שיעור בוקר 28.06.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה", עמ' 186, אות ק"ו

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 186, מאמר "פתיחה לחכמת הקבלה", אות ק"ו.

אות ק"ו

"וכמו שנתבטלה העביות דבחי"ד מהמסך דגוף מחמת השבירה, כן נתבטלה העביות ההיא גם במלכות המזדווגת של ראש באו"א, כי העביות דראש ועביות דגוף, דבר אחד הוא אלא שזה כח וזה פועל (כנ"ל באות נ). ולכן נפסק הזווג דקומת כתר גם בראש באו"א, והכלים דאחורים, שהם האח"פ שהשלימו לקומת כתר, חזרו ונפלו למדרגה שמתחתיה דהיינו להז"ת. וזה מכונה ביטול האחורים דקומת כתר מאו"א. ונמצא שכל קומת הטעמים דנקודים, ראש וגוף, נסתלקה."

שאלה: למה מלכות המזדווגת בראש צריכה להתבטל אם זה בכוח?

לכן היא רק נתבטלה ולא נשברה. היא הפסיקה לתפקד, היא עשתה את תפקידה ונפסקה.

תלמיד: וכבר אין שם זיווג עכשיו?

אין, אין יותר חיסרון. היא עשתה זיווג על החיסרון שהיה לה בראש ובזה הכול נפסק.

תלמיד: וקורה שם עכשיו משהו אחר?

נראה מה קורה הלאה.

שאלה: בראש העביות היא בכח ובגוף העביות היא בפועל, מה ההבדל בין ההתגברות של הפרצוף בראש ובין ההתגברות בגוף?

גם כן בכח ובפועל.

תלמיד: אבל זה מורגש אחרת, זו לא אותה התגברות.

אנחנו לא מדברים על הרגשה, אנחנו מדברים על זה שכך זה פועל.

תלמיד: אבל יש התגברות גם בגוף וגם בראש?

כן.

שאלה: מה נקרא "ביטול האחורים דקומת כתר מאו"א"?

אחורים זה כלים דקבלה נגיד, אז כשאו"א מתקשרים ביניהם ועושים זיווג על כלים דקבלה שלהם כדי להמשיך את האורות, האחוריים האלה מתבטלים.

שאלה: בסוף האות הקודמת בעל הסולם אומר ש"הסתלקות האורות מהכלים הוא כמו הסתלקות החיות מגוף הגשמי, הנק' מיתה." ולכן כשהאורות הסתלקו הכלים נשברו ומתו. האם לפני שהאורות בכלל הגיעו לכלים האלה, הם גם היו מתים? גם לפני שהאורות חצו את הפרסה לא היו אורות בכלים מתחת הפרסה?

אתה מדבר על זיווג שנעשה בראש של פרצוף הנקודים והתפשט מראש לגוף, ובגוף הם עברו את הפרסה?

תלמיד: כן. אז לפני שהאורות חצו את הפרסה, בכלים שמתחת לפרסה לא היה אור.

כן.

תלמיד: אז לפי ההסבר הזה, למה הם לא היו מתים? הרי לא היה בהם אור.

כי לא היו מקבלים בעל מנת לקבל. יש הבדל, לא כל כלי שהוא לא מקבל הוא מת.

שאלה: זו השאלה, מה זה אומר? הוא כותב "הסתלקות האורות מהכלים הוא כמו הסתלקות החיות מגוף הגשמי, הנק' מיתה."

אבל לא היתה הסתלקות.

תלמיד: מה ההבדל בין להיות בלי אור לבין זה שהאור מסתלק?

זה הבדל גדול, הרגשת החיסרון.

תלמיד: זאת אומרת שמה ששבר את הכלים זה לא שלא היה אור?

הם איבדו את מה שהיה להם.

תלמיד: ומה שבר אותם אז?

שהיו יכולים לקבל מיליארד דולר נגיד ולא קיבלו כלום, וזה מה ששבר.

תלמיד: ההרגשה של מה יכול היה להיות?

כן, הצער מההפסד. כאן זה הפסד מעל מנת להשפיע. לא על מנת לקבל אלא על מנת להשפיע.

שאלה: האם בשבירה זה כמו בדוגמה שממיליארד דולר לא נשאר כלום, אבל בהסתלקות לפני השבירה האורות יצאו מהכלים וכן נשאר משהו?

כן, אז מה?

תלמיד: ברגע שקורה התהליך הזה של שבירת הכלים והכלים מתים נשארות מזה רשימות?

רשימות תמיד נשארות.

תלמיד: והן משפיעות על התהליך הבא?

כן.

שאלה: אם אין את הפעולה של השבירה אז הזיווג לא נפסק אלא פעולת הזיווג נמשכת בתמידיות?

תלוי איפה. אם הפרצוף צריך את הזיווג כדי להחזיק את התחתונים אז הוא נשאר, אבל אם אין לו צורך להחזיק את התחתונים, אין אליו העלאת מ"ן אז הוא נפסק. צריך להיות חסרון כדי להחזיק איזו פעולה רוחנית.

תלמיד: זאת אומרת, כל עוד יש חיסרון הזיווג נמשך?

