שיעור צהריים 12.05.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

מלוא כל הארץ כבודו – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא - "מלוא כל הארץ כבודו", קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 11.

זה באמת הנושא החשוב ביותר, גילוי הבורא בעולמנו, ביחס למה שאנחנו מרגישים, למה שאנחנו לומדים, קוראים, שנראה אחרי כל מה שאנחנו מרגישים בכל חמשת החושים שלנו שהבורא נמצא והוא בעצם ממלא את כל המציאות.

קריין: קטע מספר 11 "מלוא כל הארץ כבודו", כותב הרב"ש.

"אם הוא מאמין בזה שהוא מדבר אל המלך, כמו שכתוב, "מלוא כל הארץ כבודו", איזו התפעלות מרגיש האדם, בעת שמאמין שהוא מדבר להמלך רק רגע אחד.

וההתרגשות מזה שהוא עומד עכשיו ומדבר להמלך אפילו רגע, צריכה לתת סיפוק מלא, שיהיה לו חיות ושמחה כל היום. והגם שהוא לא רואה את המלך, אבל זהו שניתן לנו אמונה להאמין, שמלוא כל הארץ כבודו."

(הרב"ש. מאמר 12 "מהו מחצית השקל בעבודה - א" 1987)

אנחנו צריכים להשתדל כל הזמן להיות בנטייה להרגיש שאחרי כל מה שקורה לנו בעולם בכל החושים שלנו, ראייה, שמיעה, ריח, טעם, מישוש, עומד הבורא ומעורר אותנו, מנענע אותנו כדי שאנחנו נחפש אותו, שאנחנו נשתדל לגלות אותו, להתקרב אליו, לזהות אותו, ולזה הוא מצפה. אז בואו לא נשכח את זה וכל הזמן נשתדל ללכת לקראתו.

שאלה: מה זה אומר שאתה באמת מדבר אל הבורא, מה זה הדיאלוג הזה או הדבר הזה?

לדבר זה כשאתה מרגיש שאתה פונה אליו ורוצה להעביר לו מה שאתה מרגיש. זה נקרא לדבר. זה לא במילים ולא בשירה ולא בכלום, למרות שאפשר להלביש את זה בכל מיני צורות, אבל בעצם זה עניין פשוט, שאנחנו צריכים כל הזמן להשתדל לחפש את הבורא אחרי כל מה שאנחנו מרגישים בעולם הזה, שלא יהיה "אל מסתתר", אלא שאנחנו נגלה אותו אחרי כל ההסתרות.

שאלה: כתוב "אם הוא מאמין בזה שהוא מדבר אל המלך", מה זה מרגיש, "מאמין"?

מרגיש. ואם לא מרגיש, אז לפחות מאמין שאחרי כל העולם, כל הדמויות, הסצנות האלו לא חשוב מה שהוא רואה בעולם, עומד הבורא והוא מסובב לו את כל החיים, כל המקרים. ואם אדם מחפש, רוצה להגיע למצב שהוא רוצה להתקרב למלך בכל מיני רגעים שלו בחיים, אז בסופו של דבר הוא מתחיל לזהות אותו ולהתקרב אליו. ודאי שזה לא כמו לבני אדם, לא בצורה כזאת, אלא הוא מרגיש בסיבות בכל מקרה שהוא נמצא.

שאלה: כשאנחנו קוראים טקסט ואין שאלות מה זה אומר?

שאנחנו צריכים לקרוא אותו עוד ועוד ולהיות מוכנים למצב שסוף סוף אנחנו נשאל לפי הטקסט הזה עליו, באיזו צורה הבורא נסתר, במה הוא רוצה להתגלות, מה חסר לנו כדי לגלות אותו בכל מילה, בכל משפט. זה הכול בינתיים. אחר כך אנחנו נרגיש עוד ועוד פרטים בזה.

אנחנו נמצאים במצב שאנחנו הולכים לגלות את הבורא בכל צורות החיים שלנו, בכל הרגשות שלנו, בכל החושים שלנו, ולזה אנחנו צריכים לתת תשומת לב, שהבורא לא יהיה אל מסתתר אלא שיתגלה.

שאלה: איך אני יכול להיות בשמחה ולקבל אנרגיות בעולם הזה במהלך היום?

