שיעור ערב 30.03.2020 עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

"כתבי בעל הסולם", עמ' 395, מאמר "הערבות", אותיות כ"ה- כ"ז

אות כ"ה

"עתה נשאר לנו להשלים, מה שביארנו בקונטרס הקודם "מתן תורה", אות ט"ז. שמשום זה לא ניתנה התורה להאבות, משום שהמצוה של "ואהבת לרעך כמוך", שהיא הקוטב של התורה כולה, אשר כל המצות מסבבות עליה, כדי לבארה ולפרשה, הנה איננה ראויה לקיימה ביחידות, זולת בהסכמה מוקדמת של אומה שלימה."

זאת אומרת, אי אפשר לקיים תורה, השגת הבורא והשפעה לבורא, ועל ידי זה להגיע לדבקות עם הבורא שיתגלה בינינו ונרגיש שאנחנו והוא נעשים כאחד, לא [רק] קשורים זה לזה, אלא עד כדי כך קשורים שזה כמו אחד, שאי אפשר להבדיל בינינו לבינו, אי אפשר לעשות את זה אלא רק על ידי כך שאנחנו מממשים את התורה בקשר בינינו.

"ועל כן נמשך הדבר עד צאתם ממצרים, שנעשו ראוים לקיימה." עד שאנחנו יוצאים מהאגו שלנו, זה נקרא "יציאת מצרים". "ואז נשאלו מקודם, אם כל אחד ואחד מהאומה, מסכים לקבל על עצמו מצוה הזאת." כל אחד חייב להסכים להיות ב"ואהבת לרעך כמוך", בערבות, ואז הם מוכנים לקבלת התורה. זאת אומרת זה לא שהם יכולים כבר לבצע את זה, אבל הם רוצים, מוכנים שזה יתבצע עליהם. "ואח"כ, שהסכימו לדבר, ניתנה להם התורה, עש"ה." תורה זה נקרא המאור המחזיר למוטב. כמו שכתוב "בראתי יצר רע", אומר הבורא, "ובראתי תורה תבלין", זה כנגד זה, "כי מאור שבה מחזירו למוטב". בראתי יצר שהוא רע, אבל [אני] נותן תורה לפי הסכמתכם לקבל אותה, ואז במידה שאתם מסכימים לקבל אותה התורה תטפל ביצר הרע ותהפוך אותו ליצר הטוב, ואז אתם תהיו כמוני. זאת אומרת תורה היא אמצעי להיות כמו בורא.

"אולם עדיין צריך לבאר: היכן מצינו בהתורה, שנשאלו בני ישראל שאלה זו, ושהסכימו לזה, קודם קבלת התורה?"

פה זה עניין של זמן, סדר פעולות, הוא רוצה להסביר לנו כאן לכן הוא שואל כך.

אות כ"ו

"ותדע, שהדברים האלה מגולים בעליל לכל משכיל, בהזמנה ההיא, ששלח הקב"ה לישראל, ע"י משה רבינו, קודם קבלת התורה, כמ"ש (יתרו, י"ט פסוק ה'): "ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי, והיתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, וגוי קדוש. אלה הדברים, אשר תדבר אל בני ישראל. ויבא משה, ויקרא לזקני העם, וישם לפניהם את כל הדברים האלה, אשר צוהו ה'. ויענו כל העם יחדיו, ויאמרו, כל אשר דיבר ה' נעשה. וישב משה את דברי העם אל ה'". ע"כ." כך כתוב בתורה. עכשיו הוא מסביר מה המילים האלה שכך כתובים בתורה.

"והנה לכאורה, הדברים אינם מותאמים לתפקידם. כי השכל מחייב, באם אחד מציע לחבירו, איזו עבודה לעשות, ורצה לשמוע הסכמתו, הריהו צריך לבאר לו דוגמה ומעין של תוכן העבודה ההיא. וגם שכרה. אשר אז נמצא מקום להמקבל, לעיין בה, אם למאן אם להסכים.

