שיעור בוקר 14.10.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

להילחם עם יצר הרע - קטעים נבחרים מן המקורות (המשך מקטע 2)

קריין: אנחנו בשיעור בנושא "להילחם עם יצר הרע". נקרא קטעים נבחרים מן המקורות, נתחיל בקטע מספר 2.

זו בעצם העבודה העיקרית שלנו וחוץ ממנה אין כלום. אם אנחנו מתרכזים רק בעבודה על האגו שלנו, על היצר הרע שמפריע לנו להיות מחוברים בינינו ובינינו לבורא, אז זה העיקר. בשביל זה אנחנו קיימים, קיימים על פני כדור הארץ, קיימים בעולם הזה, בכלל קיימים, כדי להעלות את היצר הרע שהוא הפוך מהבורא, לשנות אותו, לקרב אותו ולהדביק אותו בבורא כך שנגיע לדבקות השלמה. זה בעצם מה שאנחנו צריכים לעשות. זו העבודה שלנו וזו הדרך שלנו ואחרינו גם כל בני העולם צריכים להגיע לאותה צורת חיבור עם הבורא.

קריין: אנחנו קוראים קטעים נבחרים מן המקורות בנושא "להילחם עם יצר הרע", ואנחנו נתחיל עם קטע מספר 2, כותב הרב"ש.

"בשעת עבודה, שהאדם צריך לומר, "אם אין אני לי מי לי", חושבים אז במצב העבודה, שהם עושים בעצמם את העליות וירידות. כלומר, שהם אנשי מלחמה, הנקרא "צבא", "גיבורי חיל". מה שאין כן אח"כ, בזמן שנגאלו, אז הם השיגו, שה' צבאות. כלומר, כל העליות וירידות, שהיו להם, ה' עשה זה. 

היינו, אפילו הירידות גם כן בא מה'. שסתם אין האדם מקבל עליות וירידות כל כך הרבה פעמים. אלא שה' סיבב אותם את כל אלו יציאות. שאפשר לפרש "יציאה" היינו "יציאה מקדושה". ו"בא" "ביאתם להקדושה". הכל עשה ה'. לכן אחר הגאולה ה' נקרא "ה' צבאות"."

(הרב"ש. מאמר 6 "מהו למעלה מהדעת, בעבודה" 1989)

שאלה: מתי בפעם הראשונה משיגים שאת כל העליות והירידות עושה הבורא?

בהתחלה, כשאנחנו רק נכנסים ללימוד חכמת הקבלה, אנחנו לא מבינים מאיפה כל זה בא, אלא זה נמצא בנו, מסתובב כך בראש שלנו, אין חוץ מהרגש והשכֵל שלנו ומקסימום סביבה, וזה מה שמפריע או משפיע עלינו. אבל אחרי שאנחנו לומדים שאין עוד מלבדו ומשתדלים להיות קשורים לזה וכל הזמן מזכירים לעצמנו שהכול בא רק מהכוח העליון בלבד, אז אנחנו כבר מתרגלים, "ההרגל נעשה טבע שני", ואנחנו מתחילים להרגיש שאנחנו קשורים לבורא ושהוא מנהל אותנו ולא אנחנו, ולאט לאט אנחנו מתחילים להבין ולעכל שהעבודה שלנו היא בזה שאנחנו מייחסים הכול אליו, וכך נכנסים לקשר עם הבורא.

ודאי שזה לוקח הרבה זמן ועוברים כל מיני מצבים של מגע וניתוק, קירבה וריחוק, אבל זה מה שצריך לעשות וזה מה שקורה. הבורא עושה כאן עבודה עלינו, מנענע אותנו, זאת אומרת מקרב אותנו אליו ומרחיק אותנו ממנו, וכך אנחנו מתחילים להרגיש את התנועות שלנו בקיומנו ביחס אליו.

תלמיד: איזה מעשים כדאי לעשות כדי לזרז את ההרגשה שהבורא עושה את העליות והירידות?

רק חיבור לעשירייה. רק בכיוון זה אנחנו יכולים להגדיל את הרגישות שלנו לפעולת הבורא אלינו, ככל שנתקרב זה אל זה, ככל שנרצה לאתר שכל ההרגשה שלנו תלויה רק בקרבה בינינו, אם מדברים על הרגשה רוחנית. ההרגשה הבהמית היא מנותקת מהעשירייה, אבל ההרגשה הרוחנית תלויה כולה במידת הקשר שלנו, במידת הדבקות שלנו בינינו.

