שיעור בוקר 06.01.2014 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

ספר "כתבי בעה"ס", חלק מאמרי "שמעתי", מאמר ט',

"מהו, ג' דברים שמרחיבים דעתו של אדם, בעבודה"

"הזה"ק מפרש מה שאמרו חז"ל, "ג' דברים מרחיבים דעתו של אדם, והם אשה נאה, דירה נאה, וכלים נאים". ואומר, "אשה נאה" היינו השכינה הקדושה, "דירה נאה" דא ליביה, ו"כלים" דא אברים דיליה, עד כאן לשונו. ויש לפרש, שאין השכינה הקדושה יכולה להתגלות בצורה האמיתית, שהיא בבחינת חן ויופי, אלא בזמן שיש לו כלים נאים, שהם האברים הנמשכים מן הלב. זאת אומרת, שהאדם צריך מקודם לטהר את לבו שיהא דירה נאה, בזה שהוא מבטל את הרצון לקבל לעצמו, ומרגיל עצמו לעבוד שכל מעשיו יהיו רק בעמ"נ להשפיע, שמזה נמשך כלים נאים. היינו שהרצונות שלו, הנקראים כלים, יהיו נקיים מבחינת קבלה לעצמו, אלא שיהיו זכים, הנקרא בחינת השפעה.

מה שאין כן אם אין הדירה נאה, אמר הקב"ה "אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד", מטעם שצריך להיות השתוות הצורה בין האור להכלי. לכן, בזמן שהאדם מקבל על עצמו את בחינת אמונה בבחינת הטהרה, בין במוחא ובין בליבא, אז הוא זוכה לאשה נאה, היינו שהשכינה הקדושה מתגלית אליו בבחינת חן ויופי, וזה מרחיב את דעתו של אדם. היינו, שע"י התענוג והשמחה שמרגיש אז, בא מהתגלות השכינה הקדושה בתוך האברים, וממלא את הכלים החיצונים והפנימים, וזה נקרא "הרחבת הדעת".

ולזכות לזה, הוא ע"י "הקנאה והתאוה והכבוד" ש"מוציאין את האדם מן העולם". שפירושו, קנאה, ע"י הקנאה בהשכינה הקדושה, הנקרא שהוא מקנא קנאת ה' צבאות. כבוד פירושו, שרוצה להרבות כבוד שמים. תאוה פירושו, בחינת "תאות ענוים שמעת"."

אנחנו בונים כלי לגילוי האור. האור, השפעת הבורא אלינו, נמצא במנוחה מוחלטת. הוא מאיר לכולם, מאיר לכולם בשווה, לא משתנה. אנחנו נמצאים בו, הוא ממלא אותנו, גם מבפנים וגם מבחוץ. אין אתה פנוי ממנו, אין מקום שהוא לא נמצא, אין משהו שיכול להסתיר אותו, אין משהו שיכול להיות במקומו או שמשהו נמצא ובאותו מקום לא נמצא האור, אין דבר כזה. זה הכוח שקודם כל נמצא בכל מקום ומחזיק הכל וסובב את הכל. כל מה שקורה קורה כתוצאה ממנו, וכל מה שקורה זה איך לגלות אותו במלואו.

אבל כמו שלמדנו ב"הקדמה לספר הזוהר" זה בג' מצבים, א' ב' ג', כשבמיוחד כל העבודה שלנו היא במצב הב', ששם אנחנו פועלים בעצמנו, בבחירה חופשית, מחפשים, נמצאים בכל מיני מצבי הסתרה, בלבולים, מצבי ייאוש, ודווקא בתוך החיפוש הזה, במשכני הלילות, כך אנחנו מחפשים אותו. ועד שמוצאים את הקשר בינינו לבין האור, כשהמקום הזה שבו אנחנו מתחילים להתקשר אליו נקרא "שכינה", מהמילה שבה מתגלה השוכן, האור.

