שיעור צהרים 11.09.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1724

מאמר 268, "אין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ"

קריין: שיעור בנושא הכנה לכנס "מתחזקים בעשירייה" - קטעים נבחרים מן המקורות.

אנחנו ממשיכים בקטעי הכנה לכנס שמתחיל מחר וימשך יומיים.

קריין: קטע מס' 4 מתוך "זוהר לעם".

"אין לך איבר הנמצא באדם, שלא תהיה כנגדו ברייה בעולם. כי כמו שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על מדרגות, המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד, כן העולם, כל אלו הבריות שבעולם, כולן הן איברים איברים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר כולן ייתקנו, יהיו לגוף אחד ממש."

("זוהר לעם". "תולדות". מאמר "ואלה תולדות יצחק", סעיף 3)

בספר זוהר לעם, רב"ש מסביר לנו שכל הבריות בעולם נמצאות במערכת אחת כולה, במערכת האנושות, והיחס ביניהן הוא לפי הכלים שלהן, הכוחות שלהן, המקומות הרוחניים שלהן כפי שישנם. ומכאן אנחנו צריכים להבין שאם אנחנו בעולם שלנו עברנו שבירה, אז אנחנו צריכים לעבור תיקון בעולם הזה, ואז גם המצב שלנו בעולם הרוחני ייתקן. וכשאנחנו אחרי התיקון שלנו נחזור להרגיש את העולם הרוחני, אז אנחנו נרגיש אותו העולם הרוחני כעולם המתוקן. זה בעצם התהליך.

ובינתיים כמו שהוא אומר, אלו על אלו וכולם מחוברים ביניהם ועומדים לפי הדרגות שלהם במערכת אחת. במה שאנחנו עכשיו לומדים ב"פתיחה לחכמת הקבלה", ב"תלמוד עשר הספירות", בכל הספרים שהמקובלים כתבו לנו על מבנה העולם, בכך אנחנו לומדים את המערכת הזאת שהיא נמצאת כלפי העולם המקולקל ואיך לתקן את האנשים עד שנכניס אותם לתיקון.

שאלה: אנחנו יודעים שכל עוד השלום לא יגיע לישראל, לא יהיה שלום בעולם. איך אנחנו יכולים להשיג את השלום הזה? איך להגיע לשלום?

הוא בעצם ענה על זה, אם בינינו בתוך עם ישראל, מדינת ישראל, אנחנו נעשה שלום, קשר יפה וטוב, באהבה הדדית, בחיבור הדדי, בהתאם לזה אנחנו נשפיע לעולם והעולם יתקיים בהתאם לזה. זה מה שאני יכול להגיד.

תלמיד: איך אנחנו נגיע למצב של "שמע ישראל"?

"שמע ישראל" זה דרגה גבוהה מאוד, זה שכולם מחוברים בקשר יפה אחד גם ביניהם ובכך גם קשורים עם הבורא. לכן נצטרך לעבוד על זה. אבל על ידי החיבור בינינו אנחנו מתחילים ללמוד מיד איך אנחנו צריכים להיות מחוברים, זה עומד לפנינו.

שאלה: הוא אומר פה בפסקה ש"כל אלו הבריות שבעולם, כולן הן איברים איברים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר כולן ייתקנו, יהיו לגוף אחד ממש." מה זה אומר שאנחנו "אלו על אלו"?

שכל בריות העולם זה כמו איברים במערכת, חלקים במערכת, כולנו קשורים זה אל זה ברוחב, וגם כולנו קשורים זה אל זה ועומדים בזה אחרי זה בכמה קומות. ואנחנו צריכים לסדר קשר בין כולם שיהיה קשר מתוקן. הקשר המתוקן הוא שכולם מקושרים ועוזרים זה לזה, תומכים זה בזה, וכך יהיו קיימים במערכת אחת קשורה, עגולה.

תלמיד: אנחנו אומרים "קשר מתוקן", מה זה בעצם קשר מתוקן בינינו?

קשר מתוקן זה קשר שמגיע אחרי התיקון שלנו, ומהו קשר? זה שאנחנו מגלים את עצמנו שקשורים יחד כמערכת אחת עגולה, סגורה מכל הצדדים, וכולנו נמצאים אחראים כביכול זה על זה וזה על זה, כולנו על כולם, זה נקרא אנושות מתוקנת ונמצאת בגמר התיקון.

שאלה: אתה דיברת על כך שאת כל התיקון והגילוי של העולם העליון לא נעשה בפעם אחת, אנחנו עושים את זה בשלבים.

האם השלבים האלה שאנחנו מגלים בעולם הזה את הקלוקלים שלנו בקשרים בינינו ומתקנים אותם, האם בשלב הזה שאנחנו מתקנים, כבר מרגישים חלק מהעולם העליון או רק בסיום גמר התיקון נוכל להגיד שאנחנו מגלים את העולם העליון?

לא. זה לא ממש בסיום, אבל אנחנו מתקנים אותו בהרבה דרגות ופעולות בזמן שנמצאים בעולמנו כאן, בהרגשה שלנו, איך שהוא מתגלה. ובהרבה מהפעולות אנחנו כבר נמצאים בעולמות עליונים, למעלה מהעולם הזה. בעשיה, יצירה, בריאה, אצילות.

שאלה: כאן במערכת העשירייה שהיא התא הרוחני, צריך להיבנות לתוך מערכת רוחנית אחת?

כל הנשמות שנוצרו וקיימות בטבע דומם, צומח, חי, מדבר, מחוברות ביניהן, משפיעות זו על זו ומגדירות את המצב זו של זו. אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון, ולהתאים את עצמנו לזה כך שנהווה מערכת אחת, יחידה, ולחלוטין צריכים להיות מתוקנים זה כלפי זה, כלומר הקשר בינינו מגדיל את התיקון שלנו, התיקון של האגו שלנו. ואז יתגלה כזה קשר בינינו, שהוא לחלוטין זהה לבורא. זה המצב שאנחנו צריכים להשיג.

