שיעור צהריים 22.06.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
לעשות הכנה לתפילה – קטעים נבחרים מן המקורות
אנחנו לומדים כבר הרבה זמן עד כמה חשובה לנו התפילה, הפנייה לבורא שיעזור לנו, שיכוון אותנו, יקדם אותנו, ואנחנו באמת תולים בזה את כל התקווה שלנו לעתיד הטוב, מתי נוכל לגלות את הבורא, להתקרב אליו, להידבק בו. ולכן כשאנחנו לומדים על זה, אז כל פעם כשלומדים על תפילה, זה מעורר אותנו עוד ועוד לפנות לבורא, להתקרב, לבקש וכך אנחנו נתקדם. אין לנו דרך אחרת, רק לבקש מהבורא שיעזור לנו, שיקרב אותנו, שימשוך אותנו ויסביר לנו מהן הדרכים שבהן אנחנו יכולים להיות יותר קרובים אליו.
קריין: מסמך "לעשות הכנה לתפילה", קטע מספר 5.
"מי שמאמין שהקב"ה הוא רחום וחנון, ויש לו רצון להטיב לבריות, אז יש מקום לתפילה. לכן מוכרחים מקודם לסדר שבחו של הקב"ה. זאת אומרת, שהאדם בעצמו צריך לסדר שבחו של מקום. אין הכוונה שהקב"ה יראה, שהאדם משבח אותו. כי אין הקב"ה נצרך לבריות. אלא שהאדם בעצמו הוא יראה את שבחו של הקב"ה. ואח"כ הוא יכול לבקש ממנו, שיעזור גם לו, כיון שמדרכו להטיב לנבראיו."
(הרב"ש. מאמר 13 "מעוז צור ישועתי" 1985)
שאלה: הוא כותב פה "כי אין הקב"ה נצרך לבריות". זה כואב לשמוע, אתה יכול להסביר?
זה שהוא כותב שהקב"ה אינו נצרך לבריות, זה מפני שהוא תמיד ראשון, הוא תמיד מעורר את האדם, ומה שאדם מרגיש או חושב זה הכול בא לו מהבורא כי "אין עוד מלבדו", הבורא הוא המקור היחיד לכל מה שקורה לנו. ולכן כל מה שאנחנו מקבלים ממנו ואין לנו כל כך צורך אם כבר לפנות לבורא ולבקש ממנו מפני שקורה ההיפך, הבורא הוא הראשון, הוא המעורר אותנו והוא בצורה כזאת פונה אלינו. הוא תמיד ראשון.
תלמידה: אז הוא כן צריך אותנו?
הוא צריך אותנו, זה כמו שההורים רוצים את הילדים שלהם, שבאהבתו אלינו, הוא כמו שכתוב, "נמכרתי איתה"1, זאת אומרת שהוא כביכול מוכר את עצמו עם התורה ועם הכול כלפינו, והוא דואג לנו, אבל דואג בצורה כזאת לא שהוא צריך אותנו אישית אלא שאנחנו צריכים אותו. כמו הורים וילדים. תראו איך זה מסודר.
שאלה: בזה שאנחנו משבחים ומהללים את הבורא האם זה נותן את הביטחון שהוא יכול לענות על כל תפילותינו?
כן.
שאלה: בסוף הקטע כתוב "ואחר כך הוא יכול לבקש ממנו שיעזור גם לו, כיון שמדרכו להטיב לנבראיו." לא מזמן אמרנו שצריך לבקש עבור הכלל, אבל כאן כתוב שצריך שיבקש עבור עצמו. איזו עזרה צריך לבקש?
האדם יכול לבקש מהבורא כל מה שחסר לו כדי באמת להגיע לדרגת השפעה, שתהיה לו אפשרות להתקרב לנבראים ולעזור להם ולהתחבר איתם וכך הוא יראה את מצב ההתקדמות שלו. כן, זה מותר.
שאלה: מה המשמעות של לראות את השבח?
