הרצאה 30.08.16 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הרצאת רב בבית קבלה לעם, כפר הנשיא

"מחברים את ישראל"

אורן: שלום לכל מי שנמצא כאן בכפר הנשיא, לכל מי שצופה בנו בשידור חי בדף הפייסבוק של הרב לייטמן. אנחנו נמצאים כאן בצפון הרחוק ומתחילים היום דבר מאוד מאוד מיוחד, הרב לייטמן יצא היום למסע לאיחוד העם ולאורך כל חודש ספטמבר הוא יבקר ברחבי ישראל. התחלנו מהנקודה הכי צפונית ואנחנו באמת מקווים שנצליח להעביר רוח חדשה, תקווה, איחוד העם.

אנחנו באמת החלטנו שצריכים לצאת ולעורר את העם, מפני שאנחנו נמצאים, לפי איך שחכמת הקבלה מסבירה לנו, לפני זמנים מאוד גורליים. לא שהם רעים, אלא אנחנו יכולים לעשות את החיים שלנו יותר טובים והזמן הוא זמן טוב לזה, עת רצון, בוא נגיד כך, וחבל לפספס אותו.

אנחנו לומדים מחכמת הקבלה שהעולם שלנו משתכלל ורואים את זה לפי האבולוציה, לפי התפתחות האדם, עד כמה אנחנו כל הזמן מתפתחים, וחכמת הקבלה מסבירה לנו שלהתפתחות הזאת יש מטרה. המטרה היא שאנחנו נגיע בהתפתחות האנושית כדרגה האחרונה מכל התפתחות הטבע, דומם, צומח, חי ובני אדם, מין המדבר, למצב שנהיה כולנו קשורים יחד במנגנון אחד, במערכת אחת, בקשר הדוק אלו עם אלו, כולנו. כך שאנחנו נהיה בזה מותאמים לכל הטבע הכללי שהוא כולו עגול והוא כולו אינטגראלי, זאת אומרת קשור בכל החלקים שלו, כמו בגוף שבו כל החלקים תלויים וקשורים זה לזה. הטבע בנוי בצורה עוד יותר מורכבת ובצורה עוד יותר אחידה.

לפי חכמת הקבלה אנחנו מתקרבים למצב, שבהחלט הזמן שנצטרך להתחבר מתקרב ומגיע. אנחנו רואים את זה לפי התפתחות האנושות, שאנחנו במשך כמה עשרות השנים האחרונות הגענו לעולם שהוא מאוד קשור, לכפר קטן, לאנושות שמרגישה את עצמה כולה מחוברת, ומה שקורה בכל הקצוות אנחנו מרגישים שזה ממש קרוב לבית, תלויים זה בזה ומשפיעים זה על זה. העולם נעשה מאוד קטן. אני כבר לא מדבר על אקולוגיה, כל מיני שינויי אקלים, והשפעה הדדית של חברות ומדינות שהיא אפילו בלי מלחמות. אנחנו כל הזמן נמצאים במלחמה. מדענים ופוליטיקאים אומרים, שהמצב שבו אנחנו נמצאים עכשיו, שכל פעם יש לנו התנגשויות, זו בעצם מלחמה. חוץ מזה יכול להיות, רק אם חס ושלום תפרוץ מלחמת אטום, כמו שבעל הסולם כותב, שזה יכול לקרות. אבל אנחנו נמצאים בעצם במלחמה, זאת מלחמה מיוחדת.

במצב כזה, מסבירה לנו חכמת הקבלה, העולם מתחיל לאט לאט להסתובב שוב נגד עם ישראל, או נאמר מדינת ישראל, כי בימינו אנחנו קיימים כאן כמדינה, אבל בכלל נגד יהודים. כל זה מפני שסוד החיבור, שיטת החיבור, נמצאים בתוך עם ישראל, כי אנחנו בעצם קמנו פעם כעם מתוך זה שהתחברנו.

בבבל העתיקה היו הרבה עמים קטנים, חמולות, וכשהתחיל שם משבר בדומה למשבר שלנו היום, שזה בעיקר המשבר הסוציולוגי, משבר בחברה, ביחסים בין בני אדם שהתחילו פתאום לשנוא זה את זה ולריב, אז אחד מהכוהנים שלהם, אברהם, התחיל לחקור והוא גילה שבעצם כל העניין הוא שהם צריכים להתחבר, ולהתחבר במצב הרבה יותר טוב ממה שהיה קודם. קודם הם חיו חיים נורמאליים כמו האנשים הפשוטים. אבל עכשיו הוא אומר, בדרגה שאליה הם הגיעו לחיבור ביניהם ולריב, הם צריכים שיטה חדשה לחיבור, ודווקא צריכים להתחבר, ודווקא מעל כל ההבדלים. ואברהם, תכונת חסד, חסד אברהם, כמו שכתוב, הוא פתח את האוהל שלו והתחיל להזמין אנשים ולהסביר להם שהם צריכים להיות מחוברים, שרק כוח אחד מיוחד בטבע, כוח החיבור, הוא בעצם השולט בעולם ואנחנו צריכים להיות דומים לו. לכן אנחנו נקראים ישראל, ישר-אל, שזו המטרה שלנו. וכמו שכותב הרמב"ם אברהם הצליח בזה והלכו יחד איתו הרבה בבלים, וכך נוצר עם ישראל.

זאת אומרת אנחנו עם אידיאולוגי, אנחנו לא עם לפי הגנים, לפי הורים, אלא אך ורק מפני שאנשים שונים לגמרי, רחוקים זה מזה לפי כל הצורות שיכולות להיות, הבנו שצריכים להתחבר כי זה בעצם הפתרון לאותו משבר שאז פקד את בבל. זה היה לפני 3500 שנה. על זה כתוב במדרש רבה, רמב"ם כותב על זה הרבה, בעל הסולם כותב על זה, אלה דברים ידועים. מאז אנחנו קיימים כעם. זאת אומרת אלה אנשים שהם בעצם שונים מאוד, רחוקים מאוד, שאין בינינו שום קירבה ביולוגית בגנים מיוחדים, כמו שיש לכל עם איזו הרגשה של שייכות לעם. בעל הסולם מסביר שלנו אין דבר כזה, אם אין בינינו קשר שאנחנו בונים ומחזיקים אותו, אז אין בינינו קשר אחר, כמו לכל עם. צרפתים, גרמנים, אנגלים, הם מרגישים שהם שייכם לעם אחד ואנחנו לא.

רק בתנאי שאנחנו נחזיק בשיטה הזאת, שעל כל הפשעים, על כל ההבדלים, תכסה האהבה, הקשר בינינו, שאנחנו נבנה את זה, אז בצורה כזאת אנחנו נוכל להתקיים כעם, אחרת לא. בעל הסולם אומר שאנחנו דומים לאגוזים שהם פשוט נמצאים בשק, אבל אתם מבינים איך הם נמצאים שם אחד עם השני, אז כך אנחנו ורק השק מחזיק אותנו. זאת אומרת אם לא הצרות החיצוניות, השנאה הכללית של העולם אלינו, הלחץ הזה שאנחנו נמצאים בו כל הזמן גם מהשכנים וגם בכלל מכל העולם, לא היינו נשארים בשק הזה, כי אין בינינו קשר ביולוגי, קשר טבעי. והקשר הרוחני, האידיאולוגי, ששייך לעם ישראל בלבד, כי לפי זה בנינו את עצמנו פעם בימי אברהם, הקשר הזה נעלם בחורבן בית המקדש, זאת אומרת כשנפלנו מאהבת אחים לשנאת חינם.

