שיעור בוקר 17.10.11 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

חלק ה' - כתבי בעה"ס, עמ' 464, "השלום בעולם", תת כותרת: "שלום ציבור מסויים, ושלום העולם כולו"

שלום ציבור מסויים, ושלום העולם כולו

"ואל תתמה, מה שאני מערבב יחד את שלומו של ציבור אחד, עם שלום העולם כולו, כי באמת כבר באנו לידי מדרגה כזו, שכל העולם נחשבים רק לציבור אחד, ולחברה אחת, כלומר, שכל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו - נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו.

כי הוכחנו לעיל את השיעבוד המוחלט של היחיד, להציבור שלו, כדוגמת גלגל קטן במכונה. כי הוא נוטל כל חייו ואשרו מאותו הציבור, ועל כן טובת הציבור, וטובתו הפרטית - היינו הך. וכן להיפך. ולפיכך, באותו השיעור שהאדם משועבד לעצמו - הנה בהכרח שנעשה משועבד לציבור, כמו שהארכנו בדברים לעיל."

אם כך האם שיש לנו כפייה? האם נתחיל עכשיו לחייב את כל הציבור, כל מדינה בעולם, לפעול בדיוק לפי תקנון כזה ולא אחר? איך אנחנו צריכים להתייחס לכולם? איפה החופש, איפה הפרט, איפה החלוקה הצודקת, לכל אחד בשווה? אלא, יש שווים ויש לא שווים, יש כאלו שיכולים ללחוץ על האחרים ולחייב.

אנחנו רואים שאם יש המערכת שלאט לאט מתלבשת על העולם שלנו, אז אנחנו חייבים להיכנע לאותה המערכת, אין ברירה. ובכניעה לאותה המערכת הגלובלית, אינטגרלית, שמתגלה עכשיו בכל העולם, אנחנו חייבים לעזור אחד לשני, וגם לחייב אחד את השני, כי אנחנו תלויים זה בזה. אנחנו תלויים בזה, ואין מה לעשות.

אף אחד לא יכול לקבוע שיש גבול כזה או אחר, ואי אפשר לעזוב כל אחד במקומו. אנחנו לא מסוגלים לעשות זאת, כי העולם נעשה קטן. אנחנו שואבים מאותם המקומות, מאותם המקורות, אנחנו תלויים זה בזה. לכן כשמתגלה המערכת הגלובלית, שאנחנו קשורים כולם יחד, היא מחייבת גם אותנו, לפי אותו עיקרון הערבות ההדדית, ממש לשמור האחד על השני, ויש לנו רשות לחייב זה את זה לשמור על אותו העיקרון.

זאת אומרת, לא ש"בא לי" ובכוח שלי, בגלל שאני חזק, אני לוחץ עליך כפי שבא לי, ומשפיע עליך את החוקים שלי, את הרצון שלי. זה לא הרצון שלי, זה הרצון של המערכת הכללית, האינטגרלית, שמתגלה עכשיו. המערכת הזאת מחייבת את כולנו. ומפני שכולנו תלויים זה בזה, אנחנו חייבים להתארגן בצורה כזאת שנחייב את מי שלא נכנע לאותה המערכת הכללית שהטבע מציג ולא משאיר לנו ברירה. אנחנו חייבים לסדר אותו כך שירצה לעשות זאת, ואם לא ברצון, אז בכוח.

על ידי מה? פשוט מאוד, למשל נפסיק להיות איתו בקשר. אם הוא לא רוצה, נבודד אותו, שיראה מה זאת מערכת גלובלית. כמו שקורה היום, שכבר לא צריכים לעשות מלחמות, לא צריכים פצצות, לא צריכים כלום. אתה מנתק ממנו כל מיני צינורות אספקה מחו"ל, אתה לא קונה ממנו שום דבר שהוא מייצר, ואז הוא נופל. הוא נופל, אין לו למחרת מה לאכול, הוא לא מקבל אנרגיה, לא מקבל כל מיני חומרי גלם, ואז גמרנו. כל מדינה ומדינה היום לא יכולה לעשות כלום, החל מחקלאות ועד אנרגיה וחשמל, וכל דבר.

היום אנחנו קשורים בצורה כזאת, שגם אם יש לי שדות ויש לי זרעים של עגבניות, אני לא יכול לגדל אפילו עגבנייה. כי יש חומרים, ויש אלף ואחד דברים שבלעדיהם לא אוכל לגדל, ואני גם לא אוכל לספק את הסחורה לחנויות, בגלל שהמערכות כל כך מקושרות יחד. וזה מה שאנחנו צריכים להראות לאותן חברות ומדינות וממשלות, שלא מבינות שרק קיום של החוק ההדדי, חוק הערבות, הוא שנותן לנו יכולת לחיות, יכולת לשרוד, ולא אחרת.

זאת אומרת, שלום העולם כולו תלוי בשלום כל חברה וחברה, כל מדינה ומדינה, וההיפך. ולכן אנחנו מגיעים לכאלו תוצאות מרחיקות לכת, שקשה אפילו לתאר עד כמה כל אחד ירגיש את עצמו תלוי בכל העולם, בכל דבר. למשל כדי לייצר תה אני לוקח תה מסרי-לנקה, וכוס מהודו, ומים וצבעים ואספקה וחשמל וכל מה שצריך מכל מיני מדינות, בקיצור כל העולם נמצא בכוס תה אחת. ובלי זה, לא יהיה תה.