שהבורא גדול ועוסק רק בהשפעה, ואין לו שום צורך שיעזרו לו, ולא דואג לעצמו, ולכן האדם הפונה אליו ומתחיל להרגיש את הבורא, משבח אותו על זה שהבורא עובד רק בהשפעה.
שאלה: יש לנו חברות שמדברות כמה שפות, האם בכנס אנחנו יכולות להתערבב עם עוד חברות ועוד עשיריות או להישאר בעשירייה שלנו?
תעשו מה שנוח לכן כדי שתוכלו להשפיע לחברות והחברות יוכלו להשפיע לכן. זה מאוד חשוב שיהיה קשר ככל האפשר הדוק, מהיר וקרוב.
שאלה: אנחנו מאמינות שהבורא הוא רחום וחנון, איך אנחנו יכולות לראות את זה כדי להגיע לתפילה אמיתית, מה זה אומר לראות?
אם אתן תגיעו לכזה מצב שאתן תשפיעו לבורא, אז אתן תתחילו לראות אותו, להרגיש אותו. במידת ההשפעה שלכן לבורא, אתן תתחילו להרגיש אותו. ככה שתנסו ככל האפשר להתחבר, להתקשר מהר עם החברות ולפנות לבורא מתוך רצון לרומם אותו בעיניכן, להגדיל אותו.
שאלה: מהקטע יוצא שהאדם צריך להתפלל לא עבור הבורא אלא עבור עצמו, שכל הזמן להזכיר לעצמו על גדלות הבורא או שלא הבנתי משהו?
כן.
שאלה: "אין עוד מלבדו" והוא עוזר רק אחרי שאנחנו משקיעים את היגיעה שלנו בלהגדיל, בלשבח ולהלל אותו, זזה נראה כשני דברים סותרים. למה הוא מחכה שאנחנו ניתן את היגיעה שלנו בלשבח אותו? מהי המציאות האמיתית כאן?
המציאות האמיתית שהבורא נמצא למעלה מכולם ומהכול, וככל שאדם יכול להכיר בזה ולהתקרב לזה, הוא יותר קרוב לאמת, ויותר קרוב לבורא, ויותר קרוב להשגה. לכן אין לנו מה לעשות, אלא רק בצורה כזאת להתקרב לבורא.
שאלה: הבורא עושה הכול, אז אם הוא לא רוצה, אני לא יכול לעשות שום דבר.
נכון.
תלמיד: אז איך אני יכול לראות את המצב הזה?
רק בתנאי שאתה תבקש ממנו לראות את האמת. זה מה שצריך להיות.
שאלה: יש יראה גדולה בפני הכנס המתקרב, ואנחנו יודעים ממך שהעבודה הכי חשובה היא בהכנה, שעכשיו צריך לעסוק בביטול בפני החברים בשביל ליצור כלי שהבורא יוכל להתגלות בכנס?
כן, כרגע זה העיקר. אני מקווה שאנחנו נצליח בזה והכול יסתדר.
תלמיד: אנחנו סומכים עליך רב, בטוחים שהכול יסתדר, יצליח.
שאלה: במה עלינו להתמקד בהכנה לכנס? האם זאת התפילה, האם זו הודיה לבורא, האם זה חיבור? מה הדבר החשוב ביותר עבורנו להתרכז בו היום, עכשיו ולקראת הכנס?
גם להתקרב, גם להתחבר ולהיות כולנו "כאיש אחד בלב אחד", זה מה שאנחנו צריכים להשתדל לעשות.
שאלה: שאלה על פי הקטע, מה ההבדל בין לשבח את הבורא לבין לראות את השבח שלו, את הגדלות שלו? אחר כך הרב"ש מדבר על בקשה, על תפילה, ונראה שיש איזה הבדל בזה.
כרגע זה לא חשוב לנו, העיקר בשבילנו זה לגלות את הבורא, פשוט לגלות אותו. תשתמשו בכל מילה, לא חשוב, העיקר שהוא יתקרב אליכם.
שאלה: אמרת שבאותה מידה שנשפיע לבורא נוכל לגלות אותו ולהתקרב אליו. מה זה אומר שהמקובל משפיע לבורא?
