שיעור בוקר 10.06.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "תלמוד עשר הספירות", כרך א',

חלק ב', עמ' 77, דף ע"ז, "הסתכלות פנימית", פרק ט',

אותיות ק"ג – קי"ב

mlt_o_rav_2022-06-10_lesson_bs-tes-02-istaklut-pnimit_n1_p3_rR9Y8hkQ

קריין: ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ב', עמוד 77, דף ע"ז, הסתכלות פנימית, פרק ט', אות ק"ג.

אות ק"ג

ע"ס דאו"ח הן ממטה למעלה.

"ועוד יש לנו שם, מהלך ב' של עשר ספירות, הנמשכות מספירת המלכות, ממטה למעלה, דהיינו מספירת המלכות עד ספירת הכתר, אשר המלכות נעשית המקור לאור החדש הזה, והן הנקראות י' הספירות דאור חוזר. ונקראות כן, להיותן מושפעות ובאות להיפך מסדר המדרגה, כלומר שאינו נמשך והולך מהכלי הזך אל העב, שהמקבל האחרון הוא היותר עב, אלא בהיפך, שנמשך והולך מהכלי העב ביותר, אל זה שאינו עב כל כך, עד שהמקבל האחרון הוא הזך ביותר, וע"כ נקרא, שמאיר ממטה למעלה."

אות ק"ד

כל הספירות דאו"ח הבאות בט"ס דאו"י,

עוברות דרך המלכות.

"והנה ענין התכללות הספירות, שביארנו למעלה בסדר עשר הספירות דאור ישר, אשר מכח שאין העדר ברוחני, וכל הארה העוברת במקום נשארת בכל שלימותה שם, אפילו אחר שנעתקה למקום שני, שמשום זה, נבחן ביציאת עשר ספירות דאור ישר, אשר כל עשר הספירות ישנן בכתר, ותשע בחכמה, ושמונה בבינה, וכו' (כנ"ל אות צ"ט בד"ה ומהמתבאר עש"ה), הרי מאותו הטעם נבחן כדבר הזה, גם בעשר הספירות דאור חוזר, שבהיות שכאן נעשית ספירת המלכות, לבחינת המקור אל האור החוזר הזה, הרי נבחן לנו בשביל זה, שכל בחינה של אור חוזר, המגיעה לספירות העליונות ממנה, מוכרחה לעבור מקומה של המלכות, שהרי המלכות, היא המוציאה את בחינת האור ההוא, מכח המסך שלה, המזדווג עם אור א"ס הפוגש במסך ההוא."

אות ק"ה

"כשאו"ח דיסוד עובר דרך המלכות, משאיר

שורשו במלכות וכו' עד"ז."

כל אור שעובר איזו ספירה הוא גם משאיר את עצמו שם וממשיך הלאה.

"ולפיכך כשספירת היסוד מקבלת את האור החוזר שלה מהמלכות, הנה בהכרח שהאור הזה קיבלה המלכות מקודם זה, ע"י הזווג עם אור א"ס, ועבר דרך המלכות, ובא לספירת היסוד, ונמצא, שאור היסוד נמצא גם במלכות וגם ביסוד. ועד"ז בבחינת אור חוזר שמקבל ההוד, שבהכרח קנה מקומו דרך העברה, גם במלכות, וגם ביסוד, ויש עתה במלכות שלשה אורות, וביסוד שני אורות, ובהוד אור אחד. ועד"ז, בחינת אור חוזר האחרון שקיבל הכתר, שאז כבר נמצא במלכות, עשרה אורות דעשר הספירות דאור חוזר, וביסוד, תשעה אורות, ובהוד, שמונה אורות וכו' על דרך שנתבאר בעשר ספירות דאור ישר."

שאלה: כשהיה צמצום כל המלכות התרוקנה מאור.

נכון.

תלמיד: המלכות אמורה להיות ריקה מאור, כולה התרוקנה, אז איך יש מצב שהמלכות דמלכות מקבלת אור ומחזירה אותו, כלומר שכל שאר הספירות כבר מלאות באור? הרי כל המלכות, כל עשר הספירות שלה אמורות להיות מצומצמות.

זה שהיא עושה צמצום היא עושה צמצום על קבלת האור, אבל האור נמצא לפניה. היא עשתה צמצום על קבלת האור ועכשיו היא יכולה לעשות חשבונות כמה לקבל על מנת להשפיע. אחרי הצמצום היא עושה דחייה ומעלה את האור החוזר ממטה למעלה.

תלמיד: כשהאר"י כותב שמלכות דאינסוף צמצמה את כל האור וכל האור הסתלק החוצה והיא נשארה ריקה, האם זה אומר שנשאר בתוכה אור והיא רק לא מקבלת אותו אבל היא מלאה באור?

