שיעור צהרים 27.03.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק "שמעתי", עמ' 585,

מאמר קכ"ג, "ענין גיטו בידו באין כאחד"

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 621, "שמעתי", מאמר קכ"ג, "ענין גיטו בידו באין כאחד".

קכג. ענין גיטו וידו באין כאחד

שמעתי זכרונות מאדמו"ר זצ"ל

"ענין "ה' תתאה [תחתונה] בעינים".

היינו, שנעשה בחינת מסך וכסוי על העינים. שהעינים הוא סוד ראיה והשגחה, שרואה בחינת השגחה מסותרת.

ענין נסיון. היינו, שאין לו צד הכרעה, לא לכאן ולא לכאן. שאין הוא יכול לברר את רצון ה' ואת כוונת רבו. הגם שמסוגל לעשות עבודות במסירות נפש, אבל אין בידו להכריע, אם עבודה זו של מסירות נפש הוא במקומו או להיפוך, שעם עבודה קשה זו, יהיה בניגוד לדעת רבו ולדעת ה'.

וכדי להכריע בדבר, הוא מכריע בדבר המוסיף יגיעה. זאת אומרת, שהוא צריך לפעול בהתאם להקו, שרק היגיעה מוטלת על האדם ולא שום דבר. אם כן, אין לו כל מקום לפקפק במעשיו, ובמחשבותיו, ובדיבוריו. אלא הוא צריך תמיד להרבות יגיעה."

שאלה: אתמול אמרת לי לחשוב איך אני יכול להתקדם, ומתוך המאמר הזה הביטול בפני המלכות זה מה שמדביק אותי לכתר?

זה לא פשוט ולא מיד, אבל אם אדם מבטל את עצמו, אז לאט לאט הוא על ידי זה נעשה יותר ויותר קרוב לבורא.

תלמיד: את העולם העליון, אני מגלה דרך הרצון של החברים?

גם בחברים וגם ברצונות שלך.

תלמיד: אבל אם אני מסתכל על העולם דרך רצון החברים אני מגלה את העולם העליון?

כן. אבל בעיקר זה הודות לזה שאנחנו מתחברים יחד, ואז הרצון המשותף שלנו, המחובר, המאוחד, מגלה לנו את העולם העליון.

תלמיד: אז אם אני מסתכל דרך רצון החברים ומנסה לחדור אל תוך הרצון שלהם זה דווקא מחבר אותנו?

כן, בטח.

תלמיד: ודרך החברים העולם הוא יפה יותר?

כן.

שאלה: הייתי רוצה לחדד האם הבנו נכון. בחינת המסך והכיסוי על העיניים הם במטרה כדי להוסיף כוונה על המאמצים שלנו. אם המאמצים לא נכונים, אם הכוונה לא נכונה אז המאמצים האלה הופכים לכוונה מאוד קשה, נכון?

כן.

תלמידה: אז עיניים זה ראייה, זאת אומרת השגה, יש עליו מסך כדי שלא נראה את ההשגחה המוסתרת, אבל אנחנו הרי רואים אותה, אז מה זה שיש מסך על העיניים כדי שלא נראה?

לא, זה לא בדיוק כך. ההנהגה העליונה נסתרת מאיתנו רק במידה שבה אנחנו לא יכולים לקבל אותה בעל מנת להשפיע לבורא, ובכל יתר המקרים זה גלוי לנו. אנחנו מגלים לעצמנו את ההנהגה העליונה, אנחנו מרגישים אותה, מרגישים את הבורא. כל ההנהגה העליונה גלויה לנו, אבל במידה שבה אנחנו יכולים להיות בעל מנת להשפיע לבורא.

תלמידה: וזה שכתוב שיש מסך על העיניים, אז מסך על מה זה?

על העיניים, על הראייה. ראייה משמע אור החכמה.

שאלה: ביטול עצמי זה להרגיש את האור מחוץ לי?

קשה להגיד, מחוץ לעצמך, בתוכך. אנחנו מרגישים אותו בתוכנו.

תלמידה: המושג הזה "ביטול עצמי", זה הרי לא צריך להיות איך אנחנו מבטלים את עצמנו, אנחנו צריכים כביכול ליהנות לא בתוכנו אלא מחוצה לנו.

אנחנו רוצים לקבל את הכול רק כדי להשפיע לבורא, ולכן זה נקרא ביטול עצמי. אבל בעיקרון את הכול אנחנו מרגישים בתוכנו.

