שיעור בוקר 05.08.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 150,

הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", אות כ"א

קריין: כתבי בעל הסולם, הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", אות כ"א.

אות כ"א

"ועתה מובן היטב, למה לא מובא תשובתם של המלאכי מעלה, בדבר בריאת האדם, שעמדנו בהמדרש כנ"ל באות י"א ע"ש. להיות, שעל אדם של עתה, לא הסכימו אפי' מלאכי חסד וצדקה, כי יצא כולו מתחת השפעתם, ונעשה סמוך על שלחן של הס"א, כנ"ל, והיינו שמסיים המדרש, שנטל האמת והשליכו לארץ, מיד אמרו כולם תעלה האמת מן הארץ. כלומר, שאפי' מלאכי חסד וצדקה, התחרטו על הסכמתם, כי אדעתא דהכי לא הסכימו מעולם, שיתבזה האמת וכו'. שמקרה הזה, קרה בעת אכילת העצה"ד, שנעדר האמת מהנהגת קיום המציאות, כי נכשל ונחלש כח הבירור, המוטבע באדם מצד היצירה, שאופני פעולתו, היה ע"י הרגש מר ומתוק, כמו"ש לעיל באות ט"ז, עש"ה. כי השפע של קיום, שהם רפ"ח בחי' שונות, כבר היו ברורים, כשמש בצהרים, ומחוברים במערכת הקדושה, וחיך אוכל יטעם, לקרב ולהשתלם, בכל הנאהב והמתוק, ולדחות כל המר, והרע לו, באופן שלא יכשל אדם בהם, כנ"ל עש"ה. אמנם אחר הטעימה הראשונה של עצה"ד, שבחמתה נתדבק בהם, צורת גדלות הקבלה העצמיית, ונעשה גופם עם הקדושה, ב' הפכים, כנ"ל. אז הגיע השפע של קיום, שהיא רפ"ח הבחי' הנ"ל, לידי הס"א. ונמצא שרפ"ח הניצוצין, שהיו כבר ברורים, חזרו ונתבלבלו בידי הס"א, ונולד צורה חדשה בהמציאות, שה"ע הצורה, שתחילתה מתוק וסופה מר. כי כן נשתנה, צורת הרפ"ח בידי הס"א, שאור התענוג, שעל ידיהם מביא פירוד, וטפה של מרה כנ"ל. שזה הוא צורת השקר, אבי אבות החורבנות. וכל בלבול. וז"ש שנטל האמת והשליכו לארץ, וע"כ ניתוסף להאדם, מתוך עטיו של נחש בירור חדש, שהוא כח הפועל השכלי, שאופני פעולתו ע"י בירורי אמת ושקר, שמוכרח לשמש עמו, בכל משך זמן מהלך התיקונים. שבלעדו הוא נמנע התועלת, כנ"ל באות ט"ז, עש"ה. ובוא והשכל כמות הבלבול שנתהוה, בסיבת נפילת הרפ"ח ניצוצין לידי הס"א, כי בטרם שטעמו מעץ הדעת, לא יכלה האשה, אף לנגוע בדבר האסור, כנ"ל באות י"ז, דאפי' בקירוב נגיעה לעץ הדעת, תיכף טעמה, בו מרירות בטעם מות, דע"כ הבינה והוסיפה, גם באיסור נגיעה, כנ"ל ע"ש, ואחר טעימה הא' שכבר שלטה הנהגת הס"א והשקר בקיום המציאות, נעשה להם האיסור כ"כ מתוק בתחילתו, עד שלא יכלו עוד לפרוש הימנו, כמ"ש ז"ל, שאמר אכלתי ואוכל עוד כנ"ל".

שאלה: אם כתוב פה שהאישה לא יכלה לגעת בפרי האסור, לטעום ממנו, אז למה בסופו של דבר קרא החטא?

אלו שאלות שלאט לאט נפתור אותן.

שאלה: איזה בירור של אמת טמון בנו מהטבע שהוא זה שנעלם?

מר ומתוק, אמת ושקר. אנחנו נשארנו רק בעניין מר ומתוק, ואמת ושקר נעלמו.

