17 - 18 Ocak 2020

שיעור 2 - השמחה בחיבור

שיעור 2 - השמחה בחיבור

חלק 1|18 Oca 2020

כנס וירטואלי אפריקה 2020 – "השמחה בחיבור"

18.01.2020

השמחה בחיבור

שיעור 2

שיעור 18.01.20 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

שלום לכולם, כולם מחבקים זה את זה, בואו נתחבק, זה העיקר. אנחנו צריכים להרגיש, שכשאנחנו נפגשים באמת אין בינינו מרחק. למה חכמת הקבלה דורשת את זה? אנחנו כל הזמן שוכחים. העניין הוא פשוט, הבורא זה כוח עליון אחד והוא רוצה שאנחנו נשיג אותו, ולכן הוא ברא משהו הפוך ממנו. הוא כולו רצון להשפיע וברא רצון לקבל, ואנחנו יכולים להתקיים ולהיות מנותקים ממנו, כשהוא מצד אחד ואנחנו מהצד השני.

אבל איך אנחנו יכולים להתקרב אליו, להכיר אותו? מה הוא עשה? כשהוא ברא אותנו הוא שבר אותנו, חילק אותנו להרבה חלקים. הרצון לקבל שהוא ברא נקרא "נשמה" וכשהוא שבר את הנשמה, אז הוא שבר אותה להרבה נשמות. ומה קורה עכשיו? כשאנחנו משתדלים להתחבר בינינו, אנחנו לאט לאט מגיעים לחיבור וכך אנחנו משיגים את הבורא שהוא אחד דרך זה שנמשכים לחיבור. לכן אנחנו עושים כנסים, קבוצות, עשיריות, כל מיני אספות חברים, כל דבר שהוא מממש את החיבור בינינו.

כשאנחנו נגיע פעם ראשונה באמת לחיבור בינינו, מספיק שיהיו בזה עשרה אנשים, גברים ונשים, אבל לחוד גברים ולחוד נשים, כדי שלא יהיו מעורבים שם כל מיני רגשות חוץ מרגש לחיבור. אז אם עשרה אנשים מתחברים ביניהם, אבל באמת מתחברים, הם מגיעים למצב שהם מתחילים כבר להרגיש את עצמם כמו בורא.

ההרגשה הזאת להיות במשהו כמו הבורא היא נקראת "אור", "האור העליון". ואז יוצא שאנחנו יכולים עוד יותר להתחבר ועוד יותר להתחבר, וכל פעם אנחנו נרגיש את עצמנו יותר מחוברים, זאת אומרת שיש בנו מילוי יותר ויותר, האור יותר ויותר ממלא אותנו, הרגשת הבורא יותר ויותר מתגלה בנו. זו כל חכמת הקבלה, חכמת החיבור, חכמת הגילוי של הבורא בצורה כזאת לבני האדם שקיימים בעולם הזה.

כמו שבעל הסולם כותב, חכמת הקבלה זו שיטת גילוי הבורא לנברא בעולם הזה. מה השיטה? להתחבר, כי אנחנו כולנו נפרדים, יש אגו של כל אחד שמפריד בין האחרים ואם אנחנו מעל האגו מתחברים, אנחנו מתחילים להשיג את תכונת ההשפעה, תכונת החיבור, עד אפילו תכונת האהבה בינינו, וזה הכול הרגשת הבורא. זו כל חכמת הקבלה.

לכן כל התועלת שלנו מהכנסים, היא אך ורק שאנחנו נוכל להיות מחוברים בינינו מעל כל ההפרעות, מעל כל הבעיות. זה מה שצריכים. ובזה לא חשוב לנו שחור, לבן, אדום, צהוב, כי זה לא חשוב, שום דבר לא חשוב, כי אנחנו צריכים לעלות למעלה לחיבור בינינו, אפילו לאהבה בינינו. ובואו נראה אם אנחנו מסוגלים את זה לעשות, אבל כל זה עלינו.

קריין: כותב בעל הסולם במאמר "הערבות" אות כ"ג.

"דבר תכלית הבריאה מוטל על כל המין האנושי יחד, שחור כלבן וכצהוב, בלי שום הבדל מעיקרו."

(בעל הסולם, הערבות, כ"ג)

אתם יכולים להיכנס לספרים שלנו של חכמת קבלה ולקרוא את זה, לראות את זה. שבאמת כלפי הבורא כולנו ילדים שלו, ולכן רק כשנתחבר בינינו, מתגלה הבורא בקשר בינינו וכך אנחנו נצליח.

שאלה: האור הוא אינסופי, האם הכלי לא יכול להתפוצץ כשהאור יכנס לתוכו?

האור לא יכול להיכנס לכלי אם הכלי לא מוכן לזה. לא יכול להיות. זאת אומרת, האור נכנס לתוך הכלי רק בתנאי שהכלי דומה לאור ובמידה שהכלי כמו האור בצורת ההשפעה, אך ורק אז. אחרת לא יכול להיות שהאור ימלא את הכלי.

שאלה: כל האנשים שווים ובכל זאת ביבשת שלנו יש הרבה דיכוי, הרבה בעיות, הרבה צרות, מה הדרך הכי טובה שבה אנחנו יכולים להתגבר מעל כל ההבדלים האלה והדיכויים?

רק לפי כמה שאנחנו לומדים את חכמת קבלה. אתה לא דורש כאן שום דבר, הנשק הוא האור העליון. השונא שלך זה האגו שלך והכול נמצא בידיים שלך. לכן רק תתחילו להתחבר ותראו את כל כוחות הפירוד כאויבים שלכם, תתחילו להתחבר מעל הדחייה ואז בצורה כזאת אתם תגיעו למימוש כל טוב וכל האור העליון עם כל מה שיש בו ימלא אתכם.

