סדרת שיעורים בנושא: undefined
שיעור בוקר 28.01.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
אמונה למעלה מהדעת – קטעים נבחרים מן המקורות
קריין: שיעור בנושא – אמונה למעלה מהדעת, מקטע 47.
אנחנו ממשיכים עד גמר התיקון, הכול באותו נושא. בזמן שאנחנו מתחילים לקבל את תכונות הבורא, תכונת השפעה, חיבור, אהבה והתכונה הזאת מתחילה לשלוט בנו, במידה שאנחנו מרגישים שהיא נמצאת בתוכנו, במידה הזאת, על פניה אנחנו נרגיש את כל העולם בצורה אחרת. נרגיש את תוכנית הבריאה, עד כמה שהכול מתלבש בנו, בתוך הרצון החדש הזה של החיבור והאהבה וכך נראה כפי שכתוב "עולם הפוך ראיתי", וכך נתקדם.
לכן אמונה למעלה מהדעת, זה עד כמה אנחנו יכולים להעלות את חשיבות ההשפעה על פני חשיבות הקבלה, חשיבות החיבור על פני חשיבות הריחוק, הניתוק, לפי זה נתקדם.
קריין: אמונה למעלה מהדעת, קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מס' 47. אומר בעל הסולם ב"שמעתי":
"יש חיבוק הימין, וכן יש חיבוק השמאל. ושניהם צריכים להיות לנצחיות. זאת אומרת, שבזמן שהוא בבחינת ימין, אזי יחשב בדעתו, שאין בחינת שמאל בעולם. וכמו כן, בזמן שהוא עוסק בשמאל, יחשב בדעתו, שאין בחינת ימין בעולם. ובחינת ימין, היינו השגחה פרטית. ובחינת שמאל, היינו השגחת שכר ועונש. והגם שיש דעת, שאומר, שאין שום מציאות שיש בהימין והשמאל כאחת, אבל הוא צריך לעבוד למעלה מהדעת. זאת אומרת, שהדעת לא יפסיקו. ועיקר הוא הלמעלה מהדעת. זאת אומרת, שכל עבודתו נמדדת במאי שהוא עובד למעלה מהדעת. ואף על פי שהוא בא אחר כך לתוך, זה לא כלום, מטעם שהיסוד שלו הוא למעלה מהדעת, אז הוא תמיד יונק מהשורש שלו.
מה שאין כן, שאם כשהוא בא לתוך הדעת, הוא רוצה לינוק דוקא בתוך הדעת. ואזי בזמן ההוא, האור תיכף נסתלק. ואם הוא רוצה להמשיך, אז הוא צריך להתחיל בהלמעלה מהדעת, שזהו כל השורש שלו. ואחר כך הוא בא לידי דעת דקדושה."
(בעל הסולם. "שמעתי". רי"ב. "חיבוק הימין וחיבוק השמאל")
שאלה: מה זה אומר שהחיבוק של הימין והשמאל צריכים להיות נצחיים?
כשמחברים את כל הקצוות יחד - בזה מרגישים נצחיות. נצחיות משיגים בכך שאין שינוי במצב הזה. מתי יכול להיות שינוי, כשמחברים את כל הקצוות למקור העליון האחד שלהם.
שאלה: העולם הזה בנוי כך שכאשר אנחנו נמצאים בצד אחד לא מסוגלים לחוש את הצד ההפוך.
זה נעשה בכוונה, יש ימין ושמאל ובכלל הרבה שינויים בתוך האדם, כדי לתת לו על ידי זה למצוא את המקור האחד, היחיד והמיוחד שאין עוד מלבדו. כי אנחנו הנבראים לא קשורים לשורש שלנו, לבורא, שהוא המרכז והמקור של כל המציאות, ואנחנו את המקור הזה צריכים לאתר ולבנות ולסדר אותו בנו.
וזה אפשרי רק מתוך שאנחנו מקבלים כל מיני התרשמויות, כוונות וכוחות, מצבים שונים, ומתוכם אנחנו מרכיבים את המושג "אחד". ואז באמת אנחנו עומדים במצב הזה ולא משתנים. בצורה כזאת אנחנו בונים בנו כלי לגילוי הבורא, להשגת הבורא, להבנת הבורא וכך יכולים להיות דבוקים בו. הכול נובע מתוך שאנחנו הנבראים, כלומר שאין לנו אותה תכונה שהיא אחד, יחיד ומיוחד שיש בשורש, שהוא הנקודה היחידה הראשונה של כל הבריאה ואנחנו צריכים להגיע אליו.
וגם כשאנחנו מגיעים אליו, אנחנו מגיעים אליו במה שהוא מתראה בנו, במה שהוא נותן לנו להשיג. וגם בזה ישנן כל מיני הגבלות, עד שאנחנו מגיעים למקום הניתוק מהבורא, כי זה הוא בכבודו ובעצמו. ואנחנו מרגישים אתה הפער הזה בינינו לבינו, אבל זה כבר לא מפריד בינינו, כי זה מה ששייך לו עצמו.
