שיעור צהרים 01.01.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק מאמרי "שמעתי", עמ' 524

מאמר רי"ב, "חיבוק הימין וחיבוק השמאל"

קריין: בעל הסולם, עמוד 524, "שמעתי", מאמר רי"ב, "חיבוק הימין וחיבוק השמאל".

ריב. חיבוק הימין וחיבוק השמאל

שמעתי ח' כסלו תש"ב

"יש חיבוק הימין, וכן יש חיבוק השמאל. ושניהם צריכים להיות לנצחיות. זאת אומרת, שבזמן שהוא בבחינת ימין, אזי יחשב בדעתו, שאין בחינת שמאל בעולם. וכמו כן, בזמן שהוא עוסק בשמאל, יחשב בדעתו, שאין בחינת ימין בעולם. ובחינת ימין, היינו השגחה פרטית. ובחינת שמאל, היינו השגחת שכר ועונש. והגם שיש דעת, שאומר, שאין שום מציאות שיש בהימין והשמאל כאחת, אבל הוא צריך לעבוד למעלה מהדעת. זאת אומרת, שהדעת לא יפסיקו. ועיקר הוא הלמעלה מהדעת. זאת אומרת, שכל עבודתו נמדדת במאי שהוא עובד למעלה מהדעת. ואף על פי שהוא בא אחר כך לתוך, זה לא כלום, מטעם שהיסוד שלו הוא למעלה מהדעת, אז הוא תמיד יונק מהשורש שלו.

מה שאין כן, שאם כשהוא בא לתוך הדעת, הוא רוצה לינוק דוקא בתוך הדעת. ואזי בזמן ההוא, האור תיכף נסתלק. ואם הוא רוצה להמשיך, אז הוא צריך להתחיל בהלמעלה מהדעת, שזהו כל השורש שלו. ואחר כך הוא בא לידי דעת דקדושה."

מאמר מאוד קטן ודחוס.

שאלה: במשפט האחרון הוא אומר "ואחר כך הוא בא לידי דעת דקדושה", מהי דעת דקדושה?

דעת דקדושה שבה מתחברים גם ימין וגם שמאל.

שאלה: איך לחבר בצורה נכונה את קו ימין לקו שמאל?

ללכת לראשון ולהשתדל לעלות מעליו, ללכת לשני ולהשתדל לעלות מעליו, ואחר כך לראות איך הם מתחילים להתחבר.

תלמיד: העבודה הזאת זה משהו שיוזם המקובל?

כן, זאת הדרך.

שאלה: אדם מתוך מצב ניטראלי הגיע לשיעור, הראש עוד לא תופס כלום, איך הוא נכנס לעבודה הזאת?

זה לא פשוט. אתה רואה מה שהוא כותב, "יש חיבוק הימין, וכן יש חיבוק השמאל. ושניהם צריכים להיות לנצחיות. זאת אומרת, שבזמן שהוא בבחינת ימין, אזי יחשב בדעתו, שאין בחינת שמאל בעולם. וכמו כן, בזמן שהוא עוסק בשמאל, יחשב בדעתו, שאין בחינת ימין בעולם." כלל. "ובחינת ימין, היינו השגחה פרטית. ובחינת שמאל, היינו השגחת שכר ועונש. והגם שיש דעת," כלומר הוא מבין את הקשר, ויש קשר, "שאומר, שאין שום מציאות שיש בהימין והשמאל כאחת, אבל הוא צריך לעבוד למעלה מהדעת. זאת אומרת, שהדעת" ההבנה של מה שקורה "לא יפסיקו." לא תנתק אותו מהמציאות. "ועיקר הוא הלמעלה מהדעת." שיקבל את זה למעלה מדעתו. שאין בעיה איך הוא מרגיש ואיך הוא מקבל אלא העיקר הוא שיקבל את הכול למעלה מהדעת. זאת אומרת שכל עבודתו נמדדת בזה שהוא נמצא למעלה מדעתו, מההרגשה שלו.

"ועיקר הוא" שהרגשה הזאת צריכה להיות הלמעלה מהדעת. זאת אומרת, שכל עבודתו נמדדת במאי שהוא עובד למעלה מהדעת. ואף על פי שהוא בא אחר כך לתוך," ירידה, "זה לא כלום, מטעם שהיסוד" שכל העבודה "שלו הוא למעלה מהדעת, ו"אז" מתרחשת פעולה ש"הוא תמיד יונק מהשורש שלו." הרוחני, כלומר למעלה מהדעת.