הדברים האלה מכתיבים לנו את תפיסת החיים, תפיסת העולם, את הרגשת החיות בצורה אחרת לגמרי, שכל כולי תלוי ממש בכולם, ממש תלוי בכולם. אין מלחמות, לא צריכים שום לחצים, לא צריכים שום דבר. אם אדם מודע איפה הוא נמצא, במה הוא תלוי, כמו בהמה שחייבת מים ולחם, אז גמרנו, התלות הזאת, הרגשת התלות הזאת, הכרת המערכת ההדדית הזאת, הערבות ההדדית, מביאה אותו למצב שהוא יתפקד כמו בורג במכונה, כמו ילד טוב.

לכן החינוך כל כך חשוב כאן. זאת אומרת, לפתוח עיניים ולראות במה אנחנו נמצאים. הדרך לא פשוטה, זאת דרך ארוכה. אנחנו רואים את כל אלו שמנסים לסדר את המשבר הפיננסי באירופה, עד כמה שקשה להם בכל זאת להגיע להבנה הזאת, עד כמה שהם מאשימים זה את זה. הם לא מבינים שאף אחד כאן לא אשם, זאת מערכת. כולם התנהגו בצורה אגואיסטית, ועכשיו אין ברירה.

גם בחברה שלנו, עלינו להבין מהר ככל האפשר במה תלויה השגת החיים הרוחניים. בעולם שלנו מדובר על החיים הגשמיים, אבל בקבוצה שלנו מדובר על החיים הרוחניים, שהחיים רוחניים תלויים בגילוי מערכת הערבות ההדדית, שבתוכה, רק בזכותה, בקשר ההדדי, בהרמוניה בין כולם, בחלוקה צודקת בין כולם, ביחס ישר בין כולם, בכל אלה תלויה השגת החיים הרוחניים. ככל שנבין זאת מהר יותר נוכל לשפוך להם מהרמה שלנו, של חיים רוחניים בהדדיות רוחנית, לרמה שלהם, של העולם, חיים גשמיים בהדדיות גשמית. נשפוך להם את הידיעה הזאת, את החינוך, את השפע, כשהכל יעבור דרכנו. גם מבחינת הכלים, שזה נקרא חינוך, וגם מבחינת המילוי, שזה האורות, הרגשת החיים, החיוּת.

זה מה שאנחנו צריכים להסביר במיוחד. והעולם מצד אחד, כאילו מבין, אבל מצד שני, הוא לא מרגיש שהוא כל כך תלוי. ואנחנו נראה בזמנים הקרובים, ממש בחוש, שכל אחד שיוצא נגד הערבות, מקבל מכות, ומכות חזקות מאוד. כל מיני "אחמדיניג'דים", כל מי שקופץ ולא רוצה להיות מסודר עם האחרים, לא נע לכיוון הסדר, הקשר, ההדדיות, כל הקפיצות שלו מגיעות אליו חזרה בתור מכה. וזה גם אנשים פרטיים וגם מדינות, אנחנו עוד נראה זאת.

שאלה: יש קושי שאני נתקל בו כל הזמן בהסברה, שאנשים חושבים שערבות הדדית זאת נופת צופים, התחשבות יפה כזאת.

יש מספיק חומר באתר-arvut.org על ערבות הדדית בכל העולם - עד כמה שאנחנו תלויים, כל מיני הוכחות מצד המדע, מצד הניסיון שלנו בחיים, מצד הרפואה, מצד הגנטיקה, הביולוגיה, איך שאנחנו קשורים מצד הפילוסופיה ופסיכולוגיה, מצד המדע, דרך הטבע, איך הטבע קשור ונמצא בערבות הדדית. הטבע נמצא בערבות הדדית כל הזמן, חוץ מהאדם, כל הזמן, דומם, צומח וחי נמצאים בהרמוניה. הם נמצאים בהרמוניה. הרצון לקבל הכללי כל הזמן מסדר את עצמו רק בצורה כזאת.

ורק האדם כל הזמן גדל מחוץ לערבות הזאת יותר ויותר. פעם היינו קופים, היינו בהמות, וכשיצאנו לכיוון האדם, הצלחנו להפר את החוק הזה של ערבות הדדית יותר ויותר. אבל עכשיו אנחנו נמצאים בגבול, שחייבים להכיר בזה ולחזור לערבות הזאת, אבל בצורה הכרתית, להשלים את הערבות ההדדית שמגיעה בטבע שלנו לההיפך, לחזור מהשבירה לצורה הנורמלית, ההדדית.

אז אנחנו צריכים להביא המון חומר באתר הזה, כי זה הדבר היסודי ביותר, מזה אנחנו מתחילים. עלינו להראות שהעולם נמצא בערבות הדדית, ששלום הציבור, שלום העולם, שלום האדם תלויים בזה. שכל אחד כמו חונק אותך, מחזיק אותך בצורה קצרה ביותר ואתה תלוי בכולם. צריך להביא להם הוכחות לכך ולגרום להרגשות, להתפעלויות רגשיות, על ידי קליפים, סרטים. זה שיש מאמרים שכתב איזה מדען, זה דבר אחד, אבל אנחנו צריכים להביא יצירות, קליפים, דברים מיוחדים מהחיים, על התלות ההדדית הזאת. שהאדם יתפעל מזה, יתרשם מזה מאוד. ולהראות גם את ההיפך, אם אתה מפר את זה למה אתה גורם, איך זה חוזר אליך, לילדים שלך, בדברים היקרים לך. אנחנו צריכים לעשות זאת. זה השלב הראשון בהפצה שלנו. מזה מתחילים. "יש ערבות הדדית? אין ברירה. מה עושים הלאה?"

"רוצה אני". כולם כבר רוצים להצטרף, אם אתה באמת משכנע את האדם, אין לו מה לעשות, הוא איתך. כי מה תעשה מול הטבע? בזמנו של בעל הסולם העולם עוד לא כל כך הבין זאת, והיום אנחנו כבר רואים את זה בחוש. למרות שזה עדיין לא נקלט בצורה מוחלטת, אפילו לאלו שמנהלים כספים וכל מיני דברים, הם עדיין נמצאים בסטיות, לכאן או לכאן, לאיחוד או לפירוד, הם עדיין לא מבינים שאין אחרת. אז אנחנו צריכים ממש להפעיל לחצים גדולים בהפצה שלנו.

