שיעור בוקר 13.05.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "תלמוד עשר הספירות", כרך א',

חלק ב', עמ' 48, דף מ"ח, פרק ב', דברי האר"י, אותיות א'- ג',

פירוש אור פנימי, אותיות א' – י'

קריין: אנחנו קוראים בספר "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ב', עמוד 48, דף מ"ח, אנחנו בפרק ב', אות א'.

פרק ב'

"מבאר עשר ספירות דיושר, יציאתן, והשתלשלותן ומה שנכלל בהן. ובו ז'

ענינים:

אות א'

"סדר יציאת עשר ספירות דיושר"

"ועתה נבאר בחינה הב' שיש ביוד ספירות, הלא הוא בחינת אור היושר, כדמיון ג' קוין, כצורת אדם העליון. והנה דרך הקו הנ"ל, המתפשט מלמעלה למטה, אשר ממנו מתפשטים העגולים, גם הקו ההוא מתפשט ביושר מלמעלה למטה, מראש א גג העליון של עגול העליון מכולם, עד למטה מתחתית סיום כל העגולים ממש, מלמעלה למטה, כלול מיוד ספירות, בסוד ב צלם אדם ישר ג בעל קומה זקופה, ד כלול מרמ"ח אברים, מצטיירים בציור ג' קוים ימין ושמאל ואמצע, כלול מיוד ספירות בכללות, וכל ספירה וספירה מהם נפרטת ליוד ספירות, עד אין קץ."

קריין: אות א', "אור פנימי", מבאר "מראש גג העליון של עגול העליון מכולם".

"א) הכתר שבעולם או בספירה, נבחן, בשם גג דאותו העולם או אותה הספירה, והמלכות שבכל עולם וספירה, נבחנת, בשם קרקע שבאותו העולם או אותה הספירה. והנה העגול העליון הוא ספירת כתר, והגג של הכתר הזה, הוא הכתר שבעשר הספירות של הכתר הזה."

קריין: אות ב' מבאר "צלם אדם ישר". אות ב', "אור פנימי".

"ב) לבושי המוחין, מכונים בשם צלם, מלשון "צל". והארה דיושר הכלולה מג' הספירות הראשונות, מכונה בשם "אדם", מטעם שמקבל ג"ר בלבושים דצלם והוא ענין ארוך, שאין כאן מקומו."

האור שנכנס לג' הספירות הראשונות, כתר, חכמה, בינה, הוא עושה בהן השפעה שהיא העיקר שאחר כך מתפשט בפרצוף. לכן הוא אומר ש"הארה דיושר הכלולה מג' הספירות הראשונות, מכונה בשם "אדם", מטעם שמקבל ג"ר בלבושים דצלם", "צלם" נקרא אדם, הדומה להשפעת הבורא.

יש בזה הרבה דברים, אבל הוא כותב שאין כאן מקום, לכן אני לא הולך לפרש את הדברים האלה.

קריין: אות ג', "אור פנימי", מבאר "בעל קומה זקופה".

"ג) הראש דכל ספירה ופרצוף, הוא ג' הספירות הראשונות: כתר, חכמה, בינה. וז' הספירות התחתונות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, שבכל ספירה ופרצוף, נבחנות, לבחינת גוף של אותו ספירה ופרצוף. וכשהם בסדר, דהיינו אורות דג"ר בכלים דג"ר, ואורות דז"ת בכלים דז"ת, אז נבחן הפרצוף ל"בעל קומה זקופה"." כשכל האורות במקום שלהם, בספירות שלהם, אז זו קומה זקופה, זה נקרא "ישר". "ואם אמנם אורות דגוף, נמצאים בכלים דג"ר, ולא האורות המיוחסים להם, אז אותו הפרצוף נבחן, שאין לו קומה זקופה, משום שבחינת הראש אינה חשובה יותר מבחינת הגוף, היות שאפילו בראש משמשים רק בחינות האורות דגוף, וזה נקרא הרכנת הראש, שראש עם הגוף הוא, במדרגה אחת."

שאלה: האם אנחנו משיגים את הראש?

את הראש אנחנו לא משיגים, אנחנו משיגים מה שמתפשט מהראש לגוף. במידה שאנחנו יכולים להשיג את הגוף, במידה הזאת משיגים את הראש אבל לא את הראש בצורה ישירה.

תלמיד: איך אנחנו עושים חשבון?

לפי המידה שיכולים להידמות לגוף.

תלמיד: מה זאת אומרת, איך להידמות?

זה כמו שאתה מסתכל על אדם אחר, אתה לא יכול לדעת מה יש לו בראש, אבל לפי הפעולות שלו כפי שהן מתבארות כלפיך, כך אתה מבין מה הוא חושב. זה נקרא "ממעשיך היכרנוך".

תלמיד: האם אנחנו מדברים עכשיו כלפי מדרגה עליונה, או על הפרצוף שאדם צריך לבנות?