תלמידה: מה מחזק את המערכת הפנימית של הקשרים האלה בעשירייה, כשמתגלה רשת קשר חדשה, שיכולה להידמות למערכת העליונה הזאת?

בעיקרון כאשר אנחנו מתחילים לגלות את הקשר הזה, מתגלה בנו רצון כזה, האפשרות ללמוד אותו ולהשיג את זה, להיכנס לתוכה, אז אנחנו מתחילים להרגיש איפה אנחנו נמצאים. בעולם העליון במצב של קשר בינינו ובצורה כזאת אנחנו מתחילים לתקן את עצמנו, בהתאם לחוקי הכוח והקשרים בעולם העליון.

תלמידה: איך תיקון כל העשירייה משפיע על העולם?

כל עשירייה נכללת במצב המתוקן שלה במקום שלה, בתמונה האמיתית של העולם. ולפני כן כביכול לא כלולה במצב הזה, היא כביכול לא קיימת. כלומר אין כזה דבר רוחניות בפחות מעשרה. מדובר וכתוב על זה הרבה ויש הרבה קטעים ומאמרים על זה. אז בראש וראשונה בקשר בינינו, באותה עשירייה שבה אנחנו נמצאים, אנחנו צריכים להשיג מצב שבו אנחנו מרגישים את הקשר בינינו כאחד שלם. ואז במקרה כזה הבורא, כלומר הכוח העליון שקיים מעלינו, הוא מרגיש את המבנה הזה שלנו, של העשירייה וכבר מעלה אותנו, מזיז אותנו וכן הלאה.

קריין: קטע מס' 5. בעל הסולם.

"והסימן אם נתתקן הגוף בשלמות, בשעה שמרגיש שנשמתו נמצאת בכל כלל ישראל, בכל אחד ואחד מהם, ולכן אינו מרגיש ג"כ את עצמו לבחינת פרט, כי זה תלוי בזה, ואז הוא תמים בלי מום, ושופע עליו באמת הנשמה בכל כחה, כמו שהופיעה באדה"ר,".

זה בעצם מסביר עד איזה מצב אנחנו צריכים להגיע כדי להיקרא "מתוקנים". אז הוא אומר שהסימן אם מתקנים את המערכת הזאת, הוא כאשר אנחנו מרגישים שאנחנו נמצאים במצב שנקרא "ישראל". ישראל זה שם, זה כוונה, זה כיוון ישר אל. ישר ואל זה הבורא. אז הכיוון לבורא, זה צריך להיות המצב הראשון המתוקן שלנו.

את המצב הזה אנחנו צריכים להרגיש בכל אחד מאיתנו. ואז אנחנו לא נרגיש כל אחד את עצמו אלא נרגיש את כל המצב הזה, את כל המערכת הזאת כאחד שלם. ובמקרה כזה מאיר על כל אחד מאיתנו ועל כולנו יחד האור הכללי, שהוא הנשמה הכללית בכל כוחו, כפי שהאיר באדם הראשון. "אדם" הוא המערכת של הקשר בין הנשמות, ששם הן לחלוטין קשורות ביניהן, וכולן מתוקנות.

שאלה: אז אנחנו מתחברים בחלקים המתוקנים שלנו ושם מגלים את הבורא ואת הקשר ההדדי בינינו. מה זה התהליך עצמו של התיקון, התהליך הזה שאנחנו מרגישים?

תהליך התיקון עצמו הוא בזה שאנחנו עוזרים זה לזה להיות מתוקנים, וזאת התנועה שבה אנחנו נמצאים.

תלמידה: ופה אנחנו גם מרגישים הדדיות.

בטח.

תלמידה: אבל את הבורא לא מגלים עדיין.

בתוך מה תגלו אותו? הבורא מתגלה רק במידת השתוות הצורה שלנו עימו. זה מתחיל כבר כמדרגה עליונה.

תלמידה: אבל מהי התלות ההדדית זה בזה?

זו התלות ההדדית של כל בני האדם זה בזה, וזה תלוי בתיקון שלהם, כיוון שכולנו כלולים במערכת אחת, ובמערכת הזאת כל אחד מאיתנו קובע את מצבו של האחר.

תלמידה: אז בדרגה הראשונה אנחנו מרגישים קשר הדדי בינינו, איך אנחנו מתקנים זה את זה, ובדרגה אחרת אנחנו מרגישים קשר שכבר מתוקן בינינו?

נניח. זה תיאור קצת ילדותי, אבל לא נורא.

שאלה: בעשירייה שלנו יש מצבים גשמיים שממש קורעים את העשירייה שלנו לחלקים. איך אנחנו צריכות להתמודד עם מצבים כאלה?

אנחנו עדיין נמצאים במצב שאנחנו לא מכירים את המצבים האלו כל כך, ולכן אנחנו עוברים כאלו מצבים שכאילו שוברים אותנו, מרחיקים אותנו, מכניסים בנו שנאה, דחייה זה מזה. זה דבר טבעי. מה אנחנו צריכים לעשות? על זה יש לנו מאמרים. אנחנו צריכים כל הזמן בעיקר לאפס את עצמנו ולהגיע לחיבור בינינו ולהבין שכל הדברים האלה שקורים, קורים לנו מפני שאנחנו מגיעים משבירה, ממקום הלא מתוקן, ואין לנו מה לצפות שאנחנו נהיה מתוקנים ושהחברים שלנו יהיו מתוקנים, אלא אנחנו צריכים להשתדל לתקן את עצמנו, להתחבר בינינו, ובהתאם לזה נראה את מציאות העולמות, את הקשר בינינו, בצורה נכונה.

תלמידה: אני לא בדיוק התייחסתי לשנאה כי אנחנו כן מאוד אוהבות אחת את האחרת. יש חברה שהיא בבית חולים, עוד אחת עם בעיות בריאות, אלו פשוט מצבים בגשמיות שהם מאוד רציניים והם מרחיקים את החברות מהעשירייה. הן צריכות להתמודד עם זה, אבל אנחנו כן בקשר, אנחנו אוהבות אחת את האחרת, זה לא שאנחנו שונאות.

