שיעור בוקר 07.11.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם, "תלמוד עשר הספירות", כרך ב', חלק ו', עמ' 391, אור פנימי, אותיות א' – ב'

קריין: אנחנו קוראים בספר "תלמוד עשר הספירות", כרך ב', עמוד 391, דף שצ"א, בחלק ו', אור פנימי. אות א', טור א' בדבר המתחיל "ומתוך שהאורות נתלבשו".

"ומתוך שהאורות נתלבשו בהספירות של ג' הפרצופים הראשונים גע"ס דא"ק רק בדרך מטי ולא מטי," כלומר מופיע ולא מופיע, "דהיינו מתחלה התפשט האור רק לכלי דכתר, ואח"כ דלא מטי בכתר", שהסתלק מהכתר, "שפירושו שנזדכך מדת העביות של המסך שלו, אז מטי האור בחכמה. הרי שרק בכלי דכתר נתפשט האור בבחינת רחמים המכונה טעמים, אבל בכלי דחכמה לא הגיע האור אלא אחר הזדככות המסך והתמעטות הקומה, וכן ביתר הספירות." האור עובר מספירה לספירה, וכל עוד שהוא לא עוזב את הספירה הקודמת הוא לא נכנס לספירה הבאה. כך האורות יורדים בתוך הפרצוף. "לפיכך נקראים כל הספירות שלמטה מכתר בשם נקודות להיותם כבר מבחינות או"ח ודין. כמ"ש זה באורך בדברי הרב לעיל חלק ד' פ"ג. ע"ש כל ההמשך."

שאלה: איך זה מושג על ידי מקובל, האם הוא משיג את זה קודם כספירה אחת נפרדת ואחר כך את הספירה הבאה?

אנחנו נגיע לזה ואז נדע, בינתיים אנחנו לא יודעים. אני לא יכול לתאר לך את זה.

"ונתבאר לעיל באו"פ חלק ה' דף ש"מ ד"ה ונבאר. שב' אורות ירדו ונתלבשו בכלי דכתר הנקראים זו"ן, שהזכר יש לו בחי"ג דהתלבשות וקומה שלו עד החכמה, והנקבה יש לה עביות של בחי"ב וקומתה עד הבינה, עש"ה.

ולפיכך גם הכלי דכתר הוכרח להסתיים על הטבור בשוה עם רגלי ע"ב, שהוא מאותו הטעם האמור אצל הע"ב, כי מתוך שהזכר יש לו שם בכלי דכתר קומת החכמה, הנה חל עליו הצמצום, כמו על פרצוף ע"ב, ומוכרח להסתיים למעלה מטבור, כי אינו יכול להאיר אל הכלים דזו"ן דבחי"ד.

