שיעור בוקר 29.11.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 136,
הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", אות ה'
אות ה'
"ובזה תבין מש"כ בזוהר דבחבורא דא יפקון בני ישראל מגלותא, וכן עוד בהרבה מקומות, שאך ורק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם, נזכה לגאולה השלמה, וכן אמרו ז"ל המאור שבה מחזירו למוטב, ודקדקו זה בכונה גדולה להורותינו דרק המאור שבתוכיותה, כתפוחי זהב במשכיות כסף בה צרור זו הסגולה, להחזיר האדם למוטב, דהן היחיד והן האומה, לא ישלימו הכונה, שעליה נבראו, זולת בהשגת פנימיות התורה וסודותיה, והגם ששלימות הדעת מקוה לנו, בביאת משיח צדקינו, אמנם כתיב יהיב חכמתא לחכימין וכו' ואומר ובלב כל חכם לב נתתי חכמה, וע"כ להתפשטות גדול של חכמת האמת בקרב העם, אנו צריכין מקודם, באופן שנהיה ראוים לקבל התועלת ממשיח צדקינו, ולפיכך תלוים המה התפשטות החכמה וביאת משיח צדקנו זה בזה, והבן היטב.
וכיון שכן הרי אנו מחויבים לקבוע מדרשות ולחבר ספרים, כדי למהר תפוצת החכמה במרחבי האומה, ולא היה כן בזמן הקודם מפני היראה מתערובת תלמידים שאינם מהוגנים, כמו שהארכנו לעיל, וממילא היה זה לעיקר הסיבה של אריכת הגלות בעוה"ר עד היום הזה, והיינו שאמרו חז"ל אין משיח בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי, היינו שכולם יהיה פרושים מרדיפה אחר התאוה והכבוד, שאז יהיה אפשר לקבוע מדרשות ברבים, להכינם לביאת מב"ד כנ"ל. או בדור שכולו חייב דהיינו בדור כזה, שפני הדור הוא כפני הכלב, ויראי חטא ימאסו, וחכמת סופרים תסרח בהם וכו', אשר אז לאידך גיסא, יהיה אפשר להסיר השמירה היתירה, וכל הנשאר בבית יעקב ולבו דופק להשגת החכמה והתכלית, קדוש יאמר לו ויבוא וילמוד כי אין עוד חשד ופחד, פן ואולי לא ישאר עומד על מדותיו ויצא ויסחור אותה בשוק, כי כבר אפס קונה מההמון כולו, וכבר החכמה מאוסה בעיניהם באופן שאין להשיג תמורתה, לא תאוה ולא כבוד, ולפיכך כל הרוצה לכנוס יבוא ויכנוס, וישוטטו רבים ויתרבה הדעת בכל אותם הכדאים לה, ובזה נזכה בקרוב לביאת משיח צדקינו ופדות נפשינו בב"א".
שאלה: האם תוכל להסביר, קרוב אלינו, לעניינו, על התפשטות החכמה והתפשטות הדעת?
זה לא היה בדורות הקודמים כמו שבדור שלנו. מתחילת המאה הקודמת ועד היום החכמה הזאת בכל זאת התרחבה והתקבלה בהרבה אנשים וזה סימן שאנחנו כבר מתקרבים לאיזה פתרון. אפילו בכמות יש היום אלפים שיודעים, שכלפיהם מגולים ספרים וכל מיני ידיעות בחכמת הקבלה, לכן אפשר להגיד שהקפיצה היא נראית לעין.
תלמיד: אני עדיין לא מבין מה ההבדל מבחינה מעשית בין התפשטות חכמה לדעת, ואם זה בכלל אקטואלי בשבילנו.
לא, הוא כביכול שם את זה יחד.
שאלה: מה צריך לקרות כדי שהחכמה תתפשט בכל עם ישראל?
זו בעיה. כי אם היא לא מתפשטת על ידי אלו שנמצאים עכשיו בתוך החכמה, אז היא תתפשט על ידי מעשים יותר חדים, חריפים, על ידי כאבים.
תלמיד: האם זה מחויב שכולם יצטרכו ללמוד את החכמה הזאת?
