שיעור בוקר 15.08.2018 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 444, "הקדמה לספר הזוהר",

אותיות מ"ג – מ"ד

בפרק הקודם בעל הסולם התחיל להסביר לנו את מבנה העולם, דומם צומח חי מדבר, ואחר כך אדם ואורות. התחיל לעשות סדר, קלסיפיקציה של חלקי הבריאה ועכשיו הוא ממשיך.

אות מ"ג

"והנה האדם, בעת שנולד, יש לו תכף, בחינת נפש דקדושה. ולא נפש ממש, אלא בחינת אחורים של הנפש, שפירושו, בחינה אחרונה שלה, המכונה, מפאת קטנותה, בשם "נקודה".

והיא מלובשת בלב האדם, כלומר, בבחינת רצון לקבל שבו, המתגלה בעיקרו, בלבו של אדם.

ודע הכלל הזה, שכל, הנוהג בכלל המציאות כולו, נוהג בכל עולם, ואפילו בכל חלק קטן, שאך אפשר להפרט, שיש באותו עולם. באופן, כמו שיש ה' עולמות בכלל המציאות, שהם ה' ספירות כח"ב תו"מ, כנ"ל, כן יש ה' ספירות כח"ב תו"מ בכל עולם ועולם. וכן יש ה' ספירות, בכל חלק קטן, שבאותו עולם.

והנה אמרנו, שעוה"ז נחלק על דצח"מ. והם, כנגד ד' הספירות חו"ב תו"מ כי:

א. דומם - נגד מלכות,

ב. וצומח - נגד תפארת,

ג. וחי - נגד בינה,

ד. ומדבר - נגד חכמה,

ה. והשורש של כולם - הוא נגד כתר.

אמנם, כאמור, שאפילו פרט אחד, מכל מין ומין שבדצח"מ, יש בו ג"כ ד' בחינות דצח"מ. באופן, שגם בפרט אחד, שבמין המדבר, דהיינו אפילו באדם אחד, יש בו ג"כ דצח"מ, שהם ד' חלקי הרצון לקבל שבו, שבהם מלובשת הנקודה מן הנפש דקדושה."

הוא נותן לנו פשוט סדר של התלבשות חלקי הבריאה זה בזה.

שאלה: הנקודה הזאת שהוא קורא לה בחינת אחוריים של נפש דקדושה, זו הנקודה שבלב?

נגיד.

תלמיד: וזה קורה מעת שנולד בעולם הרוחני?

נגיד.

שאלה: אז מה יש לפני כן?

בהמה. אין כלום.

תלמיד: מי שמגיע ללמוד חכמת הקבלה, מתעוררת בו הנקודה שבלב או שהוא פשוט עוד בהמה שלפני שהתעוררה בו הנקודה שבלב?

אם הוא בא ללמוד חכמת הקבלה ולא סתם סקרנות, פילוסופיות וכל מיני דברים, כי יש הרבה כאלו שבאים לחפש סגולות וכן הלאה, אם הוא בא ללמוד חכמת הקבלה, סימן שהנקודה שבלב שלו מתעוררת ומביאתו למקום ששם היא יכולה לקבל מילוי.

תלמיד: זה עוד לפני שהוא נולד?

מה זה נולד?

תלמיד: כתוב, "והנה האדם, בעת שנולד, יש לו תכף, בחינת נפש דקדושה." וכולי.

אז הנקודה שבלב מתי היא מתחילה לגדול?

זה נקרא שאדם נולד, "ונולד אדם". לא בהמה, אלא אדם. זאת הפנימיות שבו, לא החלבון.

שאלה: הוא אומר "כמו שיש ה' עולמות בכלל המציאות, שהם ה' ספירות כח"ב תו"מ, כנ"ל, כן יש.." מה זאת אומרת, שיש ה' עולמות בכלל המציאות? ומה זה מציאות בכלל?

מציאות זה כל מה שנמצא תחת הבורא, תחת הכוח העליון. שהוא ייצב את זה כמקום ובו המציאות שממלאה את המקום ובו אדם שנמצא בתוך המציאות, כי הוא רוצה מהאדם הזה תפקיד מיוחד.