ולכן אנחנו נמצאים היום בבעיה גדולה, כי העולם מתקדם למצב שהוא מתחיל להבין שרק חיבור בין בני אדם ובין המדינות יכול לעזור בעצם, להוציא את כל האנושות מהמצב שאליו הגענו. כי האגו שלנו כל הזמן מתפתח, מדור לדור אנחנו נעשים יותר ויותר אגואיסטים, רחוקים זה מזה, מנוגדים, פחות מתחשבים זה בזה.

הייתה עכשיו סידרה בטלוויזיה על הפילוג בעם.

אורן: "מפוצלים" בערוץ 10.

אמרו לי שהיו ארבעה פרקים ודיברו שם בהרחבה על כמות הפילוגים שיש בעם וממש בצורה כזו [חדה]. אתמול היה אצלי ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, הוא ביקר אצלנו במרכז וגם סיפר ודיבר על זה הרבה, עד כמה רואים את הפילוג, את הריחוק בין חלקי העם, במיוחד בירושלים, לב המדינה ולב העולם. הוא דיבר על זה הרבה.

הבעיה היא לא שאנחנו צריכים את זה כמו כל אומה וכמו כל העולם בצורה שהיא יותר יפה, יותר טובה, אלא אצלנו זו גם בעיה ביטחונית. אם אנחנו, לפי חוקי הטבע שחכמת הקבלה אומרת, לא נתחיל להתחבר בינינו ונראה לעולם את דוגמת החיבור, שזה נקרא להיות "אור לגויים", דווקא זה, כלום לא יותר מזה, רק איך להתחבר, הם לא מסוגלים ולא יהיו מסוגלים [להתחבר], והם ודאי יאשימו אותנו בכל הצרות, כמו שעד היום ועוד יותר.

ואנחנו כן, יש לנו את שיטת החיבור, וחכמת הקבלה מגלה את זה, מלמדת אותנו את זה. יש חלק שלומדים, ויש גם את החלק הפרקטי, שמממשים את זה בתוך הקבוצות הקטנות, ואז אנחנו מרגישים עד כמה מתקרבים מתוך זה ועד כמה מתחילים לרכוש רוח חדשה, רוח טובה, לא סתם כמו ילדים שמפסיקים לריב, אלא מתחילים להרגיש את עצמנו הנמצאים בכוח מיוחד בטבע. כי אנחנו מצד הטבע בנויים רק בכוח הרע "בראתי יצר רע", כך גם כתוב, יש בנו רק את הכוח האגואיסטי, וכשאנחנו מממשים את שיטת החיבור אנחנו מוציאים מהטבע, מעמקי הטבע, כוח חיובי נוסף, למינוס שבנו את הפלוס, ואז אנחנו יכולים להתקיים באיזון בין שני הכוחות. זה בעצם מה שהחיבור מאפשר לנו לעשות.

לכן היום אנחנו פותחים הרבה חוגים, בכל העולם ולא רק בישראל, ואנחנו מקווים מאוד שאנשים יתפסו את זה, וירגישו מה נותנת לנו חכמת הקבלה בצורה פרקטית מאוד פשוטה, ממשית. אנחנו משתדלים לממש את זה בין הילדים ובין הגדולים, מקבוצות הילדים ועד בתי אבות, בכל מיני רמות. ובאמת ישנה הצלחה בזה שאנחנו רואים כמה האנשים מתחברים, כמה יש להם מתוך זה הרגשת חיים אחרת, מצב רוח, בריאות, כוח, אופטימיות, עד כמה החיים נעשים אחרים. אם הפנימיות משתנה באדם, אז לא חשוב לו כלום, הוא מוכן, יש לו כוח חיות.

ולכן אנחנו רואים את הייעוד שלנו לספר לעם ישראל את השיטה שלו, את התורה שלו, את החיבור שלו, למה "ואהבת לרעך כמוך" זה כלל גדול בתורה, למה זה ממש היסוד של האומה, גם להיות בערבות, ויש כל כך הרבה שמדברים על זה מהמקורות שלנו, וזה בעצם כל היסוד של האומה.

לכן אנחנו היום החלטנו, בזמנים האלו, שאסור לנו יותר להישאר כך לפני החגים ולפני כל ההתפתחויות האחרונות. ועוד מה שחכמת הקבלה אומרת, אמנם לא כדאי כל כך לדבר על זה, לא שאלה דברים מפחידים, אבל זה תלוי בנו, אנחנו היחידים בעולם שיש לנו בחירה חופשית, או ללכת לחיבור או להשאיר את זה בידי הטבע, שאז הטבע בצורה מחויבת, בלחץ, יחייב אותנו לחיבור. לכן החלטנו שאנחנו צריכים לספר את זה לכולם, ומי שלא יודע שיידע, ומי שיודע, לחדש אצלו קצת את העניין, ואולי אנחנו בכל זאת נוכל על ידי זה לתקן, לשפר את החיים שלנו, כי באמת כולנו תלויים רק בזה.

בעולם שלנו לא חסר כלום, אנחנו רואים שיש לנו מזון בשפע, ביגוד וטכנולוגיות [מפותחות], יש הכול, חוץ מדבר אחד, אין קשר בין בני אדם, כדי שאנחנו נוכל להשתמש בדברים האלה בצורה יפה, טובה, רגועה, לסדר את הדברים האלה, להפסיק את התחרותיות הזאת, את כול המלחמות האלה, מהקטנות ועד הגדולות.

נקווה מאוד שהעם ישמע. כי באמת אין דבר יותר קל ויותר נכון לממש את זה בעם ישראל. כותב בעל הסולם והרב קוק ועוד מקובלים מאלו שחיו באותם השנים של קום המדינה ועוד לפני זה, שרק בשביל זה אנחנו קיימים כאן, קיבלנו רשות לחזור לכאן כדי לחדש את הכול, את אותו יסוד האומה, רוח האומה שהיו פעם ועכשיו אינם, ונדרשים מאוד לעולם כולו.

אורן: כותב בעל הסולם במאמר "הערבות".

"מוטל על האומה הישראלית... להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו, עד שיתפתחו לקבל עליהם את העבודה הגבוהה הזו של אהבת הזולת, שהוא הסולם לתכלית הבריאה, שהיא דבקותו ית"

(בעל הסולם, הערבות, כ(

זה בעצם הכול. "מוטל על האומה הישראלית", תראו מה שהוא כותב. למקובל אין חשבון עם שום דבר, רק עם האמת, עם החוק הכללי שבטבע. מתוך זה הוא שואב את כל ההסתכלות שלו על העולם.

אז "מוטל על האומה הישראלית... להכשיר את עצמם ואת בני העולם כולו,", זה מה שנקרא "להיות אור לגויים", כי אחרי שאנחנו משיגים את החיבור, הערבות, להיות במסגרת הנכונה, ברשת הקשר הנכונה, אז אנחנו יכולים למסור את זה לכל העולם שילמדו מאיתנו, וזאת סיבת השנאה אלינו, שאנחנו לא מעבירים להם, הם לא יודעים את זה בדיוק, אבל דווקא ישנם כאלה שמבינים, ודווקא האנטישמים הגדולים, כמו הטלר, והנרי פורד, הם דווקא כתבו על זה, שאצלנו נמצא הפתרון ואנחנו לא מעבירים את זה לכל העולם.