והנך מוצא שמ"ש הרב לקמן שפרצוף הס"ג מתפשט עד רגלי א"ק," עד הסיום, "הנה זה אמור רק על בחינות הנקודות דס"ג שהם ט"ס התחתונות מחכמה ולמטה, אבל הטעמים דס"ג, שהם כתר של הגוף דס"ג, נפסק על הטבור, כי אינו יכול להאיר מהטבור ולמטה, משום אור החכמה אשר בו, כנ"ל." את זה אנחנו בדרך כלל לומדים בכל הפרצופים, שההתפשטות הראשונה עדיין נמצאת בקשר עם הפרצוף הקודם. כאן למשל, בטעמים דס"ג יש לו עדיין חכמה ולכן הוא לא יכול לרדת למטה מטבור הכללי, מטבור דגלגלתא. ואילו נקודות דס"ג שיוצאות כבר בהזדככות פרצוף דס"ג הן יכולות לרדת גם למטה מטבור הכללי. "רק אחר שנזדכך הזו"ן דכתר מבחי"ג ובחי"ב שבהם, אל בחי"ב ובחי"א, שזה ניתן להכלי דחכמה דס"ג, שבאורות האלו כבר אין שם מקומת החכמה ולא כלום," אור חכמה כבר הסתלק מהס"ג ונשאר רק אור חסדים נקי בלי אור חכמה, "אז נתפשטו האורות ההם דס"ג אל הכלים דזו"ן שבא"ק הפנימי ממטה מטבור. וכן האורות שבשאר הקומות בינה וז"א ומלכות." אור החכמה לא יכול לרדת למטה מטבור דגלגלתא אלא רק אור חסדים. בס"ג יש בהתחלה אור חכמה כי הוא יצא על רשימות ג'/ב', אז יש לו ג', גם חכמה. לכן כל עוד יש לו ג' דהתלבשות, אז הוא לא יכול לרדת למטה מטבור. אבל כשס"ג מתחיל להזדכך ויוצאות רק נקודות דס"ג, אז האורות האלה יכולים לרדת למטה מטבור. כי כל אור עליון ככל שהוא מסוגל למלאות את הכלים, אז הוא בשמחה ממלא את כל הכלים. זה כמו בעל הבית שיושב מול האורח ורוצה להכניס לתוך האורח את כל מה שיש בו. לכן אור החסדים עם אור החכמה יכולים להתפשט למעלה מטבור הכללי, ולמטה מטבור הכללי יכול להתפשט רק אור החסדים.

"והנה נתבאר להלן בדברי הרב אשר אלו ד' הקומות : חו"ב וז"א ומלכות דס"ג, שנתפשטו למטה מטבור," חוץ מכתר דס"ג. "חזרו ועלו אל מקום הטעמים דס"ג שלמעלה מטבור, ולא נתפשטו יותר מטבור ולמטה. וזה אמרו כאן שהס"ג מסתיים על הטבור. שכונתו לאחר עליות האורות למעלה מטבור. כנ"ל. ועליות האורות האלו הם הנקראים לקמן בשם צמצום נה"י. והבן כל הנ"ל היטב, וחזור על הדברים עד שיהיו כמו מונחים בקופסא, כי תצטרך לכל הנ"ל בכל מלה ומלה שבביאור הנקודים ושביה"כ. ואי אפשר לחזור בכל פעם על אריכות כזו."

את עניין ס"ג שמתחלק על טעמים דס"ג למעלה מטבור דגלגלתא, ונקודות דס"ג שיכולות לרדת למטה מטבור דגלגלתא, את הדברים האלה אנחנו צריכים תמיד לדעת, לזכור, כי זה הקוטב של כול העולמות.

"ומ"ה וב"ן דיליה מטבורא ולמטה כנגד זו"ן דאצילות. היינו הע"ס דנקודים, שהם נבחנים, לבחינת מ"ה וב"ן של ס"ג הזה. כמ"ש במקומו. והם בהשוואה אל הזו"ן דאצילות, המלבישים לפרצוף א"א, ג"כ מטבורו ולמטה. וטעם כל דברים האלו, יתבאר לקמן בע"ה."

שאלה: למה אור חסדים יורד למטה מטבור, מה הוא רוצה לעשות שם, ואיזה חסרונות הוא ממלא שם?

קודם כל כל אור הוא יחס הבורא לנבראים, לכן הוא רוצה להתפשט בכל הכלים, בכל הרצונות של הנבראים, ככל האפשר עד סיום רגלין. אבל לאור חכמה יש הגבלה, כי התחתון יכול לקבל אותו בעל מנת לקבל, ואז זה יהיה נגד מטרת הבריאה ויגרום לשבירה. לכן רק אור חסדים יכול להתפשט בתוך התחתונים ובתנאים מסוימים, כי אור החסדים יכול לגרום לפעמים נזק לנברא. לכן יש הגבלות על התפשטות כל אור. אור החכמה לא יכול לרדת למטה מטבור, אור החסדים יכול לרדת למטה מטבור עד סיום רגלי א"ק, אבל לפי הכלים שלו שיהיו מתאימים.

