שיעור בוקר 18.06.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 139,

הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", אותיות ח' - י'

קריין: "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", נמצא בספר "כתבי בעל הסולם" בעמוד 139, אות ח'.

אות ח'

"ולפיכך בואו והבינו, כמה וכמה יש לנו להחזיק טובה לרבותינו המשפיעים אלינו אורותיהם הקדושים ומוסרים נפשם להטיב לנפשינו, שנמצאים עומדים בתוך, בין דרך היסורים הקשים, ובין דרך תשובה, ומצילים אותנו משאול תחתית הקשה ממות, ומרגילין אותנו להגיענו לשמי עונג, לגובה העידון והנועם שהיא חלקינו, המוכן וממתין עלינו מכל מראש כנ"ל, אשר כאו"א פועל בדורו כפי עוצם אור תורתו וקדושתו, וכבר אמרו ז"ל אין לך דור שאין בו כאברהם יצחק ויעקב. אמנם זה האיש האלקי רבינו יצחק לוריא ז"ל, טרח ומצא בעדינו מלא מדתו, הגדיל הפליא על קודמיו, ואם היה לי לשון מדברת גדולות הייתי משבח אותו יום, שנגלה חכמתו כמעט כיום אשר נתנה תורה לישראל. אין די מלה בשיעור פעולתו הקדושה בעדינו, כי היו דלתי ההשגה נעולים בדלתים ובריח, ובא ופתחם אלינו, באופן, שכל מי שמשתוקק לכנוס להיכל המלך פנימה, אין צריך כי אם קדושה וטהרה ולילך למרחץ, ולגלח שערו וללבוש בגדים נקיים, כדי לעמוד לפני המלכות העליונה, כיאות. והנך מוצא בן ל"ח שנה, הכריע בחכמתו הקדושה לכל קודמיו עד הגאונים ועד בכלל. וכל ישישי ארץ אבירי הרועים חברים ותלמידים של החכם האלקי הרמ"ק ז"ל, קמו עמדו לפניו, כתלמידים לפני הרב, וכן כל חכמי הדורות, אחריהם, עד היום הזה, איש מהם לא נעדר, משכו ידיהם מכל הספרים והחיבורים שקדמוהו, הן קבלת הרמ"ק, והן קבלת הראשונים וקבלת הגאונים, זכר כולם לברכה, וכל חיי רוחם הדביקו בחכמתו הק' ביחוד. ומובן מעצמו שלא על חנם זוכין לנצחון מוחלט, כמו שנחל אב החכמה ורך השנים הזה."

מה בעל הסולם רוצה להגיד? שעד זמן האר"י ז"ל, עד המאה ה-16, חכמת הקבלה היתה נסתרת וחוץ מזה שנסתרת היתה סתומה. זאת אומרת בחכמת הקבלה היו ספרים ממש בודדים שגם נכתבו בצורה מאוד מאוד קשה, שאף אחד לא יכול להבין אותה אלא רק אלו שכבר היו בפנים, שקיבלו איזו הארה מלמעלה יכלו להבין על מה כתוב, כי הכול היה ברמז ובסגנונות כאלה של כאילו.

אבל אנחנו מבינים שזה עניין של התפתחות הזמן. כשהתפתחו עם הזמן, הם הגיעו לזמן שהאנושות כבר צריכה להתחיל להתקרב לעבודה הרוחנית, לצאת מסתם קיום בהמי. ולכן זה הגיע בזמני הרמ"ק, הרב משה קורדובירו שהיה חי בצפת, מקובל גדול, אבל עדיין היה מהדור הקודם. ואז הגיע לצפת בחור, אם אפשר להגיד כך, בחור בן 36, האר"י, הוא הגיע ממצרים, היה חי בארץ ישראל וחי במצרים, מדובר קצת על הביוגרפיה שלו, וממש תוך זמן קצר האיש הזה, האר"י ז"ל, הוא השיג כל כך את חכמת הנסתר, חכמת הקבלה, שכל מי ששמע אותו היה מתפלא מאיפה הידיעות האלה, מאיפה הבהירות הזאת, כאילו שהוא פשוט נמצא בזה. כך זה היה, לא היה שום מקום בחכמת הקבלה, בכל העולמות העליונים שהיה לו קשה, הוא פשוט היה רואה את זה, מבין את זה, מרגיש את זה לעומק. היתה לו רק בעיה בביטוי, אבל לא שהיה לו קושי לראות את זה, להשיג את זה.

ולכן אותו הגבול בין הרמ"ק שהיה לפני האר"י והיה כבר בן שבעים ומשהו, זקן, ובין האר"י שהיה צעיר, חצי ממנו בגיל, על אותו הגבול אנחנו אומרים ששם בעצם תחילת גילוי חכמת הקבלה המודרנית. כבר לא מודרנית, זה לפני שש מאות שנה, אבל בכל זאת זה גילוי של חכמת הקבלה שצריכה להתגלות גם בדור שלנו.