וכאן, בב' מקראות האלו, אין אנו מוצאים לכאורה, לא שום דוגמא של העבודה, ולא שום שכר חלף העבודה. כי אומר: "אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי". ואינו מפרש לנו, לא את הקול, ולא את הברית, על מה שיחולו. אח"כ אומר: "והיתם לי סגולה מכל העמים, כי לי כל הארץ". שאינו מוכח מתוכו, אם הוא מצוה עלינו. דהיינו, להתאמץ להיות סגולה מכל העמים, או הוא הבטחה טובה אלינו."

כאן אנחנו לא מבינים מה הבורא רוצה מאיתנו, ומה הוא מבטיח לנו, שהוא יתקן ויביא אותנו לדרגה הנעלה שבה צריכים להיות כל הנבראים, ובאיזו דרגה זה יתבצע עלינו, לא מובן, בקיצור, בינתיים לא מובן. בעל הסולם מפרש את זה במיוחד לאלו הבקיאים בכל מה שכתוב על זה בכל הספרים ולכן בואו נגיד שהוא עושה את זה קצת בצורה מדעית.

"גם יש להבין, הקשר שיש כאן לסיום הכתוב "כי לי כל הארץ". אשר ג' התרגומים: אונקלוס, ויונתן בן עוזיאל, והירושלמי, נדחקים כאן לתקן את הכתוב הזה. וכל המפורשים: רש"י ורמב"ן וכו'.

והאבן עזרא מביא בשם ר' מרינוס, אשר "כי" הזה הוראתו אע"פ. ויפרש: "והיתם לי סגולה מכל העמים, אע"פ שלי כל הארץ". ולזה נוטה גם דעתו עצמו, עש"ה.

אולם פירושו זה, אינו מותאם עם חז"ל, שאמרו "כי" משמש בארבע לשונות: או, דלמא," אולי, "אלא, דהא. והוא עוד מוסיף לשון חמישי: אעפ"י. ואח"כ מסיים הכתוב: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". וגם כאן אינו מוכח מתוכו, אם הוא מצוה, וחובה להתאמץ בדבר זה, או הוא הבטחה טובה." אנחנו לא מבינים מה הבורא רוצה להגיד לנו בזה "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש", זאת אומרת תתחברו, תעשו מעצמכם משהו שכך נקרא, "כי לי כל הארץ", מה זה "כי לי", שכל הרצון נמצא בידיים שלו? ארץ זה רצון, מה העניין, אנחנו רוצים לברר בדיוק מהו הקשר בין מה שקורה לנו לבין כמה שהבורא מנהל לנו את זה.

"גם מלות הללו "ממלכת כהנים", אין לו פירוש, ואין לו חבר בכל התנ"ך. ובעיקר צריך להגדיר כאן, על כל פנים, איזה הבחן, בין "ממלכת כהנים" ובין "גוי קדוש". שהרי, לפי המשמעות הרגילה של כהונה, הרי זו בחינה אחת עם קדושה. וממילא מובן, שממלכת, שכולה כהנים, הרי זה גוי קדוש. ואם כן, המלות "גוי קדוש" מיותרים."

כן, "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש", כאילו פעמיים אמר.

אות כ"ז

"אולם, על פי כל אותם הדברים, שביארנו מראש המאמר עד כאן, מתבארים הכתובים על מתכונתם, כתפקידם הראוי להיות לדמות משא ומתן של הצעה והסכמה. דהיינו, שמציע להם באמת, בדברים האלו, כל צורתה ותוכנה, של ענין העבודה של התורה ומצות, ואת כל מתן שכרה, הראוי להשמע." במילים האלו יש הכול. אתם תעשו כך וכך וכך ותקבלו שינויים כך וכך וכך, ואז "תהיו לי" בסופו של דבר "ממלכת כהנים וגוי קדוש", זאת אומרת אתם תעלו בחיים האלו שאתם חיים עכשיו לדרגה שלי, לנצחיות, לשלמות, לכל, אם תוכלו לקיים מה שאני דורש שהם כתובים במילים "ותהיו לי ממלכת כהנים".