"עד שיתפתחו" כולם, "לקבל עליהם את העבודה הגבוהה הזו של אהבת הזולת,". אין שום דבר חוץ מזה. רק את זה. לכן, "ואהבת לרעך כמוך", כלל גדול בתורה. זה נמצא ביסוד האומה. "שהוא הסולם לתכלית הבריאה,".

אורן: רציתי גם להוסיף מדברי הרב קוק:

"כל רעש עולמי, לא בא בעיקרו כי אם בשביל ישראל, קרואים אנו כעת לתפקיד גדול וקדוש, למלאותו ברצון ודעה, לבנות את עצמנו ואת כל העולם ההרוס עמנו יחד."

(הראי"ה קוק, אגרות הראיה)

אלו ששייכים לחכמת הקבלה ובכלל לפנימיות הטבע הם מרגישים את זה ומכירים את זה טוב. יש לנו ספרון בשם "לראות טוב" שיש בו גם ציטוטים של כל מיני פילוסופים.

אורן: יש כל מיני כאלה קיבוצים קטנים שעשינו.

ששם נאספו קטעים מדברי חכמי הטבע, פילוסופים, מדענים מכל אומות העולם, ומה שהם כתבו על זה במשך ההיסטוריה. אנחנו לא יודעים, ולא מכירים ולא מודעים לזה, אבל אנשים שהם חוקרי הטבע הם מרגישים ומבינים ומכירים מה התפקיד שלנו, ומה זה צריך לתת לעולם, והם בעצמם שונאי ישראל ומסבירים למה הם שונאים. זה מעניין מאד. עד כמה יש הרגשת תלות, כמו שבאמת אומות העולם ככה אומרים, ש"אתם עושים לנו את כל הצרות". ובתת ההכרה הם לא יודעים למה, אבל מרגישים כך. קשה לתאר שזה באמת. לא רואים, אלא רק מתוך הטבע זה מגיע לאדם, וכך הוא קובע.

אורן: בעוד ציטוט מתוך "שפת אמת", בעל הסולם אומר כך, "בני ישראל נעשו ערֵבים לתקן כל העולם בכוח התורה... כי הכול תלוי בבני ישראל. כמו שמתקנים עצמם, נמשכים כל הברואים אחריהם."

(ר' יהודה אריה לייב אלתר, שפת אמת, ספר שמות, פרשת יתרו)

אורן: רב לייטמן, מה זה אומר "לתקן את עצמנו"?

רק לחיבור. אין לנו שום דבר. באמת אם "ואהבת לרעך כמוך" זה כלל, זאת אומרת, מצב שכולל את כל התורה, ותורה זה הכוח שמתקן אותנו, כמו שכתוב "בראתי יצר הרע, בראתי תורת תבלין", אז מה זאת אומרת "תבלין"? התורה היא סך הכול, "כי מאור שבה מחזירו למוטב". זאת אומרת, זה כוח שנמצא בטבע, הפלוס הזה שדיברנו, שהוא בא ומתקן ומאזן את המינוס, האגו ושלנו. כך מסבירים לנו המקובלים מה שקורה.

אורן: יש כאן ציטוט מתוך ספר "מאור ושמש", זה יפה לראות איך כל חכמי ישראל מכל הצדדים מדברים על נקודה אחת.

"עיקר המגן בפני הפורענות הוא האהבה והאחדות, וכאשר יש בישראל אהבה ואחדות ורעות בין זה לזה, אין מקום לשום פורענות לחול עליהם. ומתרחקים על ידי זה כל הקללות והייסורים."

(מאור ושמש, פרשת ניצבים)

משתתף: אני מהחוג ל"מיסטיקה ורוחניות" במכללה האקדמית צפת. אנחנו מלמדים הרבה קבלה, וכולם מאד אוהבים את הנושא.

נעים לשמוע.

משתתף: לגבי משפטי הפתיחה בהרצאה שלך, דיברת על התפתחות. שאנחנו לקראת התפתחות, אבולוציה וחיבור. ואני רואה את זה בשתי צורות שונות.

לא. האבולוציה כולה היא כתוצאה מהחיבור.

משתתף: אני מסתכל, מצד אחד אני רואה בדיוק מה שאתה אומר. למשל, טלפונים סלולאריים מחברים את כולנו, אס. אמ. אסים, כל העולם מחובר. אבל מצד שני, יש פה גם פיצול. פיצול של תשומת הלב, פיצול של השלמות של האישיות. האדם נעשה יותר מפוזר, יותר מוטרד. יש פה מבחינה מסוימת גם ירידה. אז אני רואה את שני העקרונות האלה, ואני רוצה לשאול את דעתך אם אנחנו עולים או יורדים?

קודם כל, אנחנו לא מגיעים בכל האינטרנט וכל הקשרים האלה לשום חיבור. זה רק משמש את האגו שלנו. זאת אומרת, בעצם עד כמה שאנחנו חושבים שאנחנו מתחברי,ם אנחנו עוד יותר מתפצלים ומתרחקים. והעובדה היא שפעם היינו קוראים מה שכותבים אחרים, רומנים, ספרים. היום אין. אפילו כותרות בקושי קוראים. ממש, אנחנו יודעים. התופעה היא מאד מעניינת. אדם יותר ויותר נסגר ולא מוכן לקשר. קודם כל אין לי אפילו פייסבוק, אני לא מכיר שלי. אני לא נמצא בקשר, ברשת, זאת אומרת, אני נמצא, אבל לא שאני אישית מנהל את זה.

אז מה שאני רוצה להגיד, שפעם הראו לי את צורת ההתכתבות, "הו.. הה.. ת.. תתת..." כאלה דברים שאין שם אפילו מילים, משפט אחד גמור. אני דווקא מבין מאיפה זה נובע. זאת אומרת, אנחנו ממשיכים להתפתח רק באגו שלנו מצד הכוח האחד השלילי בלבד, והחיובי עדיין אין. ולכן מתגלה חכמת הקבלה פעם ראשונה אחרי כל כך הרבה שנים שהייתה בהסתר, מפני שאנחנו הגענו למצב שהאגו שלנו מתחיל להתעגל. אנחנו מתחילים עם האגו שלנו להיסגר למנגנון אחד סביב כדור הארץ.

ולכן, כאן כבר אנחנו צריכים באמת להתאים את עצמנו לכוח הכללי של הטבע, שהוא כוח אחד, מערכת אחת, שהיא כולה מנהלת את כל היקום, והכול, ולא רק את העולם שלנו, ולא רק את בני האדם.

לכן יוצא כמו שכתוב בספרי הקבלה, שאנחנו הגענו למצב שהוא דורש מאיתנו להתחיל לעבוד בעצמנו עם הכוח השני, החיובי שנקרא, "כוח הטוב", או כוח האור, כנגד כוח הרע, כוח האגו שלנו, ולאזן ביניהם. לא שאחד צריך לנטרל את השני, אלא להיות באיזון. כמו פלוס ומינוס, שאם אנחנו מחברים ביניהם איזה מנוע או איזה משהו, אז הוא מתחיל לעבוד ואנחנו נהנים משני הכוחות.

