שיעור הקבלה היומי26 de ago. de 2020(בוקר)

חלק 3 שיעור בנושא "חובת "בני ברוך" כלפי האנושות בדור האחרון", שיעור 16

שיעור בנושא "חובת "בני ברוך" כלפי האנושות בדור האחרון", שיעור 16

26 de ago. de 2020

שיעור בוקר 26.08.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

חובת בני ברוך כלפי האנושות בדור האחרון –

קטעים נבחרים מהמקורות

מסבירים לנו המקובלים שאף אחד לא היה זכאי שהבורא יקרב אותו, שיפתח לו את השמיים, שיתחיל להבין בשביל מה ואיך נבראה כל המציאות, אלא אך ורק כדי שהאדם יהיה חלק פעיל בכל המערכת של נשמה אחת. ולכן לכל אחד ואחד יש חובה לתפקד נכון כלפי כל הנשמה הכללית שנקראת "נשמת אדם הראשון". ולכן עלינו לדעת מה עלינו לעשות. לכן יש לנו חובה לכל אחד ואחד.

קריין: קטע מספר 34.

"ההנהגות המקולקלות, המצויות במצבי האנושות, הן עצמן גורמות ובוראות את המצבים הטובים. וכל מצב טוב אינו אלא פרי עמלו של המצב הרע שקדם לו. אכן, ערכי טוב ורע אלו, אינם אמורים בערך של המצב לפי עצמו, כי אם על פי המטרה הכללית. אשר כל מצב המקרב את האנושות למטרה נקרא טוב, והמרחיקים מן המטרה נקרא רע. ורק על ערך הזה נבנה חוק ההתפתחות. אשר הקלקול והרשעות המתהווה במצב נבחן לגורם וליוצר את המצב הטוב, באופן, אשר זמן קיומו של כל מצב ומצב, הוא רק זמן מסוים, המספיק לגידול קומתו של הרע שבתוכו בשיעור כזה שאין הציבור יכול עוד להימצא בו, אשר אז מוכרח הציבור להתקבץ עליו ולהרוס אותו ולהסתדר במצב יותר טוב לתיקונו של הדור ההוא."

(בעל הסולם. "השלום")

זאת אומרת, שגם קלקולים צריכים לעבור עלינו בכל האבחנות, בכל העומק שלהם, אחרת אנחנו לא נגיע למצב הנכון לחיבור. חייבים אנחנו לגלות בדרך את כל הקלקולים בלי יוצא מן הכלל, לכל העומק שלהם, לכל המרירות שיש להם, אלא יש הבדל גדול איך אנחנו מגלים את זה. אם אנחנו מגלים את זה ללא הכנה, זה עובר עלינו בצורה מאוד קשה, כמו שנגיד עכשיו וירוס הקורונה. אבל אם אנחנו היינו יכולים להגיב אליהם, להגיע למצב הזה, לתקופה הזאת בצורה שמוכנים, היינו מרגישים בכל הדברים האלה דווקא לימוד יפה וטוב, מצב טוב שאנחנו על ידי זה רוכשים כלים טובים.

כמו שיש לפנינו סעודה יפה מאוד ואנחנו רוצים לעשות איזה סיבוב לפני הסעודה שיהיה לנו יותר תאבון. מה שאין כן, כשאנחנו נמצאים רעבים ונמצאים ליד שולחן ריק וצריכים עוד לחכות שאולי איכשהו הוא יתמלא. זה הבדל גדול מאוד באיך אנחנו מקבלים את ההתפתחות שלנו. ולכן מלכתחילה לדאוג שנקבל מה שיש לקבל בהתפתחות הנכונה, בזה אנחנו משנים את המציאות. אותה תמונה מתגלה בשני אופנים מאוד שונים. או במצב הטוב, או במצב הרע. אנחנו נגיע לאותה מטרה אבל אנחנו נצטרך להגיע אליה במצב שלהיות שרויים ברע, לגלות את השנאה שלנו לרע ואחר כך רק להביא את עצמנו לטוב.

שאלה: בעל הסולם אומר "אשר כל מצב המקרב את האנושות למטרה נקרא טוב, והמרחיקם מן המטרה נקרא רע. ורק על ערך הזה נבנה חוק ההתפתחות." האם אין רע בעולם בכלל רק האינטרס לקדם את העולם?

ודאי. זה כמו במשפחה. אימא רוצה לתת מכות לילדים אז היא לוחצת עליהם ואפילו נותנת מכות מאין ברירה כי חייבים לסדר את הילדים נכון בדרכם.