שאלה: אם רוצים לצאת משליטת הסטרא אחרא, אז האם מתחילים במר ואז יש התגברות?

אנחנו בכל מקום הולכים אחרי המר, אומנם רוצים בכל שלב לקבל ולטעום מתוק.

שאלה: למה הוא כותב "וכל בלבול. וז"ש שנטל האמת והשליכו לארץ"? ההרגשה היא שכל הזמן הוא כותב על בלבול, למה?

כי אנחנו מבולבלים, לפי האמת עלינו להשתוקק לנתינה, להשפעה ולדבקות, ולפי הבלבול שלנו אנחנו נמשכים אחרי הדבר ההפוך.

תלמיד: מסתירים את האמת, כלומר הכול שקר.

כן, הכול שקר.

תלמיד: איך אנחנו הופכים את השקר לאמת?

תתאזר בסבלנות ותלמד איך להגיע מהשקר שאתה נמצא בו לאמת.

תלמיד: האם חכמת הקבלה מביאה אותנו לאמת?

כן, זה כל העניין של הלימוד. מה צריכים עוד? אנחנו נמצאים בעולם הזה כמה שנים כדי לעלות מהשקר לאמת.

תלמיד: למה זה נעשה כך?

כי רק בעולם הזה, רק בתקופה כזאת, מה שנקרא שאתה חי בעולם הזה, אתה נמצא בשקר, אבל יש לך קשר עם האמת.

שאלה: באותו משפט בהתחלה הוא כותב "שנטל האמת והשליכו לארץ", שאיבדנו את היכולת לעשות בירור של אמת, ובהמשך המשפט הוא כותב ש"ניתוסף להאדם, מתוך עטיו של נחש בירור חדש, שהוא כח הפועל השכלי, שאופני פעולתו ע"י בירורי אמת ושקר".

אתם צריכים להיכנס לתוך מה שכתוב, אתם צריכים להתבלבל טוב כך שממש לא תדעו ימינה ושמאלה. אחרי הבלבולים האלה ואחרי כל מה שתחפשו, תבינו שזה לא אפשרי אלא רק על ידי זה שאתם מתקרבים לבורא. אז תתפללו ותקבלו הארה נוספת שתעזור לכם לראות מה הם אמת ושקר לא לפי מה שאתם מבינים, אלא כבר בהבחנות חדשות. כך זה יסתדר.

שאלה: מה המשמעות של המשפט האחרון, "אכלתי ואוכל עוד"?

לפי טבע האדם שנמצא בעולם הזה, האדם אומר "לא אכפת לי מה שקורה, אני צריך ללכת ולקבל תענוגים, בלי זה אין לי חיים, "אכלתי ואוכל עוד", כי בלי זה אני מגיע למוות", כלומר "טוב לי מותי מחיי". "טוב לי מותי מחיי" אפשר לפרש כך, "אני מעדיף לחיות בניתוק מהבורא ובקבלת התענוג על מנת לקבל וזה בשבילי נקרא חיים, אני קובע שאלו החיים". הוא לא הולך למות, אלא הולך לקבל תענוגים של פירוד.

שאלה: לפני שאדם וחווה בחרו תענוג למען עצמם הם היו בהשפעה טהורה, ואז פתאום כשהם טעמו למען עצמם זה מצא חן בעיניהם, למה?

מפני שכלפי הרצון לקבל, לקבל תענוג בעל מנת לקבל זה הדבר הכי טבעי. לכן הם מרגישים שזה הרבה יותר מתאים להם מאשר הדבקות שהייתה להם בעל מנת להשפיע. לפי הכלים, לקבל ישירות לתוך הרצון לקבל זה דבר טבעי וטוב, לא צריכים לעטוף את הפעולה בכוונה על מנת להשפיע שבה צריכים להתנתק מהרצון לקבל, להתעלות מעל הרצון לקבל, להעריך את הנותן יותר מאשר את הרצון לקבל של עצמו, ובצורה כזאת לעשות פעולה על מנת להשפיע לו. זו פעולה מאוד קשה, לא יכולים לעשות אותה לבד, אלא צריכים לקבל לזה כוח מלמעלה.