אז בכוח אחד אנחנו לא יכולים יותר להתפתח, אלא רק בכוח השני. וכשאנחנו מתחילים להשיג מהטבע את הכוח השני, כוח האור הזה, אז יוצא שאנחנו מתחילים לנהל את ההתפתחות שלנו, ושהיא לא עוברת בצורה "בעיתו", לפי הזמן, אלא מה שנקרא, "אחישנה". שאנחנו בעצמנו יכולים לקבוע קצב וצורת ההתקדמות שלנו שתהיה מהירה וטובה.

משתתף: דיברת על כך שאהבת חינם התחלפה בשנאת חינם אחרי שבית המקדש חרב.

זה נקרא "חורבן בית המקדש", כי במקום אהבה אנחנו הגענו לשנאה. זה העיקר שנחרב.

זה שהאבנים נפלו, זה לא מעניין אותנו.

משתתף: אני רוצה לשאול אותך כפטריוט מצפת, אתה אומר הצפון הרחוק, אבל אנחנו מרגישים שכאן בצפת, זה מרכז העולם.

הייתה רוחניות.

משתתף: אנחנו בהחלט מרגישים חיבור כזה או אחר, האם אי אפשר להקים את בית המקדש כאן, זה הרבה יותר קל מאשר בירושלים?

איפה שהלבבות מחוברים שם בית המקדש, ביניהם בלבד. זה נקרא "בית המקדש". רשת קשר בין הרצונות של בני אדם שרוצים להיות קשורים ממש בצורה שלמה ביניהם, זה נקרא "בית של קדושה". זה לגמרי לא שייך לא למקום, לא לאבנים ולא לכול מיני צורות אחרות.

אורן: ציטוט מספר 23.

אומר המהר"ל מפראג, "נחרב הבית בשביל שנאת חינם, שנחלק לבבם, והיו מחולקים, ולא היו ראויים למקדש אשר הוא התאחדות ישראל"

(המהר"ל מפראג, ספר "נצח ישראל", פרק ד')

משתתף: אני סבור ש"אור לגויים" זאת יומרה מגלומנית שאין לה שום בסיס הגיוני ומוצדק.

אם כך תסביר לי למה כולם שונאים אותנו ואומרים שאנחנו עושים רע לכל העולם. אני גדלתי בין אומות העולם וגם עכשיו אני מסתובב, יש לי תלמידים בכל היבשות, יש כל כך הרבה כתבים על זה, כול הפילוסופיה, הכול. תסביר לי מאיפה באה השנאה הזאת דווקא לעם ישראל?

משתתף: זאת בדיוק הנקודה, אנחנו אלה שטוענים שאנחנו "אור לגויים", ואני חושב שמדובר ביומרה לא מוצדקת.

אתה חייב להם, זה מה שהם אומרים בעצמם. אם אתה לא רוצה לקבל את זה, זה עניינך, אבל הם אומרים שאתה גורם את כול הרע בעולם והם אומרים את זה מכול הלב.

אם תגיד שזה שייך לדת, נניח לנצרות, אז אני אראה לך הרבה מדינות שלגמרי אין שם לא נצרות ואפילו לא אסלאם, אבל שנאת היהודים שם גדולה יותר מאשר באירופה ובכול מדינות ערב אפילו.

משתתף: התשובה לא מקובלת עלי. השאלה שלי כעת היא לגבי המונח שאתה אומר שהוא מרכזי ויסודי ביהדות, "ואהבת לרעך כמוך". מה הקשר בין אהבת הזולת שהוזכרה כאן לבין "ואהבת לרעך כמוך", כאשר הדגש הוא על ההבדל בין הזולת לבין רעך?

כתוב על זה הרבה מאוד, אני רק אגיד לך שאין הבדל. אנחנו צריכים, כול אחד מאיתנו מחויב ממש מצד הטבע, דרך אגב א-לוהים בגימטרייא זה הטבע, הכוח הכללי זה הטבע. אם אתה רוצה תקרא לזה אלוהים, זה לא חשוב, זה לא שייך למה שחשבת קודם. אבל אנחנו שנמצאים בתוך המנגנון של הטבע, חייבים להגיע למצב שכולנו נהיה קשורים יחד ברצונות שלנו ובמחשבות שלנו, בלב ובמוח. רוצים או לא רוצים, זה לא חשוב, הצרות והבעיות יחייבו אותנו להגיע לזה שאנחנו נסגור את המערכת בקשר בינינו.

משתתף: אני דיברתי יותר על הפשט המילולי, "רעך" וזולת אלה שני מונחים שונים לגמרי בעיני.

לא ניכנס לזה. אני לא מטפל בשפה, אני אומר על מהות החיוב שיש לנו.

שאלה: למעלה מ-35% של אוכל נזרק ביום ואפשר לחלק אותו באפליקציות מתאימות. לפי העבודה של הבנק העולמי, ההון השחור בישראל הוא כ-185 מיליארד שקל בשנה. התפוקה לנפש, התמ"ג, הוא 33 אלף דולר, כחצי מהמדינות המתקדמות. תפוקת החינוך הוא 50% ותפוקת העבודה היא 50%. השנאה בעם, שמאל, ימין, דתיים, חילוניים, ערבים, היא איומה ונוראה. מי שמנו להיות "אור לגויים"?

קודם כול מדובר על עם ישראל שנמצא בחורבנו, זה לא עם ישראל שצריך להיות. אנחנו צריכים להגיע לחיבור בינינו, ואז בחיבור בינינו אנחנו מגיעים לשיטת קיום אחרת לגמרי ממה שיש עכשיו.

בעל הסולם כותב על כך בספרו "הדור האחרון", כדאי לקרוא, זה מעניין מאוד איך הוא מתאר לנו את החברה העתידה. הוא אומר שכולנו נעבוד רק בצורה הכרחית, לא צריכים יותר מזה. אנחנו רואים 70%-80% ועוד מעט 90% ממה שאנחנו מייצרים, אלה דברים שאין בהם שום צורך, זה רק כדי לעבוד, כדי להרוויח. בשביל מה ולמה, ההתפתחות שלנו תביא אותנו למצב שאנחנו נצטרך לסגור את התעשייה, את המפעלים. אנחנו בקלות נוכל לייצר לעצמנו מזון, ביגוד, דברים הכרחיים, וודאי שגם דיור, הכול, אבל רק מה שאנחנו חייבים כדי לחיות ולא יותר. כי לפי חוק האיזון, הטבע לוחץ עלינו שאנחנו נגיע לאיזון עימו. לפי חוק האיזון, בקיום שלנו הגשמי אנחנו צריכים להיות כמו חיות, זאת אומרת לא לקבל יותר ולא לקבל פחות ממה שאנחנו צריכים כדי להתקיים. זה נקרא "לא יגונה ולא ישובח". זאת בעצם צורת "הדור האחרון", מה שנקרא המצב המתוקן.

המשברים שאנחנו כבר עברנו, ועוד נעבור בקרוב, בתעשייה, במסחר, בכלכלה, הם יהיו משברים מאוד גדולים ומשמעותיים. הם יהיו משברים שבאמת ישברו אותנו, כי אנחנו לא נוכל לקיים אותה מערכת שישנה היום, כמו שתיארת. אנחנו נראה שהכול פשוט קורס, וזה מפני שאנחנו לא מתנהגים בצורה נכונה בתוך הטבע, כי 90% ממה שאני צורך, אני לא צריך. ואז ממה האדם בכל זאת יחיה, ממה הוא ייהנה, במה הוא ימלא את עצמו? הוא ימלא את עצמו דווקא מקשר נכון בין כולם, זה ייתן לו את המילוי.