תלמיד: כי בעיניי אני רואה רע מאוד בהרבה מצבים בכלל.

נכון. זה נקרא שאנחנו ילדים רעים.

תלמיד: ואמרת כול עוד לא מגיעים למצב טוב לא יקרה שום דבר טוב בעולם. מה זה להגיע למצב טוב?

מצב טוב שאנחנו נגיע לאהבה הדדית כמו שאימא דורשת ואז באהבה הדדית הזאת אנחנו נגלה את כל החיים הטובים. פתאום ייפלו לנו מהשמיים כל המתנות.

תלמיד: אתה רואה שאנחנו מתקדמים לכיוון הזה? רואים יותר גרוע כל יום.

נכון, אבל בכל זאת מתקדמים לכיוון הטוב. האנושות לאט לאט, המכות האלה, על ידי וירוס הקורונה, אלה מכות כבר אחרות לגמרי. רוצים להתגבר, רוצים ככה לעשות וככה לעשות. נגיד כמו עם הרפואה שרוצים לסגור אבל אחר כך לפתוח, ולא לסגור, ולא לפתוח, וככה, וככה. אנחנו מבררים עד כמה אנחנו אגואיסטים ולא רוצים להפסיד מפה ואולי להרוויח מכאן. זה בירורים. ברורים. זה טוב. אני דווקא מכבד מאוד את העבודה של גמזו.

תלמיד: מה התכלית של כל המכות וכל הסיבובים האלה שמשגעים אותנו לגמרי?

התכלית שאנחנו נסכים עם התוכנית של הבורא שרוצה להעלות אותנו מעל האגו שלנו ושאין לנו ברירה אלא ככה לעשות.

תלמיד: אני לא רואה שמתקדמים.

מה אני יכול לעשות, להתקדם במקום העם או העולם? אבל מתקדמים. בכל זאת יש שינוי. אנשים מיום ליום מתחילים יותר ויותר להכניע את עצמם ולהבין שיש כאן איזה גורל, כוח עליון, ולא יעזור כלום. הם צריכים קצת להשתנות. מה זה קצת להשתנות? לא להגיד משהו מתוך הבטן האגואיסטית שלהם אלא לפי צורה אחרת.

שאלה: מה ההבדל בין התפילות שלנו כלומדי קבלה לבין התפילה של כל העולם?

אנחנו מבקשים רק חיבור עד האהבה. לא יותר מזה. לא חסר כלום חוץ מזה. היה כלי אחד, הוא נשבר, צריכים לחבר אותו בחזרה. רק על זה אנחנו מתפללים. וכל העולם מתפלל שיהיה כסף, כבוד. אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות. על מה כל העולם מתפלל? אז יש הבדל. נקווה שיתקרבו בדעותיהם אלינו.

קריין: קטע מס' 35 מתוך השלום בעולם של בעל הסולם.

"בדורינו זה, כשכל יחיד מסתייע באושר החיים שלו, מכל מדינות העולם, הנה הכרח הוא, שהיחיד נעשה בשיעור הזה משועבד לכל העולם כולו, כמו הגלגל בתוך המכונה. ולפיכך אין להעלות על הדעת את האפשרות לעשות סדרים טובים ומאושרים בדרכי שלום במדינה אחת, כאשר לא יהיה כן בכל מדינות העולם, וכן להיפך. כי בתקופתנו אנו, כבר מקושרות המדינות בהספקת משאלות החיים, כמו היחידים במשפחתם בתקופות הקדמוניות, ולפיכך אין לדבר ולעסוק עוד, מסדרים צודקים המבטיחים שלום מדינה או אומה אחת. אלא רק משלום העולם כולו. כי טובתו ורעתו של כל יחיד ויחיד בעולם תלוי ומדוד במדת טובת היחידים שבכל העולם כולו."

(בעל הסולם. "השלום בעולם")

אתם תתארו לעצמכם מה קורה בעולם היום, כשכל מדינה ומדינה, כל אומה, כל חלק חושב רק על עצמו ולא מבין שהוא תלוי בכולם. ישנה מערכת שקושרת אותנו יחד כמו בספינה, כל העולם כמו ספינה ואם כולנו נעבוד יחד אנחנו נגיע דרך הים הסוער בצורה נכונה בטוחה לחוף מבטחים.