יש כאן כביכול שני צינורות שונים. בקשר עם הבורא הצינור בנוי מהחיבור עם החברים, ובקשר עם העולם הסובב הצינור בנוי מהרגישות שלנו למה שסתם קורה לנו. וכך אנחנו צריכים להעדיף זה על זה ולקרב זה אל זה, ועם כל מה שקורה להיות קשורים ותלויים רק בחיבור בינינו. אם אנחנו נמצאים בקבוצה שרוצה לאתר את הבורא, לגלות אותו, להיכנס עימו לקשר דרך הצינור הזה, אז ככל שאנחנו קשורים בינינו, כך אנחנו קשורים לבורא ויכולים בהתקשרות בינינו למסור לו מסרים משלנו, ובאותו הצינור גם נשמע כל מיני מסרים ממנו.

שאלה: הרב"ש כותב בקטע מספר 2, "בזמן שהם נגאלו אז הם השיגו, שה' צבאות." השאלה היא, מהי גאולה, על איזה סוג של גאולה הרב"ש כותב כאן ומה הוא הכלל שלנו או החוק בזמן הגאולה הזאת?

הם גילו שאחרי כל הפעולות עומד הבורא והוא לוחץ ומקרב אותם זה אל זה. הוא עשה, עושה ויעשה לכל המעשים כולם, ורק הוא עומד אחרי כל מה שנעשה, והם צריכים להסכים עם זה ולרצות לגלות את זה. זה בעצם מה שמתגלה לחברים שמשתדלים להיות בקשר ביניהם. וכך כל אחד מהם צריך להרגיש על איזה רצונות, תכונות הוא צריך לעבוד, לעלות למעלה מהם כדי להיות קשור עם האחרים, שלפחות העשירייה שלו תהיה כגוף אחד, וכך אנחנו מתקרבים למצב שנבנה כלי לקשר עם הבורא, לכל החמישה חושים, לכל העשרה חושים שהם כבר עשר ספירות, שנהיה כולנו קשורים בינינו ובבורא.

שאלה: איך אני יכול לחשוף את יצר הרע שבתוכי כדי שאני אוכל להגיע בתוכי לדרישה להתעלות מעליו?

אנחנו צריכים לא לדאוג ליצר הרע, הוא יגדל, הבורא מטפל דרכו, אלא אנחנו צריכים לדאוג רק להתקשר, להתקרב לכל חבר וחבר, ובצורה כזאת, כשאנחנו מתקרבים, אנחנו נרגיש עד כמה בקשר בינינו נמצא גם היצר הרע וגם הבורא, ועד כמה שניהם נלחמים זה עם זה, ואנחנו מגלים אז את הקשר ביניהם.

כמו בין פלוס ומינוס נגיד בחשמל, כך כשאנחנו קושרים את אותו כוח דרך המנגנון שלנו, אז אנחנו מתחילים להבין מה הוא עושה לנו. שגם המינוס וגם הפלוס, גם יצר הרע וגם יצר הטוב באים מהבורא, ואסור לנו לשכוח את זה, ורק בצורה כזאת אנחנו יכולים להגיע לקשר נכון בין שניהם ולהקים משניהם מערכת נצחית.

שאלה: כבר מובן שהעיקר בשיטה זה להתחבר בינינו, להגיע להרגשת הזולת, הרגשת החבר ומזה להגיע להרגשת הבורא. מהי צורת החיבור בעשירייה שמעידה שאנחנו באמת מגיעים לזה? מה חסר לנו עדיין בחיבור שלנו?

החיבור בראש ולא ברגש, זו הבעיה.

תלמיד: איך מעבירים אותו לרגש?

אתם חייבים לקרב את הלבבות אל החברים, להשתדל להיות ביחד איתם כאילו בלב אחד, ואז הכול יצליח לכם.

תלמיד: השיטה אומרת שאם כל חבר מחזיק את ב"אין עוד מלבדו" ומצדיק את הבורא, אז אנחנו מבקשים מהבורא רק חיבור, רק אהבה, אבל ברגע שאצל חבר מתגלה איזשהו חיסרון והוא לא מצליח להצדיק את הבורא, יש כאן חומר לפנות באמת לבורא. האם בזה מסתכמת העבודה שלנו וצריך רק לחזק אותה?

כן, והבורא ידאג לכך שתמיד תהיה לנו סיבה לפנות אליו ולבקש ממנו.

תלמיד: כלומר עלינו לא להסתיר את החסרונות, אלא להגיש לעשירייה את החסרונות?

לא, כל אחד מאיתנו צריך לעבוד על החיסרון שלו כדי להיות קשור לעשירייה.

תלמיד: ואם החבר לא מסוגל להצדיק את הבורא, הרי הוא יכול ליפול מזה?

הוא חייב לקרב את עצמו לעשירייה, העשירייה חייבת לקרב כל חבר, ויצא כך שלכולם יהיו כוחות לבקש מהבורא להתחבר.

תלמיד: תודה.

תנסו ותראו. אני כאן, אני מוכן לענות.

