שיעור צהריים 31.12.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק מאמרי "שמעתי", עמ' 524 מאמר ט', "מהו, ג' דברים שמרחיבים דעתו של אדם, בעבודה"

לבעל הסולם יש כמה מאמרים קצרים כאלה, אבל הם כמו שכתוב "מרחיבים דעתו של אדם". הם נותנים איזו קרן אור על מה שאנחנו לומדים, ובמקום להעביר את זה דרך כל מיני דיבורים קשים, ארוכים, המאמרים האלה תמיד יכולים לעזור לנו מאוד להבין את העניין בקצרה ולעניין.

ט. מהו, ג' דברים שמרחיבים דעתו של אדם, בעבודה

שמעתי אלול תש"ב

"הזה"ק מפרש מה שאמרו חז"ל "ג' דברים מרחיבים דעתו של אדם. והם אשה נאה, דירה נאה וכלים נאים". ואומר, "אשה נאה" היינו השכינה הקדושה. "דירה נאה" דא ליביה [זה לבו]. ו"כלים" דא אברים דיליה [זה אבריו]. עד כאן לשונו.

ויש לפרש, שאין השכינה הקדושה יכולה להתגלות בצורה האמיתית, שהיא בבחינת חן ויופי, אלא בזמן שיש לו כלים נאים, שהם האברים הנמשכים מן הלב. זאת אומרת, שהאדם צריך מקודם לטהר את לבו, שיהא דירה נאה, בזה שהוא מבטל את הרצון לקבל לעצמו, ומרגיל עצמו לעבוד, שכל מעשיו יהיו רק בעמ"נ להשפיע, שמזה נמשך כלים נאים. היינו, שהרצונות שלו, הנקראים כלים, יהיו נקיים מבחינת קבלה לעצמו, אלא שיהיו זכים, הנקרא בחינת השפעה.

מה שאין כן, אם אין הדירה נאה, אמר הקב"ה "אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד", מטעם שצריך להיות השתוות הצורה בין האור להכלי. לכן, בזמן שהאדם מקבל על עצמו את בחינת אמונה בבחינת הטהרה, בין במוחא ובין בליבא, אז הוא זוכה לאשה נאה, היינו שהשכינה הקדושה מתגלית אליו בבחינת חן ויופי. וזה מרחיב את דעתו של אדם. היינו, שע"י התענוג והשמחה, שמרגיש אז, בא מהתגלות השכינה הקדושה בתוך האברים, וממלא את הכלים החיצונים והפנימים. וזה נקרא "הרחבת הדעת".

ולזכות לזה הוא ע"י "הקנאה והתאוה והכבוד", ש"מוציאין את האדם מן העולם". שפירושו "קנאה" ע"י הקנאה בהשכינה הקדושה, הנקרא שהוא מקנא קנאת ה' צבאות. "כבוד" פירושו, שרוצה להרבות כבוד שמים. "תאוה" פירושו, בחינת "תאות ענוים שמעת"."

אני חושב שאנחנו צריכים לשמוע עוד פעם אחת לפחות, ואחר כך נדבר.

ט. מהו, ג' דברים שמרחיבים דעתו של אדם, בעבודה

שמעתי אלול תש"ב

"הזה"ק מפרש מה שאמרו חז"ל "ג' דברים מרחיבים דעתו של אדם. והם אשה נאה, דירה נאה וכלים נאים". ואומר, "אשה נאה" היינו השכינה הקדושה. "דירה נאה" דא ליביה [זה לבו]. ו"כלים" דא אברים דיליה [זה אבריו]. עד כאן לשונו.

ויש לפרש, שאין השכינה הקדושה יכולה להתגלות בצורה האמיתית, שהיא בבחינת חן ויופי, אלא בזמן שיש לו כלים נאים, שהם האברים הנמשכים מן הלב. זאת אומרת, שהאדם צריך מקודם לטהר את לבו, שיהא דירה נאה, בזה שהוא מבטל את הרצון לקבל לעצמו, ומרגיל עצמו לעבוד, שכל מעשיו יהיו רק בעמ"נ להשפיע, שמזה נמשך כלים נאים. היינו, שהרצונות שלו, הנקראים כלים, יהיו נקיים מבחינת קבלה לעצמו, אלא שיהיו זכים, הנקרא בחינת השפעה.