תלמיד: האם הירידה הזאת נמשכת עד הנקודה התחתונה ביותר ומבינים שזה הורג אותם אבל לא מסוגלים לעצור, או שהם לא מבינים שזה הורג אותם?

בזמן שהם מקבלים אור שנכנס לתוך הכלי על מנת לקבל הם לא יכולים לשנות את דרכם, אלא עד שלגמרי לגמרי הם יפלו. אין כוח להפסיק את הקבלה על מנת לקבל באמצע, מאיפה תיקח את הכוח הזה?

שאלה: האם לפני החטא הם לא יכלו להתקרב לעץ הדעת, ואחרי החטא זה קרה מעצמו? האם בשבילנו ההתקרבות הזאת שייכת לבחירה שלנו?

זה נמצא בתוכנו. בתוכנו נמצאת האפשרות לגלות עץ טוב ורע ולעבוד עימו כמו שצריך. הכול נמצא לפנינו בבחירתנו.

קריין: נמשיך בשורה "ובזה תבין".

"ובזה תבין מה שהמתן שכר שבהתורה הק', מוגדר, רק בשלות הגופות, להיות, שכל ענין התורה, הוא להבאת תיקונו של חטא העצה"ד, שנתבלבל ההנהגה של קיום המציאות על ידיה. ולתיקון זה ניתנה התורה, כדי לחזור ולהעלות הרפ"ח ניצוצין להקדושה, שאז ישוב ההנהגה של הקיום, אל הקדושה, ויסורו הבלבולים, מדרכי הקיום המציאות, שאז יוכשרו בני אדם לשלימותם הנרצה, מאליהם, ע"י הבירור של מר ומתוק לבד, שהוא הפועל הראשון שבטרם חטאו של עצה"ד, והבן. וכן הנביאים, אינם מדברים אלא מתיקון הזה לבד, והיא שאמרו חז"ל, כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח, שהוא ענין השבת דרכי קיום העולם בהשגחה המבוררת, כמו שהיתה קודם החטא, אבל לעולם הבא, פי' גמר הענין שהוא השואת צורה ליוצרה כנ"ל, עין לא ראתה אלקים זולתיך, עש"ה, וכמו"ש, שבימות המשיח, [אם] מצרים לא יעלה וכו' לא עליהם יהיה הגשם וכו' והיינו ע"י בירור טו"ר כנ"ל".

שאלה: כתוב שבגלל הנחש נוספה הבחנה חדשה לאדם, הכוח המחשבתי הפעיל. איך להשתמש בה נכון?

עלינו לעבוד עם מה שיש לנו, כמו שכתוב במאמרים של רב"ש על הקבוצה, על התיקון בקבוצה. אלו תיקונים של הנחש ההוא, זאת אומרת של האגו שלנו שהתגלה בנו, שהפריד בינינו, ששבר את הקשרים, ועלינו לסדר ולשחזר אותם. ככה זה עובד.

שאלה: אנחנו התרגלנו לבירור של מר ומתוק, זה משהו מובן. מה הבירור באמת ושקר? איך להתקרב לזה?

אנחנו צריכים לברר מה זה אמת ושקר, כי אצלנו בינתיים על מנת לקבל זו האמת ועל מנת להשפיע זה השקר, וזה צריך להיות ההיפך.

תלמיד: איך אנחנו עושים את החשבון הזה בצורה מעשית?

מתוך הקשר בינינו ועם הבורא. אנחנו מתחילים לקבל ממנו את הכוח העליון, כמו פרצוף שמקבל מלמעלה אור עליון ועושה חשבון כמה הוא מסוגל לקבל על מנת להשפיע וכמה הוא לא מסוגל, בצורה כזאת אנחנו מתקנים את עצמנו. בנוסף יש סביבנו עוד הרבה מערכות של הקליפה שאנחנו צריכים להתנתק מהן, להתרחק מהן, אבל כל העבודה היא בעצם כמו בפרצוף הרוחני, כמו שאנחנו לומדים. רק העבודה בפרצוף הרוחני, אם אנחנו עובדים יחד, אז כמו שאנחנו לומדים ב"פתיחה" או ב"תלמוד עשר הספירות", היא כל הזמן בעשירייה שמתגבשת, מתגברת, אוספת כוחות וכך עולה יותר ויותר למעלה.