שאלה: בעבודה שלנו מה זה אומר להעלות את היצר הרע לבורא, לשנות אותו וכך לקרב את היצר הרע לבורא כל הזמן?

אנחנו צריכים לזהות את היצר הרע שהוא מרחיק מביננו לבורא, לאתר אותו נכון ככול האפשר, ולבקש מהבורא שיתקן אותו ויהפוך אותו ליצר הטוב, לכוח קרבה, חיבור, דבקות.

תלמיד: זאת אומרת, מכל המאמצים שלנו לחיבור שאנחנו מגלים בעצם את כל ההפרעות לחיבור בינינו, זה בעצם היצר הרע שאותו בעצם אנחנו מבקשים עזרה מהבורא שייתן לנו את הכוח להתעלות מעל כל ההפרעות האלה?

כן. היצר רע בסופו של דבר הופך להיות ליצר הטוב.

שאלה: הוא פותח וכותב בשעת העבודה, מהי אותה השעה מוגדרת שאנחנו יכולים לומר הנה, עכשיו אנחנו בעבודה?

אם אנחנו דואגים שכולנו נהיה מחוברים בצלחת אחת, בכלי אחד, ושהכלי הזה או צלחת הזאת המעופפת היא נוסעת לבורא, מתקרבת לבורא, והמנוע שלה זה החיבור בינינו. עד כמה שאנחנו מחברים את עצמנו זה אל זה, למרות כל המכשולים, ההפרעות, ההבדלים, כך אנחנו מתקרבים לבורא עד שמגיעים אליו.

שאלה: בהכנה לשיעור עסקנו בנושא של שאילת שאלות, זה היה הנושא של ההכנה לשיעור. אם חבר ששואל שאלה גם אם לא כל העשירייה ניסחה את השאלה ביחד צריך להתייחס לזה כשאלה של עשירייה?

כן.

תלמיד: ואיך העשירייה צריכה לעבוד עם התשובה?

להשתדל לעבוד יחד.

תלמיד: לנסות יחד להבין את התשובה של הרב, לדבר על זה?

כן, ודאי. גם שאלה של רב, גם שאלה של חבר. אם אנחנו רוצים להיות כאיש אחד בלב אחד, אנחנו כך צריכים להתייחס זה לזה וכולנו לרב.

תלמיד: אם יש בשיעור עכשיו שאלות של חברים, בזמן שהחברים שואלים, אז מתכללים. אבל אם חבר מהעשירייה שואל שאלה, אמרת שזו שאלה לא שלו, זו כאילו שאלה של העשירייה. ואחרי השיעור במשך היום לברר את התשובה של הרב, כי התשובה של הרב מתייחסת גם לעשירייה וגם לכל הכלי העולמי?

כן, אפשר גם.

שאלה: אמרת שבין הבורא ליצר הרע אנחנו בונים מערכת נצחית. מה זאת המערכת הנצחית בין הבורא ליצר הרע?

מערכת נצחית? אני לא זוכר למה התכוונתי. מערכת נצחית זה מה שאנחנו יוצרים סכמה מסוימת של חיבור בין האגואיזם לבין האלטרואיזם, בין השנאה לבין האהבה.

מערכת נצחית זה כשבינינו אין שום חוסר הבנות, אי הבנות, חוסר התאמות, אלא כל מה שיש בכל אחד זולג לכולם ומהווה מערכת משותפת. כי המערכת המשותפת שאנחנו פועלים בדברים בעולם שלנו מחברים ממקורות רבים את כולם יחד כדי שיעבדו באופן הדדי ומשלים, זאת היא מערכת נצחית.

שאלה: חיבור חייב להיות הדדי?

חיבור חייב להיות הדדי. אחרת זה לא חיבור. זאת אומרת, שמה שיוצא מאחד נכנס לשני ומה שנכנס לשני יוצא לראשון.

שאלה: לכל אחד מאיתנו יש את הנקודה שבלב, שלה יש השתוקקות וכמיהה ואולי אפילו געגוע. איך אנחנו מחברים את הדברים האלה ושומרים עליהם נקיים את אותה השתוקקות את אותה כמיהה בינינו? כי אז גם כל מה שעולה שיהיה לנו מקום שהוא יהיה משותף לנו?

אנחנו משתדלים להתקשר לכל החסרונות ולכל התוצאות הטובות של החברים, כך שאנחנו סך הכול רוצים לתת להם אפשרות לזרום דרכנו ושאנחנו כולנו נהיה מחוברים כמערכת אחת.