אם אנחנו לא נעבוד יחד בספינה, ודאי שהספינה הזאת תבוא דרך הים, היא בכל זאת תבוא, כי תכנית הבריאה חייבת להתקיים. אבל באיזו צורה אנחנו נהיה בכל האניה הזאת, כמה זמן, זה קשה להגיד. כמה נאבד בדרך אנשים ואיזה צרות יהיו. זאת אומרת אם אנחנו לא מתחשבים בכל העולם כולו, כל רגע ורגע אם אנחנו לא משתדלים יותר ויותר לחזק את הקשר בין כל העולם, כל האנשים, כל המדינות יחד, אז העולם נמצא בנפילה, בירידה לצרות יותר גדולות, בינתיים זה ככה.

נראה מתי אנחנו נגיע לתחילת ההבנה שהכול תלוי בחיבור בינינו. מתי? זאת השאלה. זאת תהיה הנקודה שממנה והלאה נתחיל לעלות ועלינו לגרום לנקודה הזאת של ההיפוך. נוכל להתחיל לקחת את הגורל שלנו בידיים, לדעת שהכול תלוי בחיבור בין כל האנושות. אנחנו צריכים לדאוג שהנקודה הזאת תתברר מעכשיו כי הגיע הזמן.

שאלה: מה הן הפעולות שעלינו לעשות ביחד כדי להפוך להיות מאוחדים?

אנחנו צריכים לקחת בחשבון גם את האנשים שדואגים לאקלים, לכל אלו הדואגים לכל מיני צורות החיבור, להשתדל כמה שיותר לעורר אותם ואולי אפילו יחד איתם להיות במשהו. אבל בעיקר בכל זאת לספר על הכלי האחד, על מערכת אחת שאנחנו חייבים להתחשב בזה. רק בזה.

וירוס הקורונה זו התקופה הראשונה האינטגרלית שמתגלה עכשיו באנושות כדור האחרון והחשבון לכן איתנו רק בצורה גלובלית. לא יכול להיות לאף אחד ולאף מדינה לאף אומה, לא חשוב איפה שיהיו, אם הם לא עושים חשבון גלובלי עם כל הכדור הארץ ועם כל האנושות ועם כל המציאות בכלל, הם לא יצליחו. לכן עלינו בעיקר לחשוב על כל הכלי שלנו של בני ברוך העולמי. ואז נצליח.

אפילו שאני עובד רק במסגרת של העשירייה שלי, אני צריך לחשוב שם על השלום של כל העולם, על התחשבות שלנו כלפי העולם, ההתחייבות שלנו כלפי העולם.

שאלה: תתאר בבקשה קצת יותר בפירוט, איך היית רוצה לראות עכשיו את צפון אמריקה, את העשיריות שלנו בכלי הצפון אמריקאי? כדי שנרגיש יותר טוב מהם המאמצים שעלינו לתת, כדי לבנות את המצב שאותו אתה מתאר.

אני חושב שצריכים באמת לחשוב על המצב שלכם שהוא מצב המרכזי של כל המציאות, של כל האנושות, של כל המדינות של העולם כולו, ולדאוג לחיבור. כמה שיותר להסביר לעולם האמריקאי, אולי, אני לא יודע, אבל קודם כל להסביר לעצמכם שאתם חייבים להיות מחוברים יחד כקבוצה צפון אמריקאית מאוד חזקה, שסביב הקבוצה הזאת יצטברו ויתחברו כל הקבוצות שלנו כמה שיותר. כי אמריקה זה מקור הבעיה של כל המציאות שלנו, שם הריכוז של כל האגו הנורא, הגשמי, ובהתאם לזה ישראל זה ריכוז של כל האגו הרוחני, לכן יש קשר בין אמריקה ובין ישראל. שתיהן בעייתיות מאוד בזמננו, ואת זה אנחנו עוד נגלה עד כמה ששתי המדינות האלה הן קשורות ויתמכו זו בזו.

ולכן צריכים על זה לדבר, צריכים על זה לחשוב, והעיקר זה החיבור. אתם בין הקבוצות האמריקאיות שלנו, ואנחנו בישראל כמה שיותר הסברה לעם ישראל מה הוא חייב להיות כקבוצה אחת. ונמשיך. נמשיך, זו בעיה. בעיה, אבל זו בעיה שבזה אנחנו מרפאים את עצמנו, מעלים את עצמנו לגמר התיקון ממש. הכול לפנינו.

