שיעור בוקר 25.10.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 251, "בית שער הכונות",

פרק ד', דברי האר"י אותיות מ"ו – מ"ט

קריין: כתבי בעל הסולם, עמ' 251. "בית שער הכונות", פרק ד׳, אות מ"ו, דברי האר"י.

אות מ"ו

"ואין הכוונה ח"ו עליה עצמה, רק על הארת ז"ת שבה המתלבשים בי"ס דאצילות, אך עצמות ממשות ז"ת שבה נשארו למעלה במקומו, רק ניצוצי אורם הם היורדין להתלבש באצילות, ונק' רישא דעמא. ולכן נקרא אנ"י ונק' אי"ן, ודא מלכות דא"ק וכתר דאצילות והבן."

אות מ"ז

"וז"ש באד"ז דרפ"ח, ובג"כ אקרי ע"ק אין, דביה תליא אי"ן בגין דהאי חכמתא סתימאה אקרי אי"ן, דביה תליא, דביה מתפרשין תלת זמנין כו' שהוא חכמה דא"ק, המתלבשת בעתיקא, שהוא כתר דאצילות ואז נקרא אי"ן."

אות מ"ח

"הרי אם ירצה המעיין להעמיק בדברינו אלה, יסתכל, היות א"ס פנימית לעולמות ומקיף כל העולמות, ורגלי קומת א"ק המלביש את א"ס מבריח עד סיום כל העולמות אבי"ע. ואצילות לבוש לז"ת דמלכות שבו, וכל בריאה לבוש לז"ת דמלכות דאצילות, וכל היצירה לבוש לז"ת דמלכות דבריאה, וכל עשיה לבוש לז"ת דמלכות דיצירה."

כל העולם התחתון הוא לבוש לז"ת, למלכות של העולם העליון.

קריין: אור פשוט, אות מ"ח.

פירוש אור פשוט לאות מ"ח

"ורגלי קומת א"ק המלביש את א"ס מבריח עד סיום כל העולמות אבי"ע: היינו רק א"ק הפנימי, הנקרא הוי"ה פנימאה, אבל פרצוף ע"ב דא"ק אינו נמשך עד לעוה"ז, כי הוא מסתיים על הטבור דא"ק הפנימי. וגם פרצוף ס"ג דא"ק, אע"פ שמתחילה היה מתפשט בשוה עם רגלי א"ק הפנימי, מ"מ בצמצום ב' דא"ק, חזר ועלה למעלה מטבור דא"ק, כנודע. הרי שרק א"ק הפנימי לבד, מתפשט עד סיום כל עולמות אבי"ע. וע"כ מדייק הרב לומר "א"ק המלביש את א"ס" שהוא רק א"ק הפנימי שבתוכו קו א"ס ב"ה כנודע."

יפה.

שאלה: מה יפה?

יפה שהוא כותב שעולם אדם קדמון מלביש על אין סוף ומבריח מקצה לקצה, שכל העולמות מתלבשים עליו, ובסופו של דבר כולם יכולים להיתקן על ידי הקו. אנחנו גם יכולים להיכנס לאותו קו ולהשתתף ולגרום לתיקון של כל העולמות.

קריין: אות מ"ט בדברי האר"י.

אות מ"ט

"והיה עקביים דא"ק מתלבשים בי"ס דעשיה. וכ"א כלולה מק' הרי אלף יומין דחול, כי שם הקלי' כולם. ובהשתלם להזדכך ולהתברר האור מעולם העשיה, שהוא יסוד יעקב, י' עקב. כי הם עשר ניצוצי אורה הניתנין בעקב שהוא עולם העשיה, כי אז בעקבא משיחא הוא א"ק חוצפא יסגא."

קריין: אור פשוט, אות מ"ט.