לכן צריך להוסיף כל יום חומר לאתר שלנו, גם חומר מדעי וגם חומר שמובא בצורה רגשית, באותו חלק שנקרא "העולם הגלובלי". ובאמת אם אני קורא אותו כאדם שנכנס לשם, אני יוצא משם בהתפעלות וברעדה. בהתפעלות מזה שגיליתי לעצמי שהעולם הוא גלובלי, ובחרדה, ברעדה מזה שאם אני לא אתקשר לכולם ולא אהיה בהרמוניה עם כולם, בקשר טוב עם כולם, אז העולם נופל ואני נופל.

צריך לבדוק אם מתקבלת כזאת תוצאה עם קריאת החומר או לא. כי בלי זה כל יתר הדברים לא שווים. כולם צריכים לצאת מנקודת ההנחה הזאת. וזאת לא הנחה, זאת עובדה, שאנחנו כולנו תלויים זה בזה.

שאלה: אמרת שאם אדם או מדינה לא מקיימים את הערבות, הם מיד מרגישים מכות.

לא, אני אומר שבזמן הקרוב אנחנו נראה את זה בחוש. כבר כתבתי על כך מספר פעמים בבלוג. כל אלו שעשו מהומות בישראל, שהתחילו מכל מיני מחשבות זדוניות שלהם, זה יחזור אליהם, ויחזור גם לאותם אנשים בחו"ל שהתחילו את זה.

תלמיד: בעל הסולם כותב במאמר "השלום" שזה לא יתכן, כי זה מונע מהאדם חופש בחירה.

איזה חופש בחירה יש? יש חופש בחירה רק לזרז את עצמך לכיוון הנכון, שום דבר חוץ מזה. האם לכל הכיוונים יש לך חופש בחירה? מה פתאום! רק לכיוון הנכון, אם אתה רוצה לנוע מהר יותר ממה שאני דוקר אותך, אז תרוץ יותר מהר. זאת הבחירה שלך.

תלמיד: אז אדם כבהמה יקיים את חוק הערבות.

לא כבהמה, תמיד יהיה לך יצר רע שיתגלה, כל מיני דברים שיתגלו נגד זה. אל תדאג, יצר רע, "פרעה", "המן", תמיד יהיו בך, ותמיד ימשכו אותך לכיוונים אחרים. אותך, לא את העולם. העולם לא.

תלמיד: זאת אומרת, בצורה ישרה אדם מרגיש, אם הוא לא מקיים את חוק הערבות, מיד מכה. אני הבנתי, שזה יהיה בצורה בלתי ישרה. שרק באי קיום חוק הקבלה, אדם יקבל מכות בצורה ישירה. באי קיום חוק ההשפעה, רק בצורה בלתי ישירה הוא יקבל מכות.

יש הבדל בין איך שאנחנו מתקדמים לקיום חוק הערבות ואיך מתקדמים אומות העולם, ה-99%. יש הבדל בין אלו לאלו. כי אצלנו יש שני כוחות, נקודה שבלב ולב, ובין שני הכוחות האלו אתה נמצא כל הזמן בהתנגשות , ושם אתה מעצב את המצב שנקרא "שליש אמצעי דתפארת". נקודה שבלב זה גלגלתא עיניים, הלב זה אח"פ, ובאמצע עם מה להיות? עם כוח ההשפעה או עם כוח הקבלה? כך או כך? להתקשר לחברה או לא להתקשר לחברה? שם יש לך כל הזמן ספקות.

אתה נמצא במערכת אחרת של הפעלה מזו של אדם מהרחוב, שאין לו נקודה שבלב. אצלו יהיה קושי, כל הזמן יהיו בעיות, אבל בעיות כאלו של ספקות - להצטרף אליך? לא כל כך. קצת יותר להצטרף? לא כל כך. אצלם הדרך היא חד סטרית. זה אחרת.

ובמיוחד כשמגיעים למצב של "ויקחום בני ישראל על כתפיהם" לבית המקדש וכן הלאה, כמו שכותב הנביא, אז אין להם. להם יש דרך הרבה יותר ברורה וקלה, אבל לא למי שנמצא בראש. מי שנמצא בראש צריך לבחון את הדרך, צריך לבדוק אותה, ונמצא בספקות ובעיות. הישום הזה הוא לא פשוט. אבל כל הצאן שהולך אחריו, כבר הולך אחריו, יש לו רק בעיה כל הזמן להתחזק, בכל זאת ללכת אחריו. אבל אלה בעיות מסוג אחר.

בקיצור, הבחירה החופשית היא גם נמצאת במשהו בקהל, אבל מסוג אחר, מזו שיש אצל ה-1% שנמצאים בראש.

תלמיד: אתמול ראיתי סרטון באינטרנט שמסביר בצורה מאוד הגיונית ויפה, שבעצם רוב הכסף שלנו נמצא בידי מעט מאוד אנשים. נתנו בו דוגמה, שלמשל אם כולנו נפסיק לקנות בשתי הרשתות הגדולות בישראל, ונחזור לקנות במכולת ליד הבית, בזה נשחרר תקציב שאוגרים היום שהוא שווה ערך למה שכל הרשויות המקומיות במדינה מקבלות, כחמישה עשר מיליארד שקל.