בסדר, בינתיים כך אתן חושבות על עצמכן, אבל אחר כך אתן תראו שאתן רחוקות מאוד מאהבה הדדית ביניכן, וככל שתתקדמו אתן תגלו עד כמה אתם שונאות זו את זו, רחוקות זו מזו, עד כמה אתן לא כל כך טובות כמו שנראה לכן. אבל אחרי זה יבואו פעולות התקשרות, פעולות חיבור, פעולות אהבה. אנחנו צריכים כבר עכשיו, מהרגע הראשון, ללמוד שחיבור בינינו והרגשת האהבה איש לרעהו, כמו שמקובלים כותבים, זה דבר הכרחי שאנחנו צריכים לממש בינינו יום יום, אבל נראה עד כמה אנחנו מוכנים לזה.

שאלה: אנחנו חוות את ההיפך מהבורא, את מה שהבורא הוא לא, והחיבור זה לא משהו שאני באמת מכירה. איך אני יכולה לדעת שמה שאנחנו מרגישות בינינו זה באמת חיבור רוחני?

בינתיים הוא לא קיים, אם אתן לא מרגישות. אנחנו מדברים על זה שאתן מרגישות, מרגישים. לכן אתן צריכות לתאר לעצמכן אותו מצב שעכשיו נראה לכן, ומה ההבדל בינו, בין מצב שכולכן מנותקות לבין המצב המתוקן שבו כביכול כולכן מחוברות. שני מצבים, פלוס ומינוס, ואתן באיזשהו מקום שם באמצע. בצורה כזאת שתוסיפו עוד ועוד פרטים מכל המאמרים, מכל השיעורים, למצב שבו אתן נמצאות, באיזה קשרים, זה יעזור לכן להבין את עצמכם. קודם כל אדם צריך ללמוד את עצמו, מי הוא. וכך אנחנו מגלים את העשירייה, באיזה יחסים אנחנו יכולים להיות כרגע, באיזה יחסים אנחנו צריכים להיות אם אנחנו מגיעים לתיקון, וכך להיתקן.

תלמידה: אני לא יודעת איך להתייחס למצב לא ברור, אני כל הזמן מרגישה מטושטש.

אני מבין אותך, זה כך בתחילת הדרך, זה יכול להיות כך בשנה הראשונה. אחר כך זה יותר ויותר מתיישב בתוך האדם, יש לו כבר התרשמויות מכל מיני מצבים שהוא עובר ואז הוא יכול להגיד, זה טוב ולא טוב, זה רע וטוב, מה זה למעלה, מה זה למטה. אבל עכשיו בינתיים הוא כמו ילד, כמו תינוק שנולד, הוא עדין לא מרגיש את העולם שסביבו. יש לו קצת הרגשה אבל בעצם זו חתיכת בשר. כך אנחנו בינתיים.

שאלה: כל העולם מבין שאנחנו מאוד קשורים, זה ברור לכולם, אפילו בכיתה ה' כולם כבר מבינים את זה, כמה אנחנו תלויים בשכנים וכן הלאה. מה בכל זאת רוצה מאיתנו הכוח העליון כדי שנסתכל ונגיד שאי אפשר לחיות כך? ברור שאנחנו לא רוצים את כל המלחמות האלו, אז מה צריך?

להסביר את זה לכולם.

תלמידה: יכולים לשמוע אותנו בדרגה הזאת?

עכשיו עוד לא אבל בעתיד הקרוב אני מקווה שכן. אנחנו מחויבים לספר לעולם מה מטרתו ולמה הוא צריך להגיע, לאיזה תיקון.

שאלה: שאלה על תלות הדדית, בשלב התיקון. אנחנו מבינים שאנחנו משתתפים בתיקון אחד של האחר, אנחנו משפיעים, אבל הרבה פעמים יש דעה, אתה משפיע עלי טוב, אתה משפיע עלי רע.

יש איזה חוסר מוצא, אנחנו לא מכירים את התוכניות של המערכת הזאת, אבל אין שום דבר מקרי. זה שאת מוצאת את עצמך ליד החברות שלנו ויוצא שדרכן את מקבלת השפעה, וכאשר את פותחת, מגלה את דעתך, אז הן מקבלות השפעה דרכך, את כל המערכת הזאת אנחנו עדיין לא יכולים להבין.

תלמידה: איך אנחנו נכללים באחריות הזאת בלי לתת ציון?

אנחנו לא עושים כלום, בסופו של דבר אנחנו לא עושים כלום ולא מחליטים שום דבר. בינתיים אנחנו עדין פועלים כמו חתולים, חתלתולים עיוורים - לא יודעים, לא רואים, לא מבינים.

תלמידה: אם אנחנו כמו חתולים עיוורים, לפעמים הם נעלבים?

אז נעלבים, ומה?

תלמידה: אם נעלבו ממני, איך אני צריכה להתנהג?

איך שאת רוצה. עכשיו אין לזה חשיבות.

שאלה: כתוב שהגוף נתקן ונכלל בכלל ישראל, אם כך איפה פה אומות העולם? איך הם יהיו כלולים במערכת המתוקנת?

עכשיו המערכת עדיין לא מתגלה בפנינו בשום דרך, אנחנו לא מרגישים שאנחנו נמצאים בה ולכן עדין אין מה לדבר על זה.

שאלה: אם שמעתי נכון, אמרת שיחסים טובים זה עוד לא אהבה.

כמובן.

תלמידה: ושלא יכולה להיות אהבה בלי שנאה כנגדה?

נכון.

תלמידה: כשאנחנו שומעים על היחס שלך כלפי המורה שלך, אנחנו לא שומעים שיש שנאה כנגד לזה?

ממה אתם יכולים לקחת דוגמה אם אתם לא רואים, לא מבינים את זה?

תלמידה: חיצונית נראה שאתה גילית אהבה בלי שנאה, רק חיזקת את האהבה.

לא לדאוג. אי אפשר להשיג אהבה בלי שנאה ושנאה בלי אהבה.