פירוש אור פשוט לאות מ"ט

"עקביים דא"ק מתלבשים בע"ס דעשיה: כבר נתבאר לעיל, כי אע"פ שבצמצום ב' נעשה סיום חדש בתנה"י דא"ק, דהיינו על בחי' החזה דפרצוף זה. מ"מ אין הצמצום הזה נוגע רק אל ע"ס דנקודים וכן אל עולם האצילות, שרק הם נגבלו ע"י צמצום ב', וכלהו רגלים דה"פ אצילות מוכרחין להסתיים על הפרסא, משא"כ א"ק עצמו לא נשתנה כלום, והוא מסתיים בנקודה דעוה"ז כמו מטרם צמצום ב'. וזה אמרו "עקבים דא"ק מתלבשים בי"ס דעשיה" אמנם אין לטעות בזה שהם מאירים שם מבחינתם, כי אין א"ק מאיר אלא לאצילות בלבד, וזו הפרסא שהופרסה בין אצילות לבריאה, ומכסה על אורות דאצילות שלא יעברו לבריאה, הנה היא מכסה גם על עקביים דא"ק שבבי"ע, ובי"ע אינם יכולים לקבל מאורם, רק בחינת אור של תולדה שאין הפרסא מעכבת עליו."

שאלה: מה זה "אור של תולדה שאין הפרסא מעכבת עליו"?

זה לא אור שמגיע מלמעלה, נתקע בפרסא ולא יכול לעבור, אלא זה אור של תולדה.

שאלה: מה זה במהות? האם אנחנו יכולים להתקשר אליו, הוא קרוב יותר אלינו?

זה אור של צמצום ב' שיכול לעבור את הפרסא, אור דחסדים. לאור חכמה אסור לרדת למטה מפרסא.

קריין: שוב אור פשוט אות מ"ט.

פירוש אור פשוט לאות מ"ט

"עקביים דא"ק מתלבשים בע"ס דעשיה: כבר נתבאר לעיל, כי אע"פ שבצמצום ב' נעשה סיום חדש בתנה"י דא"ק, דהיינו על בחי' החזה דפרצוף זה. מ"מ אין הצמצום הזה נוגע רק אל ע"ס דנקודים וכן אל עולם האצילות, שרק הם נגבלו ע"י צמצום ב', וכלהו רגלים דה"פ אצילות מוכרחין להסתיים על הפרסא, משא"כ א"ק עצמו לא נשתנה כלום, והוא מסתיים בנקודה דעוה"ז כמו מטרם צמצום ב'." צמצום ב' מתחיל לפעול רק על אותם פרצופים שיוצאים אחרי נקודות דס"ג. "וזה אמרו "עקבים דא"ק מתלבשים בי"ס דעשיה" אמנם אין לטעות בזה שהם מאירים שם מבחינתם, כי אין א"ק מאיר אלא לאצילות בלבד, וזו הפרסא שהופרסה בין אצילות לבריאה, ומכסה על אורות דאצילות שלא יעברו לבריאה, הנה היא מכסה גם על עקביים דא"ק שבבי"ע, ובי"ע אינם יכולים לקבל מאורם, רק בחינת אור של תולדה שאין הפרסא מעכבת עליו."

יש אורות שאפשר לקבל למטה מפרסא, ויש אורות שאי אפשר לקבל למטה מפרסא.

שאלה: כתוב "כי אין א"ק מאיר אלא לאצילות בלבד, וזו הפרסא שהופרסה בין אצילות לבריאה, ומכסה על אורות דאצילות שלא יעברו לבריאה,". האם אפשר לקשור פה את הנושא של לשמה ולא לשמה לעבודה שלנו או שעדיין לא?

לא, אל תתבלבל, לא כדאי.

תלמיד: מה זה שהוא כותב ש"הפרסא שהופרסה בין אצילות לבריאה," מאיפה זה מגיע?

זה מגיע מצמצום ב'. בנקודות דס"ג נעשה צמצום ב', מלכות עלתה בפרצוף נקודות דס"ג לבינה דנקודות דס"ג, ושם הופרסה הפרסא, הגבול, ולמטה משם האור העליון לא יכול להופיע.