"מה שאין כן, שאם כשהוא בא" שהוא נופל "לתוך הדעת, "הוא רוצה" לקבל "לינוק דוקא בתוך הדעת." למעלה מהדעת. "ואזי בזמן ההוא, האור תיכף נסתלק. ואם הוא רוצה להמשיך," שוב להמשיך את האור "אז הוא צריך להתחיל" את כל העבודה בלמעלה מהדעת, שזהו כל השורש שלו." שהדעת היא כל השורש שלו. "ואחר כך הוא בא לידי דעת דקדושה."

כמובן שאני לא הכי מוצלח בתרגום, אני לא עוסק בזה בכלל, אבל בעיקרון צריך להשתדל איכשהו לברר את המאמר הזה, לפתוח אותו.

שאלה: כתוב כאן "ובחינת ימין, היינו השגחה פרטית. ובחינת שמאל, היינו השגחת שכר ועונש", אם אפשר לברר את זה, מה זה אומר?

יש שתי צורות קשר בין אדם לבורא, השגחה פרטית והשגחת שכר ועונש, והאדם צריך להתקשר גם בהשגחה פרטית וגם בהשגחת שכר ועונש, ולהבין שהעיקר הוא למעלה מהדעת. שכל העבודה נמדדת בכמה הוא עובד למעלה מהדעת.

תלמידה: מה זה אומר השגחה פרטית שזה ימין?

השגחה פרטית זה מה שהוא מקבל בתוך הרצונות שלו כשהוא נמצא בקשר עם הבורא.

תלמידה: זה לא קשור ללמעלה מהדעת?

כן.

תלמידה: אז מה זה אומר שאם אני בבחינת ימין גם מעל זה אני צריכה לעלות למעלה מהדעת? איך זה מבחינת ימין, זה אומר שיש לי איזה קשר לבורא ומעל זה אני גם צריכה לעלות למעלה מהדעת?

אם את נמצאת בבחינת ימין, זה כמו שאדם עושה מאמץ כדי להתקרב לבורא, זה נקרא "ימין מקרבת", ובשמאל הוא דווקא הפוך, מתרחק, על ידי הפעולות האלה הוא משתדל ככל שהוא מסוגל להיות יותר קשור לבורא, זאת אומרת הוא מכוון את עצמו להיות מול הבורא. בהמשך אמצא מילים יותר מתאימות.

שאלה: ככל שאני משתדל ללכת באמונה למעלה מהדעת, הכול מסתדר, הכול טוב, ואז הוא נותן כל פעם שלבים יותר ויותר מורכבים. אנחנו בכלל צריכים לבטל את הדעת וכל הזמן לנסות ללכת למעלה מהדעת?

לא.

תלמיד: אז באיזה מקרה להיות בדעת, באיזה מקרה למעלה מהדעת?

כדי למשוך את עצמך עוד יותר למעלה.

תלמיד: אבל אני משתמש בדעת כדי אחר כך לעלות מעליה באמונה למעלה מהדעת? ואמרת שזה כמו הדרכה אישית. מהם הסימנים של ההדרכה או ההשגחה הפרטית שאותם אנחנו מקבלים?

כשהבורא מוביל אותנו בדרך ימין, ואנחנו כל הזמן צריכים להשתדל להתקרב לבורא יותר ויותר.

תלמיד: האם הבורא שולח לנו סימנים שאנחנו יכולים לזהות?

ההשגחה עצמה אנחנו מרגישים על עצמנו ואז אנחנו צריכים לראות איזה סוג ההשגחה יש עלינו עכשיו, השגחה של ימין או השגחה של שמאל.

תלמיד: זאת אומרת, אנחנו מובלים דרך המצבים שאנחנו מקבלים?

ודאי, איזו אפשרות יש לנו עוד כדי להתקשר לבורא? רק דרך מה שאנחנו מרגישים.

תלמיד: האם גם לעשירייה שלי יש השגחה פרטית?

לזה אנחנו נגיע אחר כך, בינתיים מדברים על כל אדם ואדם.