מה שאין כן, אם אין הדירה נאה, אמר הקב"ה "אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד", מטעם שצריך להיות השתוות הצורה בין האור להכלי. לכן, בזמן שהאדם מקבל על עצמו את בחינת אמונה בבחינת הטהרה, בין במוחא ובין בליבא, אז הוא זוכה לאשה נאה, היינו שהשכינה הקדושה מתגלית אליו בבחינת חן ויופי. וזה מרחיב את דעתו של אדם. היינו, שע"י התענוג והשמחה, שמרגיש אז, בא מהתגלות השכינה הקדושה בתוך האברים, וממלא את הכלים החיצונים והפנימים. וזה נקרא "הרחבת הדעת".

ולזכות לזה הוא ע"י "הקנאה והתאוה והכבוד", ש"מוציאין את האדם מן העולם". שפירושו "קנאה" ע"י הקנאה בהשכינה הקדושה, הנקרא שהוא מקנא קנאת ה' צבאות. "כבוד" פירושו, שרוצה להרבות כבוד שמים. "תאוה" פירושו, בחינת "תאות ענוים שמעת"."

נדבר ככל שאנחנו מסוגלים לדבר על זה בינתיים.

שאלה: מה האדם צריך לעשות אם הוא לא מרגיש קנאה, תאווה וכבוד כלפי עשיריות אחרות?

לא נורא, הכול יבוא בזמנו. העיקר שאתה דואג איך להתייחס נכון לשיעור שלנו ולקבוצה שלך, לעשירייה שלך, כל היתר הם דברים נוספים.

שאלה: באיזה אופן השכינה הקדושה, בתענוג והאושר שאנחנו מרגישים בכנסים, מאירה עלינו וממלאת את הכלים הפנימיים והחיצוניים?

השכינה היא הכלי הכללי שכוללת בתוכה את כל הכלים, הנשמות, ואת כל האורות שהנשמות האלה צריכות להתמלאות בהם בגמר התיקון. כל זה, גם כלים וגם אורות, הכול הוא השכינה הקדושה. לכן, מה שאנחנו צריכים זה כל הזמן לחשוב איך אנחנו עושים פעולות שעל ידן הכלי נעשה גדול יותר, והאור שבכלי נעשה גדול יותר. כך אנחנו מתקרבים לתיקון הכללי.

תלמיד: לפי איזה פעולות אנחנו יכולים להשיג הרגשה כזאת?

רק על ידי התקרבות בינינו ותפילה לבורא. זה בעצם הכול. להתקרב בינינו בעשיריות, ולבקש מהבורא שיקרב אותנו, מבינינו אליו.

שאלה: מה הפירוש של "תאות ענוים שמעת"?

אני לא רוצה לפרש את זה היום. זה מדרש.

שאלה: איך להיות בטוחים שיש לנו כלי טוב, כלי נכון? איך להבחין בין רצון בדרגת חי לרצון שהוא כבר באמת רוחני?

זה במידת החיבור ביניכם בקבוצה. אם אתם מתחברים בכל הכוח, אז אפשר למדוד אותו, ואז לראות באיזו מין עביות אתם כבר נקשרים זה אל זה ולבורא. אנחנו נלמד איך עושים זאת.

שאלה: מה זו הקנאה על השכינה הקדושה? כתוב "שהוא מקנא קנאת ה' צבאות".

זה מאמר שהוא עדיין קצת גדול עלינו.

תלמידה: מה אנחנו יכולים לקחת מזה? איך זה עוזר לנו?