מתגלה לפי תכונת השכינה, זאת אומרת, תכונת הכלי שלנו. כשהתכונה הזאת צריכה להיות בהתאמה לאור, לפי חוק השתוות הצורה בין האור ובין הכלי, כך מתגלה עוצמת האור בתוך הכלי. זאת אומרת, הכלי כמלכות קובע כמה ואיך הוא יכול לגלות את האור, באיזו עוצמה, באיזו איכות. וכדי להתקרב לזה, אז יש לנו קנאה, תאווה, כבוד. התכונות האלה ברצון לקבל שלנו פועלות כמו כל תכונה ותכונה, שיכולה להיות בעל מנת לקבל או בעל מנת להשפיע.

אז בעל מנת לקבל אנחנו יודעים איך שהן פועלות, קנאה, תאווה וכבוד מגדילים את הרצון האגואיסטי של אדם והוא נמשך להשתמש בזולת, לנצל את הזולת. וקנאה, תאווה וכבוד הרוחניים, היינו שהוא רוצה בזה להתקרב לצורת ההשפעה כמו האור, אז יוצא שקנאה, תאווה וכבוד פועלים בצורה הפוכה, שהם מגדילים לו את כוונת ההשפעה מתוך קנאה, שהוא מקנא וכולי. זאת אומרת, ממש כך זה עובד, שם הוא היה מקנא בדברים חומריים וכאן הוא מקנא בדברים רוחניים. שם הוא מקנא בכמה נראה לו שמישהו מקבל, וכאן הוא מקנא באדם שנראה לו שווה ומשפיע יותר ממנו.

לכן "כל צדיק וצדיק נכווה מחופתו של חברו", כשממש הקנאה הזאת שלחברו יש מסך, חופה זה מסך, יותר גדול, זה משפיע. ולכן כך אנחנו צריכים בקבוצה לעורר זה את זה. לכן לא לעבוד בצניעות, אלא להראות לכולם כמה שדווקא ההפך, אני מצליח במה שאני רוצה לפעול בעל מנת להשפיע, שאני נמצא בזה דבוק ולא להראות את אי האכפתיות. זה בדרגות גבוהות כמו אצל חסידי קוצק. שאצלם היה מנהג הפוך, שכל אחד היה מראה לשני זלזול בקבוצה, בעבודת ה', בלימוד, למה? דווקא כדי לתת לשני, אבל הם כבר היו בהשפעה, ואז בזה כל אחד נתן לשני גירוי, בצורה הפוכה, כמו שאנחנו נותנים עכשיו זה לזה בצורה ישירה.

זאת אומרת, אם אני נמצא עכשיו בשליטת הרצון לקבל, בשליטת האגו, צריכים להראות לי דברים גבוהים, על מנת להשפיע. שכולם כבר מתקדמים, ואיפה אני? ואז אני רץ אחריהם. אם אני נמצא כבר בעל מנת להשפיע, כדי לעזור לי למצוא את החיסרון, כמו זקן שמחפש את מה שנעלם לו, אבד לו. "אני מעורר את השחר". אז החברה עוזרת לי בצורה כזאת שמראה לי זלזול בעבודת ה' וכל מיני דברים. ואז זה עוזר לי לחפש מהר איפה יש עוד ועוד חסרונות שאני אוכל על ידם לעלות. בינתיים רק מה שעוזר לעליה בכל מקרה, רק לכיוון זה.

שאלה: הכלי המתוקן הוא השכינה?

כן, אבל הכלי המתוקן זה סכום של רצונות שונים שמוכנים לוותר על עצמם כדי להתחבר, כדי לגלות בחיבור את הבורא, ולהרגיש בזה שעושים לו נחת רוח.

שאלה: אילו מעשים מגדלים קנאה בחברים?

צריכים לראות את החבר וצריכים לדעת איך לעבוד עימו, אני צריך להיות שחקן, אני לא צריך להיות בצורה ישרה. גם בצורה ישרה יכול להיות שאני יכול לעורר בו איזו קנאה. "אתמול בערב קראתי דבר כזה, אני רוצה להראות לך". "אני עייף, לא ישנתי עד מאוחר, קראתי משהו משמעתי", כל מיני דברים כאלה, אבל בצורה שזה באמת נראה נכון. צריך להיות שחקן. זאת אומרת, אם אתה באמת נמצא בדאגה לעורר אותו, להדליק אותו, אז חייבים.