שאלה: בעולם הגשמי שלנו, כשאנחנו בקו שמאל זה ברור פחות או יותר, מחשבה שיש לנו והיא מאוד פרגמנטאלית, היא יכולה לתפוס רק חלק מהעולם ולהיות שם ולהבין משהו. בקו ימין הוא כביכול מתחבר להרגשת הבורא לדבר שלם, אבל יש דרגות גם בזה. מה הדרגות האלה? כי אני יכול להיות או בצד אחד או בצד אחר, אני לא יכול להיות בו זמנית בשני הצדדים, נכון?

לא.

תלמיד: זאת אומרת שהחיבור בקו ימין הוא גם חלקי, לפי הדרגה שאנחנו צריכים לעלות, נכון?

כן.

תלמיד: ומתישהו שם, למעלה, למעלה, אפשרי שאנחנו נחבר את שני מצבים האלה?

כן.

שאלה: מה ההבדל בין ניסיון בשכל ובדעת? או שזה הכול אותו דבר?

אתם בעצמכם תתנו הגדרות לניסיון של שכל ודעת ותראו שהם נבדלים זה מזה. זה לא סתם שלוש מילים נפרדות, אלא זה ג' מצבים באדם. זה שלוש אפשרויות שבעקבותיהן אפשר לחקור מצב. ניסיון זה מובן, ככל שיש לו ניסיון וידע בכל האפשרויות, הוא יכול לחקור. גם השכל, כלומר יש ג' גישות שונות לגמרי למחקר, לחקר של המצבים שלך.

תלמיד: האמונה היא מעל כולם, או שמתבססת על אחד מהם?

אמונה זה משהו שהאדם צריך ליצור בתוכו, כזאת מין פלטפורמה שבעזרת השיטה הזאת של האמונה, הוא יחקור את המצבים שלו.

תלמיד: זה בכלל גישה רביעית לחקר העולם.

כן.

שאלה: קורה הרבה פעמים שהאדם כן מבקש מהלב עזרה והוא מקבל. ואז כשהוא מקבל כבר יש איזו סכנה שהוא ישכח את המצב שבו הוא היה והוא כבר יהיה בנפילה בלי לדעת. אז איך הוא מכין את עצמו שהעזרה שהוא יקבל כל פעם דווקא תעלה אותו למעלה מהדעת, שהוא יקבל אותה בלמעלה מהדעת?

זה תלוי איך הוא מקבל, איך הוא מכין את עצמו.

תלמיד: מה הכוונה?

הכוונה פשוטה, שהוא רוצה לדעת באיזו צורה הוא נמצא כלפי הבורא. למעלה מהדעת, למטה מהדעת. ואז הוא בודק.

תלמיד: אז זה שהוא קיבל עזרה זה לא החשוב, אלא רק הקשר עם הבורא הוא זה שצריך להעריך?

כן.

שאלה: אני מבין ואפילו מסכים לזה שיש שני קווים, קו ימין וקו שמאל, אבל מהו הקו השלישי שאותו אני לא רואה ומדובר עליו מדובר כאן, ואיך אני יכול לגלות או לראות אותו?

לאחר שאנחנו גומרים את העבודה בשני קווים, ימין ושמאל, אז אנחנו יכולים להגיע לקו האמצעי שמחבר גם את קו ימין וגם את קו שמאל ומעלה אותנו לדרגה יותר גבוהה. כשאנחנו מייחסים ומקרבים את שני קווים הקודמים לבורא ורוצים לחבר אותם יחד בו, אז אנחנו מתחילים לראות שבאמת הקו האמצעי הוא החשוב משניהם.

שאלה: אפשר לומר שמתוך השגחת שכר ועונש, מהעליות והירידות אנחנו צריכים לעבור לקו ימין? כלומר להכיר בכך שהכול עושה הבורא ואז אנחנו עולים למעלה מהדעת כדי לעלות למדרגה הבאה וזהו החיבור של ב' הקווים לקו השלישי?

כן, אפשר להגיד כך.