ודאי שמדובר על הפרצוף שאדם מקבל, מבין, מגלה ומה הוא יכול להגיד על הפרצוף הזה. אם יש לו בראש אותם אורות שיש בגוף, אז זו לא קומה זקופה, זו הרכנת הראש.

שאלה: בקטע הראשון כתוב שהגבול העליון הוא הראש, וסיום כל העיגולים מלמעלה למטה הוא התחתית. מה זה?

תחתית יכולה להיות ספירה אחרונה, סוף הפרצוף.

תלמיד: מה זה סיום כל העיגולים, הגבול הזה של העיגולים?

סוף העיגולים הוא במרכזם.

שאלה: אם האורות מהגוף נמצאים בראש, אז איזה אורות יש בגוף, ולָמה הוא אומר שהגוף והראש הם באותה דרגה?

אם הם נמצאים באותה קומה, אז זו קומה לא זקופה, אלא זו הרכנת הראש, מורידים את הראש לקומת הגוף.

אני לא מבין אתכם, אתם עדיין לא הבנתם איך ללמוד את "תלמוד עשר הספירות". אנחנו צריכים ללמוד, לרשום, לזכור, לסדר איזשהו סדר, ואז להבין על מה מדובר בכללות ולאט לאט נבין איך הוא מספר. אתם רוצים בכל מילה לראות במקום את התשובה, זה לא יקרה, זה יקרה רק בתנאי שתלמדו נכון, שתתחברו, שתעבירו את הלשון לרגש ולא להשאיר זאת בצורה שכלית.

זה לא ספר מדע, זה ספר הוראות פנימיות, רגשיות, רוחניות. אם תתייחסו לזה נכון, אז דרך הרגש תבינו מה שכתוב, כך כתוב, "הלב מבין". ואם תתחילו לחטט בצורה כזאת בפרט עם התרגום שאתם מקבלים, אז יהיה בלגן, אף פעם לא תשיגו שום חכמה. חכמה משיגים כאור החכמה שהוא מתקבל רק באור החסדים. ככל שאתם מסדרים את אור החסדים שיהיה חסד ביניכם, צורת השפעה ביניכם, אז בתוך צורת ההשפעה תתחילו לגלות את הקבלה מהבורא.

קריין: אות ד', "אור פנימי", מבאר "כלול מרמ"ח אברים".

"ד) פירוש, רמ"ח הבחנות של חסד, יש בפרצוף עליון, שמהן נמשכים רמ"ח אברים בתחתונים, המפורשים (במשנה אהלות), ואכמ"ל, וית' במקומן."

כל מה שיש בעליון מתפשט בכל הגוף, בכל האיברים של התחתון.

קריין: אות ב', דברי האר"י.

אות ב'

"ה' חלקי נשמה שבאדם התחתון, נפש רוח נשמה חיה יחידה"

"הנה יש ה באדם התחתון ה' בחינות אורות, שהם: ו הנפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. והם, ז ה' מעלות, זו למעלה מזו, וה"ס ה' פעמים ברכי נפשי את וכו', כנזכר במסכת ברכות (דף יוד ע"א), שהם, כנגד ה' בחינות שיש לנשמה."

קריין: שוב אות ב'.

אות ב'

"ה' חלקי נשמה שבאדם התחתון, נפש רוח נשמה חיה יחידה"

זה מה שלמדנו, שיש כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין, מלכות, ובהם מתלבשים האורות - נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה.

"הנה יש ה באדם התחתון ה' בחינות אורות, שהם: ו הנפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. והם, ז ה' מעלות", חמש מעלות, "זו למעלה מזו, וה"ס ה' פעמים ברכי נפשי את [וכו',]" ה', יש כזה משפט. "כנזכר במסכת ברכות (דף יוד ע"א)," שם זה נזכר, "שהם, כנגד ה' בחינות שיש לנשמה". יש בנשמה חמישה חלקים של הרצון לקבל, והאורות שמתלבשים בתוך חמשת החלקים האלה של הרצון לקבל הם: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה.

קריין: אות ה', "אור פנימי", מבאר "באדם התחתון ה' בחינות אורות".

"ה) אין לך מהות בכל העולמות, הן בעולמות העליונים, והן בעוה"ז, שלא תהינה נבחנות בו עשר הספירות הנ"ל, שהן ד' הבחינות הנודעות ושורשן. וז"ש, שגם באדם התחתון שבעוה"ז נמצאות בו ג"כ ה' בחינות וכו'."

בכל דבר ודבר, בכל רצון ורצון, אפילו ברצונות הגשמיים שלנו, יש חמישה חלקים, ואנחנו נצטרך לעבוד עם כולם.

קריין: אות ו', "אור פנימי", מבאר "הנפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה."