שם אנחנו מדברים על מלכות דאינסוף שעשתה צמצום, אבל כאן לא מדברים על הצמצום אלא על קבלת האור בעל מנת להשפיע, על אור ישר ועל אור חוזר שמתפשט בתוך עשר הספירות של הפרצוף.

תלמיד: האם אחרי שהמלכות מצטמצמת נכנס אור?

היא מצמצמת את עצמה מלקבל, אבל אחר כך היא עושה חשבון כמה היא יכולה לקבל על מנת להשפיע ובזה נפתחת דרך לאור להופיע מהכתר עד המלכות.

תלמיד: אני אשאל אחרת. הפרצוף הראשון גלגלתא מחזיר אור עד לדרגת הכתר.

כן.

תלמיד: איפה דרגת הכתר הזאת, האם היא בתוך המלכות, מחוץ למלכות?

מלכות מחזירה את כל האור שמגיע אליה וזה נקרא שהיא מחזירה לדרגת הכתר.

תלמיד: האם זו המלכות דמלכות?

אני לא מבין במה אתה מתבלבל כאן.

תלמידה: יש את כללות הרצון לקבל ובתוך כללות הרצון לקבל יש את המלכות שהיא הצטמצמה ועליה אנחנו מדברים.

מה זה כללות הרצון לקבל?

תלמיד: כל הבחינות שבד' בחינות דאור ישר.

עזוב את זה, זה באין סוף.

תלמיד: בסדר, אז עכשיו אנחנו מדברים רק על המלכות שהצטמצמה.

זו אחת מעשר הספירות, ספירה אחרונה שנקראת "מלכות". את האור שמגיע אליה היא דוחה, ואחר כך היא עושה חשבון כמה היא יכולה לקבל בעל מנת להשפיע, על התהליך הזה אנחנו מדברים.

תלמיד: כשהיא מחזירה ומדפיסה עשר ספירות באור העליון, האם זה האור העליון שכבר נמצא בתוכה?

ודאי שנמצא בתוכה, קודם מגיע אור ישר.

שאלה: אם אני מבין נכון, אור חוזר על כל העביות זה כשמלכות מעלה עשרה אורות חוזרים. אם כן, מה סדר העלייה, לדוגמה האור החוזר הראשון האם הוא מהמלכות דמלכות או מהכתר דמלכות?

מלכות מעלה אור חוזר ממה שמגיע אליה. זאת אומרת מגיע אליה אור ישר, היא עושה צמצום, וחוץ מצמצום היא מעלה את התגובה שלה שנקראת "אור חוזר".

תלמיד: יש עשר מדרגות של עביות, והיא עולה עד ליסוד, אחרי זה עד ההוד וכן הלאה עד לכתר, כלומר יש עשרה אורות חוזרים. האור החוזר הראשון הוא עולה ממלכות דמלכות או מהכתר דמלכות?

מכתר דמלכות, כי מלכות דאור ישר היא כתר דאור חוזר.

שאלה: פרקטית בעבודה שלנו בעשירייה, מה זה אור חוזר?

שהנברא רוצה לקבל רק כדי להשפיע נחת רוח לבורא, למקור.

תלמיד: כשאני מבקש עבור החברים, עבור החסרונות שלהם, האם זה פרקטית למשוך את המאור?

כן, ודאי. תנסה את זה כמה פעמים, אחר כך תראה איך אתה מתקדם לממש את מה שכתוב.

שאלה: מה האור החוזר של המלכות מוסיף לתשע הספירות שלה, ומה הספירות מחזירות לה?

אור חוזר שמגיע ממלכות לכתר הוא כולל בתוכו את כל האורות שמלכות מחזירה.

תלמיד: האם היא מוסיפה משהו לספירות האלה?

היא מוסיפה אור חוזר, ובגלל זה יש לה התקשרות עם הבורא בכל עשר הספירות האלה.

שאלה: מי מקבל את האור החוזר ואיזה שינויים זה עושה במערכת?

מלכות שהיא המייצבת את האור החוזר הזה בכל מצב, היא המקבלת.

תלמיד: כלומר היא מקבלת בעצמה את האור החוזר שלה?

לא בדיוק, אנחנו עוד נלמד. כי בעצם מלכות דאור ישר הופכת להיות לכתר דאור חוזר, וכתר דאור ישר הופך להיות למלכות דאור חוזר.

שאלה: מה זה אומר שהמלכות הופכת להיות מקור לאור חוזר?

