שיעור הקבלה היומי10 מאי 2022(בוקר)
שיעור בוקר 10.05.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 102, מבוא לספר הזוהר,
אותיות א' – ו'
קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", "מבוא לספר הזוהר", עמ' 102. אות א'.
בנוסף לכך שאנחנו לומדים "תלמוד עשר הספירות" והלימוד הזה יעסיק אותנו הרבה זמן, אנחנו צריכים לצרף ללימוד אותם המאמרים של בעל הסולם שלא למדנו עד כה וצריכים בכל זאת לעבור עליהם. בכל אחד מהם יש קטע מסוים, תוספת מסוימת לתיקון הנשמה הכללית שלנו והנשמה הפרטית של כל אחד, ולכן אנחנו צריכים בכל זאת לעבור על כל כתבי בעל הסולם, ועכשיו נעבור על "מבוא לספר הזוהר".
בכל זאת, מה ששייך לספר הזוהר אלו יסודות חכמת הקבלה, ובעל הסולם מיוחד בזה שסביב הספר הזה הוא כתב הרבה דברים. ההקדמה הזאת מוסיפה מאוד לידיעת החלקים, האלמנטים, ההבחנות שטוב בעזרתן לגשת ל"ספר הזוהר".
מבוא לספר הזהר
אות א'
"היות, שעומק החכמה, שבספר הזהר הקדוש, סגור ומסוגר באלף מפתחות", זאת אומרת נסתר מהאדם הרגיל, "ושפתנו האנושית דלה ביותר, מלהמציא לנו ביטוי נאמן ומספיק, כדי לפרש דבר אחד, שבספר הזה עד סופו". כי מדובר על דברים רוחניים שאין לנו בהם לא הרגשה ולא שפה, ואפילו מי שמרגיש, מי שמגלה את העולם העליון, לא יכול להעביר את הרגשתו למישהו אחר אם אותו אדם לא מרגיש. ואפילו אם שניהם מרגישים, אז צריך שתהיה להם שפה משותפת, שיידעו איך הם רוצים ומה הם רוצים למסור זה לזה. לכן "והביאור, שעשיתי, אינו אלא סולם, לעזור להמעיין, לעלות לגובהם של הדברים. ולהסתכל, ולעיין בדברי הספר עצמו". זאת אומרת, להבין את הזוהר ולשוחח עליו, להחליף דעות, התפעלויות רגשיות, שכליות, זה לא פשוט. שני האנשים צריכים להיות ברמה רוחנית מסוימת, להתקשר ביניהם באותה רמה רוחנית באיזו צורה, ואז יוכלו למסור איש לרעהו את ההתפעלויות והדעות שלהם. "לכן, מצאתי לנחוץ, להכין את המעיין, וליתן לו דרך ומבוא, בגדרים נאמנים, איך להגות ולהשכיל בהספר".
זאת אומרת, בעל הסולם רוצה להעביר לנו ידיעה התחלתית איך אנחנו מתחילים להבין את ספר הזוהר, איך אנחנו יכולים לדבר, להיות באיזה התקשרות, קומוניקציה זה עם זה, וכך להיכנס לחכמת הקבלה שעליה ספר הזוהר מדבר.
קריין: אות ב'.
אות ב'
"בראשונה צריך שתדע, שכל המדובר בספר הזהר, ואפילו בדברי אגדה שבו, הוא ערכים של עשר ספירות, הנקראות כח"ב חג"ת נהי"מ, וצרופי ערכיהן. בדומה לכ"ב האותיות, שבשפה המדוברת, שצרופיהן מספיקים לנו, לגלות כל חפץ וכל חכמה. כן הערכים וצרופי ערכים שבע"ס, מספיקים לגלות כל החכמה שבספר השמים.
אכן, יש בזה ג' גדרים, שצריכים להזהר בהם מאד, שלא לצאת חוץ מהם, בעת העיון בדברי הספר. [ומתחילה אציע אותם בקיצור. ואח"כ אבאר אותם בהרחבה"[.
כל מה שאנחנו לומדים, אנחנו לומדים על עשר הספירות, באיזו צורה הן מקושרות זו עם זו, איך הן מכילות בתוכן את האורות, ואיך הן מתקשרות כך שכל פעם הן מביאות לנו נתונים, רגשות, גילויים חדשים מיוחדים. כל מה שאנחנו מקבלים מהאור העליון שנקרא "זוהר עליון", אנחנו מקבלים דרך עשר הספירות. זאת אומרת, מהחלקים שהם זוהרים - "זוהר" מהמילה זוהר, מאיר. וכך אנחנו צריכים להבין ולקרוא את הספר, לפתוח אותו לעצמנו.
קריין: אות ג'.
אות ג'
גדר א'. כי יש ד' אופנים בדרכי ההשכלה, המכונים:
א. חומר,
ב. צורה שבחומר,
ג. צורה מופשטת,
ד. מהות."
זאת אומרת, חומר, צורה שבחומר, צורה מופשטת ומהות נמצאים בכל השגה שלנו. אם אנחנו משיגים משהו, אנחנו משיגים אותו בארבע ההבחנות הללו – חומר, צורה שבחומר, צורה מופשטת ומהות.
"וכן הוא בהע"ס, כמו שאבאר להלן. ותדע, שבמהות, וכן בצורה מופשטת שבע"ס, אין לזהר עסק כלל". זאת אומרת, מהרשימה הזאת - חומר, צורה שבחומר, צורה מופשטת ומהות, את סעיפים ג' ו-ד', צורה מופשטת ומהות, אנחנו לא משיגים. אחר כך נדבר איך המקובלים יודעים על זה, איך הם משיגים. "אלא רק בחומר שבהן. או בצורה שבהן, בעודה מלובשת בחומר".