אם תיקח כל מערכת ומערכת טכנית, תראה שכל חלק וחלק ממנו לא יכול לבצע את הפעולות שלו, במקלט רדיו, טלוויזיה, במה שאתה רוצה. לכן מה שאנחנו צריכים, אנחנו צריכים לבצע פעולות שהן עובדות על ידידות, יחד, שכל אחד עושה את שלו כדי לתמוך בשני. המילה "כדי", כאן היא החשובה ביותר, כי היא מכוונת את כל העבודה של כל חלק או קבוצה שלמה או כל אדם שהוא עובד כדי לתמוך באחרים, ולא חושב על עצמו. ואז המערכת עובדת.

כך אנחנו בנויים בגוף שלנו, כך אנחנו לאט לאט מתקרבים לגלות שזה צריך להיות בחברה שלנו, גם בעשירייה וגם בכל האנושות, שאין לנו שום אפשרות לברוח מהתחייבות, אלא אך ורק אם אנחנו כל אחד דואג למטרה הכללית.

תלמיד: הנקודה שבלב שבינינו היא בעצם הגורם שמניע אותנו וממנה יש לנו את הכמיהה וההשתוקקות ואנחנו מנסים להפנות אותה לקבוצה.

כן.

תלמיד: מתוך מה שאמרת זה בעצם אותו מנוע. איך לשמור על אותו מנוע נקי מבחינת הנקודה שבלב על כל המצבים שלא יתלכלך או כמה שפחות יתלכלך?

בתנאי שאתה רוצה לעבוד עם הלב שלך רק על מנת להשפיע לחברים, לזולת. זה בעצם כל התנאי.

שאלה: למה כשאנחנו נמצאים בין הקליפה לבין הקדושה, האדם לא יכול פשוט להסתכל על המלחמה ביניהם מהצד וללמוד על התכונות שלהם, אלא צריך לקחת חלק, לתפוס איזה צד?

אין מצב כזה שאדם יהיה בין לבין, רק האגואיסט הגדול ביותר יכול לתאר דבר כזה לעצמו ולרצות בדבר כזה. האדם צריך להבין שהוא בטוח נמצא בקליפה או בקדושה, ברצון לקבל לעצמו או ברצון להשפיע לאחרים.

תלמידה: מה זה אומר להשתתף בצורה נכונה במלחמה בין הטוב לרע?

לנסות לעשות מעצמו אלמנט מועיל לרצון הכללי כך שדרכו יעברו רצונות טובים לזולת.

שאלה: האם זה מספיק שבכל רגע שאנחנו לא מרגישים כגוף אחד, זה נחשב שאיתרנו את היצר הרע או שאנחנו צריכים להגיע להרגשת דחייה, ריחוק ורק אז זה נחשב שאיתרנו את היצר הרע?

נכון. אם אנחנו מקבלים דחיה, ריחוק, זה סימן שכבר איתרנו אותו. וצריכים לעבוד כדי להשתדל להפוך, או "נהפוכו", כמו שכתוב. נהפוכו, כל כוחות הדחיה, לכל כוחות החיבור.

תלמידה: מה ההבדל בפנייה לבורא מתוך הרגשה של צער על זה שאנחנו לא נמצאים בהרגשה של גוף אחד, לבין פנייה לבורא מתוך הרגשת דחיה וריחוק?

ההבדל הוא עד כמה אנחנו משתוקקים לבורא או למה שהפוך ממנו.

תלמידה: פנייה לבורא מתוך צער שלא נמצאים בגוף אחד, האם זו פנייה ברמה יותר גבוהה מפנייה לבורא מתוך ריחוק ודחייה?

כן.

תלמידה: איך להתקרב לזה, האם אפשר לדלג על השלב הראשון?

אי אפשר לדלג על שום דבר, צריכים רק להשתדל כל הזמן להיות קרובים יותר בינינו.

תלמידה: למה לא מפריע לנו שאנחנו לא נמצאים בהרגשה של גוף אחד?

כי אנחנו אף פעם לא היינו במצב כזה, אין לנו מזה רשימות, אנחנו הפוכים. צריכים להביא אותנו לכזאת הרגשה שיחסר לנו מה שלא חסר.

שאלה: לא ברור מה ההבדל או מה דומה בין הרגשה של מה שמפריד בינינו, לבין הרגשה של החיסרון המשותף של העשירייה. עם מה לעבוד?

לעבוד עם החיסרון של העשירייה.

תלמיד: אני יודע לזהות חיסרון של כל חבר, אבל לא ברור מה זה החיסרון המשותף של העשירייה, איך להגיע להרגשה הזאת.

החיסרון של העשירייה הוא להיות יחד כאיש אחד בלב אחד. עלינו להשתדל להשתוקק לזה בצורה מלאכותית, בזה אנחנו עושים מאמצים ומעלים מ"ן, והבורא עוזר לנו להתחבר יותר ולהרגיש עד כמה עוד לא הגענו להיות כאיש אחד בלב אחד.