לא שיצטרכו ללמוד, אלא להתקרב אליה, להכיר בה, להיות יותר קרובים זה אל זה מפני שכך מבנה המציאות מחייב אותנו. אנחנו חייבים להיות מקור החכמה לכל העמים, לכן אנחנו צריכים להיות מחוברים ומלאים באור ה'.
תלמיד: האם זה צריך להיות אצלנו קודם, לפני אומות העולם?
כן. לכן כל הדברים שקורים איתנו בזמן האחרון, לחצים, כאבים, כל מה שעובר עלינו, זה כדי שנקיים את מה שמוטל עלינו.
שאלה: במה תלויה התפשטות החכמה?
התפשטות החכמה תלויה רק בבני אדם, קודם כל מישראל, שהם יבינו שהם חייבים לקבל את החכמה, להמשיך אותה ולהביא אותה לכל אומות העולם.
תלמיד: האם התפשטות החכמה תלויה בלומדים את החכמה או במצב העם השבור שנמצא בייסורים?
גם וגם. זה תלוי מאיזה מצב העם מקבל את החכמה, מאיזה מצב הוא מבין שעליו להפיץ את החכמה. הכול תלוי בנו.
תלמיד: מה תלוי בנו לקבל את החכמה כדי להעביר אותה הלאה?
רק בקשר בינינו.
תלמיד: איך קבלת החכמה קשורה בעם, באומות העולם, באנושות?
אנחנו צריכים לפרסם את שיטת הקבלה בכל העולם, ומי שכבר מוכן לקבל אותה, לאחוז בה, אז הוא יתקרב אליה.
תלמיד: העולם עובר ייסורים קשים, גם ישראל, אבל הם לא זקוקים לחכמה.
התפשטות החכמה בכל העולם גם כוללת את זה שבני אדם ידעו במה תלוי הפתרון. זה כמו שאנחנו עכשיו צריכים להבין שפתיחת חכמת הקבלה היא פתרון לכל המצב שלנו, ולא שאנחנו עושים החלפת שבויים ועוד כל מיני דברים, כי שום דבר לא עוזר. אלא ככל שנהיה יותר קרובים לגילוי הבורא בעולמנו, רק כך נזכה להביא את כל העולם, לקרב את כל העולם לכוח עליון.
תלמיד: אבל עובדה שהאנושות מוצאת פתרונות לכל דבר.
כמו שאנחנו, תסתכל על עם ישראל ותראה למה. כמו שאנחנו כל הזמן מוצאים עוד שביל איך לברוח מחובותינו, כך גם כל העולם. הרצון לקבל כך עובד.
תלמיד: בדיוק, אני רואה שגם אחרי מלחמה קשה אנחנו מגיעים להפוגה, להפסקת אש, מוצאים פתרונות עם שבויים וחטופים, אבל בסופו של דבר אין צורך במשהו גדול.
מוצאים הכול בתוך הרצון לקבל, שאין יותר דרכים. אבל לא מבינים עדיין שהפתרון צריך להיות למעלה מהרצון לקבל.
תלמיד: בשביל מה העם צריך את חכמת הקבלה?
קודם כל זה רצון הבורא, שכל העולם יתקרב אליו, "וכולם ידעו אותי מקטנם ועד גדלם".
תלמיד: זה רצון הבורא.
כן.
תלמיד: מה עם רצון העם? הוא לא צריך את זה.
רצון העם הוא לא חשוב, רצון העם צריך להשתנות.
תלמיד: איך הוא ישתנה? כי גם ייסורים ומכות לא משנים אותו.
אנחנו עוד לא ראינו, ברוך ה', לא ייסורים ולא מכות. נקווה שנגיע לתיקונים בלי ייסורים ומכות שכתובים בנביאים.
תלמיד: איך במצב כזה שהרצון לקבל מספק לעצמו פתרונות העם יגיע להבנה ולצורך בחכמת הקבלה?
לא יודע. אם אתה שואל אותי, אז כמו שהוא כותב, "להפצת חכמת הקבלה בקרב העם אנו צריכים". מה אני יכול להוסיף?
תלמיד: אנחנו עושים הפצה.
נגיד.
שאלה: משתדלים. הבורא נותן ייסורים ומדליק נקודות שבלב. אנחנו עובדים בחברה אחת והבורא עובד בחברה אחרת ואין בינינו קשר. האם אי פעם נוכל לעבוד עם הבורא יחד?