בזה בלבד אנחנו עוסקים. וצריכים להבין זאת היטב ולשמור שאנחנו לא נתנתק מהחומר ומצורה מלובשת בחומר. אחרת נתחיל לעוף כביכול באיזה דמיונות והגדרות שאין להם שום יסוד אמיתי. אלא אנחנו מדברים רק על מה שאדם מגיע אליו ומשיג, על מה שיש לנו בו השגה גמורה והבנה - חומר וצורה מלובשת בחומר. בצורה מופשטת ומהות אין לנו שום נגיעה.
שאלה: אמרת שאנחנו לומדים את הכול דרך עשר הספירות, אנחנו לומדים איך הן מתקשרות ביניהן, ואחר כך אמרת שאנחנו לומדים גם איך הן מעבירות לנו השגה, אורות. איך בכלל זה מושג?
אני לא יודע, אני לומד איתך יחד. בוא נלמד, בוא נראה. בעל הסולם מתחיל מאפס להסביר לנו איך אנחנו משיגים את העולם הנסתר הזה, הרוחני. תרשמו את כל השאלות ולאט לאט יחד עם בעל הסולם נשתדל להתקרב לשאלות, להבין אותן, ואחר כך נגיע לתשובות.
שאלה: האם כל צורה שלא מתלבשת בחומר היא צורה מופשטת בהגדרה?
לפני שהצורה מתלבשת בחומר היא נקראת צורה מופשטת. וודאי שאם כך אנחנו לא יכולים להשיג אותה, כי כל ההשגה שלנו היא דרך החומר, דרך הרצון לקבל. הרצון לקבל מקבל את הצורה ואז היא כבר לא מופשטת, וכך דרך הרצון לקבל שמקבל איזו צורה, אנחנו משיגים את מה שהתלבש בו - זה כבר נקרא "צורה שבחומר".
קריין: אות ד'.
אות ד'
"גדר ב'. בהיות, שכללות כל המציאות האלקית, בקשר עם בריאת הנשמות ודרכי קיומן, נבחנת לנו בג' הבחנות, שהן:
א. אין סוף ברוך הוא,
ב. עולם האצילות,
ג. ג' העולמות, הנקראים בריאה יצירה עשיה.
תדע, שאין הזהר עוסק, אלא בג' העולמות בי"ע. וכן בא"ס ב"ה ועולם האצילות, בשיעור, שבי"ע מקבלים מהם. אבל בא"ס ב"ה ועולם האצילות, בבחינתם כשהם לעצמם, אין הזהר עוסק בהם כלל".
יש לנו עולם אין סוף, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. בעולם אין סוף אנחנו לא יכולים לעסוק, אין לנו השגה בו. בעולם האצילות אנחנו לא יכולים לעסוק כי אין לנו כלים מספיקים כדי להשיג אותו. אבל במה שעולם האצילות מופיע בעולמות בריאה, יצירה, עשיה, אנחנו כן יכולים לעסוק, גם בעולם האצילות במידה שהוא קשור לעולמות בריאה, יצירה ועשיה, וגם בעולמות בריאה, יצירה ועשיה עצמם.
שאלה: תוכל להסביר למה הכוונה בחומר, צורה שבחומר, צורה מופשטת ומהות?
חומר זה רצון לקבל. צורה שבחומר היא שהרצון לקבל מקבל איזו צורה בלהידמות לאור. צורה מופשטת אנחנו לא משיגים ממש, אבל איכשהו אנחנו יכולים לדמיין את זה, על אף שאין לגבי זה שום מחקר, שום היכר ושום הבחנות ברורות, מדויקות. ולמהות אנחנו בכלל לא מגיעים, לא משיגים. כך כלפינו מתגלה האלוהות מלמעלה למטה בדרגות – מהות, צורה מופשטת, צורה שבחומר וחומר.
שאלה: אם במשך הלימוד אנחנו יכולים לדון רק במה שאנחנו אמורים להשיג, למה הכוונה כשכתוב בטקסט שאנחנו לא אמורים לגשת, לעסוק בכל היתר במשך הלימוד?
אנחנו לומדים את מה שמקובלים כותבים לנו, מתוך זה שרוצים להשיג את הבורא שהוא למעלה מהרצון שלנו, הוא המקור של כל החיים והקיום שלנו, הוא המילוי ברגש ובשכל, ואנחנו משתוקקים אליו, וככל שמשתוקקים אליו, כך מעוררים את הקשר שלנו עימו. וכאן בעל הסולם מסביר לנו באיזה צורות, באיזה מדרגות, הגדרות אנחנו יכולים להשיג את הבורא.
הכול בא ממנו ובעצם הכול זה גילוי שלו, גם מה שאנחנו מגלים בדומם, צומח, חי ומדבר שבעולם שלנו, וגם מה שאנחנו מדברים על העולמות העליונים, הכול זה גילוי הבורא, אין עוד מלבדו. ולכן עלינו רק להבחין איפה אנחנו נמצאים כלפי להשיג אותו, להדמות לו, להתקשר אליו, להדבק בו וכן הלאה. על זה מדברת כל החכמת הקבלה. אנחנו נמצאים בתוך הבורא, הוא נמצא סביבנו, בתוכנו, אין עוד חוץ ממנו, ואנחנו רק צריכים לתת הגדרות נכונות מתי ואיך אנחנו משיגים אותו ואיך נתקדם בהשגה.
מסבירים לנו שלהתקדם בהשגה ניתן רק על ידי השתוות הצורה. ולהשוות צורה, מפני שאנחנו הפוכים מהבורא, אנחנו מקבלים והוא המשפיע, אנחנו יכולים רק בכוונה על מנת להשפיע, כשהרצון שלנו נשאר רצון לקבל. אבל ככל שנגיע להשתמש בו בעל מנת להשפיע, בזה נתקרב אליו ונתחיל להבין אותו, להשיג ולהרגיש אותו.