"ו) הכלים שבע"ס, נקראים: כתר, חכמה, בינה, ז"א, מלכות. והאורות שבהם, נקראים: יחידה, חיה, נשמה, רוח, נפש (כמ"ש בדברים רבה פ"ב כ"ו), שאור היחידה מתלבש בכלי דכתר, ואור החיה מתלבש בכלי דחכמה, ואור הנשמה בכלי דבינה, ואור הרוח בכלי דזעיר אנפין, ואור הנפש בכלי דמלכות."

קריין: אות ז'. אור פנימי. מבאר "ה' מעלות, זו למעלה מזו,".

"ז) כבר ידעת שהבחן המדרגות הוא, על פי הזכות והעביות שבהן, וכל "מעלה", פירושה, השיעור הזך יותר מחברו."

ככל שהכלי הוא יותר ברצון לקבל, וככל שיש עליו צמצום ומסך שהופך את העביות של הכלי לזכות, כך יכול להתלבש בו אור יותר גדול, זה נקרא ש"כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו"¹. האור מתלבש בכלי, וככל שהכלי יותר גדול, יותר עבה, עם האגו הראשון שלו, אם הוא עשה על זה צמצום, מסך ואור חוזר, אז הוא משיג את הבורא בצורה הגבוהה ביותר. כלומר, זה לא חשוב כמה רצון לקבל יש לנו, אלא חשוב עד כמה אנחנו יכולים למעלה ממנו להתחבר בינינו ולהגיע להזדהות עם הבורא. זה עניין ההשגה.

קריין: אות ג'. דברי האר"י.

אות ג'

הן בעגולים והן ביושר יש או"מ ואו"פ, כלי חיצון וכלי פנימי

גם בעיגולים וגם ביושר. יש שני סוגי כלים, כלים דעיגולים שהם הראשונים ובאים מהבורא באותה צורה כמו שהוא, וכלים דיושר שהם כבר תוצאה מכלים דעיגולים וכבר מתפשטים ברצונות לקבל של הנבראים לפי השתוות הצורה.

שאלה: האם שני סוגי הכלים האלה קיימים גם במצבים שלנו בעשיריות?

אנחנו נברר זאת אחר כך, אבל בעצם כן. יש השגחה כללית, השגחה פרטית, רק תלוי באיזו דרגה - מהבורא לנבראים, מהנבראים לבורא, בין הנבראים. אנחנו נעבוד על זה, זה צריך להתבאר לאט לאט.

בסך הכול התמונה מתבארת בצורה כללית, נכנסת ליותר פרטים, ושוב בצורה כללית, ושוב ביותר פרטים, וכך אנחנו חודרים לתוך המערכת הרוחנית.

קריין: אות ג'.

"והנה בחינת היוד ספירות העגולים כולם, יש בהם כל הבחינות הנ"ל, שהם: ח אורות וכלים, ט והאור נחלק, לאור פנימי, ואור מקיף, י והכלי נחלק, לחיצוניות ופנימיות. וכן בחינת יוד ספירות דיושר בציור אדם, יש בו כל הבחינות האלו בעצמם ג"כ."

קריין: שוב אות ג'.

אות ג'

הן בעגולים והן ביושר יש או"מ ואו"פ, כלי חיצון וכלי פנימי

"והנה בחינת היוד ספירות העגולים כולם, יש בהם כל הבחינות הנ"ל, שהם: ח אורות וכלים, ט והאור נחלק, לאור פנימי, ואור מקיף, י והכלי נחלק, לחיצוניות ופנימיות. וכן בחינת יוד ספירות דיושר בציור אדם, יש בו כל הבחינות האלו בעצמם ג"כ."

קריין: אות ח'. אור פנימי. מבאר "אורות וכלים".

פירוש אור פנימי לאות ג'

"ח) האורות הם נרנח"י, והכלים הם כח"ב זו"ן, כנ"ל."

קריין: אות ט'. אור פנימי. מבאר " והאור נחלק, לאור פנימי, ואור מקיף,"

"ט) ענין התחלקות הרוחני, הוא מסיבת שינוי הצורה שנתחדשה שם (כנ"ל ח"א פ"א אות ל' ד"ה אמנם). וכל העליון מחברו, היינו, שהוא זך מחברו, וכל התחתון מחברו, פירושו, שהוא יותר עב מחברו. כי בשינוי צורה של עביות זו, נפרד ויצא מחברו, ונעשה תחתון ממנו. ונודע, שהאורות מושפעים מכל עליון לתחתון ממנו, ומשום זה, מוכרח התחתון לקבל השפע בבחינה היותר עליונה והיותר זכה שבו, והעליון נותן לו השפע, רק מהבחינה היותר תחתונה והיותר עבה שיש בו, שעל דרך זה, משתוה צורת האור הבאה מעליון לצורת הכלי שיש בתחתון, כי הבחינה היותר עבה וגסה שבעליון, יש לה השתוות לבחינה הדקה והזכה יותר שבתחתון ונמצא, שהתחתון אינו יכול לקבל את כל האור השייך לו לקבל, אלא רק חלק קטן מאד, דהיינו רק עד כמה שהכלי היותר זך שבו, יכול לקבל, ושאר הבחינות שבו, שאינן זכות כל כך, מוכרחות להשאר בלי האור המיוחס להן, משום שינוי צורתן, כלפי העליונה המשפיעה להן.