שאלה: אם אני מסתכלת על איך אני מקבלת את כל המערכת, יוצא שבעבודה המערכת שולחת כל הזמן את המצב הבא, כאילו המערכת עובדת "על אוטומט". ואם אני מסתכלת על זה כעבודה שבה אני משתתפת, לא סתם שמשהו קורה בצורה לא מודעת, אלא בצורה מודעת אני פונה לעבודה ומבינה שכל רגע המצב הבא מיד הופך למצב של דעת. אני רוצה להאיץ את העבודה, איך אני יכולה מתוך כל רגע שהופך לדעת שיהפוך ללמעלה מהדעת?

זאת בדיוק העבודה שלך, איך לעלות באמונה למעלה מהדעת.

תלמידה: באותו רגע אני מבינה שאני נמצאת בדעת, אבל אני רוצה בצורה הכרתית ללכת למעלה מהדעת.

בשביל זה את צריכה לחזור לקשר עם הבורא ולהעלות את עצמך בקשר הזה עם הבורא למדרגה אחת למעלה.

תלמידה: הגיע מצב, הצדקתי את הבורא, אני כאילו נמצאת בהכרה שלי שאני בקשר עם הבורא. כלומר אני בדעת שלי חושבת שהכול בסדר, אני בקשר עם הבורא ומהנקודה הזאת אני רוצה לעלות למעלה מהדעת. ברגע ההבנה הזאת, לאן אני צריכה ללכת?

לאמונה למעלה מהדעת.

שאלה: מתוך הבירור הזה, האם זה שאנחנו מרגישים שאנחנו נמצאים בקו אחד, ימין או שמאל, הרגשת התקרבות או הרגשת ריחוק, מעל זה אנחנו צריכים לעלות? כי הנצחיות היא להיות בשני הקווים, אז אם אני מרגישה התקרבות או מה שהחברה עכשיו תיארה, זה עדיין לא המצב השלם כי אנחנו חייבים להיות בשני קווים. 

הם מתחברים לקו אחד.

תלמידה: מעל מהדעת זה שאני מרגישה בשמאל או בימין כי במצב השלם אין או או.

המצב השלם זה לא "או או", מצב השלם הוא קו האמצעי שכולל את שני הקווים יחד.

תלמידה: אז מה זה קו אמצעי בעשירייה?

הקו האמצעי בעשירייה הוא, מתי שאנחנו מבטלים את הדעות הפרטיות שלנו ורוצים להתחבר יחד בקו אחד, ואז על ידי החיבור בינינו אנחנו משיגים את הקו אמצעי. 

תלמידה: הדבר הכי חשוב שמביא אותנו לדעת דקדושה, זה להשיג את שני הקווים ולעבוד איתם יחד בנצחיות. זה לא שאני באופוריה ומתפעלות מהדרך, או ההפך הגמור, בא לי לברוח. אלא חייבת להיות עבודה עם שני קווים ושם קיימת הנצחיות ושם אנחנו צריכים ללמוד לעבוד עם שניהם. כשאנחנו מבטלים את הדעות שלנו ומשיגים קו אמצעי, איפה הקו שמאל אם ביטלנו את הדעות שלנו, איפה דעת דקדושה שצריך לשמור על שני הקווים?

נכון, אנחנו מתחברים לשני קווים ומהם מגיעים לקו האמצעי.

שאלה: העבודה על הדעת היא היסוד כי העבודה נעשית באור האמונה, מחוץ לחושך של הדעת. איך להישאר כל הזמן במצב הזה של העבודה למעלה מהדעת שהוא השורש שלנו?

העיקר זה למעלה מהדעת, כי בזה אני מודד את עצמי עד כמה אני נמצא למעלה מהדעת, ואפילו שאני נופל מלמעלה מהדעת לתוך הדעת, אני שוב משתדל להגיע ללמעלה מהדעת וכך לאט לאט אני רוכש את המדרגה. 

תלמיד: החיים שלנו מתקיימים ברובד אחד או בשני רבדים?

בינתיים אנחנו נמצאים תמיד בשני רבדים, למעלה מהדעת ובתוך הדעת. 

שאלה: איך אפשר לאזן בין ימין לבין שמאל, איך שני הקווים יכולים להתקיים יחד? לפעמים אני מרגישה לגמרי מנותקת מהעולם הגשמי.

ימין ושמאל באמת נמצאים בניגוד זה לזה, אני יכול להיות בימין או בשמאל. אני לא יכול להיות בשניהם יחד, אחר כך אני מגיע לקו האמצעי.