שאלה: איך אנחנו יכולים להכניע את עצמנו כלפי העשירייה, והעשירייה האחת כלפי עשירייה אחרת, ואיך אנחנו יכולים להגדיל את חשיבות החברים בינינו? מהו התהליך? איזה צעדים עלינו לנקוט?

את זה אנחנו לומדים מבניית העשירייה ובניית הקבוצה, ואתם יכולים להיכנס לארכיון שלנו בכול השפות ולראות שם איך עושים את זה. הרב"ש המורה שלי, כתב על זה בערך עשרים מאמרים אחרי שהבאתי לו תלמידים, ושם הוא בעצם ביטא את כל השיטה הזאת, מה אנחנו צריכים לעשות כדי להגיע לחיבור.

אז תקראו את המאמרים האלה, תראו את השיעורים שלנו ששם אנחנו מסבירים את זה ותתחילו להבין. אנחנו למדנו את זה במשך הרבה שנים, יש לכם שם מה ללמוד. ואני אשמח אחרי זה להיות קשור אליכם ולענות אל כל השאלות ולכוון אותכם הלאה, עד שנגיע למצב שהקשר בינכם יהיה דומה לבורא, שנהיה כולנו מתחברים לאחד, כמו אחד. ואז, [כשנהיה מחוברים] כמו אחד, אתם אז תגלו את הבורא כאחד שממלא אותכם.

תלמידה: מה מסמל הבורא, מה זה אומר בורא?

בורא זה כוח עליון, כוח השפעה, כוח הטוב והמטיב, שכדי לממש את הרצון שלו להטיב, הוא ברא את הנבראים שירצו לקבל את ההטבה שלו, ואז יוצא שחוץ מהרצון לקבל שבנבראים הוא לא צריך לברוא כלום, כי הוא רוצה לתת והם שירצו לקבל וזה יהיה מספיק, וכך ברא אותם. אז הבורא הוא רק טוב ומטיב ורק רוצה לתת ולמלא אותנו וברא את הרצון שלנו כדי שאנחנו נכין אותו כך שהוא יוכל למלא אותנו. זה הכול.

תלמידה: אם אנחנו יודעים היום סבל, זה בגלל חוסר חיבור בינינו. הייתי רוצה לדעת, אם נהיה מאוחדים, העולם כולו צריך להתחבר כדי שלא נדע עוד סבל?

כן. אם אנחנו רוצים באמת שהעולם יהיה מתוקן, שלא יסבול בו אף אחד, אנחנו צריכים להתחבר בינינו עד שכול אחד מחזיק את השני, עוזר לשני, וכולנו נעשים כאחד.

תלמידה: לפי כל השאלות שאני שומעת, אני חושבת שצריך ספרים מיוחדים, בסיסיים, לקבוצת אפריקה, על מנת לוודא, כי לפעמים אנחנו צריכים את הספרים של הקבלה ולפעמים אנחנו צריכים ספרים שמסבירים דברים בסיסיים על היסודות של הקבלה. ואני מבינה שזה מה שאנחנו צריכים כדי שנתחיל להבין שזה לא משנה מה הצבע שלנו, אלא מה שמשנה זה החיבור. זה לא חייב להיות ספר קבלה, זה חייב להיות משהו ראשוני כמו בבית ספר, שאפילו הילדים יכולים להבין, כדי שאנחנו, המבוגרים, נוכל להבין אותם. אלה הספרים שאנחנו צריכים עכשיו.

ואני רוצה להגיד לך רב, היום עשית היסטוריה, לחבר את אפריקה לישראל. מאז שהייתי ילדה הייתה לי התשוקה הזאת, ואתה היום, זה לא רב"ש, רק אתה נבחרת, אתה תיכנס לספרי ההיסטוריה כמקובל שחיבר את אפריקה לישראל שוב, ועל זה אני רוצה לומר לך תודה. כל אישה פה מרגישה את זה ואנחנו אוהבות אותך. אנחנו רוצות להעביר לך את החיסרון הזה, כי אנחנו רוצות לראות את הקהילה שלנו מחבקת את היסודות של הקבלה. אז בבקשה, שיהיו לנו הסוגים האלה של הספרים בבקשה.

אני מאוד מתרגש, אני לא שמעתי אף פעם מילים כאלה. טוב שהגעתי הפעם לאפריקה ואני שומע את זה עכשיו. אני מודה לך מאוד, זה מאוד מרגש ומאוד נוגע לליבי, אבל אני חושב שדווקא בן אדם כמוך, ועוד בטח שאנחנו נמצא שם כאלה נשים, הן יכולות לעזור לנו לחבר את הספרים הנכונים. אתם תלמדו, אני מוכן לעזור ולהשתתף בכול מה שתרצו, אבל בעצם לכתוב כאלו ספרים, ולבני אדם מאפריקה, רק אתן מסוגלות ולא אני. לכן, בואו נלמד יחד, יחד נחשוב, יחד נצליח.

תלמיד: אני יכול לתת דוגמה. חבר שלנו מאפריקה בנה חוברת, אסף חומרים למתחילים ובנה חוברת ממש יפה עם איורים ותמונות. הדפסנו כמות די גדולה והוא חילק את זה בדרום אפריקה. אפשר להפיץ במדינות נוספות ולתרגם לצרפתית ואולי לחלק יותר חוברות כאלה, כי הרבה אנשים לא זמינים לאינטרנט, ובאפריקה עובדת הרבה ההפצה הפיזית.

אני מבין.

תלמיד: גם אני רוצה להגיד, כתבתי ספר על אפריקה, ואיך חכמת הקבלה יכולה לפתור את כל הבעיות שאפריקה

מרגישה.