תלמידה: אז לא לפחד וללכת קדימה.

כן.

תלמידה: האם זה צריך לעבור בפנימיות או שגם בתופעות חיצוניות?

יכולות להיות גם תופעות חיצוניות.

שאלה: מה קורה עם החלקים הלא מתוקנים של האיברים?

לא קורה כלום. כמו שבגוף שלנו קורה שיש משהו לא מתוקן, איבר מסוים לא עובד טוב, אז צריך לדאוג לו, לדאוג שיחלים, להתחבר לאיברים המתוקנים.

שאלה: נאמר שהנשמה היא בכללות ישראל. אני הבאתי את כל העשירייה שלי לפה בלב והבורא כאילו משחק איתנו במשחק, הוא קצת פותח לנו את הכללות הזאת, ואז שוב לוקח, ופה זה נפתח הרבה מאוד בעזרת החברות. מה לעשות עם זה, האם לקבל את המשחק הזה ולשחק בו?

להמשיך את התרגילים שלנו שאנחנו עושים כאן, ואחר כך נראה. תמשיכו את זה גם בבית ועוד זמן רב, ואחר כך כבר תתחילו להרגיש איך אתם קשורים זה בזה בצורה הדדית, עד כמה אתם יכולים להיות בכזה קשר, בעליות, בירידות, וזה יסביר לכם את המצב שלכם.

שאלה: כשלא מצליחים, זה נדמה שאנחנו נחתכים זה מזה ואי אפשר להשפיע זה לזה. איך להוריד את מה שמפריד בינינו?

האלגוריתם של ההתנהגות ביניכם צריך להיות רק כלפי ההתקרבות ביניכם, בינינו כולנו, ועם הבורא. כאשר תשיגו מצב שבו אתם מהווים ביניכם חברה קטנה, שבהתנהגות, ביחסים ההדדיים ביניכם, בתוככם, רוצים ליצור את הבורא, לברוא אותו, אז תתחילו להרגיש עד כמה אתם קרובים לזה ועד כמה זה רחוק מכם.

תלמידה: לא משנה מה אשאל, אתה תמיד תגיד, "תלכי לעשירייה, לקשר ביניכם". מה זה אומר לעבוד עם הקשרים בינינו? מה אני צריכה לחפש, האם כוחות שמשפיעים?

את צריכה להשפיע על העשירייה שלך, ועל כל אחד מהמשתתפים בעשירייה לקבל את אותו היחס.

שאלה: יתכן שאנחנו מתפתחים עכשיו טוב יותר ובתוך העשירייה במיוחד, אבל יש התפתחות בתוך העשירייה והתפתחות באזור שלם, ויש גם השפעה בין עשיריות. יש חברים שמגיעים כל בוקר לשיעור, לא מפספסים שום דבר, אבל על בסיס זה שהם ותיקים יותר, הם יכולים להגיד לאחרים אם הם ראויים או לא ראויים. מישהו אומר לך, "אני לומד כבר 19 שנה, תתייחס אלי כאל רב". איך להתייחס לזה?

לא להתייחס לזה בכלל. אתה יכול להתייחס לזה איך שאתה רוצה, להגיב לזה איך שאתה רוצה. יעבור זמן, והזמן יביא אתו את כל התיקונים והשינויים.

תלמיד: אבל זה נמשך לא רק בשנה הראשונה, ואתה סובל וסובל את זה ומתאפק.

זה מועיל לך.

שאלה: אני קורא כאן שרק כשהאדם מרגיש שהוא חלק מנשמה שלמה, אז הוא באמת משתוקק לדבקות בבורא. אני לא רוצה לגנוב את המצב הזה מעצמי. איך להתחבר בצורה נכונה לאיברים העליונים והתחתונים בגוף כדי לגרום לכל הגוף להיות שלם, כדי להשלים את כל הגוף?

מה שאנחנו מתקנים כלפי העליון וכלפי התחתון אלו הם איברי הנשמה שלנו שהיא נקראת הגוף הפנימי שלנו, לא הגוף הבשרי. לכן לאט לאט, כשאנחנו כך מכוונים את המערכת הפנימית שלנו, אנחנו מתחילים להרגיש איך היא מתקיימת ומקיימת את עצמה ומכוונת אותנו. אחר כך אנחנו כבר מתחילים לגלות את המערכת הזאת לאט לאט, לאן היא סוחבת אותנו, או לאן אנחנו יכולים לכוון ולסחוב אותה.

תלמיד: כבר הרגשתי כל מיני מצבים מהחברה, הרגשתי תמיכה מהחברה, הרגשתי מרוחק, הרגשתי קרוב. איך להמשיך מהנקודה הזאת?

להמשיך איתנו עם מה שאנחנו עושים. אפילו מי שחושב שהוא כבר עבר את כל הדברים האלה או שעוד לא עבר כלום, אתם תראו שמדובר בדיוק כלפי נקודת ההתפתחות שלכם, של כל אחד ואחד. זה הפלא שאנחנו מגלים בחומרי הקבלה.

שאלה: האם להשפיע זה לתת, לאהוב, וככל שאנחנו קרובים יותר לתכונות הבורא, כך יש לנו יותר כוח?

כן.

שאלה: שמעתי שקודם כל אנחנו צריכים ללמוד את עצמנו, מי אנחנו? מה זה אומר ללמוד את עצמך ומי אתה בעשירייה?

אנחנו לומדים שהאדם הוא רצון לקבל, החלק הגבוה שבבריאה. כל הבריאה מורכבת מרצון לקבל בדרגות דומם, צומח, חי, מדבר, ואנחנו שייכים לדרגת המדבר וצריכים לתקן את עצמנו. בהתקדמות שלנו לתיקון אנחנו משפיעים זה על זה, ובתיקון שלנו אנחנו צריכים להשיג את כוח ההשפעה, הנתינה. אנחנו צריכים לגלות חוש להכרת הרע, וזה מה שיעזור לנו לסדר את עצמנו בעל מנת להשפיע. בזה אנחנו צריכים לעבוד ולתקן את עצמנו.