ומאז אנחנו לומדים, אני למדתי הרבה את הרמ"ק, יש לו ספרים גדולים, בסגנון שהיו אז לומדים, בשפה כזאת פיוטית, שלוקח הכול מהעולם הזה ומסביר מה זה יכול להיות בעולם הרוחני, למה זה דומה. אבל האר"י הלך בצורה אחרת לגמרי, הוא מיד עובר לעולם העליון, וזה יותר מתאים לדור שלנו, לתפיסה שלנו.

שאלה: בעל הסולם כותב שבן אדם בהשגה אחרי האר"י צריך קדושה וטהרה. מה זה קדושה וטהרה?

קדושה וטהרה זה שהוא יהיה עם צמצום מסך ואור חוזר, בקיצור, מה שאנחנו לומדים. טהרה, זאת אומרת להיות נקי מעל מנת לקבל ועוד בקדושה, בכוחות בעל מנת להשפיע.

שאלה: למה מקובל שפותח את החכמה בדרגות כאלה עליונות משפיע על האדם הפשוט שהולך לגלות א-לוהות?

אנחנו כולנו נמצאים במערכת אדם הראשון, כולנו קשורים זה לזה, זה לא חשוב שהיתה שבירה, היה ריחוק, חושך, אור, המערכת לא השתנתה. רק בתוך המערכת יש שם כל מיני תופעות, אבל אנחנו קשורים זה לזה. ולכן מזמן גילוי האר"י, שהוא גילה את חכמת הקבלה יותר, אם אדם אחד מגלה האחרים כבר יכולים לגלות.

שאלה: מה זה אומר שאין לך דור שאין בו כאברהם יצחק ויעקב?

כל דור ודור הוא מעתיק את עצמו מהדורות הקודמות ויש לו מכל הדורות הקודמים כמין העתקה. אז יש שם רבי עקיבא, רבי שמעון, הכול, אבל בצורה כזאת מינימלית שאנחנו לא מזהים את זה. אבל יש לך בכל דור ודור כזאת הכפלה, העתקה. אנחנו נראה את זה.

שאלה: אפשר להגיד שתלמידים שלך בכל הכלי העולמי שלומדים איתך בצורה סדורה מתאים יותר הסגנון של האר"י שזה מעל הדעת ישר לעולם הרוחני. ודווקא להפצה מתאים הרמ"ק, משום שבחוץ לא מבינים ישר את הקומה השניה, אלא צריך להביא מטאפורות מהעולם הזה ומה זה בעולם הרוחני. אפשר לחלק את זה בצורה כזו?

כן. אני קראתי הרבה ספרים של הרמ"ק, "פרדס רימונים", "פלח הרימון", כל מיני ספרים כאלה, ספרים גדולים ועבים, ואכן יש שם הסברים כאלו שקל יותר להעביר אותם לאנשים מבחוץ. הוא נותן הרבה דוגמאות, הוא מדבר על הפרחים, על החיות, על העולם, על הכול ועושה מזה השלכה, העתקה, לעולם הרוחני.

הוא אומר, אתם רואים שיש עשר אצבעות, למה עשר? ככה וככה, מסביר בצורה ריאלית שבעולם הזה, ואז הוא מעביר את זה לעולם הרוחני. ולכן ברוחניות יש לנו עשר ספירות או ההיפך, מרוחניות שיש עשר ספירות יש לנו עשר אצבעות וכן הלאה. זאת אומרת הוא כל הזמן עובד על ההתאמה הזאת בין רוחניות לגשמיות, נותן כאלה דוגמאות. ולכן יכול להיות שלהפצה, לאנשים שרחוקים עדיין, אפשר להשתמש במשהו מהדוגמאות של הרמ"ק.

למרות שאני אגיד לכם, מה שבעל הסולם אחר כך כותב בכל ההקדמות שלו ובכל המאמרים שלו, יש לנו בזה ממש מספיק לכל דבר. אני מכרתי את הדירה שהיתה לי בבני ברק לפני שעברתי לפתח תקווה, והשארתי שם ארון ספרים שהיה בסלון אולי באורך עשרים מטר, מלא בספרים, כולל הרמ"ק וכל מיני דברים, לקחתי איתי רק את בעל הסולם ורב"ש, רב"ש לא היה אז בכלל מודפס. רק את זה לקחתי, את כל היתר השארתי שם.