אנחנו משתוקקים לזה, זה מספיק, ואז אנחנו מקרבים את עצמנו למצב הזה. זה חשוב מאוד, זה אפילו יותר חשוב מאשר לדעת על מה מדובר.

שאלה: כשאני שומעת את המילים, קנאה, תאווה וכבוד, זה לא עושה לי הרגשה טובה. האם למילים האלה יש משמעות אחרת ברוחניות? איך למצוא את הענווה הנכונה?

קנאה, תאווה וכבוד, אלו הכוחות העיקריים שבאגו שלנו. לכן כדאי לחשוב עד כמה אני משתמש בקנאה, תאווה וכבוד, אפילו בלי לחשוב שאני משתמש בהם. כשאני מסתכל על מישהו, אני כבר מפעיל קנאה, גם תאווה. וכבוד, זה בכלל כל העולם. לכן אין כאן להחליף את המילים.

שאלה: כתוב ששלושה דברים מרחיבים את דעתו של האדם. האם אישה נאה זו השכינה?

כן.

תלמיד: דירה יפה היא הלב שלו, והכלים הם האיברים שלו. מה זה האיברים שלו?

הדעת, השכל.

תלמידה: האם אלו הקשרים בינינו, המחשבות?

כן.

שאלה: כתוב שאישה נאה זו השכינה הקדושה. מה זה אומר אישה נאה? ומה זה אומר ש"הוא זוכה לאשה נאה, שהשכינה הקדושה מתגלית אליו בבחינת חן ויופי"?

במקום רצונות אגואיסטים, הוא רואה עד כמה יש בה חן ויופי בזה שהיא מתוקנת.

תלמידה: מה זה אומר שהשכינה מתוקנת? מהי השכינה הזו?

השכינה היא הרצון שהוא מתוקן ואפשר להשתמש בו בעל מנת להשפיע. זה נקרא תיקון השכינה שכולנו צריכים לעבור.

שאלה: הקנאה הכי גדולה אצלי היא להתייחס לחברים בעשירייה שלי באותה האהבה שבה אתה מתייחס אל כולנו, לכל התלמידים שלך. איך להגיע לזה?

תבקש מהבורא שאתה רוצה לאהוב את החברים שלך.

תלמיד: אנחנו מבינים שזה פחות תלוי בנו, אבל אנחנו בכל זאת מתפללים שתוכל להגיע אלינו לכנס פיזי. אנחנו מאוד מתגעגעים אליך ואוהבים אותך.

אני מקווה שאני אגיע ואני אוכל לחבק את כולכם ולהיות איתכם כל הכנס.

שאלה: קנאה, תאווה וכבוד שמוציאים אדם מהעולם, אתה אומר שאלו רצונות טובים. מתי הם הופכים להיות לכל כך טובים עבורנו?

כשאתם יודעים להשתמש בהם לטובת הקבוצה או הבורא.

שאלה: חשיבות החברים, חשיבות העשירייה, חשיבות הכלי העולמי, חשיבות הרב, חשיבות הבורא, האם אלו מדרגות של התעלות עבורנו?

כן.

שאלה: התכונות האלה, קנאה, תאווה, כבוד, מביאות אותנו למבוי סתום בחיים ולהכרת הרע. כשאנחנו מתחילים את העבודה הרוחנית, הן עוזרות לנו בהתקדמות שלנו, כי הודות להן אנחנו מתחילים להשתוקק ליתר תיקון. האם אפשר להגיד כך?

כן. בסופו של דבר כל התכונות, גם התכונות הכי רעות שלנו, הופכות לטובות.

שאלה: מה הם כלים חיצוניים וכלים פנימיים?

כלים חיצוניים הם של אנשים חיצוניים, וכלים פנימיים הם של העשירייה שלך.

שאלה: האם ניתן לומר שקנאה, תאווה וכבוד, שבדרך כלל יש להם קונוטציה שלילית מאוד, אגואיסטית, אנחנו יכולים להשתמש בהם לטובתנו כדי לקדם אותנו בכיוון הנכון?

כן.