תלמידה: ועוד, להרגיש את האור מחוצה לי זה מסך?

כן.

תלמידה: כוונה זה להרגיש את האור מחוץ לי, להרגיש שמאחוריו יש את הבורא שאוהב ולאהוב אותו בחזרה?

אמת.

תלמידה: מאמצים זה כל הזמן להשתוקק להחזיק את המטרה על מקור האור?

כן.

תלמידה: זו התפילה?

זאת ההשתוקקות המתמדת שלנו לבורא.

תלמידה: כשאנחנו מתכוונים לאור, אנחנו מבינים במדויק שזה לא אשליה, כשמרגישים כבר את האור, אנחנו לא נתבלבל?

לא, לא נתבלבל, לא לדאוג.

תלמידה: לגבי מסירות הנפש, שמעתי כמה חברים שאומרים שלסבול את האחרים זה כבר מסירות נפש עם כל התכונות שלהם וכן הלאה, ויש מי שאומר שלהתפלל כדי לראות את החברים מתוקנים זו העבודה האמיתית, זו המסירות נפש?

כן, השני נכון.

שאלה: במאמר נאמר שהכוונה יותר חשובה מהפעולה, אז הכוונה מצדיקה כל פעולה? אם נגיד הפעולה לא משהו אבל הכוונה טובה, אז גם הפעולה משתנה?

כן, המהות של הפעולה מוגדרת על ידי הכוונה.

שאלה: איך אדם יכול להגביר ביגיעה ומה התפקיד של הבורא בתוך זה?

אדם יכול להגביר ביגיעה בכמה פעולות, או בזמן או באינטנסיביות של הבירור לשם מה הוא עושה את זה, אבל העיקר זה בשבילו לשם מה הוא עושה את היגיעה, את זה הוא צריך לבדוק טוב טוב.

שאלה: איך להבדיל מתי אנחנו צריכים לקבל את המצב, להתבטל ובזה יש את רצון הבורא, ומתי אנחנו צריכים לפעול ולא להיכנע ובזה אנחנו משרתים את הבורא?

זה לא משנה, העיקר שאת משקיעה מאמץ, מה שנקרא יגיעה, ובזה את משתוקקת להתקרב לבורא.

שאלה: באיזו נקודה צריך לתת מכות כדי לא לבזבז את הכוחות לדברים לא חשובים. עכשיו במה אני צריכה להגדיל את המאמצים?

צריך להגביר את הפעולות שלך יחד עם החברים כדי שכולם יהיו כך בכלי אחד, ברצון אחד, בכוונה אחת להשתוקק ככל האפשר לבורא אחד, זה המאמץ העיקרי שלנו.

שאלה: האם נכון שהבורא מדבר איתנו דרך הרגשות שלנו? וכשאנחנו מרגישים את עצמנו שכבד לנו, רע לנו, לא רוצים בשום צורה אבל אנחנו יודעים שצריך כי כך אומרים המקורות והמורים שלנו, אז הבורא לוחץ כדי שאנחנו נעשה את זה ונבצע את זה דרך כל ה"לא רוצה, לא יכול"?

כמובן. כמובן.

שאלה: איך יכול להיות שאדם מסוגל לעבוד במסירות נפש ולא יודע אם זה לפי רצון ה' או שזה אולי מנוגד לרצון ה'?

נגיד שזה לא כל כך ברור לו, שיש הרבה דברים שהוא יכול להגיד, זה רצון ה' וגם זה וגם זה וזה, אבל עוד צריכים לברר.

תלמיד: אז יוצא שהוא עכשיו העצה שנותנים לו במצב כזה זה להוסיף ביגיעה, עוד להוסיף ביגיעה?

כן.

תלמיד: אבל יכול להיות שהוא בכלל לא פועל במקום הנכון?

שיוסיף יגיעה אז הוא יראה את זה.

תלמיד: במה הוא מוסיף יגיעה, מה היגיעה הנכונה?

שמה שהוא רוצה לעשות זה שיהיה מכוון לבורא בלבד.

שאלה: ואם הוא לא מכוון למקום הנכון, הבורא ידייק אותו?

כן, בדרך כלל.

שאלה: מה זו מסירות נפש?