תלמיד: איך זה שאני לומד את עצמי עוזר לעשירייה שלי? לכאורה אנחנו אמורים ללמוד איך להשפיע, אבל נראה שאם אני לומד את עצמי, אז זו פעולה אגואיסטית. איך זה תורם לעשירייה שלי?

זה תורם. ככל שאתה לומד את חכמת הקבלה, כך אתה יותר ויותר מתחיל ללמוד את עצמך, שאתה אגואיסט בכל דבר, בכל הפניות שלך, בכל הפעולות שלך, ורק האגו הוא שדוחף אותך לכל הפעולות, לכל המחשבות, ואתה לא יכול להתנהג אחרת.

תלמיד: איך ללמוד את עצמך עוזר לך להגיע לתפילה הנכונה?

להגיע לתפילה נכונה אני יכול בתנאי שאני רואה עד כמה אני מחובר לחברים שלי רק דרך האגו שלי, ועד כמה האגו שלי דוחף אותי להתייחס אליהם רק בצורת הקבלה. כך אנחנו מגלים מי אנחנו.

שאלה: האם חלק מההכרה העצמית שלי היא לדעת איך לעבוד עם האגו, לקחת את האגו כעזר כנגדי כל הזמן, האם זה להכיר את עצמי, את היצר הרע שלי, ובזה אני מבקש איך לתקן את עצמי כלפי החברים?

כן.

שאלה: אנחנו אומרים שצריכים לחבק את החבר ולהעלות את הרצון שלו לבורא. איך יכולים לייצר את העבודה הזאת, האם רק בתוך הקשרים בעשירייה?

בעשירייה.

תלמידה: ואיך אנחנו מתייחסים לחברים אחרים?

שום דבר מיוחד. פשוט תתייחסי אליהם בחיבה, בצורה טובה, אבל לא מעבר לזה.

תלמידה: זאת אומרת, או התפעלות או תמיכה בדוגמה.

אני לא יודע איך את מתארת את זה לעצמך, אבל מה שאמרתי, אמרתי.

שאלה: אתה אומר לנו שכל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לקבל או לבטל את עצמנו מול החברים שלנו. אבל כל פעם בקשר הזה עוד ועוד מחשבות פולשות בלי לבקש רשות, שלוקחות את התמיכה ההדדית ואת החום בינינו. לכן יש תסכול בנשמה שלנו, מהמצב הבלתי נסבל במלחמה הזאת, לראות כמה רעים אנחנו וכמה אנחנו לא אמיתיים. מה לעשות? איך אתה יכול להדריך אותנו במצבים האלה?

לצעוק. לצעוק לבורא שאתם לא יכולים לחיות בכזה מצב. הוא מורגש בכם כמצב רע, ואתם לא מסכימים להיות בזה. וגם אם מתוך המצב הזה הרע אתם חושבים על הבורא, אז גם לא יכולים לחשוב עליו טוב, וגם מזה יש לכם הרגשה רעה. יוצא בסופו של דבר, שאתם חייבים לבקש מהבורא שייתן לכם הרגשה טובה, כדי שלא תתייחסו לבורא ולעולם שהוא ברא, בצורה רעה, אלא להרגיש אותו כטוב.

שאלה: אפשר להגיד שבדרך להכרת הרע אני רואה את ההתפעלויות של החברות שלי עלי. אם אני מקבלת את זה, מברכת על זה, מרגישה שזה הבורא מדבר איתי, האם זה הולך בדרך של הכרת הרע יותר דקה של הרע שלי?

כן.

שאלה: איך לפתח את הרגישות להכרת הרע?

לראות כמה הרבה יש בך ממנו, ושאת לא יכולה לעשות איתו כלום.

תלמידה: אבל לפעמים אני רואה שיש הרבה מאוד ממנו.

בסדר. תסבלי, תשנאי אותו, ותנסי איכשהו לא לדכא אותו. אלא פשוט להבין, למה, בשביל מה כך הבורא עשה אותך שאת הכי אגואיסטית.

תלמידה: האם אנחנו צריכים לעזור לחברות בעשירייה גם להגיע להכרת הרע הזאת?

אפשר, אבל ממש ממש בזהירות, אחרת את תגנבי מהן.

תלמידה: איך לא לגנוב מהן?

לא להגיד להן מה רע ומה טוב בהן.

שאלה: כל מקרה שהבורא נותן לנו מגלה את הרע שבנו. כשנחתי, כל המזוודות שלי לא נחתו ביחד איתי והרגשתי ממש רע. אני מבינה שהתגובה הנכונה הייתה צריכה להיות שזה טוב, כי הבורא רצה כך לגלות לי משהו, ואני לא התפללתי על העשירייה. היום עוד חברה הגיעה מהעשירייה וגם המזוודות שלה לא הגיעו. כשהסתכלתי בווטסאפ של העשירייה לא ראיתי שום תפילה, והבנתי שהעשירייה שלי צריכה להתפלל יותר. אולי אם הן היו מתפללות, אז היינו מגיעות עם המזוודות, ואם אני הייתי מתפללת, אז אולי החברה שלי הייתה מגיעה עם המזוודות שלה, בגלל שלא התפללתי, זה לא קרה.

אני רוצה להזכיר לכולם על חשיבות התפילה. כל מה שקורה זה רק לטובתנו, וזה מה שלמדתי מהמקרה הזה.

טוב. אני מודה לך על זה שדיברת עכשיו.

שאלה: באיזו השתוקקות אנחנו צריכים להיכנס לכנס?

כולנו רוצים להיכנס לכנס, גברים, נשים, בקשר אחיד בינינו, יחד, ובצורה כזאת להיות ביומיים האלו רק בכנס, בשום דבר מחוץ לזה, ואחרי יומיים נראה איך נצא מזה. אני מאוד מקווה שאתם כבר תהיו אחרים.

שאלה: דרך הגוף השפל אני מקטין את המלך שחבוי בגוף הזה, וזה הכאב הכי גדול. איך להגן על כבוד המלך?