שאלה: יש לי כמה חברים שהם תמיד מתעוררים שעה לפני השיעור ומתחילים להכין את עצמם. איך לקבל קנאה כלפי זה?

צריך להעלות את החשיבות של ההכנה הזאת, זה מאוד חשוב. אדם שמכין את עצמו לשיעור הוא מקבל מהשיעור הרבה יותר מאשר השיעור עצמו נותן.

שאלה: איך נעשה תיקון אמיתי ברצון? האם זה קורה במודעות של האדם?

האדם מרגיש את התוצאות.

תלמיד: האם זה בא לידי ביטוי במחשבות, ברצונות?

במחשבות, ברצונות. הוא מרגיש את זה. החומר של השיעור מתקרב אליו, הוא מתחיל להרגיש אותו בפנים.

שאלה: איך נכון לחבר אל עצמי את הכלים החיצוניים?

באהבה, ואז אין שום בעיה.

תלמידה: איך לעשות את זה נכון?

איך תעשי נכון או לא נכון? אם תשנאי, אז תדחי. אם תאהבי, אז תקרבי, תמשכי.

תלמידה: האם צריך להרגיש רצון פנימי של אדם ולבקש תיקון עבורו מהבורא?

כן.

שאלה: כשבעשירייה מופיע מצב של ייאוש, אין ביטחון, אין תקווה, האם איזו תכונה משל קנאה, תאווה וכבוד, יכולה להחזיר לעשירייה את רוח החיים?

כמובן שכן.

תלמידה: איזו?

איזה שאתם רוצים. תחשבו על המצב הזה שאותו אתם רוצים להרגיש בעשירייה ותנסו למצוא אותו, תנסו להרגיש אותו, תנסו ליצור אותו, ותראו שזה אפשרי.

תלמידה: האם לנסות לתאר לעצמי עתיד טוב?

כן, לגמרי, בצורה כזאת אתם תמשכו אותו על עצמכם.

שאלה: על מה אנחנו צריכים להסתמך כשאנחנו מקנאים? מהו הגשר מתכונה רעה להתקדמות רוחנית טובה?

אני לא חושב. תנסו בכל זאת לחיות באותן ההרגשות שבהן אתם רוצים להשתמש. תתחילו יותר להרגיש אותם, ואז תבינו במה אפשר ובמה אי אפשר להשתמש.

תלמידה: האם אפשר להגיד שאני מקנאה בחברה כי אני רוצה להיות כמוה?

למה לא? כן.

שאלה: כתוב במאמר שכשהשכינה מתגלה באיברים היא מתגלה כתענוג ושמחה. האם תוכל לומר כמה מילים על ההרגשות החדשות האלה?

אנחנו צריכים פשוט להתקרב לזה, להרגיש את זה, לדבר על זה, ואז זה יקרה.

שאלה: אמרת שיותר חשובה ההשתוקקות. האם החשוב הוא למקד את הכוחות שלנו?

למקד את הכוחות שלנו לקשר בינינו כמה שיותר.

שאלה: האם אפשר להגיד שדירה נאה זו העשירייה?

כן.

תלמידה: ואז הוא כותב, "מה שאין כן אם אין הדירה נאה, אמר הקדוש ברוך הוא, אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד". האם העשירייה עצמה היא כבר נמצאת במדור אחד עם הבורא?

כן.

תלמידה: ואנחנו איברים?

אנחנו חלקים מהשכינה האמיתית הגדולה שכלפינו היא נמצאת בצורה שבורה.

שאלה: אני משתמשת בקנאה כדי להידבק בתכונות הטובות של החברות והתאווה נותנת לי את המוטיבציה, איך להשתמש בכבוד?

אפשר לשאול את הבורא, אפשר לשאול את החברים, ואפשר פשוט לחשוב איך אני משתמשת בתכונת הכבוד כשאני רוצה להתקשר עם מישהו בחיים שלנו.

שאלה: בתיקון, האם העשירייה שלנו הופכת לשכינה או הכלי הכללי?