תלמיד: כן. ואני רוצה שרב יקרא את הספר.

בבקשה.

תלמיד: עכשיו אנחנו מגיהים אותו, עושים הגהה.

בסדר. לקראת הכנס זה יהיה מוכן?

תלמיד: בעזרת ה'.

יופי. טוב. אז נעשה את זה. אנחנו נשתדל לעבוד יחד, אז הארגון הזה, ארגון הנשים מאפריקה, כנראה שהוא יכול להיות ארגון חזק מאוד.

תלמיד: הן מאוד חזקות, בכלל, הנשים שם.

אנחנו נעבוד יחד אתכן, אני מוכן ממש גם בחיבור ספרים, גם במה שאתן רוצות להיות יחד.

אנחנו ניגשים למקורות.

קריין: השיעור הוא שיעור מספר 2, הנושא שלו הוא "השמחה בחיבור". נתחיל מ"זוהר לעם" בציטוט הראשון. כותב כך:

"השכינה אינה שורה, אלא במקום שלם, ולא במקום חסר, ולא במקום פגום, ולא במקום עצב, אלא במקום נכון, במקום שמחה... כתוב, עבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה. אין עבודת הקב"ה, אלא מתוך שמחה."

(זוהר לעם, ויחי, 116-117)

כן, כך כתוב בספר הזוהר, שאם אנחנו רוצים להגיע לגילוי הבורא, אנחנו צריכים להתחבר בינינו, ושכול החיבור הזה הוא יהיה בשמחה. מה חסר לנו כדי שאנחנו נתחבר ותהיה שמחה בינינו? אנחנו יכולים להגיע לשמחה מהחיבור, במה זה תלוי, בגדלות המטרה? האם בגדלות החברים, במצב שבינינו? במצב שבבית או במה, במה זה תלוי? כי אם אנחנו מגיעים לשמחה אז אנחנו כבר מגיעים ממש לגילוי הבורא, וגילוי הבורא בדרך כלל הוא מכסה את הכול.

סדנה

בואו תדברו ביניכם עכשיו, מה חסר לנו כדי להגיע לחיבור, כדי שבתוך החיבור אנחנו נרגיש שמחה?

*

קריין: קטע מספר 2 מתוך מאמרי "שמעתי" של בעל הסולם, מאמר נ"ח.

"השמחה היא בחינת "מראה" ממעשים טובים: אם המעשים הם של קדושה, אז מתגלה על ידי זה שמחה."

(בעל הסולם. שמעתי. נח. "השמחה היא בחינת "מראה" ממעשים טובים")

זאת אומרת, אם אנחנו רוצים להגיע לשמחה, זה אפשרי אך ורק בפעולה אחת, שאנחנו מכוונים לחיבור. ופעולות החיבור, כשהן מוצלחות, הן מביאות לנו שמחה. מביאות שמחה כזאת שאנחנו "מתפוצצים" ממש מרוב השמחה. אבל זה בתנאי שאנחנו כולנו נמשכים לחיבור, ואז אנחנו מתחברים והשמחה מתגלה.

זאת אומרת, אם אנחנו רוצים להגיע לשמחה, מעכשיו והלאה אנחנו מבינים דבר פשוט, רק בחיבור אנחנו עושים את זה.

קריין: ציטוט 3 מתוך "מאור ושמש".

"העיקר של אסיפה, שיהיו כולם באחדות אחד, ויהיו מבקשים הכל רק תכלית אחד - למצוא את השי"ת. שבכל עשרה השכינה שורה, ובודאי אם יש יותר מעשרה בודאי יש יותר גילוי שכינה. וכל אחד ואחד יקבץ עצמו לחבירו ויהיה נכנס אליו לשמוע ממנו איזה דבר לעבודת ה' והאיך למצוא את ה', ויהיה נתבטל אצלו וכן חבירו אליו, וכן כולם יהיו כך, וממילא כשאסיפה הוא על זה הכוונה, ממילא השי"ת מקרב עצמו אליהם ונמצא עמהם, ורחמים גדולים וחסדים טובים ומגולים נמשך על כנסת ישראל."

(מאור ושמש. פרשת ויחי)

קריין: ציטוט מספר 9 מתוך "ליקוטי הלכות. חשן משפט".

"עיקר האהבה ואחדות הוא בבחינת הרצון, שכל אחד מרוצה לחברו, ואין שום שנוי רצון ביניהם, ונכללים כולם ברצון אחד, שע"י זה נכללין ברצון העליון, שהוא תכלית האחדות." 

(ליקוטי הלכות. חשן משפט הלכות ערב)

זאת אומרת, העיקר מה שאנחנו צריכים זה לעבוד על הרצון שלנו, כי הבורא ברא לנו רצון אגואיסטי. אם אנחנו רוצים להגיע למשהו טוב, אנחנו צריכים לפתוח את הלב, כל אחד שיפתח את הלב שלו לשני. ואז בצורה כזאת שאנחנו מחוברים, בקבוצה לא גדולה, של עשרה אנשים, ונפתח קצת לבבות יותר ויותר ויותר, האור העליון, הבורא ישפיע על הלבבות שלנו והם יתחילו להתמלאות, להתמלאות, להתמלאות עם האור העליון.

ואז אנחנו נגיע למצב שכולנו נהיה מלאים אור. והאור שימלא אותנו, אנחנו נקבל גם שכל וגם רגש חדשים לגמרי. אנחנו נתחיל להרגיש שאנחנו נמצאים בעולם יותר עליון, בהשגה, בהבנה, בלראות את הדברים למעלה מהעולם הזה. כך אנחנו מגיעים לגילוי הרוחניות. וזה הכול על ידי חיבור הלבבות, בפתיחת הלבבות זה לזה, באהבה זה לזה. זו כל חכמת הקבלה.

