שיעור צהריים 14.04.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 2089

מאמר 933, "ענין יציאת מצרים"

ענין יציאת מצרים

"הנה חז"ל אמרו, שסיפור יציאת מצרים צריך לומר בדרך שאלה ותשובה. ומי שאין לה מי שישאלנו, הוא שואל את עצמו, מה נשתנה וכו'.

ולפרש זה על דרך מוסר. כי ענין סיפור הוא מלשון "השמים מספרים". ויציאת מצרים, היינו בחינת החירות והגאולה מהקליפות והסטרא אחרא, שהכוונה היא, לעורר את שורש הגאולה ולהמשיכה. שענין זה הוא דווקא בבחינת "השמים מספרים", שפירוש כשהאדם מסלק את עצמו מכל מיני ארציות, אז יש לו היכולת לספר בשבחו של מקום.

אבל בכדי שהאדם יעלה לבחינת שמים, אז עבודתו הוא בבחינת שאלה ותשובה. וזה ענין שהבנים שואלים, שענין "בנים" נקרא ההבנה, ודעת, ושכל, הם שואלים אותו.

ולמי שאין לו בנים, היינו שהשכל והדעת אין לו שום שאלות, כי הוא זך בדעת ובמידות, אז הוא מוכרח לעורר בעצמו את השאלות, על דרך שפירש אאמו"ר ז"ל את המאמר חז"ל, "אני מעורר את השחר ואין השחר מעורר אותי".

"מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות".

"לילה" נקרא הגוף, שהוא בחינת חסרון וחושך. "יום" נקרא הנשמה, שהוא מאיר לגוף. אז הוא שואל, מה נשתנה גופו משאר גופות של אומות העולם. שבכל הלילות, אנו הגופות אוכלים מה שרוצים בלי שום בירורים, אלא מה שלבם חפץ, הם אומרים שזהו לטובתם. והלילה הזה, היינו הגוף שלי, מוגבל, הן במחשבה והן ברצון.

והתירוץ הוא, "עבדים היינו... ויוציאנו". זאת אומרת שדווקא על ידי ההגבלות האלו נוכל לצאת מהגלות. רוצה לומר, שדווקא על ידי זה שאנו רואים כל פעם השינויים והעליות והירידות, אז על ידי ההתאבקות נתעורר מקום לתפילה. ואז יקוים, "ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ותעל שוועתם". שדווקא אם הגלות מגולה בכל שיעורו, אז מתחיל הגאולה.

וזה מראה לנו את הסדר הגלות והגאולה, שהיה אז במצרים. וזה הסדר אנו צריכים להמשיך עד גמר התיקון."

שאלה: אם לפני כל פעולה וכל מחשבה אני מתאר לעצמי את גדלות הבורא וגדלות החברים, האם אני בהשפעה, האם אני עושה כוונה בעל מנת להשפיע?

זה נכון, ודאי, כך תתקדם קדימה.

שאלה: בפסקה השנייה הוא כותב שאנחנו יכולים לעורר את שורש הגאולה ולהמשיכה. איך נוכל לעשות זאת, איך באמת לעורר את שורש הגאולה, לגעת בנקודה הזאת ולהמשיך אותה?

בכך שנחזור על סיפור מצרים ונעורר את הרצון שלנו לצאת מהאגו, כך נתקרב לגאולה.

תלמידה: אבל איך באמת זה קורה בעשיריות, אנחנו עושים מאמצים רבים לעורר את הרצון להגיע לגאולה. על ידי מה זה קורה, על ידי דיבור בינינו? אנחנו כל יום מחפשות את הנקודה שתעורר את הרצון הזה ותמשוך אותנו למעלה ומנסות המון תחבולות, מהי העצה שלך?

רק לדבר ביניכן, "איש את רעהו יעזורו". העיקר תמשיכו.

שאלה: לילה זה גוף, חיסרון, בלילה הזה הגוף שלי מוגבל גם במחשבה וגם ברצון, מה זה המצב הזה?

זה המצב בו מרגישים את גלות מצרים.

תלמידה: ובזה ששואלים את השאלות האלה ומשווים, אנחנו כאילו מבינים את עצמנו ומעלים את עצמנו?

כן.

שאלה: כל לילה אנחנו אוכלים מה שאנחנו רוצים בלי שום בירורים. זאת אומרת אם לא נעביר ביקורת פנימית ונברר גם בקבוצה איפה ולמה אנחנו, לא נגדל ולא נרגיש את הגלות?