בזוהר מדובר על כך שבהשגת הבורא יש לנו ארבע צורות - חומר, צורה מלובשת בחומר, צורה מופשטת ומהות. למהות אנחנו ודאי לא יכולים להגיע, לצורה מופשטת גם עדיין לא, נראה הלאה מה יהיה, אבל צורה שבחומר אנחנו כן יכולים להשיג, והחומר שלנו הוא הפוך מהבורא, זה הרצון לקבל. אז בטוח שיש לנו חומר, והוא משתנה וגדל ונפתח לפנינו, וצורה שבחומר, אנחנו צריכים להשיג עד כמה ברצון לקבל שלנו יש צורה שבחומר, ואיך אנחנו יכולים להביא את הצורה הזו לכוונה על מנת להשפיע, ועל ידי זה אנחנו מדמים את עצמנו לבורא.
אומנם אנחנו בחומר הרצון לקבל, אבל השימוש שבו, ברצון לקבל, יכול להיות בעל מנת להשפיע ובזה אנחנו מדמים את עצמנו לבורא. זאת אומרת, אני יכול לבנות מהרצון לקבל שלי צורה שהיא דומה לבורא, ובזה אני מתחיל להכיר אותו. אני בונה בי את דמות הבורא שהיא צריכה להיות הפוכה ממני. אני כולי רצון לקבל, כולי קבלה, ואני בכל זאת רוצה לבנות בתוכי כוונת השפעה, ואז בכוונת ההשפעה אני אבנה את דמות הבורא בי, כמו בובה כזאת, ובדמות הזאת אני אשחק בכל מיני צורות, ואז אני אבדוק את הדמות הזאת, מה בניתי, איך עשיתי, איך על ידי זה אני יכול להבין את הבורא.
ופתאום בדמות הזאת, במידה ובניתי אותה נכון, אני מתחיל לגלות שהבורא עוזר לי לבנות את הדמות הזאת בי, הוא עוזר לי לבנות בי את צורת ההשפעה. הוא גם עוזר לי דרך הדמות הזאת להכיר אותו, מתוך הדמות הזו אני מתחיל ללמוד אותו, וזה נקרא "אתם עשיתם אותי". ובזה שאנחנו עושים על הרצון לקבל שלנו כוונה על מנת להשפיע, אנחנו מדמים את עצמנו לבורא.
אותן הצורות של הרצון לקבל שאנחנו בונים בנו שהן דומות לבורא, הן בדיוק מה שאנחנו לומדים בלימוד הפרצופים, ספירות, עולמות רוחניים, שזו העבודה שלנו. אנחנו בזה בונים יחס לבורא, השפעה אליו כמו שנראה לנו, נדמה לנו, כמו שאנחנו לומדים מתוך זה איך הבורא מתייחס אלינו, ואז אנחנו מגיעים למצב שמשפיעים לו והוא משפיע לנו, ואנחנו מתחילים בהשפעה הדדית להכיר אותו, להבין ולהרגיש אותו, הוא מתחיל להתלבש בנו באותה הצורה כמו שאנחנו מתייחסים אליו, ואז יוצא שאנחנו מגיעים לדביקות. זה מה שאנחנו לומדים עכשיו.
אפשר לדבר על זה הרבה אבל צריכים לחשוב על זה, לסובב את זה בפנים בתוך ההרגשה, בתוך השכל, ואתם תראו שזו העבודה שלנו. זה באמת דומה למה שאנחנו עושים בעולם החומרי שלנו. אם אני רוצה להבין איזו מערכת, והבורא זו מערכת ההשפעה כלפינו, אז אני צריך לבנות בי מודל, דמות של המערכת הזאת, ומתוך זה שאני אשחק איתה, אסובב אותה, אעבוד עם המערכת הזאת, אני אוכל להבין עם מי יש לי עסק. כך אנחנו עושים בטכניקה, במדע, בכל דבר. רק ברוחניות הבעיה היא שאנחנו צריכים לעשות את זה עם עצמנו, עם הרצונות שלנו, עם הכוונות שלנו למעלה מהאגו שלנו.
שאלה: בעל הסולם כותב שאת המהות והצורה המופשטת מהחומר אנחנו לא משיגים. אם אני מבין נכון, מהות זו מהות הבורא עצמו, מי הוא בפני עצמו, ואילו צורה מופשטת זה מה שהוא מרגיש, ואנחנו לא יכולים להשיג איך הוא מרגיש, מה הוא מרגיש. האם זאת צורה מופשטת?
לא. על הבורא אנחנו בכלל לא מדברים. על הבורא ואיך הוא מרגיש, על הצורות שלו מחוץ לנברא אנחנו לא יכולים לדבר. עוד נברר את זה, בינתיים אין לי מילים.
שאלה: הצורה המינימלית של הבורא לא מתגלה, היא לא קיימת בלי התעלות מצדנו?
כל מה שאנחנו משיגים, אנחנו משיגים רק במידת השתוות הצורה עם הבורא. אין לבורא שום צורות, כלום, אלא במידה שאנחנו יכולים בתוכנו לבנות מודל, את הדמות הנכונה שלו, אז בתוך אותה הדמות שאנחנו יכולים לבנות אנחנו מגלים אותו. אני צריך להרכיב בי דמות כזאת שהיא תידמה במשהו לבורא, ואז אני ארגיש אותו ואוכל ללמוד ממנו ולהתקשר אליו ולהתעסק עמו.