ולפיכך, נבחן כאן, שהאור השייך לתחתון, מתחלק לשתי בחינות: הא' היא, השיעור הקטן של האור שמקבל מהעליון בתוך הכלי היותר עליון שבו, כנ"ל, ואור זה שמקבל נקרא "אור פנימי" שבתחתון. הב' היא, כל שיעור האור השייך לבחינות הנשארות בתחתון, ולא יכלו לקבל משום שינוי צורתן מן העליון, כנ"ל, וכל השיעור הזה, נבחן, שנשאר בעליון, ולא ירד לתחתון, ונקרא "אור מקיף". ונקרא כן, בהיותו מקיף על התחתון, כלומר, שמאיר עליו מרחוק, אע"פ שאינו מלובש בו, אלא שהוא הארה מרחוק ומועטת". מהעליון שמאיר לתחתון. האור לא יכול להתלבש בתחתון כי אין לו כלים להתלבשות בתחתון, אבל הוא מתלבש בעליון ומשם הוא מאיר לתחתון, לכן נקרא מקיף. הוא לא סתם נמצא באיזה מרחב סביב הכלי כמו שלפעמים אנחנו אומרים כך, אלא הוא נמצא בתוך הכלי. אין אור ללא כלי, אבל תמיד זה כך שהאור הפנימי של העליון יכול להאיר כאור מקיף לתחתון.

קריין: אנחנו בטור ב'. שורה "מרחוק ומועטת. וענין הארה רחוקה".

"וענין הארה רחוקה זו מסוגל לזכך את בחינות העביות שבתחתון, עד שישתוו צורות כל הבחינות שבתחתון, עם צורת העליון, ואז יוכל לקבל כל האור השייך לו. וזה מכונה כניסת המקיפין, כלומר, שהאורות המקיפים נכנסו, והתלבשו בכלים של התחתון, שנזדככו ונעשו כולם לבחינת אור פנימי."

שאלה: אם יש שינוי צורה, אז איך יכול להיות שהבחינה התחתונה של העליון יכולה להעביר לבחינה העליונה של התחתון? איך יש ביניהם השתוות מועטת ובכלל קשר?

אבל מאיפה הוא נולד? הוא נולד מהעליון לכן יש בכל זאת קשר, לא יכול שיש הפסק לגמרי. הרי הם נמצאים באותו עולם רק ההבדל הוא במסכים, אבל הקשר נמצא. לכן יש העברת האורות, אולי לא בקילוח כמו שאנחנו אומרים אבל על ידי זיווגי דהכאה, על ידי חיבור. יש פער בין הרמות, בין התכונות, אבל יש גם מה שמקשר בין התכונות. איזה קשר יש בין בחינה א' וב', בין ב' וג'? יש שם גם מעברים, אנחנו עוד נלמד שחייב להיות משהו באמצע ביניהם, וכך גם קורה כאן.

תלמיד: כשהמדרגות נפרדות זו מזו עד שזה מתפתח למצב של שינוי צורה, האם אז יכול להתחיל להיכנס האור?

חייבת להיות השתוות בין אור וכלי, אחרת האור לא יכול להופיע בתוך הכלי. וכשהוא נכנס לתוך הכלי, זה אומר שקודם הכלי לא היה ראוי להשתוות הצורה עם האור ועכשיו כן.

תלמיד: האם בהתחלה כל האור כלפי התחתון הוא מקיף, או מהתחלה כשנוצרת מדרגה תחתונה כבר יש אור פנימי?

מהי המדרגה התחתונה שנוצרת?

תלמיד: כשמתחיל שינוי צורה בין המדרגה העליונה לתחתונה, כשהן כבר מתחילות להיפרד, כשאפשר להגיד שיש עליון ותחתון.

אני לא מתאר לעצמי למה אתה מתכוון, אבל נגיד שיש מדרגה שיש בה אור וכלי, והאור ממלא את הכלי ככל שהכלי מסוגל להחזיק את האור בהשתוות הצורה, אז מה הלאה?

תלמיד: מה מפה מביא לזה שהאור המקיף מתחיל להיכנס ולהיות אור פנימי? מה מזכך את הכלי?

ככל שהכלי משתדל להגדיל את המסך שלו, אז האור ממקיף הופך להיות לפנימי.

תלמיד: ומאין ההשתדלות הזאת?

ההשתדלות היא מצד הכלי. הכלי מגדיל את המסך ועל ידי המסך הוא מרחיב את הרצון לקבל שלו שיכול להיות בהזדהות עם האור, ואז האור לפי חוק השתוות הצורה נכנס לתוך הכלי. זה לפי אותם החוקים, אין כאן הרבה חוקים.