זה כבר דברים גבוהים מאוד, אנחנו לא צריכים את זה בינתיים.
שאלה: מה זה ידיעת הקדושה?
לדעת מה זה קודש, "קודש" זה משהו מנותק מאיתנו, שנמצא מחוץ לנו, כי באמת תכונת הבורא לא מושגת בנו בשום דבר, היא ממש לא יכולה להיות מושגת ברצון לקבל. בסך הכול אנחנו מגיעים לדבקות, זאת אומרת מטעם ההתאמה. לכן אנחנו נקראים "אדם", הדומה לבורא, אומנם אנחנו הפוכים ממנו אבל רוצים כמה שאפשר להפוך את עצמנו ולקרב את עצמנו אליו ולהיות דומים לו. אבל זה לא יותר מאשר "כקוף בפני אדם" כמו שאומרים המקובלים, אבל מתוך זה גם העבודה הזאת היא עבודה גדולה מאוד, ודווקא מתוך שאנחנו משקיעים הרבה כוחות פנימיים כדי להידמות לבורא בשכל וברגש, במעשים, בכל מה שאפשר, אנחנו מתחילים איכשהו לתאר אותו, לתת לבורא אפשרות לצייר בנו, לעצב בנו כזה עיצוב, כזאת דמות שנקראת "אדם", שזה לתאר בנו את הבורא.
תלמיד: מה זה אומר לתת לו לתאר בנו את האדם?
לרצות לבטל את האגו שלנו בכל מה שרק אפשר, בכוונות, במחשבות ולתת לבורא יכולת לעשות מאיתנו מה שהוא רוצה. זה ממש להיות נוקבא המותאמת לזעיר אנפין מכל וכל.
שאלה: בפסוקים רבים הרב"ש כותב שהאמונה היא השפעה וזהו קו ימין, והדעת זו קבלה, וזה קו שמאל. האם במדרגה רוחנית השפעה וקבלה, זה לא בתוך הדעת? חשבתי שאמונה היא רק במדרגה העליונה, זה מאוד מבלבל. האם אני מבין נכון?
אתה אומר משהו נכון אבל כשאנחנו מגיעים להשגה הרוחנית, אנחנו מתחילים להבין איך זה מתלבש בתוך האדם. זה לא ברגש ולא בשכל שלנו של היום, אלא את הרגש והשכל שלנו, אלו שנמצאים בנו אנחנו צריכים רק כדי לבטל את עצמנו ולתת לדעת העליון לרדת אלינו ולהתיישב בנו. ככה זה עובד.
צריכים לעשות פעולות וכתוצאה מהפעולות נרגיש איך זה ממלא אותנו, מתלבש בנו, מתיישב בנו ואז אנחנו נבין מה קורה. לפני כן לא. חכמת הקבלה היא חכמה מעשית, אנחנו צריכים לעשות מה שתלוי בנו, פעולות מלמטה ולחכות או לצפות עד שהבורא יעשה את הפעולות שלו מלמעלה, כי הוא מביא לנו אתה כוח ההשפעה ואז אנחנו מבינים מה זה. לפני זה לא יכולים להבין.
תלמיד: אמונה היא השפעה גדולה יותר מאשר המדרגה הזאת של הדעת.
נכון. יש לך תפיסה נכונה.
שאלה: מה זה שתכונת הימין זו רשות היחיד?
יש ימין ושמאל, השגחה כללית והשגחה פרטית. את כל המצבים האלה אנחנו צריכים לעבור, הם צריכים לבנות בנו הכנה לקבל את תכונות הבורא מלמעלה. וכל מה שאנחנו נעשה, גם בימין וגם בשמאל, בהשגחה הפרטית שמגיעה לכל אחד ואחד, ובהשגחה הכללית שמתגלה אלינו לכולנו יחד, יש כאלה צורות של השפעה, של תיקונים שמגיעים אלינו מלמעלה על ידי האורות המקיפים, אז כשאנחנו איכשהו מותאמים אליהם, אנחנו מתחילים לעבור מהשגחה כללית להשגחה פרטית.
שאלה: האם נכון לומר שכאשר המוח מקבל מצב של התקדמות הנקרא אמונה למעלה מהדעת זוהי תוצאה של חסדים שמתגלים?
אפשר להגיד. אני לא יכול לענות לכם בצורה מדויקת, בצורה מדויקת אתם, כל אחד ואחד תקבלו מלמעלה. אתם רואים עד כמה זה מגיע לנו, מגיע לנו בתוך כל מיני קטעים שאנחנו צריכים לקרוא ועל ידי זה כל פעם מייצבים את הלב והשכל שלנו בכל מיני צורות שונות לקראת ההשגחה העליונה עד שהיא מתלבשת בנו. ככה זה עובד.