מתי שתיכנס לקשר עימו, אז כך יהיה.
תלמיד: ממש נרגיש עבודה משותפת?
כן.
שאלה: יש כמה אלפי אנשים שלומדים כל בוקר, עושים את העבודה, מתמידים, עובדים בעשיריות. למה צריך להפיץ את החכמה בקרב כל העם?
כנראה שמקובלים רואים את התמונה בצורה יותר שלימה, והם מבינים שכל אותם אלפים שנמצאים בעם ישראל כולם צריכים להיות בקשר ביניהם ועם הבורא.
תלמיד: כמו אחרי כל מלחמה או מאבק, יש תמיד סיפורי ניסים, ההוא שנתקע לו כדור בתהילים והציל אותו, ויהיה גם בטח גל של חזרה בתשובה מסוג מסוים. יש תמיד אחרי טראומות כל מיני מצבים כאלה.
אבל אנחנו לא מדברים על זה.
תלמיד: נכון. לכן אני אומר שנראה שזה מספק את מי שמחפש משהו.
לא. זה פועל לפי רצון הבורא שמתעורר בהם. אנחנו חושבים שהבורא יעורר אותם בצורה הרבה יותר גדולה, עניינית, והם יצטרכו לגלות קשר עימו.
תלמיד: אז מה אנחנו צריכים להגיד לעם בעת הזאת?
אנחנו צריכים בעצמנו ללכת בדרך שלנו ויחד עם זה לפרסם לכל העם מהי דרכו.
תלמיד: מה לפרסם לו, שהחיבור הוא הדבר הטוב?
לא רק חיבור, אלא איך להתקדם לזה, איך להבין איפה אנחנו נמצאים, כל מה שאנחנו יכולים להוציא מכל ההקדמות, מכל מה שלומדים. לפרסם את זה. אתם מבינים את הדברים האלה לא פחות ממני.
שאלה: לפי מה שכותב כאן בעל הסולם, זה לא מספיק לספר, אלא צריך להביא אותם למדרשיות ובתי כנסת שילמדו את זה. הוא גם כותב שעם לא לומד את החכמה בזמן שהוא נמצא במלחמה, אלא הוא צריך להגיע למקום, כמו שאנחנו יושבים כאן, ולהשקיע זמן מיוחד ללימוד. איפה אנחנו פוגשים את הדרישה הזאת? איך אנחנו יכולים לעזור לעם להקצות חלק מהחיים שלו לטובת הלימוד הזה?
אנחנו צריכים לעשות כול מה שבידנו על ידי הפצת חכמת הקבלה ולקרב את החומר להמון העם. והבורא עושה מצידו, הוא ייתן להם רצון, לחץ שהם כן ירצו להגיע לזה.
תלמיד: אני מקבל הרגשה מהכתוב שצריך לבנות תשתית אמיתית, לתת הזדמנות לעם להגיע בצורה מסודרת ללמוד את החכמת הזאת, לעסוק בה.
זה לא בכוחנו. כל מה שהיינו יכולים לעשות, לבנות עוד בניין, לעשות עוד משהו, זה בכל זאת לא מספיק. ולהפיץ את חכמת הקבלה שהיא תתקבל בעם במצב כמו שהוא היום, אז גם, כמה שאנחנו עושים אנחנו רואים את התוצאות, התוצאות הן ממש מזעריות.
אם יש לכם מה להמליץ, בבקשה, כולנו נרצה לבצע אם זה יהיה בכוחנו.
שאלה: את התפשטות החכמה אפשר לתאר כהתפשטות של תרופה בתוך הגוף החולה שמרפאה אותו, נכון?
כן.
תלמיד: אותו גוף החולה.
הוא לא רוצה לקבל.
תלמיד: הוא לא מכיר במחלתו, או שמכיר אבל בצורה חלקית והוא לא רוצה. יש גם מצב שלישי שהגוף הזה פתאום מתחיל לרצות. האם עצם המאמץ שהתרופה הזאת תתפשט בגוף הזה, אותה תרופה, אותה חכמה, היא גם תייצר בתוך עם ישראל רצון להתרפא? האם התפשטות החכמה עם ההפצה שלנו תייצר רצון אצל עם ישראל? כי אין לו רצון.