שאלה: בנקודה הקודמת דובר על זה שגם לעיגולים וגם ליושר יש אור פנימי ומקיף, אבל לפי מה שאני מבין, בעיגולים לא צריך להיות אור מקיף כי אין מסך. איך אפשר להגיד שיש אור מקיף בעיגולים?

בעיגולים לא צריך להיות אור מקיף כי אין להם מסך המבדיל בין פנימיות הכלי וחיצוניות הכלי.

תלמיד: זה מה שאני אומר, אבל בנקודה הקודמת היה כתוב שיש בעיגולים אור מקיף.

האור הפנימי בעיגולים והאור הפנימי ביושר, זה לא אותו אור פנימי. האור הפנימי ביושר מגיע על ידי זיווג דהכאה והשתוות הצורה בין רצון, מסך, אור חוזר והאור, והאור בעיגולים נכנס, לא לפי השתוות הצורה על ידי מסך, אלא הוא נמצא שם לפי ההשתוות בכלים.

שאלה: איך ולמה אהבת הכתוב מביאה לאהבת הכותב, מביאה לאהבת המכתיב הבורא הטוב ומיטיב המשפיע?

בחסדי עליון, בחסדי שמיים.

תלמיד: איך אהבת הלימוד מביא לאהבת חברים?

על ידי המאור שנמצא בצורה נסתרת בלימוד. ככל שלומדים, רוצים, לא רוצים, אפילו שלא מתכוונים לזה, אבל הלימוד בכל זאת משפיע ומביא התקרבות והתחברות.

שאלה: האור מקיף מאיר מרחוק בגלל שאין לנו כלי מתאים לקבל אותו?

כן. לכן זה נקרא מרחוק.

שאלה: כתוב שככל שהוא זך יותר, הוא מקבל יותר אור. אולי אפשר להגיד במובן הזה שככל שהוא זך יותר הוא כמו שקוף יותר במובן פיזי?

אני לא יודע מה זה במובן פיזי ואני ממליץ לא לעשות כאן שום השוואה עם הפיזיקה ועם כלום. פשוט לקחת את ההגדרות כמו שהן בחכמת הקבלה, ולא להשוות אותן לפיזיקה, זה לא יעזור לך, ואחר כך רק יבלבל אותך.

קריין: אנחנו באות י' אור פנימי מבאר "והכלי נחלק, לחיצוניות ופנימיות."

"י) כלומר, שמתוך שנחלקו האורות, לאור פנימי ואור מקיף, כנ"ל, נמצאו משום זה, ב' מינים של קבלה בכלי, שהם: קבלה בתוכו של הכלי, וקבלה מחיצוניותו של הכלי (עי' לה"ת ח"א אות ק"ב), אשר האור הפנימי מתקבל בתוככיות הכלי, והאור המקיף המזכך אותו מעביו (כנ"ל בדבור הסמוך), נבחן שמתקבל דרך חיצוניות הכלי, כלומר, בלי שום התלבשות בכלי.

וענין ההתחלקות על חיצוניות ופנימיות, האמור בכלי, הוא, על פי הבחנת הזכות והעביות שבכלי, כי רק העביות שבו, ראויה לקבלת האור הפנימי, משום, שעיקר כלי הקבלה של הנאצל הוא בחינה ד'. אמנם, ג' הבחינות הראשונות, אינן ראויות לקבלה, אלא הן הגורמות, שתתגלה בחינה ד'. וע"כ, כל כלי, נבחן לפי עצמו, לד' בחינות שבכלי, אשר האור מתקבל בעיקר, בבחינה ד' שבו, וע"כ נקראת פנימיות הכלי, ותוכיותו, ששם שורה השפע."

אני חושב שאנחנו צריכים לעורר את הקהל, כי הוא קצת נרדם. כנראה החומר לא כל כך מעורר, לא מושך. אצל רב"ש היו לומדים שלוש, ארבע שעות בלי הפסקה, וודאי שחצי היו נרדמים, אבל גם התרדמה בזמן השיעור מועילה מאוד לספיגת החומר.

שאלה: איך האור המקיף מזכך את הכלי מבחוץ, מהעביות שלו?

על ידי זה שהוא עוטף את הכלי, מסתובב סביב הכלי, מנקה אותו, כמו שאתה לוקח סמרטוט ומנקה על ידו משהו, אומנם הוא לא נכנס פנימה, אבל הוא פועל בגלל שבכל זאת יש לו מגע עם הכלי, ואז לאט לאט זה עובד. אי אפשר להסביר יותר.

אחר כך אנחנו נלמד שיש בכל זאת אורות שנמצאים בכל הכלים וזה עניין של כלי פנימי, אור פנימי, כלי מקיף, אור מקיף ויש הרבה סוגים ביניהם. יש שכבות בתוך הכלי שמשם האור ודאי לא נעלם למרות הצמצומים, מסכים, שבירות, כי אחרת לא היה שום קשר בין הנברא לבורא, וזה לא יכול להיות.

שאלה: האם החלק החיצוני של הכלי זה הראש?