שאלה: האם הוא נותן לנו כאן חוקים בשביל ללמוד את הזוהר?
כן.
תלמיד: האם אפשר להיכנס ולנתח מה זה חומר, צורה שבחומר, צורה מופשטת ומהות?
אני לא יכול. אני לומד את בעל הסולם יחד אתכם. אני לא מבין למה אתם לא רוצים ללכת עם בעל הסולם שמלמד אתכם בצורה שיטתית ממש א' ב' ג' ד', 1,2,3,4.
תלמיד: אני רוצה להבין את אות ג'.
אם אתה לא מבין אז תנסה להבין, אבל אל תשאל משהו שהוא עוד לא מסביר. תשאל במקום לפי מה שפותחים לך. עברת כמה הגדרות, בתוך ההגדרות האלה אתה יכול לשאול קצת לפי מה שאפשר להבין מתוך השורות האלו.
שאלה: הסברת שכשאנחנו בונים בתוכנו את דמות הבורא, אנחנו מגלים שהבורא עוזר לנו לבנות את הדמות הזאת. איך באה לידי ביטוי העזרה שלו לבנות בנו את הדמות שלו?
האור שמשפיע עלינו, על הרצון לקבל שלנו, הוא בונה בנו כל מיני צורות הדומות לאור, ומתוך הצורות האלה אנחנו יכולים להבין אותו. כך זה עובד.
שאלה: איפה בארבע הצורות האלה יש נגיעה סופית בהשתוות הצורה אליו?
מהות אנחנו לא משיגים, אבל בצורה מופשטת כן. לאט לאט אנחנו מגיעים לחומר ולצורה שבחומר, בכל הדברים האלה אנחנו מקבלים הארה מהצורה המופשטת ואפילו מהמהות.
קריין: אות ה'.
אות ה'
"גדר ג'. היות, שיש בכל עולם ועולם מבי"ע, ג' בחינות:
א. הע"ס, שהן האלקיות, המאירות באותו עולם,
ב. נשמות, רוחות, ונפשות בני אדם,
ג. יתר המציאות שבו, המכונים מלאכים, לבושים, והיכלות, שלפרטיהם אין מספר.
תשכיל: שאע"פ שהזהר מרחיב ביאור כל הפרטים שבכל עולם, מ"מ צריך שתדע, שעיקר דברי הזהר, מרוכזים תמיד, רק לבחינת נשמות בני אדם, שבאותו עולם. ומה שמדבר ומבאר שאר הבחינות, אינו אלא, כדי לדעת השיעור, שהנשמות מקבלות מהן. ומה שאינו נוגע לקבלת הנשמות, אין הזהר מדבר בהם, אפילו מלה אחת. לפיכך, אתה צריך להשכיל, בכל דבר המובא בספר הזהר, רק במה שנוגע לקבלת הנשמה."
כאן אנחנו צריכים להיות ממש בקו אחד. חכמת הקבלה מדברת רק לבני אדם שרוצים לגלות את הבורא. כמו שהבורא משפיע להם מלמעלה למטה באותו קו הם רוצים להשיג אותו ממטה למעלה. זה לא ניתן לשינוי, זה לא צריך לבלבל אותנו, אלא בצורה ישירה ובכוונה לבורא אנחנו צריכים כך ללכת ולהשיג אותו. זה ניתן לנו, ובזה לא נטעה אם נעשה אך ורק כך.
אל לנו לקבוע לפנינו מטרות אחרות חוץ מהשגת הבורא, ורק באותן המדרגות שהבורא משפיע עלינו נשפיע בחזרה אליו, "אני לדודי ודודי לי", רק בצורה כזאת. בכל יתר הדברים אנחנו בינתיים לא נוגעים אפילו שהשכל והרגש פרועים ורוצים ללכת לכל הכיוונים, זה לא נכון. עלינו לגלות הכול רק דרך העשירייה, החברים, ששם בתוך העשירייה אנחנו מגלים את הבורא ורק אליו אנחנו מכוונים. כל יתר הדברים רק יבלבלו אותנו ואנחנו לא נשיג את העיקר, את המקור של הכול, את הבורא.
שאלה: בהקשר לזה שאנחנו מגלים את הבורא בעשירייה כמו שאמרת, מלמטה למעלה. האם החלקים שהוא מתאר כאן, עשר הספירות, הנשמות, ויתר המציאות אנחנו משיגים אותם כבורא או לא משיגים אותם?
זו מערכת שכולה שייכת להשגת הבורא. אבל אנחנו מכוונים לבורא, ולכן בדרך אנו מגלים את כל ההבחנות הללו שבהן הבורא מופיע לפנינו.
תלמיד: כתוב פה על נשמות עליונות ועל נשמות בני אדם, איך אנחנו מתייחסים לזה או שזה גם חלק ממציאות ה'?
כשהרצון לקבל שהבורא ברא, מקבל צורה על מנת להשפיע, זה נקרא נשמה, נשמת אדם, חלק אלוקה ממעל. למה חלק? אתה יכול להגיד בגלל שהבורא הוא הכול, אז זה חלק ממנו. לא, זה בגלל שהנברא יכול לעשות מהרצון לקבל שלו משהו דומה לבורא, שהוא במשהו ידמה לבורא, לכן זה נקרא חלק. החלק מהרצון לקבל של הנברא שיכול להידמות לבורא בכוונה על מנת להשפיע, בצורה הפוכה מאיך שהוא נברא מלכתחילה, אותו חלק נקרא נשמה וגם חלק אלוקה ממעל. באותו חלק שהאדם מרגיש את עצמו בהשגת הבורא, בדבקות, בקשר עם הבורא.