היא מפסיקה לקבל את האור על מנת לקבל, והיא עושה חשבון שרק בעל מנת להשפיע היא תקבל. רק בתנאי הזה היא הולכת לקבל עכשיו אור ישר ובזה היא מתקשרת באמת לבורא, לכתר, כי מלכות דאור חוזר מתקשרת לכתר דאור ישר. לכן כל אחת במה שהיא מקבלת ומשפיעה לבחינה שכנגדה מכתר למלכות וממלכות לכתר, בזה יש התקשרות בורא ונברא.

תלמיד: האם מלכות מהתחלה מכוונת את עצמה לכתר?

ודאי, אלא למי היא משפיעה אם לא לכתר? היא לא מגלה שום דבר חוץ מכתר, זה הבורא שמתגלה לפניה.

תלמיד: אם היא מכוונת את עצמה מיד לכתר, אז איך לאחר מכן הולך הדרוג הזה, שמלכות מאור חוזר נותנת ליסוד, להוד וכן הלאה?

נראה.

שאלה: האם לאור חוזר יש אותה האיכות כמו לאור ישר, או ברגע שהאור בא במגע עם המסך הוא כבר מאבד משהו מהאיכות שלו?

הוא מקבל תוספת עביות שיש בנברא, במלכות, ולכן ודאי שאור חוזר הוא לא באותה עוצמה כמו אור ישר, יש לו כל מיני הבחנות של הנברא שרוצה להשפיע לבורא. אבל איך להשוות ביניהם, מי יותר ומי פחות ובמה בדיוק כל אחד מהם, אנחנו עוד נדבר.

שאלה: האם אפשר להגיד שמלכות שהופכת להיות מקור למדרגה הבאה ולעשר ספירות של אור חוזר, זה כבר הפרצוף הבא?

זה עוד לא הפרצוף הבא אבל זו הכנה לפרצוף הבא, זה נכון.

שאלה: האם עשר הספירות של האור החוזר זה משהו שנבנה בתוך עשר הספירות של האור ישר?

עשר ספירות דאור חוזר גורמות לעשר ספירות דאור ישר להיבנות. הן מעוררות ומזמינות את המלכות שתגיב כך, זה מה שאני יכול להגיד. יש שם הרבה פעולות, אבל הכול נובע מהופעת עשר ספירות דאור ישר. כשמלכות עושה צמצום היא צריכה כבר להגיב על עשר ספירות דאור ישר בצורה מסוימת ומזה היא בונה עשר ספירות דאור חוזר.

שאלה: למה עשר ספירות דאור ישר הולכות ויורדות, עשר בכתר, תשע בחכמה, ולמה לא כל עשר הספירות נשארות בכל מדרגה ומדרגה?

כי זו עוצמת האור שכך מגיע, זה אור ישר. לכן ככל שהוא מגיע מספירה יותר תחתונה כך הוא יותר חלש, ובחזרה האור חוזר, ככל שהוא מגיע מספירה יותר תחתונה כך הוא יותר חזק, זה "ערך הפוך אורות וכלים".

שאלה: האם אור חוזר יוצא מבחינת כלים ואור ישר כמילוי?

אור ישר הוא כאור ואור חוזר הוא ככלי.

תלמיד: והספירות משלימות זו את זו לעשר הספירות לרוחב?

לרוחב אנחנו לא מדברים עכשיו. יש משהו במה שאתה אומר. אנחנו נלמד את זה עוד מעט.

אות ק"ו

ע"י ההתכללות האו"ח מדרך העברה,

נקבעו ע"ס בכל ספירה וספירה. בכתר

יש ט"ס דאו"י, וא' דאו"ח.

"ולפיכך יצא לנו, שיש עשר ספירות בכל ספירה וספירה מע"ס האמורות, דהיינו בצירוף עם האור החוזר, כלומר, שאור המלכות המקובל בכל ספירה וספירה, הוא המשלים לעשר ספירות, כי בכתר, יש תשע ספירות דאור ישר: כח"ב חג"ת נה"י, וספירה אחת דאו"ח, שהיא מלכות, להיותה המקבלת האחרונה מע"ס דאור חוזר, כנ"ל, ועל כן אין לו אלא אור אחד מאור חוזר."

הוא ממשיך באותו סגנון אז נקרא כמה קטעים כאלו ואז יהיה לנו יותר ברור מה לשאול. אני רואה שלא יכולים לשאול עדיין.

אות ק"ז

"בחכמה ח' דאו"י, וב' דאו"ח.

בבינה ז' דאו"י, וג' דאו"ח."

זאת אומרת, תמיד עשר. אבל כמה מאור ישר וכמה מאור חוזר זה תלוי במספר הספירה.