אני רואה את הזמנים כטובים מאוד, ושמח בזה שאנחנו נמצאים בהם. זה שמתגלה האגו הגדול באמריקה כסיבה לכל הרע העולמי, וזה שמתגלה האגו הרוחני שבישראל לסיבה, לאקסטרה סיבה של כל הרע העולמי, אלה דברים מאוד מיוחדים. אנחנו זכינו באמת לקבל מושכות ולזרז את ההתפתחות של כל האנושות.

שאלה: בהמשך למה שהחבר שאל, אני שמח לבשר לך שיש לנו צוות חדש בצפון אמריקה, צוות עשיריות שיש בו נציגים של כל שמונה עשרה העשיריות בצפון אמריקה. הצוות הזה הולך לדאוג לקשר בין העשיריות, לתקשורת בין העשיריות, לעבודה בתוך העשיריות. תהיה לנו גם ישיבת חברים מאוד מיוחדת ביום חמישי בערב שאנחנו מחכים לה המון זמן, לא היה לנו כנס פיזי הרבה זמן, וזאת תהיה ההזדמנות שלנו להביא את כל הגברים בצפון אמריקה יחד, ולעשות דחיפה חזקה, קפיצה קדימה. אני מזמין את כולם בצפון אמריקה להשתתף, ושכל העולם יחשוב עלינו. אנחנו רוצים להיות אותו הכוח שיוכל אחרי זה להמשיך ולהפיץ לעולם.

השאלה, על מה לדעתך כדאי לנו להתמקד בהתאספות הראשונה שלנו? ברור שמדובר על חיבור, אבל האם יש משהו ספציפי, איזה תכונות, איזה היבט שאנחנו צריכים להתעמק בו?

שאנחנו קבוצות בני ברוך צפון אמריקה, אם אנחנו מתחברים בינינו, וכל הכלי העולמי בני ברוך גם יהיה מחובר אלינו ככה מסביב, אנחנו יכולים בהחלט לגרום למצב שהאור העליון יבוא ויתקן את האגו האמריקאי, ובזה כל הגורל של אמריקה ושל כל האנושות יתחיל לעלות, לקבל צביון חיובי.

אני רואה שכך צריכים לעשות. חיבור בינינו, ותפילה שבחיבור אנחנו מושכים מאור מחזיר למוטב, שדרכנו כל צפון אמריקה מקבלת שדרוג הטוב.

שאלה: מאמר השלום נכתב עבורנו, או עבור כל האנושות?

היום זה כבר לא משנה. אנחנו נמצאים בדור האחרון, וכל מה שכתוב זה כתוב לכולם.

שאלה: כל פעם שאני קורא את המאמר הזה של בעל הסולם, אני מרגיש שהוא מדבר עלינו עכשיו. בדיוק בחלק הזה שכל מצב שמביא את האנושות קרוב יותר למטרה, נקרא "טוב", אני ממש מרגיש שהוא מתאר את מה שקורה בשיעור. יש לנו הזדמנות יומיומית להתקרב לאותו המצב, ואיך אנחנו בזמן האחרון מגלים פה בצפון אמריקה כוח, עם הכיוון הזה.

זאת לא שאלה. אני פשוט רוצה להודות על שאתה גילית את החיסרון, וזה הביא לנו את הכוח הזה. תודה רב.

אתם צריכים לפנות לכל הקבוצות שלנו בעולם, וגם אני פונה אליכם, לכל הקבוצות בעולם, תתחילו להתחבר ביניכם בעיגול, ברינג כזה חיצון סביב צפון אמריקה. בואו אנחנו נעשה מבצע כזה שהם מתחברים ביניהם ואנחנו סביבם, ועוזרים להם, ומחזיקים אותם עוד יותר ויותר להתחבר בצורה צמודה זה לזה. אנחנו רוצים בזה לגרום בפועל, שאנחנו נראה את זה בפועל, עד כמה שהמצבים משתנים מתוך המאמץ שלנו המיוחד הזה.

שקבוצות צפון אמריקה מתחברות גם גברים וגם נשים לחוד, כן. והקבוצות שלנו קבוצת גברים העולמית, וקבוצת הנשים העולמית גם מתחברות סביב הפעולה הזאת של החיבור הכללי, שאנחנו פונים לבורא ומבקשים שיביא מאור המחזיר למוטב לכל האגו הגדול שמתגלה בצפון אמריקה, ובכל העולם, ושאנחנו נראה בפועל עד כמה שעזרת ה' היא קרובה. וכך זה יקרה ממש לעינינו. מאוד מקווה שאנחנו כבר מסוגלים לבצע זאת.

(סוף השיעור)