שאלה: מה הם הנקודות שבפרצוף?

הנקודות שבפרצוף אלו כלים, רצון לקבל, שלא יכול לקבל יותר, אלא ההיפך הוא רוצה להסתלק מקבלת האורות. לכן נקודות אלו הצמצומים, זו מלכות שלא רוצה לקבל ומכניסה את הכוח שלה בהתפשטות האור העליון, ובזה היא מגרשת את האור העליון ממטה למעלה. לכן הפעולה הזאת, או הפרצופים האלה, האורות האלה, נקראים "נקודות". זו נקודת המלכות שנכנסת לתוך האור ובזה האור עולה למעלה ומסתלק.

אות ב'

"והנה עד"ז שבפנימיותו, כן הוא באורות שיוצאים ממנו שהם ענפיו כנזכר, כי שערות ראשו כנגד ענפי ע"ב, ושערות דיקנא הם מאח"פ, כנגד ענפי ס"ג, שבהם כלולים או"א שבין שניהם לקחו בינה דמ"ה אחר התיקון, שהוא שם ס"ג הכולל שניהם, והם נכללים במזלא דדיקנא דא"א. והבן זה מאד כי כן הוא כאן. ואז עדיין היה מתפשט ס"ג עד רגלי א"ק."

קריין: אות ב' באור פנימי.

פירוש אור פנימי לאות ב'

"שערות ראשו כנגד ענפי ע"ב, ושערות דיקנא הם מאח"פ, כנגד ענפי ס"ג: ענין שערות ראש ודיקנא הללו לא יצאו תכף עם אצילותו של פרצוף, אלא אחר צמצום נה"י ועלית ה' תתאה לעינים, שיתבאר לקמן, כי ה"ת שהיא המסך המשותף מבחי"ב ובחי"ד יחד, עלתה לחכמה דראש הס"ג, המכונה עינים, ונזדווג שם עם אור העליון, והעלה או"ח מחכמה לכתר, דהיינו מעינים לגלגלתא, הממשיך רק קומת הז"א. והנה אז נתחלקו הע"ס דראש הס"ג: לגלגלתא ועינים, ולאזן חוטם ופה. כי להיות שנעשה מקום הזווג בהעינים, ושמשו העינים במקום הפה דראש, הנה נעשו ג' הספירות אח"פ, לבחינת גוף. ומקבלים מהמלכות הזו העומדת בעינים, המשפעת להם ממעלה למטה, ולא נשאר שם בבחינת ראש, דהיינו מבחינת ממטה למעלה, רק ב' הספירות : גלגלתא ועינים לבד. הרי שהע"ס דראש, נתחלקו לב' בחינות : ראש, וגוף. כי רק הכתר וחכמה מהם, נשאר לבחינת ראש, אבל בינה ז"א ומלכות שבהם, יצאו מבחינת הראש, ונעשו לבחינת ספירות דגוף."

זה לא שהראש התחלק לראש ולגוף, אלא בדומה לחלוקה שיש מהראש לגוף הכללי, גם הראש, מפני שיש בו עכשיו חלוקה לאן מותר ואסור שיתפשט שם אור עליון, אור חכמה, לכן הוא מתחלק לשני חלקים. אחר כך נלמד על "שערות רישא", "שערות דיקנא". בינתיים הראש מתחלק לחלק עליון ולחלק תחתון, ונגיד כך שעד נקבי עיניים, עד אמצע העיניים, זה נקרא "ראש", ולמטה מזה זה הגוף של הראש, תוצאות.