לא. יש בכלי חמש שכבות - שורש, נשמה, גוף, לבוש, היכל כמו שאנחנו לומדים - אור, בשר, גידים ועוד, וחצי פנימי, חצי חיצון מהכלי. אנחנו עוד נלמד בחלק ג' "תלמוד עשר הספירות".

שאלה: חכמה משיגים כמו שאור החכמה מקובע רק באור חסדים. במידה שאתם מסדרים את אור החסדים, צורת החסד, צורת ההשפעה ביניכם, אז בתוך צורת ההשפעה תתחילו לגלות את הקבלה מהבורא. מה זה לסדר בינינו את צורת החסד עכשיו, כשאנחנו לומדים יחד?

במידה שאנחנו רוצים להיות בקשר בינינו, אנחנו מעוררים את אור החסדים. ככל שאנחנו באור החסדים הכללי מתקרבים בקשר בינינו להשפעה הדדית, אנחנו קרובים לבורא ואז אנחנו מסוגלים, הייתי אומר לא מסוגלים אלא ראויים לקבל ממנו הארת חכמה.

הארת החכמה שפועלת עלינו מזכה אותנו, מקרבת אותנו לבורא. אז אנחנו מתחילים להרגיש אותו, להבין אותו, להתחיל לקבל ממנו בכל מיני צורות, גם בפנימיות, גם בחיצוניות. העיקר זה להתקשר בינינו, להבין שכך אנחנו מתקשרים, מתקרבים לבורא.

שאלה: מורגש שבלימוד תע"ס אפשר לעשות את זה מאוד חד, מאוד חזק.

התע"ס מסביר לך מאוד - כמו שאתה אומר - חד וישר. אבל תלוי באיזו מידה האדם מקבל את זה. זאת אומרת יש הרבה אנשים שמקבלים את התע"ס בכל מיני צורות לא למימוש וכאן החשוב לקבל את זה למימוש. מדובר על הפעולות בינינו שאנחנו צריכים לעשות.

תלמיד: כשאנחנו בעשירייה מנסים להכין את עצמנו לשיעור התע"ס של מחרת, אנחנו קוראים את החומר של תע"ס ואז מנסים למצוא שאלות. אנחנו מצליחים למצוא שאלות על דברים שהרב אומר לנו על התע"ס, אבל מהאר"י, מבעל הסולם, כאילו מידי רחוק. יש איזו עצה איך להתקרב לזה?

אתם לאט לאט תתחילו להרגיש כמה הם יותר ויותר קרובים. אין שום בעיה. אולי אין לכם זמן ואתם לא קוראים בעצמכם את התע"ס. כדאי כל יום לקרוא איזה קטע ממה שלומדים - גם ביניכם. אין לי מה להוסיף, רק כך. התע"ס באמת, אמנם שכולל את כל המדרגות לעומק, אבל הוא גם יכול להיות מובן במשהו, בהתרגשות לפחות, לאדם המתחיל.

אני זוכר שלרב"ש היו מגיעים תלמידים חדשים והוא היה מכניס אותם לשיעור. גם אצל בעל הסולם היה אותו דבר. אמרו לו, מה הם מבינים? הוא אומר, לא חשוב מה הם מבינים, חשוב שהם רוצים להשיג את המטרה והלימוד שלנו מעורר את האורות שפועלים עליהם ומקרבים אותם למטרה. זו בעצם הפעולה של הלימוד.

שאלה: מה זה האדם התחתון?

האדם התחתון זו המדרגה הרוחנית הנמוכה ביותר שקיימת בעולם העשייה. יכול להיות שזה אדם שנמצא בעולם שלנו שמתעורר לבורא ויש לו כבר איזו חלוקה פנימית לפנימיות הכלי, חיצוניות הכלי, אור מקיף, אור פנימי במשהו, אז כבר יש לו איזו דמות אדם. מה שאין כן בדרך כלל מי שמתחיל ללמוד ואין לו עדיין את ההבחנות האלה, נקרא "בהמה". עוד אין לו במה להידמות לבורא. לא נורא, כולם מתקדמים. אנחנו צריכים ממש לחכות, עוד מעט אנחנו נרגיש שינויים גדולים.

תלמיד: האם אפשר להגיד שכלים דעיגולים אלה רצונות שהתגלו בצורה פוטנציאלית וכלים דיושר זה מה שכבר נגלה?

לא. כלים דעיגולים הם, האמת, כלים אמיתיים. הם באים לנו מהבורא, כך העיגולים האלה מתרחבים ממנו. והם בעצם מגיעים לכולם וקרובים לכולם. מה שאין כן, כלים דיושר פועלים רק לפי יחס האדם דרך הקבוצה - שבונה עשר ספירות לבורא. אבל כלים דעיגולים פשוט ממלאים את כל המציאות.