שאתה תשתדל לחפש את הבורא, תשתדל להתקרב אליו, תשתדל איכשהו להבין אותו, להרגיש אותו, אפילו לדבר עימו, אז אתה תראה שאתה יכול להיות עסוק בזה כל היום וכל הלילה, וזה יהיה לך ממש לתועלת גדולה.

שאלה: מה התוספת בעבודה שעלינו לתת אם אנחנו אומרים שאנחנו מאמינים אבל אנחנו לא מרגישים התפעלות ושמחה?

זה לא כל כך חשוב אם אנחנו שמחים בזה או לא. אנחנו צריכים לתאר לעצמנו שהבורא נמצא לפנינו, שהוא בינתיים נסתר אחרי כל מקרי החיים שלנו ואנחנו צריכים להתקרב אליו ככל האפשר, לזהות אותו, שלא יסתתר אלא שיתגלה וזו בעצם מטרת החיים שלנו. וככל שאנחנו נזהה אותו, ככל שנתקרב אליו, ככל שנשתדל להרגיש אותו יותר, להבין אותו יותר, זו בעצם העבודה שלנו במשך כל ימי חיינו.

שאלה: מה זה הצופה הזה מהצד שכל הזמן אומר לי איפה אני נמצאת, מה זו התכונה הזו בתוכי?

הבורא מעביר אותנו דרך כל מיני מקרי החיים ובזה הוא בונה בנו עוד ועוד חושים, תנאים שאנחנו נגלה אותו.

שאלה: אנחנו עוסקים בבורא, חוקרים אותו, האם יש גם חצי שני שעוסק בנו והוא דוחף אותנו והוא חוקר אותנו, איך זה נראה?

ככל שאנחנו משתוקקים לבורא, הבורא יותר ויותר משתוקק אלינו ובעצם כל הזמן הוא עובד על זה. אפילו שאנחנו לא כל כך משתוקקים אליו, נמשכים אליו, הוא בכל זאת כל הזמן מעורר אותנו בכל מיני מקרי החיים, ואת זה אסור לנו לשכוח.

תלמיד: בעשירייה זו צריכה להיות עבודה קבוצתית או עבודה של יחיד?

עבודה של כל אחד ואחד מתוך העשירייה.

שאלה: למה אדם צריך לדבר עם הבורא יום ולילה?

מפני שאין לך יותר עם מי לדבר, אין לך יותר מי שקובע את החיים שלך, אין לך מישהו יותר קרוב אליך. ולכן פשוט לא להתנתק ממנו, אלא כל הזמן להשתדל להתקרב וכל הזמן לדבר וכל הזמן לחפש אותו, לראות בו מקור לכל מה שקורה לך.

שאלה: אמרת מקודם שזו עבודה פרטית של כל אחד בתוך העשירייה. אם מרגישים מצב כללי כזה בעשירייה שהבורא מסתתר, מין הרגשה כזאת של ביצה ששקענו בה ואנחנו לא מצליחים להרים את עצמנו, לא מצליחים לראות את הבורא מאחורי הדברים. מה לעשות?

אם אתם לא מצליחים לגלות את הבורא סימן שלא נתתם לזה מספיק כוח והתמדה.

תלמיד: מהי תשומת הלב שאנחנו צריכים לתת, במה זה מתבטא?

לזהות אותו בכל מקרי החיים שלנו, כי אף אחד לא עושה שום דבר בעולם חוץ מהבורא ו"אין עוד מלבדו", ולהשתדל לגלות אותו בכל המקרים, או לפחות לתאר אותו כאילו, עד כמה הוא מסתתר אחרי הכול .

תלמיד: כדאי ממש לדבר על זה בגלוי בעשירייה שזו מטרה שלנו?

בעשירייה גם לפעמים ניתן לדבר על זה, אף על פי שכדאי להיזהר לא להפריע לאחרים.

שאלה: מהי ההרגשה שעוזבים את הגשמיות?

אנחנו לא עוזבים את הגשמיות, אלא דרך הגשמיות אנחנו פשוט רוצים לראות את הכוח הפועל בכל החיים שלנו בנו, וזה נקרא "הכוח הפועל בנפעל", זה מה שאנחנו רוצים לגלות, איך הכוח העליון דרך איך שאנחנו מרגישים את העולם, את החיים האלה, את הדומם, צומח וחי, מגלים אותו, כי "אין עוד מלבדו".