ודאי, כי זו כבר פעולת השפעה.

שאלה: האם זה שהראש הסתלק זה משהו שלא קרה אף פעם עד עכשיו?

גם הראש הסתלק וגם הגוף הסתלק, ומה אתה שואל?

תלמיד: אני שואל אם דבר כזה קרה באיזשהו פרצוף קודם לזה?

לא.

תלמיד: זאת אומרת שהגוף גרם לראש להסתלק?

כן, כי מה שקרה בראש נמשך לגוף והפעולה הזאת לא הייתה פעולה נכונה.

תלמיד: ראש כזה לא יכול להתקיים יותר.

כן.

שאלה: אני מנסה להבין מה זו שבירה כי אם יש הסתלקות אורות אז אפשר להגיד אולי שזה מוות או שזו חזרה לקטנות, אבל שבירה, לפי הבנתי, היא כשנכנס כוח פירוד בין הכלים.

פירוק.

תלמיד: ואת זה אני לא רואה שכתוב פה. מה זאת אומרת השבירה פה?

אין קשר בין הרצונות, הכוונות, הרשימות, הכול מתפרק, כמו שאתה רואה בגוף שמת ומתפרק.

תלמיד: למה הוא מתפרק?

אין חיבור בין החלקים שכל אחד רוצה להיות בעל מנת להשפיע לאחרים.

תלמיד: למה אבדה הכוונה להשפיע?

כי הראש לא החזיק אותם, הם איבדו את כוונת הבריאה, אין בשביל מה להתקיים.

תלמיד: האם הראש עשה חישוב לא נכון ואז קיבל יותר מדי אורות ובגלל זה אבדה הכוונה להשפיע?

לא. לראש באמת לא הייתה כוונה בעל מנת להשפיע נכונה ולכן הראש התבטל והגוף נשבר.

תלמיד: אבל מה זה נקרא שהוא נשבר, למה הוא לא פשוט מת, נהיה לא פעיל?

כי זה נקרא מת ולא פעיל. כל החיבור שקודם נולד בין החלקים - עכשיו התפרק.

תלמיד: למה זה לא חוזר פשוט לקטנות?

קטנות זה גם קשר. לא היה להם כוח להחזיק את הקטנות.

שאלה: אנחנו כל הזמן עושים פעולות של התקרבות והתרחקות בינינו בעשירייה.

כן.

תלמיד: עכשיו יש כנס. בהרבה מאוד מקומות בעולם יתכנסו חברים ואנחנו אף פעם לא יודעים באיזו מידה הפעולות שלנו יכולות להביא להתכווצות והתרחקות, או חס ושלום להתפרקות. מה הפעולה הכי חשובה שאנחנו עושים בינינו כדי שלא נגיע למצב של התפרקות, שתמיד יהיו דרגות קטנות של התכווצות והתרחבות, אבל אף פעם לא תהיה התפרקות? מה חסר בנקודת השבירה שצריך לשמור עליה - שלא נגיע אליה?

אנחנו צריכים לא לעזוב את מטרת הבריאה וכל הזמן להשתדל להתקרב אליה. בנטייה הזאת אנחנו נמשכים לטוב.

תלמיד: בפעולה שלנו איפה היישום הכי משמעותי לא לעזוב את מטרת הבריאה?

הפעולה הכי מועילה לנו זה ללמוד איך לחזור כל פעם לפעולת החיבור והמשכה. מה שלא יהיה אני קם וממשיך, קם וממשיך. ככה זה.

שאלה: כשלפעמים אני לא רואה איך אני יכול להמשיך עם החבר, הפירוד הוא כזה גדול, הדחייה, איך מעל זה לקום ולהמשיך, איך אני צריך לייצב את עצמי, איך החברה עוזרת?

לחכות, יכול להיות שזה עובר מעצמו. יכול להיות שעל ידי איזו השפעה חיצונה זה משתנה. צריכים ללמוד מזה. אבל אף פעם לא הגיד "זהו, סופי", אין סופי בזה. מטרת הבריאה שכולנו מתחברים, אפילו קליפות, כל מה שלא יהיה, כולם מתחברים ומוסיפים זה אל זה.

שאלה: האם בראש החשבון לא נכון?

בזמן השבירה?

תלמיד: אחרי שהם קיבלו את האור והכלים התפרקו.

כן.

שאלה: כי הוא חשב שהם מוכנים והם לא היו מוכנים?

כן.

תלמיד: אז איך בפעולה הבאה הוא מברר שמה שיקבלו הכלים לא יפרק אותם?

הוא כבר ניגש בצורה אחרת. הוא לא מקבל את כל העביות לזיווג.

תלמיד: מה הכוונה?

מתחיל מעיבור, יניקה, מוחין. כל מיני חלקים.

תלמיד: מתחיל את כל התהליך מחדש?

כן.

שאלה: למה בראש אין שבירה, רק ביטול ובגוף כאילו שבירה?

בראש אין שבירה כי אין שם כלים, רצונות רק כוונות, מחשבות שבהן לא יכולה להיות שבירה, כי אין בראש רצונות ובגוף יש.