תלמיד: האם ישנם מאפיינים כמו אבני דרך בדרך להרגשה הזאת של להיות כאיש אחד בלב אחד?

אני לא חושב שאנחנו יכולים לדבר על זה, כי עדיין אין באף אחד את ההבחנות הללו, את אבני הדרך הללו, לכן לא נוכל עכשיו לאתר את הדברים. זה כמו שאף פעם לא נסעת ברכב ומתחילים לספר לך מה תוכל לגלות בדרך.

תלמיד: מה הם השלבים שאנחנו כן יכולים וצריכים לעשות כדי להגיע לזה?

להשתדל להתקרב עם התנאים שיש בנו, שתרגישו שאתם נכנסים לרכב אחד.

שאלה: האם מצב שאנחנו בונים יכול להחזיק כמות מקסימלית של מצבים הופכיים בבת אחת?

נניח.

תלמיד: האם המושג "לתקן" הוא יוצר את המצבים ההופכיים האלו באור חוזר, או שהם נעלמים, או שהם מתחברים לשלם?

לתקן פירושו לחבר.

תלמיד: אבל המצבים ההופכיים עדיין נשארים בכל מיני דרגות.

אם הם נעלמים מהרגשתנו, אז הם נעלמים.

שאלה: אם אנחנו צריכים לדחות את היצר הרע אבל אנחנו היצר הרע, אז האם אנחנו צריכים לדחות את עצמינו?

לא, אנחנו צריכים לדחות מעצמנו את היצר הרע כדי להתקשר יותר ויותר בינינו ביצר הטוב. ואם אנחנו לא מסוגלים, אז אנחנו מפעילים את התפילה לבורא שהוא יעזור לנו להתפלל עבור היצר הטוב.

שאלה: האם המצב של איש אחד בלב אחד זה מה שנקרא גאולה?

כן, ודאי. זה לא רק גאולה, זה גמר התיקון.

שאלה: אמרת פעם שנוצרנו מחומר כבד ועצל, אני ממש מרגיש את זה. איך לבקש נכון, האם שהחברים ילחצו עלי, או לבקש מהבורא שהוא זה שיתקן?

תדברו על זה ביניכם. כל אחד מכם הופך עם כל יום יותר ויותר אגואיסטי, לכן הוא זקוק לדחיפות, לעזרה, לכך שהחברים ימשכו אותו. זה נעשה בכוונה על ידי הבורא כדי שתזדקקו לקשר ביניכם, כדי שכך תתקדמו קדימה.

תלמיד: כלומר עלינו לדבר על זה ויחד להעלות מ"ן.

כמובן.

שאלה: אמרת שצריך לתמוך זה בזה. במה בדיוק אמורה להיות התמיכה של החברות בעשיריה? במה צריך להתרכז עכשיו?

במה שאתן מרגישות שאתן צריכות את זה צריך לעשות לאחרות. צריך לתמוך בחברות.

שאלה: שמענו ממך שלושה מושגים. הראשון, עצמנו. השני, יצר הטוב. והשלישי, יצר הרע. האם אפשר להסביר מי זה עצמינו, איפה נמצא היצר הטוב, ואיפה נמצא היצר הרע?

גם היצר הטוב וגם היצר הרע נמצאים בלב האדם. אין עוד מקום שבו אפשר לאתר איפה הם נמצאים. זה כול מה שאני יכול לעשות.

תלמיד: מי זה "עצמינו" שמנסה לאתר את היצר הטוב ואת היצר הרע?

אנחנו שעובדים עם היצר הטוב ועם היצר הרע מגלים אותם יותר ויותר כלפינו, כלפי המודעות שלנו, מי הם שני היצרים ההפוכים האלה, השונאים זה את זה, למה הם נמצאים בנו ולאיזו מטרה הם מיועדים.

תלמיד: אם כך, אנחנו לא היצר הטוב ולא היצר הרע, אז מי אנחנו בתוך הבירור הזה?

אנחנו בין שניהם, בין היצר הטוב ובין היצר הרע.

תלמיד: איפה נכנס פה הבורא? איפה הוא בתוך המשוואה הזאת?

הבורא נמצא למעלה ואנחנו נמצאים ממש באמצע, בין יצר טוב ויצר רע. כתוב "יצר טוב ויצר רע אוחזין באדם וכל אחד אומר "כולה שלי" ויחלוקו".

תלמיד: ואם מנסים להוסיף למשוואה הזאת גם את העשירייה, איפה היא?

העשירייה היא בתוך כל הבירור הזה. ככל שאנחנו עוזרים זה לזה, כך אנחנו מבררים יותר ויותר את רשת הקשר בינינו, כך שכולנו מרגישים שנמצאים ברשת וכולנו תלויים בכולם.