שאלה: כדי לגלות אותו בכול, התכונות שלנו צריכות להיות במקצת בהתאמה אליו?

אנחנו מתאמצים ומשתדלים להתקרב אליו, להתחיל להרגיש אותו, אפילו שהוא כביכול מסתתר. הבורא לא מסתתר, אנחנו מסתירים אותו באי ההתאמה בין הכלים שלנו לאור העליון. וככל שאנחנו נמצאים יותר ויותר בתכונת ההשפעה, בחיבור, אהבה, בהתאם לזה אנחנו מרגישים אותו.

שאלה: לגלות את הבורא זה להבין שהוא השורש לכול, שהוא המקור להכול ולהבין את הסיבות למה שהוא נותן לי. איך בצורה הזאת, זה עוזר לי לרצות להיות כמוהו?

ההיפך, אנחנו לא יכולים להבין אותו ולהתקרב אליו, אם אנחנו לא נהיה כמוהו לפחות במשהו, ובאחוז קטן ביותר לקבל את התכונות שלו ולהשתדל להידמות לו.

תלמידה: אז קודם אנחנו מבקשים להידמות לבורא, ואז אנחנו מגלים שהוא המקור לכול?

כן, אבל מלכתחילה אנחנו צריכים לחשוב על זה שהוא המקור לכל.

שאלה: אם אני משתדלת מאוד להיות מחוברת לעשירייה ולראות את הבורא מאחורי כל מצב, איך אני יודעת שזה הכיוון הנכון ולא דמיון, או שזה בסדר גם אם זה לפעמים בכיוון הנכון ולפעמים לא?

אם את מתקרבת לחברות ואתן ביחד רוצות להיות כאישה אחת בלב אחד, אז אתן מתקרבות לבורא. תעשו כך מספר פעמים, מספר מאמצים, ותתחילו להרגיש שהוא מנהל אתכן.

שאלה: אם יגידו לאדם שיש לו חצי דקה להגיד למלך מה הוא רוצה, וכל מה שהוא יגיד או יבקש הבורא ישמע. מה כדאי להגיד?

את זה תשאל את עצמך, למה אתה שואל אותי? אתה מספיק זמן לומד ומספיק קראת דברים, אז תחשוב. קח דף נייר ותתחיל לכתוב משפטים, ותבחר משפט אחד שאתה רוצה שהבורא ישמע ממך. ואחר כך תראה מהו המשפט הכי חשוב שכתבת.

שאלה: לפעמים הבורא שולח לנו אנשים שיש הרגשה שמולם אנחנו צריכים לעשות תיקונים מאוד מאוד גדולים. אבל ביחד עם זה, הוא שולח לנו מצבים שאנחנו לא יודעים איך להתנהל מול האנשים האלו. אז השאלה, איך להרגיש ולזהות מה הבורא מצפה מאיתנו במצבים האלה?

הבורא מצפה מאיתנו שאנחנו נתחבר יחד "כאיש אחד בלב אחד". זה העיקר.

תלמידה: ואם האנשים האלה לא מעשירייה?

אנחנו לא נמצאים עם אנשים שלא מהעשירייה. זאת אומרת לא עושים איתם עבודת חיבור. מתייחסים יפה לכולם, אבל עבודה רוחנית, היינו חיבור מלב ללב זה בתוך העשירייה.

שאלה: כתוב שבנקודת מבט אחת שהבורא מגלה לנו, אנחנו צריכים לסחוב את כל היום בשמחה ובהתרוממות רוח. האם את הנקודה אני צריך להעביר לעשירייה, או שכל חבר צריך להרגיש בו זמנית את אותה נקודת מגע שהוא כאילו מזמין אותנו, נותן לנו אפשרות לעבור את החוצץ בינינו לבינו?

כל אחד צריך להשתדל, אבל לא כל אחד דוחף את זה לשני, אלא כולם עובדים על זה.

תלמיד: האם מאותה נקודת מגע יש חזרה, או שזו הדרך שבה כבר מתגלה לעשירייה הדרך ללכת קדימה ולעבור את המחסום?

לא חייב להיות. צריכים לצרף לזה הרבה מאמצים, ואז בהשתדלות גדולה בסופו של דבר, נגלה בזה את נקודת המגע עם הבורא.

