שיעור בוקר 17.09.2018 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור רב"ש מוקלט (הקלטה חלק א')

ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ד',

דף ר"ט, עמ' 209, "עשר הספירות של עקודים כולל ו' פרקים", אות א'

קריין: "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ד', דף רט', עמוד 209, "עשר ספירות של עקודים כולל ו' פרקים", אות א'. נאזין לשיעור מוקלט של הרב"ש בנושא.

אנחנו רוצים לנסות ללמוד משהו חדש. מה הדבר החדש? כמו שאתם יודעים אני הקלטתי את רב"ש במשך כל השנים שהייתי אצלו, והקלטות האלה נמצאות אצלנו בארכיון. אלה קלטות על "תלמוד עשר הספירות", על "פתיחה", על עוד כמה מאמרים, אפילו על ה"זוהר", אבל שם הוא לא כל כך היה מסביר, אלא בתע"ס היה בכל זאת מסביר יותר.

אני חושב שכדאי לנו לשמוע את השיעורים שלו. ננסה. פה קצת, שם קצת, נראה. למה? זה מביא הרבה קדושה, נקווה שגם הרבה התפעלות, גם תבינו אותו קצת יותר, תרגישו אותו קצת יותר, זה בכל זאת המורה שלנו.

אני מאוד מתרגש כשאני שומע את זה, אז אני רוצה להעביר לכם את האפשרות הזאת. בכל זאת זה מעיין, זה המקור של הרוחניות שלנו, וכדאי לנו להשתדל קצת לראות את זה, לשמוע את זה, להיות נוכחים בשיעור שלו, יש לנו הזדמנות כזאת.

לא חשבתי שיבוא הזמן ואני אביא את זה לתלמידים שלי אחרי שלושים שנה שהוא נפטר, ואנשים יהיו מסוגלים לשמוע ולהבין ולהתפעל ולהרגיש מה הוא רוצה למסור. אז נראה, יכול להיות שהחלק הזה הוא לא בדיוק נכון, אנחנו נכין חלקים אחרים בקרוב, ונלך יחד.

נניח עכשיו נקרא משהו מהחלק הרביעי לדוגמה. העיקר בשבילנו זה להשתדל לקבל ממנו מה שעובר שם בין המילים, את הכוח הרוחני הזה, ובינתיים נכין עוד. אני חושב שנכין את חלק י', עיבור, ממש בקרוב תוך כמה ימים זה יהיה מוכן.

שיעור רב"ש מוקלט

"חלק רביעי כאן מדובר מ- "עשר הספירות של עקודים כולל ו' פרקים"

אות א. כאן הוא אומר אין לנו כח לעסוק קודם עולם האצילות.

א) כבר ידעת כי אין בנו כח לעסוק קודם אצילות יוד ספירות, ולא לדמות א שום דמיון וצורה כלל ח"ו, אך לשכך האזן אנו צריכים ב לדבר דרך משל ודמיון, לכן אף אם נדבר במציאות ציור שם למעלה אין הדבר רק לשכך האזן.

מה כתוב כאן ש- קודם אצילות יוד ספירות, לא יכולים לדבר (ולא לדמות א) שום דמיון וצורה כלל ח"ו, אך לשכך האזן אנו צריכים ב לדבר דרך משל ודמיון, לכן אף אם נדבר במציאות ציור שם למעלה אין הדבר רק לשכך האזן.

כאן נשאלת שאלה קשה מאוד משמע על.. יד.. אצילות שם מדברים דרך משל.. שם מדברים לשכך את האוזן הלא גם רוכשים רוחניות את זה הוא רוצה לתרץ למטה באור פנימי

אות א' אור פנימי נראה מה הוא אומר

ולא לדמות א שום דמיון וצורה כלל ח"ו, אז הוא אומר

א) כי כל אלו ההבחנות שאנו מבחינים בעולמות הם נובעים ויוצאים מעולם האצילות ולמטה דהיינו מהעולם, שכבר נגלה בו עשר ספירות ותיקון קוים, בסוד חסד דין ורחמים. אמנם למעלה מעולם האצילות, דהיינו מטרם שנגלו עשר ספירות, אין לנו שם עוד אחיזה, עד כדי להבחין שם איזה דמיון ושינוי צורה בין ספירה אחת לחברתה, משום שתחילת ההשגה מתחיל מן התלבשות היוד הספירות ביוד כלים, דהיינו מעולם האצילות ולמטה.