במה נעסוק כול היום? כולנו נעסוק בחיבור בינינו, איך להשיג את החיבור בינינו בצורה הדדית, שלמה. אנחנו נרגיש עד כמה אנחנו קיימים בזה. כול אחד ירגיש את כל העולם כמו את עצמו. בצורה כזאת התפיסה שלנו מתרחבת למימד הבא, למעלה מתפיסתנו העכשווית. המקובלים כותבים על זה הרבה, דברים מאוד מעניינים. אבל זה צריך לקרות מהר, כי אנחנו מתקדמים מהר מאוד למשברים גדולים, גם מצד האקולוגיה וגם מצד החברה האנושית, בכול הרמות.

אורן: לפני שנעבור לשאלה הבאה, הזכרת את הנרי פורד, והוא כותב כך. "לחברה יש טענה גדולה כנגד היהודים. היהודים צריכים להפסיק לנצל את העולם... ולהתחיל לממש את הנבואה העתיקה, כי דרכה יבורכו כל האומות".

(מתוך הספר "ישראלים - מסע אל לב האומה", של הרב לייטמן)

הוא היה אנטישמי ידוע, הוא כתב על זה ספרים מאוד גדולים, הוא מאוד עזר להיטלר. אני חושב שהוא היה האנטישמי הכי מלומד. כאדם הוא היה מאוד חזק ומפותח.

שאלה: איך אנחנו הופכים את האוזן הגשמית לאוזן רוחנית?

זה יקרה לאט לאט. מגיעים אלי נשים, גברים בכל הגילאים, וודאי לא ילדים, מכל האומות, ממש מאוד מאוד שונים. מפני שיש כאן בתוך הלימוד מה שנקרא "מאור המחזיר למוטב", אז ללימוד יש כוח מיוחד שמתחיל לנקות את האדם, הוא מתחיל לפתח אותו מבפנים, האדם מתחיל להרגיש פתאום שהוא מתרחב בתפיסה. מי שלומד פיזיקה קוונטית או תיאוריית איינשטיין נניח, כאלו דברים, עובר גם מין משבר פנימי, הוא לומד לומד לומד, מבין קצת אבל מאוד שטחי, אחרי שבעה, שמונה חודשים פתאום "בום", מתחיל להיות מובן על מה מדובר. זאת אומרת, איזו תקופה פנימית שיש שם הצטברות של ידיעות ולחצים והכל, ואחר כך זה נעשה מובן.

אותו דבר קורה בהתחלה. כשהתחלתי ללמוד חכמת הקבלה, גם עברתי את זה. צריכים לתת לכוח הפנימי שבחכמה להיכנס. לכן היא נקראת "חכמת הנסתר", בגלל שיש בה איזו יכולת להביא את הכוח החיובי מהטבע, בנוסף לכוח השלילי. וכשהכוח החיובי הזה עוד ועוד עובד בתוך האדם, האדם מתחיל להרגיש את שני הכוחות האלה יחד כעובדים בהרמוניה ביניהם, ואז התפיסה שלו מתרחבת. זה לכל אחד קורה, נשים, גברים.

זה לוקח זמן, כי לא תלויה בנו כל כך, ההתקדמות. עד כמה שנרצה להתקדם, בכל זאת יש איזה תהליך שחייב לקרות בתוך האדם, אבל אחרי זה הוא מתחיל להרגיש את עצמו, חוץ ממה שהוא רואה, קיים בעולם שיש בו עוד כוח כללי של הטבע, והוא מתחיל להרגיש עד כמה עם הכוח הזה הוא מבין את החיים, מרגיש את החיים יותר, יותר מאוזן, מתחיל לקבל את האנשים בצורה אחרת. זה בדיוק מה שחסר לנו.

אורן: משפט יפה שאמר הנרי פורד. "היהודים הם גזע ששמר על עצמו בחיות ובעוצמה, על ידי שמירה על אותם חוקים טבעיים, שההפרה שלהם גרמה לריקבון של כל כך הרבה אומות אחרות. זהו גזע שהיום ניצב לפנינו כאות לעתיקות שאליה מגיע כל העושר הרוחני שלנו."

שאלה: מטריד אותי מאוד, האם יש חשיבות יותר גדולה להעביר את המסר שלנו מפה, או לא משנה איפה אנחנו יושבים, ביפן, או בכל העולם? אמרת שמהחורבן כבר נשברנו במשהו, האם יש איזה חוזק יותר גדול בזה שאנחנו, היהודים, נעביר את המסר מכאן או שאפשר לשבת בכל העולם?

יש הבדל.

משתתפת: צריך לשבת פה, נכון?

כן. בעל הסולם וכל המקובלים מסוף המאה התשע עשרה, תחילת המאה העשרים, כתבו על היישוב הזה ובכלל על עם ישראל שחוזר לארצו. הם כתבו שאנחנו קיבלנו את ארץ ישראל אך ורק כדי להגיע שוב לדרגה של בית המקדש, זאת אומרת לקשר בינינו, להיות "כאיש אחד בלב אחד", באהבת אחים. לעלות מ"שנאת חינם" שנפלנו, בחזרה ל"אהבת אחים", וזה אפשר לעשות באמת רק כאן. ולכן, אומר בעל הסולם, אם אנחנו לא נממש את ההזדמנות הזאת, אנחנו חזרנו לכאן רק כהזדמנות לחיבור, ואם אנחנו לא נממש את החיבור אז אנחנו לא נהיה ראויים לארץ ישראל, ואנחנו שוב נצא לגלות.

הוא כותב בצורה מאוד לא נעימה. אבל זה מה שהוא אומר, כי באמת רק כאן אפשר להגיע לחיבור, ונקווה שאנחנו נבצע את זה.

שאלה: ראיתי את הספר "מגדל בבל, הקומה האחרונה". אהבתי מאוד את הכותרת. רציתי לבקש ממך שתפרט יותר מה זאת אומרת "הקומה האחרונה".

אנחנו, כל האנושות היינו לפני בערך שלושת אלפים שמונה מאות שנה, כולנו בעיקר מרוכזים בבבל. וכתוב על זה הרבה דברים. מאוד מעניין איך הם חיו שם דווקא בצניעות, בצורה מאוד יפה, פשוטה, מקום מאוד יפה אז היה, מלא דגים, שום, בצל, כל מיני ירקות, היו חיים טובים וחיו טוב, רגוע. ופתאום האגו התחיל לגדול בצורה אקספוננציאלית ממש, בקפיצה, והם התחילו לריב ביניהם. אנחנו קראנו שהם בנו את מגדל בבל עד השמים, רצו להגיע לשמים, זה הכול ודאי בציור, זה לא שהמגדל בעצמו הוא כך. דרך אגב לא מבנה גדול, זה "דקורט" נקרא, היום אומרים שנשארו פינות מהיסודות שלו. אבל לא זה העניין.

כשהם התחילו לריב זה עם זה אז אחד מהכוהנים שלהם, כתוב על זה בתורה ובעוד מקורות, קראו לו תרח, אבי אברהם, ואחר כך גם אברהם התחילו לחקור מה קורה. אברהם היה מטפל בעם, עושה כל מיני פסלים ומוכר, היה לו עסק, זה בכל זאת תפקיד רוחני. ופתאום הוא מרגיש שמשהו קורה עם העם, הוא מתחיל לריב, מתחיל להתקלקל, כבר לא אותם הבבלים כמו שהיו קודם. והוא התחיל לחקור מה קורה.