שאלה: מהו התהליך שבו אנחנו מחפשים את הבורא, כשאני מחפשת את הבורא, או כל העשירייה מחפשת את הבורא? מה זה נותן לעשירייה?

כשאנחנו מחפשים את הבורא כל אחד לחוד, או אפילו אחר כך כולנו יחד, כל העשירייה, בזה אנחנו פונים אליו, מתפללים אליו, ומבקשים ממנו שהוא יתגלה וילמד אותנו איך להיות כמוהו.

שאלה: כתוב "מלוא כל הארץ כבודו". אם כך, איך אני יכול למצוא בו מקום, אם אני הפוך לו בתכונותיי?

אבל אני מבקש יחד עם זה להיות יותר קרוב אליו ולהתחיל להבין אותו, להרגיש אותו. ובזה ודאי שהבורא ישנה לי את התכונות שלי, שאוכל להבין, להרגיש ולהתקרב אליו.

שאלה: בעשירייה שלנו כבר הרבה זמן יש חברה שלא יוצרת קשר. עשינו סדנאות ואנחנו מנסים למצוא את הבורא ואת הקשר איתה. שאלתנו, איך למצוא את הדרך לראות שהבורא עומד מאחורי המצב הזה ולעזור לה להתעלות, או לנו להתעלות מעל המצב?

תמשיכו לעבוד ביניכן, כלומר להתחבר, להיות יותר בקשר אחת עם השנייה, להתפלל יחד, לבקש מהבורא על כך שיחבר אתכן עוד יותר עד שתרגישו אותו בקשר ביניכן, בחיבור בלבבות, כלומר ברצונות שלכן. ומפעם לפעם אתן יכולות להזכיר לחברה, להזמין אותה, אבל בעקרון אל תדאגו, כשצריך הבורא יביא אותה לאן שצריך. לכל אדם בחיים יש ירידות, עליות, אז זה לא נורא.

תלמידה: בכל התפילות האלה להחזיק אותה במרכז המעגל שלנו?

לא, אתן צריכות לחשוב על עצמכן.

תלמידה: על מי שנמצא בעבודה היומיומית?

מי שבעבודה הקבועה, המתמדת והבורא יחבר אתכן. תשתוקקו לאותו חיבור, תבקשו ממנו, בזה העבודה שלכן.

שאלה: מה צריכה להיות התפילה של קבוצת מוסקבה, עבור חברה שנתנו לה אבחנה בריאותית מאוד קשה?

להתפלל כמו עבור כל חולה, כמו עבור אדם שצריך עזרה. ואנחנו ברצון שלנו מנסים להקל על מצבה.

שאלה: במה תלויה נקיות הכלים המקבלים?

בכוונת האדם כלפי האחרים ודרכם לבורא. כלומר, ככל שהאדם רוצה להיות מחובר בצורה יותר קרובה לחברים שלו ועם כל החברים שלו יחד לבורא.

תלמידה: האם גילוי גדלות הבורא תלוי בעומק הקשר ובאיכות הקשר בינינו?

כמובן, דווקא זה מה שקובע את גילוי הבורא.

שאלה: נאמר בקטע 11, "וההתרגשות מזה שהוא עומד עכשיו ומדבר להמלך אפילו רגע, צריכה לתת סיפוק מלא, שיהיה לו חיות ושמחה כל היום. והגם שהוא לא רואה את המלך, אבל זהו שניתן לנו אמונה להאמין, שמלוא כל הארץ כבודו."

כן.

תלמיד: אני לא רואה אבל באותו זמן אני מאמין. מה ההבדל בין להאמין ללראות?

קשה להסביר, כי אנחנו אף פעם לא רואים את הבורא ואי אפשר לראות אותו. אלא רק במקרה שאנחנו נמצאים בכוח השפעה כמוהו, אז במידת מה אנחנו יכולים לתאר מצבים כאלה. אבל בעצם לא, כי הוא נמצא תמיד בהסתרה, או שהוא מסתתר מאיתנו או שאנחנו בעצמנו מסתירים אותו.

שאלה: האם להרגיש "מלוא כל הארץ כבודו" זה להרגיש, להעריך ולהוקיר ברצון לקבל את תכונת ההשפעה, את החיבור והאהבה?

זה לא קורה ברצון לקבל אלא ברצון להשפיע.