שאלה: האם להעלות מ"ן זו בקשה שיהיה מספיק חיסרון כדי לבצע פעולה?

להעלות מ"ן זה להעלות חיסרון. אם החיסרון הזה יקבל מילוי מלמעלה אז כבר יהיו לנו פעולת התיקון.

שאלה: אם הראש מתבטל והגוף נשבר כי הראש לא החזיק אותם, אז מה צריך לקרות כדי שהראש יתחדש וימשיך?

הראש מתבטל מפני שבראש אין כלים, יש רק כוונות. ולכן אין שם מה שיכול להישבר. מה שאין כן, בגוף כן.

שאלה: מה ההבדל בין שבירה לבין הזדככות?

הזדככות זה לפי רצונו של הכלי ושבירה זה לא ברצון הכלי.

שאלה: מהי העביות בתוכנו, מה זה עביות?

האגו שלנו שאנחנו רוצים לקבל על מנת לקבל.

שאלה: כתוב "ונמצא שכל קומת הטעמים נקודים ראש נסתלקה". האם זה קורה כל פעם שיש לנו טעמים, למה זה מוביל שהם נשברים, מה זה נותן?

טעמים יכולים להזדכך ואז עוברים טנת"א ויכולים להישבר. וגם בשבירה הם עוברים טנת"א, רק כבר אחרת, זה איבוד המסך. לא שמירת המצבים שהם עוברים, אלא שבירת המצבים שהם עוברים.

שאלה: אם יש לי פערים בלימוד "פתיחה לחכמת הקבלה", איפה אתה ממליץ להשקיע מאמץ בקריאת מאמרי רב"ש או ב"פתיחה"?

אני ממליץ להשקיע במאמרי רב"ש. ה"פתיחה" תובן ותיכנס בעצמה. אבל אנחנו צריכים להשקיע במאמרים.

שאלה: אנחנו באים מהמצב השבור ולא יודעים מה היה לפני השבירה, בכל פעם עלינו לגלות מחדש את השבור ואז לבקש תיקון. איך אפשר להבין מצב שבו באים מהמתוקן אל השבור?

לפי השכל שלנו אנחנו יכולים לתאר לעצמנו.

תלמיד: בשכל, כן. יש סכמה בראש. אבל איך אפשר לתפוס דבר כזה בכלל?

אתה מתכוון לתפוס ברגש? ברגש אי אפשר. בשכל, כן. אבל אנחנו מבולבלים.

שאלה: אנחנו מתקנים את הכלים דהשפעה שלנו כשאנחנו מבטלים את עצמנו. אבל האם כדי לתקן את הכלים דקבלה צריך לעבור את השבירה או לגלות אותה?

כשאנחנו מתקנים את עצמנו בדרך לגמר תיקון אנחנו עוברים דרך הכלים השבורים, מתקנים אותם, ממלאים אותם וכך מגיעים לתיקון.

שאלה: אני חייב בעשירייה לתקן את כל הכלים. למעשה הסתלקו האורות מפני שהכוונות לא היו נכונות. איך עושים תיקון לכוונות האלה במהלך התיקון הכללי שצריך לעבור?

על ידי העלאת מ"ן למדרגה יותר עליונה שמתקנת לנו את מה שחסר לנו.

שאלה: שמעתי שאמרת שהכלים נשברו מפני שבראש היה חשבון לא נכון, ההנחה הייתה שהכלים מסוגלים לקבל, אבל הם לא היו. איך זה קרה? למה היה שם חשבון לא נכון?

השבירה קרתה מפני שהיו אורות גדולים וכלים קטנים, זאת אומרת, לא היה כוח בכלים דהשפעה לקבל את כל האור העליון בעל מנת להשפיע. למה קרה כך? מפני שחשבו שאפשר לקבל בעל מנת להשפיע, כמו שהיה קודם.

מה עושה השבירה? כשאנחנו מקבלים כלים שבורים ומתחילים לתקן, למיין אותם, אנחנו מתחילים לראות מה חסר לנו. וכך לאט לאט, כמו עם לגו, כמו עם כל המשחקים האלה, אנחנו מוסיפים ומוסיפים שכל, רגש, חסרונות, רצונות שלנו, וכך מגיעים למצב שבסופו של דבר הכלים מיתקנים. הם מיתקנים במיוחד על ידי הסבל שלנו, על ידי הרצון שלנו לראות אותם מתוקנים.

שאלה: השבירה קרתה מפני שהם רצו לקבל את האור דהשפעה על מנת להשפיע?

הם רצו לקבל בעל מנת להשפיע, או להשפיע על מנת להשפיע.

תלמיד: למה הם לא יכלו להשתמש באור ההשפעה ואור הבינה למען על מנת להשפיע? הרי אנחנו לומדים שאפשר להשתמש בו על מנת להשפיע בלי שום הגבלות, בלי מסך?

לא היה כוח.

שאלה: קודם אמרת שהכלים הם הרצונות האגואיסטיים שלנו. אז מה הוא הראש? זה החיבור שלנו בעשירייה?

נגיד שכן.

(סוף השיעור)