כל לילה, הכוונה היא שיש סעודה, אנשים בדרך כלל בערב סועדים יחד בבית. העניין הוא שבכל לילה לא חשוב לנו מה ואיך אנחנו אוכלים, סעודה רגילה, אבל בליל הסדר אנחנו מארגנים סעודה מיוחדת עם כל המשפחה, ובנוסף מזמינים אורחים ויחד מכינים ואוכלים, זו הייחודיות של פסח.

תלמידה: פה נאמר שהגוף מוגבל במחשבה וברצון ואם לא נוליד את השאלות הן לא יגיעו בעצמן, זה לא טוב להתקדמות?

נכון. משמע שאין לנו שאלות לגבי מי ומה אנחנו, שאנחנו נמצאים בגלות, באגו שלנו וכן הלאה.

שאלה: מה הוא חיסרון אמיתי המביא לתפילה?

חיסרון אמיתי, משמעו, רצון אמיתי המתעורר באדם, כאשר הוא לומד מה זו הגלות ולמה נפלנו אליה ואיך לצאת ממנה, זה כל הנושא של פסח. פסח מלשון פסח. פסח, כלומר לדלג, לעבור ממצב אחד למצב אחר, ממצב של גלות למצב של חירות מהאגו. לכן את הרגשת הגלות באגו ובכלל, את כל מאות השנים עד השחרור שלנו, עד גמר התיקון מסמל לנו הלילה, ליל הסדר. והיציאה מתוך האגו שלנו, זה הלילה האחרון של הפסח כשאנחנו יוצאים מתוך האגו, אנשים חופשיים.

שאלה: כתוב כאן במאמר שאת הסדר של הגלות והחרות צריך לשמור. מה הוא הסדר עליו מדובר, מה זה אומר שצריך לשמור אותו?

צריך בהדרגה, פעולה אחר פעולה להעלות את האגו שלנו, לברר אותו, לבדוק ולתקן אותו.

תלמיד: איך אנחנו מבררים את האגו ומעלים?

זאת העבודה שלנו.

שאלה: כשאני מרגישה ירידה ומרגישה שהעשירייה שלי יחד איתי בירידה אני לא מצליחה לשמוע אותך. גם בסדנאות אני מנסה לקשר הכל לבורא אבל לא שומעת כלום ולא מצליחה לעשות לו מקום. איך אוכל לעשות מקום לבורא?

תחשבי בתוך הלב שאת צריכה להכין בלב מקום לבורא.

שאלה: מה זה אומר "לעורר את השחר", איך אדם עושה זאת?

לעורר את השחר משמעו, שאני משתוקק ליום, שהאור כבר יאיר עליי ואהיה באור היום, זאת אומרת שהכול יהיה גלוי, גם האגו, גם הדברים הטובים, ושאדע מה לעשות איתם. אם הבורא מאיר עלינו זה נקרא יום, ואם לא מאיר זה נקרא לילה.

שאלה: מה אנחנו עושים בזמן הלילה, איך מוצאים את החיסרון האמיתי ביחד?

בלילה אנחנו לא יכולים למצוא כלום, אין אור, האדם נמצא תחת שליטת האגו, תחת הכוחות הלא מתוקנים או אפילו הרעים. ולכן בלילה אנחנו לא עושים כלום רק כאשר מתחיל הבוקר, בוקר, יום, מתחיל כבר מחצות. זאת דוגמה שאנחנו לוקחים מדוד המלך, הוא בחצות הלילה תמיד היה מתעורר ומתחיל ללמוד, לכתוב. אנחנו הולכים בעקבותיו.

שאלה: בלי הגבלות של הגוף אי אפשר לצאת ממצרים. האם אנחנו מורידים את ההגבלות האלו כשאנחנו יודעים איך להשתמש בהן?

ההגבלות מוסרות כאשר הבורא מאיר באור שלו, אז כל ההגבלות מתפוגגות, מסתלקות.

שאלה: כפי שאנחנו יודעים מהתורה, כתוב שבני ישראל לא יכלו לצאת ממצרים בטרם לקחו משהו מיוסף, ומשה הלך לברר איפה הארון של יוסף. למה המצרים רצו שיוסף ייקבר בנילוס, ביאור, ולמה משה רבנו רצה לקחת אותו משם ולהביא אותו לארץ הקודש. למה זה היה חשוב, ומה זה אומר מבחינתנו בעבודה הפנימית?