תלמיד: כלומר המאמצים לחיבור בעשירייה חושפים את היצר הרע ואחרי זה דרך בקשה לבורא את היצר הטוב, וזה בעצם שדה העבודה.

כן. ובדרך כלל הם מגיעים אלינו באיזון, "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו". במידה שיש מינוס יש גם פלוס, ואנחנו תמיד נמצאים בין שניהם כדי לברר אותם רק בדרגות יותר ויותר גבוהות.

שאלה: בעשירייה אנחנו מאוד שונים. מישהו דורש שילחצו עליו, שידחפו אותו, כי הוא מבין שרק כך הוא יכול לזוז ממקומו. מישהו אחר אומר לגבי הלחץ ש"אין כפיה ברוחניות". איך נכון בעשירייה לממש את הלחץ הזה? אולי להתמקד באלה שרוצים את הלחץ. מהי הנוסחה הנכונה כאן?

לא צריך לפחד מלחץ. צריך רק להתנהל בעשירייה נכון, ברור ומדויק ככל האפשר, ואז כל הבעיות ייפתרו. הבעיות נפתרות על ידי הבורא עצמו ולא על ידינו. אנחנו חייבים רק להתייחס נכון למקום שבו אנחנו נמצאים.

תלמיד: מה זה אומר "להתייחס נכון"?

להתייחס נכון זה אומר שכל מה שנעשה נעשה על ידי הבורא, ואנחנו חייבים לבקש ממנו שהוא יתקן את חוסר האיזון בינינו שמגדיר את כל הפעולות השליליות שלנו.

שאלה: שאלו אותך אם אפשר להיות במצב בין לבין, ואמרת שלא, שחייבים להיות או במצב השפעה או קבלה. לפני רגע ענית לחבר שיש מצב של בין לבין. קצת התבלבלתי פה.

כבר שכחתי ואני לא יכול לענות. זה יסתדר. אל תדאג.

שאלה: לגבי השפעה הדדית אחד על האחר. כשהאגו גדל, אז יש השפעה פיזית, כלומר מפגשים פיזיים, ויש הרגשה שהם יותר ויותר חשובים. האם זה עניין כללי? ועד איזה שלב זה יימשך שהמפגשים הפיזיים יורגשו כממש מצילי חיים?

זה יימשך עד שנרגיש את כולם בלב שלנו, את כל אחד בלב שלנו. שנרגיש את כולם יחד בלב אחד.

שאלה: מה זו ירידה אמיתית בעשירייה? ומה נחשב שבאמת יצאנו מירידה כזאת?

ירידה אמיתית בעשירייה היא שכל העשירייה מרגישה שאין שום קשר ביניהם ובמשהו עם הכוח העליון, זאת הירידה באמת. מה שהם צריכים זה לדבר קודם כל על הקשר ביניהם, כי עם הכוח העליון אין להם יסוד להתקשר, אבל ביניהם הם חייבים להיות מקושרים.

מכך שהם מתקשרים ביניהם יותר ויותר, הם מאתרים תכונה שאיתה הם צריכים להגיע לבורא. הבורא מצפה שהם יגלו את התכונה הזאת ויגיעו אליו. זה כמו שאנחנו מגיעים לאיזו פגישה, אז יש בידינו איזו שאלה, איזה עניין, למה אנחנו מגיעים וכן הלאה, כך אנחנו צריכים לאתר אצלנו, בינינו בעשירייה, כזה מצב.

שאלה: איך אנחנו יכולים להתגבר על השנאה שמתגלה בגלל המלחמה? נראה שאנחנו חיילים שמפסידים את המלחמה נגד השנאה. איך אנחנו יכולים להתגבר ולהחזיק אחד את האחר יחד?

אנחנו צריכים לראות דווקא את היכולת להיות מקושרים בינינו ולהחזיק אחד את האחר, זו העבודה שלנו. אני לא מסתכל על עצמי אלא אני מסתכל על החברים, עד כמה אני יכול להחזיק אותם במצב של חיים רוחניים, של התקפה רוחנית.

שאלה: הרגלים והתמדה הם דברים חשובים, אבל נראה שהכוונה היא הדבר הכי חשוב. איך אפשר לעבוד על העיקרון הזה שהוא כל כך חשוב?

את זה אתן צריכות לברר ביניכן בקבוצה.

שאלה: מה הם המסרים שאנחנו צריכים לקבל מהבורא דרך החיבור בינינו?

אתם חייבים לקבל הרגשה הדרגתית של התקרבות לבורא.

תלמידה: ודרך ההרגשה הזאת?

דרך ההרגשה הזאת תראו מה יהיה הלאה.

שאלה: מה זה בדיוק היצר הרע? אם הבנתי נכון זה כל החומר שלי, מה שמונע ממני לצאת מעצמי ולהרגיש את העשירייה, להרגיש את החברות.