שאלה: אנחנו מדברים אולי על דברים לא כל כך ברורים. קניתי מכונה, אני מרגיש שמחה. קיבלתי מיליון, עשרה מיליון, אני מרגיש שמחה. על איזו שמחה אנחנו מדברים פה, זה אותו דבר?

אנחנו מדברים כאן על שמחה שאדם פשוט שמח.

תלמיד: על מה?

על מה שהוא מרגיש שהוא נמצא במצב שלא חסר לו כלום. אתה אומר "אני הרווחתי עשרה מיליון". קניתי מכונית. אני אומר שגם זה וגם זה דברים מוגבלים, קטנים. אני רוצה לעלות למעלה מחיים ומוות. אני לא רוצה להרגיש שאני מת. להרגיש שאני חי כל הזמן. אני רוצה להרגיש שאני עשיר ללא גבול, שכל מה שאני ארצה יהיה לי. אני בשביל זה לא צריך כסף, הכסף לא יכסה את הכול. ואני גם לא אמצא כאלו סכומים.

אלא חכמת הקבלה מביאה לי מילוי, מילוי כמו שאני הרווחתי, כמו שקניתי אוטו, כמו שלא יודע מה עשיתי, ממש יש לי את כל העולם. זה מה שאני יכול לקבל על ידי חכמת הקבלה ומזה אני שמח, שיש לי הזדמנות כזאת. רק תנסו להגיע למימוש כזה ואתם תראו עד כמה זה טוב. ואחרת אתה אף פעם לא תגיע למשהו שאתה יכול להיות מרוצה ממנו.

כי אפילו שתקבל עכשיו מה שאתה רוצה, אוטו קדילק הכי גדול, הכי מיוחד, למחרת אתה יודע שהכול נגמר ואתה שוב לא מרגיש שום דבר. כי אדם חי מחידושים, כל רגע יש לו משהו נוסף ועוד נוסף ועוד נוסף. אז איך אני יכול לחיות בצורה כזאת שכל פעם יש לי משהו נוסף? אך ורק בתנאי שאני עובד עם החברים על המילוי מלמעלה.

מהבורא בא האור, האור הזה כולל מכוניות ודירות ופרות ומה שאתה רוצה, הכול יש בתוך האור העליון. הוא ברא אותך, את כל החסרונות שלך, כל הרצונות שלך, הוא גם יודע איך למלא אותם כאילו שאתה קיבלת. שאתה מקבל מכונית, אתה לא מכניס את המכונית בפנים, אתה מרגיש סיפוק. את הסיפוק הזה מביא לך האור, אין שום בעיה, בלי שום לבוש גשמי.

ולכן יוצא שכדי לקבל מילויים, אתה לא צריך שום דבר חוץ מהאור. תנסה ותראה. ואז אתה נפטר מכל הלבושים הגשמיים. אתה לא צריך לרוץ ולעבוד כל כך קשה כדי להרוויח אותם, לקנות אותם, לקבל אותם. אתה יכול בפחות זמן, בפחות מאמץ להרגיש את עצמך בטוב, בנוח, ממש באין סוף. וכל פעם להחליף, עוד יותר, עוד יותר, כך או כך, מה שתרצה.

לכן זה נקרא חכמת הקבלה, חכמת המילוי. אתה מקבל, אבל איך אתה מקבל? בחכמה. אתה לא עובד כמו איזה אדם שכל הזמן שורף את החיים שלו בעבודה. לא. אתה רק צריך להכין את הכלים שלך לקבלה ואז אתה מגלה שכל העולם סביבך מלא באור העליון שממלא אותך ונותן לך את הרגשת השגשוג.

שאלה: נכון שאי אפשר להרגיש מילוי בגשמיות, אבל כתוב שאם אני משתדל להתחבר עם החברים, אני מרגיש שמחה. מאיפה יש שמחה פה?

מזה שמתגלה ביניכם האור העליון, מזה יש לך שמחה.

תלמיד: אני צריך לחפש את השמחה?

אתה לא צריך לחפש. ברגע שאתה משיג קשר עם החברים, אתה מתמלא בשמחה.

שאלה: למה קשה לנו לצאת מהדמיון שהבורא הוא דמות או צורה כלשהי מחוץ לנו? כיצד להתגבר על זה?

כי אתם לא רגילים למשהו אחר. אני הייתי אומר כך, אם אני מתעסק כל הזמן לפי המקצוע שלי ב''גלים'', ''גלים באוויר'', אז בשבילי הגלים האלה זה משהו מוחשי. אני משייך להם כוח, כוונה, כיוון, תוצאה, אז מובן לי. אנחנו רגילים בחיים שלנו לעבוד עם גופים מוצקים ולכן אין לנו אפשרויות, הזדמנויות לעבוד עם דברים מופשטים.

לאט לאט על ידי חיבור בינינו אנחנו מגיעים למצב שהעיקר בשבילי זה ''הרגשה''. ואז זו לא בעיה, אני לא צריך שום דבר אחר, רק הרגשה. תן לי הרגשה שאני עשיר, שאני חופשי, שאני עף באוויר, תן לי את ההרגשה הזאת, אני לא צריך יותר כלום.

זה מה שחכמת הקבלה מספקת, ובזה אתה באמת חופשי, כי אף פעם אתה לא תקבל לפי הדמיון שלך מה שאתה רוצה בכלים שלך. אבל אם אתה תלמד איך להשיג את זה בחכמת הקבלה, אז כן, כי אתה לא מקבל שום דבר גשמי.