אבל אחר כך שמעתי שלפני שהבית עבר לקונים, אשתי נתנה לכל החברים שלנו, לכל התלמידים שלי להיכנס לבית הזה, והם לקחו משם את כל הספרים וכל מה שהיה שם עם הריהוט, כלי כסף, לא חשוב מה שהיה. אני לא לקחתי כלום. מה אני רוצה להגיד? אני לא מצטער שלא סחבתי את הספרים האלה. לא. אם אנחנו מתעמקים במה שבעל הסולם אומר ורוצים להיכנס להבנה הזאת קצת יותר לעומק, יש לנו מספיק הסברים, דוגמאות, כוחות, כדי להסביר את זה לקהל הרחב, לקהל הפשוט.

שאלה: המקובלים האלה כמו האר"י הם היו כאלה גדולים באיכות. אנחנו לומדים שהיום בדור שלנו אנחנו צריכים להיות גדולים, גיבורים בכמות. מה ההבדל העיקרי שמאפיין את זה? זה לא ברור, הם כאילו מתוך זיכוך נשמתם הם הגיעו להשגות?

אנחנו מגיעים למה שהם הגיעו רק בזה שאנחנו מתחברים בינינו ואז הכמות הופכת להיות לאיכות.

שאלה: כשאנחנו מדברים על האר"י אנחנו אומרים שהוא היה בקהיר באיזה אי, עסק בזה לבד והגיע לכל מדרגות ההשגה. לאן מקובל כזה יכול לצאת מעצמו אם לא לחברים, לעשירייה? איך באנשים כאלה מתרחשת השגה?

אנחנו לא יכולים להגיד שום דבר על האר"י, וגם לא על בעל הסולם, ממש לא. הם מקבלים איזו הארה מלמעלה וזה מתפתח בהם, אלה נשמות מיוחדות, יש לך כאלו, לא יודע כמה, בכל ההיסטוריה כמו רבי שמעון, למרות שהוא היה תלמיד של רבי עקיבא וכן הלאה. על זה אנחנו לא יכולים להגיד, פשוט אדם מקבל את זה, אלה נשמות מיוחדות מתוך נשמת אדם הראשון, בתוך המערכת הכללית הזאת יש לך כאלו שהם צריכים לעשות את הפעולה הזאת.

אבל אין לנו מה להצטער, אנחנו צריכים להודות שיש לנו כאלו אנשים, כאלה מורים שהם יכולים למשוך אותנו, להראות לנו את הדרך. ואם אתה מבצע מה שאתה יכול מהנקודה שלך אתה מגיע לנקודה הכי חשובה. אם אתה מממש את עצמך, מתוך עצמך אתה מגיע לגובה שאף אחד לא מגיע כי זו נקודה שלך. לכל אחד יש רשימו משלו, אם אתה מממש את הרשימו שלך אתה מגיע להשגת הבורא השלמה בכלים הפרטיים שלך אבל אחר כך יש לך התכללות עם כל הכלים.

ולכן אין בעיה, אתה ממש משיג מה שכל הנשמות השיגו. כותב על זה בעל הסולם, אתה משיג את מה שהשיגו כל הנשמות, מה שהן השיגו במשך כל הזמנים, ומה שיהיה בגמר התיקון. כל נשמה ונשמה פרטית, כלל ופרט שווים, אתה משיג את הכול. אז אין לך שום בעיה, רק תעבוד לפי הנתונים שנתנו לך.

תלמיד: בצפת הוא עבד כבר עם קבוצה, היו להם כבר יחסים כמו בין החברים, אהבת חברים, ביטול וצמצום. היה להם הכול בקבוצה שלהם?

כתוב על זה, אתה לא קראת איך קבוצת האר"י התקיימה בצפת?

שאלה: לא.

יש להם אפילו יומן וגם כן הסכם ביניהם איך שהם מתנהגים ביניהם, זה ממש דומה למה שאנחנו צריכים לעשות. הכול אותו דבר, אבל יש לנו את זה, תיכנס לתוך הארכיון שלנו, אתה תמצא שם או שתבקש מחברים שלנו שייתנו לך הפניה למקומות האלה.

שאלה: האם זה נכון לומר שלכל אחד יש רק את מה שהוא צריך, מה שהוא זקוק לו?

נכון. לכל אחד יש מה שהוא זקוק כדי לתקן את שורש הנשמה שלו ודרך זה לתקן את כול הכלי דאדם הראשון, כאילו שמתוך כל הכלי דאדם הראשון, אני שנמצא בו דרך הנקודה שלי קשור לבורא, ואז דרך הכלי שלי אני מעביר מהבורא אור לכל האדם הראשון, וכך כל אחד ואחד.

שאלה: השיעור פתח איזה כלי בי, אני חושב שבספריה שלנו אין כתבים של רמ"ק ולי יש הרבה סקרנות, ובעל הסולם שהוא אמר איזה שם של מקובל שלא אמרתי ואם יש איזה סיבה שאנחנו לא מדברים על מקובלים שבעל הסולם ציין בכתביו?