תלמיד: הוא אומר "שבמין המדבר, דהיינו אפילו באדם אחד, יש בו ג"כ דצח"מ, שהם ד' חלקי הרצון לקבל שבו, שבהם מלובשת הנקודה מן הנפש דקדושה." מה זה אומר?

מפני שכל הבריאה נבנית בצורה אינטגראלית. מערכת אינטגראלית זה שבכל חלק יש לך את כל החלקים, כל הדוגמאות, כל ההבחנות עד הקטן ביותר. אם תיקח אטום, אם תיכנס בו בצורה נכונה, אתה יכול לראות בו כל היקום.

תלמיד: מה תפקידי לעשות בכל הסיפור הזה של ה' עולמות?

זה בית שלו.

תלמיד: של מי?

של האדם.

תלמיד: מה אני צריך לעשות עם זה?

אתה עוד לא אדם. כשאתה תהיה אדם, כשתתחיל לדמות את עצמך לבורא, אז אתה תוכל לקבל דרך העולמות האלה את הזנה וכל ההכוונה. ועל ידי שאתה מתחבר איתם, מזדהה איתם, אתה תגיע להשתוות עם הבורא.

תלמיד: ומה קורה עם העולמות שמשתנים לי?

הם בהתאם למה שאתה, כך הם פועלים עליך.

תלמיד: מה המטרה בחמישה העולמות האלה?

לקשור אותך עם הבורא.

תלמיד: ואז מה קורה עם העולמות, נקשרים, הופכים לאחד?

העולמות הם בהתאם למה שאתה, כך כלפיך הם מתנהלים, ממצב שעכשיו הם מסתירים את אור ה' למצב שהם מתחילים לתת לך כוחות שאתה תגדל ותתקרב לאור ה'.

תלמיד: הוא אומר "שהם ד' חלקי הרצון לקבל שבו, שבהם מלובשת הנקודה מן הנפש דקדושה." לא מובן לי.

כן. העולמות בעצמם אין בהם לא בחירה חופשית והם לא נבראים, זו מערכת. מצד אחד מערכת של המעטת אור הבורא שמגיע אליך, מצד שני, היא גם מערכת שמגדילה, מקרבת אותך לבורא, עושה התאמה. יש להם הרבה הבחנות שאנחנו לומדים בכל ה"תלמוד עשר הספירות", בכל חכמת הקבלה. זה שני חלקים, חלק אחד על המערכת שבה אנחנו נמצאים, וחלק השני, של הנשמה שאותה אנחנו צריכים על ידי המערכת הזאת להביא לדבקות בבורא.

תלמיד: מה אני צריך לעשות כדי להיות מעל הדעת בקטע של קריאה ב"תלמוד עשר הספירות" כמו שקראנו, אפילו בלי הסברים כמעט?

זה לא חשוב. קודם כל, זה משפיע כמאור המחזיר למוטב. כי יש בך נשמה, נקודה. יש אור עליון, אין סוף, שהוליד את הנשמה ואור אין סוף פועל דרך ההעלמות האלה על הנקודה והנקודה מתחילה לגדול. עד כמה שאתה נמצא בזה אפילו בצורה פסיבית, זה בכל זאת מגדל אותך. כמו תינוק שהוא עוד לא רוצה, לא מבין, לא חשוב, הוא גדל. זה עניין שלנו.

אחרי כמה וכמה שנים אתה תתחיל להרגיש שהנקודה הזאת שבלב שלך מתחילה לפעול, מתחילה להתעורר, מתחילה לדרוש פעולות, היא רוצה בעצמה לעשות משהו. בעצמה לעשות משהו? בבקשה, אפשר ללמד אותה איך לעשות פעולות כדי להתקרב לבורא. הפעולות האלה נקראות "אמונה למעלה מהדעת", זה מה שלמדת בשיעור ראשון היום. איך זה קורה? על ידי מערכת העולמות שהם נמצאים אחד כלפי השני פנים ואחוריים, אחוריים בפנים, כמו שלמדת בשיעור השני. ועל זה אתה קורא עכשיו בשיעור השלישי.

תלמיד: פרקטית, מה אני צריך לעשות, אני לא מבין שום דבר. אתה אומר לי "מעל הדעת", אז מה אני צריך לחשוב, על מה?

להתפלל.

תלמיד: להתפלל? תגדיר לי מה זה להתפלל?