זאת אומרת, מעצם זה שנפסיק לשתף פעולה עם השליטה של האלפיון העליון ששולט על הכסף, נשחרר את הכסף הזה לשוק ואז יהיה הרבה יותר טוב לאנשים, כל הבעיות יפתרו כי בעצם היום הכסף נאגר אצל מעט מאוד אנשים שמחזיקים אותו אצלם.

ההסבר שלהם מאוד הגיוני וגם נראה כאילו הוא תואם את מה שאנחנו אומרים. אנחנו אומרים שצריך שוויון.

אם אנחנו לא נקנה, אז הם יפטרו את הפועלים, ולא יהיה לפועלים אפילו כסף לקנות במכולת.

תלמיד: אבל יהיו הרבה יותר מכולות.

מי יחזיק את המכולות?

תלמיד: אנשים יפתחו מכולות במקום לעבוד בסופר.

אבל מי יקנה?

תלמיד: כולם, הקהל.

מאיפה תקבל כסף אם לא יהיו מפעלים? הכול קשור. אנחנו לא מבינים מה זאת ערבות הדדית.

בערבות הדדית אסור לך לבוא למישהו עם סכין ולאיים עליו שיביא לך עשרה מיליארד, מתוך החמישה עשר שיש לו, ולחלק אותם בין כולם. גם אם אתה תחלק את זה בין כולם, זו עדיין הפרת המערכת הקיימת. בצורה כזאת אתה לא יכול להגיע לערבות.

יש כאן שלבים מאוד מאוד מיוחדים, איך אנחנו לאט לאט מתקדמים על ידי הבנת המערכת הנכונה, הנוכחית, הבנת המערכת של הערבות והמעבר בין זו לזו. זה לא פשוט. הכול תלוי בכמה שאתה מבין את המערכות האלה, כמה שאתה נכלל משתיהן, וכמה אתה יודע להעביר את כל הקהל ממצב למצב. אתה נמצא כאן כאילו אתה המחנכת או המורה שמעבירה את האדם מדרגה לדרגה, ממדרגה למדרגה.

אתה צריך לשנות גם את המחשבה שלהם וגם את הגישה לחיים. הם צריכים להבין לאן הם עוברים, מה הם עוברים, מה השינוי שהם מקבלים, מה צריך להיות היחס בקשר ביניהם, אז זה יקרא מעבר. העניין הוא לא כמה מיליארדי דולרים אתה מעביר ממקום למקום. זה כל כך לא חד צדדי, כמו שאתה אומר עכשיו. זה כמו שהבולשביקים עשו, רק שבמקום לשדוד אתה אומר לא לקנות, ומה אז? בזה אתה בעצם סוגר גם את המקורות שמהם אתה עכשיו חי.

נכון שיש לאחר מיליארד ולי מתוך זה אלף דולר בחודש, אבל לפחות יש לי אלף דולר בחודש, ואותם אני מקבל בינתיים ממנו. אם אני הורס את המערכת אז גם אלף דולר אני לא אקבל.

אנחנו צריכים להיות קצת הגיוניים, ולהתייחס לעניין הזה בצורה שכלית. ולא כמו אותם מפגינים שיצאו לרחובות בקריאות, "אנחנו צריכים לשבור את הכול". מי רוצה לשבור את הכול, מי שחי בכפר שמריהו ויש לו נכסים בחו"ל? אם נשבור את הכול, למחרת בדימונה, בירוחם ובכלל בכל המדינה לא יהיה מה לאכול. כך עושים אלו שרוצים להגיע למהומות ולבטל את המדינה, ואז יקרה כמו שקרה ברוסיה לפני כמאה שנה.

אנחנו עוד לא מבינים עד כמה אנחנו לא קרובים אפילו לביצוע הקטן ביותר של השינוי, של השיפור, כי חסרה לנו הידיעה הזאת. אם נרצה, תוך כמה חודשים נוכל לגלות מה קורה לפנינו, אבל אנחנו אפילו לא בכיוון הזה.

תלמיד: מה שאתה אומר זה נכון ואנחנו מבינים את זה, אבל עדיין הדעה הרווחת בציבור היא שהעשירים, המעט שמחזיקים את הכול.

אני רואה את זה, גם באמריקה זה אותו הדבר.

תלמיד: כך זה בכל העולם וכנראה גם בארץ, זו עדיין הדעה הרווחת.

זה סימן שאנחנו לא מצליחים בהפצה. זו התוצאה.

תלמיד: אנחנו רואים שהמכות שאירופה סופגת עכשיו, דווקא דוחפות אותה לכיוון הבדלנות והלאומנות ולא לכיוון האיחוד.

זה כדי לברר שהאיחוד תמיד מתברר זה מתוך זה, יתרון אור מתוך חושך. במידה והמדינות ילכו לבדלנות, יעשו שוב גבולות, מטבעות שונים, בזה הן יקרעו את עצמן לחתיכות. הממשלות מבינות את זה, העם לא.

גרמניה התעשרה, מזה שהיא קנתה בזול ומכרה ביוקר ליוון ולכל דרום אירופה. זה מובן לאנשים שנמצאים במערכת, שמבינים את המערכת. ועכשיו אם היא תתחיל להתבודד, לא יהיה גרוע יותר מזה בשבילה. יקרה כמו שקרה בשוויץ, שוויץ עכשיו נופלת ונופלת, כי המטבע שלה יקר מאוד. היא לא יכולה לייצא שום דבר, למרות שהיא מייצרת דברים טובים, אי אפשר לקנות כי זה יקר.

אותו דבר יקרה אם הן יתחילו להתבודד, בזה הן יגרמו לעצמן הרס כולל. כולל גרמניה וצרפת, שדווקא אותן נראה קודם כל כשבורות, עוד יותר גרוע מארצות דרום אירופה. אני מקווה שיהיה להן מספיק שכל להתקרב להדדיות. עובדה שהן מדינות שקצת מבינות ומוכנות לשלם מאות מיליארדי דולרים על זה.