שאלה: איך אנחנו כעשירייה כל הזמן עולים לקראת יתר דבקות עם הבורא?

בעשירייה זה הרבה יותר מורכב. האדם צריך להתחבר עם החברים שלו, לעזור להם להתחבר, הוא צריך להשתדל להחזיק את עצמו בקו האמצעי.

שאלה: איך הדעת שלנו מרמה אותנו ומה עלינו לעשות כדי להימלט מהמלכודות הדעת?

אנחנו צריכים כל הזמן לחשוב איך אנחנו נעלה למעלה מהדעת. זאת אומרת, למרות שיש לנו כל מיני דחפים לכל מיני מצבים, אנחנו צריכים לבדוק כל הזמן איך אני מגלה את עצמי נמצא למעלה מהדעת.

שאלה: מה זה אומר להיות ניזון מהשורש שלי, אם אנחנו לא ניזונים מהשורש שלנו, ממה אנחנו ניזונים?

דבר אחד אנחנו עושים בעצמנו עושים ודבר אחר זה כשהבורא עושה את זה, בזה ההבדל.

שאלה: האם אפשר לומר שקו שמאל זה חקר המציאות מצד האדם וקו ימין זה חקר המציאות מצד מדרגה עליונה יותר שאנחנו יוצרים בעשירייה? או שקו ימין זה כבר מדרגה שלימה, חיבור שאותו אנחנו משיגים?

קו ימין זה כבר החיבור שלנו.

תלמידה: קו שמאל תמיד ניתן על ידי הבורא. כלומר, כל דבר שאנחנו מקבלים, גם בגשמיות וגם ברוחניות, מקבלים מלמעלה. וההשתוקקות לקו ימין והרצון להנות לבורא במידה כלשהי והרצון להשפיע לבורא.

כן.

תלמידה: אז החברים ביחס אלי נמצאים בקו שמאל, אני לא רואה אותם כמתוקנים, רק באמונה למעלה מהדעת. אז אם אני לוקחת את החיסרון שלהם, מתחברת אליהם, אז הם מגלים לי את קו ימין?

כן.

תלמידה: ובזה החיבור שלנו במידה מסוימת. ואז צריך כנראה לתת את זה לבורא, כי הבורא עשה את זה וצריך להודות לו יחד. אפשר לדבר על זה שהבורא עשה את זה ואנחנו רוצים לתת לו?

כן.

תלמידה: ואז אנחנו מוצאים את עצמנו בקו אמצע, ומיד עוד פעם מתחיל קו שמאל.

כן.

תלמידה: ואיפה שלא נהיה, העיקר לצאת מכל מצב שבו אנחנו נמצאים, לבד או ביחד.

תמשיכו לחשוב.

שאלה: מה זה אומר שהאדם, בעזרת האמונה בוחן את כל המצבים שלו?

זה אומר שהוא עולה באמונה למעלה מהדעת מעל למצב שלו ומרגיש איפה הוא נמצא, באיזה מצב הוא נמצא כלפי הבורא וכלפי החברים שלו.

תלמידה: ואם האדם נמצא בקו ימין, והוא מרגיש נצחיות ושלמות, אוהב את החברים, והדרך נראית לו נצחית והוא מוכן להישאר פה?

זה זמני.

תלמידה: איך ללכת באמונה למעלה מהדעת, במצב הזה אין לאן ללכת?

אם הוא נמצא במצב כזה זה פשוט ממלא אותו.

תלמידה: אז מה עושים?

רק דרך הקשר עם החברים, עם העשירייה.

תלמידה: ומה יקרה אם דרך קשר עם העשירייה יבוא קו שמאל? אתה לא מאמין לעצמך במצב הזה כי אתה לא מתוקן עדיין ואתה מחפש איפה האמת.

הכול יצליח לך אם תלכי נכון, לא בקו שמאל, אלא בקו האמצעי.

שאלה: הקו האמצעי הוא כמו התחלפות מהירה של מצבים בין ימין לשמאל, מרגישים שלימות, ואחרי זה מרגישים מצב אחר, וכל הזמן עוברים ממצב למצב, ואת כבר לא מבינה איפה את נמצאת ומה קורה, האם זה כבר קו אמצעי?

