נקודות מרכזיות משיעור בוקר – 26.12.23
אם האדם נכלל עם יתר החברים שלו במידה שהוא מסוגל, אפילו רק מתבטל כלפיהם, אז הוא זוכה להיות בנשמה, בחיבור בין כולם, ומקבל מהמילוי שמגיע לכולם.
"פרס" הכוונה היא התקרבות לבורא בהתאם להשתוות הצורה, שהאדם הולך ומתקרב, נעשה דומה לבורא במנות קטנות, וכך עולה במדרגות.
יכול להיות שיש הרבה מעשים שבהם האדם לא מתכוון ללכת קדימה. הליכה היא כשהאדם עושה כל פעם צעד כלפי הבורא ומתקרב אליו.
ברגע שהאדם מפסיק להשתוקק למדרגה הבאה הוא כבר נופל ממצבו הנוכחי.
איך אדם עובר ממידה למידה? כשיש קושיות ובעיות בדרך והאדם צריך להיות קרוב יותר לחברים ולבורא על פני תנאים חדשים והוא לא כל כך דואג לכך.
"הולך" הוא מי שעל פני כל הקושיות שיש לו בקשר עם החברים, משתדל לסדר אותם ולתת להם תשובה נכונה, שחסרה לו דבקות בקבוצה.
"עושה" הוא מי שמקבל את התנאים החדשים שהבורא מראה לו, ככל שהוא עובד בחיבור שלו על רצונות שעדיין מקולקלים אצלו ודורש לסדר אותם.
אתה צריך לקבל את תגובת החברים על מה שקורה. הם נמצאים בחיבור, בשלמות, בקשר יפה, ישר עם הבורא פנים אל פנים, ואתה רוצה להצטרף לזה. כדי להצטרף אתה מחפש במה עוד אתה יכול להוסיף לחיבור שיש לאחרים עם הבורא, ואז יש לך חסרונות, יש לך תפילות.
אדם שהולך לבית המדרש צריך להגיע למידה שהוא מתחבר עם העשירייה שלו, ודרכה הוא מתחבר לכל הכלי החיצוני ומשתתף בו עד שאין הבדל ביניהם.
דבקות בבורא היא כוח השפעה בלתי מוגבל שמשיגים בגמר התיקון.
בכל רגע בחיים אתה מקבל מהבורא אמצעים להתקדם ולהגיע לגמר תיקון.
אדם שעובד עם החסרונות והקלקולים שמתגלים לו בדרך מגלה את העוביות שלהם, והם מעוררים אותו להכיר את חשיבותה של המדרגה שבה הוא נמצא ואת ייחודיות הבורא שהביא אותו למצב הזה, וכך הוא מתקדם.
תוצאות שליליות עוזרות לנו להתקדם. אנחנו יכולים לבנות על פניהן יחס נכון וטוב, להתגבר עליהן ולעלות ממדרגה למדרגה.
אף מכשול לא יכול להפיל את האדם, אלא במקרים מיוחדים מאוד. בדרך כלל אין מכשולים כאלה, ואסור לאדם להגיד שיש לפניו מכשול והוא הולך ליפול עכשיו ומה שיהיה יהיה.
איך להיות בהודיה כל הזמן? לסמוך על גדולי התורה ולא לברוח, לא להתנתק מהבורא. העיקר להיות כמה שיותר צמוד לעשירייה ולבורא.
האדם מתקדם עם החברים ומתקרב לגילוי הבורא שכולל הכול. מתוך כך יש לו אפשרות לבטל את עצמו.
איך למצוא דוגמה בחברים שצריך להתבטל? לראות עד כמה הם נמצאים בדרך ולא מפספסים דבר, עוזרים זה לזה וכן הלאה.
אין לנו בדרך מכשול גדול יותר מים סוף, שהבורא פתח את הים ובני ישראל עברו בו כמו ביבשה. לכן עלינו להיות באמונה שלמה שכולנו יחד מוכנים להיכנס לים סוף, לטבוע, וכך אנחנו פותחים את הים.
את ים סוף עוברים באמונה בבורא, אמונה שלמה, גדולה, שאנחנו הולכים לקראת ארץ ישראל. אם אנחנו עוברים את המכשול הזה, אנחנו נכנסים לשטחי ארץ ישראל.
קח את השפעת הסביבה ותשתדל להתחבר לחברים ויחד איתם תפנה לבורא, כך תרגיש שיש לך כוח, גב, ותבקש.
הבורא לוחץ על האדם ומחייב אותו להתקרב לתיקון, כי האדם לא מבין אחרת. יש רק שני כוחות חיובי ושלילי, והאדם לא יכול להבין התקדמות מכוח חיובי, אלא רק מהכוח השלילי. תסתכל על היחס שלך כלפי הילדים ותלמד.
צריך לסגור עיניים ולהיכנס לקבוצה, להיות בה הכי קטן ולשמוע מה שנמצא בה.
היחס המינימלי שהעשירייה צריכה לדרוש מהחברים הוא להיות דבוק במטרת העשירייה עד כמה שאפשר, ולהשתתף בכל הפעולות שמחזקות את הקשר להיות כאחד בין העשרה.