הכלי הכללי.

תלמיד: איך אנחנו מתקנים את העשירייה ולאחר מכן מגיעים בכלי המשותף לגילוי השכינה?

זה נכלל אחד באחר.

שאלה: העשירייה שלי הופכת להיות יותר קרובה לי מהמשפחה, היא כל הזמן במחשבות שלי, והרבה דברים שעניינו אותי לפני זה כבר לא חשובים לי. האם זה אומר שיש לי חיבור טוב עם העשירייה?

כן. כיוון שבאופן כזה את מתחילה להרגיש את הנשמה שלך.

שאלה: האם נכון להגיד שאנחנו מקנאים לשכינה הקדושה כדי שבתוכה לא יכנסו אורות בלי מסך, שזה לא יהיה על מנת לקבל?

גם ככה הם לא יכנסו. אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו צריכים להיכנס.

שאלה: אם אני מתארת לעצמי מצבים, אז למה אלו רק פנטזיות ולא אמת? כי כולנו מגיעים לדרגות רוחניות אמיתיות.

בכזאת צורה מתקדמים. אנחנו מועדים, אבל בצורה כזאת זוחלים למדרגה הבאה. לכן הכול בסדר. כמו ילד קטן, אין לו אפשרות לעלות במדרגות אז הוא זוחל עליהם.

שאלה: יש בלב שלנו הרבה רצונות, האם כדי לתקן את הלב מספיק שנתעלם מכל הרצונות האלה ונפתח כוונה חדשה?

כתוב "הרבה מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום". ודאי שיש לנו בראש הרבה מאוד מחשבות, כוונות, אפילו תביעות, אבל איך אנחנו מתקרבים לבורא? על ידי זה שנמשכים אליו, דורשים ממנו, רוצים להתעלות. כמו תינוק שכך מעלה את עצמו בסולם, במדרגות, הוא שם רגל אחת, אחר כך רגל שנייה, אחר כך יושב, אחר כך קם, ועוד ועוד, כך אנחנו צריכים.

שאלה: בזמנו כשדיברנו על קנאה, אז חשבתי למה אפשר לנתב את הקנאה, ואז הבנתי שאני מקנא בדברים שלוקחים את תשומת הלב של החברים מהעבודה בעשירייה. אלו דברים שמצליחים לעורר אותם יותר ממה שאנחנו עושים פה.

אז מה?

תלמיד: אני מקנא בזה.

תלמד מזה מה לעשות, ותהיה לך מזה תוספת טובה בעבודה רוחנית.

שאלה: במאמר כתוב, שכשאדם מקבל על עצמו את האמונה בבחינת הטהרה, אז הוא זוכה לאישה נאה. אני הרי לא יכולה קודם להתנקות ואחרי זה ללכת, אני צריכה קודם נקודת קשר עם החברות ולפי הגילוי אני מבקשת תיקון.

כן. כך זה צריך להיות.

תלמידה: אז למה כתוב פה אמונה בבחינת הטהרה? הן לא מתחברות אצלי.

אני לא יודע מה בדיוק תרגמו לך.

קריין: כתוב "בזמן שהאדם מקבל על עצמו את בחינת אמונה בבחינת הטהרה, בין במוחא ובין בליבא, אז הוא זוכה לאשה נאה, היינו שהשכינה הקדושה מתגלית אליו בבחינת חן ויופי.". לא התחבר לה הקשר בין אמונה לטהרה.

טהרה זה מצב. אמונה זו תכונה שמתגלה באותו מצב.

שאלה: איך נכון לקנא בחברה שזה לא יפריד בינינו אלא ההפך, יחבר ויעזור להתקדמות העשירייה?

לקנא בקנאה טובה. את מקנאה בהן כיוון שזה עוזר לך לעלות. וכאשר את תעלי את תעלי יחד איתן, ואז תעזרי גם להן.