תני לעצמך להתקדם קצת. אל תנסי לזרז את הזמן.

שאלה: כשהגעתי לחוכמת הקבלה, ניסיתי ללמוד איך לעבוד בקו ימין. זה נותן הרבה מאוד התפעלות כשאתה מצליח לעבוד בלמעלה מהדעת, אבל מיד אתה מתנתק וחוזר לטבע שלך, לגאווה וכן הלאה, וכל הזמן אתה עוקב אחרי עצמך כדי לחזור לעבודה בלמעלה מהדעת. העבודה שלנו מסתכמת בכך שכל הזמן צריך לעקוב אחרי עצמנו כדי לא לרדת, וברגע שאתה יורד מיד לחזור. האם המעברים האלה זה הקו האמצעי?

כן ולא. יש עוד קו אמצעי אמיתי שבקרוב תמצאו.

תלמידה: אבל צריך בכל זאת כל הזמן לעקוב אחרי עצמך כדי לא ליפול לשם?

כן.

שאלה: אני מנסה עכשיו להבין את עניין "למעלה מהדעת". נראה שזאת לא הבנה לוגית, אז מהי ההליכה למעלה מהדעת בעבודה הרוחנית?

העבודה למעלה מהדעת בעבודה רוחנית, משמעותה שאני מקבל הכול בכוח השפעה, בכוח נתינה. שאני מעלה את עצמי למעלה מהאגו שלי ומשתדל ללכת בזה. זאת ההליכה למעלה מהדעת.

שאלה: נראה שבעל הסולם מדגיש במאמר, שלא משנה באיזה מצב אתה נמצא, אתה צריך להיות בו בשלמות. האם הקו האמצעי הוא הדרך לשלמות?

ודאי שהקו האמצעי הוא שלמות.

שאלה: בתחילת המאמר כתוב שכל עוד האדם נמצא בקו אחד כאילו הקו האחר לא קיים. האם בעבודה שלנו אנחנו צריכים כל פעם להיכנס למצב הראשון עד הסוף ולשכוח שהמצב השני קיים. ואחרי זה להיכנס למצב השני ולשכוח שהראשון קיים, או לתפוס את עצמנו ולהשתדל להיות במצב שלנו, איך נכון לפעול?

להחזיק את עצמך בקו האמצעי. אבל זה לא קריטריון לכך שאתם מתקדמים נכון, כי האם אתם נכנסים לקו האמצעי בכוח? עדיף להיאחז בקו האמצעי, כשזה ברור לכם. נאמר אם אתם בקו ימין, למה צריך אז ללכת לקו האמצעי?

שאלה: כדי שיתעורר עוד חיסרון, שיהיה רצון להתקדמות לקראת המדרגה הבאה.

בעיקרון את אומרת דבר נכון, רק שזה לא מעשי. עוד נעבור את כל זה.

שאלה: האם אפשר לומר שאמונה למעלה מהדעת היא תכונת ההשפעה, ובהשפעה אנחנו מושכים את המאור המגיע מהמקור שמתקן אותנו, האם זאת העבודה שלנו על הקשר?

כן.

שאלה: אנחנו צריכים לעלות מעל קו שמאל ומעל קו ימין. אמרת שקו ימין זה חיבור, אם כך מה זה לעלות מעל קו ימין, האם זה לצאת מהחיבור?

לא, להוסיף לקו ימין גם את השמאל, קצת אגו, כדי שהוא יעזור לעלות.

תלמידה: האם להתחבר משמעו להסכים עם דעת החברה?

בעיקרון כן.

תלמידה: עכשיו זה כן, ואחרי זה כבר יהיה משהו אחר?

כן.

שאלה: איך אני יכול לחיות את כל החיים בעולם הגשמי, בעולם החומרי, אפילו שאני נתקל בכל מיני דברים מרושעים וגרועים, ולמרות זאת להחזיק בלמעלה מהדעת אבל לא לנתק את עצמי מהעולם החומרי, או מהמציאות החומרית. איך לעשות את זה?

לא לשכוח שכל המקרים באים מהבורא. ואנחנו שרוצים להתחבר לג' קווים, לקו אמצעי, לבורא, בעצם רוצים לחנך את עצמנו, להחזיר את עצמנו לקו האמצעי. זו בעצם העבודה שלנו.