מסירות נפש היא שאדם מוכן למסור את עצמו לבורא. עם כל מה שיש לו הוא מגיע לפתוח עצמו לבורא, מוכן לעשות הכול רק לשם ה'.

שאלה: למה הבורא מביא לאדם מצבים שבהם הוא בניגוד לדעת רבו ודעת ה'?

כדי שהאדם יבדוק בדיוק איפה הוא נמצא, לשם מה הוא עובד, איך לכוון את עצמו בצורה יותר מכוונת למטרה.

תלמיד: האם האדם בעצמו צריך לבדוק?

האדם בעצמו. תפילה, יגיעה, הוא צריך להגיע לכאלו מצבים.

תלמיד: במה העשירייה יכולה לעזור לאדם לדייק את היגיעה שלו, להבין את כוונת רבו?

העשירייה בעצם קרובה אליו והם עושים כמעט אותו דבר. אפשר לראות בעשירייה, אפילו בלי לדבר על זה, אומנם מותר לדבר, שהם עושים אותו מאמץ לאותו כיוון.

תלמיד: איך אני נעזר בעשירייה כדי לדייק נכון את היגיעה?

ראשית מזה שמדברים. שנית, גם כשלא כל כך מדברים, כי אי אפשר לדבר על הכול, הם כבר מרגישים, מבינים זה את זה. ואם הם לומדים כמונו, בוקר וצהריים, אז יוצא שהם כבר נמצאים בכיוון אחד.

תלמיד: האם אדם צריך לבדוק את עצמו שהוא פועל כמו החברים בעשירייה?

אני חושב שלא צריכים לדבר על זה כל כך, אלא כך זה קורה להם.

תלמיד: בלי דיבור נרגיש זה את זה.

אפילו בלי דיבור, כן.

תלמיד: האם יש עוד דרכים שמכוונים את האדם חוץ מיגיעה?

לא, רק על ידי היגיעה. מה זאת אומרת חוץ מיגיעה? איך אפשר להיות מכוון בלי יגיעה?

תלמיד: הוא כותב שצריך להרבות ביגיעה. האם יש עוד דרכים שאדם ידייק את עצמו כל הזמן בדרך ולא דרך יגיעה?

לא, איזו דרך?

תלמיד: קריאת מקורות, השתתפות בהפצה.

אבל הוא מתייגע בזה, הוא מוסיף יגיעה לאיזה כיוון, כן?

תלמיד: כן.

זה גם לפי טבע האדם. יש כאלו שאוהבים יותר קריאה, יש כאלו שנמצאים יותר בקשר עם החברים, יש כל מיני דברים. אבל בסופו של דבר זו יגיעה שאדם נותן.

שאלה: במאמר כתוב "עניין ה' תתאה תחתונה בעיניים". מה זה אומר?

ה' תתאה בעיניים, זה אומר שהמסך נמצא בספירת החכמה.

תלמידה: גם כתוב, מלכות היא בעיניים, בזה שיש מסך וכיסוי שמכסים את העיניים. מה זה אומר?

בעיקרון גם זה נכון. כשהמלכות נמצאת בעיניים - עיניים הן לא העיניים הפיזיות שלנו אלא זאת דרגה רוחנית - אז אנחנו בדרגת עיניים, בדרגה הרוחנית הזאת, יכולים לעשות כל מיני פעולות.

תלמידה: עיניים מופיעות לנו רק כשאנחנו בהשגה.

כן.

שאלה: ככל שהזמן עובר בלימוד, כך הכול נהיה מטושטש, מעורפל, ולפעמים יש מצבים שאני לא בטוחה איך להתפלל. מה יעזור לי ולחברות שלי לעשות את הפעולה הנכונה במצבים כאלה?

פשוט להמשיך. תנו לאור העליון לעבוד עליכן, הוא עושה את זה. בינתיים אתן נמצאות בהסתרה, לכן אתן לא יודעות איך אתן מתקדמות ועל ידי מה בדיוק. תנו זמן, צריך זמן, אין מה לעשות.

שאלה: איך אנחנו יכולים לדעת אם הרצון שהוא הפוך לשלנו יקדם את הכוונה של הבורא בדרך לבניית נשמת אדם הראשון?

אנחנו משתדלים להתקרב לבורא בהשפעה, ולכן את כל אותם הרצונות שמתעוררים בנו אנחנו רוצים לכוון לבורא, ולאט לאט כך מתקרבים. עוד מעט נראה את זה, זה יתחיל להתבהר. כמו שהלילה עובר ומתחיל להיות בוקר, אור ושמש, כך לאט לאט אנחנו מתקרבים לאור.