"כי צורת העבודה שבתורה ומצות, מתבטא בהכתוב "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים". כי "ממלכת כהנים" פירושו, שתהיו כולכם, מקטון ועד גדול, כמו כהנים. דהיינו, כמו שהכהנים, אין להם חלק, ונחלה, ושום קנין גשמי בארץ, כי ה' הוא נחלתם, כן תהיה כל האומה מסודרת בכללה. באופן, אשר הארץ וכל מלואה, כולה מוקדש לה' ית'." זאת אומרת, מה הבורא דורש מאיתנו, מכולנו, מכל בני אדם? הוא דורש שאנחנו נתעלה מעל הרצון לקבל שלנו, שאנחנו נהיה כמו כהנים. כהן זה שכל הזמן חושב רק על דבקות בבורא, שאין לו שום שאלה אחרת, לא על עצמו, אלא איך להידבק בבורא, איך לתמוך בבורא, רק זה מה שחסר לו. ולכן הציווי הזה מהבורא הוא "ותהיו לי ממלכת כהנים".

"ואין לשום פרט לעסוק בה יותר, רק כדי לקיים מצות השי"ת, ולמלא את צרכי זולתו, שלא יחסר לחבירו כלום ממשאלותיו." זה כל המצוות, זה כל החוקים הרוחניים, אין שום דבר חוץ מזה, רק לעבוד לטובת הזולת. "באופן, שלא יהיה לשום פרט, לדאוג מה לצרכי עצמו. שבאופן זה, נמצאו אפילו העבודות של חולין, מקצירה וזריעה וכדומה, נבחנים ממש בדוגמת עבודות הקרבנות, שהכהנים היו עושים בבית המקדש." זאת אומרת, אם אתה פועל לטובת הזולת זה כמו שאתה נמצא בבית המקדש ופועל בעבודות הקודש. אותו הדבר, אין שום הבדל. אלא ההיפך, עוד יותר חשוב אם אתה פועל למען כל אחד ואחד מבני האדם הפשוטים, זאת עבודה יותר גדולה, יותר קדושה ממה שהיית נמצא בבית המקדש ועוסק שם בכל מיני עבודות רוחניות כאילו.

"כי מה לי העסק, בהמצוה של הקרבת עולה לה', שהוא מצות עשה? ומה לי, אם מקיים המצות עשה של "ואהבת לרעך כמוך"? ונמצא, שהקוצר שדהו, כדי להאכיל לזולתו, דומה כעומד ומקריב קרבן לה'." ממש אחד לאחד, ועוד יותר מזה.

"ולא עוד, שהסברא נותנת, אשר המצות עשה של "ואהבת לרעך כמוך", הוא עוד יותר חשוב מהמקריב קרבן, שהוא משום, מה שהוכחנו לעיל באות י"ד וט"ו, עש"ה.

אמנם עדיין אין זה גמר הדבר, כי כל התורה והמצות, אינם נתונים, אלא לצרף בהם את ישראל, שהוא הזדככות הגוף, כנ"ל באות י"ב." זאת אומרת, שצריכים אנחנו על ידי קיום של כל הפעולות האלה בלהשפיע נחת רוח לבני אדם ודרכם לבורא, על ידי זה אנחנו מגיעים למצב שכולנו מזדככים, נעשים זכים, נעשים כולם בהשפעה. "אשר אח"כ, יזכה בגללם את השכר האמיתי, שהוא הדבקות בו ית', שהוא תכלית הבריאה, כנ"ל באות ו', עש"ה." "והנה השכר הזה מתבטא בהמלות "גוי קדוש". שע"י הדביקות בו ית', נעשינו קדושים, כמ"ש: "קדושים תהיו לה' אלקיכם, כי קדוש אני ה' מקדישכם"." אנחנו ממש מגיעים לאותו מצב אם פועלים למען הזולת, אנחנו ממש מעלים את עצמנו לדרגת הבורא, נעשים כמוהו במאה אחוז.