"והנה הגם שהזווג הזה החוצה את הע"ס דראש לב' בחינות ראש וגוף, נעשה בהחכמה דראש הס"ג גופיה, עכ"ז בו עצמו לא נעשה שום שינוי, כי אין העדר ברוחניות, כנודע. אלא רק תוספת נעשה כאן, כי נבחנות לע"ס דענפים שעל הראש דס"ג, המכונים ע"ס דשערות," זה שאצלנו השערות מכסות את העור גם בראש וגם בפנים, זה נובע מרוחניות. שערות, שיער, סוער, זה חסרון, ואז הם מכסים את המקומות שיש בהם חוסר תיקונים. יש "שערות רישא", שערות ראש, ושערות דיקנא" שערות זקן, וזה נובע מזה שהמקומות האלה דורשים תיקון. זה מה שאנחנו רואים גם בציור של העולם שלנו, בפנים שלנו, וזה אומר על חוסר תיקונים.

"והמה הם שנחלקו על ב' בחינות ראש וגוף הנ"ל, אשר כתר וחכמה שבהם, שנשארו בבחינת ראש, נבחנים לענפי ע"ב בבחינת שערות ראש, וג' הספירות שבהם שהם אח"פ, שנעשו לבחינת גוף, הם נבחנים לבחינות שערות דיקנא. ולענפי ס"ג." "דיקנא" זה זקן.

"וזה אמרו ושערות ראשו כנגד ענפי ע"ב, ושערות דיקנא הם מאח"פ, כנגד ענפי ס"ג. היינו אותה התחלקות הע"ס של ראש לב' בחינות: גו"ע, ואח"פ, שנתהוה בראש הס"ג, כנ"ל, הנה התחדשות הזו, מכונה בשם שערות שבחינות גלגלתא ועינים שנשאר בבחינת ראש, נחשב לענפי ע"ב. ובחינת אזן חוטם פה שבהם, שיצאו לחוץ מהראש, נחשבים לענפי ס"ג. וטעם הדבר יתבאר לפנינו."

שאלה: לא לגמרי מובן מה הן השערות, האם זה סוג של תיקון או שזה חוסר תיקון בראש ובגוף? מה הם החידושים האלה שקורים שם?

בכל פרצוף יש אור שמתפשט מלמעלה, בכתר, בחכמה ובבינה, או בחלק מהבינה, זה האור שמתפשט מלמעלה, מהבורא. אחר כך מההתפשטות הזאת יש תגובה מצד הכלים, שהם ז"ת דבינה, זעיר אנפין ומלכות. לכן הפרצוף מתחלק לשני חלקים, גלגלתא עינים ואח"פ. אורות שמתפשטים בגלגלתא עינים נקראים אורות השפעה, ולאורות שלמטה מזה יש גם כל מיני שמות.

הוא רוצה להגיד כאן שאנחנו חייבים לראות את שני החלקים האלה בכל פרצוף, עד כמה הפרצוף מתחלק לשני החלקים האלה. כי בחלק העליון של הפרצוף, גלגלתא ועינים, שם בדרך כלל אין עדיין שום הגבלה על התפשטות האורות, ובחלק התחתון, האח"פ, שם כבר יש רצון לקבל שמגביל את התפשטות האור. לכן אנחנו צריכים לראות כאן איפה הנברא, ובאיזו צורה הוא יכול להיות מחובר עם הבורא.

לכן בכל פרצוף רוחני יש הגבלה לגלגלתא עינים ואח"פ. במיוחד זה בעולם האצילות, ששם אלו פרצופים גדולים, שלמים, של אבא ואימא, ישסו"ת. יש הרבה הבחנות. כי ככל שאנחנו יורדים מלמעלה למטה, אנחנו יותר מוגבלים, אנחנו יותר מצומצמים, כי יש אור, האור שיורד למטה מטבור הכללי של גלגלתא, ויש כלים שהיו מעורבים והיו בשבירה בעולם הנקודים, ואנחנו כבר מדברים על מצבים של שבירה. לכן יש כבר התקרבות בין אורות עליונים לכלים תחתונים, עד כמה הם יכולים להתקרב זה אל זה ולהיות מעורבים זה עם זה.

שאלה: כשאנחנו לומדים תע"ס, אנחנו רואים פה תהליך דינמי, משתנה, כשהאור העליון כאילו פורץ לעצמו את ערוץ האור, יש כאן תהליך חי מאוד. איפה הנברא יכול להשפיע על התהליך הזה, או שזה כבר ניתן לנו מלמעלה, מראש?