שאלה: כתוב במאמר שכשאדם במצב הימין, הוא צריך לחשוב שאין בחינת שמאל בעולם, וכשהוא בבחינת שמאל הוא צריך לחשוב שאין בחינת ימין בעולם, למה צריך לעשות את זה ואיך אנחנו עושים את זה?
אנחנו עוד לא יכולים לעשות את זה. נקרא, יש לנו קדימה כמה פסוקים כאלה שנשתדל לממש אותם. זה לא פשוט. אנחנו צריכים לקבל דוגמאות מלמעלה מה זה ימין ומה זה שמאל, כי שניהם נמצאים למעלה מהדעת, בנטיית האדם למעלה מעצמו.
שאלה: במאמר בעל הסולם אומר "חיבוק הימין" ו"חיבוק השמאל". למה הוא מתכוון שהוא אומר חיבוק ולמה דווקא חיבוק?
חיבוק זו מידת ההתקשרות, כמו כל הדברים האחרים שאנחנו מכנים אותם בכל מיני מילים. חיבוק משמע שהוא עושה את זה יותר בצורת מקיפים.
תלמיד: האם אנחנו יכולים לומר שדווקא באמונה למעלה מהדעת יש יותר שימוש בעבודה בלב מאשר בשכל? כי הלב הוא זה שצריך להביא אותנו לאמונה למעלה מהדעת.
אני לא חושב שאנחנו יכולים לעבוד בלי שכל, אלא גם לב וגם שכל, שניהם צריכים להיות למעלה מהדעת.
תלמיד: אבל רואים שאם אנחנו נותנים ללב להוביל אותנו אנחנו יכולים להגיע הרבה יותר מהר לאמונת חברים, לאמונת חכמים, לאהבת חברים.
בינתיים שיהיה ככה. האמת ששניהם מתחברים יחד ונותנים לנו תוצאה אחת.
שאלה: מהו הדבר שהכי מעכב את האדם ללכת מעל הדעת?
חוסר תשומת לב. הבורא כל רגע מדבר עם כל אחד ועם כולם יחד, עם כל העשירייה יחד.
חוסר תשומת לב, אנחנו לא משתדלים לשמוע את הבורא בכל רגע ורגע שאנחנו מתחברים בינינו ורוצים בקשר בינינו לשמוע את הבורא.
תלמיד: איפה אפשר לשמוע אותו? מה צריך לעשות כדי לשמוע אותו?
לשמוע אותו אתה יכול כשאתה עושה חיבור בדרגה של בינה - אמונה למעלה מהדעת, שם אתה רוצה לשמוע את הבורא.
שאלה: כתוב: "ובחינת שמאל, היינו השגחת שכר ועונש", שכר אני יכול להבין אבל למה עונש?
למה אתה חושב שעונש לא מתקן?
תלמיד: כי אני לא מרגיש שזה עונש, אני מרגיש שזה השכר האמיתי שלי, העבודה האמיתית שלי.
אבל אתה מרגיש מציאות שכר ועונש? אתה מרגיש שיש גם שכר וגם עונש?
תלמיד: אני מרגיש שכר, אני לא מרגיש שזה עונש.
טוב. הכול תלוי איך אתה מייצב את עצמך. תחשוב מה יכול להיות עונש בשבילך? נניח שאין לך אהבת הבורא, אין לך מספיק אהבת חברים, אתה לא מרגיש שאתה מחובר עם כולם, אתה לא מרגיש שאתה יכול לוותר לעצמך יותר, וזה שהבורא לא מסביר לך, לא נותן לך כוחות ולא יכולות, רצונות, נטיות, זה נקרא עונש או לא? תנסה.
שאלה: מספר חברים בעשירייה חולים, האם זאת השגחה של שכר ועונש כי אנחנו לא מעלים את התפילה הנכונה?
זה לא אומר כלום. אנחנו צריכים להפסיק לעשות כאלה חשבונות ורק לעשות חשבון על חיבור. לא לעשות חשבון שקיבלנו את זה עקב זה, אין דבר כזה, אסור לנו לחשב את הדברים האלה.
שאלה: כתוב, "זאת אומרת, שכל עבודתו נמדדת במאי שהוא עובד למעלה מהדעת". האם זה העיקרון הכי חשוב - למדוד את העבודה כדי שהיא תהיה למעלה מהדעת?
כן, זה למעשה הכול. יציאה לרוחניות היא למעלה מהדעת.
קריין: 48. כותב רב"ש:
"האדם צריך ללכת בעיקר בקו הימין, היינו לעשות מעשים טובים, ושירגיש עצמו לאדם שלם, המשרת את המלך, וצריך להאמין שמכל מעשה שהוא עושה, יש נחת רוח לפניו יתברך.