הוא גילה שישנה התפתחות לאנושות, האנושות זה כמה מיליוני אנשים סך הכול שהיו שם, כל האנושות דאז. וההתפתחות הכללית הזאת שישנה בתוך האנושות, מין תוכנה פנימית שנמצאת בנו, היא מתממשת על ידי הגברת האגו שלנו. ולכן כשהאגו פתאום גדל, האגו המוגדל הזה מביא את התוצאות האלו שאנשים רבים לא מבינים איך להתקשר זה עם זה וכן הלאה. וזה בדיוק המשבר שהיה בבבל. ואברהם התחיל לסדר אותם, הוא התחיל להסביר שזה בגלל שאנחנו צריכים להתעלות מעל האגו, כמו ש"על כל פשעים תכסה אהבה". לפי הכלל הזה האגו בעצמו בסדר, שיהיה כמו שהוא, אבל יש לנו הזדמנות, בגלל שהוא מתחיל להפריד בינינו, בואו נתחבר למרות זאת. ואז יהיה לנו אגו גדול מצד אחד ומצד שני חיבור מעליו, ואז תהיה לנו עוצמה גדולה שאנחנו נוכל להכיר את הטבע לעומק ולהרגיש מה זו המערכת הפנימית שלו.

חלק מהבבלים שמעו לקריאתו, הוא נתן כרוז. כותב רמב"ם על זה הרבה, יוסף פלביוס, מדרש הגדול ויש הרבה מקורות. מה שקרה, הגיעו אליו, רמב"ם כותב אפילו אלפים, רבבות. רבבות זאת אומרת יותר מאלפים. והם הלכו עם אברהם, והוא לקח אותם לארץ כנען, זאת אומרת למקום הזה. ולימד אותם איך להיות יחד וכולי. מה זה לקח? כולם אז היו בצורה כזאת, כמה כבשים, אישה, ילדים, הייתה צורה פשוטה של קיום. וכך הם היו נעים ממקום למקום ונעשה מהם לאט לאט אומה. כך כתוב.

אורן: אומר הרמב"ם, "שנעשית בעולם אומה שיודעת את ה'".

את החוק הכללי של הטבע. זה מה שקרה בבבל. אנחנו עוברים היום ממש אותו משבר, זה אומנם בממדים של כל העולם, ולכן זה המשבר האחרון. מגדל בבל שרוצים לבנות זה הקשר שאנחנו רצינו להשיג בינינו על ידי המסחר, התעשייה, העולם עגול, הפלישה של אלה לאלה וכן הלאה, אבל היום זה מתחיל להתפוצץ וזה מאוד מסוכן.

לכן חכמת הקבלה מתגלה בפעם הראשונה אחרי אלפי שנים, מפני שהיא בדיוק שיטת החיבור של בני האדם. זה בעצם מה שגילה אברהם וזה מה שהוא כתב, הוא כותב על זה בספר שנקרא "ספר היצירה".

שאלה: מה זאת אומרת להכיר את הטבע, את החוק הכללי של הטבע?

אנחנו נמצאים בתוך כוח אחד שנקרא הכוח הטוב, נתינה, רצון להשפיע, ובתוך הכוח הזה נמצא כוח אחר שנקרא כוח הקבלה, או רצון לקבל. (ראו שרטוט מספר 1)

אנחנו נמצאים בתוך הרצון לקבל, בו נמצא היקום שלנו, הדומם, הצומח, החי והמדבר שכאן. הכול בתוך הכוח השלילי, ומה שחסר לנו כדי להשלים, כדי להיות קיימים באמת בטבע כולו, זה הכוח החיובי. לכן חכמת הקבלה נקראת "חכמת הנסתר", מפני שאנחנו צריכים לגלות בינינו, בנוסף לכוח הקבלה, את כוח הנתינה, ואז נהיה קשורים בשני כוחות, נוכל לאזן זה את זה. כול הבעיה שלנו היא שכוח הרע שאצלנו לא מאוזן עם הכוח הטוב, זאת כול הסיבה.

האבולוציה, ההתפתחות מביאה אותנו למצב שאנחנו נרגיש את הכוח השלילי, שהוא מאוד גדול, עד כדי כך שלא נוכל להתקיים. שנאה, משבר, אנחנו לא יכולים להתקשר. אנחנו מפתחים הכול אבל לא נוכל להשתמש בזה, לא נוכל אפילו להיכנס ליחסים של מסחר, שום דבר. זה עוד מעט יקרה, הכול יתחיל להתפוצץ. הכוח השלילי הזה מתפתח ואנחנו נצטרך להגיע לכוח החיובי. אנחנו נתחיל לצעוק כמו הבבלים, "מה עושים", ואז בהכרח נגלה את הכוח החיובי.

שרטוט מס' 1

לכן חכמת הקבלה מתגלה מראש ומספרת לנו איך אנחנו יכולים להתחיל להזמין השפעה עלינו מהכוח החיובי. זה נקרא "המאור המחזיר למוטב". מה זה מחזיר למוטב? הוא מביא לנו טוב, מביא לנו כוח חיבור, כוח נתינה. זה בעצם כול העניין של חכמת הקבלה. לכן היא הייתה נסתרת, כי לא יכולנו להשתמש בה עד שהאגו שלנו הגיע, במיוחד בתקופה האחרונה, אחרי כול ההתפתחות הטכנולוגית, המדעית, במאות האחרונות, למצב שאנחנו כבר נמצאים היום בגילוי הרע.

שאלה: שיתוף אישי. היעוד של רעייתי ושלי הוא לעשות טוב בעולם. לפני שלושים שנה הקמנו את יחידת החילוץ להצלה הבינלאומית של ישראל, האנשים שלנו היו באסון הגרעיני ביפן, בצונמי, בנפאל, בכל מקום. על אותו בסיס של נתינה פיתחנו את הפרויקט "ישראל עשר", פרויקט לאומי לאיכות ומצוינות. אבל לאחר שחשפנו מעשה מרמה של עשרות מיליוני שקלים, יש עלי איום ברצח, הביאו אותנו לפת לחם. איך עלי להתנהל בישראל שלנו, שאנחנו מאוד אוהבים, בסיטואציה שאנחנו נמצאים בה?

תראה, המקצוע הראשון שלי זה ביו קיברנטיקה, הוא עוסק במערכות ממוחשבות שבגוף האדם. אחר כך עסקתי קצת בפילוסופיה, אבל העיקר זה בקבלה, עשיתי דוקטורט בקבלה. לכן אני יכול לדבר רק מצד חכמת הקבלה. זאת אומרת אם אנחנו לא נגלה כוח נוסף בטבע, את הכוח החיובי, כול מה שאנחנו נעשה יהיה לרעתנו. כמו שקרה עד היום עם כול הגילויים, עם כול הדברים היפים שפיתחנו. את הכול האדם מסובב אחר כך בכוח האגו שלו לרעתו, דרך אחרים, אבל בסופו של דבר לרעתו.