הוא עושה הכול כדי לרומם את הבורא.
תלמיד: בהנחה שאנחנו מחוברים בינינו ורוצים להתקרב לבורא, מה זה אומר שאנחנו מרוממים את הבורא בעינינו?
זה אומר שאתם מנסים להכיר בגדלותו שהוא הכוח האחד, היחיד, המיוחד והגדול ביותר שקיים בטבע.
תלמיד: זו הרגשה של אהבה לבורא, האם זו מחשבה רק עליו?
כן, זו מחשבה שהוא כולל בתוכו את הכול, כלומר שאין עוד מלבדו.
תלמיד: האם זה איזה מצב שהמקובל נמצא בו?
זה המצב שהוא נמצא בו, וזה המצב שאתם צריכים להשיג.
תלמיד: איך בחיבור שלנו, בשיעור או בסדנה, מגיעים למחשבה אחת של הבורא, לכך שלא מרגישים שום דבר אלא רק את המחשבה שלו?
צריך שהבורא ימלא לחלוטין את הכול. אם אין עוד מלבדו משמע שכל מה שאתה מרגיש, היום, עכשיו, זה רק את הבורא, רק שאתה לא נמצא בהכרה הזאת, ואתה צריך להכיר בכך.
תלמיד: מה זאת ההכרה הזאת, איך אני מגיע אליו מעֵבר לכל הרגשות?
עליך לגלות שכל מה שאתה מרגיש זה רק את הבורא.
שאלה: אמרת שהבורא הוא המקור היחיד לכל מה שקורה לנו, ואני לחלוטין מסכים עם זה. אבל איך אני יודע מה לעשות במצב מסוים, למשל כשהכול משתבש בבית הספר של הילד שלי או אצלי בעבודה, מה אני יכול לעשות כדי להוציא את עצמי מהמצב הזה ולחזור למסלול הרגיל?
אתה צריך לדעת שכל העבודה שלך בסופו של דבר היא להביא את כל העולם, את כל האנושות למצב שהם יגלו את הבורא כטוב ומיטיב לכולם, ככוח היחיד בעולם.
שאלה: זה נראה ששולחים לנו כל מיני מצבים מורכבים, אבל אני מבינה ומרגישה את גדלות הבורא. אני באמת מודה לו על כל מה שהוא נותן לי, ופונה אליו בתפילה מתוך הלב והכול נפלא ומצליח כמו שצריך. אבל לפעמים אני לא מסוגלת לראות את גדלות הבורא ולא יכולה להודות לו. והייתי רוצה לדעת במה זה תלוי, ואיך נוכל להגיע למצב שנראה את גדלות הבורא בכל רגע?
לראות משמע להרגיש. להרגיש אנחנו יכולים רק במידת השתוות הצורה שלנו עימו. זה מה שאנחנו לומדים, איזה תכונות אנחנו צריכים, כשהתכונה העיקרית היא אהבת הזולת. כלומר בראש ובראשונה אהבה לכל החברים, ואחר כך להמשיך וללמוד איך להרחיב את ההרגשה שלנו אל הבורא. אבל בכל זאת הכול דרך "ואהבת לרעך כמוך", לכן תתחילו להתאמן דווקא על זה ובמיוחד עכשיו לפני הכנס, יש לנו זמן להתכוונן לזה.
שאלה: בתהליך הפנייה לבורא התפילה לפעמים מאבדת טעמים, צבעים, הופכת למשהו מחושב. מה לעשות כדי שזה לא יקרה?
חסרה לך הרגשת הבורא, מובן שאתה במצב כזה. לכן תבקש מה שחסר לך ברגע הנתון, תבקש לרצות להרגיש אותו קרוב ככל האפשר. תנסה.
שאלה: האם עלייה ברמת המודעות בכנס קורית באופן פרטי, או שהיא קורית בבת אחת לכולם?
בכנס היא קורית גם באופן פרטי, אבל היא תלויה בכמה אנחנו בכל זאת מתחברים מעל זה בינינו.