ויחד עם זה צריך להיות לו זמן ללכת בקו שמאל, היינו ברוח הביקורת. אבל השמאל צריך להיות נכנע לימין, זאת אומרת שהולך בשמאל אינו מטעם שרוצה בחינת שמאל, אלא שזה רק בכדי להשביח את הימין. היינו להראות שאף על פי שיש לו כל הביקורת וכל הדעת, מכל מקום הוא הולך בבחינת למעלה מהדעת, היינו בבחינת הימין, שנקרא בחינת אמונה.
וזה נקרא קו האמצעי, שמכריע בין ב' קוים ונוטה לימין. וזה נקרא בחינת אחוריים. ועל ידי יחוד הזה זוכים אחר כך לקבל את בחינת הפנים של המדרגה."
(הרב"ש. 27 "ג' קוים- א")
אני לא יכול להסביר לכם, אולי תעזרו לעצמכם וגם תביאו דוגמאות.
אם אני רוצה לבצע איזו פעולה חזקה אני צריך להשתמש בכוח שהוא נגד הפעולה ואז אני על ידה מוסיף כוח בעד הפעולה. שאנחנו מגיעים להשגה רוחנית באמונה למעלה מהדעת, אנחנו צריכים את הדעת, כי ככל שאני עובד למעלה מהדעת נגד הדעת, אני בזה מגביר את האמונה. אין באמונה שום כוחות, אמונה זאת השפעה, דבר מאד חלש.
אבל אם אני לוקח את האמונה ועושה עליה הגברה על ידי הדעת, אני מעלה את האמונה בגובה של הדעת בצורה כזאת אני מעלה אותה לדרגת כתר. זאת אומרת, אנחנו חייבים כוחות התנגדות, אנחנו חייבים כוח רע, לכן כתוב שהבורא אמר, בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין.
מה כאן התורה? התורה היא אותו כוח שעוזר לנו לעלות למעלה מהכוח הרע שכל פעם מתגלה בנו ואז אנחנו מעלים את עצמנו עוד ועוד על פני הרע להידמות להשפעה, להידמות לטוב. אומנם כוח ההשפעה הוא קטן מאוד, אבל מפני שאנחנו מעלים אותו על פני גובה הרע הוא נעשה גבוה, חזק וגדול.
לכן אנחנו צריכים לכבד את ההפרעות עוד ועוד להבין איך המנוע עובד. אנחנו חייבים את הדברים הרעים, כמו שאמרתי לא פעם, סמל הרפואה הוא נחש, מהרעל של הנחש מקבלים תרופות. זאת אומרת, כל תרופה היא רעל, אבל לא כל רעל הוא תרופה. אלא מה העניין? כל תרופה היא רעל ביסודה, אבל אנחנו מעבדים את הרעל וכך עושים ממנו תרופה.
אבל לא כל רעל הוא תרופה, כל עוד אתה לא מעבד אותו נכון אתה לא יכול להשתמש בו כתרופה. ולכן אנחנו אומרים, אין רע בעולם, אלא רק לעת עתה הוא בינתיים מתגלה מפני שאנחנו לא יכולים להתעלות מעליו, אנחנו לא יכולים לתת צורת השפעה לכל הרע הזה. אבל כשאתה יכול לתת לו צורת השפעה, להביא עליו אור עליון שיסדר אותו נכון, מיד הופך החושך לאור, מר למתוק, רעל לתרופה.
וזה מה שאנחנו עושים בפועל, אנחנו לומדים בקטעים האלה ובנושא הזה, אמונה למעלה מהדעת, איך אנחנו לוקחים את הדעת, את הרצון לקבל ובונים על פניו, ממנו רצון להשפיע. וזה תלוי במידת העביות שמתגלה ברצון לקבל - שורש א', ב', ג', ד' ובהתאם לזה משיגים את כוח ההשפעה - נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה ודרגות בהתאם לכך - חמש דרגות שמתחלקות לעוד חמש ולעוד לחמש.
שאלה: האם אנחנו יכולים לבחון תרגיל פרקטי לגבי הדבר הבא, בעבודה הדדית בעשירייה אני מוצא סתירות ודחיות בין החברים - זה מה שאני רואה בתוך הדעת, הבורא מראה לי את החברים כקטנים. וכאן יש מקום לעבודה, אני יכול להיכנס לביקורת אבל אני גם יכול לרומם את החברים לרמה גבוהה ולומר שזה מגיע מהבורא ואנחנו צריכים את זה למען התיקון. האם זו דוגמה טובה שאמונה למעלה מהדעת זה מה שמעלה את החברים ואת הקבוצה מעל הדעת?