שאלה: להאמין שמלוא כל הארץ כבודו זה משהו שיכול לקרות לרגע, אבל איך מחזיקים בזה לאורך זמן, למשך תקופה?

לא לרגע אלא כל הזמן עלינו להשתדל להיות בזה. אנחנו כל הזמן צריכים לגלות את הבורא אחרי כל מקרי החיים שאנחנו נמצאים בהם, עד כמה הוא מנהל אותם ורוצה שנגלה אותו דרך כל צורות החיים שהוא מציג לנו.

תלמיד: מצבי החיים משכיחים מאיתנו שצריך לזכור שהוא מסתתר מאחורי כל מצב. איך לזכור זאת בכל רגע?

תשתדל לא לשכוח ותבקש מהחברים שגם הם יהיו בנטייה הזאת וכך "איש את רעהו יעזורו".

שאלה: איך נוכל להתפתח ולהתקדם למטרה משותפת אם אנחנו מאוד שונות במצבים הפנימיים שלנו בעשירייה?

זה לא חשוב, אתן צריכות להשלים זו את זו, ואין מה לדאוג לגבי להיות דומות זו לזו, זה כבר העסק של הבורא. עליכן רק לשאוף לחיבור ומתוך החיבור שלכן לבקש ושוב לבקש, שהוא יקרב אתכן אליו, כלומר, שבמקום התכונות האגואיסטיות שלכן, שייתן לכן תכונות אלטרואיסטיות.

שאלה: אם אני מרגישה שהחברות מתקנות אותי אז אני מבינה שהבורא משנה אותי ומכוון אותי נכון. איך להסכים עם הכוונון מחדש של הבורא?

כן, זה נכון, ורק צריך שבאמת יקרה כך.

שאלה: אם נגלית לנו הרגשה של גדלות הבורא דרך זה שאנחנו רואות שיש לנו חברות גדולות ואנחנו תלויות זו בזו, האם זה נחשב לגדלות הבורא או שאלו הרחמים של הבורא?

קשה מאוד לפרט מהי התכונה הזאת לפי מגירות אבל בסופו של דבר אנחנו רואים שדרך כל זה מתגלה אהבתו כלפי כל אחד מאיתנו.

תלמידה: עכשיו זה מורגש ממש כמו מתנה מפתיעה מהבורא, ושאנחנו עדיין לא מצליחים להרגיש בנפח המלא של המתנה.

בסדר, תקבלו זאת כך, תגיבו לזה בזמנו, כלומר תשתמשו ברגע.

תלמידה: מה לעשות כשזה מורגש בצורה מאוד חדה בעשירייה, האם ברגע הזה עלינו לבקש או להתחבר יותר?

להשתוקק עוד יותר לחיבור.

שאלה: אם אנחנו תמיד רואים את הבורא בכל דבר מחוץ לנו ובתוכנו, האם זה מביא אותנו לרצות את ההשפעה, האם זהו רגע הדבקות הגדול ביותר בבורא ולכן גם בעשירייה, האם אז אנחנו מגלים אותו?

כן, אז אנחנו מגלים אותו.

שאלה: האם לעמוד מול המלך ולדבר עימו זו אותה הרגשה שאנחנו מרגישים כשאנחנו חושבים שהמלך עונה על התפילות שלנו?

הרבה יותר מזה, כי אנחנו מתחילים להרגיש אותו, את היחס שלו אלינו, מה הוא חושב, מה הוא עושה לכל אחד ולכולנו יחד. זהו גילוי גדול מאוד של האהבה, של היחס שלו אלינו. אין בעולם שלנו יחס כזה מאדם לאדם, כולל אפילו מאימא לתינוק, כמו היחס של הבורא אלינו. אנחנו עוד נגלה זאת, רק להמשיך עוד ועוד.

שאלה: האם החיסרון שהבורא גורם לנו להרגיש הוא כדי שתמיד נעבוד לגלות אותו, ואם כן איך נשיג זאת?

נשיג זאת רק על ידי חיבור בינינו וחוץ מזה אין לנו שום דבר. בחיבור אנחנו מרכיבים את העשירייה שלנו ומתחילים להרגיש את כל זרימת האור שנמצא בין הכלים, בין הרצונות שמצד הטבע הם זה כנגד זה, הפוכים, ואנחנו רוצים שהם יהיו בחיבור. בפער בין כמה הם הפוכים לבין כמה אנחנו משתדלים לקרב אותם, בפער בין שתי הבחינות המנוגדות האלה, בפער הזה אנחנו מגלים את הבורא.

