שיעור בוקר 07.10.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 389, "שמעתי" קע"ד,

מאמר "ענין הסתר"

קריין: כתבי בעל הסולם, עמוד 389, מאמר "שמעתי" קע"ד, "ענין הסתר".

קעד. ענין הסתר

שמעתי

"בענין ההסתר, שהוא דבר תיקון, כי לולי זה לא היה האדם יכול להשיג שום שלימות, מטעם שאין הוא ראוי להשיג את החשיבות שבהדבר. מה שאין כן כשיש הסתרה, אז נעשה אצלו הדבר לחשיבות. אף על פי שמצד עצמו, אין האדם מסוגל להעריך את החשיבות, כמו שהוא לאמיתו של דבר. אבל ההסתרה הוא מסגל לו ערך חשיבות. שכפי ערך הרגשתו בהסתר, כן נתרקם אצלו מצע של חשיבות.

וזהו כמו שלבים, שעולה כל פעם, שלב אחרי שלב, עד שמגיע למקום המיועד לו. היינו, שמשיג איזה שיעור בחשיבות, על כל פנים שיוכל להחזיק מעמד. אף על פי שאמתיות החשיבות, אין ערך ושיעור לרוממותו ית'. רק על כל פנים שיעור, שיספיק לו להמשיך בקיומו.

אלא שהסתרה לבד לא נקרא הסתרה, שהסתרה נמדדת לפי הביקוש. כי עד כמה שהביקוש אחר הדבר הוא ביתר עוז, אז ניכר ההסתרה בשיעור היותר רחוק. ועל זה יובן ענין "מלא כל הארץ כבודו". אף על פי שאנחנו מאמינים בזה, מכל מקום הסתרה גם כן מלא בכל הארץ.

ולעתיד כתוב: "ואני אהיה לה חומת אש סביב כבוד בתוכה". שענין "אש" היינו בחינת הסתרה. אבל מכל מקום, כבוד בתוכה, היינו שיתגלה אז הכבוד. והוא, שאז יהיה הביקוש כל כך גדול, אף על פי שיש גם אז בחינת ההסתרה. אלא שההבדל, בזה הזמן, שיש הסתרה אבל אין ביקוש. אם כן זה נבחן לבחינת גלות. מה שאין כן אז, אף על פי שיהיה ההסתרה, אבל הביקוש גם כן יהיה. וזה העיקר רק הביקוש."

שאלה: הוא כותב "כי עד כמה שהביקוש אחר הדבר הוא ביתר עוז", כלומר עושים מאמצים להשיג, "אז ניכר ההסתרה בשיעור היותר רחוק". מתי יהיה לזה סוף? כל פעם אני רודף והוא עוד יותר מתרחק ממני, למה זה קורה?

זה כמו החיים שלנו, ככל שאתה מתקדם, כך יש לך עוד אפשרות להתקדם.

תלמיד: חשבתי שככל שאני עושה מאמצים להתקרב אליו, כך גם הוא יעשה לכיווני, יתקרב אלי.

לא, זה "דומה דודי לצבי".

תלמיד: מה זה אומר?

הצבי רץ מהר יותר וקדימה יותר ורק מפנה את הראש שלו, מזמין לרוץ אחריו.

תלמיד: מתי יהיה לזה סוף, שאני אעשה מאמץ והוא באמת יתקרב אלי?

הוא לא מתקרב אליך אלא אתה צריך להתקרב אליו.

תלמיד: אני עושה מאמצים להתקרב אליו אבל הוא בורח כל הזמן.

האם ביקשת הרבה פעמים שהוא ייתן לך אפשרות להשיג אותו, להתקרב אליו, כלומר שאתה זה שמתקרב, אתה משתנה בהתאם לטבע שלו וכך משיג אותו?

תלמיד: מה זה אומר שאני מתקרב אליו?

איך הצבי בורח מהאדם? הוא בורח אבל מסובב את הראש אחורה כדי לראות אם האדם רודף אחריו או לא.

תלמיד: במה זה מתבטא? האם להתבטל יותר כלפי החברים, להיות אפס כלפיהם, זה נקרא "להתקרב לבורא"?