שאלה: אנחנו שלושה חברים בקבוצה הווירטואלית, אתה אומר שצריך עשרה חברים, האם אנחנו לא יכולים להתחבר ולהיות ברוחניות?

יכולים.

תלמיד: גם כשהם לא עשירייה.

גם כשהם לא עשירייה, אם הם רוצים להתחבר. אפילו כתוב "מיעוט הרבים שניים".

שאלה: שמעתי שאמרת ''אנחנו לא מרגישים את הקשר עם המוות ולכן אנחנו לא מרגישים את טעם החיים''. איך להבין את המשפט הזה?

כי אנחנו מגלים את טעם החיים בזה שאנחנו מקבלים קשר עם הבורא כשהוא ממלא אותנו, ואז יוצא שמתוך המילוי הזה אנחנו מרגישים אותו, מרגישים את מקור החיים, יכולים לשאול את הכול, להרגיש את הכול, לקבל את הכול, להשפיע על החיים שלנו. לכן בסך הכול כל העבודה שלנו היא רק בזה.

קריין: ציטוט מס' 10 מתוך מאמר של רב"ש, "לעולם ימכור אדם קורות ביתו".

"הסכימו אז, שע"י התחברותם יחד אז, מכל הנצוצין ביחד יעשה שלהבת אחת גדולה. לכן גם עתה, לאחר שהוא מרגל אחריהם, הוא צריך להתגבר ולומר, שכמו שהיו אז בעת שנתייסדה החברה, כולם בדיעה אחת, שצריכים ללכת בדרך של אהבת הזולת, כמו כן גם עתה. ובעת שכולם ידונו לכף זכות כל אחד לחבירו, שוב ידלקו את כל הנצוצים, ושוב תהיה שלהבת אחת גדולה."

(רב"ש - א'. מאמר 9 "לעולם ימכור אדם קורות ביתו" 1984)

שאלה: אסיפת חברים זה כמו כנס, האדם מתמלא שמחה, הוא מתמלא חיבור. אבל לאסיפה הבאה הוא אפילו לא רוצה להגיע, הוא אפילו לא רוצה ללכת. מאיפה באה ההרגשה הזו, מה המקור ואיך אדם יכול להתגבר על מצב כזה?

האדם יכול להתגבר על זה אך ורק בתנאי שהוא מעלה את החשיבות של מטרת החיים שלו יותר מהמנוחה, יותר מהקושי שיש לו. אנחנו צריכים כל הזמן לעבוד על חשיבות הרוחניות, חשיבות החברים, חשיבות החיבור, חשיבות הבורא, ואך ורק בתנאים האלו אנחנו יכולים להגיע ל"פקיחת עיניים" מה שנקרא, לגילוי האור.

וזו בעיה, בעיה קשה, אני מבין אתכם. אני רואה שהרוב עכשיו ישנים, יושבים כאן ונרדמים, עוד מעט ממש יפלו מהכיסאות. ואם פעם היו מחייכים, עכשיו כבר קשה לחייך ולא יכולים, לא יכולים לפתוח עיניים. באקרה עדיין איכשהו, אבל האחרים לא כל כך.

כך אנחנו מגלים את הטבע שלנו, שיש לנו בעיה איך להגיע לחשיבות של הפגישה עם הבורא, גילוי הבורא, יותר מאיזה תענוג בהמי, גשמי, גופני שלי. וכאן זה המאבק ואנחנו נצטרך על זה לעבוד.

אני מבין שהיום, עכשיו אתם שמעתם ממני משהו ויכולים להגיד, "מספיק לי, אני לא צריך יותר, הבנתי על מה מדובר, שמדובר להגיע לכל טוב. אבל מה, על ידי החיבור? על ידי החיבור אני לא יכול, אז אני לא אלך יותר".

ואין לי מה לעשות, אני רק מספר לכם את השיטה. תרצו להשתמש בה, בבקשה. לא תרצו, גם זכותכם, הבחירה היא בידיכם.

שאלה: יש בעיה בעניין ההפצה של חכמת הקבלה. כשאנחנו אומרים את המילה "קבלה" זה מיד מתקשר לכת. היינו רוצים לדעת כיצד לגשת לאנשים שיש להם תפיסה לא נכונה לגבי חכמת הקבלה, הם אפילו לא יודעים מה זה אבל יש להם דעה קדומה רק מלשמוע את המילה "קבלה". האם יש טכניקות בשביל לגשת לאנשים?

קודם כל ודאי שאתם יכולים לתת לזה שם אחר, "חכמת החיבור" אם אתם רוצים, "שיטת החיבור", אין שום בעיה, בבקשה, אתם יכולים כך לדבר. זה דבר אחד. דבר שני, אני מתפלא, מי באפריקה שמע על ''חכמת הקבלה''?

תלמיד: בדיוק לגבי מה שהחבר שאל עכשיו, גם בטורקיה היו המון אנשים כאלה שקישרו את זה עם מגיה שחורה, דברים כאלו. עד כמה שאנחנו ראינו, יש לנו הרבה שיעורים באינטרנט, יש לנו מאמרים באינטרנט, יש אתר אינטרנט שמסביר את כל הדברים האלו, יש אפשרות לשלוח חברים בדיוק לחומרים שלנו, בדיוק לשיעור, וזה באמת שובר את כל ההתנגדויות.

כי יש משהו שמקובלים כתבו, אלה החומרים שאנחנו לומדים וגם מלמדים כל השנים שנה אחרי שנה. זה שובר את כל ההתנגדויות שאנחנו קיבלנו קודם. זה באמת כאילו נעלם, זה נס.

התנגדות?

תלמיד: כן, לגבי חכמת הקבלה. אנשים מקבלים את זה, הם רואים שאנחנו לומדים באיזה כיוון, והכיוון שלנו לא משתנה.