אנחנו לא צריכים להגן על הבורא, אנחנו צריכים לשמור על עצמנו שלא נוריד את העיניים שלנו מהבורא, מהערכים שלנו, שהבורא זה תמיד גבוה מעל גבוה. זאת אומרת, עד כמה שאתה יכול לתאר אותו גבוה מעל כולם, הוא נמצא יותר גבוה. ככה אנחנו צריכים לסדר את הדמות שלו.

שאלה: אז המהלכים לבקש את הבורא הם עבור הגוף השפל?

לא, לא. הגוף שלנו הוא לא כל כך שפל. מה שאנחנו מרגישים בעולם הזה, שאנחנו שפלים, שהגוף שלנו שפל, שכל העולם הזה הוא כך, זה לא נכון. מאוחר יותר אנחנו נראה שהעולם כולו שייך לבורא, והבורא ממלא את העולם, והשפעת הבורא, הרגשת הבורא, ממש ממלאה את העולם, שהעולם ממש מתפוצץ מנוכחות הבורא. לכן אסור לנו להגיד על שום דבר בבריאה שהוא נבזי, שהוא לא נכון, לא טוב. אנחנו נתקדם ונראה.

שאלה: אז אפשר לומר שיש הסתרה על הגוף?

כן.

שאלה: ואנחנו לא יכולים לראות מה קדוש בתוך הגוף?

כן, אמת.

שאלה: כולם עשו הכנה לכנס, לרעיון של התחזקות בעשירייה, לעידן החדש הזה של קשר בעשירייה, והרבה מאד חברים וחברות משרתים ומשמשים בתפקידים שונים במהלך הכנס, אבל מאוד פוחדים לפספס. אז איך לשמור במהלך התפקיד שאני ממלא בכנס, על חיבור לעשירייה? על חיבור לשיעור?

אני חושב שגם כאן נמצאים חברים שלנו שהיום הם כאורחים ובעבר מילאו תפקידים שונים אצלנו ויכולים אפילו להגיד שלא היה להם יותר גרוע. אדם שמגיע וממלא כל תפקיד יכול להיות רגוע בזה שהוא לא יפספס שום דבר ממה שהוא צריך לעבור.

שאלה: איך לשמור על קשר עם העשירייה שלי במהלך התפקיד שלי?

זו כבר בעיה. אם העשירייה מפוזרת בכל מיני מקומות, אז זו כבר בעיה.

שאלה: אבל נניח והעשירייה שלי נמצאת פה וכרגע אני ממלא תפקיד במטבח או כסדרן או בניקיון?

אתה שומע מה שהם שומעים, ואחר כך יש לכם זמן בהפסקות.

שאלה: ואיפה תשומת הלב שלי במהלך הזמן הזה? האם אני מחזיק ונמצא עם העשירייה שלי בלב?

כן.

שאלה: בזמן תפקיד?

כן.

שאלה: האם יש נזק רוחני בזמן תפקיד?

לא, ודאי שלא, דווקא ההיפך. מי שממלא תפקיד בכנס, הוא מקבל דרך כל האנשים האלה שהוא משרת אותם, וזה כוח גדול מאוד, הוא מחובר טוב.

שאלה: נדמה לפעמים שבעל הסולם, רב"ש ואתה לא אנשים פשוטים גם ברמה הגשמית. אתה היית מדען, בעל הסולם היה שופט, אנשים בעלי השכלה אקדמית. גם חכמת הקבלה היא מדע לא פשוט כפי שאנחנו מבינים מהמאמרים. אבל "לא החכם לומד" והיו גם כאלה שרק סידרו ספסלים וגם קיבלו את כל מה שקיבלו המקובלים. אז איך לשחרר לפני הכנס את השכל שלנו מכל מה שלמדנו ושלפעמים סיבכנו מעבר למה שצריך. מה אמורה להיות המחשבה הראשונה בבוקר של יום הכנס ואיזה פעולות פשוטות עלי לעשות כדי לכוון עצמי באופן הטוב ביותר? הרי לא לכולם יש אי.קיו. ברמה כזו כדי לספוג ממך את כל המידע הזה?

ביחס לחוכמת הקבלה, לכולם יש אותו שכל, אותו מוח לגמרי, כיוון שאף אחד מאיתנו לא יכול להיות טוב יותר או פחות בהשגת העולם העליון, כיוון שכולנו בדרגת אפס. ולכן לא משנה איזה נתונים התחלתיים יש לך, ולכן אתה לא טוב יותר או גרוע מאחרים, גם גברים גם נשים.

משום כך מלכתחילה נאמר "לא החכם לומד", שלא החכם הוא זה שמשגשג. לכן לא צריך לקנא במישהו שהבריק עם איזו חוכמת מוח או משהו כזה, כל זה רק נדמה לנו, אין דבר כזה, אין. כמו שהשכינה אומרת "בתוך עמי אנכי יושבת", כלומר שאני נמצאת במקומות השפלים ביותר בעם שלי. אז לא צריך להמציא שום שיטות של השגה, של גילוי, הכול יבוא על מקומו בזמנו כשהאדם יצטרך אותם.

שאלה: התכוונתי לכך שהמקורות נכתבו בידי אנשים שהם יותר אקדמאים מבחינת יכולות השכל שלהם. אבל מי שסתם סידר כיסאות לא כתב איזו שיטה, מטודה.

עוד פעם אני אומר. אין דבר כזה בחכמת הקבלה שמגיע איזה גאון ויש לו זיכרון חזק, שכל חזק, והוא מגלה את הכול ממש ככה בקלות. לא, ואין שום דבר כזה.

שאלה: לאיזו מחשבה ראשונה על האדם לכוון את עצמו בבוקר הכנס?

אם הוא יוכל לא למלא לעצמו את הראש, אז שיבוא עם ראש ריק. אם יש לו מצב רוח לזה, שיקרא תהילים, העיקר שזה לא יבלבל אותו. העיקר שיהיה בנחת.