כן, אפשר כך להגיד. תמשיכו ותראו.
שאלה: האם תוכל להסביר איך התכונה של קו השמאל יכולה לחזק את האמונה מעל הדעת?
ככל שהרצון לקבל מתגלה שהוא מפריע, יחד עם זאת מפני שהוא מתגלה על ידי אור העליון שמשפיע עלינו, אז בתוך אותו רצון לקבל שהוא מתגלה כבר יש איזו מנה של אור עליון שבא מהמשפיע. ואנחנו על ידי כך מתחילים להרגיש שאנחנו חייבים עם הרצון לקבל הזה, בכל זאת לגשת להשפעה, לחשוב איך אנחנו בונים על פניו מידת השפעה. ועל זה כתוב "אלף פעם ייפול צדיק וקם", כך אנחנו מתקדמים, אנחנו לומדים איך להפוך את החושך לאור, את המר למתוק, ואת השקר לאמת - את כל הכוחות האלה לכוח עליון אחד.
שאלה: רב"ש כותב הרבה על כך שמאוד חשוב לעבוד עם קו שמאל וסיפרת לנו שרב"ש אמר לך, לא לתת לתלמידיו את מאמרי "שמעתי", כי אין להם קו שמאל. אם הוא לימד את זה כל כך הרבה, למה הם לא הבינו? מה הכוונה שאין להם קו שמאל?
הוא לא התכוון לתלמידים שהיו אצלו, אלא לתלמידים שלמדו איתו אצל בעל הסולם. זה דור קודם, שלפי האופי שלהם הם היו חסידים ולחסידים יש גישה אחרת, הכול בחסד, באהבה, בחיבור, בלי קו שמאל. הם לא גדלים במדרגות, אלא הכול נעשה היום כמו אתמול, ומחר כמו היום בצורה של חסד. בחסד זה כמו בינה, אין בה דרגות, כל הדרגות של בינה הם בכך שאתה מכניס תחתיה מלכות, עביות, התנגדות.
מפני זה הוא אמר שאין בהם קו שמאל - הם לא יכולים לגדול ואסור להם לקרוא את המאמרים האלה, כי זה יכניס אותם לבלבול.
תלמיד: כלומר תלוי איך משתמשים בקו שמאל, ואם נקשיב למה שהמקובלים אומרים נלמד איך להשתמש בקו שמאל בצורה נכונה?
אנחנו צריכים לשמוע רק את בעל הסולם ואת רב"ש וזה מה שאני מלמד אתכם. אל תשמעו אותי ולא אף אחד חוץ מהם, כי הם שני המקורות שלנו שדיברו אמת, בצורה כמה שאפשר גלויה ונכונה בשבילנו שלא תקלקל אותנו.
אני בסך הכול מלמד אתכם איך להיות קשורים לכתבים שלהם ולא לאף מקור אחר. ואפילו אם יהיה כתוב, שאת הספר כתב תלמיד של בעל הסולם או תלמיד של הרב"ש, לא חשוב – שיהיה ברור לכם, שאין לפתוח ספרים שהם לא מקור. בעל הסולם כתב ספרים והרב"ש בעצמו כתב רק מאמרים.
אני בטוח שבקרוב יתגלו בעולם עוד כל מיני כתובים, של כאלו שיכתבו שהיו תלמידי הרב"ש, ואולי אפילו תלמיד של בעל הסולם. אז לא להסתכל על כלום, רק על שניהם.
שאלה: באיזו נקודה הדעת שלנו ודעת העליון מתמזגים לאחד?
בינתיים אין לנו שום קשר עם דעת העליון.
שאלה: מה חסר לנו כדי לדרוש כלי השפעה יותר גדולים בצורה נכונה?
חסר לנו לדרוש. מאיפה ניקח את החיסרון? מהחיבור בינינו, וכמה שמתחברים ולומדים אחד מהשני, על ידי זה יהיו לנו יותר נטיות לעלות בדרגות ההשפעה, בדרגות הקדושה ואז נדרוש. זה שאתה תצעק מהבוקר עד הלילה שאתה רוצה - זה כלום לא יעזור. אתה צריך לרצות השפעה, לרצות חיבור, וזה אפשר לגלות רק בהיותך קשור עם החברים. בלי התקשרות איתם אתה אפילו לא מגיע לקנאה נכונה.
תלמיד: כתוב "מכל מקום הוא הולך בבחינת למעלה מהדעת, היינו בבחינת הימין, שנקרא בחינת אמונה. וזה נקרא קו האמצעי, שמכריע בין ב' קוים ונוטה לימין." לא ברור איך העבודה בבחינת הימין הופכת בעצמה לקו אמצעי?
אבל מי מבצע את הפעולה הזאת? האדם שבו נמצא השמאל. כמה שהולך לימין, השמאל שלו גם גדל, כי היסוד שלו זה שמאל.