"והנך רואה, שבמלות "ממלכת כהנים", מתבטאת כל צורת העבודה על קוטבה של "ואהבת לרעך כמוך". דהיינו, ממלכה, שכולה כהנים, שה' הוא נחלתם, ואין להם שום קנין עצמי, מכל קנינים הגשמיים." אם אנחנו נפטרים מכל הגשמיות, מכל התענוגים הגשמיים, מכל הרצונות הגשמיים והכול אצלנו רק לטובת הזולת, רק למלאות את הזולת, אנחנו מגיעים למאה השתוות הצורה עם הבורא.

אתם יכולים לשאול כאן, אבל איפה אני רואה שכך הבורא מתייחס לכולם, שולח לנו את וירוס הקורונה, שולח לנו כל מיני צרות ובעיות? איפה אני רואה שכך הבורא מתייחס לכל באי עולם? על זה כתוב "כל הפוסל במומו פוסל". אם אני הייתי משנה את התכונה שלי מלקבל ללהשפיע, הייתי רואה איך שכל העולם מלא בהשפעה ובאהבה והבורא שורה בכל העולם וכל העולם הוא השכינה הקדושה. אלא עכשיו "כל הפוסל במומו פסל" אני רואה את העולם בצורה כזאת כמו שהוא לפי התכונות שלי.

"ובעל כרחינו יש לנו להודות, אשר זהו ההגדרה היחידה, שאך אפשר להבין בענין "הממלכת כהנים" הזו. כי לא תוכל לפרשה, בדבר הקרבת קרבנות למזבח, כי לא יתכן זה להאמר על האומה כולה, כי מי יהיו המקריבים? וכן בענין לקיחת מתנות הכהונה, מי יהיו הנותנים?" לא כולם יכולים להיות בבית המקדש וכן הלאה, אלא זה לא חשוב איפה אתה נמצא, אם אתה משפיע אז מהדרגה הגבוהה ביותר עד הדרגה הקטנה ביותר ההשפעה לזולת מסדרת את כולם בקו אחד.

"וכן לפרשם על דבר הקדושה של הכהנים. הלא כבר נאמר "וגוי קדוש". אלא בהכרח, שכל המשמעות שבהדבר, אינו אלא, רק במה שה' הוא נחלתם, שנעדרים מכל קנין גשמי לעצמם. והיינו, השיעור של "ואהבת לרעך כמוך", הכולל כל התורה כנ"ל.

ובמלות "גוי קדוש" מתבטא כל צורת המתן שכר, שהיא הדביקות כנ"ל."

שאלה: מה שבעל הסולם כתב לגבי הממלכה של משרתי הבורא. אם אנחנו ננסה לדמיין, לחלום שאנחנו נהיה אותה ממלכה, מה זה אומר, שאנחנו כל הזמן דבוקים לחברים, נמצאים בהשפעה לעולם? איך אפשר לתאר את המצב הזה בינינו?

כן, שאנחנו כולנו מרגישים זה את זה, כולנו דבוקים זה בזה, כולנו מבינים ומרגישים מה שכל אחד מבין, מרגיש, רוצה. ומתוך זה מתגלה בקשר בינינו אותו כוח אחד ששורה בעולם שנקרא "בורא" והוא ממלא אותנו. ואנחנו מרגישים רק רצון אחד ומחשבה אחת והכול אחד וזה הבורא, ונמצאים עימו בדבקות. אנחנו בזה לא מרגישים את הזמן, לא תנועה, לא מקום, לא שום דבר שבמשהו מוגבל, בכל צורה שתהיה. אלא מתעלים למעלה מכל ההגבלות, וזה נקרא "העולם הבא". מה להגיד עליו אני לא יודע. פשוט אי אפשר לתאר לעצמנו את המצבים האלו, כי אין לנו את התכונות האלו. אין תכונות, אבל מתקדמים לזה, מתקרבים לזה.