לפני שאנחנו עושים משהו אנחנו צריכים את הכוח החיובי. אנחנו צריכים לפתח מערכת חינוך חדשה. אנחנו לא בונים אדם חדש. הילדים הולכים עכשיו לבית ספר, מה מחכה להם? אנחנו לא בונים מדינה חדשה, עם חדש, אלא כמה נקודות קיבלת במתמטיקה, באנגלית, עוד כמה דברים כאלה וזהו. זאת לא מערכת חינוך, זאת מערכת השכלה. מערכת חינוך לא קיימת, אנחנו רואים מה קורה עם הנוער.

צר לי לדבר על זה, אבל אצל היהודים אף פעם לא היה יחס כזה לילדים. היום ההורים זורקים אותם לבית ספר, הולכים לעבודה וחוזרים מאוחר. אנחנו לא מודעים מה יהיה בעוד עשר, עשרים שנה, במדינה הזאת, איזה סוג אנשים יהיה כאן. אני מאוד סקפטי, אני רואה את הדור הצעיר, אין לו שום ערכים. אצל הילדים שלנו, שהם כבר בני שלושים היום, או ארבעים, יש עדיין איזו התרשמות מההורים, כי הם עברו בעיות, שואה, את כול המלחמות על קיום המדינה. על הדור החדש אנחנו סתם אומרים מילים יפות, אבל מאיפה יהיה להם את זה, הרי אין מערכת חינוך, ישנה מערכת השכלה. זו בעיה גדולה, אין עם מי לדבר. הפוליטיקאים עסוקים, כול אחד שומר על המקום שלו ואיך לקפוץ עוד קצת יותר למעלה וזהו. אני לא מאשים אותם, האגו מכוון כול אחד ואחד.

לכן אנחנו פונים לעם, על ידי החוגים שלנו, על ידי כול הקמפוסים שלנו אנחנו משתדלים. נקווה שאנחנו נגיע למצב שאנשים יראו שחכמת הקבלה נמצאת ביסודו של עם ישראל. היא נותנת לו כוח להתקיים ולפתח את עצמו להיות עם. כי אחרת אנחנו לא עם, אנחנו קיבוץ גלויות. נקווה מאוד שהעם ידרוש מהממשלה שתפתח דווקא מערכת חינוך.

תלמיד: אני עובד בתור מנחה בהפעלות של קבוצות, אני מארגן להם משחקים של גיבוש, חיבור, מעגלים.

זאת אומרת אתה מממש את חכמת הקבלה במקצוע שלך.

תלמיד: האם בכוחנו, האם בזה שאני רוצה שהם יהיו יחד, אפשר לגרום להם להרגיש את כוח החיבור, לטעום אותו?

אני לא יכול להגיד, אני לא יודע איך אתה לומד איתם, ולאיזה סוג אנשים אתה מגיע וכמה פעמים, באיזו אינטנסיביות אתם לומדים. אבל לפי התלמידים שלי אני רואה עד כמה הם משתנים בזה שהם במעגל. מה זה מעגל? (ראו שרטוט מספר 2) אני לוקח אנשים ומושיב אותם בחיבור. מאנשים בודדים עשיתי עיגול, ואז אני אומר להם, תראו, כולנו ודאי אגואיסטים, בוא נעשה הדגמה, בואו נתחיל להתקשר בינינו. מרכז העיגול יהיה משותף לכולנו, בוא נחשוב כולנו רק על מרכז העיגול, זה בעצם אנחנו. לא כל אחד, אלא כולנו יחד במרכז. את הכוח השלילי, את האגו שלנו אנחנו נשאיר מחוצה לנו, ובמרכז העגול, בתוכו, יהיה לנו כוח חיובי קטן משותף.

כשאנשים מתחילים לבנות בצורה מלאכותית את המערכת, מתוך הרצונות שלהם, כי רצון זה הכוח, יוצא שאנחנו מתחילים לבנות, במערכת הפנימית, תא שלם של כול המציאות שכולל בתוכו מינוס, פלוס, את קשר ביניהם, ואת התנגדות שיש ביניהם, בין המינוס והפלוס של כול אחד ואחד. יוצא שאנחנו בונים איזו מערכת שיש בה התנגדות, ודווקא בהתנגדות הזאת אנחנו יכולים להתחיל להרגיש מציאות יותר פנימית.

האנשים מתחילים להרגיש את זה, הם מתחילים לגלות פתאום שמשהו קורה איתם, משהו מרחיב להם את כלי הקליטה. הם מתחילים להרגיש שבטבע יש כוח חיובי גדול, ענק, כוח אינטגרלי שכל כך חשוב לנו היום, כי אנחנו בעצם כבר צריכים להיות בו, כול האנושות. בצורה כזאת האנשים האלה הופכים להיות אנשים בדרגה הבאה, זאת אומרת הם ממש מתעלים מדרגת החי לדרגת המדבר. אפשר אולי להרגיש את זה אפילו מפעם אחת, אם הם יבנו כזה מעגל וישתדלו להתחבר כך. אנחנו עושים כך בכול מיני מקומות.

שרטוט מס' 2

אורן: כל מיני מכללות, מוסדות, מקומות עבודה.

אפילו בחוף הים בטיילת בתל אביב, בנמל ת"א, שם יש מקום רחב ועוד כל מיני מקומות. האנשים מרגישים את זה אפילו בפעם הראשונה. אז אני מאוד ממליץ לעשות את זה. זו כבר עבודה פרקטית כמו במעבדה שאנחנו מבצעים על עצמנו, ואין כאן שום דבר מיסטי מלאכותי, אלא כך המקובלים מסבירים לנו מה שאנחנו צריכים לעשות.

שאלה: אמרת שאתה מאוד פסימי בנוגע לדור של היום.

אני לא מאשים את הדור, אני מאשים את ההורים שלו, וגם את ההורים לא כל כך, זה מצב שכולנו בו נכללים. זה לא נכון שאני מאשים את הדור, אני רק אומר, שהדור צריך להיות הרבה יותר מפותח, הוא לא יודע באיזה עולם הוא קיים וגם לא אכפת לו כל כך.

משתתף: אני יודע את זה. אבא שלי פה ליד הוא לומד קבלה והוא הראה לי את הדרך. כבר הרבה זמן אני חושב על כל מיני תיאוריות ופילוסופיות בכל הנוגע לקבלה. מה היא משמעות החיים, מהו מוות, ואפשר לומר שאני דוגמה חיה לאור בקצה המנהרה בנוגע לדור של היום.

תגדל גדול וחזק.

משתתף: חשבתי אולי לשתף אתכם בתיאוריה שקשורה לקבלה אחת שלי.

יפה.

משתתף: אז לפני הרבה שנים חי לו פילוסוף סיני שנקרא קונפוציוס. הוא המציא את המושג יין ויאנג.

כן זה פלוס ומינוס.

משתתף: כן פלוס ומינוס ניגודים. ואז אני קישרתי את זה עם הקבלה, וחשבתי על משמעות החיים, ואיך זה יכול להיות קשור. והתיאוריה שלי הולכת כך, שצד אחד הוא הצד של אהבה ללא תנאי, הא-לוהים. והצד השני זה האגו והרצון לקבל, אנחנו, כל בני האדם. והרעיון הגדול, שיכול לפשט מאוד להמון אנשים, בעצם מה הם יהודים. והנקודה הזאת של הקצת טוב שיש ברע והקצת רע שיש בטוב ובניגודים, זו הנקודה של התפקיד שלנו בתור המובילים של העם, בתור חיבור לטוב.