שאלה: האם מספיקה תפילה עבור הכלל, או שצריך בידיים וברגליים לעשות עולם טוב לכלל?
לא, לנו מספיק להתפלל, לרצות, לבקש. ואם יצטרכו מאיתנו פעולות גשמיות אז נצטרך גם את זה לעשות, אבל בעצם מספיקות רק תפילות.
שאלה: למה שבח לבורא יוצר מקום לתפילה שלנו?
אנחנו תמיד יכולים לשבח ולהלל את הבורא, זה לא אסור, תמיד יש מקום לזה.
תלמידה: האם כך אנחנו מביעים איזה קשר אתו?
אנחנו יוצאים לקשר אתו, עדיין אין קשר אבל יוצאים לקשר.
שאלה: אמרת שאנחנו לא יכולים לפנות לבורא בבקשה אם אין חיסרון. האם לא ניתן לפנות לבורא מפני שאין מספיק חיסרון או מפני שלאדם אין אמונה שלמה בבורא?
אנחנו צריכים תמיד לפנות, אנחנו לא יכולים למדוד בדיוק מה חסר לנו כדי שתהיה לנו תפילה שלמה, ולכן אנחנו תמיד צריכים לפנות, תמיד צריכים לבקש, ותמיד צריכים להודות ולשבח. ואם כך נתייחס לבורא, נוכל להרגיש ממנו תגובה מהר מאוד.
שאלה: האם נכון להבין שכל אדם צריך לעשות סיכום עם הבורא האם הוא ישרת אותו למען הזולת וכדי להגדיל את השבח שלו?
בעיקרון נגיע לזה, בינתיים זה עדיין מבולבל מידי בשבילינו.
תלמידה: האם נכון שאנחנו עושות פעולות חיצוניות כדי לתקן תכונות פנימיות שלנו?
בוודאי.
תלמידה: וכשאנחנו מתבטלות בפני אחרות, אנחנו מתקנות את התכונות הפנימיות שלנו?
כמובן.
תלמידה: וככל שאנו יותר מתבטלות כך יש יותר הזדמנויות?
כן.
שאלה:, יש לי ילדים בגיל ההתבגרות, וכשאני מספרת להם על חוכמת הקבלה, הם מבינים את זה בצורה מאוד נכונה. יש לי הרגשה שבהכנה לתפילה, הכלי הגברי והנשי צריכים להתחבר דווקא למען דור העתיד בכדי שנעשה כל מה שביכולתנו כדי לגלות לו את חוכמת הקבלה.
נגיע לזה, אנחנו כבר מגיעים לזה.
שאלה: אמרת שהדבר החשוב ביותר הוא שהבורא יתקרב. איך אני מרגיש שהבורא מתקרב אלי?
אתה צריך להרגיש את זה בחושים שלך, ממש בחוש, שיש לך מרחק קצר יותר מהבורא, שאתה מבין אותו יותר, שהוא מבין אותך, שאתם נמצאים במרחק קצר זה מזה.
תלמיד: מה שאמרת זה דבר אישי, פרטי, כל אחד יכול לעשות זאת לבד.
כן.
תלמיד: איך זה מורגש בעשירייה כשאנחנו יחד?
את זה אנחנו עוד לא לומדים. בכנס נתחיל להתחבר בינינו, ואחרי הכנס נתחיל כבר לעסוק בחיבור בינינו, בין כולם.
תלמיד: האם זה נכון שמרגישים את הניצוץ הזה בצורה הכי טובה כשכולנו יחד בתפילה?
כן.
שאלה: לפעמים קשה להיות רחומים, אני יודעת שהמטרה להיות רחומה לאחרים, אבל לפעמים מרגישים שזה קשה. האם אפשר להתפלל לבורא שיעזור לך להיות רחום יותר, כשאתה בעצמך לא מרגיש את זה כלפי אדם או אנשים?
כמו שאת מרגישה כך את צריכה לפנות לבורא, והוא מחכה.