"והחכמה, יש לה שמונה ספירות דאור ישר שהן: חו"ב חג"ת נה"י, וב' ספירות מאו"ח שהן: א' חלק עצמה שקיבלה מאור חוזר של המלכות, שהוא יסוד דאו"ח, והשניה היא חלק הכתר שעבר דרך בה, ושוב לא זז משם שהיא מלכות דאור חוזר, כנ"ל. והבינה, יש לה שבעה אורות דאור ישר, שהם: בינה חג"ת נה"י, וג' ספירות מאור חוזר שהן: הוד יסוד מלכות. הוד משל עצמה. יסוד מחלקה של החכמה שעבר דרכה. מלכות מחלק הכתר שעבר דרכה, דהיינו מבינה ולמעלה כנ"ל".

זאת אומרת, בכל ספירה יש אורות שעוברים דרכה ממעלה למטה ויש אורות שעוברים דרכה ממטה למעלה, ולפי זה כל ספירה וספירה שונה מחברתה.

אות ק"ח

בחסד ו' דאו"י, וד' דאו"ח. בגבורה ה'

דאו"י וה' דאו"ח. בת"ת ד' דאו"י ו' דאו"ח.

"והחסד, יש לו שש ספירות דאור ישר שהן: חג"ת נה"י. וד' ספירות דאור חוזר, שהן מחסד ולמעלה דהיינו חלקה עצמה שהיא נצח, וחלקי הבינה והחכמה והכתר שהם הוד יסוד ומלכות, שעברו דרכה ונקבעו שם כנ"ל. ועד"ז הגבורה, יש לה חמש ספירות דאור ישר, שהן: גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד. וחמש ספירות דאו"ח, שהן מגבורה ולמעלה, דהיינו ד' חלקי כחב"ח שהם: נצח, הוד, יסוד, ומלכות, שעברו דרכה, וחלקה עצמה, שהוא תפארת דאו"ח. והתפארת יש לו ארבע ספירות דאור ישר שהן: מתפארת ולמטה. ושש ספירות דאור חוזר, שהן מתפארת ולמעלה. דהיינו ה' חלקי כח"ב חו"ג, שהם תנהי"מ, שעברו דרכו, וחלקו עצמו שהוא גבורה דאו"ח."

זאת אומרת, בכל ספירה וספירה יש ספירות שבאות מלמעלה למטה ויש ספירות שבאות ממטה למעלה אבל סך הכול יש עשר בכל אחת ואחת.

אות ק"ט

"בנצח, ג' דאו"י, וז' דאו"ח. בהוד ב' דאו"י

וח' דאו"ח. ויסוד ט' דאו"ח וא' דאו"י.

והמלכות ע"ס דאו"ח."

כמו שבכתר יש רק עשר ספירות דאור ישר, כך במלכות יש עשר ספירות דאור חוזר, ובכל הספירות שבין מלכות לכתר ובין כתר למלכות חלק מהספירות הן דאור ישר וחלק מהספירות הן דאור חוזר.

שאלה: באות ק"ז אנחנו קוראים "והחכמה, יש לה שמונה ספירות דאור ישר", ולפני כן באות ק' קראנו "ויש תשע ספירות בחכמה, כי כל שמונה הספירות התחתונות ממנה". אז מה השוני?

יש תשע ספירות בחכמה מפני שחכמה זו הספירה השנייה, כתר ואז חכמה, ולכן מחכמה עד המלכות יש תשע ספירות.

תלמיד: ואחרי זה נאמר שיש לחכמה שמונה ספירות דאור ישר.

כמה שעוברות דרכה.

תלמיד: מה ההבדל בין הספירות שעוברות מלמעלה למטה ואז הן תשע, ואחרי זה הן הופכות לשמונה ספירות דאור ישר?

בחכמה יש לנו שמונה ספירות דאור ישר, בכתר יש לנו עשר ספירות דאור ישר, בחכמה תשע. איפה כתוב מה שאתה שואל?

תלמיד: באות ק' כתוב דבר שונה ממה שכתוב בק"ז. כי באות ק' כתוב "שהרי כל תשעת האורות התחתוניות, עברו בהכרח דרך הכתר, שעל כן קנו מקומם שם, כנ"ל. ויש תשע ספירות בחכמה, כי כל שמונה הספירות התחתונות ממנה, עברו בהכרח את מקומה,".

אות ק'

"כשאור הבינה עובר דרך הכתר והחכמה,

משאירה שורשה בהם. וכו' עד"ז."

