואבות, הלא נעימות האלה, הוא מסיח את דעתנו מהבורא.

תלמידה: אז הוא לא נותן לנו להתחבר כביכול?

כן.

תלמידה: איך להבין שאני מתחברת נכון. זה כמו שלפעמים כשאנחנו מכינים אוכל, יש לנו מתכון איך להכין כדי שהמאכל יצא טעים, אז אני מוסיפה לשם מה שצריך, כדי לא להרוס את הטעם הזה?

אם זה הכול למען הקבוצה, למען הבורא, אז את יכולה להוסיף כל מה שאת רוצה.

שאלה: אז חיבור אי אפשר אף פעם להרוס?

לא. חיבור אף פעם אי אפשר להרוס.

שאלה: תיארת שהמבול זה מצב שבו האדם מרגיש שמכל הכיוונים מושכים אותו למטה, מטביעים אותו והוא פשוט נחנק ומת. האם זה מצב שכל אחד צריך לעבור בדרך, או שאפשר להימנע מזה?

בסופו של דבר צריכים. אבל בגלל שאתם קשורים זה אל זה, אז יש דברים שלא חייבים לעבור על כולם, אלא חלק כן עובדים על זה וחלק לא.

שאלה: כשמגיע המבול, הבעיות הגשמיות, צריך להתחבר עם העשירייה ולבקש מהבורא. מהי הבקשה הנכונה, המילים הנכונות שאיתן צריך לפנות לבורא?

את זה כל אחד צריך להגיד מתוך ההרגשה שלו. אסור לי לפעול בצורה כזאת. תחפרי בתוך עצמך, תמצאי את המילים ותפני לבורא.

שאלה: האם הבורא נותן את המבול כדי לנתק את הקשר בדרגה הזו, ולעורר אותה באיכות חדשה?

כן. כדי להעלות אותנו מהדרגה הזאת לדרגה גבוהה יותר, הוא נותן לנו הרגשה של מבול.

תלמידה: יוצא שאם אדם מנסה בכל זאת להיאחז בזה שהוא כאילו השיג כבר או הבין כבר, אז הוא הפוך, הוא טובע עוד יותר. פה דווקא צריך לחפש איכות לגמרי חדשה, וזה מה שמושך למעלה.

נכון מאוד.

שאלה: מישהו יכול ליפול תחת הבעיות הגשמיות ומישהו אחר יכול להתעלות ולחפש את הבורא. במה זה תלוי?

זה לא מובן לנו. אבל האדם תמיד צריך לחשוב על זה שלפניו הבחירה הנכונה שלו ובצורה כזאת הוא יתקדם.

שאלה: כשאדם נמצא במבול, האם הוא יכול להתפלל? ואם כן, אז מה זה המצב הזה שהאדם לא יכול להתפלל?

אם הוא לא יכול להתפלל, אז זה ממש לא טוב, זה רע מאוד, כנראה שהבורא כבר לא נותן לו מצב כזה של תפילה. אני לא חושב שיש את זה אצל מישהו אצלנו, זה מצב לגמרי תיאורטי. בתורה כתוב על כמה מקרים כאלה, אבל זה בשביל אותם אנשים שעליהם מספרת התורה.

תלמידה: מה לעשות כדי לצאת מהמצב הזה ולראות שיש אפשרות להתפלל?

להתנגד, להתנגד לחושך, לחוסר כוחות, כל הזמן להתקדם לבורא.

שאלה: מאוד קשה לי להבין איך זה שהמחשבות וההרגשות שמגיעות אליי במצב של מבול, הן בעצם מגיעות מבחוץ, מהבורא שממלא את כל המציאות. אני לא תופסת איך זה עובד.

קודם כל נקבל את זה שכך זה עובד. ואחר כך, לא היום ולא מחר, נראה איך זה עובד באמת עם כל התכונות הפנימיות והחיצוניות של המבול הזה. יש הרבה כוחות שפועלים בזה, ואנחנו לאט לאט נכנסים ומדברים על זה.

שאלה: כשאנחנו במבול ואנחנו סובלים, אז כשמתפללים, על מה אנחנו צריכים לחשוב, האם על הייסורים או על המצב המתוקן שאנחנו רוצים להגיע אליו?

אנחנו צריכים להתפלל לבורא שייתן לנו כוח לעלות למעלה מהאגו שלנו שעכשיו רוצה להטביע אותנו במי המבול.

תלמידה: כשאני מבקשת כוח, ובזמן הזה אני כל הזמן חושבת על הייסורים ועל הסבל, האם הוא ייתן לי את הכוח של הסבל או כוח להשתחרר מהסבל?