קודם כל, משה בעצמו הוצא מהנילוס ואנחנו לא יודעים מה קורה שם, כשהגיע הזמן כולם ראו. משה, הוא משה הקטן שלאחר לידתו מיד הוכנס לתיבה קטנה ובת פרעה ראתה והוציאה אותו מהנילוס, לקחה אותו אליה הביתה וחינכה וגידלה אותו אצלה. כך אנחנו קוראים בסיפור שבמקרא.

תלמיד: אני מרגיש שאתה יודע הרבה יותר, אבל פשוט לא רוצה לגלות את הסודות.

לא, ודאי שאני לא יכול לגלות סודות, כי יכול להיות שזה יזיק. ברגע ובמידה שאני יכול לגלות אז אני בכל יום ויום נותן משהו, וזה לטובתכם. לגלות יותר מזה לא יהיה לטובתכם ולכן אני שותק.

תלמיד: אנחנו נמצאים כאן בדרום איטליה בסיום כנס, עשינו סיור ברומא ואחרי זה עברנו לצפון. עשינו וובינרים והרבה הרצאות, ואנחנו נמצאים כאן ביומיים אינטנסיביים עם הכיתה שנמצאת מאחוריי, שלושים תלמידים שמסיימים את הקורס שלנו. הם מאוד מאושרים להיות כאן בשיעור. יש את התלמידה שארגנה לנו את הכנס שרוצה לשאול שאלה.

בבקשה.

שאלה: היו לי רצונות לרוחניות, עכשיו כשאני בת 42 אני רק רוצה להיות אימא, ואני מרגישה שמכריחים אותי שיהיו לי רצונות גשמיים של בית ופרנסה וכולי. יש את ההרגשה שהלכתי בחיים שלי נגד החוק של ההתפתחות הרוחנית ולכן אני מרגישה את עצמי מבולבלת, אני לא יודעת איזה צעד לקחת.

קודם כל, אדם חייב שתהיה לו משפחה. את חייבת להתחתן, שיהיו לך ילדים, שהכול יהיה מסודר, ויחד עם זה, אחרי זה, נדאג שתקבלי את כל מה שאת צריכה גם להתפתחות הפנימית שלך. אני בטוח שזה מה שיקרה.

שאלה: למה הגשמיות, הארגון והסדר של החיים הגשמיים שלנו, חשובים לקראת הכניסה לרוחניות? אם יש לי רצון והשתוקקות לרוחניות, אז למה חשובים כל החיים הגשמיים שלי כרגע? אני רוצה להתעלות.

כך זה היה אצל רב"ש, בהתחלה גם אני לא הבנתי. מגיע בחור בן 30 נגיד, רוצה ללמוד יום ולילה, בוער, והרב"ש אומר לו, "לך תתחתן, שתהיה לך משפחה, וגם רצוי לפחות ילד אחד, ואחר כך תבוא ללמוד". ראיתי את זה כך הרבה פעמים. עכשיו אנחנו פחות עומדים על זה, אבל בכל זאת להתחתן צריך, זה לגברים, ולנשים עוד יותר.

תלמיד: עוד יותר מה?

זה מוזר שאישה לא נשואה, לכן אנחנו דואגים שהן יהיו נשואות.

שאלה: האם זה שאנחנו קמות לשיעורי בוקר עוזר לעורר את השחר? אם כן, איך אנחנו יכולות להתנגד לחושך של הגוף שלנו שמתנגד לקום לשיעור בוקר?

תשתדלו ללכת לישון שעה, שעתיים קודם, תלוי מתי אתן הולכות לישון, ואז יהיה לכם קל יותר בבוקר לקום, ללמוד. זה מאוד חשוב.

שאלה: במאמר נאמר שהגוף אוכל בלילה. מה זה אומר?

שסעודת הערב מועברת בערב, אחרי שקיעת החמה.

תלמידה: הכוונה ברוחניות. הגוף זה הרצון, אז מה הכוונה שכל לילה הרצון הזה אוכל משהו, בלי שום בירורים.

בלילה אנחנו לא יכולים לברר כלום. "לילה" זה כשאין אור, משמע שאנחנו לא יכולים לברר שום דבר.

תלמידה: אבל יכולים לאכול.

בטח, אנחנו עורכים סעודה והולכים לישון.

שאלה: האם אני צריכה לעורר בתוכי את השאלות, את "הבנים"?

כן.

תלמידה: על איזה שאלות מדובר, מה אנחנו צריכים לעורר בתוכנו? האם חיסרון אמיתי אלו השאלות?

