*טעימות נבחרות משיעור בוקר 13.12.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*בכל יום יהיו בעינך כחדשים*
אם במשך היום אנחנו עובדים עם עצמנו, לפעמים, לפחות קצת, אז מגיע לנו בכל יום, אפילו כמה פעמים ביום, להרגיש חידוש, אנחנו מתחדשים, אנחנו מתרוקנים ומתחדשים. החידוש הזה מתחיל מכך שאנחנו לא זוכרים ולא מבינים כלום, אין בנו שום דבר שהיה קודם אלא אנחנו ממש כמו תינוק שנולד שאין בו כלום. כך אנחנו צריכים להתחיל בירור חדש בעבודה שלנו, וכל הדרך שלנו מחולקת לבירורים, לצעדים חדשים.
צריכים
לזכור
שכל
רגע
ורגע
הוא
חדש
ושהוא
מגיע
בכל
רגע
ורגע
מהבורא,
מאותו
מקור,
אין
עוד
מלבדו,
והוא
בוחר
בכל
רגע
ורגע
את
מה
שהאדם
צריך
להרגיש,
ושממנו
והלאה
האדם
צריך
להתחיל
להתפתח.
לכן
*אפילו
שאני
נמצא
במצב
הגרוע
ביותר,
זאת
התחלה
חדשה
והיא
נמצאת
אצלי
ברשימות
של
הנשמה,
אני
חייב
ממנה
להתחיל.
כל
פעם
זה
בכל
זאת
צעד
אחד
קדימה,
ורק
קדימה,
אין
אחורה*.
לכן
אני
שמח
שעכשיו
אני
מתחיל
שלב
חדש,
והבורא
נתן
לי
אותו,
בחר
לי
אותו
בכוונה
כדי
שאתקדם
לקראתו.
יש
לי
מצב
רוח,
יש
לי
מרץ
וכך
אנחנו
מתקדמים.
*אני
מרגיש
בליבי
תודה
לבורא
על
כך
שלא
שכח
אותי
ומקרב
אותי,
נתן
לי
קצה
חוט
להתקרב
אליו*,
ונותן
לי
ממש
יד
כדי
שאני,
כקטן
המחזיק
בגדול
והולך
עימו
יחד,
כך
אני
מתחיל
להרגיש
שזו
הדרך
ואני
מתחיל,
והגדול
סוחב
אותי
אחריו.
*כך
אנחנו
הולכים
יחד
ומזה
הלב
שלי
מתחמם
והראש
מתחיל
לעבוד
יותר.
אני
מתחיל
להסתכל
על
הבורא,
איך
אני
מתקרב
אליו,
איך
אני
דבוק
אליו.
כך
לאט
לאט
אני
מתחיל
להרגיש,
מגלה
אותו
כקטן
המגלה
את
הגדול,
מה
הוא
רוצה,
לאן
הוא
מושך
אותי,
ואיך
אני
יכול
ללכת
אחריו,
לידו,
או
אפילו
לפניו.
הכל
ניתן
לי*.
תאר
את
עצמך
כקטן
שאיבד
את
הגדול
ומחפש
אותו.
הגדול
קורא
לו
והוא
צריך
להסתכל
בכל
הצדדים
איפה
הוא
איבד
את
האבא
שלו
בגן
בו
הם
יחד
מטיילים
ובטוח
שהוא
ימצא
אותו,
כי
מטרת
הבורא
היא
שהקטן
ימצא
אותו
ויחזור
אליו.
אנחנו רוצים להתחבר ושהבורא יהיה כמרכז הקשר בינינו. יש לנו 2 ידיים, אז *ביד אחת אנחנו תופסים את החבר וביד השניה אנחנו תופסים את הבורא, וכך כולנו יחד עולים ממדרגה למדרגה, יותר ויותר קרובים בינינו, ומגלים בינינו את הבורא*.
ש:
החידוש
זה
כל
יום
24
שעות
או
החלפה
של
מצבים
רוחניים
בעבודה?