לא נעשה שום דבר מראש, אלא האור העליון נמצא במנוחה מוחלטת, וככל שהכלים מלמטה למעלה יכולים להתקרב לאור העליון, להתקשר אליו, להיות מקום לקבלת האור העליון לפי השתוות הצורה, כך האור העליון נכנס בהם, ממלא אותם ונשאר בהם. זה לא שהאור העליון דוחף, אומנם לפעמים אנחנו כך אומרים, אבל זה לא נכון. אין אונס מצד הבורא, אלא הכול נעשה אך ורק לפי רצון, חיסרון ובקשת הנברא.

שאלה: למה שערות הראש הוא ענף מע"ב ולא מס"ג עצמו?

יש לנו ענפי ע"ב וענפי ס"ג, על זה עוד נלמד. הוא כותב "שערות שבחינות גלגלתא ועינים שנשאר בבחינת ראש, נחשב לענפי ע"ב. ובחינת אזן חוטם פה שבהם, שיצאו לחוץ מהראש, נחשבים לענפי ס"ג". כך מתחלק כל פרצוף עד ג"ר דבינה כולל ג"ר דבינה. כתר, חכמה וג"ר דבינה עדיין לא שייכים לתחתונים, הם מגיעים אלינו מלמעלה מהבורא. מז"ת דבינה מתחיל הרצון לקבל, התחלנו ללמוד את הדבר הזה עוד מארבע בחינות דאור ישר, משם כבר מתחיל להיות רצון לקבל, בז"ת דבינה, בזעיר אנפין ובמלכות.

שאלה: האם יש בעולמנו כלים מהראש שלא נשברו?

אני רוצה להגיד על זה דבר חשוב. כלים של ראש לא נשברים, אין בראש כלים, אלא רק הגוף יכול להישבר, אומנם ההחלטות הלא נכונות מגיעות מהראש. הראש מתבטל והגוף נשבר.

שאלה: מה הכוונה שאורות עולים או יורדים?

כשהכלים מוכנים לקבל את האורות בהבחנות יותר תחתונות, אלו אורות שיורדים. וכשהכלים לא מסוגלים לקבל אותם, אז האורות מסתלקים, עולים בחזרה לשורשם, ואלו אורות שעולים.

שאלה: האם יש כלים שלא עברו שבירה?

אין דבר כזה. אדם הראשון עבר את כל השבירה ואין אף כלי שהיה בגופו שלא נשבר.

שאלה: מה ההבדל בין יחס הבורא לבריאה באור חכמה ובאור חסדים?

אור חכמה הוא מטרת הבריאה ואור חסדים הוא תיקון הבריאה, לכן כך אנחנו צריכים להתייחס לתיקונים. קודם אנחנו צריכים להשתוקק להשיג אור חסדים, אלו כלים להשפיע על מנת להשפיע, כלים בעביות שורש א' וקצת ב'. ואחר כך אנחנו משתוקקים להגיע לכלים לקבל על מנת להשפיע, שהם כבר המשך של ב', ג' וד' בעביות.

שאלה: מדוע יש אור חכמה בס"ג? האם רשימו דהתלבשות יכול למשוך מאור?

בס"ג יש לנו עביות שמושכת גם אור חכמה, מפני שבלי אור חכמה אי אפשר בכלל להתקיים, כי אור החכמה הוא אור החיים. לכן אם פרצוף רוצה להיות רק בעל מנת להשפיע, אז הוא בכל זאת צריך במשהו להיות כלול מאור החכמה, כי על סמך מה הוא יהיה בעל מנת להשפיע? על סמך מה הוא יהיה בלהשפיע בלבד?