"וכן באור בינה, כיון שהוא מוכרח לעבור דרך ב' הספירות הקודמות, בטרם ביאתו לספירת הבינה, בהכרח הוא שאור הבינה קנה מקום גם בכתר וגם בחכמה כנ"ל. ויש עתה, ג' אורות בכתר, שהם: אור הכתר, ואור החכמה, ואור הבינה. ויש ב' אורות בחכמה, שהם: אור החכמה, ואור הבינה. ואור אחד, בספירת הבינה, דהיינו אור של עצמה, וכו' על דרך זה, עד שבצאת אור המלכות, יש כבר בכתר כל עשר הספירות, שהרי כל תשעת האורות התחתוניות, עברו בהכרח דרך הכתר, שעל כן קנו מקומם שם, כנ"ל. ויש תשע ספירות בחכמה, כי כל שמונה הספירות התחתונות ממנה, עברו בהכרח את מקומה, ונשארו שם, כנ"ל, ועד"ז שמונה ספירות בבינה, ושבע בחסד, ושש בגבורה, וכו' עד המלכות," וכן הלאה. כאן אין בעיה.

תלמיד: כאן כביכול אין בעיה, זה בדיוק 9 ספירות בחכמה. ואז באות ק"ז זה מתהפך ש"בחכמה יש שמונה ספירות דאור ישר, ושתיים דאור חוזר". אז איך התשע הופכות לשמונה, או איך להבין את השוני האיכותי?

יכול להיות שהוא סופר מה שנכנס לחכמה ומה שיוצא מחכמה לבינה, "שאין לה אלא אור עצמה בלבד כי אין עוד ספירה תחתיה שתעבור דרכה".

תלמיד: באות בק"ז נאמר שיש לחכמה שמונה ספירות דאור ישר. אולי יחס כלים ואורות, תשע הספירות בהתחלה זה כלים ואחרי זה האורות הופכים להיות ספירות בפני עצמן, שבהן האור מתלבש?

אות ק"ז

"בחכמה ח' דאו"י, וב' דאו"ח.

בבינה ז' דאו"י, וג' דאו"ח."

תלמיד: פה זה כביכול מסתדר. לפני זה היו תשע ספירות.

איפה?

תלמיד: קראנו עכשיו באות ק', שתשע הספירות שעברו דרכה, הופכות עכשיו להיות לשמונה דאור ישר ושתיים דאור חוזר, לפני זה הם היו תשע. אז מה ההבדל בין הספירה הזאת שיורדת מלמעלה למטה, לבין ספירה שעכשיו הופכת להיות עם אור ישר ואור חוזר? מה ההבדל האיכותי בין התשע לשמונה?

כי יש הבדל בין הספירות שהן עוברות נגיד דרך חכמה או בינה למטה, ושהן נשארות. זה ההבדל. האור שעובר דרך איזו ספירה הוא משאיר שם את שורשה של הספירה הזאת וממשיך הלאה. בחכמה זה ח' דאור ישר, וב' דאור חוזר, בבינה ז' דאור ישר, וג' דאור חוזר.

עדיין אינני מבין את הקושיה שלך.

תלמיד: הקושיה שלי היא טכנית. אני מנסה להפוך אותה מטכנית לרגשית יותר, כי אתה מכוון אותנו ללמוד את זה רגשית ואני מוצא בלבול שכלי, בין זה שכתוב פה בהתחלה תשע ספירות בחכמה, ועכשיו כתוב פה שמונה ספירות דאור ישר.

תלמיד: בכתר יש עשר ספירות. כשהמלכות משפיעה לכתר יש שם ספירה אחת של האור החוזר. לכן לא ברור האם זה עשר או תשע ואחד. ואותו דבר הוא שואל גם על חכמה, האם זה שמונה ושתיים עם האור החוזר, או שיש תשע בחכמה לפי מה שאנחנו מבינים.

זה תלוי איך אתה סופר.

תלמיד: מה ההבדל בספירה?

ההבדל בספירה הוא מה שעובר ומה שיש. מזה התחלתי לדבר. לכתר יש עשר ספירות, לחכמה יש תשע ספירות עד המלכות. בחזרה, כשמגיע אור חוזר ממלכות, אז מגיע אור אחד לכתר, שניים לחכמה, שלושה לבינה וכן הלאה. זה מה שהוא כותב.

תלמיד: מה נשאר? כי לפי בעל הסולם, נגיד באות ק"ו או ק"ז, על זה אנחנו אומרים שיש תשע בחכמה, אבל עובר דרכה שמונה.

כן, כי אנחנו כבר לא מדברים על חכמה, אנחנו מדברים כמה בינה מקבלת ממנה. בינה מקבלת מהחכמה שמונה ספירות. כתר וחכמה נשארים בכתר וחכמה, ועוד שמונה אורות עוברים הלאה.