טורקיה זה משהו אחר, זה כאן, זה בכל זאת אירופה, הם קשורים לכל הספרות ולכל הדברים על ישראל, המזרח התיכון, מה שייכת אפריקה לזה?

תלמיד: באפריקה לפני שהתחלנו הפצה היו הרבה ארגונים כמו "הבונים חופשיים", ברג, וכל מיני כאלה. הם נותנים הרגשה לא אמיתית לגבי מה זה חכמת הקבלה. אנחנו ב"בני ברוך" עם כל המקומיים מסבירים מה זה חכמת הקבלה.

שאלה: איך אפריקה צריכה להתמודד עם הסטיגמה הזאת שהדביקו עכשיו על חכמת הקבלה ככת או מושגים כאלה?

אני אף פעם לא שיניתי את השם ותמיד הייתי מפיץ את השם ''חכמת הקבלה'' ותמיד הסברתי את הדברים האלה בצורה ישירה כמו שקיבלתי מרב"ש.

תלמיד: לגבי התנגדויות לחכמת הקבלה, יש לנו את הספר "גשר צר מאוד" שמתורגם. עשו בזמנו גם דף על התנגדויות לקבלה שמתורגם ברובו לאנגלית, הוא נמצא באתר שלנו באינטרנט. החומרים ישנם, ואפשר להפנות אליכם את הספר וגם את דף האינטרנט.

תלמיד: גם בטורקיה, איך אנחנו לומדים את חכמת הקבלה? אלה אותם חומרים שלנו והכיוון שלנו ולא שינינו אף דבר, זה מה שאנחנו לומדים. ואין שיטה אחרת תחת הקבלה שנותנת משהו כזה, אין להם דבר לתת. יש כל מיני שטויות פה ושם, אבל אין שיטה שיכולה להסביר לאדם את כל הדברים שאנחנו מסבירים. זה באמת הכיוון שלנו בקבלה וזה לאט לאט שובר את כל ההתנגדויות.

שאלה: האם יש הבדל בין שמחה גשמית לבין שמחה רוחנית, או שאנחנו מבלבלים את זה לפעמים בעבודה שלנו?

כן, אנחנו בינתיים מתבלבלים בין שמחה גשמית ושמחה רוחנית, זה נכון, זה כך אצלנו, עד שאנחנו מתחילים להרגיש שמחה רוחנית, שמגיעה דווקא מתוך זה שאנחנו מתעלים מעל הגשמיות ומרגישים קשר עם הבורא, ובצורה כזאת אנחנו מגיעים לשמחה רוחנית. אז מבינים מה ההבדל ביניהם.

אני אגיד לכם, ש"שמחה רוחנית" זה נקרא שאני קודם כל מרגיש בה נצחיות. שלא חשוב איפה אני נמצא, בטוח שעם השמחה הזאת אני כבר לא מתפרץ, זה דבר אחד. דבר שני, כשאני מגיע לשמחה רוחנית כזאת, יש לי בזה הרגשת נצחיות, שאני קשור לבורא, שאני לא נפרד מזה, שאני חי כמוהו, חי ונצחי. שאני אוהב את העולם ואין לי שום חסרון, כי האהבה ממלאה את כל הרצונות שלי ואין יותר טוב מלהתמלא באהבה.

זה לא כמו שבעולם שלנו, אפילו שאנחנו אוהבים מישהו או משהו, אבל אנחנו נשארים בחסרונות. כאן זה לא כך, באהבה רוחנית האור העליון ממלא את כל הרצונות שלנו, את כל החסרונות, ולכן אין לי בזה שום בעיה להגיע לשלמות.

תלמידה: כדי לעשות זאת אנחנו צריכות לבנות חסרון. זה נראה קשה להגיע לנקודה כזאת שיש לנו תחושה של אהבה שמכסה על כל הפשעים ועדיין לשמור על החיסרון. האם זה אפשרי?

כן, אנחנו צריכים לדאוג לחסרון. אנחנו יודעים איך אנחנו שומרים גם על חסרון וגם על מילוי. זה נקרא "חכמת המילוי". אם במקום שלנו, במצב שלנו, בעולם שלנו, אנחנו ממלאים את עצמינו באיזה תענוג, אז התענוג מכבה את החיסרון ואז אני לא רואה לא תענוג ולא חסרון ולא כלום. אני כאילו מנטרל את התענוג עם החיסרון.

מה שאין כן אם אני מדבר על הכלי הרוחני, הכלי הרוחני הוא לגמרי אחר. שם אני מקבל את המילוי לא בתוך החיסרון אלא למעלה מהחיסרון. אני בונה את החיסרון האחר שלי, אני בונה את החיסרון שלי בלהשפיע למישהו, להשפיע לזולת. ואז יוצא שכמה שאני מתמלא, אני מתמלא בחסרון שלי להשפיע לזולת ולכן אני אף פעם לא מתמלא. זאת אומרת יוצא לי כך שאני מקבל ומקבל, נהנה ונהנה ואני אף פעם לא מלא, אבל אני תמיד נמצא בשמחה ובשלמות.

אפשר לדמיין את זה למצב שנניח יש לכם הרבה מאוד ילדים, אבל יש לכם גם איך למלא אותם באוכל ובכל טוב. ואז אתם כל הזמן מחלקים להם עוד ועוד דברים ושמחים יחד איתם. אולי מכל מיני דוגמאות כאלה אנחנו יכולים להבין קצת על מה מדובר. כי חכמת הקבלה נקראת "חכמת הקבלה", אבל בעצם היא חכמת ההשפעה. זו חכמת ההשפעה, שאת מה שאני מקבל, אני מקבל דרכי. אני אצייר לכם את זה, אולי אז אני אוכל יותר בקלות להעביר את הדברים.