שאלה: במאמר כתוב, "הגם שמסוגל לעשות עבודות במסירות נפש, אבל אין בידו להכריע, אם עבודה זו של מסירות נפש הוא במקומו או להיפוך". לפעמים יש מצבים שאני עושה צמצום על כל הרצונות שלי, ומגיע מצב שמתגלה הבורא, מתגלה כל מה שהוא רוצה לתת, מתגלות סיבות ותוצאות. איך פה עוזרת לי העשירייה? מה לעשות שכולן בעשירייה יגיעו לזה?

תהיי בקשר עם העשירייה שלך, דברו ביניכן, תסכמו איך אתן חושבות, איך אתן עושות, מה הכוונה שלכן, זה מאוד חשוב.

תלמידה: איך אפשר לשכנע את העשירייה בזה?

לשכנע במה שאני אומר? אני מנסה לשכנע אותם. ואם הם לא רוצים לשמוע, אז זו כבר בעיה.

שאלה: איך להגיע למצב שאנחנו מרגישות זו את זו בלי מילים?

תנסי להרגיש את החברות בעשירייה כקרובות מאוד אליך, כאילו את כל הזמן רוצה לחבק אותן, ולאט לאט את תגיעי למצב הזה.

שאלה: האם בשביל זה לא צריך לדבר הרבה?

אני חושב שלא.

שאלה: בסוף המאמר כתוב, "שרק היגיעה מוטלת על האדם ולא שום דבר. אם כן, אין לו כל מקום לפקפק במעשיו, ובמחשבותיו, ובדיבוריו. אלא הוא צריך תמיד להרבות יגיעה". מה נותן לאדם לא לפחד לעשות צעד קדימה בכל רגע ולהוסיף את המאמצים האלה? כי ביטחון וחוסר ספקות הם כבר תוצאה ממשהו. תוצאה ממה?

מצפה לנו לימוד המאמרים שכתבו לנו המורים שלנו, ואנחנו יכולים לסמוך עליהם, לקיים אותם בביטחון כדי להתקרב לבורא.

תלמידה: חסר לי ביטחון. מה יעזור לי לא להצדיק את עצמי, לא ללכת למקום אחר, אלא דווקא להתגבר? איך לעשות את המאמץ הזה?

תחשבי שזה מה שהבורא מצפה ממך, ולכן לכי קדימה מבלי להתעכב.

שאלה: אנחנו לומדים שהכוונה יותר חשובה מהפעולה. אם אני מגיעה לשיעורים, לסדנאות, לא משנה מה המצב שלי, אז מה יותר חשוב, האם הפעולה או הכוונה?

הפעולה. זה שאת באה למרות מצבך ונכללת בעבודה הפיזית המשותפת יחד עם החברות בקבוצה, זה הכי חשוב.

שאלה: איך לעבוד כדי כל הזמן להגביר את המאמצים?

לברר ביניכן מה אתן יכולות לעשות במשותף, איך אתן צריכות להתקרב זו לזו, לחבק את כל החברות שלכן, ולהשתוקק למטרה אחת, לנקודה אחת בכוונות שלכן. הפעולות האלה הן שמקרבות אנשים והופכות אותם לכלי אחד משותף.

שאלה: מה הם המאמצים הכי טובים שלי כלפי העשירייה כדי לבנות ערבות?

מה את צריכה להרגיש? איזה פעולות את צריכה לעשות?

תלמידה: מה הם המאמצים של עשירייה מושלמת כלפי הבורא?

אלו מאמצים להתקרבות פנימית בתוך העשירייה למרכז אחד משותף, ושהמרכז הזה יהיה מכוון לבורא.

תלמידה: מה אני צריכה לעשות כדי להפוך כל חברה בעשירייה לחברה אמיתית שלי?

את זה אנחנו לומדים כל הזמן, איך להתקרב לחברים. לעצום עיניים וללכת זה לקראת זה, ללכת לקראת כל החברים, לפתוח את הלב בשבילם.

שאלה: אנחנו רחוקים מהאור, אבל אנחנו מתאמצים ומחפשים אותו. מהו החוש הרוחני שעוזר לנו להרגיש את האור שמתקרב?