תלמיד: אור חוזר שמשאיר שתי ספירות של אור חוזר בחכמה, האם הוא מגיע עד חכמה, או עובר גם דרכה?

אני באמת לא מבין איך אתם סופרים את זה.

תלמיד: אם זה מה שהחכמה משפיעה למטה, על לזה אנחנו מסתכלים כשמונה, אז אני מבין שעל זה מלביש האור החוזר גם חזרה שתי ספירות שאנחנו מחשיבים.

כן.

תלמיד: האם זה מהשפעה של חכמה למטה, על זה מתלבש אור חוזר?

כן, ודאי.

תלמיד: הוא לא ממלא את חכמה עצמה?

תלוי איך אנחנו סופרים. בדרך כלל אנחנו מדברים על האורות שהם עוברים מספירה למעלה ומספירה למטה.

תלמיד: נגיד המלכות שמגיעה עד כתר, האור חוזר שעובר ממלכות.

הוא מגיע עד הכתר.

תלמיד: האם הוא ממלא את כל הפרצוף עד הכתר, או שהוא לא נכנס לכתר?

הוא נכנס גם לכתר.

תלמיד: אם הוא נכנס לכתר, אז איפה מתלבש החלק האחד הזה? כי אנחנו אומרים שכתר משפיע תשע ממנו למלכות.

כן. כתר דאור ישר, זה מלכות דאור חוזר, כך אנחנו אומרים. זה מה שמשפיע.

תלמיד: בצורה הגיונית הסכום מסתכם לאחד עשרה, הוא לא מסתכם לעשר. אם המלכות משפיעה ספירה אחת לכתר ששם מתלבש האור החוזר, איך זה מתכנס ביחד עם עשר הספירות שיש בכתר עצמו?

בכתר יש לנו תשע ספירות דאור ישר ומלכות דאור חוזר, אחרת לא יהיה קשר בכלל בין אור לפרצוף.

תלמיד: אבל זה בדיוק מה שלא מובן, כי עכשיו אמרת שבכתר יש תשע ספירות דאור ישר. בכתר יש תשע ספירות, או היא משפיעה תשע ספירות?

היא משפיעה תשע ספירות.

תלמיד: ובכתר עצמו יש עשר ספירות?

כן, בוודאי. בכל ספירה יש עשר ספירות. רק השאלה היא כמה מאור ישר וכמה מאור חוזר.

תלמיד: וההתלבשות של האור החוזר על האור הישר היא על השפעת כל ספירה על המלכות ולא על מה שיש בתוכה?

שוב אני לא מבין מה אתם אומרים. הוא כותב בק"ו נגיד "על ידי התכללות או"י מדרך העברה, נקבע עשר ספירות בכל ספירה וספירה. כתר יש לו תשע ספירות דאו"י ואחד מאו"ח."¹

זה ברור או לא?

תלמיד: יש פה עניין לא ברור.

אות ק"ו. "ולפיכך יצא לנו, שיש עשר ספירות בכל ספירה וספירה מע"ס האמורות, דהיינו בצירוף עם אור חוזר, כלומר, שאור מלכות המקובל בכל ספירה וספירה, הוא המשלים לעשר ספירות," מלכות משלימה כל ספירה וספירה כמה שחסר לה לעשר ספירות. "כי בכתר, יש תשע ספירות דאור ישר:" תשע ספירות דאור ישר בכתר. "כח"ב חג"ת נה"י, וספירה אחת דאו"ח, שהיא מלכות, להיותה המקבלת האחרונה מע"ס דאור חוזר," כתר דאור ישר זה מלכות דאור חוזר. "ועל כן אין לנו אלא אור אחד מאור החוזר." בכתר.

שאלה: לפני שיש אור חוזר, בכתר יש עשר ספירות. ואחרי אור חוזר אנחנו מסתכלים על זה כתשע ועוד אחד?

לפני שיש לנו אור חוזר בכתר, אנחנו לא יכולים בכלל לדבר על זה שיש איזשהו אור.

תלמיד: עכשיו אנחנו מתייחסים אל כתר כמורכבת מתשע ועוד אחד.

כי יש לה קשר עם המלכות. בעצם אנחנו לא יכולים לדבר אף פעם על אף ספירה בלי קשר למלכות. המלכות כשהיא מגיבה, היא פותחת כל ספירה לקבלת האור. אז כמה אורות נכנסים בכל ספירה מזה שמלכות פותחת. לכן תמיד יש לנו עשר ספירות מאור ישר ואור חוזר יחד, וכך אנחנו בודקים.

אות ק"ט

בנצח, ג' דאו"י, וז' דאו"ח. בהוד ב' דאו"י

וח' דאו"ח. ויסוד ט' דאו"ח וא' דאו"י.