קודם כל צריכים לדעת מה שהוא אומר שלפני עולם האצילות לא נקרא י' ספירות מטעם שעדיין לא היה לנו י' כלים מה זה נראה אחר כך לכן הוא אומר הלאה

וז"ש הרב, שאין בנו כח לעסוק קודם אצילות יוד ספירות, ולא לדמות שום דמיון וצורה כלל ח"ו, אותו דברים.. כי טרם אצילות יוד ספירות, אשר נגלו בעולם אצילות, נחשבו עשר הספירות כאור בלי כלי הראוי לו, ונודע אשר אין לנו השגה באור בלי כלי.

אז הוא אומר עשר ספירות שנעשה כלים זה נעשה דווקא בעולם האצילות ההתלבשות האצילות בכלים ולפני זה עוד לא נבחנים לכלים הגם שאנו מדברים שם מכלים זה רק לשכך את האזן מדוע הוא לא מפרש כאן הוא חושב כלים אומר בפעם אחת כלים הראויים לקבל שכבר לא היה הסתלקות וזה היה דווקא בעולם האצילות שהיה שם עניין של תיקון קוים מה שכן לפני זה לא היה דבר כזה

ב) פירוש כי מעולם האצילות ולמטה, יתכן לנו, לרמז על ההבחנות שבשרשים העליונים הרוחניים, אשר למעלה, בדרך משל ודמיון, הנלקחים מהמציאות או מן הנהגות שבעוה"ז כי כל פרטי הבריות ואופני הנהגתם המצוים בעוה"ז, המה משתלשלים ונמשכים מעולמות העליונים, ממש כמו יחס החותם עם הנחתם הימנו, אשר כל הפרטים הנמצאים בהחותם נעתקים ועוברים על הנחתם ממנו, אף משהו לא יחסר."

שומעים משהו או לא? מי לא מבין מה שהוא אומר, ממש לא מבין? לא להתבייש. אני רואה שסך הכול העניין הוא ארבעה, חמישה אנשים. מי לא מבין את המילים, המבטא?

תלמיד: אם יש טקסט הכול ברור.

אם יש טקסט הכול ברור, אז לאט לאט עם הטקסט אנחנו יכולים להכיר את המבטא שלו. בסדר גמור. חוץ מהבנת המילים יש עוד איזה בעיות?

תלמיד: הטקסט עצמו צריך ניקוד, פסיקים, נקודות, גרשיים איפה שיש את הטקסט המקורי, כדי להבדיל אותו ממה שרב"ש אומר בעצמו.

לא הבנתי.

תלמיד: בטקסט שאנחנו רואים חסר ניקוד, הוא בלי שום סימנים.

הוא בלי שום סימנים. יופי, כמו בגמרא.

תלמיד: זה מאוד יעזור אם יהיו סימנים.

בשביל מה לעזור לך, אתה בעצמך כשאתה קורא, אתה שם כאילו נקודות ופסיקים וכן הלאה.

תלמיד: בטקסט שאנחנו רואים על המסך.

כן, תוסיף אתה בקריאה שלך.

תלמיד: אין הבדלה בין הטקסטים.

אני מבין. פתחתם פעם גמרא? כתוב שם משפט אחד מההתחלה ועד הסוף, משפט אחד.

תלמיד: אבל אנחנו רוצים לעזור לחברים שיקראו את זה.

נעשה את זה. שוב, אני לא ראיתי את הטקסט הזה ולא שמעתי את הקלטת הזאת, זה מה שהביאו לנו עכשיו.

תלמיד: אולי להבדיל בין מתי שרב"ש מדבר, מפרש ובין מתי שהוא קורא. שיהיה ברור, זה קטע שהוא קורא מהספר וזה קטע שהוא מדבר.

זה בטקסט. בקיצור צריכים לעבור על הטקסט ולעשות בו את הסימנים האלה. זה טוב לדעת, אנחנו צריכים להכין את זה. מה עוד להכין?

תלמיד: אולי שתהיה לך שליטה עם הכפתור ותוכל לעצור ולהסביר לנו משהו, או שאנחנו נשאל.

זה טוב אם יהיה לי כפתור שנוכל לעצור אחרי כל קטע ולדבר עליו קצת, שיהיה ברור, וללכת הלאה. נכון. כרגיל כמו בכל שיעור, גם כאן יהיה.

אז מי ייקח את זה בחשבון?

תלמיד: נדאג לזה. רק להגיד שכבר יש את הטקסט מסודר בבולד, בפיסוק והכול, פשוט כנראה המערכת הטכנולוגית עוד לא יכולה לסדר את הסימנים. יסדרו, נדאג לזה.

בסדר, נסדר.

תלמיד: כשהרב"ש פירש הדיבור היה קצת מהיר, אם אפשר לשמוע פעמיים.