תלמיד: פשוט כדי לא לטעות, כמו שאתה מסביר שעלינו לכוון את עצמנו לעשירייה, אם אנחנו מגלים שם משהו, נניח נשמות או אותם חלקים, אלה חלקי הבורא או שזה מה שמתייחס?
מה שמתלבש ברצון לקבל שלנו, שמסודר בכוונה על מנת להשפיע, מה שממלא אותו, זה כבר חלק הבורא. זה נקרא "בורא" בוא וראה, וכשאתה מגיע לתיקון כזה, אתה מגלה בתוך התיקון כוח השפעה, אהבה, והוא נקרא בורא.
תלמיד: יוצא שכל מה שאנחנו מגלים בעשירייה, זה הכול בורא?
מה שמתגלה בתוך הקשר בינינו, בקשר ההשפעה בינינו, נקרא בורא.
שאלה: האם המשמעות של מה שקראנו היא שספר הזוהר מסביר לנו איך לגלות את הבורא ממלכות ולא מהעולם העליון?
אנחנו מקבלים, מרגישים ושולטים רק ברצון לקבל שלנו. ככל שאנו יכולים לקבל עזרה מלמעלה, כך אנו עובדים עם הרצון לקבל שלנו, יותר מזה לא. כל מה שאנחנו מגלים, זה רק ברצון לקבל שמקבל כל מיני צורות על ידי צמצום מסך ואור חוזר. אנחנו מדמים את הרצון לקבל לצורות השפעה, ובזה אנחנו מדמים את עצמנו לבורא, שכולו ברצון להשפיע.
ואז בתוך הרצון לקבל אנו לומדים מי הוא זה שנקרא בורא, בוא - וראה, "בוא", זה כשאנחנו בונים תבנית שלו, של השפעה, ברצון לקבל שלנו, על ידי צמצום מסך ואור חוזר. "וראה" זה כשאנחנו מגלים מה זה נקרא צורת השפעה. וכך לומדים את הבורא. לכן הוא נקרא "בורא", וזה מה שאנחנו משיגים. הבורא מושג בתוך החלק המתוקן שבנברא, ברצון לקבל המתוקן שלנו, שם אנו מגלים תכונה שנקראת בורא.
אני חושב שכבר דיברנו על זה, אבל אם יש לכם עוד שאלות תשאלו. זה צריך להיות ברור ולעניין.
שאלה: המציאות הזאת של מלאכים, לבושים, היכלות, עולמות, עובדים עם זה או שזו צורה מופשטת. מה זה?
אני לא יודע. מה שהוא כתב, כתב, ומה שלא, לא. נחכה ונראה.
שאלה: מה זה בעצם להכיר את עצמי בתוך העשירייה?
עד כמה אני יכול לעזור להם, להתכלל בהם, עד כמה אני תומך בהם, עד כמה אני יחד איתם בונה צורת השפעה משותפת בינינו, שבה אנו מרכיבים את דמות הבורא. כך אנחנו משיגים אותו, דרך כוח הערבות.
שאלה: אם לנסות להסביר בצורה פשוטה את המושגים האלה של צורה, צורה מופשטת, יש שם נניח רצון ליהנות מלשתות מים, מצימאון, ויש את המים עצמם. יש את הרשת הקריסטלית, ויש את מה שניצב מאחוריה. האם נכון לפרק בצורה כזאת מים?
לא. אני לא ממליץ לעשות את הדברים שאתה אומר, אני ממליץ בינתיים לא להתפלפל אלא ללמוד את מה שהוא אומר. אולי אתה יכול לתת דוגמאות כאילו משהו דומה, לפעמים אנחנו משתמשים בדוגמאות, אבל להגיד שכך זה, ודאי שלא.
תלמיד: אז צריך פשוט לקבל לתפוס את הרצון לקבל באופן שלם?
הרצון ליהנות שבנברא נקרא הרצון לקבל.
תלמיד: כלומר, זה משהו שלא מלובש בשום דבר, את כל התענוגים ככלל אני צריך לתפוס כך?
אני לא יודע על מה אתה מדבר, אני לא יכול לדבר בצורה כזאת כי כולם יתבלבלו.
ברור לך מה זה רצון לקבל או לא? כשאתה רוצה ליהנות ממשהו זה ברור לך? רק על זה תדבר ואל תיכנס לפילוסופיות. בצורה פשוטה, כמו שזה.
אחרת בדמיון שלך אתה מיד תעוף לכל מיני מקומות שלגמרי לא שייכים למדע. חכמת הקבלה היא מדע. לכן הוא נותן לך הגדרות ורוצה שתכיר את ההגדרות האלה דווקא בצורה כמה שאפשר יותר מצומצמת. ולא להתחיל מיד בפנטזיות להרחיב אותן לכל הכיוונים.
תלמיד: אני מנסה לקבל ממך דוגמה אחת. רצון לקבל אני מבין, אבל איך הלאה מכאן הוא נמשך לצורה, לצורה מופשטת, לחומר, זה כבר נתפס בעיניי כאיזו פילוסופיה לא ברורה.
אז תחכה, אבל אל תפנטז.
קריין: אות ה', "גדר ג'".
אות ה'
"גדר ג'. היות, שיש בכל עולם ועולם מבי"ע, ג' בחינות:
א. הע"ס, שהן האלקיות, המאירות באותו עולם,
ב. נשמות, רוחות, ונפשות בני אדם,
ג. יתר המציאות שבו, המכונים מלאכים, לבושים, והיכלות, שלפרטיהם אין מספר.