להתפלל, לפנות לבורא דרך החברה, בחיבור עם האחרים. במידה שאתה מתחבר איתם, אתה גם מחובר עם הבורא, אך ורק כך.

אז אם אתה מחובר איתם, אז יש לך גם חיבור עם הבורא, אז תתחיל לעלות אליו רצון של אותם החברים שאתה איתם מחובר, עד כמה שאתה נכלל מרצונות שלהם ותהייה שליח שלהם, שליח ציבור, לא את החיסרון שלך אתה צריך להעביר לבורא, אלא את החיסרון שלהם, אז אתה תהייה שליח. אם אני שליח שמבקש לעצמי, אני לא שליח, אני צריך להיות שליח של ציבור ואז התפילה מתקבלת.

תלמיד: הוא אומר "שהם ד' חלקי הרצון לקבל שבו, שבהם מלובשת הנקודה מן הנפש דקדושה", זה בדיוק הקטע הזה עכשיו שאמרת, נכון?

כן. זה בדיוק. יופי.

אות מ"ד

"ומטרם י"ג שנה, לא יצויר שום גילוי, אל הנקודה שבלבו. אלא לאחר י"ג שנה, כשמתחיל לעסוק בתורה ומצות, ואפילו בלי שום כונה, דהיינו בלי אהבה ויראה, כראוי למשמש את המלך, גם אפילו שלא לשמה, מתחילה הנקודה שבלבו, להתגדל ולהראות פעולתה.

כי מצות אינן צריכות כונה.

ואפילו המעשים, בלי כונה, מסוגלים לטהר את הרצון לקבל שלו. אלא רק בשיעור דרגה הא' שבו, המכונה "דומם"." נניח שאנחנו מתחברים בינינו, עושים כל מיני פעולות, יש לנו בזה כוונות? אפילו אם אין לנו כוונות אנחנו כבר מתחילים איכשהו לנוע לקראת הפעולה הרוחנית האמיתית. ואחר כך, מתוך זה שאנחנו מתאכזבים או מוסיפים, הארה מגיעה אלינו, אנחנו מתחילים כבר לחשוב על הכוונה, לצרף לפעולות שלנו כוונות. אבל קודם פעולות, לבוא לקבוצה, לגרום לחיבור, כביכול לפעול מתוך החיבור אפילו אם אין חיבור, לא חשוב באיזו צורה שתהיה, זאת הפעולה הראשונה. והשנייה, עד כמה שאפשר כבר להוסיף כוונות, מה אנחנו רוצים מזה.

וודאי שהכוונות יהיו על מנת לקבל, לעצמנו שיהיה כך וכך, עד שעל ידי המאור המחזיר למוטב, [בעקבות] כל מיני פעולות, ומה שלומדים מגיעה לאט לאט ביקורת, בירור, מה הן המטרות שלנו, מה הן הכוונות שלנו, ואז לאט לאט אנחנו רוצים שהן יהפכו להיות לכוונות הנכונות. כשאנחנו רוצים כוונות נכונות, אנחנו כבר מעלים מ"ן שהכוונות ישתנו. אז כל אחד ואחד באמת מתפלל עבור הזולת או עבור החברים האחרים, כל אחד צריך להיות שליח ציבור, וכך מתקדמים. התפילה מתקדמת [מתקבלת] רק אם אני מעלה חיסרון של מישהו, של העשירייה, ולא שלי. החיסרון שלי הוא להעלות חיסרון של עשירייה. "ובשיעור שמטהר חלק הדומם של הרצון לקבל, בשיעור הזה הוא הולך ובונה את התרי"ג אברים של הנקודה שבלב, שהיא הדומם דנפש דקדושה. וכשנשלם בכל תרי"ג מצוות, מבחינת המעשה, נשלמו בזה כל תרי"ג אברים, של הנקודה שבלב, שהיא הדומם דנפש דקדושה:

שרמ"ח איבריה הרוחניים - נבנים ע"י קיום רמ"ח מצות עשה.

ושס"ה גידיה הרוחניים - נבנים ע"י קיום שס"ה מצות לא תעשה.