אין יותר. אנחנו לא צריכים להיכנס לכל מיני מערכות לא מתוקנות של קליפה ועוד, אלא אך ורק לעבוד בחיבור בקבוצה ובעל מנת להשפיע לבורא. לכן אנחנו לא צריכים את כל הסיפורים שיש בתורה ובתנ"ך ומה שלמדנו על כל אותם הנביאים, אנחנו לא צריכים שום דבר חוץ מעשירייה ובורא. זה מה שבסופו של דבר נמצא אצלנו כדרך, וכל יתר הדברים הם רק כדי לבלבל אותנו. העבודה היא רק בזה.

תלמיד: האם העשירייה והבורא הם החשבון המרכזי שאני עושה?

כן, חוץ מזה כלום. ושם בתוך הקשר ביניכם יש קליפה וקדושה, כל העולמות, כל הפרצופים וכל המצבים האפשריים, הכול נמצא שם.

תלמיד: איזו עצה אוניברסלית אפשר לתת לחברים כדי שבמהלך היום הם לא יעשו את החשבון הרגיל שהוא מר ומתוק, אלא דווקא את החשבון לעשות נחת רוח לבורא?

זה צריך להיות יחד. או שאני מתעסק במה שנעים לי, שטוב לי, בצורה אגואיסטית, ואז זה מתוק. או שאני מתעסק בחיבור בין החברים, שזה לא כל כך מתוק ואפילו מר, ואני מחבר את כל העשירייה ומכוון אותה לבורא. זו העבודה שלנו.

תלמיד: האם החשבון מר ומתוק מתבטל על ידי החשבון של עשירייה, בורא, אמת ושקר?

לא.

תלמיד: האם זה אחד משניים, או שהם קיימים יחד?

אני צריך לעבוד על החיבור של החברים ומהחברים לבורא, זה צריך להיות בשבילי תיקון הכלים. וכל פעם בתיקון הכלים אנחנו רוצים לקבל את גילוי הבורא, את גילוי ההשפעה, שכוח ההשפעה יתגלה בינינו, זה נקרא "פרי עץ הדעת".

שאלה: אם כוח המשיח צריך להתגלות בזמננו, ונראה שזה זמן מאוד מאוד מתאים, אז האם אפשר להגיד שכל חבר של בני ברוך בימים האלה יכול לקחת אחריות על זה שיגיע המשיח?

בטוח שכן. חובה על כל אחד מאיתנו להרגיש שהוא מושך את המשיח כדי שיתגלה בימינו בכל אומות העולם, בכל העולם, ואז העולם שלנו יעלה לדרגת עולם האצילות.

תלמיד: האם כל אחד מאיתנו יכול לשייך את עצמו לתהליך הזה?

כן, כל אחד.

תלמיד: אז מי מפריע? האם אפשר לא להביא בחשבון את כל האנושות אלא רק את בני ברוך?

אחרי שהייתה השבירה הכללית בכל הכלי הכללי, כל חלק שבכלי יכול לעשות תיקון משלו ללא שום קשר עם האחרים, ואחר כך כולם בכל זאת יתאחדו לכלי אחד דאדם הראשון.

שאלה: האם אנחנו צריכים לבקש מהבורא שהוא יתקן את המצבים שמתגלים, או שאני צריך לקבל תכונות כמו של הבורא כדי שאני אשלים אותן?

אתה אף פעם לא תקבל תכונות מלמעלה כדי לתקן את העולם, אתה תמיד תקבל רק את האפשרות לבקש מהבורא שיתקן את העולם.

שאלה: בעל הסולם כותב שבירור מר ומתוק היה לפני חטא עץ הדעת, ואחרי החטא אסור להשתמש בו. גם בבירור אמת ושקר אנחנו לא יכולים להשתמש בגלל הכלים המקולקלים, כמו שהוא כותב שאת האמת השליכו לארץ, אז נשארת רק דרך תורה. מהי דרך תורה?