ההדדיות והקשר הזה, זה לא פשוט. תאר לעצמך, שאתה נמצא קשור מאין ברירה, עם המשפחה שלך. אתה רוצה להתגרש, לעזוב את כל הקרובים, ואתה לא מסוגל, אתה מחויב בהתאם לחוקים. נניח שאתה מחויב לשלם מזונות ולאחר לתת תשומת לב, ואת האחר לבקר. לאחד להתייחס כך ולשני אחרת, יש לך מערכת שקושרת אותך, אמנם אתה רוצה לברוח מזה, אבל אתה לא יכול.

כך זה במערכת החוקים, תופסים את האדם ומחייבים אותו במשהו, ובצורה כזו אנחנו נמצאים. לכן גם אם תתגרש, זה לא ישחרר אותך מהתחייבויות. ושוב אני אומר, זה נובע מחוסר ההפצה מצדנו.

שאלה: לפי הדוגמה שנתת, שאדם לא יכול לעזוב את בני משפחתו, כי הוא מחויב על פי חוק, אתה רוצה לומר לי שיש לי היום כזה קשר לא רק לבני משפחתי, אלא לכל אדם באשר הוא. כשמדברים ברמת המדינות עוד אפשר לתפוס את זה, אבל אם מדברים ברמת הפרט, איך תסביר לי שהיום אני תלוי בכל אדם?

אני לא אסביר את זה, אלא יבואו מכות כאלו שאתה תבין שהחיים הפרטיים שלך תלויים בכל המדינות, ואחר כך יבואו מכות מסוג כזה שתבין שהחיים הפרטיים שלך תלויים בכל אדם שבעולם. איך ביפן או בסין אדם מרגיש את עצמו? אני אצטרך להבין, לחשוב, להרגיש אותו בפנים כהכי קרוב. מיהו? אני לא יודע. מהו? אני לא יודע, אבל אני מרגיש שאני תלוי בו.

אני אומר את זה ברצינות, כי הנשמות חייבות להרגיש את עצמן כאיש אחד בלב אחד.

שאלה: האם אתה אומר שאת זה אי אפשר להסביר, אלא שאנחנו בונים רק על המכות?

זאת הרגשה, הרגשה פנימית.

שאלה: הרגשה היא תוצאה, אבל האם בדרך להרגשה אי אפשר לחנך את האדם לזה, אלא רק לסמוך על המכות?

לא, צריך גם חינוך.

שאלה: איך תחנך אותו? מה אתה מסביר לאדם? ברמת הפרט האם אתה מסביר לי שאני מקושר לאדם זר כמו שאני מקושר לבני משפחתי?

על ידי הסברה. אדם שעובד למשל בתחנת כוח חשמלי או גרעיני והוא מייצר כוח, ועל ידי הכוח הזה מייצרים איזה מוצר, ועל ידי המוצר הזה מייצרים דבר אחר, ואז המוצר הזה מגיע אליך. ואם אתה ממש חייב את המוצר הזה, אז אתה מרגיש שבאדם הזה תלוי הכול.

ונניח שקרה לאדם הזה משהו, אז מתוך השרשרת הזו אתה מרגיש שאתה תלוי בו, כי חסר לך. וזה כך בצורה החומרית, אבל ההרגשה תבוא גם בצורה נפשית, פנימית. כמו שבגוף שלך אתה מרגיש שאיזה חלק לא פועל נכון, כי יש לך כאבי ראש, יש לך מכות, בעיות בכל הגוף, אז כך אתה תרגיש. אתה תרגיש את זה בצורה רגשית, אבל אנחנו צריכים את הרגש הזה להמתיק, ולקרב על ידי הסבר קודם, כדי שאתה לא תקבל את זה כאיזו מכה, כדי שתתחיל להבין את זה מראש, ואז תתקדם לזה על ידי אחישנה. כי החכם עיניו בראשו, לא צריך להגיע ממש למחלה, אלא שעל ידי רנטגן, על ידי בדיקות, אתה רואה מה יש לך ומתחיל למנוע את הדברים הטרגיים, כדי לא להגיע אליהם.

שאלה: מהו ההסבר הקודם שיסביר לי ברמת הפרט שאני קשור לאנשים אחרים בעולם החדש כמו שאני קשור לבני משפחתי?

לזה אתה צריך להתעלות.

שאלה: אתה אומר שעל ידי חינוך אתה יכול לשדרג לי את התפיסה. מהו החינוך, מהו ההסבר?

ההסבר הוא רק בחכמה מילולית ורגשית. אני אראה לך סרטים כאלו.

שאלה: מה יהיה בסרטים האלה? איך תוכיח לי שאני קשור לאדם בבניין לידי כמו שאני קשור לבן שלי? ולא ברמת המדינות, אלא ברמת האנשים הפרטיים.

אני אראה לך שהחיים שלך, האספקה שלך וגם הבן שלך תלוי בו.

שאלה: איך הוא תלוי בו?

באספקה, בביטחון, בחינוך, בחיים הרגילים שלו, כי יש קשר בין כולם. שלום הילד שלך תלוי באיזה אדם שנמצא בניו זילנד. אבל זה סך הכול עניין של ידיעת המערכת הגלובלית, הרי אנחנו לא מרגישים אותה עדיין, היא מתגלה רק בחצי אחוז ולא במאה אחוז. במאה אחוז היא תתגלה ב 125 מדרגות.