עד שנעשית לפרצוף שלם דנפש דקדושה. ואז הנפש עולה ומלבשת את ספירת המלכות, אשר בעולם עשיה הרוחני. וכל פרטי דומם צומח חי הרוחניים, שבעולם ההוא, הנמצאים כנגד ספירת המלכות ההיא דעשיה, משמשים ומסייעים את פרצוף הנפש דאדם, שעלה שם, דהיינו בשיעור שהנפש משכלת אותם, שהמושכלות ההן נעשות לה מזון רוחני, הנותן לה כח, להתרבות ולהתגדל, עד שתוכל להמשיך, אור ספירת המלכות דעשיה, בכל השלמות הרצויה, ולהאיר בגוף האדם. ואור השלם ההוא, מסייע לו לאדם, להוסיף יגיעה בתורה ומצות, ולקבל יתר המדרגות." וודאי שלא מדובר לא על הגוף ולא על הנשמה שכביכול מחייה את הגוף הבשרי שלנו ולא על המצוות שאנחנו עושים בידיים וברגליים, אלא אלה חלקי הנשמה שאנחנו מתקנים.

"וכמו שאמרנו, שתכף, עם לידת גופו של האדם, נולדה ומתלבשת בו, נקודה מאור הנפש, כן כאן, כשנולד לו פרצוף הנפש דקדושה," בתוך הגוף ההוא, בתוך הרצון הזה שכבר יש צמצום, מסך, אור חוזר, מקבל משהו על מנת להשפיע "נולדת עמה גם נקודה, ממדרגה העליונה ממנה, דהיינו בחינת אחרונה מאור הרוח דעשיה, המתלבשת בפנימיות פרצוף הנפש.

וכך הוא הדרך בכל המדרגות: שכל מדרגה, שנולדה, יוצאת בה תכף בחינה אחרונה, ממדרגה העליונה אליה. כי זה כל הקשר, בין עליון לתחתון, עד רום המעלות. וכך בסגולת נקודה זו, שיש בה מעליונה, היא נעשית מסוגלת לעלות למדרגה העליונה. ואכמ"ל."

שאלה: ספירה היא האור שמאיר בכלי המתוקן?

ספירה היא רצון לקבל שמאיר בו האור מתוך השתוות הצורה שלו עם תכונת ההשפעה.

תלמיד: ועשר ספירות הן עשר הבחנות שהכלי מבחין באור?

של הרצון לקבל. עד כמה שהרצון לקבל יכול להידמות למשפיע אז יש לו אפשרות להידמות למשפיע בעשר הבחנות.

תלמיד: וכשאותן צורות השפעה מתגלות בו הוא פשוט יכול לתת להן שמות?

כן. מה שמתגלה, הוא בעצמו נותן שמות.

שאלה: בעל הסולם אומר שכשהאדם בא להיטהר אז משמשים ומסייעים אותו הדצ"ח שבעולם והעולם עצמו. מה נקרא שהאדם בא להיטהר ואז הסביבה משתנה ומסייעת אותו ומשמשת אותו לפעולה הזאת של טהרה?

סביבה זה הבורא, רק מתלבש כך בצורה כזאת כסביבה. לכן, בהתאם עד כמה שהאדם עובד עם הסביבה אז הוא זוכה להשפעה ממנה כדי לגדול נכון. בדרך כלל יש לנו שתי סביבות, סביבה החיצונה כנגד כלים דקבלה וסביבה פנימית כנגד כלים דהשפעה. הסביבה הפנימית היא, הספרים, המורה, החברים, הקבוצה וכל בני ברוך העולמי. הסביבה החיצונה היא העולם החיצון שהוא עדיין מקרין לך צורה שהמלכות לא מתוקנת.

תלמיד: מה זו הנקודה באדם שהוא רוצה להיטהר, היא מול הנקודה העליונה שמתגלה?

הנקודה שבלב. כן.

תלמיד: מה נקרא טהרה, ומול מה אני עושה טהרה?

יש לי רצון לקבל אגואיסטי ובתוכו ישנה נקודה. הנקודה הזאת מושכת אותי לבורא, היא היא אחוריים דנפש דקדושה, ואני צריך לעבוד עליה שתקבל יותר ויותר כוח כדי שתוכל להתמודד עם הלב שלי. שהנקודה שבלב תעלה בחשיבותה יותר מהלב. זו העבודה שלי.