ולכן אנחנו צריכים להבין שכל השגחת הבורא הכללית עלינו, אין לנו בינתיים מסכים וצורת קו ואנחנו לא קשורים בצורה כזאת עם הבורא, אז יש לנו קשר דרך העיגולים. וכשאנחנו נבנה את הקו, שזה קו המידה לפי עביות, מסך, אור חוזר, אז אנחנו נהיה קשורים גם ביושר ונוכל להשפיע לבורא. כי השפעה לבורא יכולה להיות מצידנו רק ביושר, אבל הבורא שמשפיע עלינו מעורר אותנו גם דרך העיגולים.

תלמיד: מה ההבדל בין עביות לבין קליפה?

קליפה זה רצון לקבל ללא מסך, שרוצה לקבל לעצמו. עביות זה הרצון לקבל שנמצא תחת הצמצום, לא רוצה להשתמש לטובת עצמו אלא לטובת האחרים או לטובת הבורא וכמה שמסוגל הוא מפעיל את עצמו.

תלמיד: איך העביות הופכת למסך? לפי מה שעכשיו הסברת לא מובן כל כך ההבדל בין עביות למסך.

לעביות אין קשר למסך ולשום דבר. עביות זה נתון בתוך הכלי. זה הרצון לקבל שנמצא בתוך הכלי, הוא נמדד לפי המידות שנקראות עביות. נגיד שני קילו עביות, שלושה קילו עביות, זה מה שיש בתוך הכלי. מסך - באיזו מידה אני יכול להתגבר על העביות הזאת, לצמצם אותה משימוש לטובתי האגואיסטית, ולהפוך אותה אפילו לטובת הזולת. זה כבר מסך וההשפעה ממנו זה אור חוזר.

תלמיד: האם אפשר לסכם שקליפה זה רק כשאני למען עצמי, עביות זה כשאני רוצה לטובת האחרים ומרגיש התנגדות, כמו להתקדם נגד הזרם, ומסך זה כשאני מסוגל להתגבר על אותו כוח ההתנגדות של העביות?

נכון.

תלמיד: האם אחרי המסך יש הפרדה בין אור פנימי לאור מקיף, וכך נבנה הקו?

כן. יש לך תפיסה נכונה.

תלמיד: הורגשה בהכנה של השיעור עם העשיריות התורניות, שחיממו ורוממו את הלב, שצריך סדנה שתכניס את התע"ס בצורה יותר פנימית, שתעורר את ההרגשה בינינו לכוונה משותפת, איך אנחנו מחזיקים יחד את לימוד התע"ס.

סדנה

איך אנחנו עכשיו מעוררים את עצמנו ומחזיקים את עצמנו בכוונה אחת במשך היום, מה צריכה להיות הכוונה, המחשבה, הכוח המשותף בינינו, איך נחבר את עצמנו ביחד ונרגיש שהכוח שורה בינינו, מחבר אותנו, ומקדם אותנו?

*

שאלה: מהם הכלים החיצוניים והפנימיים בעבודת העשירייה?

אנחנו עוד לא כל כך יכולים לחלק. הייתי כך מחלק בפשטות, שכל הרצונות שלנו שהם סביב העשירייה, בסדר של העשירייה, בסדר הלימוד של העשירייה, בכל מיני התקשרויות שלנו החיצוניות, אלה הכלים החיצונים, והכלים הפנימיים הם שאנחנו רוצים חיבור שבלב שבחיבור הזה יתגלה הבורא. והעיקר היא נקודת החיבור בינינו שבה נגלה עשר ספירות עם אור פנימי, וכול התופעות שיש לנו בפרצוף הרוחני.

שאלה: איך אנחנו מרגישים את האור המקיף, איך הוא בא לידי ביטוי?

הוא מעורר אותנו. אנחנו לא מרגישים אותו בפנים אבל יש בכל זאת התרשמות, התכללות, אנחנו מרגישים שמישהו מנענע אותנו, שיש לנו הרגשה חדשה בכל יום שאנחנו מתקשרים בינינו. הכול לא מגיע אלינו סתם, אנחנו בהמות, אנחנו לא יכולים להתעורר בעצמנו, אלא אך ורק אם אנחנו מעוררים את עצמנו על ידי התקשרות בינינו בקשר לאור המקיף.

מי שמעורר אותנו בינתיים הוא האור המקיף, אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו נעורר את עצמנו מלמטה למעלה על ידי האור הפנימי.

שאלה: מה זה אומר שאפילו בראש משמשים רק בחינות האורות דגוף?

בדרך כלל אנחנו מחלקים את האורות לנפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. נפש, רוח, נשמה, אלה אורות נר"ן שמתפשטים בגוף. ובראש יש לנו רק אורות חיה ויחידה, כך אנחנו יכולים להתכלל ולהשפיע זה לזה. זה יתברר בינינו במידת הקשר שנוכל להשפיע על האור שמאיר לנו מהבורא ככל שנרצה להתחבר אליו, אנחנו כאילו מוציאים את האור, מושכים את האור מהבורא אלינו, וכך נרגיש איזה אור מתפשט בראש, במחשבה ובכוונה, ובגוף מתפשט בחיבור ובמעשה.