וזה לא לטובת החבר, זה כרגיל בסופו של דבר לטובתך. בזה שאתה מתחיל להראות להם שאתה אדוק, זאת אומרת, דבוק בדרך, אתה באמת נעשה דבוק בדרך. הדוגמה הזאת הופכת אצלך לטבע שני. תנסה. אם אתה עושה את זה לטובתם, בטוח שאתה מהר מאוד באמת תהיה כך. ממש פעם פעמיים, לא יותר, ואתה תראה שאתה בעצמך נמשך לעשות אותן הפעולות שעליהן סיפרת שאתה עושה.

ואפילו שלא עשית, אבל עשית את זה לטובתם, זה כבר חוזר אליך בצורה כזאת שאתה כבר כמעט וללא מאמץ עושה את הפעולות האלה.

שאלה: כיצד לקנא בחבר אם האגו לא נותן, גם אם אובייקטיבית הוא משקיע יותר?

זאת אומרת, אני בכל זאת לא מקנא בהם. זה לא יכול להיות. זה סימן שהם לא מספיק ערמומיים. כששני חברים מדברים ליד השלישי כאילו שלא שמים לב שהוא נמצא, "אתה זוכר איך שאתמול דברנו על זה בינינו, וההתקדמות כך וכך", שזורקים שתי מילים כאלה. זה חלק מהחינוך. וזה כך כמו לילדים, כך צריכים לשחק בזה כל אחד עם חברו. אנחנו הרי נלחמים בזה נגד האגו שלנו. אתה לא עובד נגד האדם, אתה עובד נגד האגו שלו, שהוא חלש כלפיו. ואתה עוזר לו בזה, נותן לו כתף. ואתה חייב לסובב אותו, שיהיה דלוק להתקדמות.

שאלה: האם אתה יכול לקנא במי שאתה רוצה או שאתה מקנא בכולם? הרי החברים זה הבורא.

אנחנו מדברים על הקנאה כלפי ההתקדמות הרוחנית של החברים. אנחנו מקנאים בזה שאתמול הייתי בבית והם עשו איזה מעשה יחד והיום מדברים על זה בהתלהבות. אני לא שמעתי, אבל הם דברו ביניהם על דברים חשובים. אני לא שמתי לב, אבל הם באיזו צורה התקשרו ביניהם. אני חייב להרגיש, האגו שלי חייב לקפוץ, חייב לראות איפה הוא מפסיד.

שאלה: מה ההבדל בין שני הכנסים "הערבה" ו"הזוהר", ולאיזה מהם כדאי להגיע? איפה אפשר לקנות כרטיסים? אנשים שואלים בכלל על ההתארגנות הזאת.

ב"סביבה טובה", יש הכל.

ההבדל בין הכנסים שהכנס הראשון, שזה כנס ערבה, הוא כנס רק לאלה שכבר נמצאים איתנו יחד הרבה זמן, זה כנס במיוחד לחברים הותיקים שלנו, גם מישראל וגם מחו"ל.

מיד אחרי הערבה שיהיה יומיים, יהיה כנס החינוך, שגם הוא יהיה יומיים, זה כנס שבו משתתפים בעיקר אנשים ששייכים לחינוך האינטגרלי, שנמצאים בזה באיזו צורה. ולהם כדאי להשתתף, כי אנחנו מכינים לזה תכנית שלמה, איך תוך יומיים אנחנו מתארגנים להפצה הרחבה, לקהל הרחב, לעולם הרחב, שהיא תבוא אחרי הכנס. זאת אומרת, כלפי המאסות. כלפי הקהלים הגדולים. זה כנס החינוך.