יש אותי, ומתחת יש את העולם, החברים שלי או הקבוצה, לא חשוב. אני יורד לחברים שלי, אני מרגיש מה שחסר להם, שזה מינוס, אני מעלה את המינוס הזה אליי, נכלל במינוס הזה ומעלה את המינוס הזה לבורא. וכשאני מעלה את זה לבורא, זה נקרא "תפילה", ואני מקבל מהבורא על המינוס הזה מילוי, ואת המילוי הזה אני מוריד בחזרה לאותם החברים שמהם קיבלתי את המינוס וממלא אותם כבר בפלוס.

יוצא שהחיסרון, המינוס, הוא לא החיסרון שלי, אני קיבלתי אותו מלמטה. גם הפלוס הוא לא שלי, אני קיבלתי אותו מלמעלה. זאת אומרת גם הכלי וגם האור הם לא שלי. אבל הכול עבר דרכי. ואז יוצא שזה הכול שלי וכך אני מתעשר (ראו שרטוט מס' 1).

לכן זה נקרא "חכמת הקבלה", חכמה איך לקבל. שאני נכלל ממינוס מלמטה ומפלוס מלמעלה ואצלי יש גם פלוס וגם מינוס יחד, זו חכמת הקבלה. לא היה לי כלום ויש לי הכול.

שרטוט מס' 1

קריין: מתוך ספר אהבת השלום, "המתפלל על חברו הוא נענה תחילה. פירוש, כי האדם המתפלל על חברו נעשה צינור ההשפעה, להשפיע לחברו, שעל ידו הולכת השפע ובע"כ הוא נענה תחילה".

כן, אנחנו כצינור. אני מעביר את המילוי בתוך צינור. המילוי נכנס למטה, ממלא את הכלי שלו, אבל אני בינתיים מתמלא בצינור הבלתי מוגבל (ראו שרטוט מס' 2). אני יכול כך למלא את כל בני האדם בעולם שאני רוצה להתקשר אליהם ולמלא אותם. ואצלי יהיו כל המילויים אבל אני אף פעם לא אהיה מלא. אבל אני ארגיש כל המילויים, הכול יעבור דרכי.

שרטוט מס' 2

שאלה: יש אתנו עכשיו חברים חדשים שהתחילו ללמוד אתנו בקבוצות, והם רואים שכשבן אדם מגיע, הוא מגיע שמח, הוא רוצה ללמוד, רוצה לדעת ויש איזו אנרגיה כזאת. אחרי זמן מה, הבורא מקלקל את זה והוא מאבד את התענוג, את הטעם.

מה בן אדם חדש צריך לעשות ואיך האנשים שכבר אתנו הרבה שנים יכולים לעזור לו? כי אנחנו לפעמים מאבדים אנשים בגלל זה.

אנחנו צריכים מראש לדבר איתם על זה שיבוא הזמן ואותה התלהבות שהם קיבלו מלידה אולי, או לפני שהגיעו ללימוד חכמת הקבלה, אותה התלהבות תסתלק. והיא תסתלק לא מן סתם, אלא כדי שאנחנו נתחיל לגדל את אותה התלהבות יותר ויותר מעצמינו.

וכאן זה נקרא "איש את רעהו יעזורו", שאנחנו צריכים בקבוצה לסובב כל אחד את השני, לחמם כל אחד את השני וכך אנחנו מגיעים לכלי, שיש לנו מילויים כאלו שכל אחד דואג לשני. זאת ההתנהגות שלנו שצריכה להיות בעשירייה, שאני צריך להגדיל את החברים שלי, לעורר אותם וכך להתקדם.

שאלה: תלמידים חדשים מאתיופיה שהצטרפו לאחרונה, אומרים שהרבה אנשים באפריקה, למשל באתיופיה, 120 מיליון איש סובלים במלחמת הישרדות. באתיופיה הם עשרה חברים, איך הם יכולים כקבוצה קטנה להשפיע על הפצת חכמת הקבלה באתיופיה?

אני לא יודע, הבעיה היא שאין כלי תקשורת. איך אתה ניגש למסות כאלו של אנשים שכל כך סובלים ואיך אתה תספק להם אני לא יודע, לא ראיתי את זה. מה שאני מכיר מאפריקה זה רק מהסרטים, שגם זה מביא ממש הרגשה מאוד לא נעימה.

תלמיד: אבל הקשר ביניהם בקבוצה יכול להשפיע על אתיופיה במקרה הזה או על מדינות אחרות?

בצורה כזאת כמו שהם, הם עוד לא יכולים להשפיע חיובית על כל כמות האנשים הזאת.

שאלה: הם אומרים שבמדינות מתפתחות עסוקים בשאלה איך לעשות חיים חומריים טובים יותר, ובמדינות כמו באפריקה, עסוקים יותר בהישרדות יומיומית. אז האם ניתן בהפצה לפנות לאנשים שטרודים בהישרדות היומיומית? עם מה אתה יכול לפנות לאדם כזה?

אני חושב שאליהם הרבה יותר קל לפנות ממה שלאנשים שרוצים לקנות במקום אוטו קטן, אוטו גדול, במקום דירה קטנה, דירה גדולה. אם אתה פונה לבן אדם שנמצא בהישרדות, אתה לא מבטיח לו שום דבר. חוץ מאשר "אתה תרגיש יותר טוב, אתה תרגיש יותר שמח, אתה תרגיש יותר בטוח. לא יהיה לך יותר כסף, לא יהיה לך משהו, אבל בהרגשה שלך, אתה תראה את העולם ככולו טוב. אתה תקבל הרגשה נכונה. והרגשה שווה הרבה, היא יכולים למלא אותך במקום כל הדברים האחרים". אני חושב שעל עניים, לא סתם כתוב "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה", דווקא אליהם אנחנו כן יכולים לפנות בצורה ישירה.