ר:
זה
לא
תלוי
בשעות
ולא
בימים,
אלא
אנחנו
תמיד
צריכים
להשתוקק
להתחדשות,
להתחדשות
המצבים.
*כל
יום
יהיו
בעיניך
כחדשים
זה
לאו
דוקא
שעובר
יום,
בוקר
לילה
ערב,
אלא
שכל
פעם
אני
מרגיש
שמתחדש
בי
משהו,
בין
החברים
ולבורא*.
אם כל יום אתה מחליף רשימות חדשות שעדיין לא עברו שום בדיקה ותיקון, אז אתה חדש, יש לך רצון חדש שבו מתגלים רשימות חדשות. כך זה קורה לכל אחד יום יום. אם באמת הוא עבר אתמול מצבים, אז היום הוא השיג מצב חדש.
זה שנראה לך שלא הצלחת לתקן רצונות או מצבים, בכל זאת תיקנת אותם במשהו. כי ביררת שלא תיקנת, וזה גם בירור. בפעמים הבאות תצטרך בכל זאת להתייחס אליהם, אבל לאו דווקא עכשיו.
ש:
מה
חדש
בכל
יום?
ר:
הרשימות
הן
שחדשות.
ש:
מה
מביאות
הרשימות?
ר:
מצבים
חדשים
שעדיין
לא
תוקנו
מהכלי
השבור.
הן
באות
מהשבירה
כולם,
אחרת
איך
הם
יכולים
לעלות?
הם
כולם
עולים
ע"י
מאור
המחזיר
למוטב
שמושך
אותם
לתיקון.
ש:
יציאת
רשימות
תלויה
בנו
או
קורה
עלינו?
ר:
אם
עשינו
את
המצבים
הקודמים
נכון,
אז
המצב
הבא
בא
כתוצאה
מהמצבים
הקודמים.
התיקון
תמיד
נעשה
מקל
לכבד
יותר,
וכך
מתקדמים.
ש:
איך
אני
לוקח
רשימו
ממצב
שבור
למצב
מתוקן?
ר:
אבל
יש
לך
מצב
חדש.
איך
הגעת
למצב
החדש?
איך
הצלחת
בו?
גם
ראית
שיש
דברים
שבהם
עשית
מאמץ
ויש
מצבים
שהבורא
עזר
לך,
וכך
אתה
מתקדם.
*העיקר
להתחיל,
וה'
יגמור
בעדי*.
ש:
במה
בדיוק
אתה
מתחיל?
ר:
*אתה
רוצה
להתחיל
תיקון,
אתה
רוצה
לראות
את
הדבר
הזה
המתוקן.
רק
איך
לגשת
לזה?
איך
להגיע
לזה
אתה
לא
יודע,
אבל
אתה
מאוד
רוצה
שזה
יקרה.
כלומר
חסר
לך
ממך
רק
רצון
וכוונה
נכונה.
אז
אתה
מתחיל
לעורר
את
הבורא
שישתתף
ברצון
שלך,
שיהיה
כחבר,
שיהיה
כערב,
שיתערב
איתך
יחד
בעבודה.
כך
בטוח
תצליח*.
ש:
איך
אתה
מביא
רצון?
ר:
אני
רוצה
שה'
יגמור
בעדי.
אני
מתחיל,
כמו
קטן
שכאילו
רוצה
ואח"כ
בוכה,
לא
יכול,
ואז
הגדול
חייב
לעזור
לו.
כך
אנחנו
עושים.
ודאי
שבהתחלה
האדם
מרגיש
שהוא
עזוב
ושאף
אחד
לא
יעזור
לו.
הוא
מחפש
מי
יעזור
לו
ובוכה
שלא
מסוגל.
מצד
שני
הוא
מאוד
רוצה.
אם
יש
לו
2
ההבחנות
הללו,
אז
הבורא
מגיע
אליו
ועוזר.
ש:
במצב
שבור,
מאיפה
באה
אמונה?