הכול תלוי במאור המחזיר למוטב שנמשוך את כל הקהל שלנו ומי שעוד יבוא.
שאלה: בצורה היפותטית, אם מחר פתאום עם ישראל יתחיל לשמוע חמש דקות לקראת השינה קטעי "זוהר", האם זה ישפיע עליו?
אני לא חושב. כאן צריכה להיות התעוררות הרבה יותר מסיבית, פנימית, מתוך הלב. אני לא יודע, זו עבודת ה', זו לא העבודה שלי. אבל אנחנו, ככל האפשר, נתקרב לזה ונזכה להיות אותו הגשר שמגיע מהבורא לכל עם ישראל ולכל העולם.
שאלה: אנחנו רואים שיש במלחמה תופעה של קבוצות שרוצות להיות מחוברות, "כוחנו באחדותנו". זה לא נשמע הגיוני, כי יש צבא שיילחם, אין שום קשר לאחדות, אבל זה עדיין קורה, עדיין מתעורר הרצון הזה.
האם הצורך לגלות את הבורא, שזו מדרגה יותר גבוהה, גם יכול לבוא מתוך איזו תופעה כזאת לא ברורה? האם זה יכול לקרות שפתאום יתעורר באנשים רצון לגלות את הבורא מעבר לחיבור?
לא הבנתי מה זה לגלות את הבורא מעבר לחיבור.
תלמיד: יש אנשים שמתחברים, יש כל מיני התאספויות ורצון להתחבר, אבל אין בורא בתוך המגמה הזאת לחיבור, אלא זה חיבור רגיל, אנושי. מה עוד צריך לקרות או האם בכלל יכול לקרות שיתעורר מתוך החיבור הזה, או מתוך ההפצה שלנו, צורך לגלות את הבורא?
זה כשיהיה ברור לאנשים שהם צריכים לגלות את סוד החיים, את מטרת החיים, למה הם סובלים, מאיפה מגיע כל מה שהם עוברים, זה צריך להתגלות. זה לא יכול להתגלות אלא רק על ידי השאלות, על ידי הסבל, על ידי החיפוש.
תלמיד: בתוך החיבור שכרגע קיים, האם אנחנו יכולים לבוא ולהסביר שזה לא חיבור מספק, אלא צריכה להיות רמה יותר גבוהה כדי להסיר את כל הייסורים והסבל?
כן. צריכים להסביר את זה.
שאלה: מה זה נקרא שהצלחנו להפיץ למישהו את החכמה? האם זה שהוא יושב איתנו פה בשיעור, שהוא היה בקמפוס, שהוא עשה לייק בפוסט? מה זה נקרא "הצלחנו להפיץ"?
אתם קוראים יחד איתי את המקורות, אז אתם יכולים מכאן גם לתת תשובות. מה זה הצלחנו? הצלחנו בזה שאנחנו יכולים לגלות את הבורא לכל העולם.
תלמיד: כלומר שהאדם יושיב את עצמו ויתחיל ללמוד.
לא צריך ללמוד, אלא שירצו לגלות את הבורא שממלא את כל העולם, כוח עליון שממלא את הכול, לא יותר מזה.
תלמיד: כלומר מספיק רצון.
כן.
שאלה: מה זה אומר משיח בן דוד?
ממלכות דוד, מהמלך דוד, כתוצאה מזה יוצא מלך המשיח. זו אותה ההארה שמאירה על כולם ומעלה אותנו לדרגת הבורא.
שאלה: מי הם "חכמי לב"?
אלו שהכינו את הרצון לקבל שלהם לקבל אור חכמה בעל מנת להשפיע, הם נקראים "חכמי לב". הלב שלהם מתמלא בחכמה, באור החכמה.
שאלה: לגבי מה שקראנו אתמול, שמשיח בן דוד יגיע רק בדור שכולו ראוי או להיפך. ואם יימצאו צדיקים בדור, אז הם יעזרו, ואם ייעלמו, אז לא יוכל להגיע המשיח. מה הם אותם הצדיקים שלא מאפשרים לגאולה להגיע?
כיוון שהם לא עובדים עד הסוף בצורה שלימה, לכן הם לא יכולים לגלות את האור לכל העולם.
תלמיד: כלומר מדובר עלינו, שאנחנו לא יכולים להפיץ לעולם.
כן.
(סוף השיעור)