בסדר. אתם גם תתרגלו, כאן הוא דיבר לא מהר, אתה עוד תראה איך שהוא ידבר. אבל זה הרגל, זה ברור. אני אגיד לכם, זו ממש בדיחה, לפעמים אנשים היו נכנסים לסעודה או לשיעור אפילו, אנשים זרים מבחוץ. [כי זה מקום] שלומדים, בית כנסת, מקום ללמוד תורה, ובמיוחד בחודש אלול, לפני יום כיפור, כל אחד רוצה לקבל עוד קצת נקודות. ואז הם יושבים והוא מדבר, בשיעור או שיחה או משהו. אחר כך הם שואלים כך בשקט, "תגיד לי באיזה שפה הוא מדבר?". זה לא בצחוק, זה אנשים משכילים, מבינים, צברים ממש, לא שבאו מאיזה מדבר או משהו. אבל לא הבינו, היה קשה מאוד. הדיבור שלו היה מיוחד. אחר כך מתרגלים, אפילו אם אתה שומע "כחח", אתה מבין מה הוא רוצה להגיד.

זה ברור, אצלו השפה הייתה מאוד עשירה בכל מיני טריקים, אבל מתרגלים לזה. הוא היה יודע להסתיר ולפעמים גם לגלות. כדאי לשמוע ולהידבק במבטא, במילים, בכל מה שיש. להשתדל להתכלל בזרימה. אנחנו נלמד את זה יחד.

תלמיד: אם זה אפשרי אז אולי לנקות קצת את הסאונד עצמו, יש שם כל מיני הפרעות כאלה.

אני לא יודע אם זה אפשרי או לא, אם אתה מכניס שם פילטרים, אז הם מורידים לך. אולי יש היום פילטרים מיוחדים שפועלים עם שכל, שהם מנקים לך רק בין האותיות ולא את האותיות עצמן. ישנם כאלה, אבל אני לא יודע. פעם הייתי מבין בזה קצת יותר, הם היו מוחקים המון הרמוניקות גבוהות מהצליל עצמו, ואז הקול נעשה מאוד מכני.

שאלה: יצא לי להתייחס למשפט אחד ששמעתי אצלו, מאוד יפה. אמרת שיש לו שפה עשירה כזאת ואז הוא אמר משפט שבאמת התלהבתי לשמוע אותו, "אנו צריכים ב לדבר דרך משל ודמיון," ובמציאות ציור שבעולם הזה. הוא אומר שצריך שהעולם הזה יתלבש לנו בעולם הרוחני ואז אפשר יהיה להבין אותו. אני מבין למה הוא מתכוון, אבל אתה בטח יודע את זה יותר לעומק. למה הוא התכוון כשהוא אומר שכל דבר שבעולם הזה אתה בעצם יכול להשליך אותו לעולם הרוחני ואז אתה יכול להתחיל להבין?

להשליך את כל מה שיש לך בעולם הזה לעולם הרוחני, זה נקרא שכל הזמן תלך ל"אין עוד מלבדו". ואז מה שיש לך בעולם הזה ברגש ובשכל, בכל הדמיון שאתה רואה כאן איזה תמונות והכול, זה הכול הבורא מעצב לך את התמונה שתשייך אליו.

תלמיד: יש לו סגנון מאוד יפה. אתה מאוד מזכיר את הסגנון שלו, כי זה כנראה נדבק בך. אבל בגדול, כדי להבין אותו אתה נתת לנו בעצם את הרקע, אנחנו מבינים אותו כי אנחנו מבינים אותך פחות או יותר, זה אותו סגנון.

אני מקווה שמה שיש לי זה ממנו.

תלמיד: בוודאי, אבל אנחנו מרגישים את הסגנון שלך, זה ממש כמו הסגנון שלו. אין שום שינוי בסגנון, ממש כך.

מה אתה רוצה להשיג?

תלמיד: אני רוצה קודם כל לתת לך קומפלימנט, באמת קומפלימנט. קודם כל מגיע לך קומפלימנט שקלטת את זה, אני מעריך את זה מאוד. ודבר שני, באמת ניתן להבין את הרב"ש, ממש אפשר להבין אותו.

כן כן.

תלמיד: זה היה נורא חכם המחשבה הזאת להביא אותו לשיעורים שלנו, כי זה עוזר לנו המון.

העיקר רצוי גם להבין איך הוא שואל ואיך הוא עונה ואיך זה בא לו ככה, אלה אמצעים להידבק בעליון.

תלמיד: קודם כל אני מאוד התרגשתי לשמוע את הקטע הזה.

זה מתאים לך.

תלמיד: עד עכשיו לא פגשתי את הרב"ש בתע"ס, פגשתי אותו דווקא בכתבים אחרים. ופתאום היחס שלו לתע"ס, הדרך שבה הוא קורא, ההדגשים שלו, הקול שלו, ההפסקות שלו, זה נראה לי עולם ומלואו מה שקרה שם.