שאלה: אני לא מצליח להגיע לאהבת חברים. אני מגלה כל הזמן יותר ויותר פגמים. איך לעבוד עם הפגמים נכון כדי להגיע לאהבה?

לא לעבוד עם הפגמים, לעבוד למעלה מהפגמים, כאילו שאין פגמים. תתעלה מעליהם וכך תתקשר עם החברים, למעלה מהפגמים.

שאלה: פסח זה היציאה מהרצון לקבל לרצון להשפיע, עוברים לשליטת ה'. האם מגיעים למצב שיוצאים מהמלכודת שהרצון לקבל כל הזמן מציב לנו?

זה נקרא שאנחנו נמצאים ביציאת מצרים. כן, ודאי. זה מה שצריך להיות.

שאלה:. המצב הזה שמצד אחד אני שונא את האגו ממש שנאת מוות, ומצד שני אני שונא את החברים בדיוק באותו האופן, באותו הכוח. לאיזה כוח אני צריך לקרוא, איך אפשר לעלות מעל זה? זה כמו מגנט. זה משאיר אותך תקוע באותה נקודה. אי אפשר לצאת מזה.

תשתדל להתכלל בתוך החברים, ושם לחפש את כוח הבורא שיעזור לך ויעלה אותך למעלה מהאגו שלך.

שאלה: "הכול בידי שמיים, חוץ מיראת שמיים". איך יכול להיות באותו משפט, שני הדברים האלה?

הכול בידי שמיים חוץ מיראת שמיים. כי יראה זה על האדם. האדם צריך להגיע למצב שהוא כל הזמן נמצא בבקשה, ומפחד שאולי לא יוכל לעשות נחת רוח לבורא. זה נקרא יראה. אז את היראה הזאת אנחנו צריכים לפתח בינינו, בקבוצה, וכל היתר נקבל מהבורא. ככה זה עובד.

שאלה: האדם נכנס לערבות עם העשירייה מתוך הסכמה, התנגדות, או התגברות על ההתנגדות?

מתוך כל אלו התנאים ועוד ועוד ועוד. אני צריך להגיע לחיבור עם החברים למעלה מכל ההפרעות, ולהתגבר על כולן.

שאלה: היראה, נוגעת רק לעם ישראל, או לכל העולם?

היראה שייכת לכל אחד שמשתוקק לבורא. עם ישראל, זה לא שאתה שייך לבלטיה ואני שייך לישראל. "עם ישראל" נקרא אותם אנשים מכל האנושות שמתחילים להשתוקק לעל מנת להשפיע, לבורא. ולכן כל החוקים הרוחניים, לכל האנשים האלה, שווים וקיימים. ואומרים להם שאם הם רוצים להגיע לדבקות בבורא, אז הם צריכים לקיים את התנאים האלה. ולא שייך שאתה מליטא, או מלטביה, או מאסטוניה, או שאתה מגרמניה, או שאני מישראל. זה לא שייך ללאומיות. זה שייך לדרגה הרוחנית של אדם. אם הוא משתוקק לבורא, הוא חייב לקיים את התנאים האלו כדי להגיע לדבקות בבורא.

שאלה: מה זה שאנחנו נפטרים מכל הגשמיות?

על מנת לקבל. גשמיות זה על מנת לקבל.

שאלה: איך אנחנו מפתחים בקבוצה את היראה, האם זה רק במשחק?

היראה זה האם אני אוכל להשפיע נחת רוח לבורא. זאת היראה.

תלמיד: האם אני יכול להשפיע נחת רוח לבורא?

זאת יראה, האם אני יכול להשפיע נחת רוח. אני מפחד, יכול להשפיע, או לא יכול להשפיע.

תלמיד: איך מפתחים את הפחד הזה?

תנסה לחשוב על זה כמה שעות ביום, ותראה איך זה נמצא בך ומתפתח.

(סוף השיעור)