בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 30.12.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*הקדמת ספר הזוהר, חכמה שהעולם עומד עליה*

1. כמו שאמר לי רב"ש, ההקדמה הזאת כוללת בתוכה את כל ספר הזוהר כהקדמה לכל חכמת הקבלה. היא מסבירה לנו איך הבורא, הכוח העליון, ברא את כל המדרגות, ושהכוח שלו משתלשל ובא אלינו לעולם התחתון כדי שבדרך חזרה מהעולם התחתון לעולם העליון, אנו נוכל לעלות. זה מה שמספרת לנו כל חכמת הקבלה, מספר ספר הזוהר ובמיוחד ההקדמה הזאת. היא כאילו מכסה את כל חכמת הקבלה ואת כל הספר הזוהר, וגם משתדלת להסביר לנו את כל העניין המדרגות, ירידת האורות והכלים מהבורא, מעולם אינסוף לעולמנו.

2. חכמה אי אפשר לקבל בצורה ישירה, אלא רק כשהיא מלובשת באור החסדים, בעל מנת להשפיע. אז ברצון העליון להשפיע, וברצון התחתון לקבל כדי להשפיע, כמו בדוגמת האורח ובעל הבית, יוצא שהתחתון יכול לקבל. החכמה שהוא מקבל נקראת חכמה דל"ב נתיבות..

3. ש: אני יכול למסור את אור החכמה לחברים שלי?
   ר: *אם תתחברו יחד בצורה נכונה, ודאי שכן. אז תהיו ככלי אחד וכל אחד יוכל למסור לשני את מה שיש לו, וסך הכל תתחברו מקבלה ונתינה זה מזה. אחר כך את החיבור ביניכם תמסרו לבורא*.
   ש: כדי למסור את זה לחברים שלי, עליי לבקש שיהיה לנו אותן הנסיבות מסך?
   ר: תקבל עבור ועצמך ועבורם.

4. איך אתם על ידי ספר הזוהר מקבלים טבע חדש? מפני שאתם מקבלים את השפעת הארת החכמה, או אור החכמה, אתם משתדלים לקבל אותו, משתדלים לפתוח את עצמכם שאור החכמה ייכנס בכם וישפיע בכם. איך אפשר לעשות זאת? על ידי חיבור בינינו, ככל שאנחנו מתחברים בינינו, כך כל אחד כביכול פותח את עצמו לאור החסדים, יש בינינו כבר איזשהו חיבור, אור החסדים. אנחנו בטוחים שבלי זה לא יכולים להתקדם, אז אנחנו פותחים את עצמנו לאור החכמה, ואור החכמה נכנס בתוך אור החסדים. כך הוא ממלא אותנו, את הכלי המשותף שלנו. *אור החכמה לא יכול להיכנס לכלי אחד, אלא רק בתנאי שהכלי הזה מחובר עם עוד כלים ומשפיע להם. זה סימן שמקבלים אותו בעל מנת להשפיע. כך אנחנו מקבלים, מתמלאים ומרגישים באור החכמה שנמצא בנו את הבורא. זאת החכמה שמתפשטת בנו*.

5. אם אנחנו מתחברים בקבוצה ורוצים שיהיה בינינו קשר הדדי, כל אחד רוצה טוב לשני, וטוב נקרא להשפיע, לגלות את הבורא לאחרים, אז אנחנו נמצאים בינינו בקשר שנקרא ערבות. *בקשר הערבות* אנחנו דואגים אחד לשני, שלכל אחד יהיה גילוי הבורא. אם אנחנו כך מתחברים, אז בינינו נעשה כזה שטח שכולו בהשפעה הדדית זה לזה, וזה נקרא מקום אשר ברכו ה', שדה אשר ברכו ה'. כך אנחנו מתחברים בינינו ובונים מקום לגילוי הבורא, כדי לעשות לו בזה נחת רוח.

6. ש: איך אני שומר על אותו קשר?
   ר: ברוחניות תצטרך לקבל, אפילו את המנה הקטנה שקיבלת, בעל מנת להשפיע. אז אתה רואה כמה זה קשה, כמה לא פשוט, כמה זה דורש כאן ממך מאמץ. לאט לאט כך אתה מתאים את עצמך לאמא.