נכון.

שאלה: כל פעם כשיש תוספת עביות, איזו הכבדה בקשר בינינו, האם זה אומר שהגדילו לנו את היצר הרע?

כן.

שאלה: האם אנחנו צריכים להגיע למצב שהרב"ש מתאר, שהוא מתבייש ממעשיו הפעוטים כלפי חבריו?

כן, ודאי. אתה צריך להשתוקק לא לזה אלא לדברים ההפוכים, וזה יתגלה לך כאיזו מין תוצאה שיוצאת ללא הרצון שלך.

שאלה: איך להתקדם בחיבור העשירייה אם לכל אחד מהחברים מהעשירייה יש את הזמן שלו ואת תפיסת המציאות שלו?

ככל שאתם מתחברים ביניכם, כך תהיה לכם יותר הרגשה בחיבור ותוכלו לברר יותר את מהות החיבור.

שאלה: איך להתייחס נכון ללחצים להתקדם, להתחבר, שאנחנו מרגישים עכשיו?

שכל הלחצים האלה באים כדי שנתחבר עוד יותר חזק בינינו כדי לאתר את עצמנו "כאיש אחד בלב אחד".

תלמיד: איך להתייחס בצורה חיובית שהם באמת יהיו מועילים ולא לאבד את זה?

בצורה כזאת הם יהיו מועילים. אם אנחנו נאתר את עצמנו שנמצאים באמת
"כאיש אחד בלב אחד", במערכת אחת, ורוצים לתמוך זה בזה אז אין לנו עוד מה לעשות, כל היתר עושה הבורא.

שאלה: האם "איש את רעהו יעזרו" הם באמת הדוגמאות שאנחנו נותנים אחד לשני בתמיכה הדדית, זו באמת העזרה לכל התרחישים שאנחנו מרגישים בפנים?

כן, בדיוק.

שאלה: בעבודה שלנו היצר הרע זה בגלל של העביות העצמית. האם היצר הטוב זה מצב שנוצר כבר בחיבור בעשירייה, והתיקון של היצר הרע זה החיבור עם החברות בינינו?

כן.

שאלה: כיצד המצב של עם ישראל היום פותח בפנינו הזדמנויות חדשות להפצה?

יותר ויותר אנחנו יכולים להסביר לעצמנו ולכל העולם שכל הפתרונות הם בחיבור ולא במריבות בכל מיני רמות. ולכן אנחנו הבאנו את עצמנו למצב כמו שקרה לנו, כי היינו במריבות גדולות זה עם זה ולא הסכמנו להיות באיזו צורת קשר בינינו. לכן אין לנו ברירה אלא להגיע למצב של חיבור.

שאלה: אם אנחנו אחראים על מה שקורה וגורמים לגדילת יצר הרע אז איך אנחנו יכולים לגרום לגדילת יצר הטוב?

באותה העבודה. הכול כלפי האדם - היצר הרע והיצר טוב. נמשיך ויהיה לנו יותר ברור.

קריין: אז אנחנו בקטע מספר 3, כותב הרב"ש.

"זה ידוע, שהארץ מרומז על הרצון לקבל, שהוא היסוד, שכל הבריאה וכל הרע שישנו בעולם, נמשך מהרצון הזה, כידוע, שכל המלחמות והרציחות וכדומה, הרצון לקבל הוא השורש לכל זה."

(הרב"ש. מאמר 10 "ויצא יעקב" 1985)

קריין: קטע מספר 4.

"וכשאתם תרגישו שאתם עומדים במערכת המלחמה, אזי כל אחד יודע ומרגיש שהוא זקוק לעזרתו של חבירו, ובלעדיו אזי גם כח עצמו נחלש. אזי, כשמבינים שצריכים להציל את חייו, אזי ממילא כל אחד שוכח שיש לו גוף שצריך לדאוג על שמירתו, אלא ששניהם מקושרים בדיעה אחת איך ובמה לנצל את השונא."

(הרב"ש. אגרת ה')

שאלה: האם אני צריך את העזרה של חבר כדי להילחם ברצון לקבל שלי?

האם אתה אומר או שואל?

תלמיד: אני שואל אם נכון ככה לחשוב?

כן. תגיד לי, מאיפה אתה לוקח כוחות להילחם עם הרצון לקבל שלך?

תלמיד: בזה שאני מתקרב לחברים ומקבל מהם חיסרון לזה.

מאיפה יש לחברים אותו כוח להילחם עם הרצון לקבל שלך דווקא?

תללמיד: אנחנו רואים בזמן האחרון שזה הרבה על ידי דוגמאות. חברים מראים שיש לנו חיסרון משותף בכיוון הזה.

זאת אומרת מתוך קנאה שלך בחברים.

