נקודות מרכזיות משיעור צהריים – 28.12.23
"כל פעולה עושה רושם", הכוונה היא שיש לנו רושם טוב או רושם רע מכל פעולה ופעולה שלנו, גם כשאדם עושה אותה לבד וגם שהוא עושה אותה בחיבור עם אנשים, מכל שכן בקבוצה שלו, לכן עלינו לדאוג שנירשם בפעולות הנכונות והטובות.
פעולה טובה היא כשאני רוצה להתחבר עם החברים ודרכם להתחבר לבורא כדי לעשות לו נחת רוח.
עלינו להזמין את הבורא בכל פעולה. הבורא נותן לנו הזדמנות לדאוג לכך שהכלים שלנו יתאימו לאורות שאנחנו נמשכים אליהם.
עלינו להתפלל, לבקש מהבורא שיקרב אותנו, שנתחבר לכלי שמתאים לאור.
הרגשת החיסרון נעלמת כדי שנמשיך מעצמנו חיסרון לחיבור.
אנחנו לא יודעים מהי תפילה חדשה ומהי תפילה לא חדשה. יכול להיות שנדמה לנו שכבר התפללנו הרבה פעמים, אבל אם היינו בודקים זאת לא לפי הכלים שלנו, היינו רואים עד כמה שאין יום דומה לחברו, לכן עלינו להשתדל לפנות כל פעם כאילו זה מקום חדש, אור חדש, כלי חדש, אדם חדש וגם בורא חדש.
עלינו להשתדל להיות כולנו כאחד, כל אחד בעשירייה שלו, ולהאמין שאם העשירייה, עשרת החברים, יהיו מחוברים כאחד, זה יהיה כלי נכון, אמיתי ומתוקן שבו נרגיש נכון את הבורא ונוכל להתקרב אליו, להרגיש אותו וכל פעם להיות קרובים אליו יותר ויותר.
המאמץ הוא בתפילה, בבקשה. מלבד בקשה מהבורא להתקרב אליו אנחנו לא צריכים כלום, ואז יישפך עלינו אור עליון ונוכל לזהות את המצב האמיתי שלנו ואיך נכון עלינו להתקדם לבורא.
החופש הרוחני שלכם בעשירייה הוא כשאתם מרגישים מחוברים ביניכם ועם הבורא, מתחילים להתעלות מעל כל הבעיות הגשמיות ולא מרגישים שהם מושכים אתכם מטה.
חופש ממלאך המוות הוא מצב שבו אנחנו משתחררים לחלוטין מהאגו שלנו.
חופש ברוחניות הוא היכולת לעלות בכוח עצמי למעלה מהאגו.
"צריכים לכוון ולעשות הכנה הרבה, בכדי להמשיך החירות הרוחניים". ההכנה היא בקשר עם החברים, שיהיה לכם כלי גדול, חזק שתוכלו להרגיש בו את הבורא.
אין שום הבדל בתענוג. אם הוא למען הבורא, הוא תענוג רוחני. אם הוא למעני, הוא תענוג גשמי.
שבת הוא מצב מיוחד שבו כל הכלים מתוקנים, כמו שכתוב "מי שטרח בערב שבת – יאכל בשבת". לכן אנחנו מכינים את עצמנו למצב שנוכל כבר להיפטר מהרצון לקבל שלנו ולהתקרב לבורא ברצון להשפיע.
הרגשת ה"אני" שלי צריכה להיעלם ובמקומה צריכה להופיע הרגשת ה"אנחנו".
כלים ראויים לקבלת האור אלה הרצונות להשפיע, שאותם אנחנו מפתחים בקשר של השפעה הדדית בינינו בעשירייה.
עלינו להתרכז רק בקשר בין החברים, שם יהיה לנו חידוש מתמיד של הרגשות ונהיה כל הזמן בתנועה פנימית רוחנית.
הרגשת השמחה והרגשת האחריות לא נמצאות בסתירה ביניהן, להפך, בַּמקום שאני מרגיש שאני רוכש אחריות, שם אני שמח. תנסו לחשוב על זה יותר ותראו שעליי להיות שמח בהרגשות שאני מרגיש בהן אחריות, כוח וכו'.
עליך להיות מחובר יותר עם החברים שלך כדי שהעשירייה תהיה כאיש אחד, ואז תוכל להבין באיזו מדרגה אתה נמצא, ואיך לעזור לשני כדי לעלות מעלה מעלה.
עלינו להתפלל שהבורא ייתן לכולנו ולכל אחד רצון גדול יותר, כך נוכל להתקרב אליו עד כדי להידמות לו ולהידבק בו.
לא לשכוח שלא החכם למד, אלא העיקר בשבילנו הוא חיבור כל הלבבות ללב אחד. אם אנחנו מתקשרים זה לזה בקבוצה ומתוך כך ממשיכים לבורא, נצליח. כך עלינו לתאר את הקבוצה.