ר:
אפילו
שאין
לו
כלום
והוא
עומד
ולא
יודע
מה
לעשות,
כמו
ילד
שמאבד
את
עצמו
באיזשהו
מקום
שהוא
לא
מכיר
ובוכה,
צורח,
אז
הבורא
מחכה
עד
שהילד
מתחיל
להיות
מוכן
לעזרה,
מגיע
אליו
ונותן
לו
עזרה,
כי
הילד
מוכן
ללמוד.
*הבורא
לא
סתם
עוזר
לאדם,
אלא
הוא
מחכה
ומצפה
שבאמת
התשוקה
לעזרה
תהיה
בוגרת,
מספקת,
וכך
הם
עובדים
יחד*.
דאי שהרשימות מתגלות לפי הסדר, מקל לכבד. הם מסדרות אותנו לאט לאט בצורה יותר ויותר נכונה ומותאמת לגמר התיקון. אנחנו צריכים ללכת פשוט בעקבות הרשימות, הם יקבעו לנו כל צעד ושעל בדרך שלנו לגמר התיקון. *בהצלחה לכם*.
*אם אנחנו שומעים זה את זה, אז בטוח הבורא ישמע אותנו. העיקר זה לשמוע אחד את השני, זה מחובר בצורה כזאת שדרך הקשר בינינו אנחנו מגיעים אליו, ואז גם הוא שומע אותנו*.
איך לצמצם את היום והלילה כדי שהם יעברו מהר יותר? זה תלוי במידת העבודה בינינו בקבוצה. *ככל אנחנו קרובים זה לזה, כך הימים והלילות עוברים מהר יותר*.
בחיבור בין כל החברים, שם נמצא הבורא.
ש:
האם
לבכות
לבורא
זה
לדרוש
ממנו
כל
זמן
כוח
להשפיע?
ר:
הבורא
דורש
מהאדם
כל
הזמן
כוח
להשפיע.
זה
מתבטא
בכוח
החיבור
בינינו.
ש:
למה
מורגש
שזה
יותר
ויותר
קשה?
ר:
כדי
שתשקיע
יותר
כוחות
להתקשר.
כמו
אצל
ספורטאים,
כל
פעם
מוסיפים
ומוסיפים
להם
קושי.
ש:
אני
שומע
מחבר
אחד
שרב
אומר
תדברו.
חבר
שני
אומר
שצריכים
להעביר
מצבים
שלנו...
ר:
יש
אנשים
שאוהבים
יותר
לדבר,
יש
אנשים
שאוהבים
יותר
להעביר
ולחלוק
רגשות
באופן
רגשי.
חשוב
יותר
שהחבר
יבין
איך
אתה
פותח
בפניו
את
הלב
והוא
פותח
את
ליבו
בפניך.
*את לא צריכה להיות חכמה כל כך, צריך פשוט לעשות את מה שכתוב*. טעמים רשימות תגין אותיות, כל זה יקרה אח"כ, זה יבוא מאליו. מבחינתנו העיקר זה להתחבר יותר ויותר בינינו.
ש:
האם
יש
גם
רשימו
משותף
לכלי
שאנחנו
בונות?
ר:
כן,
בסופו
של
דבר
בהתחברות
הרשימות
בשימוש
ברשימות,
אנחנו
מכל
יתר
הרשימות
בונים
רשימו
אחד,
רשימות
יותר
גדולות,
יותר
מורכבות.
כמו
שבאוטו
אנחנו
מתחילים
לאסוף
אותו
מכל
מיני
חלקים
קטנים
ואח"כ
אנחנו
סופרים
את
החלקים
האלה
כבר
כחלקים
יותר
גדולים
שכוללים
בתוכם
את
החלקים
שאספנו.
כך
זה
עם
הרשימות.
אתם
תתחילו
לגלות
את
המצבים
האלו.
כל המצבים הטובים הם אלה שצמחו ממצבים הרעים. לא יכול להיות אחרת.
ש:
הבירור
שלי
לא
שלם
ואני
מפספס
ההזדמנות.
מה
לעשות?