שאלה: אם אנחנו מקבלות החלטה לגלות את הבורא ומעלות מ"ן, האם זה אומר שהבורא לוחץ עלינו ומכריח אותנו לקבל החלטה כזו?

לא, אין כפייה ברוחניות, זה החוק. אדם שלא רוצה יכול לצאת מהקבוצה ולהמשיך את חייו בדרגה גשמית כמו כל העולם.

שאלה: ראיתי ראיון איתך שבו סיפרת על הפעם הראשונה שגילית את השגחת הבורא, שלא פחדת יותר משום דבר וזה היה בשבילי כל כך מרגש. אתה המורה שלנו, אתה נמצא כל כך גבוה ואילו אנחנו משתדלים להשקיע במידה שאנחנו יכולים, לפי היכולות שלנו, ואנחנו מבינים שאנחנו עוד לא מתוקנים. האם גם אנחנו יכולים במצב שלנו לגלות את השגחת הבורא?

לכן על כולנו, גברים, נשים, להתחבר יחד ולהציע את עצמנו לבורא ככלי, שהוא צריך למלא עם עצמו. עבור הבורא זו שמחה ועבורנו זו שמחה והכרחיות.

תלמידה: תודה רבה על התמיכה שלך. כשאתה אומר שאנחנו מתקדמים, שהנה עוד מעט אנחנו מגיעים, זה נותן הרבה התפעלות. תודה לך רב.

תודה.

שאלה: אנחנו יודעים שאין כפייה ברוחניות, אבל יש גם עשירייה, יש ערבות, ויש חברים שאומרים שאין להם כוחות ורצון להגיע לשיעור בוקר ואין כפייה ברוחניות. בשביל מה בכלל יש עשירייה אם לא בשביל שנכפה אחד על האחר?

רק עזרה הדדית של כולם בעשירייה תיצור את אותם התנאים שהכרחיים לגילוי הבורא.

שאלה: שמעתי היום משפט חדש, שאנחנו יכולים להתפלל על זה שהבורא יקל את המחלה, אבל אנחנו לא מתפללים שהבורא יסיר את הבעיה. למה אי אפשר לבקש שהבורא יסיר בעיה, לדוגמה איזו מחלה, אלא מבקשים רק שיקל את המצב?

בעיקרון אין כזה איסור, אנחנו יכולים לבקש על כל דבר רק שזה יהיה בכיוון לתיקון השלם.

תלמיד: כלומר אם הוא שלח מחלה, אז אני יכול לבקש ממנו לקחת בחזרה את האירוע הזה?

כן. ועוד יותר טוב אם העשירייה תבקש את זה.

קריין: קטע 12.

"יש אנשים שמרגישים שאור ה' מלובש רק בתורה ותפילה. ויש אנשים שמרגישים את אור ה' גם בצירופי אותיות של דברים בטלים. ויש שאינם מרגישים אפילו בצירופי אותיות של תורה ותפילה, שזהו אור ה' מבחינת ממלא את כל המציאות. אלא מאחר שנעשה הצמצום, שהוא סוד הסתרה, אינם מרגישים שהכל הוא אור ה' המתפשט. היינו השיעור שניתן להשיג לנבראים, שנקרא אור המתפשט לתוך הרגשת הנבראים, וחוץ מבחינת מה שהבורא יתברך רצה שהתחתונים ישיגו, נקרא בודאי "לית מחשבה תפיסא ביה כלל".

אבל האדם צריך להאמין בהצמצום, היינו שהוא רק הסתרה לצורך תיקון האדם. אבל לאמיתו של דבר "מלא כל הארץ כבודו", שאין שום מציאות בעולם חוץ מאלקות, אלא כל ההסתרה היא רק בהרגשת האדם. 

(הרב"ש. 236. "מלא כל הארץ כבודו")

שאלה: ההתפעלות שאני מקבלת כשאני עומדת מול המלך, האם מדובר בבניית הפרצוף?

כן. בהדרגה כך אנחנו בונים את הפרצוף.

תלמידה: האם בניית הפרצוף מתרחשת ממטה למעלה?

ממטה למעלה.

תלמידה: וכשאני מרגישה את הזיווג דהכאה.