תלמיד: כתוב "מכסה על אורות דאצילות שלא יעברו לבריאה," מה זאת אומרת שלא יעברו לבריאה?

אורות שנמצאים למעלה מפרסא, שנמצאים באזור האצילות, לא יכולים לעבור את הפרסא ולהיכנס למטה מפרסא שהוא האזור של הבריאה. בריאה היא בר ממדרגה, בר מאצילות.

תלמיד: האם העבודה שלנו היא לנסות לעבור את זה?

העבודה שלנו היא להעלות את כל הכלים שלנו מבי"ע לאצילות, לתקן אותם, לקבל בהם אור עליון, ואחר כך להוריד את כל הכלים עם האורות למטה מאצילות, למטה מפרסא, ואז יהיה גמר התיקון.

תלמיד: איך עושים את זה בדיוק, כמו שאנחנו לומדים כל הזמן?

כן, ככה זה. ואז סיום הפרסא יגיע לסיום כל העולמות, לסיום א"ק, וזה נקרא "שיעמדו רגליו על הר זיתים".

שאלה: מה זה אומר שעולם אדם קדמון מתלבש בעשר ספירות של עולם העשיה?

עולם אדם קדמון מתלבש גם בעולם העשיה וכך מאיר. כל עולם מתלבש בעולם שמתחתיו וכך מאיר לכל העולמות עד הסיום.

תלמיד: עולם העשיה הוא העולם העבה, הגס ביותר, איך העולם הגבוה ביותר מתלבש בעבה?

הוא מתלבש בו כך כדי להאיר לפחות במשהו לאלה שנמצאים למטה. כל עולם עליון רוצה להתאים את עצמו לכמה שיותר כלים תחתונים כדי לתקן אותם, להשפיע עליהם ולהעלות אותם.

תלמיד: איך מקובל משיג כזאת תמונה מורכבת? ברור שיכולים להיות מצבים שונים שהוא נמצא בהם, אבל יוצא פה שהוא תופס את התמונה כולה ואת הקשר בין מרכיבים שונים, תחתונים ועליונים. איך הוא משיג את כל זה כמערכת?

זה נפתח כך. הוא מתקן כלים שונים כל פעם יותר ויותר, הכלים האלה מתחברים ביניהם, וכך הוא מבין ומתחיל להרגיש את השפעת הכלים אלה על אלה. זה דומה לכל מיני חכמות שאנחנו לומדים בעולם הזה.

שאלה: הורגלנו שעולם התיקון הוא עולם האצילות, וכאן אנחנו רואים, אומנם בעקבות צמצום ב', שעולם אדם קדמון מתחיל לתקן למעשה את העקבים של י' ספירות דעשיה, הוא כאילו מבטל את עולם האצילות ששם אמורים להתבצע כל התיקונים. האם תוכל להבהיר את זה?

כל האורות מלמעלה עוברים דרך כל העולמות עד הסיום, עד שיעמדו רגלין ברגלין, ועולם האצילות גם ירד לרגלי דא"ק. לכן כל העולמות פועלים כך, ואין כאן שום דבר שיכול להתקיים אחד ללא האחר. לכן האור שמאיר דרך עולם אדם קדמון הוא מאיר לעולם האצילות וכן הלאה למטה עד כל הסיומים.

תלמיד: מוזכר גם שעולם אדם קדמון מטפל בעולם הקליפות. האם בכך מוסבר למעשה שמדלגים על עולם האצילות, ורק עולם אדם קדמון מטפל בעולם הקליפות?

הוא לא יכול לטפל בעולם הקליפות כי אין לו קשר עם עולם הקליפות. עולם האצילות מטפל בכל אלה שנמצאים למטה מטבור דא"ק, לכן כל הכלים השבורים מטופלים רק על ידי עולם האצילות. א"ק עובד לפי צמצום א' ואצילות עובד לפי צמצום ב', ולכן רק הוא קרוב ומסוגל לתקן את כל הכלים השבורים שנמצאים בבי"ע, למטה מפרסא.