ר:
*לתקן,
זה
נקרא
שאתה
נמצא
במצב
הנוכחי
הרבה
יותר
קרוב
לחברים,
ושבתוכם
אתה
מקווה,
עוד
לא
גילית,
אבל
מקווה
לגלות
את
הכוח
המשותף
ביניכם
שנקרא
בורא.
זה
נקרא
שאתה
מתקדם*.
ככל
שאתה
יותר
קרוב
לחברים,
כך
אתה
מתקדם.
ש:
איך
לקדם
ולסייע
לקבוצה
באפריקה?
ר:
עד
שסגנון
הדיבור,
סגנון
הסיפור,
סגנון
הקריאה,
סגנון
ההפצה
יתאימו
לא
רק
לאירופאים
אלא
גם
*לאפריקאים*,
יעבור
זמן.
אני
בכל
זאת,
גם
בעל
הסולם,
גם
כל
המקובלים,
כולנו
מגיעים
ממזרח
אירופה,
מרוסיה,
ולכן
הגשת
החומר
שלנו
בנויה
על
מה
שלמדנו
בבתי
ספר,
באוניברסיטאות,
בכל
מיני
מקומות.
איך
להתאים
את
זה
*לאפריקה*?
אני
עוד
לא
יודע.
אתם
שמכירים
יותר
את
הסגנון
אפריקאי
והסגנון
האירופאי
צריכים
לעזור
לנו
להיות
באמצע.
אתם
רואים
מה
מוטלו
עשה
בטורקיה,
איזה
מפעל
גדול,
הוא
קירב
את
חכמת
הקבלה
לטורקים.
יש
לנו
כאלה
גם
בכל
מיני
מקומות
בעולם.
בואו
נשתדל
לקרב
את
חכמת
הקבלה
לאפריקאים,
אני
מוכן
לעזור
בהכל,
בבקשה.
בטוח
שיש
אצלנו
אנשים
שירצו
לעשות
את
זה
וירגישו
את
זה
כדבר
חשוב.
תתקשרו
לבני
ברוך,
צרו
איתם
קשר,
וקדימה,
בואו
נתלבש
על
*אפריקה*.
נגיד
שבעוד
שנה,
אפילו
אולי
פחות,
נעשה
כנס
אפריקאי
גדול,
ממש
שכל
העולם
ישמע
עליו.
אני
מוכן.
אל תשכח שבינך לחבר נמצא הבורא, והוא עושה לכם תרגיל. *בלי התערבות של הבורא אתה לא יכול לראות, להרגיש, להתקרב או להתרחק לאף אחד מאף אחד. לכן אתה צריך מייד לפנות לבורא ולבקש ממנו תיקון: "למה החבר מתרחק ממני כמו שנראה לי, או למה אני מתרחק מהחבר"? אנחנו תמיד מושכים את הבורא להיות שותף שלנו*.
ש:
מהי
התקפה
כלפי
הרשימות
המתחדשות?
ר:
אנחנו
צריכים
לעבוד
עם
הרשימות
המתחדשות,
להתקיף
אותם.
*אנחנו
צריכים
לשמוח
בכל
הרשימות
שמתגלות,
רעים
טובים,
לא
חשוב
איזה,
בכל
המצבים
החדשים,
ולהשתדל
מייד
לאתר
אותם
כגורמים
לחיבור
יתר
בינינו.
זה
נקרא
התקפה
עליהם*.
ש:
האם
יש
קשר
בין
הרשימות
של
החברות
בעשירייה?
ר:
וודאי
שיש
קשר
בין
הרשימות
שקיימות
בעשירייה.
הקשר
הזה
לא
ידוע
לנו
בדיוק
למה
אנחנו
קשורים.
אני
מסתכל
עכשיו
על
כל
המסך
הגדול
כאן,
על
25
קבוצות,
מאיפה
אני
יודע
למה
הן
קשורות
זו
לזו
וזו
לזו?
אבל
בטוח
שזה
לא
במקרה.
ש:
האם
רשימות
שלנו
כוללות
את
אלה
של
אבותינו
או
את
הגלגולים
שלפנינו?
ר:
הרשימות
הם
רשימות
מהמצב
החדש
כלפינו.