תשכיל: שאע"פ שהזהר מרחיב ביאור כל הפרטים שבכל עולם, מ"מ צריך שתדע, שעיקר דברי הזהר, מרוכזים תמיד, רק לבחינת נשמות בני אדם, שבאותו עולם. ומה שמדבר ומבאר שאר הבחינות, אינו אלא, כדי לדעת השיעור, שהנשמות מקבלות מהן. ומה שאינו נוגע לקבלת הנשמות, אין הזהר מדבר בהם, אפילו מלה אחת. לפיכך, אתה צריך להשכיל, בכל דבר המובא בספר הזהר, רק במה שנוגע לקבלת הנשמה."
עד כאן זה ברור, כך זה מכוון מלמעלה.
"ומתוך שאלו ג' הגדרים, הם חמורים ביותר, ואם המעיין לא ידע להזהר בהם, ויוציא דברים מחוץ לגדריהם, תיכף יתבלבל לו הענין. לכן מצאתי לנחוץ, לטרוח ולהרחיב הבנתם, של אלו ג' הגדרים, עד כמה שידי מגעת. באופן, שיהיו מובנים לכל נפש."
זאת אומרת העיקר בשבילנו זה לחלק את כל המציאות לעשר ספירות, אחר כך לנשמות, רוחות ונפשות בני אדם, נר"ן, ויתר המציאות שסביב זה. הכול סך הכול מכוון כלפי נשמות בני האדם, כדי שבני האדם ישיגו את הכוח העליון, ישיגו את הבורא.
קריין: אות ו'.
אות ו'
"וכבר ידעת, שעשר ספירות הן, הנקראות חכמה בינה תפארת ומלכות, ושורשן הנקרא כתר, (והן עשר, להיות ספירת התפארת בלבדה, כוללת בתוכה שש ספירות, הנקראות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, ויסוד. וזכור זה לכל המקומות, שאנו רגילים לומר, ע"ס, שהן חו"ב תו"מ).
ובדרך כלל, הן כוללות כל ד' העולמות אבי"ע. כי:
א. עולם האצילות הוא ספירת חכמה,
ב. ועולם הבריאה הוא ספירת הבינה,
ג. ועולם היצירה הוא ספירת התפארת,
ד. ועולם העשיה הוא ספירת המלכות.
ובפרטות, לא בלבד, שכל עולם ועולם, יש בו ע"ס: חו"ב תו"מ, אלא, אפילו פרט קטן שבכל עולם, יש לו ג"כ אלו ע"ס: חו"ב תו"מ, כמ"ש לעיל בהקדמה [הקדמה לספר הזהר] אות מ"ד ואות נ"א ואות ס"א, עש"ה ואין להאריך כאן."
מה הוא אומר לנו? בסך הכול, הכול מתחלק לעשר ספירות, ועשר הספירות האלו בכל מקום ומקום יכולות לקבל כינויים שונים, פעם עולמות, פעם ספירות, פעם אולי איזה דרגות. אבל הכול מורכב מעשר ספירות שכל אחת מהעשר האלו מתחלקת גם לעשר, ועוד פעם מתחלקת לעשר, ומזה בעצם בנויה כל המציאות.
שאלה: הכול מורכב מעשר ספירות, והנה הוא כותב שכל הזמן תשומת הלב מרוכזת בנשמות בני אדם שנמצאות בעולם כלשהו. האם הנשמות הן מי שמשיגות את עשר הספירות האלה?
נכון. מי שמשיג את הבורא משיג אותו בעשר ספירות. כלומר ברצון לקבל שמסודר בעל מנת להשפיע, ואז המבנה הזה נקרא עשר ספירות, אחרת הוא לא יהיה מסודר בעל מנת להשפיע ולא ישיג את הבורא. הוא חייב לבנות מעצמו תבנית שנקראת "עשר ספירות". ואז מה שהוא משיג בתוכן, נקרא בורא.
שאלה: הוא אומר שהעולם תואם לספירה, מה זה אומר שהעולם תואם לתכונתה של כל ספירה?
אנחנו יכולים לחלק את כל המציאות לעשרה חלקים וכל חלק לחלק לעוד עשרה חלקים ולעוד עשרה וכך זה עד אין סוף. לכן כך אנחנו אומרים, אנחנו בסך הכול צריכים למצוא כינויים לכל החלקים של הרצון לקבל שיכולים לעדכן את עצמם בעל מנת להשפיע. יש חלקים שאנחנו קוראים להם חלקים גדולים של הרצון לקבל ויש חלקים קטנים יותר, לכולם יש שמות, השמות האלה בעצם נותנים לנו את גודל הרצון לקבל, ואת גודל התיקון על מנת להשפיע שעליו, וזהו אין יותר.
שאלה: כשהרצון לקבל מתלבש בחומר זה כולל גם את האדם?
הרצון לקבל כבר נמצא בחומר, אי אפשר להבדיל אותו מהחומר אבל החומר מקבל את צורת הקבלה, צורת הרצון לקבל. ואז אנחנו מדברים על התיקון שעל הרצון לקבל, שהוא כבר צמצום, מסך ואור חוזר, ככול שהרצון לקבל יכול לגלות את צורת ההשפעה שהוא מרכיב למעלה מעצמו. אנחנו כאילו מתלבשים בתוך הרצון להשפיע, בתוך הכוונה על מנת להשפיע וכך אנחנו כביכול משחקים כלפי הבורא, בכך שרוצים להידמות לו.
כמו בנות קטנות, מאין הן יודעות לשחק בבובות, הטבע פשוט מחייב אותן לשחק באימהות וכך הן גדלות. גם אנחנו צריכים לשחק ביחסי השפעה בינינו, ועל ידי המשחק שלנו כביכול ביחסי ההשפעה האלו והרצון שהם ישרו בינינו, אנחנו מגיעים למצב שהאור העליון משפיע עלינו, כי הפעולות שלנו יהיו כתפילה, כהעלאת מ"ן, כהעלאת חיסרון. מתוך זה, כמו על הבנות המשחקות בבובות, משפיע עלינו מלמעלה האור, הכוח הפועל לאט לאט לפי הרצון שלנו להידמות להשפעה, להיות גדולים וכך אנחנו גדלים.