נכון. אנחנו בחכמת הקבלה לומדים בעצם כך, שמהתכללות, וזה נקרא "התכללות", בין כוח הקבלה וכוח השפעה, בין שני הכוחות האלה, דווקא מתוך זה אנחנו בונים את המערכת שיכולה להתקשר לכל אחד גם בנתינה וגם בקבלה, כי אתה לא יכול לתת בלי לקבל וכן הלאה. יפה.

משתתף: אני יודע שאלה זמנים קצת קשים. האגו סוגר גם עלינו, וכבר מעטים נשארו מאתנו, אבל אנחנו צריכים להשיב מלחמה, להשיב איזון. זאת בעיה.

זה לא נכון, אנחנו לא צריכים להילחם נגד האגו. אגו זה "עזר כנגדו", הוא עוזר לנו. אנחנו צריכים רק להתייחס אליו בהבנה, כאיזה כוח אחד משני הכוחות שבמערכת. אנחנו רק צריכים את הכוח השני, לחשוב איך אנחנו משיגים את הכוח השני ואז לאזן בשני כוחות.

למחוק את האגו לא ניתן ולא צריכים. אנחנו לא יכולים, אסור לנו. בכלל אסור לנו להשמיד משהו שיש בטבע, רק לתקן, רק להשלים בלבד. וזה הכול רק על ידי כוח חיובי.

משתתף: החלק השני בתיאוריה שלי, שבעצם משמעות החיים שלנו בנוגע לכל העניין של הניגודיות, שיש צד אחד, א-לוהים, והוא צריך גם עזר כנגדו. ואנחנו בני האדם צריכים למלא את המקום הזה. אבל האם זה אומר שאנחנו צריכים להיות אגואיסטים וזה בסדר להיות אגואיסט?

משמעות החיים היא פשוטה, להגיע למטרה שהיא נקובה מראש. המטרה היא לפתוח את כוח המינוס וכוח הפלוס, שאנחנו קוראים לו רע וטוב וזה מאוד יחסי וכך בינתיים. לפתוח את שני כוחות הטבע שנמצאים בטבע ולהשתמש בהם במלוא העוצמה, באיזון השלם, ואז אנחנו מגיעים לדרגה כמו שכתוב "עולמך תראה בחייך"¹. זאת אומרת, שאנחנו מגיעים לקיום שהוא מעל הגוף שלנו.

בגוף שלנו אנחנו חיות, דרגת חי, הגוף שלי הוא חי. במודעות החדשה שאני מפתח, בין פלוס ומינוס אני נקרא "אדם", הדומה למערכת העליונה של הטבע.

אם אנחנו מגיעים לזה, אז אנחנו מתחילים להרגיש את המערכת הזאת שהיא יותר עליונה, שהיא לא מגולה לאדם רגיל, אלא הוא יכול לפתח את עצמו ואז להרגיש. אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו מרגישים את המערכת הכללית של הטבע למעלה מהחומר, למעלה מהיקום שלנו, זאת אומרת בממד היותר עליון. וזה מה שאנחנו צריכים להשיג במשך החיים שלנו, זה בקשר למטרת החיים.

שאלה: תודה שיש הורים עם ילדים כאלה שחושבים על מטרת החיים ואיך אנחנו צריכים להסתדר בחיים האלה. השאלה שלי על הצפון. היישובים שלנו די מרוחקים אחד מהשני, והם לא גדולים, והתקשורת הפיסית היא די קשה, אבל אנחנו מצליחים להחזיק מעמד ודווקא בעזרת אמצעים טכנולוגים שיש לנו עכשיו. השאלה שלי, האם אפשר להפוך את הלימודים שלנו למשהו הרבה יותר נגיש דרך האינטרנט והטכנולוגיות האלה? והאם אפשר לעשות הפצה, או נגיד להזמין אנשים לאיזה ציטוט או מחשבה קבוצתית דרך ניידים? האם זה נראה לך שזה מתאים?

אגיד בקיצור, זה מתאים בכל הצורות שרק תרצו. מצדנו נעשה את כל הצעדים, נרוץ לקראתכם בכול.

אורן: בשלוש עשרה לספטמבר, נקיים מפגש היכרות עם חכמת הקבלה לקראת פתיחה של כיתת לימוד חדשה שתתקיים במתנ"ס בקצרין, במרכז המסחרי על שם "איתן", זה יתחיל בשעה שבע בערב. הכניסה תהיה חופשית, כולם מוזמנים. אם יש לכם חברים, מכרים, אנשים שאתם אוהבים, שלא היו פה בערב, אתם מוזמנים להביא אתכם.

גם שלא אוהבים.

אורן: אפשר גם להרים תמיד צלצול אלינו למוקד הארצי שלנו, 1700509209 ולקבל פרטים.

יש לנו מתנה, "ימים טובים", ספר על חגי ומועדי ישראל בראי חכמת הקבלה, ובכל חג יש גם משחק. הספר הזה מאיר על המשמעות הפנימית שנמצאת בו, על ההתפתחות שאנחנו יכולים לעשות כבני אדם, כפרטים וכעם. אנחנו מאוד רוצים שהוא יתפשט ויעשה טוב במדינה, ושכל הערכים של חיבור, אהבה, הדדיות שדיברנו עליהם היום, יקרמו עור וגידים.

אנחנו מתקרבים לסיום. האם תוכל לסכם לנו עם מה חשוב שנצא מכאן היום?

להגיע לכאן ודאי שזה לא פשוט, אתם צודקים, כי זו נסיעה של שעתיים וחצי במקרה הטוב, עד שלוש שעות לכיוון אחד. אבל החברים שלנו מגיעים לכאן. אם תתארגנו ותרצו, נספר לכם מה שאנחנו מוכנים לעשות. רק רצון חסר מצדכם, ואנחנו נארגן את הכול. זה דבר ראשון.

דבר שני, יש לנו גם אפשרות ללמד דרך האינטרנט ולארגן כל מיני דברים. יש לנו כל מיני כנסים שאנחנו מארגנים, אני מעביר כל יום שלוש שעות שיעור, יש לנו אינטרנט ששם כל יום אני מוסיף חומר, אני מצטלם עם אורן פעמיים בשבוע שעה לכל מיני תכניות, יש קרוב לשבע מאות תוכניות ועוד היד נטויה. יש שם ים של חומר, שאני לא חושב שיש עוד משהו כזה באינטרנט ובארבעים שפות.

אורן: אם נכנסים לאתר שלנו באינטרנט "קבלה לעם", בצד ימין למעלה יש "ביקור ראשון באתר", והוא מוליך אתכם בצורה מסודרת דרך כל מה שיש באתר, אפשרויות הלימוד, בלי להתבלבל, בצורה הכי קלה.

ואחר כך תתקשרו. יש טלפון, יש כתובת, יש אימיילים, יש הכול. החברים שלנו יכולים להגיע לכאן, ואם תרצו לשמוע אותי עוד, תזמינו אותי, אני אבוא.

תודה לכם. אני מודה לכם מאוד, ובאמת היה לי תענוג לבוא. הצפון הוא מיוחד, בכלל כל חלק בארץ ישראל הוא מיוחד ומאוד שונה מהשני, אבל צפון הוא מאוד מיוחד, יש בו רוח מיוחדת כזאת, רכה, יפה, אינטליגנטית, עדינה. זה מאוד מורגש, אני ממש נהנה להיות כאן. תודה לכם, תודה.

(סוף ההרצאה)

---

1. ברכות י"ז, ע"א↩