לא. אלו שאלות מיוחדות. יש לנו מאמר על ארבע השאלות, ארבע התשובות.

תלמיד: אתה מתכוון לארבעת הבנים, חכם, תם, רשע ואינו יודע לשאול.

כן.

שאלה: מה הופך אותנו להיות המספרים של גדלות הבורא? כתוב לספר על שבחו של מקום.

זה שאנחנו עכשיו עושים סעודה לכבוד יציאה ממצרים, או שאנחנו מתכוונים שבעתיד נצא מהאגו שלנו, ממצרים, ולכן אנחנו עכשיו יושבים, אוכלים ושרים.

שאלה: אתה אומר שאי אפשר לעשות שום דבר בלילה, האם גם תפילה אי אפשר לעשות בלילה?

תפילה אפשר.

שאלה: האם לתלמיד או לקבוצה, אחרי סדרה של עליות וירידות, יש זכות לעצירה וקבלת האורות, או שאנחנו צריכים להגביל את התענוג ולהמשיך לעבוד?

צריך להמשיך לעבוד.

שאלה: איך אני יכול לחגוג את הסעודה שתהיה היום בערב עם החברים? מה צריך להיות החיסרון העיקרי שלנו בזמן הסעודה?

בזמן הסעודה אני מברך את הבורא על זה שמוציא אותנו מהאגו שלנו, ממצרים, ומקדם אותנו לכיוון שהוא יתגלה לנו. המקום שהוא יתגלה נקרא "ארץ ישראל". זה מה שאנחנו צריכים לעורר בסעודה וביחס שלנו.

תלמיד: מה מיוחד בסעודת הפסח?

בסעודת הפסח אנחנו מבררים מה זה חמץ, מה זה מצה, מה הם ארבע כוסות היין שאנחנו שותים, את כל הדברים האלה. אנחנו נלמד את זה.

שאלה: עכשיו שמענו שצריך להתחתן. הייתי נשוי, יש לי ילדים, הם כבר גדולים, עזבו את הבית. האם צריך להתחתן שוב?

אתה גרוש?

תלמיד: כן.

בעצם אתה לא חייב פעם שנייה, אבל בכל זאת רצוי.

תלמיד: אז אני צריך להסתכל על נשים רגילות בעולם או רק בני ברוך?

מה אתה רוצה שיהיה לך?

תלמיד: אני רוצה שתהיה לי אישה שתדחוף אותי לרוחניות.

אז תחפש כזאת.

תלמיד: חיפשתי, זה לא בדיוק עבד, מה עושים? מחפשים עוד או שאולי נותנים את כל היגיעה רק לחברים?

בכל זאת מחפשים. שחברים יידעו עליך ויכול להיות שהם יראו מה מתאים לך.

שאלה: כתוב שזה שאנחנו במצרים, מראה לנו את הדרך לגאולה וגם כתוב שאני מעורר את השחר ולא השחר מעורר אותי. אז איך לדעת מתי הבורא מוביל אותנו ומתי אנחנו מעוררים את השחר?

זו בעיה אם אתן לא מרגישות את זה. זה אומר שאת צריכה להשקיע יותר מאמצים להרגיש את הבורא.

שאלה: האם זה טוב שיש לאדם הרבה שאלות והוא שואל את הרב בזמן השיעור, או עדיף שאדם ישאל את השאלות האלו אחר כך ויברר אותם עם עצמו?

לא, זה טוב שאדם שואל, זה טוב.

שאלה: הבוקר אמרת מילים כאלו על עם ישראל ואני חושבת שכל חבר בשיעור הבוקר הרגיש את הכאב הרוחני, הפנימי הזה ונהיה עצוב וכואב. מה עוד אנחנו, הכלי העולמי יכולים לעשות כדי שהשפע הרוחני יהיה המגן שלנו?

להתחבר כולם בלב אחד. זה מה שחסר לנו.

שאלה: למה אני מרגישה את עצמי נפרדת מהמציאות, כאילו אני מסתכלת על העולם דרך חלון?

ממתי את מרגישה את זה?

תלמידה: מאז גיל ההתבגרות, הייתי אומרת אפילו מהילדות.

יפה מאוד. סימן שיש לך משהו בנשמה שמשתוקקת לעלות. יפה.

שאלה: אנחנו מקבלים הרבה מאוד חשיבות וכוח מאירועי החיבור שמתרחשים כבר עשרה ימים. איך לחזק את המצב החדש הזה שהגענו אליו כדי לעזור ולתת כוח לכל הכלי העולמי?