שאלה: מה זה פרצוף א"ק הפנימי?

גלגלתא.

שאלה: אמרת שאנחנו על ידי האין סוף יכולים למשוך תיקון לכל העולמות. איך בקריאה שלנו אנחנו יכולים לקרב את כל הנבראים?

אנחנו, על ידי זה שמתקרבים בינינו, גורמים לכל העולמות להתלבש נכון יותר זה על זה ולהעביר מאור המחזיר למוטב מלמעלה, מכתר של א"ק, עד מלכות דעשיה.

תלמיד: מה אנחנו צריכים לחשוב בזמן הקריאה?

שאנחנו רוצים לייחד את הכול. על ידי תפילות, מעשים, העלאת מ"ן, החיבור שלנו, על ידי כל מיני פעולות, אנחנו בעצם גורמים לזה שכל הכלים יתחברו יחד.

תלמיד: האם זאת צריכה להיות המטרה שלנו?

כן. אנחנו צריכים לתקן את הכול, את כל הנשמות. אנחנו צריכים להחזיר את האדם הראשון לתפקיד, לתפקידו השלם.

שאלה: מה זה "אלף יומין דחול"?

זה מה"זוהר", זה מופיע אצל בעל הסולם הרבה פעמים. כשמדברים על גמר התיקון, אז מדברים על זה שאלף ימים דחול נעשו קדושים.

תלמיד: אנחנו נמצאים בימי החול האלה?

לא. זה לא שייך לתקופות, זה מושג. לא כדאי להיכנס לזה יותר, אני גם לא יודע איך להסביר את זה בצורה פשוטה. לבלבל אתכם אני לא רוצה, לכן נשאיר את זה כך. נכתוב בצד שיש לנו לברר מה זה "אלף ימין דחול".

שאלה: האם ניתן להשתמש ב"בית שער הכוונות" כדי לשפוט טוב יותר את עצמנו לגבי נוכחות או היעדרות של כוונות מסוימות?

זה לא שייך לכוונות שלנו. זו פשוט הקדמה לסידור שבעל הסולם התכוון או לא התכוון לכתוב, לכן כך הוא קרא לזה. עוד מעט נסיים את החלק הראשון של הספר ואחר כך נראה איזו ביקורת הוא עשה על כמה מקובלים. נראה את זה בזמנו.

קריין: בתוך אור פשוט, פסקה שניה של אות מ"ט.

"עשר ניצוצי אורה הניתנין בעקב שהוא עולם העשיה: זהו מטעם המלכות שנגנזה ברדל"א, ואריך אנפין לא יצא אלא בט' ספירות בחוסר מלכות. (כמ"ש הרב בע"ח בשער א"א פ"ב ובתלמוד ע"ס חלק י"ג אות י"ט וכ' ע"ש). היינו מלכות דצמצום א' שנגנזה ברדל"א כנ"ל, בסוד אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. וז"ס ג' הרישין שאומר הזוהר, אשר רדל"א נתקן בסוד דא לעילא מן דא, וא"א נתקן בסוד דא לגו מן דא. כי מלכות האמיתית דא"ק אינה משמשת כלום באצילות, ונגנזה ברדל"א, וע"כ הוא נתרחק מלהאיר באצילות, כי נפרש מהם בסוד דא לעילא מן דא, כי הוא נסתלק לעצמו לעילא ואינו מאיר כלל באצילות, וע"כ יצא א"א בחוסר מלכות. ונודע, שיש ערך הפכי בין כלים אל אורות, כי חסרון מלכות פירושו שחסר אור הכתר שהוא יחידה, כי אז עולה החכמה בכלי דכתר ובינה בכלי דחכמה וכו' עד שאור המלכות בכלי דיסוד, ע"ד שביאר הרב בע"ב דא"ק בע"ח בשער מטי ולא מטי. וז"ס שא"א נתקן דא לגו מן דא, כלומר אור חכמה בכלי דכתר, שז"ס ב' הרישין: כתרא, ומו"ס, שהם דא לגו מן דא.