מה היא המערכת שמתגלה? זו אותה מערכת הקשר ביננו שבמלכות דאין סוף. היא מתגלה עכשיו בערפול גדול. גם בקבוצה שלנו אנחנו לא מרגישים את עצמנו מחוברים, נותנים לנו את זה כבחירה חופשית, "תנסו להבין ולשכנע את עצמכם שאתם מחוברים, שאתם תלויים אחד בשני" ואנחנו לא רוצים להגיע לזה, אז איך אתה רוצה שיתגלה לעולם כל כך הרבה? אבל מהו ההבדל בדרגות הרוחניות? שהתלות ההדדית תתגלה יותר ויותר עד שאתה תרגיש אותה בצורה נוראית.

מה הן כל המכות האלה שיתגלו עכשיו? תתגלה המערכת שאנחנו תלויים יותר ויותר, אבל אנחנו לא מכסים את התלות הזאת, לא מגלים את החיבור בינינו מבחירה חופשית. זו מערכת רוחנית. אל תסתכל על בני אדם, אלה לא בני אדם. בחיצוניות הם נראים בני אדם, אבל מתגלה מערכת הקשר בין כולם.

אז במערכת הזאת יש לך בחירה חופשית לקרֵב את עצמך בכל זאת על ידי חינוך, על ידי הפצה לכל העולם, על ידי דיבורים עם החברים, על ידי כל מה שמסבירים לנו המקובלים שאנחנו צריכים לעשות בינינו. וכמו שבעל הסולם מסביר לך כאן, תנסה להסביר את זה לעולם, אין לך ברירה אחרת. אל תחכה למשהו מלמעלה, מלמעלה תתגלה מערכת יותר ויותר קשורה מיום ליום, והיא תחנוק אותך עוד יותר ועוד יותר מיום ליום.

תלמיד: זו נבואה, זה לא הסבר. עוד לא הבנתי איך אני קשור לאנשים אחרים. אתה אומר כשתרגיש תרגיש, כשיתגלה יתגלה. מה יכולים לספק לי כדי שאני אבין שאני קשור לאדם אחר?

יש לפניך קבוצה. תשכנע את עצמך שאתה תלוי בהם.

תלמיד: אני לא מדבר על הקבוצה ולא על עצמי.

למה זה לא אותו דבר? מה ההבדל? אני רואה את זה כדבר אחד. החיים הרוחניים שלי תלויים בחברים, בכך שאני אהיה בקשר איתם כאיש אחד בלב אחד. וכאן החיים הגשמיים שלי תלויים באנשים אחרים, וכשאנחנו נהיה כאיש אחד בלב אחד ממש, גם איתם, אז העולם יתקיים יפה ונכון.

בכל מדרגה ומדרגה אנחנו צריכים להגיע לאיזון, לחיבור המקסימלי. המקסימלי באותה מדרגה שמתגלה. במדרגה הבאה תתגלה לנו שוב שנאה, שוב פירוד, שוב שבירה, יותר גרועה. ואנחנו שוב נצטרך להגיע לאיחוד, לחיבור, לחיבוק, להדדיות, לערבות הדדית במאה אחוז, באותה המדרגה. וכך כל פעם. ואם אנחנו לא עושים את זה מעצמנו, אז זה קורה "בעִתו", כל מדרגה ומדרגה מתגלה יותר ויותר בלי השלמה משלנו, ואז אנחנו מרגישים צרות ובעיות עד מלחמות עולם ועוד ועוד. זה מנוע שזז.

אתה אומר לי, "לך תשכנע". אני לא יודע בעצמי איך לשכנע. אני לא הייתי בזה, לא למדתי את זה מהמורה שלי. אלא כולנו צריכים להשתדל, זה הכול. אם היינו מתקדמים יותר יחד, בינינו, היינו מבינים גם איך ומה להעביר לעולם. היינו מרגישים מבפנים מה חסר לעולם, איזה הסבר אנחנו יכולים לתת. ואילו כך, כולכם מסתכלים עלי, וזהו. ומה אני? אני לא נמצא בערבות הדדית.

תלמיד: אולי ננסה לתת דוגמא להמחשה. אומר בעל הסולם במאמר הזה "השלום בעולם", "וכל יחיד ויחיד שבחברה, הוא כמו גלגל אחד, המלוכד בגלגלים מספר, המותנים במכונה אחת, - שהגלגל היחיד אין לו חרות של תנועה בערך יחידתו לפי עצמו, אלא נמשך עם תנועת כלל הגלגלים, בכוון ידוע, להכשיר את המכונה לתפקידה הכללי.

ואם יארע איזה קלקול בגלגל - אין הקלקול נערך ונבחן כלפי יחידותו של הגלגל עצמו, אלא שנערך לפי תפקידו ושירותו כלפי כללות המכונה."

הוא ממשיך באותו מאמר ואומר, "בדורינו זה, כשכל יחיד מסתייע באושר החיים שלו, מכל מדינות העולם, הנה הכרח הוא, שהיחיד נעשה בשיעור הזה משועבד לכל העולם כולו, כמו הגלגל בתוך המכונה.

"ולפיכך אין להעלות על הדעת את האפשרות לעשות סדרים טובים ומאושרים בדרכי שלום במדינה אחת, כאשר לא יהיה כן בכל מדינות העולם, וכן להיפך. כי בתקופתנו אנו, כבר מקושרות המדינות בהספקת משאלות החיים, כמו היחידים במשפחתם בתקופות הקדמוניות, ולפיכך אין לדבר ולעסוק עוד, מסדרים צודקים המבטיחים שלום מדינה או אומה אחת. אלא רק משלום העולם כולו. כי טובתו ורעתו של כל יחיד ויחיד בעולם תלוי ומדוד במדת טובת היחידים שבכל העולם כולו."