שאלה: היום הוא יום כזה שבו כותבים, מבקשים משאלות. איך אנחנו ככלי עולמי מכוונים היום לבורא את הרצונות האלה?

תתכוונו במחשבות, בלב, תתכוונו לבורא, הוא ירגיש את זה מיד.

תלמידה: האם אפשר לבקש ממנו על הרצונות של העולם, של האנשים? הם הרי גם מחפשים, סובלים.

תבקשו ואני אתכן.

שאלה: דיברנו על השכינה ועל השבירה. האם תהליך השבירה הסתיים או שהוא עדיין נמשך?

לא, הכול הסתיים. לפנינו רק גמר תיקון.

שאלה: כתוב פה על חן ויופי. מה השורש הרוחני של שתי התכונות האלה?

אלו תכונות השכינה שעל ידן הבורא מושך אותה, ודרך התכונות האלה היא מאירה לכל הנשמות.

תלמיד: הייתי רוצה לברך את הכלי העולמי שחוגגים את השנה החדשה. מכל הלב, מכל החיבור שלנו, לא חשוב מאיזו דת, העיקר שתהיה להם שנה מוצלחת של השגה רוחנית ושנזכה שתוביל אותנו עד גמר תיקון.

אמן.

שאלה: מה זה להרחיב דעתו של האדם?

זה להרחיב את הלב, כדי לקלוט בו עוד ועוד הבחנות טובות שבהן האדם רוצה לברך את מי שנמצא בעולם, מי שנמצא בכלי שלנו.

שאלה: השנה הזאת נגמרת, לפי הלוח האזרחי, מה אנחנו לוקחים, איזה ניסיון מהשנה הזו, איך גדלנו, איך אתה מרגיש את זה ככלי עולמי?

אני חושב שבמהלך השנה הזאת גדלתם במיוחד, והנשים אפילו יותר מהגברים, אבל זה תלוי בהשתוקקות. כך שאני מקווה שהשנה הבאה תהיה מאוד פרודוקטיבית, אנחנו נוכל לעלות למדרגה עוד יותר גבוהה. ואז כבר להתקרב לתיקון עצמו בצורה בלתי אמצעית.

תלמידה: אתה תמיד כל כך רגוע. ובכל זאת אנחנו רוצים לדעת עד כמה הצלחנו לשמח אותך, כמה היה לך נעים להיות איתנו. עד כמה אנחנו התקדמנו לפי הסולם שלנו?

אין לי כאלה שאלות. ככה שהעיקר ביחד, לא להיפרד.

שאלה: לגבי הקנאה בקבוצה, אם אני מתפעלת מחברה שלא מקנאה, ואני משתוקקת לתכונה הזאת שאני מתפעלת ממנה, שגם תהיה כזאת תכונה בי והאהבה תגדל, אפשר לעשות את זה בלי קנאה?

לא, בהכרח דרך הנעים, עד כמה שאפשר. את צודקת.

שאלה: האם הכבוד שמדובר עליו, צריך להיות תוצאה של השירות שאנחנו נותנים, ואנחנו עושים את זה בענווה ובהסתר?

העיקר זה הדיבור שבלב. שאני שולח מליבי ללב של החבר, כל מה שאני רוצה להעביר אליו.

תלמידה: אנחנו מאוד בהודיה אליך, יש לך לב כל כך גדול. אנחנו אוהבים את הלב שלך. תודה לך.

גם אתכם יחד. כולנו, כולנו בלב אחד.

שאלה: אנחנו החברים בונים תפילה בינינו, כותבים אותה, האם אפשר לקבל קנאה כלפי התפילה זה מזה?

אני לא חושב.

תלמיד: לקבל התפעלות של קנאה זה מזה?

לקבל התפעלות של קנאה זה מזה, זה טוב. על זה נאמר "קנאה, תאווה וכבוד מוציאין את האדם מן העולם". מוציאים את האדם מהמצב שלו, למצב עליון יותר.