זיווג דהכאה הוא עוד רחוק מאיתנו. עכשיו אנחנו צריכים רק לחשוב על איך אנחנו יוצרים את התנאים כדי שזה יתגלה בנו, וזה יכול להיות רק בעשירייה האחת. אם לא עשירייה, אז שמינייה, שביעייה, לא חשוב כמה אנשים יש בקבוצה, אבל שהם יהיו כאחד, כך שעל זה צריך לחשוב. ולא להתחיל לעשות חשבונות איזה זיווגים יהיו לנו, איפה האור הזה והאם הוא מגיע לכאן או לשם.

שאלה: אם אני מרגישה שהדעה של החברה שלי לא רק שהיא הפוכה אלא אני לא מבינה מה היא אומרת בכלל, מה לעשות?

כדאי שתרגישי אותה בלי מילים, מלב ללב, ולא רק אותה אלא את כולן בעשירייה.

תלמידה: האם זה הופך לחיסרון להרגיש את הרצון שלה?

כן.

שאלה: האם אנחנו צריכים לרצות רק לדעת בשכל ש"מלוא כל הארץ כבודו", שהכול זה אור ה', ולרצות בהרגשה להישאר בהסתרה?

כן.

תלמיד: כלומר לדעת בשכל, כמו מין אקסיומה כזאת, ובהרגשה פשוט לשמוח שאנחנו בהסתרה?

גם בשכל זה בהסתרה, מה אנחנו מבינים בשכל? מה שהמקובלים אומרים לנו, כשאנחנו קוראים מה שהם כותבים, זה מה שאנחנו מבינים, כאילו מבינים. אבל בעצם כל עוד לא נתעלה למעלה מהאגו שלנו, ונתחיל להרגיש את כוח החיבור שמגיע לנו מהבורא, אין לנו שום בעיה עם ההסתרה. אז אנחנו נבין איפה ההסתרה, נתחיל ללמוד אותה, נתחיל להרגיש אותה, נתחיל להעריך אותה עד כמה היא לטובתנו וכן הלאה, זה השלב הבא.

אני ממליץ לכם לקרוא את כל הפסוקים שאנחנו לומדים בזמן השיעור ואפילו להיות מוכנים עם שאלות לפני השיעור, וכך יהיה לנו הרבה יותר מובן מה שואל החבר ואיך אנחנו צריכים לעבוד עם זה.

שאלה: מהן הדרכים שבהן אנחנו מסתירים את הבורא? איך אנחנו מסתירים את הבורא?

אנחנו מסתירים את הבורא ברצון האגואיסטי שלנו, בחוסר השתוות הצורה בינינו לבינו. כמו ששני אנשים לא יכולים להבין זה את זה, כי אחד חושב על איזשהו דבר מסוים והאחר חושב ההיפך, והם אפילו לא מרגישים שעד כדי כך כל אחד הפוך מהאחר, אותו דבר אנחנו עם הבורא, אנחנו לא חושבים כמוהו, אנחנו לא יודעים אפילו מהן המחשבות שלו, הרצונות שלו, התוכניות שלו, שום דבר. לכן אנחנו צריכים ללכת לפי עצות מקובלים, וככל שנתחבר בינינו, ככל שנרצה להיות יחד, כך נתחיל לגלות אותו בחיבור בינינו, ומתוך זה נבין מה הוא עושה ומה הוא רוצה מאיתנו, איך אנחנו יכולים להתקרב אליו, לגלות אותו. כך עלינו לעשות.

תלמיד: קודם אמרת שיש מצב שהבורא מסתיר את עצמו מאיתנו, ויש מצב שאנחנו מסתירים את הבורא מאיתנו. איך אנחנו מסתירים את הבורא מאיתנו?

אנחנו מסתירים את הבורא מאיתנו על ידי העבירות שלנו, זאת אומרת אנחנו יכולים לעשות פעולות השפעה ובינתיים לא מתקנים ולא מבצעים אותן אלא עושים להיפך כביכול, פעולות קבלה. זה מצידנו. ומצד הבורא זה ההיפך, הוא כל הזמן פותח את עצמו, אבל עם זאת בניגוד בין התכונות שלנו ושלו, אנחנו מסתירים אותו יותר ויותר, לכן הוא נקרא "אל מסתתר". עוד נדבר על זה.