תעשה חישוב באילו מערכות אתה תלוי, משפחה, ביטוח לאומי, קופת חולים, פנסיה, כל מיני שירותים שניתנים לך במדינה - ותעשה אותה תמונה כלפי העולם. היום זה כך. אם אירופה רוצה לתת לנו "דוגמה טובה", שתתחיל לחתוך את עצמה חזרה לחתיכות. אנחנו נראה עד כמה שהם הופכים להיות עולם רביעי, אפילו לא עולם שלישי. אנחנו נראה את כל אירופה הרוסה לגמרי. ואלה שהיו המובילים כמו גרמניה, הם יפלו הכי עמוק. שינסו לעשות את זה, ונראה.

אנחנו לא יודעים מה זה ללכת מול הטבע. איך זה יכול להיות? נראה אותך נופל מקומה עשירית, זה נקרא מול הטבע. איך אפשר להפר את חוקי הטבע שכבר מתגלים לך בצורה כזאת, ובצורה ברורה, כשהמדענים וכולם אומרים כך. אז אותם האגואיסטים שנמצאים שם, שחושבים רק על הכיסא, ולא יכולים לראות מטר מעבר לאף שלהם, הם חושבים שהם יכולים להמשיך ולעשות כך?

אני לא חושב שהם מתקדמים לחלוקת היבשת חזרה לחלקים. אם הם יעשו כך, זה יהיה ממש הסוף שלהם. אנחנו נראה אותם במצב יותר גרוע מאפריקה, זו תהיה שממה. בחודשים הקרובים נראה מה יהיה.

שאלה: בהנחה שכולם מבינים שאנחנו במערכת של ערבות הדדית, איך צריכות מדינות אירופה לנהוג עם מדינה כמו יוון שחייבת מאות מיליארדי דולרים, וברור לכולם שאם היא קורסת כל אירופה קורסת. מה התהליך הנכון?

אמרת שאם יוון קורסת כל אירופה קורסת. אם זה ברור לכולם, למדענים, לכלכלנים, לפיננסיסטים ולפוליטיקאים, אז מה צריכים לעשות כדי לא להגיע למצב שיוון תקרוס?

תלמיד: היום מזרימים להם עוד כסף, נותנים להם עוד הלוואות. כרגע זה הפתרון החיצוני של אנשי הכלכלה.

בצורה חיצונית יכול להיות שזה יחזיק כמה חודשים.

תלמיד: איך צריך להתנהג כדי להגיע להבראה בטווח הארוך, במערכת של ערבות הדדית?

צריך לתת חינוך. אתה לא יכול להגיע לשום פתרון, אם אתה לא תחנך את העָם לדרגת הערבות ההדדית. אתה צריך להסביר קודם כל למה אתה עוזר ליוון ולמה אתה לא יכול לזרוק אותם, כי ברור שכל הגרמנים הם נגד זה.

אצלנו זה פשוט, כל הדברים השליליים שמתגלים, כל המשבר שמתגלה, הוא כדי שאנחנו נגיע לערבות הדדית בפועל, שכל אחד ואחד מאיתנו ירגיש שהוא תלוי בכולם. מטרת העולם היא להגיע להתקשרות ההדדית הפנימית בין כל בני האדם, כדי להיות ככלי אחד, ולגלות את הכוח העליון, המימד העליון, לכן יש משבר. המשבר לא קיים, כדי שאנחנו נתקן אותו, אלא כדי שעל ידו אנחנו נעלה לדרגה יותר עליונה.

לכן אתה חייב להגיע לחינוך, ולא חשוב באיזו צורה. ברגע שאתה מתחיל לעסוק בחינוך, המשבר מתחיל להירגע פתאום. אתה אפילו לא תדע מאיפה זה מגיע, במילים הרגילות, בעיניים הרגילות. אבל הוא מגיע מתוך זה שאתה הולך להביא את האדם לשינוי, לצורה שהיא חייבת להיות במטרת הבריאה. כי המשבר מתפרץ בסך הכול כדי להביא אותך לשינוי ולא את המערכת הכספית. מה הם חושבים? הם בסופו של דבר עדיין חושבים שהם ימשיכו באותה המגמה, לייצר ולמכור יותר ויותר, מיום ליום באחוזים יותר גדולים. אבל המגמה היא הפוכה. אתה צריך להסביר את זה. אז יסתמו את יוון שלא תקרוס וכך גם קצת את איטליה וספרד, אבל העיקר הוא, מה שצריכים לבנות. בלי זה אתה לא תראה אור בקצה המנהרה, אלא רק על ידי כך שתתחיל לשנות את בני האדם. העולם חייב לדעת את האמת.

תלמיד: זאת אומרת שבטווח הקצר זה בסדר שמנסים להציל את יוון, מזרימים אליה כספים כמו שעון חול.

לא. זה לא טוב, אם הם יעשו את זה ללא חינוך.

תלמיד: זה בטווח הקצר, ובינתיים?

מה זה בינתיים?

תלמיד: המצב מבחינתנו, הוא שעכשיו צריך להציל את המדינה, מוזרמים כספים ובינתיים היא לא קורסת.

למה היא לא תקרוס?

תלמיד: בינתיים מתחילים תהליך חינוך.

אם אתה רק מזרים כסף בלי תהליך חינוך, אז אתה עשית עוד יותר גרוע. תתחיל תהליך חינוך.

תלמיד: אני מדבר על המכלול. בטווח הקצר, בינתיים מזרימים שלא יקרסו. מתחיל תהליך חינוך, העָם משתנה ונהיה יותר קרוב לטבע.

העם לא צריך אפילו להשתנות.

תלמיד: האדם.

עד שהעָם משתנה ואדם משתנה לוקח זמן, זה שאתה עושה כאן פעולה כללית של תיקון, הפעולה הזאת כבר מביאה להבראה.

תלמיד: זאת אומרת, עצם הפעולה עצמה כבר תכוון?