ונודע, שז' מלכין דנקודים היו מתפשטין עד לעוה"ז, דהיינו עד סיום כל בי"ע, כי ע"י הארת ע"ב ס"ג חזרה וירדה ה"ת מנקבי עינים אל מקום הפה דג"ר דנקודים, ואז בקעו וביטלו הפרסא הנעשתה מהסיום החדש, כי שמשו עם בחינת מלכות דא"ק מן צמצום א', כמ"ש בתע"ס חלק ז'. וע"כ נשברו ונפלו לקליפות.

ובעולם התיקון שחזרו ונבררו הכלים מן קליפות בי"ע, המה לא נבררו רק מן ט"ס הראשונות, דהיינו מבחינת ט"ס דא"א, אבל מבחינת המלכות דז' המלכים לא יכלו להתברר, מחמת שאין כלל זווג על מלכות זו, כי נגנזה ברדל"א, בסוד דא לעילא מן דא, כנ"ל, ולפיכך נמצא שבכל משך שיתא אלפי שני, דהיינו מטרם שיתגלה הזווג על המלכות דרדל"א, בסוד אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה, נמצאים נשארים הכלים דבחינת מלכות דז' המלכים תוך הקליפות דעולם העשיה. וזה אמרו "עשר ניצוצי אורה הניתנים בעקב שהוא עולם עשיה" דהיינו עשר ניצוצין של המלכיות דז' המלכים, התקועים תוך הקליפות, שאי אפשר כלל לברר אותם קודם גמר התיקון.

וזה אמרו "ובהשתלם להזדכך ולהתברר האור מעולם העשיה וכו' יעמדו רגליו על הר הזיתים וכו' וישתלם קומתו" דהיינו בגמר התיקון, אחר שיושלמו להתברר כל בחינות הרפ"ח ניצוצין, ואז יתבררו ג"כ אלו עשר ניצוצי אורה הניתנין בעקב, כי אז תתגלה המלכות דא"ק שהיא ה' גדולה, דהיינו מלכות דצמצום א', וייעשה עליה הזווג דרדל"א, אשר קומת זווג זו, תברר ותעלה את עשר ניצוצי אורה הניתנים בעקב, כי יתבטל צמצום ב' עם הפרסא שבין אצילות אל בריאה, ויתפשטו אז רגלין דכל ה"פ אצילות, עד הנקודה דעוה"ז בשוה עם רגלי א"ק, שז"ס מטי רגלין ברגלין, כי רגלין דפרצופי אצילות ימטו לרגלי א"ק, ואז יבא משיח בע"ה, ומחת לצלמא על רגלוהי."

כל העולמות יתפשטו עד הסיום של א"ק ולא יצטרכו עוד לברר שום דבר מהכלים השבורים, הכול יהיה מתוקן ויהיה גמר תיקון.

שאלה: מה זה רדל"א?

"רדל"א" זה קיצור של רישא דעוד לא ידע. זה ראש שלא מגולה שנמצא בעולם האצילות, ויתגלה רק בגמר התיקון בצורה השלימה.

שאלה: מה מיוחד במלכות של א"ק שהיא נגנזה ברדל"א?

מלכות נגנזה ברדל"א, זה שאנחנו לא יכולים לברר את המלכות כולה מפני שאין לנו זיווג שלם על הרדל"א.

שאלה: מה הסיכום של השיעור?

הסיכום של השיעור הוא שאנחנו צריכים להשתוקק לגמר התיקון, עד שיתגלו רגלין ברגלין ולא יהיה יותר מה לתקן. נתקרב למצב הזה ככל האפשר.

(סוף השיעור)