תלמיד: אפשר לתת דוגמה קיימת לכך שהרצון להשפיע מתלבש בחומר?
ודאי, תעשה פעולות כאלו כמו הבנות עם הבובות ותראה איך אתה מתחיל לגדול, לקבל צורות השפעה, תנסה ותראה. איזו דוגמה אני יכול לתת לך? אם אתן דוגמה על מישהו איך אתה תדע? אבל מתוך מאמצים שתעשה תקבל, זה כל העניין של המצוות, אנחנו עושים פעולות השפעה ובהתאם לכך מקבלים מהבורא כוחות המשנים אותנו, ובאמת נותנים לנו על פני הרצון לקבל שלנו כוונה על מנת להשפיע.
שאלה: האם תוכל לומר לי בבקשה מהן הנשמות ומהן הרוחות?
כך נקראים רצונות לקבל שונים, תראה איך הוא מגדיר לנו. בהמשך נלמד על כך יותר..
שאלה: האם הצורה הזאת צריכה לעבור את כל סוגי התיקונים, לכן זה נקרא נשמות?
נניח שכן.
שאלה: הוא אומר שכל עשר הספירות הן עולמות אצילות, בריאה, יצירה, עשייה ובכל עולם יש עשר ספירות שהן חו"ב תו"מ ושורשן כתר, אבל חו"ב תו"מ הן תשע, למה הוא אומר שהן עשר ספירות, האם זה כולל את הכתר?
כן. לפעמים אנחנו סופרים את הכתר שבתוך עשר ספירות ולפעמים לא, כאילו הוא מנותק מהספירות של הנברא. תלוי איך אנחנו מגדירים את הנברא, כשהוא מקבל אז הכתר לא נמצא וכשהנברא מאוחד עם הבורא אז אנחנו אומרים עשר ספירות. הדברים האלה לא עקרוניים.
שאלה: האם לשחק בפעולות השפעה זה פעולת הצמצום?
פעולת הצמצום כלולה בתוך פעולות ההשפעה.
תלמיד: אמרת לנו לשחק בכאילו, כמו בנות המשחקות בבובות, מה ההבדל בין המשחק לפעולת הצמצום שבו?
אפילו שאנחנו עדיין לא נמצאים בצמצום ולא יכולים לעשות שום דבר עם הרצון לקבל שלנו, אנחנו צריכים לשחק כאילו אנחנו כבר נמצאים בכוח המסך, בכוח הצמצום, ברצון להשפיע, וכך אנחנו מתייחסים זה אל זה, על ידי כך אנחנו מעוררים את האור העליון שיגיע אלינו מהבורא ויטפל בנו וישנה אותנו.
שאלה: האם קריאת ה"הקדמה לספר הזוהר" תכין אותנו לקריאת תע"ס נכונה?
גם, ודאי. וחוץ מזה, העיקר הוא לא לקלוט את התע"ס, אלא שכל הקטעים, כל החומר הזה שאנחנו קוראים, ישפיע עלינו, ישנה אותנו, על ידיהם אנחנו רוצים למשוך את המאור המחזיר למוטב, זה מה שחשוב לנו.
שאלה: האם התוכן הפנימי של הזוהר זהה לתוכן של תלמוד עשר הספירות במשיכת המאור המחזיר למוטב?
יש כאן כמה שאלות. קודם כל, תמיד מדובר על מערכת עליונה, על הקשר בינינו לבורא. אנחנו כאן, הבורא שם, ויש קשר בינינו, אנחנו צריכים לחדש את הקשר הזה, להפעיל אותו, לעשות אותו יותר מועיל, אקטיבי וכן הלאה. את זה אנחנו מעוררים על ידי כל כתבי מקובלים, אבל יש שוני בהתאם למצב שלנו, לעוצמה וכן הלאה. אנחנו משתדלים, אבל צריך ללמוד גם את זה וגם את זה. לכן, אנחנו צריכים לעבור על כל "כתבי בעל הסולם", לאט לאט אנחנו עושים זאת, יש סדר מסוים, וגם לעבור על "תלמוד עשר הספירות", לא חשוב בדיוק מה לומדים, העיקר בשבילנו ללמוד ולהשתוקק לדבקות דרך החברים לבורא. הכוונה הזאת היא הקובעת, וכך נתקדם.
שאלה: כיצד נוצרת המוכנות ללימוד "ספר הזוהר"? מה ההרגשה שצריכה להיות?
אנחנו עדיין לא לומדים את "ספר הזוהר", אבל "ספר הזוהר" הוא הספר הראשון בחכמת הקבלה. היו גם קטעים, כל מיני כתבים, ספרים קטנים כאלה מאוד מצומצמים, ממקובלים שקדמו לרבי שמעון בר יוחאי ול"ספר הזוהר" ותלמידיו. היו, אבל אנחנו לא לומדים אותם כי הם דיברו עדיין בלשון לא מסודרת, כל אחד דיבר בלשון משלו. כל הלימוד שלנו הוא סביב ספר הזוהר שהוא הספר העיקרי בחכמת הקבלה.
שאלה: מה זה אומר שכל המדובר בספר הזוהר אלו ערכים של עשר ספירות?
ביחס בין הבורא לנברא אין יותר אלא עשר מדרגות של רצון לקבל, ככל שהוא מגיע מהרצון להשפיע של הבורא לרצון לקבל שבנברא, וזה הקשר מהבורא לנברא ומהנברא לבורא.