7. *אם שניים מחברי הקבוצה מגיעים לחיבור ויש ביניהם כבר איזושהי הארה עליונה, אור העליון, מפני שהם מחוברים, אז הם יכולים גם להשפיע לאחרים להיכנס לחיבור, כך נעשה יותר קל לאחרים להיות בחיבור, מפני שאלו שכבר נמצאים, יכולים לתת להם דוגמה, יכולים להשפיע אליהם, יכולים למשוך אותם*. כמו בעולם הזה, החוקי החיבור הם חוקים גם בעולם העליון וגם בעולמנו, אותו דבר. *בואו נעזור אחד לשני, וכולנו נצליח*.
   

*הקדמת לספר הזוהר*

8. ש: אז האבן נפרדת מהמקור, מההר?
   ר: אלו שנשארים יש ביניהם איחוד, או אחד חסר?
   ש: אז אחד חסר..
   ר: נו זהו, אז כבר אין איחוד. זה כלפי הכלל או 100% או אפס.
   ש: במה השוני בין כל החלקים?
   ר: מה זה חשוב? אין בכלל הסבר לזה ולא צריכים. ודאי שכולנו שונים ולא יודעים במה, אבל אנחנו לא צריכים ללמוד במה אנחנו שונים, אנחנו צריכים ללמוד איך אנחנו מתחברים.
   ש: למה יש הרבה חלקים להר שנפרדים ממנו?
   ר: זה מלכתחילה כך, בגלל שיש רצונות שונים וכך הבורא ברא.
   ש: כי לכאורה יכול היה להיות חלק אחד נפרד, חלק אחד חוזר?
   ר: לא, זה לא יכול להיות, כי זה נובע כבר מבראשית ממש שכל החלקים האלו שונים זה מזה, כדי בעתיד לעשות מאמץ ולהתחבר זה עם זה.
   ש: השבירה היא תהליך הפיך?
   ר: כן.
   ש: במה הבורא משלים בין החלקים?
   ר: הבורא משלים בין החלקים מפני שלפי בקשתם הוא נותן להם כוח השפעה משלו הוא משתתף בחיבור ביניהם, והם מתחברים ובזה דומים לבורא מעל הרצון לקבל שלהם. הרצון לקבל לא נעלם, אלא ההיפך, ככל שהם מתחברים מעל הרצון לקבל, כך החיבור ביניהם רק מגדיל את הופעת הבורא ביניהם. במקום נפש, יש להם נרנח"י בכל מיני אופנים, עד אור אינסוף.

9. ש: אם האבן מייצגת רצון של הבורא, במה הם דומים?
   ר: במה הם דומים? בזאת שזה רצון לקבל וזה רצון לקבל, אבל יש קשר ביניהם בטבע שלהם, במקום יציאתם. עכשיו הם מנותקים ויכולים להתחבר, אבל כשהם חוזרים להיות מחוברים, הם מחוברים על ידי כוח הבורא שמחבר ביניהם, על ידי גילוי הבורא, על ידי הרצון שלהם, של ההר והאבן, להיות מקושרים דווקא בכוח הבורא, וכדי לעשות לו מזה נחת רוח.

10. האורח מפסיק את הרצון לקבל שלו, ומשתמש בו כדי להשפיע לבעל הבית, זאת אומרת הוא לא מסתכל על כמה הוא רעב, אלא איך הוא רוצה, איך הוא יכול, איך מסוגל, על ידי הרצון לקבל להשתמש כדי להשפיע לבעל הבית. כאן הוא הופך לדומה לבעל הבית. במה? בכוונת ההשפעה שלו. הוא מודד את כוונתו להשפיע של הבורא ואת כוונת ההשפעה שלו, ולפי זה נמדדת מידת הקשר והמרחק ביניהם. *הנברא משתדל להגיע למצב שמידת ההשפעה שלו תהיה כמו מידת ההשפעה של הבורא אליו, זאת אומרת הוא חושב רק על להשפיע לבורא נחת רוח. כמו שהבורא רואה, חושב רק על איך להשפיע לנברא נחת רוח*.