פשוט להתחבק, להתחבר עוד ועוד, להרגיש כמה כל אחד תלוי באחרים ומתוך זה לא להיפרד. ותראו עוד מעט כמה דווקא המצב הזה, הוא שמביא אתכן לגילוי הבורא.

שאלה: כתוב שאם הגלות מתגלה במלואה, מתגלה הגאולה. מה זה אומר שאנחנו צריכים לגלות את הגלות במלואה לפני שמתחילה הגאולה?

שנראה כמה אנחנו שקועים בתוך הרצונות האגואיסטיים שלנו ולא יכולים לצאת מהם, אלא רק בעזרת הבורא. אם הבורא מוציא אותנו מהגלות, אנחנו יוצאים. אם הוא לא מוציא אותנו, אנחנו לא יכולים לצאת.

שאלה: מהם הסימנים שזה מגולה בכל שיעורו?

הסימן, שאני לא יכול יותר להישאר בתוך האגו שלי. אני מוכן לצאת ממנו, כמו לקרוע את העור שלי ולצאת ממנו.

שאלה: הבורא נותן כל מיני מצבים של דחיה, שנאה, אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לעבוד עם זה, אבל זה לא תמיד ככה. אולי אנחנו יכולים להגיד שבמשך חודש אני אעשה כל מה שאני יכולה, אפילו אם יש לי סיבה לשנוא מישהו, אני עדיין מתעלה. ופשוט להגביר באהבה?

נכון מאוד. תכריזו על החודש הזה נאמר החל מהיום, כחודש החברות, האהבה והחיבור. זה באורח מופלא יהיה בהתאמה לפסח, ונכון מה שאנחנו עושים.

תלמידה: זה יעזור למנוע כל מיני בעיות?

כן ובהכרח.

שאלה: שאלה לגבי הפסקה הרביעית, "אין לו שום שאלות, כי הוא זך בדעת ובמידות". באיזה דעת ובמידות, אנחנו צריכים לבנות את השאלות שלנו?

על זה שאנחנו מתחברים. רק על זה, על החיבור.

תלמידה: אז כשאנחנו מתחברים או מתאמצים להתחבר, יהיו לנו מזה שאלות?

כן.

שאלה: איך הבורא עוזר לנו בחיבור בינינו במעגל, בעשירייה?

הוא עושה את זה. אתם יכולים רק לבקש, לרצות, אבל לא לבצע את הפעולה. לבצע את הפעולה, הוא מבצע. אז אני מאחל לכם לשכנע את הבורא שיעזור לכם.

שאלה: היום גיליתי שכל הדברים שקרו לי וגרמו לי לסבל, זה בעצם ריקוד, דיאלוג ביני לבין הבורא. אבל עד עכשיו הייתי חירשת ולא יכולתי להבין שהבורא קורא לי. האם זה מה שגרם לי לכל הכאב במהלך החיים שלי?

כן, אנחנו עוד נצטרך לגלות עד כמה הבורא עוזר לנו. וכל הזמן דואג לקרב אותנו, לחבר בינינו, כן.

שאלה: מה זה אומר סדר פסח? למה צריך לעקוב אחריו בנוקשות הזו?

בדיוק על כך אנחנו נדבר בשיעורים האלה.

שאלה:, האם לעורר את השחר ולרפא את הלב קורה בזה שאנחנו מושכות את החיסרון של החברות אלינו?

זה קורה דרך הרצון המשותף והמחובר שלנו בקבוצות. זה כאשר אנחנו רוצים לעלות מתוך הרצון האגואיסטי המשותף שלנו, לרצון של אהבה והשפעה של הבורא.

שאלה: האם הגאולה מתחילה כשאנחנו מבינים שאנחנו צריכים לקום באומץ ולעשות משהו לטובת הזולת ולא לטובת עצמנו?

כן.

שאלה: בפסקה השנייה כתוב, "כשהאדם מסלק את עצמו מכל מיני ארציות, אז יש לו היכולת לספר בשבחו של מקום". מה היא העצה פה? למה כשהאדם מסלק עצמו מגשמיות, זה נותן לו יכולת לספר בשבח הבורא?

כי אז הוא נעשה יותר קרוב לבורא. ואז נותנים לו תוספת רצון לקבל, הוא מעלה את עצמו, ועם כל תוספת הוא מעלה עוד את עצמו. עד שמגיע למצב שהוא כבר יכול להיות עם הבורא בקשר.