כן. עד שהם ישתנו, זה יכול לקחת הרבה זמן, זה לא חשוב. הפעולה חשובה.

שאלה: באיזו כוונה נכונה צריכים להצטייד באירועי הפצה גדולים בשביל להעביר את המסר בצורה הכי טובה?

יש לנו שני מישורים, מישור אחד הוא בינלאומי והמישור השני הוא בתוך ישראל. בישראל אני לא חושב שאנחנו לא מצליחים, אני חושב שאנחנו דווקא כן מצליחים וצריכים להשקיע יותר ויותר. והעיקר, אנחנו צריכים לסדר את הגישה שלנו, את ההופעה שלנו, את היסודות שלנו, את האתר שבו מדובר על שכנוע בצורה רגשית ובצורה מדעית, כל זאת אנחנו צריכים לעשות.

אני חושב שכל השולחנות העגולים האלה ובכלל כל ההפצה שלנו היא פועלת, אני דווקא מרוצה ממה שקורה, ואני חושב שזה קורה טוב ונכון. יש עוד הרבה מה להוסיף, אבל זה בסדר.

תלמיד: איזו כוונה צריכה להיות בזמן פעילות כזאת?

הכוונה שלהם בזמן הפעילות, ובכלל בכל הפעילויות, כמו הכוונה שלנו בזמן הלימוד, כמו שהכוונה שלנו בכל רגע ורגע בחיים, זה שאנחנו אחד. לא אני, אלא אנחנו, ולא הרבה, אלא אחד. כאיש אחד בלב אחד. אם נחשוב כך כל הזמן, נצליח. ואם אנחנו נצליח במיוחד בישראל, מכאן והלאה זה יתפשט לכל העולם, אנחנו מאוד מאוד משפיעים על כולם דווקא מכאן, וזה מאוד חשוב.

ולכן צריך לבנות אתרים נכונים של ערבות בכל מיני שפות, לתת הוראות נכונות לכל הקבוצות שלנו שנמצאות בחו"ל בכל מיני פעולות הפצה, ואותו הדבר לעשות גם כאן בישראל, לכל הקבוצות שלנו, כדי לקרב אותן. יש אנשים שעדיין לא מבינים שנכנסנו לקבלה מעשית ושהיא נקראת "ערבות". פונים ואומרים לי "למה אתה מסתתר אחרי הערבות, הרי אתה עוסק בקבלה"?

תקראו מה כותב בעל הסולם, על מה זה "מתן תורה" ומה זו "ערבות"? זה היישום של חכמת הקבלה. "תורה" היא "קבלה". אין תורה ללא קבלה. אחרת זה סתם סֶפֶר ריק. תורה היא האור המחזיר למוטב, שבא רק על ידי הקבלה. ומתי בא האור המחזיר למוטב? דווקא עכשיו כשאנחנו צריכים אותו, כשהעולם מגלה את החיסרון בערבות.

לכן חכמת הקבלה יוצאת, אבל במה היא יוצאת? בזה שהיא קוראת לערבות, ולכן כך הוא שם התנועה. ואין לנו מה להסתיר, רק שהמגמה היא ערבות. והקבלה היא רק ל-1%. אתה רוצה ללמוד את חכמת הקבלה? בוא פנימה. אתה לא רוצה ללמוד, אין לך לזה נטייה, אין לך כלום? בסדר. אבל ערבות, אתה חייב. אתה לא רוצה? החיים יכריחו אותך.

לכן הגישה שלנו היא כזאת, שאנחנו יוצאים ל-99%, אנחנו לא מסתירים את חכמת הקבלה, אנחנו רק מגלים להם מה הם צריכים, "ערבות". כמו שבעל הסולם כותב בפנייתו לעם, במאמר "הערבות". אבל לעצמנו אנחנו קבלה לעם.

אני לא מסתיר. רק אם אני מפיץ ערבות, אז אני יוצא איתה, ואם אני מפיץ קבלה לעם למי שמעוניין, אז אני יוצא עם הקבלה. ולכן יש לנו אותם החוגים שאנחנו מלמדים בהם את חכמת הקבלה ועכשיו נפתחים שוב קמפוסים חדשים, וכלפי העָם אנחנו נמצאים בערבות.

מה יש כאן להסתיר? אני לא מסתיר. יש כאלה שלא מבינים איך לחלק את הדברים. לי זה ברור. לכן אני לא מבין את מי שאומר שאנחנו בהסתרה. אנחנו לא בהסתרה מאף אחד. והעם יכיר בזה, והתקשורת יודעת את זה. כשיצאנו עם הכרוזים של הערבות מיד היא עשתה אחד ועוד אחד והגיעה אלינו, זה לא ברור? אין כאן שום הסתרה. אלא חכמת הקבלה בביצוע שלה בפועל, היא ב"ואהבת לרעך כמוך", בלהיות "כאיש אחד בלב אחד" וכולי, היא נקראת "ערבות". זה שם המערכת, שם הקשר הנכון בינינו.

תלמיד: בהקשר של זה, וגם דיברנו על הנושא של החינוך, אז בעל הסולם כותב במאמר "האומה", במילים פשוטות הוא אומר: "שצריכים לסדר לעצמנו חינוך מיוחד, בדרך תעמולה רחבה, להכניס בכל אחד מאתנו רגשי אהבה לאומית, הן בנוגע מפרט לפרט, והן מהפרטים אל הכלל, ולחזור ולגלות את האהבה הלאומית שהיתה, נטועה בקרבנו מאז היותנו על אדמתנו בתור אומה בין האומות.

ועבודה זו קודמת לכל אחרת, כי מלבד שהיא היסוד, - היא נותנת גם את שיעור הקומה והצלחה לכל מיני פעולות, שאנו רוצים לעשות בשדה זו."

(סוף השיעור)