תלמידה: אתמול הרגשתי תחושה של הודיה, כי בייאוש שלי כשרציתי כבר להיות רחומה משהו אחר קרה. הבנתי את הפער ביני לבין הבורא, שהבורא באמת אוהב אותנו, והכאב שאנחנו מרגישים הוא למעשה הכאב שלו, שהוא רוצה להראות לנו אהבה. באותה נקודה, האם ההודיה היא בעצם התפילה היחידה שאדם יכול להתפלל?
בעיקר כן. אבל בכל זאת יש עוד תפילות.
שאלה: ראינו בבוקר שאפילו כוח להתפלל הבורא נותן. מה לעשות אם מגיעים למצב שצריכים להתפלל אבל הוא לא נותן לנו את הכוח להתפלל?
תבקשו ממנו שייתן לכם כוח להתפלל. תפני אליו ותדברי אליו כמו שאת מדברת אפילו לחברה, תבקשי שיהיה לך כוח, סיבה, דחף, משיכה לפנות אליו, להתפלל אליו, לבקש ממנו.
תלמידה: עצם זה שאנחנו מדברות על זה בינינו, האם זה גם סוג של בקשה?
נכון. הבורא שומע את הכול ומקבל את הכול. בסך הכול כן.
תלמידה: האם אפשר להכין את הכלי הזה של התפילה יחד עם ההכנה לכנס עם כל הכלי העולמי?
כן.
שאלה: איך להכין את התפילה בצורה נכונה שהיא תהיה שלמה?
זה לא בהכרח. כשתדברי עם החברות שלך, אז תוכלו לפרוט את הבקשה שלכן לכמה נקודות וכל פעם לבקש על משהו אחר. אבל בעקרון זה לא משנה, הבורא מרגיש בלי מילים, הוא בעקרון מרגיש את הכמיהה, ההשתוקקות הפנימית שלכן אליו, לכן לא לדאוג. העיקר שיהיה לכן לב פתוח אליו ככל האפשר, ואז הכול יצליח.
שאלה: מה הקשר בין הכנת הלב לתפילה לבורא לבין ההתגברות על המחסומים בינינו?
זה נעשה בדרך. כאשר אתן מכינות את עצמכן לבקשה לבורא, לתפילה לבורא, להתקרבות עם הבורא, אז הכרחי עבורכן למצוא את הקשר ביניכן, וכאן כבר מופיעה כל הבעיה הזאת. אם תמצאו את הקשר ביניכן, אז הכול יהיה טוב.
שאלה: מה צריך להיות יותר חשוב עבורי השכינה או הבורא עצמו?
זה לא משנה. בניסיונות שלכם להכיר אותו, כך אתם מפצלים את זה, אבל בעקרון על זה נאמר "הוא ושמו אחד". כלומר אי אפשר לנתק אותו מהפעולות שלו, מההתהוות שלו, אבל זה יגיע, עוד קצת.
תלמיד: העניין הוא שבתפיסה שלי הבורא בכלל לא חשוב, אם להגיד את האמת, אלא חשוב כמה הוא עוזר לבריאה, אם הוא מתקרב, אז אני שמח, ואם לא, אז אני עצוב.
אני מבין אותך. אתה מרגיש יותר שהמקום שלך הוא להיות בין כל הבריאה, בין כל הנבראים, לבין הבורא. הכול עוד יגיע.
שאלה: אמרת קודם שהעיקר הוא להיות עם לב פתוח כלפי הבורא, מה זה להיות עם לב פתוח כלפיו?
אני עדיין לא יכול לדבר על זה עכשיו, אבל תעשי חשבון שכל מה שיש לך בראש ובלב הכול לגמרי לגמרי גלוי לבורא. ואם זה כך, אז מה יש לך לפנות אליו.
תלמידה: זו השאלה.
יופי. תחשבי.
שאלה: יש פרדיגמה שאומרת שהשבח קשור לדת. איך להפטר מהבושה לומר הלל והודיה לבורא לפני הבקשה, ולראות את החשיבות שיש בהקדמה הזאת?