שאלה: האם עשר הספירות נמצאות בקשרים בינינו? איך מרגישים אותן?
עשר ספירות נמצאות בכל קשר שבין הרצון לקבל לרצון להשפיע. אין לנו רצון להשפיע, רצון להשפיע זה הבורא. אנחנו צריכים לבנות עימו קשר, והקשר הזה נבנה דרך עשר הספירות, זאת אומרת, עשרה רצונות שהם לאט לאט מגיעים להזדהות עם הרצון להשפיע של הבורא.
שאלה: כיצד והיכן אנחנו רואים את דמותו של הבורא?
את דמותו של הבורא רואים רק בתוך הרצון להשפיע שלנו כשאנחנו יכולים להתייחס כך לאחרים. מתוך זה שאני מתייחס לאחרים בהשפעה, כשאני מתאר את היחס שלי שכך אני רוצה להידמות לבורא, כך לאט לאט מתגלה ביחס שלי דמות הבורא. זה מה שנקרא "ויהי שם ה' עליך"1, להתייחס לאחרים כמו הבורא.
שאלה: האם אנחנו שואפים להשיג את הצורה באינטראקציות היום יומיות בתוך העשירייה?
ודאי שכן.
שאלה: מה שאנחנו יכולים לתפוס בתחושות אנחנו יכולים לדמיין. האם מה שאנחנו יכולים לדמיין מתקיים כדימוי של מערכת שהיא דומה לבורא?
אם אנחנו מקושרים יחד בהשפעה הדדית זה אל זה, ומתוך ההשפעה הזאת אנחנו מכוונים לבורא להגיע אליו, להשפעה אליו מתוכנו, מכולנו, אז כל הצורה הזאת הופכת להיות לנשמה, לצורה מסודרת. אנחנו מכוונים את עצמנו לבורא ומגיעים בחזרה ממנו אלינו, "אני לדודי ודודי לי"2, ואז אני מגלה יחס הדדי.
שאלה: כיצד נוכל להבין בעשירייה היכן אנחנו נמצאות בהתמזגות עם האור? איך נוכל לגלות את הצורה הנגדית לה כדי להידמות בכוונה?
אם אני משתדל להתייחס לחברים שלי בצורת השפעה, כמו שאני יכול לתאר לעצמי איך שהבורא מתייחס אליהם, אם אני רוצה להתייחס אליהם כמו הבורא, אז זו בשבילי ממש אותה דוגמה, אותו בית ספר, אותו לימוד שאני אדע מזה איך להתייחס לבורא.
אבל שוב, זה מתחיל מזה שאני מתחיל להבין וזה לוקח המון זמן. זה לפעמים לוקח הרבה שנים עד שאדם מתחיל לגלות שהוא צריך להתייחס לכל אחד מהחברים שלו בעשירייה כמו שהוא מתאר לעצמו שהבורא מתייחס אליהם, זאת אומרת, באהבה, בחיבור, בחיבוק. מתוך זה הוא מתחיל להרגיש שכך, במידה הזאת, גם הבורא מתייחס אליו. באותו יחס שהאדם מתייחס לחברים, באותו יחס מתלבש עליו הבורא. אז הוא מתחיל להבין ולהרגיש שבאותה צורה כמו שהוא מתייחס לחברים הוא יכול להתייחס לבורא, יש לו עכשיו את האפשרות הזאת. ואז, "מאהבת הבריות לאהבת ה'", הוא מתחיל בצורה כזאת להשיג את הבורא בפועל. אלו בעצם הצעדים שאנחנו צריכים בהם ללכת. אין לי כל כך מילים, תנסו ותראו איך זה קורה.
שאלה: אם אני לא מבינה את השיעור וקשה לי להתרכז, האם מספיק רק לעשות כוונות?
כל אחד שיעשה ככל האפשר. רק תבינו שבסך הכול אנחנו צריכים לרכך את הלב שלנו. תראו את כל האנושות איך היא עוברת עכשיו את כל השלבים האלה, איך היא ממש מקבלת מכות וסידור חזק, חדש. את זה כולנו עוברים וזה מצב מאוד מאוד מיוחד.
שאלה: האם צורת החומר היא הדבר הראשון שאנחנו מתחילים להרגיש?
אנחנו מתחילים להרגיש את צורת החומר, הכול משיגים מהחומר ככל שהרצון לקבל שלנו הפוך מהבורא. וכאן בשבילנו העיקר הוא להחזיק את עצמנו לכיוון המטרה, וכשמתגלה ההפכיות שלנו למטרה היא נותנת לנו דווקא נקודת אחיזה במטרה. אנחנו הפוכים אבל חייבים מתוך נקודת ההפכיות לתפוס את הכוח העליון.
תודה רבה לנשים על השאלות, אני מאוד מתרגש מהשאלות האלה.
שאלה: אמרת שדרך החיבור אנחנו פותחים את הלב לתוך החיבור. מה נותנים לנו הספרים? למה אנחנו לומדים מספרים?
אנחנו עוד נלמד מה הם אותיות, מילים, משפטים. מהו המושג "ספר", ספר השמיים, ספר הארץ. נגעת במשהו מאוד מאוד גדול וחכמת הקבלה דנה על זה הרבה. אנחנו לא נוכל לפספס את הנושא הזה - ספר, ספרים, סיפור.
שאלה: האם אחרי המבוא והכנה לקריאה בזוהר, נגיע גם לקריאה בזוהר?
אם אתם רוצים להרחיב את השיעור לעוד שעה שעתיים, אז בבקשה. אני לא יכול לעשות כלום, הכול תלוי בזמן. אבל בטוח שנגיע, אנחנו עוברים דרך ההקדמות והמבוא ונגיע.
(סוף השיעור)