תלמיד: יש תופעה שראיתי שדווקא באפריקה, במדינות מאוד עניות האנשים הרבה יותר מאושרים מאשר באירופה.

זה ברור לנו כבר, התופעה הזאת כבר ברורה. זה בטוח.

שאלה: אפריקה רוצה את החיבור, רוצה להמשיך את החיבור. איך אנחנו יכולים להמשיך את החיבור הזה ולהעביר אותו גם הלאה?

קודם כל אתם מכירים את שני המורים שלכם, הם מלמדים אתכם אחד באנגלית והשני בצרפתית. הם מכירים אתכם היטב, הם כבר נמצאים מזמן בזה, מצד אחד. מצד שני מה אני יכול לענות להם?

תלמיד: אחרי הכנס גדול שלנו בפברואר, אנחנו נמשיך עם השיעורים פעם בשבוע ביום שלישי בערב. בשיעורים האלה נעבור על מאמרי רב"ש ובעל הסולם וננסה לחזק את כל האנשים דוברי האנגלית.

תלמיד: אנחנו נתחיל עוד שיעורים עם מורה נוסף שיצטרף אלינו, נעבור על מאמרי רב"ש, מאמרי החברה. נדבר איך לקרב ולסדר את היחס בין הגברים, הנשים, ואיך לבנות קבוצה דוברת צרפתית מאוחדת וגדולה, זה השלב הבא שאנחנו מתכננים.

תלמיד: כמו שאתם יודעים, יש לנו את האדוקיישן סנטר, סיימנו את הסמסטר הראשון, השני והשלישי, ושמנו את כל השיעורים האלה ביוטיוב, כך שכל אחד יכול לצפות מתי שהוא רוצה. אתם יכולים להשלים את החומרים ואחרי פברואר בכל יום שלישי בערב אנחנו נמשיך, אנחנו נעבור על מאמרי רב"ש ובעל הסולם, בכדי שנוכל לבנות את הבסיס כקבוצה ולבנות את הקשר שלנו שיהיה יותר ויותר חזק. אנחנו צריכים ללכת בעקבות המאמרים האלה כדי לבסס את עקרון החיבור בינינו.

תלמיד: נוסיף שעכשיו בשיתוף פעולה עם המחלקה האנגלית, אנחנו הולכים לעשות הפצה מאוד רחבה, מקצועית באפריקה והם ילמדו גם בKAB U, לפי זמן אפריקה.

שאלה: איך ומאיפה הופיעו בני האנוש הראשונים על פני האדמה? האם כמו ששמענו בסיפורים הם הופיעו מהשמיים או שעשו אותם מאיזה חימר? איך הם הלכו והתפתחו, מאיפה הגיעו האנשים האלה, היצורים הראשונים האלה?

לפי המדע הם הגיעו מאפריקה דווקא, היום מדענים חושבים, סוברים שאנשים התפתחו מאפריקה.

שאלה: אני רוצה לתמוך במה שהמורים עושים ולומר שמעכשיו והלאה אנחנו ניפגש באופן קבוע כל קבוצת אפריקה. אנחנו הולכות להמשיך את הפגישות האלה, לעשות פגישות עסקיות והמפגש הבא כפי שהחבר אמר הוא לעשות תוכנית התפתחות. יהיה לנו מודרטורים שיעזרו לחברים החדשים וזה חלק חשוב בזה שנשב יחד ככלי.

שאלה: השאלה שלי היא מדוע עוברים כל כך הרבה סבל לפני שמגיעים ללימוד החכמה הזאת? למה עברנו כל כך הרבה קשיים, ושאלנו את עצמינו הרבה שאלות על זה, האם אי אפשר להגיע לחכמה הזאת בלי לעבור דרך כל כך הרבה סבל?

כן, עוברים הרבה מאוד סבל עד שאנחנו מגיעים לחכמת הקבלה וגם כשלומדים את חכמת הקבלה, עד שמגיעים לגילוי הבורא, יש לא סבל אבל בכל זאת הרבה מצבים לא כל כך נעימים. מפני שאך ורק האגו שסובל הוא דוחף אותנו קדימה. אך ורק האגו הסובל והרגשה לא נעימה דוחפת אותנו קדימה.

שאלה: הייתי רוצה לתרום לגבי מה שנאמר על חכמת הקבלה, מה שאתה מלמד הכול נמצא בפנים, אין ספק שיש לזה עתיד באפריקה, ואם נמשיך ונדבר על החכמה הזו, בסופו של דבר יקשיבו לנו. אני חושב שהכול נמצא בנו ואנחנו מודים מאוד מאוד עבור ההסברים האלה שאתם מביאים לנו, מהי האנושות, מהם הכוחות שמנהלים אותנו, זה דבר שאין לו מחיר. כל מה שאתה מלמד נמצא בנו ותודה על כל ההסברים, על כל מה שאתה מביא לנו. אפריקה תתקדם לחיבור, אין לנו ספק לגבי העתיד המובטח של החכמה הזאת באפריקה. לחיים.

לחיים. אני חושב שבנימה הזאת, אנחנו נסיים את הכנס ומתי שתרצו אנחנו נוכל להיפגש, אני חושב שאם תוכלו עכשיו להמשיך עוד קצת משהו, בהסברים, בשאלות ותשובות זה טוב.

אשמח עוד ועוד להיפגש איתכם, שלום ולהתראות.

(סוף השיעור)