והמלכות ע"ס דאו"ח.

כמו בכתר יש לנו עשר ספירות דאור ישר.

"והנצח, יש לו שלש ספירות דאור ישר, שהן מנצח ולמטה, שהן נצח הוד יסוד דאור ישר. ושבע ספירות דאור חוזר שהן מנצח ולמעלה, שהן ששה חלקי כח"ב חג"ת שעברו דרכה שהן גתנהי"מ, וחלקה עצמה, שהיא חסד דאו"ח. וההוד יש לו שתי ספירות דאור ישר: הוד, ויסוד ושמונה ספירות דאור חוזר שהן מהוד ולמעלה, שהן ז' חלקי כח"ב חג"ת ונצח, שעברו דרכו, שהן חג"ת נהי"מ דאו"ח, וחלקו עצמו שהוא בינה דאור חוזר. והיסוד יש לו ספירה אחת דאור ישר, ותשע ספירות דאור חוזר שהן מיסוד ולמעלה, שהן ח' חלקי כח"ב חג"ת נו"ה שעברו דרכו, שהם בינה חג"ת נהי"מ דאו"ח, וחלקו עצמו שהוא חכמה דאור חוזר."

שאלה: למעשה המלכות שמגיעה רק לבחינה ד' דד', היא מקימה את המסך ואז היא יכולה להתחיל לספק אור חוזר, האם זה נכון?

כן.

תלמיד: ולכן כל שאלות ההמשך של כתר אחד ומלכות אחת, זה משלים את הפרצוף, כשלמעשה כל ההבחנות נבחנו מתוך הירידה, משלוש הבחינות הקודמות אל המלכות דא"ס ואז היא הופכת להיות ספקית של אור חוזר, זה נכון?

נכון.

שאלה: אמרת שיש את מה שהספירה מעבירה, וודאי שהכתר מעביר גם למלכות, ואחר כך כשמלכות לא מקבלת, אז ודאי שיש ספירה של אור חוזר בכתר עצמו. כי מלכות לא קיבלה את האור, אבל העבירה את האור חוזר, ומשום זה כתוב בסעיף ק' שכתר ודאי מעביר את כל האורות גם למלכות עצמה, אבל בסופו של דבר בכתר יש תשע ספירות דאור ישר, ואור חוזר אחד מהמלכות. זה נכון?

כן, בסדר, תנסו לחשוב על זה יותר ותבינו שתמיד יש לנו אורות, בכל הכלים, וכך אנחנו צריכים להתייחס להעברת האור.

אות ק"י

המלכות, באו"ח שלה, משלמת כל

ספירה וספירה לע"ס.

"והנה נתבאר היטב, שבכל בחינת גילוי של עשר ספירות, יהיו במקום שיהיו, מוכרחים להתכלל זו מזו, תיכף ביציאת ע"ס דאור ישר אלא עדיין אין בכל אחת מהן עשר ספירות, עד שנכלל בהן גם אור המלכות, דהיינו ע"ס דאור חוזר, כי אין לה אור אחר כנ"ל, ואור המלכות הזה, משלים את החסר מהמספר ע"ס, לכל אחת ואחת מע"ס עד שנמצא עשר ספירות בכל אחת ואחת מהן."

זאת אומרת כל עשר הספירות דאור חוזר משלימות כל ספירה וספירה ממלכות עד הכתר, עד עשר ספירות פרטיות.

אות קי"א

ועד"ז בפרטי פרטות. כשתקח הכתר דע"ס שבכתר,

יש בו ג"כ בהכרח ט"ס דאו"י וא' דאו"ח.

"והנה כשתקח עתה למשל, את ספירת הכתר הכללי מעה"ס הכוללות הנ"ל, שהוא לבדו כבר כלול מע"ס פרטיות כנ"ל, דהיינו אחר שנגלה אור המלכות שם, הנה תיכף יש להבין בו, שבספירה הראשונה, של הכתר הכללי ההוא, שנקרא עתה הכתר של הכתר, דהיינו כתר הפרטי, הריהו כלול בהכרח, מתשע הספירות של האור הישר, שנמצאים בו למטה הימנו, שהם חו"ב וחג"ת נה"י דאור ישר, שבכתר."

אות קי"ב

הכתר דכתר הוא בחינת עצמו, וט"ס

תחתונות הן אורות עוברים.