נגיד כך, אני לא רוצה לקבל, ומי יודע שאני לא רוצה לקבל? את זה אפשר להגיד רק בתנאי אחד, שייתנו לי לדוגמה כסף, יהיה לי ביד כסף ואני אגיד "אני לא רוצה לקבל אותו אלא אני נותן אותו", אז מובן שאני לא רוצה לקבל, אבל זה חייב להיות אצלי ושאני אתן. לכן ס"ג שלא רוצה לקבל הוא חייב להיות עם אור החכמה, אחרת איך זה שהוא לא רוצה לקבל? הוא חייב גם לעבוד עם כלים דקבלה כדי להוכיח לעצמו ולכולם שהוא לא רוצה לקבל. לכן בס"ג יש חכמה.

שאלה: אפשר להסביר את העיקרון של "אין היעדר ברוחניות"? יש פה חידוש, החלוקה הזאת של הראש לשניים. והוא כותב ש"אין היעדר ברוחניות" ומה שקורה זו רק תוספת.

"אין היעדר ברוחניות" יש בזה כמה תופעות. קודם כל מה שהיה גם נשאר, לא נעלם ולא משתנה, אלא כל דבר רוחני כמו שהוא היה הוא נשאר וקיים. שנית, הוא נמצא כעליון בתוך התחתון והשורשים של העליונים נשארים בתוך התחתונים. זה כמו הורים וילדים, אב ובן, כל מיני תופעות כאלה אנחנו מגלים במשך החיים הגשמיים שלנו וגם בחיים הרוחניים.

תלמיד: אני שואל לגבי החלק הראשון. יש את ס"ג, בוא נגיד, ראש, עשר ספירות כמו שהן היו, ואז יש את העלייה הזאת לנקבי עיניים, זיווג וחלוקה שניה. והוא אומר שהחלוקה השניה היא תוספת.

אז האם אני רואה שתי מערכות או שני מצבים ששניהם קיימים בו זמנית, או שזה בכלל לא קשור לזמן? קשה לי לתפוס את זה שיש שני דברים.

לאיזה שני דברים בדיוק אתה מתכוון?

תלמיד: פעם היתה דוגמה כזאת, שהייתי בכיתה א' ועליתי לכיתה ד', ועדיין הילד שהיה בכיתה א' נמצא בי.

נכון.

תלמיד: אבל מה זה אומר? אני מסתכל על עצמי ואני בכיתה ד'.

כשאתה נמצא בכיתה ד' אתה יכול להתלבש בילד של כיתה א', נגיד להסביר לו משהו. אתה יכול להבין אותו, להרגיש אותו, להקטין את עצמך לדרגתו של ילד בכיתה א' ולהסביר לו.

תלמיד: אבל כאילו במצב הזה ס"ג כבר נמצא עם עשר ספירות דראש, הן נמצאות בחלוקה הזאת שדיברנו עליה קודם, הוא כבר במצב המפותח שלו, עם התוספת, עם כל ההתפתחות הזאת.

יש לנו פרצוף ס"ג ואחר כך באות כל מיני תופעות, תוצאות מס"ג, שנקראות "ענפי ס"ג". ואז דרך הענפים האלו הוא מחלק לכל הפרצופים שעומדים מטה.

תלמיד: זאת אומרת, זה המצב של המערכת. זה לא שיש איזשהו יקום מקביל עם מצב פחות מפותח של המערכת.

מה אתה מפנטז?

תלמיד: אני מתבלבל.

לא. אין יותר ממה שאנחנו לומדים. זאת אומרת, יש עוד תופעות שעכשיו אנחנו לא לומדים, נלמד אותן אחר כך, בעל הסולם אפילו לא מסביר ולא נוגע בהן, אלו עולמות הקליפות. את זה אנחנו נלמד בספר "עץ חיים" עצמו, אבל אחרי שנגמור פחות או יותר את עולמות אבי"ע, זה לא נכנס לקורס הנוכחי שלנו. גם ב"כתבי בעל הסולם" זה כמעט ולא מופיע. אבל יש בזה הרבה דברים מעניינים שבלעדיהם קשה מאוד להבין איך זה פועל עלינו בסך הכול.