תלמיד: קו אמצעי הוא רק תוצאה, אין עבודה בקו האמצעי?
לא. העבודה בקו האמצעי היא אחרת, אנחנו נדבר עליה אחר כך בג"ר ובז"ת, אבל למעשה הקו האמצעי הוא רק תוצאה משני הקוים.
שאלה: האם אנחנו צריכים להשתדל לעבוד בקו ימין וקו שמאל יופיע לבד, או לערב גם את קו שמאל?
אנחנו צריכים גם את קו שמאל. בוודאי.
שאלה: נאמר שהקו האמצעי נבחן כצד ההפוך של המדרגה, ואחר כך אנחנו משיגים את הקו שמלפנים, הצד שמלפנים1. איך מבינים את זה?
אנחנו מגיעים לקו שמאל ואחר כך לקו האמצעי, יוצא לנו שהקו האמצעי כולל גם שמאל וגם ימין, וגם בזה יש פנים ואחוריים, וכך אנחנו מתקדמים. אנחנו עדיין לא הגענו לזה, אנחנו עדיין לא ממשים את זה. אתם רוצים לדעת תיאורטית את הדברים האלו ואני לא רוצה בזה. אני ממש לא חושב שאנחנו צריכים לנהוג כאילו שאנחנו פילוסופים. בואו נשתדל להקים בתוכנו תכונות שאנחנו לומדים עליהן, ואז זה יהיה באמת חכמת קבלה אמיתית.
קריין: 49. כותב רב"ש במאמר "על משכבי בלילות".
"לפי שיעור החשיבות, שיקנה בזמן עבודת השלימות, יהיה לו אח"כ מקום להרגיש את החסרון, מצד עבודה שלו, שאינה על צד הטהרה אמיתית. היינו, שאז הוא יכול לצייר לעצמו עד כמה שמפסיד עם התרשלותו בעבודה, שהוא יכול לעשות השואה בין חשיבות הבורא לשפלות עצמו, שזה יביא לו כח לעבודה.
אבל האדם צריך לתקן את עצמו גם כן, אחרת הוא ישאר בחושך, ולא יראה אור אמיתי, המאיר על כלים המוכשרים לכך, המכונים "כלים דהשפעה". ותיקון הכלים נקרא "בחינת נוקבא", חסרון, שעובד לתקן את החסרונות שלו. וזה נקרא "ואמו נותנת האודם", היינו שרואה אז את האור אדום, שהם המחסומים העומדים לו על הדרך, ולא נותנים לו להגיע להמטרה.
ואז בא זמן התפילה, היות שהאדם רואה את שיעורי העבודה, מה שיש לו בעניני "מוחא וליבא", ואיך שהוא לא התקדם בעבודה דלהשפיע. וגם רואה, איך שהגוף שלו הוא גוף חלש, שאין לו כוחות גדולים, שיוכל להתגבר על הטבע שלו. לכן הוא רואה, שאם ה' לא יעזור לו, הוא אבוד, כמו שכתוב (תהילים קכ"ז) "אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו".
ומב' אלו, היינו מהשלימות ומהחסרון, שהם בחינת "אביו ואמו", כנ"ל, יוצא שהקב"ה עוזר לו, שהוא נותן לו נשמה, שהיא רוח חיים. ואז נולד ולד."
(הרב"ש. מאמר 23 "על משכבי בלילות" 1985)
נקרא שוב:
"לפי שיעור החשיבות, שיקנה בזמן עבודת השלימות, יהיה לו אח"כ מקום להרגיש את החסרון, מצד עבודה שלו, שאינה על צד הטהרה אמיתית." העבודה שלו לא במצב היפה, הנכון והטהור. "היינו, שאז הוא יכול לצייר לעצמו עד כמה שמפסיד עם התרשלותו בעבודה, שהוא יכול לעשות השואה בין חשיבות הבורא לשפלות עצמו, שזה יביא לו כח לעבודה." תמיד אנחנו יוצאים אחרי החשבון הנכון לא מרוצים מעצמנו ורואים עד כמה לא הצלחנו, לא עשינו ולא נתנו מאמץ ובאמת מה פתאום מגיע לנו משהו, אבל יחד עם זאת לא מסכימים עם זה שלא מגיע.
"אבל האדם צריך לתקן את עצמו גם כן, אחרת הוא ישאר בחושך, ולא יראה אור אמיתי, המאיר על כלים המוכשרים לכך, המכונים "כלים דהשפעה". ותיקון הכלים נקרא "בחינת נוקבא", חסרון, שעובד לתקן את החסרונות שלו. וזה נקרא "ואמו נותנת האודם"," זו הנוקבא שנותנת לו אודם, רצונות לקבל שצריכים לתקנם. "היינו שרואה אז את האור אדום, שהם המחסומים העומדים לו על הדרך, ולא נותנים לו להגיע להמטרה," מתרשל ולא יודע מה קורה, ולא מרוצה מעצמו ממש.