תמשיכי, ולאט לאט תראי שהיחס שלך לבורא מתחיל להסתדר. לא תהיה לך בושה, לא תהיה לך חוסר הבנה, וחוסר סבלנות, הכול יסתדר. רק להמשיך, ולהמשיך.
שאלה: אם אני מודה לבורא עבור מישהו אחר, לדוגמה אני מודה על הרב, על החברות, על העשירייה, ומבקשת עבורם קשר עם הבורא. האם זה פועל בצורה חיובית גם אם הם לא שומעים את ההודיה שלי, או שזה פועל רק עלי?
זה פועל על כולם.
תלמידה: כלומר אם אני רוצה לתת למישהו כוח חיובי, אני יכולה פשוט להודות עליו?
דרך הבורא.
תלמידה: לבורא על האדם, או על העשירייה?
תודי, אני מאוד מרגיש את זה.
שאלה: יש הרגשה שהרבה יותר קל לפנות לבורא בלי מילים, וזה פותח את הערוץ הזה.
נכון.
תלמיד: אז בשביל מה מחייבים אותנו בכל מקרה לעטוף את התפילה במילים?
כדי שתחשוב יותר מדויק מה יש לך כלפי הבורא.
תלמיד: אפשר להגיד שהמילים עוזרות לנו לחבר את הלב עם המוח?
כן.
שאלה: מאחר והבורא הוא תכונת ההשפעה, אם נוכל לקבל ממנו, ונתפלל לזה, זו כבר תהיה השפעה? הרי אנחנו נותנים לו תענוג בזה שאנחנו מקבלים ממנו.
כן.
שאלה: כעשירייה כל יום בסוף שיעור הבוקר אנחנו בונים תפילה. איך אנחנו יכולים להעביר את התפילה הזאת לבורא, איך נעשה שהוא ישמע אותנו?
איך? אם נעביר את התפילה דרך הלב, הבורא ישמע.
שאלה: לגבי איך להרגיש שהבורא מתקרב. האם להרגיש אותו זה להרגיש את ההנאה שלו, את התענוג ממנו?
כן. בדרך כלל אנחנו מרגישים אותו בתוך ההודיה שלנו, בתוך היחס הטוב שלו אלינו.
תלמידה: ממש מרגישים אותו נהנה, את התענוג שבו?
תנסי, תרגישי, ואחר כך תספרי לנו.
תלמידה: שאלו האם מספיקה תפילה על הכלל, או שצריך לעשות משהו לטובת הכלל גם בידיים וברגליים, וענית שמספיק להתפלל, לרצות, ולבקש.
כן.
תלמידה: בדרך כלל כשאנו מתפללים עבור הכלל, זה קורה אחרי שקורה משהו בארץ או בעולם, או אסונות טבע, מלחמות וכו'. למה אנחנו לא מתמקדים יותר בלבקש על התיקונים בינינו, אם כל מה שבחוץ זה מה שקורה בתוך העשירייה. אם המלחמה בחוץ זו המלחמה בינינו, השיטפונות בחוץ זה שיטפונות בינינו. למה להתמקד בתפילות החוצה, אם התיקון הוא בינינו?
אנחנו צריכים לבקש על כל המציאות, עבור כל הנבראים. וכלפינו אנחנו כביכול צריכים להיות בטוחים שהבורא יסדר לנו את הכול. שאם אנחנו דואגים לכל האנושות, הבורא ידאג גם לנו.
תלמידה: אבל אם האנושות נמצאת במצב לא טוב, זה בגלל שהמצב בעשיריות לא טוב.
בגלל שאנחנו לא מתפללים.
תלמידה: עבור מה?
שאנחנו לא מתפללים עבור האנושות.
תלמידה: זאת אומרת לא עבור התיקון שבנו, שאנחנו נהיה מסודרים, ואז הם גם יהיו מסודרים?
לא, לא עלינו. אלא אנחנו מתפללים אל הבורא עבור האנושות.
תלמידה: שיהיה להם כל טוב, אבל התיקונים זה עלינו?
כן.
שאלה: לאיזה פעולות של הבורא אנחנו מסכימות. ונגד איזה פעולות, אנחנו מתגברות ומבקשות לשנות?