שאלה: האם האור המקיף בונה את המסך?

המסך נבנה לא בדיוק על ידי האור המקיף, את המסך אנחנו בונים על ידי העבודה שלנו, אנחנו רוצים להתחבר ולעמוד מול השפעה הישירה מהבורא עלינו, להתנגד למה שהבורא מופיע בינינו, כשאנחנו מגלים את ההשפעה שלו ומתנגדים לזה בצורת "נצחוני בניי", כך אנחנו בונים את המסך. אנחנו לא רוצים לקבל את גילוי הבורא בצורה ישירה בנו.

על ידי כך שאנחנו דוחים השפעה ישירה, בינתיים אין לנו כל כך יכולת, או אפשרות ובכלל נטייה לכך שנמשוך את עצמנו, אבל באמת אנחנו נצטרך לגלות את זה.

שאלה: מה הקשר בין העשירייה החומרית שלי, כמה חברים שהם העשירייה שלי בעולם הזה לעשר הספירות שלי שעליי לגלות?

כל מה שיש לנו לגלות בעולם הרוחני, היא תהיה כתוצאה מההתחברות בינינו בצורה הגשמית בקבוצה, ולא יכול להיות אחרת.

שאלה: יש השפעה מאוד חזקה של טקסט המקור כעת עלינו, על מה הוא משפיע בקשר בינינו?

הטקסט בעצמו לא משפיע, הקדושה לא נמצאת בטקסט אלא באדם שרוצה להתקרב לטקסט, להידמות למה שהטקסט מביא לו. לכן לא החכם לומד, אם אנחנו מבינים בחכמה או בשכל מה קורה בטקסט, אלא אנחנו רוצים לבנות את עצמנו לפי אותן התכונות, לפי אותן הדוגמאות שאנחנו מקבלים מהטקסט.

שאלה: איך בזמן השיעור הכלי הפנימי של העשירייה נמצא בקשר הדדי עם הכלי החיצון של כלל הקבוצה?

זה לא תלוי לפי מה שכתוב בספר, אלא זה תלוי איך רוצים לממש מה שהמקובלים ממליצים לנו לעשות, הם בעיקר מעבירים לנו במאמרים שלהם. הם ממליצים לנו להתקשר, להתכלל, ולבטל את עצמנו כלפי החברה, אלה כל התנאים העיקריים. אם אדם מבצע את זה, יכול להיות שהוא לא לומד כלום מ"תלמוד עשר הספירות", אבל הוא מתקשר לחברים ונעשה יותר קרוב לאור העליון. זה לא עניין של ידע, זה רק עניין של ביטול כל אחד כלפי העשירייה.

שאלה: איך אפשר לזרז ולהגביר את פעולת האור עלינו?

רק להידמות לאור. האור הוא כולו משפיע, לבורא אין לנו מה להשפיע, אין לנו שום אפשרות להשפיע לבורא, מה תיתן לו? רק אם אנחנו רוצים לעזור לחברים, ככל שאנחנו משקיעים עצמנו לעזור לחברים, כך אנחנו בונים את הכלי שלנו המתאים לאור העליון, לתכונת השפעה מלמעלה.

שאלה: מה זה אומר לדחות גילוי הבורא בצורה ישירה, איך עושים את זה בעשירייה?

צריך להשתדל כל הזמן להתקשר בינינו עוד ועוד, ואז האור העליון, האור המקיף ישפיע עלינו ואנחנו נגלה בקשר בינינו מה עלינו לעשות הלאה - הבורא מלמד אותנו את כל התוצאות, התופעות, הפעולות הרוחניות. כך צריך להיות.

שאלה: כיצד השימוש שלנו ברצון שלנו לטובת העשירייה משנה את העשירייה?

השימוש שלנו כלפי העשירייה, הפעולות שלנו כלפי עשירייה הן כול מה שאנחנו יכולים לעשות כלפי הבורא שנמצא בתוך העשירייה. אם אני רוצה לדעת את היחס שלי לבורא, אני צריך למדוד את היחס שלי לעשירייה.

שאלה: מה הסיבה שאנחנו לא רוצים לקבל את אור הבורא?

כי הוא מחייב אותנו לעבוד, להתעלות למעלה מהאגו שלנו, לצמצם את הרצון לקבל שלנו, ואת זה אנחנו לא רוצים. כל ההשגה הרוחנית, הפעולה הרוחנית, הכול נגד הטבע שלנו. לכן אין הרבה אנשים שנמשכים לזה, רק בתנאי שהם רוצים יותר אמת, לפי הטבע שלהם, מאשר יש להם בעולם הזה, "אמת תקנה ואל תמכור"².

(סוף השיעור)

---

1. "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו" (סוכה נ"ב ע"א).↩

2. "אמת קנה, ואל-תמכר, חכמה ומוסר ובינה." (משלי, כ"ג, כ"ג)↩