"ואז בא זמן התפילה, היות שהאדם רואה את שיעורי העבודה, מה שיש לו בעניני "מוחא וליבא", ואיך שהוא לא התקדם בעבודה דלהשפיע. וגם רואה, איך שהגוף שלו הוא גוף חלש, שאין לו כוחות גדולים, שיוכל להתגבר על הטבע שלו. לכן הוא רואה, שאם ה' לא יעזור לו, הוא אבוד, כמו שכתוב (תהילים קכ"ז) "אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו".
"ומב' אלו," כמה הוא השקיע וכמה הרגיש מה צריכה להיות שלימות, והוא מכיר עכשיו שאין לו שום קשר לשלימות הזאת משני אלו, "היינו מהשלימות ומהחסרון, שהם בחינת "אביו ואמו", כנ"ל, יוצא שהקב"ה עוזר לו," הקדוש ברוך הוא בנה לאדם את האבא והאימא האלו, זאת אומרת מצד אחד איזו הבנה בשלימות ומצד אחר איזו השגה, וכמה שהוא בעצמו לא שייך לשלימות הזאת. יוצא שהקדוש ברוך הוא עוזר לו בזה "שהוא נותן לו נשמה, שהיא רוח חיים. ואז נולד ולד."
(הרב"ש. מאמר 23 "על משכבי בלילות" 1985)
שאלה: מה בי שומע את השיעור הזה? כי אין בי הבנה, מכל שיעור אני יוצא ריק לגמרי, כאילו אם הבנתי משהו, אחרי השיעור לא נשאר לי כלום.
יפה מאוד, זה סימן שאתה קולט אותו. אבל אחרי השיעור כשאתה יוצא ומרגיש שבעצם מה שהיה לך בזמן השיעור הבנות, הרגשות למשהו, הכול הסתלק, עכשיו אתה צריך לעבוד על עצמך להשיג את הדברים האלה בעצמך.
תלמיד: זאת אומרת עם הדעת?
לא חשוב, עם מה שיש לך גם עם המוח וגם עם הלב תתאמץ בשניהם כדי להבין איפה אתה נמצא ולמה אתה צריך להגיע ואיך להגיע, ותשקיע.
שאלה: נראה שאמונה למעלה מהדעת זה מאמץ של כל אחד כלפי העשירייה, איך להגיע לפעולת אמונה למעלה מהדעת על ידי כל העשירייה?
על זה אתה צריך לחשוב, קראת ושמעת מספיק חומר כדי לדעת איך אנחנו עושים את העבודה בעשירייה. תעשו לפחות את מה שאתם זוכרים ואתם תראו כמה זה פועל. בלי זה אתם לא תוכלו לממש את מה שאנחנו קוראים במאמרים האלו. אנחנו לומדים הכול רק בצורה פרקטית לעניין.
שאלה: אם ללכת בקו ימין, זה ללכת בשלמות ושמחה, אין לנו בעשירייה שמחה בעבודה, איך להוסיף שמחה לעשירייה?
זה שאין לכם שמחה בעשירייה זו תקופה כזאת, אבל אם תתאמצו זה צריך לעבור מהר. זה מפני שאתם לא מחשיבים את העבודה שלכם, לכן אתם לא נחשבים פועלים, אתם לא נחשבים עובדי ה', כי מי שעובד לבורא יש לו שמחה מזה שעובד אליו. אתם לא משתדלים לכוון מהעבודה שלכם לעשות נחת רוח לבורא ולכן אתם לא מקבלים ממנו תמיכה.
שאלה: אם נראה לי שהעשירייה שלי הם כולם חסידים בלי קו שמאל, איך אפשר להכניס להם קצת קו שמאל על מנת שנתקדם?
אין לי מה להמליץ אלא רק ללכת יחד עם כולם.
שאלה: מה זה אומר להיות בקו אמצעי ואיך מגיעים אליו?
קו אמצעי זו כבר דרגה גבוהה מאוד, זה כבר השגת הקשר עם הבורא, זה להיכנס לימין ולשמאל ולחבר אותם יחד ולהגיע לקו אמצעי.
שאלה: אם החברים מתוקנים, האם הביקורת ביחס לחשיבות המטרה צריכה להיות אישית? איך אני עושה את הביקורת הזאת, האם היא צריכה להיות שקטה האם אני צריך להפגין אותה?
את הדברים למדנו בקבוצה איך אנחנו צריכים להתנהג. דבר עם החברים וכך תבינו מה עליכם לעשות. אם אתם לא מבינים תפנו למקורות, ואם אתם לא מבינים את המקורות תפנו למי שמטפל בכם והם יראו לכם איפה יש במקורות וכך תבררו.