אבל בעל הסולם לא רצה להסביר, ולנגוע בזה, הוא לא רצה שאנחנו נתכלל מזה יותר מידי. למדתי את זה עם רב"ש, אבל קצת, לא מספיק. רציתי יותר והוא אמר, "אחר כך". אם המורה אומר "אחר כך", אז אין מה להגיד. ממי תקבל?

שאלה: ענית קודם שהראש לא נשבר, אלא הכוונה לקבל היא שנשברה. אמרת שהראש מתבטל, מה זה אומר שהראש מתבטל? מתבטל הטבע שלנו, הכוונה על מנת לקבל?

יש בכלים יכולת להקים את עצמם עם המסך ולעמוד בלקבל על מנת להשפיע, ולפעמים קורה שהם מאבדים את המסך על ידי איזה השפעות מלמעלה, מהבורא, וכך הם קיימים, נמשכים. ויש כלים שמאבדים עוד יותר את המסכים לפי הרצון שלהם, וזה נקרא "שבירה". יש כלים שאחרי השבירה רוצים להישאר בצורת השבירה, ועוד רוצים למשוך לעצמם עוד כלים ולקלקל אותם, וזו כבר קליפה. ועוד כל מיני חלוקות כאלה. אז מה בדיוק את שואל? יש כאן ים של דברים.

תלמיד: אמרת שהראש לא נשבר, אלא הוא מתבטל, והגוף הוא שנשבר.

כן. הראש לא נשבר, רק הגוף. הראש מתקלקל כי המחשבות שלו התקלקלו, ולכן הגוף שבו יש אותם אורות שעכשיו הכלים מקבלים אותם בעל מנת לקבל הוא הנשבר. כמו שלמדנו בעולם הנקודים שהיה שם ראש דס"ג ואחר כך ראש דאבא ואימא, שהיו זיווגים והגוף שלהם נשבר, אבל הראש לא נשבר.

אפילו כתוב שאיפה שקבור אדם הראשון, במערת המכפלה עם אברהם ושרה, גם נמצא ראש דאדם הראשון. ודאי שאנחנו לא מדברים על מה שקורה באמת, אני לא אומר לארכיאולוגים שילכו ויחפשו, אלא הכוונה היא שהראש לא נשבר. יש בכוח ויש בפועל, מה שבפועל נשבר, ומה שבכוח רק התקלקל ומגיע לתיקונים.

שאלה: כשמדובר פה צמצום נה"י, זה צמצום ב' או שזה כבר קורה מעל הטבור?

על איזה צמצום מדובר כאן אני לא יודע, אבל כנראה שהוא מדבר על הצמצום הרגיל.

תלמיד: כתוב פה, אחרי צמצום נה"י.

צמצום נה"י זה צמצום ב', זה צמצום שקרה בנקודות דס"ג.

שאלה: שערות רישא ושערות דיקנא הם תוצאה של עליית נקודות דס"ג לראש דס"ג?

אנחנו עוד נלמד על שערות רישא ושערות דיקנא. שיער מהמילה סוער, חיסרון, שמאוד רוצה ולא יכול לממש, וכתוצאה מזה יש לנו שיערות ראש ושערות זקן. מנקבי עיניים ומעלה זה נקרא שערות ראש, מנקבי עיניים ומטה זה נקרא שערות זקן, ואלו מין תיקונים. אומנם הם באים מתוך החסרונות, כי השערות מתגלות כשסוער, אבל עם זאת זה תיקון, ומכאן עוד נלמד למה לנשים יש יותר שערות ראש, ולגברים יש יותר שערות זקן, אלו כבר תוצאות.

שאלה: אפשר לתרגם את מה שאנחנו לומדים לתוך ההרגשה הגשמית שלנו?

לא, ולא כדאי.

תלמיד: אין לזה קשר בכלל.