כל מה שמכוון להתקרבות בין הבריות, וכל היתר לא חשוב לנו. הכול מתוקן רק על ידי החיבור בין הבריות.
תלמידה: זה ברור מאוד בעבודה משותפת בעשירייה, ובתפילה עבור העולם. אבל זה מאוד לא ברור בתפילה פנימית, בדברים כשהאדם לבד. אני מבינה את זה כשמדובר בעבודה בין החברים, כשזה לכיוון החיבור, בתפילה עבור הכלל. אבל כשיש מצב אישי, וזה קורה כל יום, הרי הבורא כל יום מפעיל אותנו. על איזה פעולות שלו עלי אישית, אני מסכימה איתו ,ומצדיקה אותו?
על הכול. ודאי שעל הכול. איך יכול להיות? את עושה בירור על הבורא, בזה הוא טוב, ובזה הוא לא טוב? חס ושלום.
קריין: קטע מספר 6.
"לעולם יסדר אדם שבחו של אדונו, ואח"כ יתפלל תפילתו. מי שליבו טרוד ורוצה להתפלל תפילתו, או שהוא בצרה, ואינו יכול לסדר שבחו של אדונו, מה הוא?
אע"פ שאינו יכול לכוון את הלב והרצון, למה יגרע סדר שבחו של ריבונו? אלא יסדר שבחו של ריבונו, אע"פ שאינו יכול לכוון, ואח"כ יתפלל תפילתו."
("זוהר לעם". ויחי. מאמר "דן ידין עמו", סעיפים 714-713)
זאת אומרת, לעשות את זה ממש בכוח.
שאלה: כשאנחנו מתפללים עבור האנושות, בדרך כלל זה מפני שאנחנו רואים אותם סובלים. אבל זאת היא התפיסה המקולקלת שלי. אז איך להתפלל בצורה נכונה עבור הזולת?
כדי להתפלל בצורה נכונה עבור הזולת, האדם צריך להשתדל לצאת מעצמו, ולהרגיש את הזולת. ובאותה הרגשה שהוא מרגיש את הזולת, לפנות לבורא, ולבקש ממנו שירחם על הזולת.
שאלה: בכל זאת, איך נכון לשבח את הבורא. מה זה אומר לשבח אותו?
תדבר עם החברים, תחברו יחד פנייה לבורא, שאתם רוצים לשבח אותו. בבקשה, בואו נראה אם יש לכם מילים.
תלמיד: מה צריכה להיות התוצאה, השבח צריך להיות ברגש?
כן.
שאלה: מה המטרה של הבורא כשהוא דוחה אותך? לא מזמן אמרנו שאנו צריכות להיות קרובות כמו אחיות, כך אני מרגישה את החברות שלי בעשירייה, הן מאוד שונות, אבל הן באמת אוהבות אחת את השנייה כמו אחיות. ובו זמנית אני מרגישה באיזו גלות אני נמצאת מהן, כאילו הן יחד בדירה אחת, ואני במקום אחר, רחוקה מהן בהרגשה. כל בוקר אני מוצאת עצמי יותר ויותר רחוקה. מה חסר בעבודה הפנימית שלי ביחס לחברות, ומה הבורא רוצה להראות לי?
שתתקרבי אליהן יותר, אלא מה.
תלמידה: נראה לי שככל שאני מנסה יותר, כך אני מגלה את עצמי יותר רחוקה.
גם זה נכון, את רואה על מה עוד עליך להתגבר. טוב מאוד.
שאלה: שמעתי אותך אומר עכשיו, שאם אין ברירה אז אפילו בכוח האדם יכול לשבח את הבורא. לכפות על עצמו את זה.
כן.
תלמיד: מה זאת אומרת?
שיחפש בכוח על מה להודות לבורא.
תלמיד: ואם הוא מרגיש צער על זה שהוא לא יכול לשבח ולהודות לבורא?
זה לא מספיק.
