תקציר שיעור בוקר – 17.4.24
על בסיס מאמר "ההבדל בין חסד ואמת, לחסד שאינו אמת"
ביטול הוא עבודת האדם, הגוף לא עושה זאת בעצמו.
צעקה נובעת או כי לאדם אין יותר כוחות או כי הוא לא מסוגל מתוך מערכת הבריאה שלו.
איך לשכנע את הגוף שכדאי לשמש את המלך? אם אתה נמצא בסביבה שכולה מכבדת את הבורא וחושבת שהוא הראשון והאחרון וחוץ ממנו אין דבר ששולט והוא הכוח העליון בכל העולם שלנו, אז תגיע.
אין עלינו השפעת סביבה מספקת כדי שנקבל את גדלות הבורא. לכן עלינו להמשיך, להתפלל, לעשות תרגילים שישכנעו אותנו שהבורא הוא העיקר; אחד, יחיד ומיוחד, ואין עוד מלבדו.
האם כשחשיבות הבורא מגולה מרגישים שכר גדול לשמש אותו? אם מגיעים להרגשה כזו, זה כבר מפתח לפתרון.
מספיק שיהיה לנו סוויץ' קטן בלב שמעביר אותנו – להסתכל בתוכנו, או להסתכל על מה שהחברה משפיעה עלינו, או להסתכל על מה שהבורא משפיע אלינו – וכבר אנחנו נזרקים מן הקצה אל הקצה.
לאט לאט אדם מתחיל לשים לב לשינויים הקטנים שבלב ורואה שהם העיקר.
כאן [ב"בני ברוך"] יש סביבה מיוחדת, אנשים עם רצון מיוחד שנמצאים בהחלט במצבים מיוחדים, גם גברים וגם נשים שהן פלא גדול יותר.
עליכם להשקיע כוחות בחיבור ביניכם ולהראות לבורא שאתם עושים הכול כדי להצליח ולא מצליחים.
העשירייה צריכה לסדר אותך, לכוון אותך, עד שאתה עומד מול המלך ומוכן לעבוד אותו.
בסופו של דבר האדם מגיע להחלטה שאם הבורא לא יעזור לו הוא לא יוכל להגיע למטרה.
האדם צריך בסך הכול לספוג את כל הדברים שהוא שומע מהרב ומהקבוצה, ולסדר את הקשר שלו עם הבורא כך שיעזור לו, שימשוך אותו לפתרון.
כך יוצאים ממצרים: הבורא נמצא לפנינו ואנחנו יוצאים אחריו.