הם
פעם
היו
בנו
ואנחנו
לא
החזקנו
בהם,
לא
הצלחנו
לעבוד
איתם
ולכן
הם
נשברו.
עכשיו
אנחנו
מלקטים
לאט
לאט
את
הרשימות
השבורות
בזה
אחר
זה,
עד
שהם
כולם
יתחברו
לצורה
חדשה
ושלמה.
ש:
האם
זה
יתקן
גם
את
הרשימו
של
נשמות
ההורים
שלי
ושל
אלה
שלפניהם?
ר:
ודאי,
אנחנו
מתקנים
את
הכל.
אנחנו
דווקא
בדור
האחרון
ולכן
אחראים
על
תיקון
כל
הרשימות.
ש:
כשכל
הניצוצות
יעלו
לעולמות
בי"ע,
מה
יקרה
לעולם
החומר?
ר:
העולם
החומר
לא
יתקיים
כי
אין
מי
שיחזיק
אותו,
אין
בו
רשימות
יותר.
לכן
הוא
לא
יתעורר
להיראות
לנו
ברצון
שלנו
בשום
צורה.
כל
העולמות,
כולל
העולם
שלנו,
עולמות
בי"ע,
זה
הכל
מה
שנראה
לנו
ברצון
לקבל
שלנו.
אם
לא
יהיו
רשימות
לזה,
אז
לא
נרגיש
שום
דבר.
אנחנו
נאתר
את
כל
הרשימות
ששייכות
לעולמות
בי"ע,
נעלה
אותם
כולם
לאצילות,
וכך
נמשיך
רק
באצילות.
לא
צריכים
לעשות
שום
דבר
חוץ
מזה.
*מאמר החירות*
ככל שאנחנו יכולים ללמוד דרך הקבוצה להיות יותר רגישים להשפעת הבורא עלינו, זה מה שהוא כותב, גם בדרך תורה וגם בדרך ייסורים, כך *הקבוצה יכולה להגביר עלינו פי כמה וכמה את ההשפעות מהבורא. נתחיל להרגיש אותן, בכל הצורות, ממש על העור שלנו*.
ש:
איך
להפוך
את
השכל
מגשמי
לרוחני
בעבודה
שלנו?
ר:
מגשמי
לרוחני
אפשר
להפוך
את
השכל
רק
בתנאי
שאנחנו
כבר
יכולים
בעצמנו
לעלות
מגשמיות
לרוחניות.
זה
ברור,
אחרת
איפה
יהיה
השכל
שלנו?
לכן
אנחנו
צריכים
רק
לדאוג
איך
הרצונות
שלנו
והמחשבות
שלנו
יהיו
כמה
שיותר
רוחניים.
זה
הכל.
אנחנו צריכים לעסוק בחיבור. בחיבור בינינו, ובין החיבורים בינינו, נמצא עוד נקודות חדשות לבדיקה מה קורה לנו, וכך נגדל. *לא מאחד ולא מהשני, אלא ממה שבינינו. זו תהיה ההבחנה הנכונה*.
ש:
איך
משתחררים
מהאחיזה
במשהו
שיקרי
ולעבור
למציאות
אמיתית?
ר:
אמיתית
זה
שאתה
בכל
זאת
משתדל
למצוא
משהו
חדש
בך
שלא
שייך
למולידים.
בזה
אתה
חופשי
להתפתח
למשהו
חדש,
לגלות
בך
משהו
חדש.
בינתיים
לא
מצאת,
וכך
מיליארדי
אנשים
בעולם
שלנו
עדיין
בכלל
לא
חושבים
איפה
יש
להם
משהו
חופשי
לכל
אחד
משלו.
ש:
הקבוצה
היא
הסביבה
הטובה
שאתה
צריך
לבחור
בה?
ר:
הקבוצה
עוזרת,
הקבוצה
מגלה.
קבוצה
היא
כמו
מכשיר,
אבל
מה
שמתגלה
בתוך
המכשיר
זה
כבר
לא
שייך.
ש:
הקבוצה
היא
כמו
מיקרוסקופ?