לא, ולא כדאי, אחרת יהיה בלבול, אתם תתחילו לגשם הבחנות רוחניות.

שאלה: בראש זה רק שורשים של כלים, ובגוף זה כלים אמיתיים. אפשר קצת להרגיש מה השוני, מה זה שורשים ומה זה כלים אמיתיים?

שורשים הם נגיד המחשבות שלנו, והתוצאות מהם זה כבר מה שאנחנו עושים בפועל. בכוח ובפועל.

תלמיד: והגוף קשור לרגשות?

כן, הוצאה לפועל.

שאלה: אמרת שפרצוף רוחני בנוי משני חלקים, מה הם אותם שני חלקים? אמרת שאור חסדים יכול לרדת מתחת לפרסה ואור חכמה לא יכול לרדת מתחת הפרסה, מה הסיבה לזה ומה צריכים לעשות, מה העבודה שלנו?

כי למטה מפרסה יש רצון לקבל גדול מאוד. מראש הגלגלתא ועד סיום הגלגלתא יש שורש, א', ב', ג', ד'. כל פרצוף גלגלתא מתחלק לפי הרצונות, אז עד הטבור דגלגלתא זה כתר חכמה בינה - שורש א' וב', ולמטה מטבור דגלגלתא זה ג' וד' רצונות לקבל, ששם אסור שיתפשט אור החכמה, כי יקבלו אותו מיד על מנת לקבל.

תלמיד: מה אנחנו צריכים לעשות, האם אנחנו צריכים לחבר אור חכמה באור חסדים או שכל אחד חי בפני עצמו?

אתה צריך להתחבר עם החברים ולחשוב כל הזמן על טובת החברים. ואז מתוך הרצונות האלה, ההבחנות הללו אתה תוכל לגלות את הבורא.

תלמיד: ואז אור החכמה מצטרף לאור חסדים, משהו קורה שם?

כן, ודאי.

תלמיד: אז החיבור ביניהם יורד מתחת לפרסא?

כן.

שאלה: כשבראש נהיה גוף דראש, מה ההבדל בין ראש שאין לו גוף לראש שיש לו גוף, מה המטרה של הגוף דראש?

מה שיש בראש מתפשט בגוף, גוף זה הוצאה לפועל.

תלמיד: אבל גוף דראש.

גוף דראש זה שיש לך גלגלתא עיניים ואח"פ, אז לאח"פ דראש לפעמים אנחנו קוראים - גוף.

שאלה: אם אור חסדים יכול להופיע בכל מקום אז מה אנחנו צריכים לרצות כדי שיבוא אלינו אור חסדים?

אם אנחנו לא רוצים לקבל לעצמנו כלום אז אנחנו נמצאים בכלים דהשפעה ואור החסדים יכול למלא את הכלים האלו.

שאלה: הסברת קודם שבשביל לדחות באמת אני צריך קודם כל שיהיה לי את זה, להחזיק את זה ואז אחר כך אני יכול לדחות. אבל כשאני מחזיק איך אני נשמר לא לקבל, איך הס"ג נשמר לא לקבל?

מסך לא לקבל. זה גבול הפרסא שאתה יכול להחזיק וזה כאילו נמצא אצלך אבל לא אצלך, בפועל אתה לא מקבל.

תלמיד: מה יש במסך שגורם לי לא להרגיש את הטעם?

תמיד הכלים דהשפעה מוכנים להחזיק מה שנתנו לך ביד אבל אתה לעצמך לא מעביר את זה, לא מקבל.

תלמיד: אז מה הופך את זה בסופו של דבר לקבלה על מנת להשפיע?

עוד פעולות שאתה צריך להוסיף, תיקונים. כי אתה צריך קודם כל להכשיר את הכלים שיהיו בלקבל על מנת להשפיע ואחר כך בפועל לשקול כמה אתה יכול לקבל על מנת להשפיע, זו כבר פעולה.

(סוף השיעור)