שאלה: אני מאוד אוהבת את המאמר הזה ובמיוחד את הפסקה האחרונה. כל הזמן שאלתי את השאלות האלה מה זה קנאה רוחנית, תאווה וכבוד. האם זה נכון להגיד שקנאה זה כמו שכינה, שנמצאת בדבקות עם הבורא וגם אנחנו צריכים לרצות את זה? כבוד, שאנחנו רוצים שגדלות הבורא תתפשט בכל העולם, ותאווה שאנחנו מתפללים על התיקון הסופי?

יפה מאוד. את מדברת מאוד יפה. שמתי לב לזה כבר מזמן. כל הכבוד.

תלמידה: אתה המורה הכי גדול, תודה רבה לך.

שמח שיש לי תלמידות כמוך.

שאלה: בתיקון העולם, בתיקון הכללי מה חצי השקל שלי, מה תפקידי?

לתקן את הנשמה, בכלל כל הנשמות.

תלמיד: אבל מה ההבדל בינינו בתפקידנו בצורה אינדיבידואלית?

כל אחד מתקן את הנשמה שלו ועל ידה הוא מתקן את כל הנשמות.

תלמיד: מה הדרישה שלנו כלפי השנה הבאה?

בשנה הבאה אני רוצה שאנחנו נתאחד כולנו "כאיש אחד בלב אחד". ושנגיע לחיבור אחד עם הבורא, כדי שיהיה ישראל קודשא בריך הוא ושכינתא יחד במקום אחד, בכלי אחד. נקווה שכך יהיה.

תלמיד: בעזרת ה' אנחנו נצליח, תודה רב.

שאלה: אני מאוד שמחה במה שאמרה החברה הקודמת, שהיא מתפעלת מהחברה שלה, ורציתי להגיד שאני מתפעלת מכל "בני ברוך", מכל מי שנמצא פה, מהרב. וזו כזאת התפעלות ותענוג להיות בשיעורים. אני כבר שנה רביעית פה וכל יום הוא חדש, יפה. מאחלת שזה ימשך ונודה לבורא על זה. לחיים.

נודה לבורא והוא ידאג לנו.

שאלה: חיבור של הכלים החיצוניים בהפצה. עכשיו זמן כזה, שנה חדשה, כולם מאחלים משאלות. ועכשיו, האם יהיה נכון לעשות תרגיל שאנשים יכתבו את הרצונות והתפילות שלהם ברשתות?

תסכמו ביניכם ותעשו כל מה שאתם חשובים שהוא טוב ונכון. אני לא קשור, לא לאינטרנט, לא לברכות האלה, לא לכלום.

תלמידה: אנחנו לא רואים את הבן אדם, פשוט לא רואים, לא מרגישים, רק רוצים את הרצון הפנימי שלו.

הכול אפשרי. אם יש לכן רצון לזה, אז אתן יכולות הכול.

שאלה: המאמר מדבר על אישה נאה, דירה נאה, כלים נאים. זה מצב של לא אישה נאה, דירה נאה וכן הלאה, שהיא לא מספיק יפה, לא מספיק נאה וכן הלאה, האם זה חצי דרך או רק הדרך לתיקון?

כן. ודאי שככל שאנחנו מתקרבים לתיקון השלם, אז נראית לנו השכינה יותר ויותר כוללת את כל היופי.

תלמיד: האם זו הטהרה של הכלים, של המקום, של הכול ביחד, שנמצאים באיזו התכללות כדי להגיע לשכינה הקדושה?

נכון.

תלמיד: ואנחנו צריכים לעזור זה לזה בעשירייה לעבור דרך כל המצבים האלה של המקום, של הטהרה הנכונה, של התפילה הנכונה, ואז אנחנו בונים את השכינה הקדושה כולנו יחד, באינטגרציה שלימה של כל הפעולות האלה של השפעה וביטול?

כן.

תלמיד: והמצבים האלה מצטברים עד שזה מגיע להשכינה הקדושה?

כן. כולם.