שאלה: אם חלילה אנחנו לא מגיעים לשיעור הבוקר, אז בזה אנחנו לא מעוררים את השחר. האם בזה אנחנו משפיעים על העולם כולו, על מה שקורה עכשיו?

בוודאי שמשפיעים, כל אדם משפיע, ויתר על כן קבוצה שלא מגיבה לאותה ההזדמנות שניתנה לה להתחבר ולהשפיע לבורא.

שאלה: מה המשמעות הפנימית, הרוחנית של בת פרעה שמצאה את משה ודאגה לו? האם זה מצב רוחני שאנחנו צריכים לגלות?

כן. לבת פרעה קראו בתיה, שפירושו בת יה, בת הבורא, והיא נקראת בת פרעה.

שאלה: מהי החשיבות של החושך?

כשאין אור, אדם לא יכול לעבוד, הוא לא יכול לברור בין רע לטוב. לכן חושך זה רק כדי שאדם יבוא הביתה, יתרחץ, יאכל את ארוחת הערב וילך לישון. הוא יכול ללמוד קצת, אבל אלו כבר לא השעות ללימוד.

תלמידה: האם להרגיש כל פעם חזק יותר את מצבי החושך, מצביע על כך שאנחנו יוצאים ממצרים?

כן.

תלמידה: מרגישים את זה יותר במודע.

כן.

שאלה: לצאת מהאגו וממצרים, נשמע שאני צריך לצאת מעצמי. אבל אנחנו הרי הולכים נגד עיוורון ואי רגישות, כאילו הולכים לתוך עצמנו. אז האם ללכת לפרעה זה ללכת לתוכי?

אפשר להגיד כך. מה ההבדל?

תלמידה: ההבדל הוא בכך שאחר כך זה מתהפך. אם אנחנו נניח חושבים איך לפנות לעם ישראל, זה לא שאני רוצה להגיד למישהו משהו, אלא אני צריכה לעשות את החיבור הזה בתוכי, את הפנייה, את הבקשה הזאת.

כן.

שאלה: כשבא כוח עליון כמו טורנדו, כמו רעידת אדמה, הוא בא על כולם. אז מה הפירוש של פסח, איך יכול להיות שכוח פוסח על אותם אנשים?

פסח, פָּסח, כלומר פוסח על כל הדברים האגואיסטיים, ומוציא אותנו מהם לכוח האלטרואיסטי, לכוח חיבור ואהבה.

שאלה: איך לעורר את החברים בעשירייה שיבואו לשיעור?

תעוררו אותם, תתקשרו אליהם.

תלמיד: ניסינו.

אז תנסו עוד פעם ועוד פעם, בלי להפסיק.

שאלה: איך לעבוד בין המפגשים על השאלות שבמאמרים? האם כל אחד מברר את מה שקרוב יותר לליבו, או להגיע לשאלה משותפת?

תבררו ביניכם ואז תשאלו, ולא אצלי בזמן השיעור. זאת שאלה מורכבת שצריך לברר אותה.

שאלה: אומות העולם, מלכות, האם הם לא מקבלים אורות אם לא נבקש עבורם?

נכון.

שאלה: שמעתי שאם יש פחד, אז הוא דוחף את האדם לחקור, להתקדם. מה עוד צריך לקרות כדי להגיע לפחד שלא נצליח אם לא נפנה לבורא למען גאולת הכלי הישראלי?

תתחברו ביניכם, ותתנפלו על מי שסוגר לכם את הדלת לרוחניות.

שאלה: המחלה שאני סובלת ממנה מרחיקה אותי מאוד מהבורא, קשה לי מאוד להתקרב אליו. יש לי רצון חזק להתקרב אליו. האם יש איזו דרך שיוכלו לתמוך בי בקרבה לבורא?

רק להשתתף יחד עם החברות בשיעורים, בסדנאות, בכל מה שאפשר.

שאלה: כל הקבוצה העולמית, כל הכלי העולמי, ניפגש לסעודה וירטואלית. זו תהיה סעודת הודיה על כל הלחצים שהבורא נותן לנו לקראת היציאה ממצרים. על מה בדיוק חשוב שנודה לבורא?

על החיבור בינינו. כי בסעודה הזאת אנחנו רוצים לגלות את החיבור בינינו, ועל ידו נזכה ביציאה מהגלות לעלות לחירות.

(סוף השיעור)