התורה נכנסת במצב של השפעה עדינה על האדם, לכן אין כאן מה למהר ולקפוץ לאן שהוא, שום דבר לא יברח מכם.

שאלה: מה חסר לנו כדי להגיע לקשר בינינו, שדומה לבורא?

חסרה לכן הרגשת החשיבות של הקשר ביניכן. להרגיש את הקשר, עד כמה הוא חשוב, עד כמה דווקא בקשר הזה אתם מגלים את העולם העליון.

שאלה: האם תוכל להגיד לנו איך בעשירייה לא לזלזל זו בזו, ולאיזו יכולת תגיע עשירייה מתוקנת כזו?

העשירייה המתוקנת יכולה לגלות בתוכה את הקשר בינכן, וביניכן לבין המדרגה העליונה יותר. אני לא יכול לעשות שום דבר, זה תלוי רק בכם. צריך לקרוא, לחשוב ולהשתתף בעשיריות שלכן, בלימוד. הכול יגיע. את יכולה לשאול את כל החברים שלנו, את הנשים.

שאלה: קראנו את המאמרים האלו בהכנה עם העשירייה כמה פעמים, והגענו להבנה שהמקובלים מתארים לנו שזו לא רק מערכת אחת שכולנו חלקיה, הרי בכך אפשר היה לסיים את ההסבר, אז שמנו לב שיש תשומת לב רבה לעובדה שאנחנו גם משפיעים בצורה הדדית האחד כלפי כולנו. אילו זה לא היה חשוב כדי למסור לנו, כנראה שהמקובלים לא היו כותבים לנו על כך, פשוט היו כותבים שאנחנו נשמה אחת, וזהו.

אנחנו מבררים את העניין הזה, בישלנו את כל הסיפור הזה בעשירייה, אבל מה התועלת שאנחנו יכולים להוציא מההבנה, איך להלביש על עצמנו את הראש של המקובלים, שאנחנו משפיעים בצורה הדדית האחד כלפי האחרים, וזה קורה בכל הזמן, בכל מקום. אתה לא יכול לנתק את עצמך, לחתוך את עצמך מכל השאר, כולנו משפיעים על כולם וזה דבר נורא, זה תמיד או תועלת כללית או נזק כללי, יש כאן אחריות עצומה, ואתה מרגיש שאתה לא מוכן לכך. זה מפחיד גם כאות שיוצאת ממני וגם כאות שנכנסת, יש בכך דברים רבים שניסינו לברר בעשירייה.

מה עלינו להבין על מה היא השפעה הדדית, בצורה קונקרטית, היום, לפני הכנס. אנחנו כאן ממש לפני הכנס, האם אנחנו משפיעים בצורה חיובית או שלילית?

כן. הכול משפיעים האחד על האחר, גם לחיוב, וגם לשלילה.

שאלה: איך נוכל מחר להשפיע באופן מקסימלי האחד כלפי השני בצורה חיובית?

נסו להיות יחד, לדבר, לקרוא משהו מועיל. העיקר הוא מה שאתם מרגישים בלב, עד כמה אתם מרגישים שההתקרבות ביניכם תקרב אתכם, ותיתן לכם את האפשרות להיות קרובים יותר לבורא.

שאלה: האם יהיה נכון לומר שאנחנו ממיינים הכול ולוקחים פנימה רק מה שעוזר לנו להתקרב, וזה יכול להיות כל מיני שיטות מהמקובלים?

כמובן.

שאלה: רק שירים, תפילות, סעודות, הכול נשאר אותו דבר, אבל האם יש משהו מיוחד כלפי הכנס, לפני הכנס, שאנחנו לא מבחינים בו, שאנחנו צריכים דווקא את זה להוסיף?

התקרבות הלבבות, קירוב הלבבות.

שאלה: יש לי שאלה מאוד אגואיסטית, אני רואה הרבה מאוד רע בעולם, אבל ברוחניות אני חופרת וחופרת, ולא מצליחה להבין איך לחפור.

אל תדאגי, כבר יחפרו בשבילך.

שאלה: החברות?

כן.

שאלה: אני חייבת להבין איך אני מתמודדת עם האגואיסטיות המתפרצת הזאת. הגעתי באיחור לשיעור ומיד הרגשתי שהלב שלי ניצת, לא יכולתי להחזיק את זה במשך שניות. לא הייתי כאן מהבוקר, הגעתי באיחור והגוף שלי התחיל לרעוד, הדמעות גלשו והרגשתי שהלב שלי נמס. לא הקשבתי ל"סביבה טובה" או בגלקסי, ואני לא רוצה לפספס שוב. כל פעם מרוב שהלב מתרגש הראש לא מצליח לחשוב, ואני לא מצליחה לעשות את זה נכון.

איך אנחנו, אני והעשירייה, יכולות לקחת את ההתרגשות הזאת, את ההתפרצות הזאת, להשפעה, איך אנחנו יכולות לקחת את זה לעזרת כל הכלי?

מה שאת מספרת לי זאת התפילה שאת צריכה להפעיל כלפי הבורא, רצוי בחיבור עם החברות שלך.

שאלה: האם יש עוד משהו שאנחנו יכולות לעשות?

יש עוד הרבה, בינתיים את זה.

שאלה: אני מרגישה קרובה יותר לחברות שלא נמצאות בעשירייה שלי. האם זה יכול להפריע לי להיכנס לכנס מחר?

לא, ההיפך.

שאלה: זה טוב?

כן.

שאלה: בסביבה שלנו, של עשיריות נשים, של החברות, אם אנחנו מכוונות לגמרי על התקדמות הגברים שלנו, האם זה מספיק בשביל התיקון שלנו כעשירייה נשית?

לא. את צריכה לחשוב על עצמך, אתן צריכות לחשוב. לכל אחד יש את האגו הפרטי שלו ואותו הוא צריך לתקן.

שאלה: אתה אומר לנו תמיד שאנחנו צריכים ללכת אחרי הלב שלנו. האם לב זה רצון או משהו אחר ומה הקשר עם הרגשות שלנו בלב?