תתחילו להתייחס לכל העבודה שלנו בצורה עניינית, שאתם מבררים, שאתם לומדים ומממשים. ולא שאתם מקבלים בשיעור בוקר שלנו כמה עצות, טיפים וזה מספיק לכם, זה לא מספיק.
שאלה: בסוף הפסקה כתוב שהוא נותן לו נשמה שהיא רוח חיים ואז נולד הוולד, מהו אותו ולד ברוחניות?
הנשמה שלנו.
שאלה: האם נכון שככל שאנחנו מתקדמים, אנחנו מכירים יותר שאנחנו רחוקים יותר מהשפעה וכך יש בנו השתוקקות גדולה יותר לתפילה ומתוך זה יש לנו את גדלות החיים?
כן, ככל שאנחנו מתקדמים להשפעה נראה לנו שאנחנו רחוקים יותר מהשפעה.
שאלה: כתוב שהוא מרגיש מצב שהגוף שלו חלש, האם זה אומר שהתפילות שלו, שהבקשות שלו חלשות?
גם כן וגם לא. אם הוא כבר רואה שהוא חלש, סימן שיש לו כלי ובתוך הכלי הוא מגלה את עוצמת הכלי ושם הוא קובע שהכלי חלש, זאת אומרת שיש לו כבר משהו. זה דומה לכך שאתה מגיע למומחה והוא אומר שיש לך כך וכך בבעיה שלך ואפשר לפתור אותה, אבל הוא נמצא בעצמו במבוכה. זאת אומרת, ככל שאנחנו מתקדמים יש לנו יותר בעיות, יותר שאלות, אומנם אנחנו מקבלים תשובות אבל עם כל זאת אנחנו מגיעים עם חסרונות גדולים יותר.
שאלה: בתחילת המאמר בעל הסולם כותב "לפי שיעור החשיבות, שיקנה בזמן עבודת השלימות, יהיה לו אח"כ מקום להרגיש את החסרון". למה הוא ירגיש חיסרון אם הוא עובד בשלימות?
למה הוא ירגיש בחיסרון אם הוא עובד בשלימות? כי באמת יתגלה לו כלי גדול יותר, חדש יותר, מכובד יותר, מורכב, יכול להיות שהוא גדול יותר בנפח וגדול יותר באיכות. כך מתגלים חסרונות.
תלמיד: זאת אומרת בכל מקרה שאדם עובד בשלימות, תמיד מלווה אותו החיסרון?
נכון,
שאלה: קראנו הבוקר "מטעם שהיסוד שלו הוא למעלה מהדעת, אז הוא תמיד יונק מהשורש שלו." מהו שורש האמונה מעל הדעת?
בבינה.
שאלה: למה הכוונה "ובחינת ימין, היינו השגחה פרטית"?
אנחנו לא כל כך נמצאים בזה, השגחה פרטית, השגחה כללית, ימין ושמאל, מספיק לנו מעלה ולמטה. עכשיו זה יותר חשוב לנו.
שאלה: רוב ההפרעות מגיעות כמכות לרצון לקבל ואז יש רצון אפילו אגואיסטי להתעלות מעליהן. איך לעבוד עם הפרעות הפוכות, שהרצון לקבל מקבל תענוג והאדם לא יכול לצאת מהן?
זה רק על ידי הקבוצה, "אין אסיר מציל את עצמו מבית האסירים"2. ואם אני באמת נכלל ברצונות הגדולים כדי להתקדם ולצאת מהם, להתעלות מעליהם, אני חייב את כוח הקבוצה.
שאלה: מבחינה רוחנית, כיצד הסבל גורם לתיקון?
הוא עוזר לנו. או שהוא נותן לנו הרגשה שאנחנו הולכים בדרך נכונה בלבד, או שהוא נותן לנו גם הרגשה שאנחנו צריכים להתעלות מעליו. הסבל גורם לתיקונים, אפשר להגיד ששום תיקון לא יכול להיות ללא סבל, אבל לא שאנחנו נראה בסבל את התיקון.
שאלה: מהו הסימן להתקדמות נכונה של העשירייה בשני קווים?
אנחנו עוד לא כל כך נכנסו לזה, לא דיברנו, אבל אני שמח שאתם שואלים אותי היום במיוחד על דברים שכאילו עומדים לפנינו. אנחנו נלמד את זה. אפשר להגיד שימין ושמאל זו שלימות וחוסר שלימות אבל זה הרבה יותר מזה.
שאלה: האם להגיע לקו האמצעי כאשר בעשירייה כולנו הצלחנו להתגבר על העבירות או שזו עבודה אינדיווידואלית שלי כלפי העשירייה?
זו עבודה אינדיווידואלית שלי כלפי העשירייה.
(סוף השיעור)