שאלה: בקטע מספר 12 קראנו, "ויש אנשים שמרגישים את אור ה' גם בצירופי אותיות של דברים בטלים." מה זה אומר?

את זה נברר בהמשך לפי הטקסט, נלמד את הטקסטים ואז נבין את זה יותר טוב.

שאלה: איך אנחנו יכולים לצמצם את משך זמן המעבר מלא לשמה לשמה?

רק בעזרת החיבור בינינו.

תלמיד: יש איזה פעולות שאנחנו יכולים לעשות?

חיבור.

תלמיד: זה לא קונקרטי, זו לא פעולה.

איך זה לא קונקרטי, זה קונקרטי ועוד איך. יש לכם קבוצה, אתם צריכים להגיע לכך שתרגישו את עצמכם מאוד קרובים זה לזה.

תלמיד: אנחנו כבר לא שנה ראשונה יחד, מה עוד אנחנו יכולים להוסיף?

שום דבר מלבד חיבור. אתם יכולים לקרוא את כל המאמרים של רב"ש ושל בעל הסולם, של יתר המקובלים, ואתם תראו שאין שום דבר אחר מלבד החיבור. השיטה היחידה לתיקון האנושות היא חיבור בין בני אדם, והוא יתפשט לכולם, לכל היתר, לטבע הדומם, הצומח, החי והמדבר. לזה אנחנו צריכים להגיע בסופו של דבר, רק השאלה באיזה דרכים, עד כמה מהר או לאט, באופן קל או מורכב.

שאלה: ענית עכשיו לחבר, שאנחנו צריכים לדאוג לחיבור. מה המאמץ שאנחנו צריכים להשקיע בכדי להגדיל את החיבור בינינו?

פשוט לקרוא מאמרים של רב"ש. בעל הסולם לפעמים כותב גבוה, לכן עדיף לקרוא את מאמרי רב"ש, ולנסות לממש אותם בקבוצה. מלבד זה לא צריך כלום, זה העיקר. ממש להתחיל לקרוא מהמאמר הראשון ולרשום מה הדברים שנראה לנו שאנחנו צריכים לעשות ולנסות לממש אותם בחיים בינינו.

שאלה: איך עלינו להתנהג במצב שבו מרגישים סיפוק מלא מזה שנמצאים מול המלך?

אם נהיה בצורה כזאת מול הבורא ונרגיש שאנחנו ממש מגיעים לחיבור עימו, לחיבוק, לנישוק, לכל מיני צורות של חיבור, אז ודאי נרגיש מה נקרא להיות שמחים ומאושרים כולנו יחד. אבל זה אפשרי רק בתנאי שאנחנו מחוברים בינינו.

שאלה: כשאנחנו כבר עומדים מול הבורא, רואים ומגלים אותו, מדברים איתו, האם בהתקרבות הזאת צריך להתפלל עבור החברות, עבור ההתקרבות שלהן, או שזו עבודה פרטית של כל אחת?

אנחנו צריכים להרגיש צורך חד בחיבור המשותף שלנו, כדי ששם נתגלה זה כלפי זה ברצון האחד המשותף, ואז ברצון הזה נרגיש את הבורא. חוץ מזה לא צריך כלום.

שאלה: אני לא כל הזמן במודעות ש"אין עוד מלבדו", שהבורא מאחורי כל דבר. האם אני יכולה להשתמש בעובדה הזאת כדי להגיע לגילוי שלו?

ודאי שכן, אלא בשביל מה המקובלים כותבים לך את זה?

תלמידה: בתפילה, או בדרך אחרת?

בכל האמצעים.

תלמיד: זה גם נחשב כמו הפער הזה שעליו דיברת, בין חוסר חיבור לחיבור?

כן.

שאלה: אמרת עכשיו בשיעור שעלינו ללמוד, ואז ללכת ולחיות בעולם הגשמי כמו כולם, ויוצא שהעולם הגשמי הוא מראה ותולדה של העולם הרוחני?

כן.

תלמידה: אבל אם זה כך, אז אני נמצאת באשליה שאני אוהבת את החברות שלי, שאני מתבטלת?

זה לא משנה, כמובן שזו אשליה, אנחנו לא אוהבים אף אחד מלבד את עצמנו. אבל מתוך המצב הזה אנחנו צריכים לנסות ולעלות מעלה.

(סוף השיעור)