ר:
*בקבוצה
אתם
מוציאים
משהו
שאופייני
לכל
אחד
ואחד
בצורה
לגמרי
שונה
מהאחרים,
אפילו
אם
אתם
שייכים
לעשירייה
אחת*.
כל אחד ואחד ממש מיוחד במינו. אף אחד לא חוזר על השני. לכן הוא אומר בכותרת, הצורה הכללית של המולידים אינה נאבדת. היא נשארת בלי שיעשו עליה שום שינוי.
ש:
הבחירה
היחידה
שלנו
היא
להבין
או
לגלות
את
הייחודיות
של
כל
אחד
מאיתנו?
ר:
אין
לנו
בחירה
בלהבין.
הבחירה
היחידה
שלנו
היא
לעבוד
בחיבור
בינינו,
ומתוכו
נבין,
כמו
מכלי
חדש,
דברים
חדשים.
ש:
איך
זו
בחירה?
ר:
הבחירה
מי
אני,
מה
אני,
מאיפה
אני,
למי
אני
שייך,
למה
צריך
להוליד
יצור
כמוני,
ע"י
מה?
ש:
..אם
אני
אשקיע,
זאת
תהיה
הבחירה
שלי?
ר:
*אתה
לא
בוחר
בבחירה
שלך,
אתה
בוחר
רק
להתפתח
אליה
או
לא.
אבל
הבחירה
בעצמה
כבר
נמצאת*.
כמו
שממין
אחד
של
תירס
לא
יוצא
מין
אחר
של
תירס.
את
זה
אתה
לא
בוחר,
בטוח
שכך
יהיה,
אלא
מה
שכן,
*יוצא
לך
להתפתח
עד
לבחירה
שכבר
מוכנה.
לא
שאתה
בוחר
בבחירה,
אתה
בוחר
להגיע
אליה*.
ש:
עבדים
של
הבורא
זה
חופש
אמיתי?
ר:
*אם
אנחנו
עבדים
של
הבורא,
אז
אנחנו
בחופש
אמיתי.
כי
זה
לא
עבדים
של
הבורא,
אלא
הגעתי
למצב
שהרצון
שלי
והרצון
שלו
זה
אותו
רצון.
אין
בין
הרצונות
שלנו,
מהראשון
ומהשני,
אלא
פשוט
אנחנו
כאחד*.
*הצורה היחידה של הבחירה החופשית שלנו היא לעבוד יחד עם הבורא עבור הבורא*. אין יותר בחירה חופשית בשום דבר, מפני שזה השורש היחידי, המרכזי לכל הבריאה. אנחנו, כנזר הבריאה, שייכים לאותו השורש, לאותו מרכז. לכן כך יוצא שאנחנו מכוונים לעבוד לאותה נקודה מרכזית, לאותה המטרה כמו השורש שממנו יצאנו ואליו אנחנו חוזרים.
ש:
איך
לעבוד
לא
דרך
השכל
אלא
דרך
הרגש..?
ר:
את
תלמידה
נפלאה.
אני
אישית
אשתדל
לא
להתעמק
במשהו
שפתאום
נראה
לי
מאוד
מעניין,
כי
זה
ממלא,
מושך,
ממלא
אותך
ייתר
על
המידה
ובסוף
זה
מדכא
את
השכל
והרגש.
לכן
*הדבר
הכי
טוב
זה
לגעת
במשהו,
ולעזוב.
שוב
לגעת,
ולעזוב*.
לא
ללמוד
את
המאמר
ולדפדף
בכל
הדפים
מההתחלה
עד
הסוף
ומהסוף
להתחלה
וכל
הזמן
להיות
בתוכו.
זה
לא
טוב.
לחזור
על
המאמר
הזה
כמה
שיותר
זה
כן,
זה
משהו
אחר,
אבל
*לחזור
אל
המאמר
זה
אומר
שאת
כבר
התחדשת,
את
קצת
אחרת,
חשבת
או
הבנת
דברים
בצורה
שונה,
ועכשיו
חוזרת*.