שאלה: איך להבדיל בין מצב שעכשיו אני בתוך הדעת, אבל אני רוצה לעלות למעלה מהדעת, איך המעבר הזה קורה בתוך האדם?

האדם מתחיל להשתמש ברצונות יותר שמאליים, יותר אגואיסטיים, אבל בעדינות, ואז לאט לאט הוא מחזיר את השמאל לימין, דרך הקו האמצעי.

תלמידה: הרבה ניסיון דרוש לשם כך.

לאט לאט, אבל בעצם אנחנו הולכים די מהר בכל הקווים האלו.

שאלה: אנחנו יודעים שאם אנחנו רוצים להיות בקו אמצעי, אז אנחנו צריכים להיות כיעקב אבינו. כן?

כן.

תלמיד: כי הוא עקב, הוא הכי קטן בעשירייה. אנחנו גם יודעים שאברהם אבינו הוא קו ימין, ויצחק אבינו הוא קו שמאל. אבל אנחנו גם יודעים מהמאמרים שאברהם אבינו קשר את יצחק בעקדת יצחק. מה זאת אומרת?

כן. הוא חיבר אותו.

תלמיד: מה זה אומר בפנימיות, ברוחניות? אני מבין מה זה קשר.

קשר, זאת אומרת הוא לא נותן לקו שמאל שלו להתפתח.

תלמיד: אבל איפה הבחירה של יצחק?

הבחירה שלו היא בזה שהוא איזן את אברהם בקו שלו והגיע לדרגת יעקב. לכן יעקב נקרא הבכיר שבאבות. אנחנו עוד נלמד את זה.

שאלה: כשאנחנו מגיעים לנקודות שאנחנו לא מבינים, לא מוצאים קשר בין המילים בצורה נכונה, האם אני יכול לסמוך על מי שאני, על מה שאני מבין ועל מה שהרב הסביר בעבר, אפילו שאני לא מבין, אני לא תופס על מה מדובר כאן, ולקוות שבעתיד אוכל להשתמש בזה בצורה נכונה, כי עדיין חסר לי ניסיון?

העיקר, כמו שכתוב, "חוץ מצא". זאת אומרת, תעשה כל מה שאתה רוצה, רק תבוא ללמוד יום יום, ואם יש לך זמן בבית, אז תחזור על אותו המאמר אפילו כמה פעמים ותראה שזה נותן פירות.

שאלה: איך נעבור את השיעור הזה דרך הרצון שכל החברה שלנו תהפוך למשפחה אחת גדולה? אנחנו כל הזמן מבקשים את זה מהבורא, ולפי מה שעברנו, אי אפשר לבקש שזה יתממש בדעת. ביקשנו מהבורא שיעשה שכולנו נחיה בשלום, אבל זה לא קורה. יוצא שאני צריך פשוט להתבטל ולחשוב שהכול בסדר, אחרת בפעם הבאה אני לא אוכל לבקש שהכול יתממש.

אתם צריכים לבקש קשר עם החברים והבורא יחד, במצב אחד, בקשר אחד.

תלמיד: האם אפשר להחזיק את אותו הרצון שהכול יתממש, או שאני מבקש והבורא כבר עושה את זה בצורה הטובה ביותר?

לא, אם פעם אחת ביקשת ואחרי זה אתה עוזב את זה, אז זה אומר שהרצון שלך לא היה אמיתי, לא רציני.

תלמיד: האם למעלה מהדעת אני לא יכול לראות את התוצאות של זה?

אתה תראה את התוצאות, אבל אחרי שהפעולה תסתיים.

תלמיד: אז מה זה למעשה למעלה מהדעת?

כאשר אתה מתחבר למקור שלך, וממנו אתה מקבל מילוי.

שאלה: איך כל חברה בעשירייה יכולה להשתמש בקו שמאל בצורה בונה ואוהבת מתוך ביטול?

היא צריכה כל הזמן לבקש חיבור מכל המצבים שהיא עוברת, קודם כול. אחר כך נדבר.

אני מאחל לכולם שנה טובה. ושיהיה לכם כל טוב, בריאות ושלום.

(סוף השיעור)