11. ש: מה חיבר את הרצונות?
    ר: *השפעה הדדית, היא מדביקה את הרצונות זה לזה*.
    ש: אז מה קרה להשפעה שהדביקה אותם?
    ר: נעלמה. זה מה שנשבר, הדבק הזה, השפעה הדדית. תאר לעצמך שיש לך 20 אחים במשפחה ויש דבק ביניהם, חיבור, ופתאום ההרגשה הזאת, הקשר הזה, נעלם. זה נקרא שבירה.
    ש: לאן זה נעלם?
    ר: הסתלק, הפך להיות מכוח החיבור אפילו לכוח השנאה, דחיה.
    ש: ועכשיו שהנשמות מייצרות חיבור מעל הרצונות, זו בריאה חדשה?
    ר: ודאי, כי החיבור הזה בא מתוך המאמץ של התחתונים, של הנבראים עצמם. כאילו שהנבראים בונים בוראים את העולם. זה כל החידוש שבבריאה, שהנבראים עוברים הכרת הרע. שנאה לרע, ומשתוקקים לטוב. *הנבראים מבינים שהם לא יכולים להגיע לטוב הזה במאומה אם הם לא משכנעים את הבורא שיעזור להם, שיטפל בהם, שיתמוך בהם. הם צריכים למסור בחלקים את עצמם לבורא, שהוא יעשה חיבור ביניהם, והם בעצמם פשוט מנתקים, מנטרלים את עצמם, שרק הבורא יטפל בהם*. כמו שתינוק נמצא בידיים של אמא כדי שאמא תעשה עימו מה שהיא צריכה, מה שהיא רוצה, מה שהיא מבינה. כך אנחנו צריכים להיות ביד הבורא.
    
    ש: מה לחפש לאהוב ברמה הגשמית.. ?
    ר: *אנחנו צריכים לחפש אנשים שיוכלו להעריך את התיקון, היינו את החיבור ביניהם, עד כדי כך שהם יתנו לבורא את הכוח, את הרשות, לטפל בהם*. שיעשו על עצמם צמצום, עם האגו שלהם, ושהבורא יטפל בהם כמו אמא בתינוקות, והיא תגמור את העבודה הזאת בהדרגה. התינוק יגדל על ידי הטיפול של האמא, הוא כל הזמן מתמסר לאמא, כל הזמן מבטל את עצמו יותר ויותר כלפיה, והאמא תטפל בו. כך הוא לאט לאט יגדל להיות אדם הדומה לבורא. אנחנו רואים כאן שכוח הבינה אמנם יצא מהכתר, אבל כאן הוא ההיפך, מגדל את הכתר, מגדל את הנברא להידמות לבורא.

12. ש: איך מנצחים במלחמה שהאגו נפתח, ומצד שני צריך לצמצמם אותו?
    ר: על ידי הסביבה. אנחנו לומדים את זה, סביבה כגורם.
    ש: מה לבקש מהסביבה?
    ר: *שהסביבה תתמוך בך להיות אדם, ולא להישאר בדרגת בהמה*.

13. ש: איך אנחנו מזהים בתוכנו את שינוי הצורה?
    ר: *אם יש לנו איזשהו כוח השפעה, אז כלפיו אנחנו יכולים למדוד כמה כל יתר התכונות שלנו נמצאות בכוח הקבלה. לפי זה אנחנו מודדים. אתה צריך שיהיה לך אור וחושך באיזושהי מידה, ואת כל דבר אתה יכול למדוד זה לעומת זה*.

14. ש: כאשר משיגים שיווי צורה, זה קבוע או בא ונעלם?
    ר: הוא בא ונעלם, מתחדש וגדל.
    ש: מה הסיבה לזה?
    ר: זה תלוי בכלים שלנו.
    ש: מה זה אומר תלוי בכלים שלנו?
    ר: נגיד שאתה פתאום משתנה, קורה דבר כזה, לפי זה *אתה או מתרחק או מתקרב לבורא*.
    ש: שמעון מהשוק, למה זה צריך לקרות?
    ר: נאבד את כל הסולם המדרגות.
    ש: איך זה יכול לקרות?
    ר: רק לפי מה שאנחנו קוראים, זה מה שקרה.
    ש: זה יכול לקרות גם לנו, אם נשיג?
    ר: *אין לך מה לאבד. מה אתה מפחד*?
    ש: זו השאלה. אם כבר נשיג..?
    ר: אז אספר לך איך לשמור.

15. ממה מתחילים?
    ר: בזה שרוצים כביכול להשפיע זה לזה.
    ש: מה זה כביכול?
    ר: כמה שמבינים.
    ש: כלפי מה להביא קפה או בורא?
    ר: כן. *להתחיל מכל דבר קטן שיכולים לבצע, שנדמה להם שזו השפעה הדדית*.
    ש: איך זה פועל? הם צריכים לקוות?
    ר: *זה הולך לפי רצון הלב, אבל אם אין רצון בלב, לפחות יש פעולות גשמיות, כי גם הן דורשות מאמץ, וגם המאמץ מתקן את האדם*.