אז אנחנו צריכים לקבץ לשם אנשים שהם במיוחד מורים, מפעילים, מחנכים, עוזרים, מארגנים, של כל החוגים שלנו בחינוך. ואנשים אחרים לא ימצאו שם שום תועלת. הם צריכים עוד לעבור בעצמם את החוגים האלה, זאת אומרת, באים לשם כבר אנשים אחרי כל מיני חוגים בחינוך האינטגרלי, במבוא, בכל מיני צורות, שהם משתתפים בכל מיני הפעלות, בעלי ניסיון כבר במשהו. כאלה אנשים. זה כנס די מוגבל. הוא ממש לצורך ההתקדמות למכת החינוך. זה קורס החינוך האינטגרלי, יומיים אחרי קורס הערבה.

צריכים לחשוב, יכול להיות שיבואו לקורס הערבה אנשים ולא תהיה להם שייכות לחינוך האינטגרלי, אז אולי נשלח אותם ליום אחד לצפון לטייל, יום אחד לירושלים לטייל. צריכים לחשוב על זה.

ואחר כך כנס הזוהר, שהוא ממש לכולם, ביד רחבה, פתוח לכולם, ממליץ לכל אחד ואחד, קודם כל לצופי הטלוויזיה בישראל, לכל הקבוצות שלנו ולכל האנשים שנמצאים אי שם בכל העולם, שיבואו לכנס הזה, לכנס הזוהר. כל אחד, קבוצות, מי שבא.

זה כנס ששם גם חכמת הקבלה, גם חינוך, הכל יחד, אבל במיוחד, הכל סביב ספר ה"זוהר". איך הכוח שטמון בספר ה"זוהר" עוזר לאנושות ולכל אחד מאיתנו לצאת מהמשבר, לצאת מהמצב שהוא נמצא, לגלות עולם עליון, חיים מתוקנים, ולהגיע למטרת הבריאה. לשורש נשמה. זה הכנס ה"זוהר".

לכן אנשים שלא נמצאים בפעולות בחינוך האינטגרלי, אני ממליץ להם לבוא רק לכנס הזוהר. אנשים שנמצאים בחינוך האינטגרלי, אז ודאי שכדאי להם לבוא גם לערבה. זאת אומרת, עד כמה שאדם נמצא עמוק יחד איתנו בפעולות שלנו, זה קובע לכמה זמן כדאי לו לבוא ולהיות איתנו יחד.

שאלה: איך להתארגן בקבוצות קטנות, במיוחד אנשים שלא יכולים להגיע לכנסים? ויש עוד שאלה על כנסי מראה, איך לארגן כנסי מראה, מה הצורה שצריכה להיות להם, האם צריכים להיות חופפים לשלושת הכנסים?

חייבים ב"סביבה טובה" לתת המלצות איך לארגן נכון כנס מראה. אפשר יהיה להיכנס ל"סביבה טובה", אנחנו נכתוב שם על כל הדברים האלה.

שאלה: האם הקבוצה בצפון אמריקה נמצאת בתאום עם הקבוצה הישראלית בכלל בעניין תכנית החינוך האינטגרלי?

לשם כך בדיוק אנחנו עושים יומיים של כנס החינוך, שיבואו כל האנשים וישתתפו איתנו בזה.

שאלה: האם תהיה הזדמנות לפתח קשרים אישיים עם חברים בישראל על מנת לשתף פעולה בעניין החינוך האינטגרלי. האם חשוב לפתח קשרים אישיים מתמשכים בעניין הזה?

קשרים אישיים מתמשכים, אני לא יודע. החינוך האינטגרלי לא נגמר עד גמר התיקון. החינוך האינטגרלי זה מה שאנחנו צריכים לעשות על עצמנו ועל כל העולם כדי לעלות מאה עשרים וחמש מדרגות. אלא שעכשיו אנחנו לא מדברים על זה, כי יש לנו עוד בלבול. אבל אחר כך אנחנו קוראים אתכם "תלמוד עשר הספירות" או "זוהר", עושים עבודה פנימית, ואנחנו מרגישים עד כמה שכל המימוש הזה תלוי בגיבוש בינינו, בחיבור בינינו. ואז כל החינוך שלך הופך להיות כיסוד למימוש של חכמת הקבלה, לגילוי של הבורא. שבו, בתוך המימוש של החינוך, אתה מגלה הכל.

(סוף השיעור)