"ואע"פ שרק הכתר שבהן, הוא בחינת עצמו, אמנם שאר ט' הספירות הפרטיות שבו, אינן. אלא בחינות אורות עוברים, דהיינו אורות תחתונים, שקנו מקומם שם, דרך העברה מא"ס ב"ה לספירות התחתונות מהכתר, עם כל זה, כיון שנמצאות בכתר, הנה בהכרח שהספירה היותר עליונה, שהיא הכתר הפרטי שבהן, כולל לבדו בפ"ע, עתה ג"כ, את תשע הספירות הפרטיות, הנמצאות בו למטה ממנו, שהרי גם ט' הספירות הללו כיון שנמצאות למטה ממנו, הנה הכרח הוא שעברו דרכו, וכיון שעברו דרכו, הנה הכרח הוא, שקנו מקומם בתוכו, כי אין העדר ברוחני, ממש כנ"ל בע"ס הכוללות, באופן, שנמצא עתה בכתר הזה הפרטי לבדו בפני עצמו ג"כ ע"ס פרטי פרטיות, שהן, ט' דאור ישר: כח"ב חג"ת נה"י, ואחת דאור חוזר, שהיא אור המלכות, כנ"ל, בכתר דע"ס הכוללות."

יש לנו כאן חוק מאוד פשוט, לא חשוב מאיפה ניקח את עשר הספירות, החוקים שלהן איפה שהן לא יהיו, יהיו אותם החוקים.

שאלה: אז תמיד יש עשר ספירות אבל חלק הן אור ישר וחלק הן אור חוזר, כמו שאמרנו שבע ושלוש, אבל מה היא אותה חסימה שבין שני החלקים?

זה עשר ספירות, אין מה לעשות, זה היחס של כל ספירה וספירה לאור ישר שמגיע לפרצוף. האור שמגיע לפרצוף נכנס דרך הכתר, ואחר כך לחכמה, בינה וכן הלאה, וכך האור הזה מתחלק בין כל עשר הספירות.

תלמיד: הרי זה לא מסך, על מה מדובר?

על המסך נדבר אחר כך. הוא אומר לך פשוט, שכל אור שנכנס, נכנס דרך הכתר, ומגיע מכתר עד המלכות, ואז כמה אורות ישרים יש בכל ספירה וספירה פרטית, וכמה אורות חוזרים יש בכל ספירה וספירה פרטית. תמיד הסכום שלהם יהיה עשר, וכמה ספירות של אור ישר יהיו, וכמה של אור חוזר, זה תלוי באיזו רמה, ועל איזו ספירה אנחנו מדברים.

תלמיד: אז יוצא שהמלכות כל פעם עולה לאותה דרגה שבה יש אור ישר, ומשם היא כאילו מעלה אור חוזר?

ודאי שמלכות מייצבת את האור חוזר מאור ישר. בעצם בכל הספירות יש את כל האורות, בכל הספירות יש צמצומים, מסכים והכול, ואז אתה מדבר בכללות הפרצוף. כאן בעל הסולם נכנס לצורות פרטיות, אבל בדרך כלל לא לומדים כך שבכל ספירה יש לך מסך צמצום, אור חוזר וכן הלאה. אבל אנחנו צריכים לדעת שכך זה מתקיים.

שאלה: יוצא שתמיד נשאר בספירת הכתר אור שמיועד לספירת המלכות ולא נכנס אליה. ובנוסף כדי להגיע לגמר תיקון, מה שאנחנו צריכים לעשות זה לגרום לאור להיכנס למלכות בכל זאת. האם הבנתי נכון?

כן.

תלמיד: אז כשהאור שמיועד למלכות, ייכנס לתוך המלכות, יהיו אחת עשרה ספירות?

לא, בכל ספירה יהיו עשר ספירות דאור ישר, ועשר ספירות דאור חוזר. כי כל ספירה תקבל בשלמותה.

שאלה: האם מלכות מונעת מהאור חוזר לצאת מחוץ לפרצוף?

מלכות באור חוזר שלה נותנת ייצוב לפרצוף, ומכאן אפשר להגיד שמלכות מייצבת את הפרצוף.

שאלה: כשבעל הסולם אומר אור ישר, הוא מתכוון לאור ישר שכבר התלבש בתוך אור חוזר, וכבר ממלא את הפרצוף אחרי הזיווג?

כן. לא יכול להיות אור חוזר שחוזר ממלכות למעלה בלי זיווג דהכאה.

תלמיד: ואין אור ישר בתוך המלכות?

לא, אין.

תלמיד: אז מה זה אור הנפש שאנחנו קוראים שיש במלכות? האור הזה, הוא רק אור חוזר, זה מה שנקרא אור הנפש?

כן, בינתיים כך.

(סוף השיעור)

---

1. "ע"י ההתכללות האו"ח מדרך העברה, נקבעו ע"ס בכל ספירה וספירה. בכתר יש ט"ס דאו"י, וא' דאו"ח."↩