כשאנחנו רוצים להתחבר, זה מושך את האור אלינו. אין פעולות אחרות.

תלמידה: האם הכוונה באמת יכולה לקרב אותנו לבורא כמו פעולה?

ודאי, אנחנו לא צריכים כלום מלבד כוונה. מספיק לנו לסדר את הכוונה, לחבר את הכוונות שלנו יחד, ואז אנחנו מגיעים למטרה.

שאלה: האם בעשירייה עלינו לדבר על היגיעה כדי שהיא תדע, או שעדיף להסתיר את היגיעה?

כל אחד צריך לעזור לכל יתר החברים שלו בעשירייה בדרך הנכונה, וביגיעה בדרך הזאת.

תלמידה: איך למצוא את הגבול של לדבר על המאמצים, על היגיעה, אבל שלא יהיו טענות בינינו על זה?

זה כבר תלוי בך, איך את פותחת את עצמך.

שאלה: כשמתעוררים בי רצונות זה מאוד מרגש אותי, ובהתרגשות הזאת אני פונה לבורא ומבקשת ממנו במילים שיכוון אותי להשתמש בהם בהשפעה, אבל אז אני מגלה שהרצון שלי הוא עדיין לעצמי. מה ישנה את הכוונה שלי באמת?

תפילה שהבורא יעזור לך באמת לחשוב עליו. תנסי לחבר כמה משפטים ולפנות לבורא, לחכות ולראות מה הוא יעשה. את תרגישי הבדל בין לפני שאת מתפללת ואחרי שאת מתפללת.

שאלה: אם המאמצים הם כדי לא לעשות משהו, אז איך להגדיל אותם?

יש מאמצים שצריך להשקיע כדי לא לעשות משהו לא טוב, אפילו כזה שאתה מאוד רוצה.

תלמידה: איך להגדיל את המאמצים האלו?

להימנע מכאלה מחשבות, מכאלה פעולות.

תלמידה: אז במה המאמץ?

המאמץ הוא בלהתקרב ולהשתוקק לבורא. להתקרב בינינו ולהשתוקק לבורא. יש מאמצים, כוונות, רצונות שהם נגד זה, שגוררים אותנו הצידה, וכנגדם אנחנו צריכים לפעול. נניח שאת רוצה לרקוד, או ללכת לבית קפה עם איזה חבר, אז יש מאמצים שאנחנו צריכים להשקיע כדי לעשות משהו מועיל, ולא לעשות דברים לא מועילים שלא מקדמים אותנו אל מטרת הבריאה.

שאלה: נניח שעשיתי צמצום, והעברתי את זה לבקשה עבור אחרים, ואז פתאום מגיעה שנאה כל כך חזקה ובלי סיבה, היא ממש אגרסיבית, בוערת בי. אלו מצבים שאני לא יכולה להסתדר איתם, הם מכסים את כל מה שהיה לפני זה, ואין פה אפילו מחשבה על תפילה. לפעמים אני מגיעה לזה שפיסית השנאה הזאת מכסה אותי. מה לעשות במקרים כאלו כדי למצוא את הכוחות נגד השנאה?

עליך לא לחשוב על הכוח הזה שקורע אותך, אלא לחשוב על הכוח שמחבר. זה העיקר, כל הזמן להשתוקק לגלות את אותו הכוח שמחבר אתכן.

שאלה: מה זה אומר לנהל מלחמה נגד מלאך המוות?

זה לנהל מלחמה נגד היצר הרע, ולהשתדל לעשות את זה דרך החברים עם כל הרצונות של כולם יחד.

תלמיד: הבנתי שאני צריך למשוך רע לכלים שלי. האם הבורא ברא אותנו עם תכונת ההמן, ואנחנו בעזרת העשירייה צריכים לבוא לתכונת המרדכי?

כן.

תלמידה: ובחינת אסתר זו הכוונה על מנת להשפיע?

כן.

תלמידה: איך להכיר בעצמנו את שורש הרע, איך לעשות את זה?

איך למצוא את שורש הרע שבנו? זה מאוד פשוט, שורש זה הרצון לקבל לעצמך. זה שורש הרע, ואותו ברא הבורא.

תלמידה: זה כשיש לנו התנגדות נגד החיבור, ולא רוצים להתחבר?

כן, זה בעיקר שם.

שאלה: כלים של המן, אלה כלים מקסימליים עבור לקבל על מנת להשפיע ,או שיש כלים עוד יותר גדולים, נניח של עמלק?