דרך תורה היא שאנחנו מושכים כוח עליון, אור עליון, והוא מברר לנו את הכלים. זו לא דרך שלישית, אלא זה כוח עליון שמגיע ומברר לנו גם רצונות וגם כוונות, ועוזר לנו להרכיב כוונות על הרצונות כדי שנוכל להשתמש ברצונות בצורה נכונה, בחיבור ביניהם ובחיבור עם הבורא. אין בזה שום דבר חדש.

שאלה: אפשר להגיד שהאחריות על הגעת המשיח זו אותה אחריות כמו לבנות את הערוץ הכללי שדרכו יעבור אור הבורא דרך הכלי.

יש משיח פרטי לכל עשירייה, ויש יותר כללי ויותר כללי ויותר כללי, עד שהצינור מגיע וממלא את כל הכלים באור המתקן ואחר כך באור הממלא.

שאלה: הוא אומר "אבל לעולם הבא, פי' גמר הענין שהוא השואת צורה ליוצרה כנ"ל, עין לא ראתה אלקים זולתיך". האם אני יכול באמת לעשות השוואת צורה?

אתה יכול לעשות כול מה שכתוב, בצורה שהבורא מסכים איתך והוא מבצע את הפעולות ולא כמו שאתה אומר, שאתה מבצע. אין דבר כזה שהנברא עושה משהו.

תלמיד: האם לפני השוואת הצורה לבורא אני צריך לעשות השוואת צורה לחבר, איך עושים את זה?

ודאי. אתה צריך להיות מחובר עם החבר כדי שהבורא ישפיע דרך נקודת החיבור ביניכם.

תלמיד: מה זאת אומרת, השוואת צורה לחבר?

אתה צריך לעשות לו כל מה שאתה מסוגל כדי להשפיע לו, להיות כלפיו במקום הבורא.

שאלה: האם זה נכון שבדרגת החי הנברא מקבל רק את ההכרחי בלי עודפים מיותרים, ולכן אין לו צורך באמת ושקר?

נכון.

תלמיד: יוצא שבהתחלה מה שבשבילי מתוק זה נכון אז על מה אני צריך להסתמך? אומרים מקובלים שיש אמת גבוהה יותר. על מה צריכים להתבסס?

אנחנו צריכים להגיע למצבים שמר ומתוק ישנו את הצורה שלהם. אם אתה יודע שזה מזיק לך עד כדי כך שאתה לא יכול להרגיש מתוק בתוך הפרי אם אתה בטוח שזה מזיק לך. אז כל המתוק שלו נראה בשבילך כמר.

תלמיד: יוצא שעל הבירור של מר מתוק אני בכלל לא מתבסס, אלא רק על אמת ושקר.

כן.

שאלה: מהו הענף בעולם הזה לעץ הדעת?

אין לנו דבר כזה אלא רק בתוך האדם.

שאלה: מדוע הוא אומר שאפילו מלאכי החסד והצדק חזרו בתשובה על כך שהסכימו, האם זה בגלל שאף פעם לא הסכימו להשפיל את האמת?

אנחנו צריכים את הדברים האלה לברר מתוך העבודה שלנו, אחרת זה יהיה פילוסופיה. אני לא מסכים לעבוד ככה.

שאלה: האם ניתן לומר שהשבירה התרחשה כדי להכיר את השקר ולהתנער ממנו?

כן, זה נכון.

שאלה: יש לנו חבר שנאבק על חייו כרגע בבית החולים, איך אנחנו יכולים לסייע לו?

להתפלל עליו ככל שאתם מסוגלים. לא חשוב באיזה מילים, לא חשוב באיזו שפה, אלא באמת לבקש מהבורא שישלח לו רפואה.

שאלה: האם ניתן לומר שהנחש מופיע לנו בכל הסחות הדעת של העולם הגשמי?

כן.

שאלה: האם כל עניין נפילת רפ"ח ניצוצות היה ניתן למנוע על ידי אכילה מעץ הדעת?

לא. כל הרפ"חים חייבים להופיע בכל הכלים השבורים כדי שאנחנו נוכל לתקן כל כלי וכלי.

שאלה: האם זה נכון שמסתבר מהקטע שהנחש בעצם עוזר לנו?