תלמיד: הזכרנו את בני ברוך העולמי, רציתי להזכיר ולהשתתף בצערם, אני בטוח שגם אתה, על מה שקרה אתמול באיטליה. במיוחד לאור העובדה שאנחנו בקשר איתם.

זה פגע במישהו מהקבוצות שלנו?

תלמיד: לא. אלה בני אדם שנהרגו אתמול, זה היה אסון גדול מאוד. מה יש לך להגיד בנושא הזה? אסונות מסוג כזה לא היו אף פעם.

בקרוב נהייה עדי ראייה לדברים כאלה יום יום. אתם אלה שמביאים את העולם לכאלו דברים, מה אתם רוצים? וודאי שיהיו, יהיו יותר, זה כלום. לא שאני לא מצטער, אבל אלה קובץ של אנשים שנפגעו מנפילת גשר באמת מיוחד. אבל יש לפנינו ממש אסונות, אנחנו עלולים לראות דברים כאלו. הכנו כל כך הרבה תקלות שוודאי זה יכול לקרות. בעיקר יהיו מכות טבע, לא מה שאנחנו בונים ולא מה שיקרה בינינו, אלא מצד הטבע, מאוד מפחיד מה שיכול להיות. משנה לשנה פתאום תרגיש שבמקום שפע של מזון לא יהיה לך מה לאכול. זה לא תלוי בכסף, לא תלוי בכלום, פשוט תנאי הקרקע, האוויר, לא חשוב מה, משום מה, מפסיקים. כמו שאין הרבה דגים בים, עוד מעט לא יהיו, ככה זה, אנחנו צריכים למהר, למהר את התיקון.

שאלה: מה זה נקרא שאני בן 13?

בן 13 בחכמת הקבלה זה לא שאתה לומד 13 שנה ושאתה בכלל בן 13 בעולם הזה, אלא "בן 13" נקרא שאתה מתחיל לעבוד עם הכלים דקבלה שלך, לקבל על מנת להשפיע.

תלמיד: אבל למה בן 13, למה לא בן 15 למשל?

זה לפי הספירות. 13 זה הולך לפי התיקונים, י"ג תיקוני דיקנא. הכול מחושב, זה לא סתם. אבל הלוואי שנגיע לזה.

שאלה: הנקודה שבלב גדלה מחיבור בין החברים או ממעשים שאני עושה עבורם למרות שיהיו מעשים ללא כוונה?

הנקודה שבלב גדלה מכל הדאגות עבור החברים ועבור הבורא, דאגות. "לב" זה דאגה. אז דאגות על חברים ודאגות על הבורא.

שאלה: העבודה הכי חשובה שלנו היא בעשיריות, היו לנו עשיריות קבועות, אמנם הן קצת נתקעו כי היינו הרבה זמן ביחד, אבל עשינו עבודה בעשיריות האלה. כשאני הייתי צריך להתפלל על החברים, הייתי רואה את הפרצוף שלהם מול העיניים שלי.

זה לא טוב.

תלמיד: הייתי מכיר אותם, הייתי מרגיש אותם. ועכשיו יש לנו עשיריות אקראיות, כל שלושה ימים מתחלפות העשיריות, אני אפילו לא כל כך מכיר את האנשים. קשה לי לזרוק את הלב שלי בשביל האנשים האלה, קשה לי להתחבר ממש מכל הלב.

האם יש אפשרות שהעשיריות האלה, האקראיות האלה, יהיו ליותר זמן? אפילו אם הייתי מקבל חודש, הייתי יכול להתחבר לבן אדם. הייתי יכול לראות אותו, כשאני מתפלל כל שעה בשבילו, לראות אותו מול העיניים שלי, להרגיש אותו. פה קשה לי מאוד עם זה. אני יושב ומנסה לראות את הפרצוף, לראות את העיניים של הבן אדם, קשה לי להגביר את החיבור.

אם הייתי נותן לכם חופש לבחור עשיריות קבועות, להסתדר ביניכם בעשיריות הקבועות, כל אחד יכול לתאר לעצמו באיזו עשירייה הוא רוצה להיות עכשיו אחרי שעברתם כל מיני מצבים, או שזה לא חשוב? ואם זה חשוב, לפי איזה תנאי?