לא, אל תבלבלי לעצמך את הראש, המן, עמלק, כל הרשעים בפנים כאחד.

תלמידה: הכלים האלה של עמלק נותנים אור חוזר פי תר"ך?

שום כלים לא נותנים אור חוזר פי תר"ך פעמים. זה לא על זה.

שאלה: איך לא להתגאות בדרכי ה', במיוחד כשחברות נותנות מחמאות, או אומרות "כמה את גדולה", ואמרת שהמדרגה שלנו עכשיו זה לא לקבל. אז איך להיות במצב כזה?

נלמד איך לעשות את זה נכון. נלמד.

שאלה: כל אחת מאתנו בעשירייה, צריכה לפתוח בעצמה את הכלים של המן שפיתחנו בעולם הגשמי?

לאט לאט.

תלמידה: באיזו צורה לחבר את הכלים הגדולים האלה של הרצון לקבל של כל אחת, להלביש אותם, ולהפוך אותם לכלי דהשפעה?

אם תתחברו ביניכן, אז ככה זה יצא.

שאלה: אז אנחנו יכולים להשתמש בכלים הגדולים האלה, להלביש אותם בכלים דהשפעה?

כן.

שאלה: האם האיסור לאכול מעץ הדעת מתייחס למדע בעולם שלנו?

לא.

תלמידה: האם אתה יכול להסביר על איזו דעת מדובר בעץ הדעת?

עץ הדעת, זאת אומרת, שכל.

שאלה: איך אנחנו צריכים לזהות את המן בתוכנו ולדחות אותו? נאמר שאנחנו צריכים לדחות אותו, האם זו תמיד עבודה פרטית או עבודה בעשירייה?

הכי נכון עבודה בעשירייה.

תלמיד: האם תוכל לעזור לנו לברר מה ההבדל בין עבודה פרטית לעבודה בעשירייה עם המן?

עבודה פרטית זה כשאני מבקש תיקון פרטי שלי, והעבודה בעשירייה זה שאנחנו מבקשים תיקון עבור כל החיבור שלנו.

שאלה: עשינו בעשירייה סדנת דיאלוג בין המן למרדכי. חבר אחד מייצג את המן וחבר אחר מייצג את מרדכי, והיה הרבה יותר פשוט לדבר כהמן. איך אנחנו יכולים לחזק את הקול של מרדכי?

הכוח של מרדכי זה כוח מאוד גדול של השפעה. מרדכי נקרא מור-דרור, ולכן פשוט לחשוב על השפעה. זה כוח השפעה גדול מאוד, שמסוגל לתקן את כל הכלים שלנו שיהיו בעל מנת להשפיע.

תלמיד: אנחנו גם לוקחים את ההמלצה שלך משיעור הבוקר, כל פעם לחבר את הכלים שלנו לכלים של השפעה.

תודה רבה לכם.

שאלה: איך להבין את מערכת היחסים הנכונה, בין המן ועץ הדעת. ואיך לזהות את זה כדי לקבל משם כוח להשפיע?

המן זו הכוונה על מנת לקבל, על כל רצון של עץ הדעת.

תלמידה: האם המעשים הטובים שלנו, והתפילות מעל הרצון לקבל, מספיקים כדי לשלוט בהמן?

כן.

שאלה: מתוך ארבע המיתות, למה דווקא תלו את המן?

תלו אותו על עץ, עץ שנקרא "עץ הדעת". ותלו אותו מפני שזה מה שהוא רצה לעשות ליהודים, לתלות אותם.

תלמיד: יש ארבעה סוגי מיתות. למה דווקא תליה, למה לא שרפו אותו למשל?

כך כתוב.

שאלה: כשאדם עוסק בהפצה, עושה הרבה הפצה. יכול להיות שמסתתר שם בתופעה הזאת המן, אגו מאוד גדל שצריך לטפל בו?

כן, יכול להיות.

שאלה: אתה אומר שיש לכוון את כל הרצונות לבורא. איך עושים את זה?

פשוט לעקוב אחר הפעולות שלך, הרצונות, ולכוון כל אחד מהם לבורא.

תלמידה: האם לא מספיק שבשיעור אני מכוונת את הכול לבורא?

צריך כל הזמן להיות בזה.