כל הדברים האלה מקרבים אותך לבורא.

תלמיד: כלומר ניתן לעשות את זה רק בעשירייה, אי אפשר לעשות את זה באופן עצמאי.

לבד בכלל אי אפשר לעשות אף צעד לקראת הבורא.

תלמיד: הבנתי.

האם כבר החלטת שאתה תעשה כך?

תלמיד: בתיאוריה כשאתה מתבטל מול חבר זה קל, אין בעיה בעשירייה. אבל ברגע שהחבר אומר לי משפט לא לעניין זה מיד מקפיץ אותי. מאיפה אני לוקח את הכוח הזה לא להיעלב ממנו, לא לענות לו בכלל, להתבטל מולו? באיזה שלב זה מגיע?

כאשר אתה מחליט.

תלמיד: כבר שנים אני מחליט וזה לא קורה. איך אני מצליח לעשות את זה? במה זה כרוך?

זה כרוך אך ורק בהכנה שלך למה שקורה, שהכול בא מהבורא והכול בא כדי להזיז אותך קדימה לקראת מטרת הבריאה.

תלמיד: מי פה יכול לגרום לי שאני אוכל להתבטל יותר מול החבר? הרי זאת הבעיה שלי, קשה לי מאוד להתבטל מולו, מי עוזר לי בזה?

חברים צריכים לתת לך דוגמה איך להתבטל כלפי הבורא.

תלמיד: להם בעצמם קשה עם זה.

לא. אתה לא רואה אותם בצורה נכונה. אתה בעשירייה שלך אחרון, אתה בעשירייה שלך פחות מצליח מכולם.

תלמיד: הכי אפס מכולם.

אפס זה דבר גדול.

תלמיד: אתה אומר לי להשתדל להיות עוד יותר אפס מהם.

האם אתה משתדל להיות אפס?

תלמיד: אני משתדל, אני כל הזמן מנסה, אבל קורה בדיוק הפוך, האגו עוד יותר גדל.

סימן שעוד לא הגעת לשלוט עליו.

תלמיד: נכון. איך מגיעים לזה?

להוסיף יותר ויותר יגיעה, להתחבר עם החברים, כדי שדרכם תקבל כוח לבטל את עצמך כלפיהם וכלפי הבורא. אחרי החברים נמצא הבורא.

תלמיד: זו השיטה בעצם.

כך לומדים תמיד.

תלמיד: לגבי חיזוק הקשר עם החברים במהלך היום. יש לנו זמנים מוסכמים, זמני תפילה, זמני פגישות, אבל בין לבין בגלל שהעבודה שלי דורשת ממני ריכוז, מחשבה וניתוח, אני מבין שאני נופל ממצב הקשר עם החברים.

נופל ואחר כך שוב חוזר.

שאלה: האם בזמן שנפלתי זה פספוס ברוחניות?

לא, הכול קורה לפי החשבון של הבורא.

תלמיד: אם אני מבין נכון, כשאני נזכר ומצטער על זה שנפלתי הצער הזה עוזר לי להתעלות.

גם נכון, כן.

שאלה: מה זה אומר להרגיש את ההסתרה?

להרגיש בהסתרה זה כמו שאתה נמצא בחדר חשוך ואתה רוצה להרגיש איפה אתה נמצא, כאן הקיר, כאן השולחן, כאן עוד משהו. הדברים שאתה מתחיל להכיר הם מתחילים להיות יותר ויותר ברורים. כאן אומרים כך, ככל שאתה מחובר לחברים, אז ההסתרה מתפוגגת.

תלמיד: האם כשאתה מחובר לחברים ההסתרה נעלמת?

היא נעלמת מפני שאתה מתחיל לקבל את ההתרשמות דרך החברים. אם אתה מקבל ללא חברים, אז אתה בהסתרה, אם אתה מקבל דרכם, אז אתה לאט לאט מגלה שההסתרה היא לא שלמה, לא לגמרי, לא טוטאלית.

תלמיד: איך אני יכול לחזק את היכולת להרגיש את זה עוד יותר?

"איש את רעהו יעזורו", תנסה כל הזמן לעזור לחברים להגיע להתקרבות לבורא.