שאלה: כתוב "דירה" ונגיד מקדש. דירה ומקדש זה הרי כלים שונים? במה הם שונים?

מקדש זה בית עבור הנשמות הרבות שנמצאות שם ומשם קוראות לבורא מתוך החיבור ביניהן. ובית זה משפחה שחיה בו ושגם אולי משתוקקת לבורא, או לא. אבל בית זה בשביל המשפחה. בית המקדש זה לנשמות.

תלמידה: יש גם בית כנסת, האם זה המקדש?

זה לא בית המקדש, זה מקום שבו מתפללים כל יום.

תלמידה: במשמעות רוחנית, האם אלו יחסים שונים לבורא? משפחה, זה יחס אחד לבורא, בית כנסת, זה היכן שהשכינה, ומקדש זה היחס הכי גבוה, כן?

כן. "בית כנסת" זה בית של תפילה.

תלמידה: רציתי לחלוק עם הכלי העולמי שאני לא רואה את הרוגע שלך. אתה מעביר שני שיעורים ביום, ואני מאוד דואגת שאתה לא שומר את עצמך.

אין מה לדאוג. אני בסדר ואחיה כמה שאני צריך למענכם, כך שאין מה לדאוג.

תלמידה: תודה רבה. אנחנו מאוד אוהבים אותך.

אני מרגיש את זה.

שאלה: הקנאה, זו הרי השתוקקות מאוד חזקה, רצון להידמות. האם אפשר לקנא בבורא?

האם אפשר לקנא בבורא? אפשר. אנחנו הרי רוצים להפוך להיות כמוהו, כל אחד מאתנו, כך שאנחנו מקנאים בו, בכל תכונותיו, כי אנחנו רוצים להידמות להן.

תלמידה: האם יש כזו נקודה של פוקוס שבה אני יכולה להידמות לבורא דרך השתוקקות מאוד חזקה אליו?

כמובן. לקראת זה אנחנו הולכים. הנקודה הזאת נקראת "התיקון שלנו".

שאלה: דיברנו בינינו על קנאה. היה לי תמיד בירור כזה, שהתחושה הזאת היא לא מתבטאת בגשמיות, אבל מרגישים אותה מאוד חזק. ועכשיו אנחנו רואים שצריך להיות רצון כזה שמשפיע על הבורא ואתה מרגיש את עצמך כלפיו חסר כוחות.

צריך פשוט לפתוח את הלב ולאהוב, לא צריך להתחכם. בסופו של דבר, מי שנמצא בזה ירגיש את זה.

שאלה: האם זה נכון לקנא בחברים שיכולים לתקשר בקלות עם אנשים ויש להם רצון מיוחד לחיבור?

כן. גם אני מקנא באנשים שיש להם רצון מיוחד לחיבור. תמיד זה לא מספיק, צריכים עוד ועוד.

שאלה: אנחנו התפללנו עבור אנגליה כבר כל כך הרבה זמן, לא היה לנו כנס מראה באנגליה. כמה תפילות אנחנו צריכים כדי לעורר את המדינה הזאת? אני נכנסת לשנה החדשה עם דמעות בעיניים, אני לא יודעת מה עלינו לעשות כדי לעורר את המדינה הזאת.

אני חושב שהשנה הבאה תהיה שנה יותר טובה. האנושות, אומנם לאט לאט, אבל מתקרבת לזה שהיא מתחילה להבין איך היא יכולה לצאת מאותו המצב שהיא הכניסה את עצמה. יהיה טוב.

אל תשכחו שהכול תלוי בנו, עד כמה אנחנו נמצאים בקשר בינינו ומהקשר בינינו פונים לבורא. זה עיקר הכוח בעולם שהוא הוא ינצח את כול המלחמות ואת כל הכוחות הרעים. נתחבק יחד, נתחבר יחד מלב ללב, ותראו עד כמה השקט, השלווה והשלום יורדים אלינו לעולם הזה.

כל טוב לכם. אני מאוד אוהב אתכם. בהצלחה.

(סוף השיעור)