שאלה: איך נהיה בטוחים שההרגשה שיש לנו קרבה עם החברים, היא לא סתם פרעה בתחפושת ואנחנו רק מגדילים את האגו מבלי לשים לב?

אם אתה ממשיך עם אותה כוונה אתה צריך לזהות, לראות, להרגיש, להבין שאתה דווקא מתקרב לבורא, מצעד לצעד. אין מה לעשות, זה מה שיקרה.

שאלה: אני רואה שיש שלושה אספקטים בעבודה בעשירייה. קריאה משותפת של המקורות, שבה אנחנו מושכים את המאור המחזיר למוטב. עבודה משותפת בסדנאות או בפעולות, הכנת סעודה וכן הלאה כשאנחנו משתדלים להתכלל זה בזה. והתפילה המשותפת, שאנחנו יחד משתדלים לפנות לבורא. האם אפשר לעשות את הפעולות האלה יחד, או לעשות אותן בזו אחר זו ומה יותר חשוב?

איך שאתה רוצה. תתחיל ממה שיותר קרוב אליך.

שאלה: בטקסט כתוב "ענין ניסיון. היינו, שאין לו צד הכרעה, לא לכאן ולא לכאן. שאין הוא יכול לברר את רצון ה' ואת כוונת רבו.". אני מבינה שאחת הדרכים יכולה להיות לחוות את כוונת רבו. מה מייצג את כוונת רבו, איך לזהות את הכוונה הזאת?

לזהות בעזרת מה שכתוב במאמרים שלנו, מה שכתבו לנו המורים שלנו. משם אנחנו לומדים איך להיות בכוונה נכונה. כוונת החיבור היא שאנחנו צריכים להשתדל להתחבר בינינו, ולכוון את עצמנו לכיוון הבורא. כך זה צריך להיות.

שאלה: אתמול למדנו שכוונה אלו שמות הבורא שמתבטאים בעולמות, והיום אנחנו לומדים שכוונות הן גם מאמץ. האם יש פה איזו נקודה שאני צריכה לתת שם לאיזה מצב, או לאיזה כוח שעכשיו הבורא פועל אתו?

בינתיים לא תצליחי. פשוט תצברי ידע.

שאלה: איך להעביר את הכוונה שלך לחברים בקבוצה, אם אתה מבין שהכוונה שלך היא כוונה לטוב ולאהבה ותו לא?

לדבר על זה בקול רם. לא לדאוג, לא יהיה גרוע מזה.

שאלה: במאמר נאמר שהאדם לא צריך להיות בספקות, אלא רק להשקיע מאמצים. איך אנחנו יכולים לדעת מראש אם הפעולות האלה לא יביאו אותנו להתרחקות מהבורא? אמרת שאפשר אחר כך לבדוק דרך החברים, אבל איך אפשר לעשות זאת בטרם הפעולה?

בטרם הפעולה זה קשה אבל בעיקרון אם אתה משתדל, זה יצליח.

שאלה: אמרת שגם את תשובתו של הבורא אנחנו צריכים להרגיש בתפילה. איך לעבוד עם הרגשת תשובתו של הבורא בתפילה?

זה יגיע בהדרגה, לאט לאט. ההרגשה הזאת תיפתח לכם מלמעלה.

שאלה: אפשר להגיד שהקול הפנימי שלנו הוא הבורא, האם אנחנו צריכים רק לשמוע אותו ולהאמין לו ב-100%?

לכל אחד יש את הקול הפנימי שלו, אבל לזרוק הכול ולסמוך רק עליו, זה עוד קצת מוקדם.

שאלה: האם להיות כל הזמן בדו שיח אתו, למשל בעשירייה שלנו, עם החברות שלנו. כשמרגישים את גדלות החברה, האם ישנה גם גדלות הבורא?

כן.

שאלה: בררנו בעשירייה איך להגביר את שמחת החברות בעבודה בעשירייה. אנחנו יודעות שהשמחה הזאת היא תוצאה ממעשים טובים, גדלות הבורא, גדלות הרוחניות. האם העבודה האיכותית הזאת תלויה גם בכמות של התכונות, כמות של החברות, האם יש השפעה אם יש די חברות או עשר חברות?

אם יש עד עשרה אנשים, אז זאת העבודה האיכותית ביותר. ואם מעט חברים משתתפים, אז בהתאם גם האיכות פוחתת. צריך להשתדל להגיע לעשירייה.

(סוף השיעור)