תלמיד: קנאה ודרישה שאנחנו בונים ביחד. איך ממש לעזור לחבר לעקור ממני את העל מנת לקבל שנמצא בפנים, כשמזהים אותו, איך אני עוזר לו לעזור לי?

על ידי דוגמה מצידך. איך עוד אתה יכול לעשות?

תלמיד: האם רק על ידי זה שהוא מראה לי דוגמה ואני מראה לו דוגמה, בזה אנחנו עוזרים אחד לשני או שיש עוד אמצעים?

אין אמצעי אחר. אף אחד לא יכול להיכנס לתוך השני ולעזור לו. האם אתם האור העליון שיכול להיכנס לתוך הרצון ולשנות אותו?

תלמיד: אנחנו רואים שאני צריך לפתוח את עצמי לחבר כדי שהוא יוכל לעזור לי. לפעמים אם אני סגור, גם אם הוא רוצה הוא לא יכול?

גם זה נכון, כן. אז מה עושים?

תלמיד: איך פותחים אחד את השני כלפי החברים שתמיד יוכלו לבוא ולנקות, לעזור אחד לשני לנקות את הרצון?

האם כל אחד יכול כך לעזור לשני?

תלמיד: אני שואל איך עושים את העזרה הזאת כך שכל אחד ירגיש בטוח לפתוח את עצמו כלפי כל חבר, שהוא והחבר ילחמו נגד הרצון לקבל שלו?

על ידי דוגמה. כל אחד מראה דוגמה לשני איך הוא נלחם עם הרצון לקבל של עצמו.

תלמיד: האם היצר הרע זה כשאני חושב שאני שעושה את המצבים, שאני אחראי עליהם?

אתה אחראי.

שאלה: קיבלנו עכשיו מצב שבזכותו ממש מרגישים את הדבקות ואת הצורך בחברים, בזכות המצב החיצוני שיש כרגע בישראל. איך אנחנו עובדים עכשיו נכון בעשירייה, בחיבור שנוצר בינינו, ומנצלים נכון את המצב לא בשביל לכסות על הרגשה לא נעימה, פחדים, או דברים אחרים ברצון לקבל?

הכול תלוי בכוונה שלכם. יכול להיות שהפעולות הן יהיו חיצוניות ושוות בהרבה מקרים, אבל הכוונות יהיו שונות. לכן אתם רוצים להיות יותר מחוברים, יותר קרובים זה לזה, ובכוונה שכל זה ישפיע קודם כל על כל בני ברוך, אחר כך על כול בני ישראל, אחר כך על כל העולם, וכך כולם יתקרבו להיות יותר קרובים ותלויים זה בזה.

תלמיד: מצב הדבקות שיש בחברים, האם זה מצב שאפשר לשמור עליו שיהיה קבוע?

כן.

תלמיד: איך אנחנו שומרים עליו במצב קבוע ולא מתנתקים ממנו?

צריך לשמור, להיות רגישים לכל השינויים שמתרחשים בנו בכל רגע, ועל השינויים האלה לבנות עוד ועוד חיבור, ולהשתדל להרגיש בכל רגע שהחיבור הזה משתנה.

שאלה: האם לטובת החיבור המשותף שלנו חשוב גם היחס שלנו למשאבים הטבעיים שקיימים סביבנו, למערכת הטבע?

לא. זה ודאי חשוב אבל לא גורלי.

תלמיד: כלומר מה שחשוב זה החיבור בינינו, מערכות היחסים בינינו.

זה העיקר, זה מרכז הבעיה ומרכז ההצלחה.

שאלה: יש מצב שאדם מרגיש חלש ובלי עשירייה הוא לא יכול לעשות כלום. יש מצב שרואים שחבר חלש ובלי העזרה של כולנו הוא לא יכול לעשות כלום. אבל בקטע הוא כותב ש"כל חד שוכח שיש לו גוף שצריך לדאוג על שמירתו, אלא ששניהם מקושרים בדעה אחת איך ובמה לנצל את השונא". מה המצב הזה שמגיעים אליו, שזה לא אני או הוא?

שניים.

תלמיד: מהו מצב היחד הזה?

יחד זהו מצב שכבר מחוברים וצריכים עכשיו לפעול יחד נגד השונא המשותף.

תלמיד: לשם כך צריך להרגיש שגם השונא הוא משותף, זה לא שונא פרטי של כל אחד.

וודאי.

תלמיד: מה בא קודם, השונא המשותף או היחד נגד השונא המשותף?

הם מוכנים להתחבר יחד נגד השונא המשותף, ואז יוצא ששניהם מתחברים.

תלמיד: האם הצרה המשותפת גורמת לאיחוד או שהאיחוד גורם שמגלים שהצרה היא אותה צרה?

על זה אתם צריכים לשוחח ביניכם.

(סוף השיעור)