הלב שלנו זה המרכז של כל הרגשות - אגואיסטיות, אבל הוא המרכז.

תלמידה: האם האגו מחליט ושולט על מה שהלב עושה?

כן, ודאי. בינתיים האגו.

תלמידה: איך לפתוח את החלל בתוך הלב, שיתפרץ החוצה?

בזה שאנחנו פותחים בלב חור ומשם יוצא כל הזבל ואז הלב יישאר ריק, בצורה כזאת אנחנו לא יכולים לנקות את הלב. אנחנו יכולים לנקות את הלב רק על ידי זה שאנחנו לומדים את המאמרים הנכונים, חיבור עם החברים נכון וזה מתקן את הלב. ואז בתוך הלב המתוקן אנחנו נקבל מבחוץ, מהבורא תכונות חדשות נכונות. השפעה, אהבה, חיבור.

שאלה: האם חשוב לנסות להשפיע חיובית, או לקבל בלב פתוח את כל ההשפעות מכולם, לא משנה איזו השפעה זאת, כאילו זה מהבורא?

כמו מהבורא עצמו כך לקבל מכולם.

שאלה: שמעתי אותך אומר שכדי להרגיש את הטוב חייבים לבקש מהבורא שייתן לכם הרגשה טובה, כדי שאתם לא תתייחסו לבורא ולעולם שהוא ברא, בצורה רעה. על סמך מה אני צריכה לבקש הרגשה טובה, כשאני רואה כל כך הרבה רע בתוכי?

האם את לא מגלה בך גם טוב?

תלמידה: קצת. כשאני עם החברות לפעמים, אז טוב לי.

טוב לך. אבל טוב בך, לא מגלה?

תלמידה: גם אם אני רואה טוב בי, אני מבינה שזה שטויות, זה לא באמת, זה האגו שלי חושב שאני טובה.

על מה את יכולה להגיד תודה לבורא?

תלמידה: על הסביבה של "בני ברוך".

האם רק על הסביבה?

תלמידה: כן.

תצטרכי לגלות שיש עוד דברים טובים בעולם. תחשבי.

שאלה: אנחנו עכשיו מתכוננים לכנס וכמובן מגלים הכול בדרך השפעה. האם אפשר לסכם, במה נסגר חיבור רוחני שאליו אנחנו משתוקקים, איך הוא שונה מחיבור גשמי שבו עוסקים כבר דורות?

מה הבדל בינינו לבין העולם?

תלמיד: לא. החיבור הרוחני שאנחנו עכשיו משתוקקים אליו, מדברים עליו כל השיעורים האחרונים, שעברנו במשך דורות, כדי שעכשיו נהיה מכוונים כמו אש בוערת.

אנחנו צריכים עכשיו להרגיש מה זאת החיה הזאת שנקראת "אדם", שאותו ברא הבורא. למה הוא עשה את זה, מה הוא מקבל מזה שאנחנו כאלה אגואיסטים, מלוכלכים, שפלים? איך אנחנו יכולים לנקות את עצמנו, לעלות להתקרב לבורא, להתחבר עם חברים אחרים? וכל הראיה של "הנברא", איך אנחנו יכולים להרגיש את זה כמו איזו ביצה טובענית, שאט אט מושכת אותנו פנימה.

ובכל רגע אנחנו יכולים למצוא את עצמנו שקועים עם הראש בפנים, ואחרי זה כבר שום דבר לא יעזור. כך צריך לחשוב על הייעוד שלנו. להרגיש איך הוא מושך אותך פנימה, שואב אותך. כל יום שעובר ללא עליה רוחנית, שאנחנו מתקרבים לבורא להיאחז בו, אם אנחנו לא פועלים בצורה כזאת, אז הביצה הטובענית הזאת שואבת אותנו. ככה אנחנו צריכים לכוון את עצמנו ואז נרגיש תועלת מהכנס שלנו.

שאלה: מרגישה פה אנרגיות פשוט אדירות מהחברים שלנו שבאו מחו"ל, שהשקיעו המון כסף וזמן. כל הזמן יש הרגשה שפה המקום - ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים. ומחר עוד כמה שעות, אנחנו נכנסים לתפילה שתהיה באמת מקום של תפילה לכל העמים. אני רוצה לבקש מכולם, שנעשה את כל המאמצים למקום הזה. בהתחלה חבר מטורקיה אמר, כול עוד לא יהיה שלום בישראל, לא יהיה באף מקום. העושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל עם ישראל. בואו ביחד נעשה מאמץ אמת.

תודה לך.

שאלה: מה הכוח שגורם לבורא לשמוע את התפילה שלנו?

כשאנחנו נפנה אליו מתוך הלב, מתוך ליבנו, זה מה שיקרה, זה מה שיפעיל אותו. הבורא שומע רק לב פתוח, ישר וללב כזה הוא מתחבר. וכאן לא יעזור לנו להיות כאלו או כאלו, אלא רק נקיות הלב. אז נשתדל.

שאלה: במהלך 48 השעות האחרונות, בפעם הראשונה הרגשתי והבנתי שהעשירייה היא דבר שלם, היא גוף אחד. ושכל מה שקורה לחבר או לחברה בעשירייה, קורה לכולם באותה עשירייה. אנחנו צריכים להיות מאוד רגישים למה הבורא מגלה לנו, כי כל דבר שהבורא מגלה הוא הזדמנות להתעלות בתפילה עבור העשירייה וכך אנחנו מביאים תיקון. השכל שלנו חוסם את ההבנות האלה, כי הוא מנסה כל הזמן לנתח ולהבין, אבל מה שמפעיל אותו זה האגו. והמקובלים אומרים לנו להתבטל ולעבוד באמונה, כי ברגע שמשהו קורה לעשירייה, אנחנו צריכים באותו רגע לחזק את האמונה שלנו ולהתפלל בתוך העשירייה. וכך מתרחש התיקון שלנו בעשירייה, לעולם.

תודה לך.

(סוף השיעור)