מרגש.

תלמיד: מאוד, באמת.

יפה מאוד. הוא מכניס את הנשמה, לא נשמה סתם שהוא רוצה ללמד כמו מורה לפיזיקה או משהו, אלא הוא מכניס את הנשמה. ממש מלמעלה אנחנו יכולים להרגיש איך שבכל מילה ומילה נמצאת רוחניות. המילה היא מבחוץ והרוחניות מבפנים, ככה אתה מקבל סנדוויץ'. אם אתה פותח את הפה נכון, אתה מקבל סנדוויץ'.

תלמיד: גם עוד איזו הבחנה, שפעם ראשונה אני מרגיש שקיבלתי רגש מתע"ס כששמעתי אותו.

נקווה שככה נתקדם. נקווה, הכול זה בידינו.

שאלה: מה זה "לשכך את האוזן"?

לשכך את האוזן? זה למלאות את האוזן בקיצור, לבלבל את האוזן. אתה תלך לפי הצלילים, ולא לפי ההבנה הפנימית. שלא הלב מבין, אלא דרך האוזן אתה מבין.

תלמיד: מה זה להבין דרך האוזן?

דרך האוזן, זה מה שאתה שומע אתה לומד. איך למדת את כל החכמות שלך? דרך האוזן, דרך העין, דרך קריאה. "חכמי הלב" זה נקרא שהם משתדלים ברצון שלהם לקלוט את הרצון של העליון. לא מסר, אלא הרצון של העליון, "תעשה רצונך כרצונו"¹. ואז לפי השוואת הרצונות, אתה מקבל מה שיש בתוכו, בתוך הרצון שלו, לתוך הרצון שלך. יש השתוות לפי הרצונות, הכוונות מה שנקרא אצלנו, ואז מהעליון זורם לתחתון.

תלמיד: בקטע הזה הרגשתי איך רב"ש רוצה להעביר את בעל הסולם דווקא.

כן, ודאי, אצלו זה ככה. כן, אנחנו עוד נגלה את הדברים.

תלמיד: אז כאילו לרצות גם להעביר את בעל הסולם, להידבק לרצון הזה של להעביר את בעל הסולם, זו הצורה הנכונה בעצם?

למדתי איתו פעם רמח"ל, נגיד "אדיר במרום". או את "התניא" קצת למדתי ועוד כמה כאלו דברים. אז מעניין איך שהוא היה מעביר את המחבר הזר, לא אבא שלו, אחר, לתוך זה.

תלמיד: יש בארכיון גם שיעורים על "עץ חיים", יכול להיות שיש שיעורים שגם עולים על "עץ חיים"?

כן. שיעורים ב"עץ חיים" כדאי לנו, אבל קודם את זה מפני שאת השעורים ב"עץ חיים" הוא היה מעביר לשאול. זה בחור שלא שייך לעבודה הפנימית, אבל הוא רצה ללמוד, למדן. פשוט כמו שהוא למד גמרא, כך היה רוצה ללמוד "עץ חיים". ולכן אולי אחר כך נלמד את זה, אם נגיע, אם ירשה לנו הזמן, אם ירצה ה'.

תלמיד: גם אצטרף להתרגשות, עכשיו הבנתי עד כמה זה גרם לי להתגעגע לתקופה שאתה היית מלמד תע"ס ככה. הוא קורא והוא חי את זה בעצמו. ופחות אכפת לו איך הוא נשמע בקריאה ומה הוא מסביר, אלא הוא כאילו מאפשר לך להיכנס למציאות שלו. ופעם אתה גם היית עושה את זה יותר. עכשיו בשנים האחרונות התחלת להגיד "אה, אני לא קורא ככה" ואז נותן לקריין, או יותר מתחשב האם הקהל סובל או לא. אבל היו תקופות שאתה גם היית קורא ככה, כאילו קורא את הטקסט לעצמך ופשוט אפשר היה להיכנס תוך זה. במשך רבע שעה או עשרים דקות כאילו אתה מדבר לעצמך, שפה הוא אומר ככה ופה הוא אומר ככה, ואנחנו לא מבינים כלום, אבל זו צורה אחרת של לימוד.

יכול להיות שזה ידחוף אותנו גם כך ללמוד, אתה צודק, אתה צודק. הזמנים משתנים.

טוב חבר'ה, אנחנו נכין את זה. אני מאוד שמח שסך הכול אתם רוצים את זה. זה מאוד חשוב, זה מקרב אותנו מאוד למקור.

(סוף השיעור)

heb_o_rav_2018-09-17_lesson_bs-tes-04_n1_p2_hd

---

1. "הוא היה אומר, עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו" (משנה, סדר נזיקין, מסכת אבות, פרק ב', ד')↩