שאלה: זו באמת עבודה מאוד קשה. גם אצלנו בקזחסטן יש המון חיות בר, כמו איילים, שכשהם בורחים הם מביטים לאחוריהם, ואז שוב אתה יכול להתקרב אליהם עד למרחק מסוים והם שוב בורחים מאוד מהר ושוב מסתובבים מסתכלים לאחור. במאמר כתוב, אני אהיה לו סביבו לקיר של אש וחומת כבוד שזו חומת ההסתרה. האם אני מחזק אותה או שהיא כבר קיימת כי מלוא כל הארץ כבודו וגם הסתרתו? האם אני צריך רק להתכלל ולעבוד עם ההסתרה?

רק לפרוץ את ההסתרה.

תלמיד: האם לפרוץ או דווקא להישאר בתוך חומת האש? הוא כותב שבתוך חומת האש יש את כבודו. לפרוץ את הקיר הזה נראה שאין בעיה, אבל הבעיה דווקא להחזיק בהסתרה שיהיה מספיק רק לשם הקיום, מספיק מגדלותו, רק כדי שתוכל להישאר בתוך חומת האש.

הדבר החשוב ביותר הוא להתחבר עד אין סוף עם החברים, זה מחייב את הבורא לערוך עליך את כל התיקונים.

שאלה: מהי חומת אש?

אותה חומת אש היא המסך העתידי. בינתיים זה לא מסך של התקרבות אלא של התרחקות.

תלמיד: האם אותה חומת אש היא המסך העתידי?

כן.

תלמיד: איזו תועלת אפשר למשוך מזה?

בדרך לומדים מכל הגילויים האלה את הקשר בינינו עם הבורא, הקשר הישר וההפוך, וכך מתקרבים.

תלמיד: אם האור מורגש כאש ולא כאהבה, האם זה סימן שהבורא רוצה ללמד אותי משהו, שאני אשנה משהו?

כן, הוא רוצה לקרב אותך דרך חומת האש הזו.

תלמיד: ואיזו תשובה אני מחזיר?

אם אתה משתוקק אליו למרות כל התכונות האלה, אז אתה תראה מה לעשות.

שאלה: באיזה מצב ביחסים בינינו אנחנו אומרים שכבודו מלא עולם? ומתי אנחנו מדברים שהעולם מלא בהסתרה?

הכול בהתאם לרגשות שלנו.

תלמידה: אם אני לא מרגישה את החברות ולא מרגישה שמחה, אז זו הסתרה.

כן.

שאלה: מה זה אומר להרגיש את ההסתרה בתוך העשירייה? האם זו תחושה אישית או משהו משותף לנו?

זה בתוך העשירייה כאשר אנחנו משתדלים לגלות בקשר בינינו בורא ולא מסוגלים להגיע לזה.

שאלה: משתמע מפה פרמטר חדש, הנושא של הביקוש. למה אני תמיד בורח מזה? למה אני רוצה תמיד את העזרה של העשירייה לפני שאני מבקש ודורש מהבורא את התיקון, את הקרבה?

כי בלי קשר עם עשירייה אתה לא נמצא במערכת רוחנית נכונה, ולכן מה יש כאן לבקש.

תלמיד: יש כאן את הנושא של החשיבות שגדלה לפי הביקוש, כלומר אם אני לא אבקש מהעשירייה, מעצמי, אז אני לא אגיע לחשיבות של הבורא. למה אני תמיד בורח? למה האגו תמיד מונע ממני לראות את עצמי אחראי לזה?

בכוונה זה כך נעשה, הבורא כך משחק איתנו.

תלמיד: דבר נוסף, יש פה שלב מעניין של חומת אש. האם זה אותו מעבר בין הרצון לקבל לרצון שרוצה לשמור על ההסתרה של הבורא ועל הגדלות שלו? האם זה המעבר בין הרצון לקבל לבין הכוונה דלהשפיע שאנחנו מקבלים?

כן.

שאלה: האם המאמר הזה מזכיר במשהו את כל מה שעברנו בכנס?

תלוי כמה עברנו, מי עבר וכמה עבר, אבל כן.

(סוף השיעור)