אני לא יודע. הבורא תמיד עושה את מה שלטובתך, או שייתן לך כוח להתגבר על מצב לא טוב שהוא הכניס אותך אליו, או שייתקן את המצב הלא טוב ביסודו. אולי הוא רוצה לתת לך עוד זמן להיות בכוח הרע הזה כדי לתת לך אחר כך כוח טוב גדול יותר.

שאלה: האם המידה שהמחבל משפיע עלינו תלוי בשורש הנשמה שלנו?

כן, וגם במחבל עצמו. את זה הבורא קובע.

שאלה: כשהבורא נותן לחברה בעיה גשמית במשך הרבה שנים וזה לא נפתר בשום צורה, איך על החברות להסתכל על הבעיה הזו? האם זה בכוחות העשירייה לשנות את הבעיה הזו?

להתפלל לבורא כולן יחד.

תלמידה: על מה לבקש?

על הבעיה שלהן, על זה שיש בעיה בבריאות או במשהו אחר. תבקשו.

תלמידה: איך להתגבר על זה? זה הרי לוקח כוחות גם ממנה וגם מהעשירייה כי היא כל הזמן נמצאת בזה. איך להסתכל על הבעיה הזו?

כמו שאמרתי, רק להתפלל, לבקש.

שאלה: האם אנחנו צריכים לחכות שהחברה תפנה אלינו לעזרה כאשר אנחנו רואים שהמבול מכסה אותה, או שאנחנו לא צריכים לחכות לפנייה שלה אלינו?

אנחנו לא צריכים לחכות, אנחנו צריכים להתפלל עבור כל החברות שלנו בעשירייה שהבורא עוד יותר יקדם אותנו.

שאלה: האם כל העיכוב בשביל שנתחבר יותר? זה לא חייב להיות בגלל שחבר מקבל כבדות, אלא זה בגלל כל המצב.

נכון.

שאלה: כשיש בחירה בין שתי מצוות, באותו רגע אתה לא יכול לבחור ביניהן, כי גם זאת חשובה וגם זאת חשובה. המצב כאילו מותח אותך לשני הצדדים, לא ברור לך מה קורה. איך לפעול באותו רגע, האם צריך לעצור או לשים את הבירור בצד או לדחות אותו?

לא. אם אתה תדחה, אז לא תעשה כלום. לכן קח אחת מהן, לא משנה איזו, זו שקרובה יותר אליך מימין, ואחריה את השנייה.

תלמיד: אם זה קורה בשיעור, אז האם אני לא צריך לשמוע את החברים, אלא לברר את זה?

לא, אם זה בשיעור, אז אתה צריך לחלוטין להיות מחובר עם החברים.

שאלה: איך לעזור לחברה שעד כדי כך בתוך המבול, כלומר בבעיות הגשמיות שלה שאפילו לא יכולה לראות את הדוגמה שלנו שעשויה למשוך אותה מהמבול? ולפעמים נראה שאנחנו עומדות ממש על סף הכוחות שלנו, אבל החברות עד כדי כך רחוקות שנדמה שהחוט הזה תכף יקרע בינינו, מה לעשות במצב כזה?

אני מבין אותך, אבל אין מה לעשות. אתן צריכות יחד לחזק את הקשר ביניכן ובאותו זמן גם לפנות לבורא.

שאלה: המאמר הזה הזכיר לי משל על מלך ועבדו. במשל המלך אמר לעבדו שהוא חסר השכלה וטיפש. במה הטיפשות שלנו, האם בזה שאין לנו אמונה?

את צריכה הרבה פעמים לקרוא את אותו המאמר, ואחר כך לדון עם החברות, רק אז תשמעי את מה שאני אומר בשיעור.

שאלה: איזה כוח עוצמתי יכול לגרום למחבל לעזוב אותנו, האם קודם תפילה או קודם כוונה?

תפילה עם כוונה, שאתם רוצים רק להיות מחוברים עם הבורא, עד שהמחבל עוזב אתכם.

שאלה: במה שונה מצב המבול מהמצב הסופי של הים שבו אנחנו מוכנים למות?

זה לא אותו הדבר, אלה מצבים שונים. אחד הוא ביציאה ממצרים, והאחר הוא מצב שונה לגמרי בדרך.

תלמידה: כשהחושך מכסה אותך, אז הרוחניות לא נראית כהצלה אלא ההפך כמוות.

איך שתחליטי, כך שיהיה בינתיים.

(סוף השיעור)