בלי הנחש היינו נשארים כבהמות, כמו אדם וחווה לפני שאכלו מעץ הדעת. ההבדל בין אדם ובהמה - שאדם אכל מעץ הדעת.

שאלה: מהו התיקון של עץ הדעת?

התיקון שאנחנו מקבלים את השיטה להיות באמונה למעלה מהדעת ומעלים את עצמנו, וכך נעשים כאלוהים.

שאלה: מה זה אומר "אם מצרים לא יעלה"?

זה לא חשוב לנו, אנחנו לא משחקים בגיאוגרפיות או גימטריות.

שאלה: איך ממצב הזה האדם מגיע לבחירת החיים במקום המוות?

על ידי חיבור שלו בקבוצה, רק שם הבחירה.

שאלה: למה הבורא שלח את הנחש שיגרום לחווה לחטוא?

כדי שכוח הנחש ייכנס לתוך אדם וכל בני האדם יהיו עם הרעל של הנחש שידעו טוב ורע. להיות כנחש זה רע ולהיות למעלה מזה כאלוהים זה טוב, ואז על ידי הבחירה ביניהם הם יוכלו להיות בני אדם כאלוהים.

שאלה: מה זה אומר להתנתק ממערכות קליפה?

להיות למעלה מעל מנת לקבל.

שאלה: כתוב במאמר שחווה הקדישה את עצמה בקדושה יתרה לעשות נחת רוח לה' יתברך, איך היא עשתה נחת רוח לבורא למרות שהלכה נגד הצו שלו לא לאכול מעץ הדעת?

חווה עשתה דבר נכון כי היא חשבה שהיא יכולה לעשות את הפעולה כדי לקבל על מנת להשפיע, זה נקרא לאכול מפרי עץ הדעת. אבל לא ידעה שהיא לא יכולה, שאין לה כוח כזה, אלא ההיפך, כשהתחילה לקלוט את פרי עץ הדעת, אז הרגישה בו מתיקות רבה, זאת אומרת שהיא יכולה על ידי זה לעשות פעולת השפעה גדולה מאוד, ולכן היא הלכה על זה.

וחוץ מזה מפני שלא הרגישה איסור. אדם כן נמצא באיסור וחווה לא, ולכן היא עשתה זאת. אנחנו עוד נצטרך לברר.

שאלה: האם אכילה מעץ הדעת היא תנאי הכרחי כדי שאדם יתחיל לרצות את התיקון וככה גם בדורנו?

אם אדם לא היה אוכל מפרי עץ הדעת, אז הוא לא היה חוטא ואז לא היה לו מה לתקן. הוא לא היה מצרף לעצמו כלים דקבלה ולא היה יכול להיות כאדם הדומה לבורא בתיקונו אלא היה כמלאך. לפני החטא אדם הוא כמו מלאך, הוא לא רוצה שום דבר רע. רק אחרי שחטא וחיבר לעצמו כלים דקבלה מהחלל הפנוי - עכשיו הוא יכול לחטוא ולתקן, לחטוא ולתקן. לכן כל ההליכות שלנו לקראת גמר התיקון זה בגילוי הרע. והרע לא אנחנו עושים, זה התגלה באותו החטא דאדם הראשון. אנחנו מקבלים כל פעם עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת מאותו החטא ומתקנים אותו, מתקנים אותו, מתקנים אותו.

שאלה: האם יגיע דור שבו לא יהיה צורך בתיקון והחטא יתוקן?

זה יהיה הדור של גמר התיקון. אחרי גמר התיקון לא יהיה מצב שיהיה מה לתקן.

שאלה: האם על סמך מה שכתוב, אדם בעצמו מתקדם לקראת המוות מאחר שהוא מתרחק ממקור האור, מהבורא?

לא, אנחנו לא מתרחקים ממקור האור. דווקא הפוך, אנחנו מגלים עד כמה אנחנו יכולים להתקרב למקור האור ומתקנים את עצמנו ומתמלאים יותר ויותר עם האור העליון.

שאלה: כיצד הכוח העליון בא לידי ביטוי דרך הכוונות והרצונות שלנו?

זו העבודה הרוחנית שלנו.

(סוף השיעור)