תלמיד: מבחינה אישית, לא חשוב לי מי תהיה העשירייה שלי אבל שאני אוכל פשוט להגיד, "זאת העשירייה שלי, זה מה שהבורא נתן לי, אני צריך להתחבר לאנשים האלה", אבל אני צריך את הזמן כדי להרגיש אותם, לעשות איתם עבודה ביחד. אנחנו הרי עושים עבודה ולא סתם בשנייה אחת אני יכול להתחבר, ועוד שלושה ימים להתחבר לבן אדם חדש.

אז מה עושים? ממשיכים בעשיריות אקראיות? שבוע, חודש?

תלמיד: לדעתי זה מינימום חודש.

אתם חושבים שהתחלופה הזאת מוסיפה? למי היא מוסיפה? ולמי היא לא מוסיפה וחושבים שלא, אחד, שניים שלושה? אלו שמרגישים שהיא לא מוסיפה, תתחברו לעשירייה ותחזיקו בה. אנחנו נראה אתכם. אתם תהיו גם בתוך עשיריות מתחלפות וגם בעשירייה קבועה. מעניין. בואו נראה.

תלמיד: בסדר גמור.

אבל אתה מגיע יום יום?

תלמיד: כן.

אז בסדר. אם אתם מתחייבים להיות יום יום בשיעור כעשירייה קבועה, בסדר, נראה, זה מעניין.

אני לא יודע, כי אין לפניי משהו שכתוב לי מדרגה יותר עליונה. כך אנחנו פועלים, מה לעשות, אנחנו הראשונים כאן שפורצים את הדרך. אני מתחלק אתכם במה שיש.

יכול להיות שכדאי לשנות את זה גם לאיזו צורה. ודאי שהעיקר היא התוצאה. אתם אומרים שרווח גדול יש מהעשיריות המתחלפות? אני לא יודע. אין לי [דעה] לא על זה ולא על זה. אני מצטער מאוד, אני הייתי רוצה מאוד להיות בעשירייה. אני מחכה שכולם יהיו כעשירייה ואז אוכל להתכלל.

תלמיד: מה שתגיד נעשה, אבל אני יכול להגיד שיש תוספת מאוד חזקה שאני מרגיש אותה מאוד, זה השלב הבא שלנו, זו ההתחברות עם הכלי העולמי.

כן, זה נכון.

תלמיד: לי למשל יש איזו ברית אישית עם חבר או שניים או שלושה מהכלי הרוסי ולא משנה איזו עשירייה מתחלפת אצלנו אנחנו מקבצים את העשיריות שלנו אל חיבור וירטואלי בזום. אז אין לנו מצב שיש פחות מ15, 20 איש בזום. זה נותן הרגשה שאני לגמרי מבולבל, אבל בצורה טובה, מי בכלל בעשירייה שלי, ויש איזו הרגשה מאוד חזקה של משהו הרבה יותר גדול. לא יודע איך הייתי מרגיש אם הייתי בעשירייה שמתחברים בה שניים שלושה אנשים בזום בעברית וזהו.

יש עוד עשיריות שמתחברות עם עשיריות חיצוניות?

תלמידים: כן.

אבל אני רואה שלא כולם ולא הרבה. זה כדאי מאוד, גם אני הייתי אתמול נוכח בעשירייה הזאת. זה היה חשוב, זה נותן כוח והרחבת דעת והכלי ממש מתרחב. כדאי מאוד.

תלמיד: זה ממש איזה מרחב חדש של חיים שפתאום אתה מרגיש אותו שם. צריך להגיד שאנחנו בצוות החברתי וכבר מוציאים רשימה של עשיריות מכל העולם. כמו שיש לנו היום עשיריות אקראיות, גם יהיו לך עשיריות אקראיות מהכלי העולמי שאמורות להתחבר לזום, בשלושת הימים האלה.

אם תוכלו למשוך אותי לכל הדברים האלה, אני אודה לכם, כי לי זה מאוד חסר. אבל איך לעשות את זה בצורה נכונה, אני עוד לא רואה.

תלמיד: משימה יומית. להשתדל במהלך היום כל פעם לחדש דרגת אמונה למעלה מהדעת ולהתייחס לעולם כאילו הוא כבר מתוקן. כל שעה לכתוב ביומן כמה הצלחתי.

(סוף השיעור)

mlt_o_rav_2018-08-15_lesson_bs-akdama-zohar_n1_p3_poLjR4Jb