שאלה: יש הרגשה שיש איזה פוטנציאל, ככל שאנחנו יכולים להעריך שהבורא נותן לנו מחשבות על קשר איתו ובינינו, על זה שאפשר בכלל להתחבר לשיעור. איזו דוגמה אנחנו יכולים לתת אחד לשני, כדי להעריך את זה יותר?
בדיוק על זה תדברו ביניכם.
שאלה: אנשים במדינה שלי קוסטה ריקה, התעוררו לארגן כנס המראה. מצד אחד אני בהודיה, מצד שני אני מאוד מקנא, וגם מתעוררת בי יראה. האמת שאני לא מבין את הרגשות שלי. למה אני צריך לבקש עבור כל הקבוצה, שהקבוצה תשיג את התפילה הנכונה?
אתה במיוחד צריך לעבוד על זה. יש לך התנגדות להתחבר עם כולם, ואתה צריך לעבור, לקפוץ מעל ההתנגדות הזאת, אחרת שום דבר לא יעזור לך.
תלמיד: האם אתה יכול לעזור לנו לבקש עבור הצלחתנו, שנוכל לעשות נחת רוח לבורא?
רק אתם, וביחד.
שאלה: האם התוצאה של התפילה תלויה יותר בעומק, ובאמיתות השבח לבורא, או בעומק של החיסרון?
זה אותו הדבר.
שאלה: הרבה פעמים קשה לנו לבטא את הכאב שאנו מרגישים כשאנחנו מתפללים לבורא. אבל הבורא יכול להבין את השפה הזאת. האם שפת הרגש זו שפת האהבה?
כן.
שאלה: כשאני מתכוננת לתפילה יש לי המון צמצומים, המוח מתחבר, וגם השכל מתחבר. מה לעשות, או פשוט לפנות לבורא בתפילה שיוצאת ישר מהלב?
גם ככה וגם ככה, ותשווי את זה עם זה.
שאלה: למה האגו שלנו כל כך מפחד לפתוח את הלב לזולת, ולהרגיש את הכאב של הזולת?
צריך לפתוח את עצמך בצורה קרובה, לגלות את עצמך, ולא לפחד מזה כלפי עצמך, וזה מאוד לא פשוט. זאת העבודה העיקרית שלנו, להיות כנים עם עצמנו ממש עד הסוף. ועד הסוף, משמע שצריך לחפור, ולחפור בור עמוק.
תלמידה: האגו מפחד מזה, הכאב הזה ממש משתק את האגו. אתה לא חושב בכלל על עצמך, ואז אתה מלא בהשפעה. ואתה יכול להיות בתפילה עבור הזולת כמו על עצמך. אתה מרגיש את עצמך?
לא. להיות בתפילה עבור הזולת, זה לא אותו דבר כמו להיות בתפילה על עצמך. להיות בתפילה על הזולת, זה כשאתה בורח מלבקש על עצמך. תחשבי על זה. לבקש עבור הזולת זה אמצעי טוב מאוד להתחבא מאחוריו.
תלמידה: אבל אנחנו צריכים לבקש עבור הזולת.
הכוונה היא, אחרי שכבר גילית אם את מבקשת עבור עצמך או לא על עצמך, ורק בצורה כזאת את עולה למעלה.
שאלה: איפה נקודת התמיכה בעשירייה, איפה אפשר לצאת מעצמי?
בקשר בין החברות, במרכז החיבור שלכן.
תלמידה: בעבר מאוד עזר שהיינו כותבות יומן, את ממש כותבת את כל מה שאת מודה עליו, משבחת את הבורא. והיום השיטות האלו הפסיקו לעבוד, ועוד הרבה דברים הפסיקו לעבוד. האם צריך לחפש שיטות אחרות, תחבולות אחרות?
זה בגלל שהפכתם להיות יותר נוקשים, הכול אצלכם כבר פועל מתוך הרגל. אתם צריכים לעבוד ולרכך את הלבבות.
(סוף השיעור)
אמר הקב"ה לישראל: מכרתי לכם תורתי, כביכול נמכרתי עמה, שנאמר: ויקחו לי תרומה. (מדרש רבה)↩