אני לא יודע על מה אתה מדבר, ניראה לי שאתה מתבלבל, לא כדאי לנו ללמוד שום דבר חוץ מבעל הסולם ורב"ש. אם אתם בכל זאת לא מאמינים לי אז לכו ותבדקו את זה במה שאפשר, לא חושה שספרי רמ"ק הם מתורגמים לכל מיני שפות, לא חושב שאתה יכול למצוא אותם כל כך בפשטות במהירות באינטרנט, כי לא לומדים אותם, זה סגנון ישן נושן. כותב על זה בעל הסולם גם כן על הרמ"ק שהיה מקובל גדול, אבל היה אז סגנון כתיבה כזה שהוא לא מתאים לדורנו, זה בצורה כזאת כתוב שאתה לא תמצא שם תכלס שום נתונים ברורים כדי לבנות את עצמך.

שאלה: עד הקורונה הייתי מקבל התעוררות וכוחות בשיעור הבוקר, ומאז שעברנו לוירטואלי אני מרגיש שכל שיעור אני רק נסחף ומרגיש שלא מצליחים להתחבר ואני כבר לא יודע מאיפה להביא כוחות, מנסה ליישם את כל מה שלומדים אבל ניראה שאני נאלץ לעבוד יותר לבד כדי להשיג כוחות, מה לעשות?

לבד בטוח שאתה לא תשיג שום כוחות, לבד לא תוכל ולכן אני ממליץ לך רק לעשות מה שכתוב אצל בעל הסולם ורב"ש בקשר לקבוצה ואם אתה לא תעשה את זה, אז אתה לא תוכל להשיג כלום, ואז תישאר ככה.

תלמיד: אני עובד עם העשירייה, מתחבר לשיחות בזום, עושה הכול כמו קודם פשוט עכשיו זה מצב אחר. יש לך עצה?

אין לי עצה, המצב הזה נקבע לנו מהשמיים ומי שקבע את המצב הזה מהשמיים, הוא ידע יותר טוב מה אנחנו צריכים כדי להגיע לתיקונים.

שאלה: לגבי הפצה, האם אפשר להשתמש במקורות אחרים רמ"ק כל הדברים הישנים שהם תורניים מאוד להפצה?

אני כבר אמרתי שאני לא רואה בזה שום דבר נחוץ. וסיפרתי עליו איך שסגנון הכתיבה שלו, שהוא נותן את זה מדוגמאות מהעולם הזה. לפעמים אתה יכול להגיד את זה בצורה כזאת, אבל באמת אני לא רואה שזה גם כן יכול להשפיע על האדם המודרני, הזמן עבר. זה סגנון כמו שהיו פעם כותבים גם כן בספרות היפה. אין, כבר זהו לא מתפעלים מזה.

תלמיד: כשאתה רואה בכל מיני מקומות שאנשים לומדים ככה, מתפלפלים בכל דבר והכול בסדר ויפה, וחושבים שמבינים משהו, זה הפחד שאנחנו לא ניפול לזה בהפצה שלנו.

לא, אני לא ממליץ וחוץ מזה אתה לא תוכל להשיג את הספרים האלו ואם תשיג אתה תראה שאין בהם כלום. אחרי בעל הסולם אין לך מה ללמוד, ממש לא, את זה בדקתי על עצמי ועל הרבה תלמידים, פשוט בגלל שזה כתוב כך אז אנחנו עוברים ואני מסביר בסבלנות.

שאלה: עניין דעת זה דבר פרטי או כללי?

לכל אחד יש דעת משלו, למעלה מהדעת, בתוך הדעת, אלו כלים דקבלה של האדם.

תלמיד: וזה שייך לקו?

לא, מזה בונים את הקו אחר כך.

שאלה: מה זה אומר שבעל הסולם כותב, שאחרי האר"י "כל מי שמשתוקק להיכנס להיכל המלך פנימה אין צריך קדושה וטהרה וללך למרחץ ולגלח שערו ללבוש בגדים נקיים כדי לעמוד לפני המלכות העליונה"?

במילים אחרות, אחרי האר"י אנחנו צריכים רק לקיים מה שהוא כותב, מה שהוא ממליץ וללמוד מה שהוא השאיר לנו, וזה מספיק כדי להגיע לגמר התיקון, ובסופו של דבר לא יהיה לנו מקובל יותר גדול ומורה יותר גדול עד גמר התיקון חוץ מהאר"י ז"ל.

שאלה: האם המקובלים הענקיים כמו האר"י הקדוש ורבי שמעון, קיבלו את הגילוי של חכמת האמת מלמעלה מבלי שהם היו צריכים לקבל זאת מהמורים שלהם?

לא. קודם כל רבי שמעון הוא לא היה סתם אדם שפתאום צץ מאיזה מקום, גם כן הוא היה משתתף, שמו נזכר גם כן בגמרא, בתלמוד בבלי, הוא היה אדם מקובל על כולם ומאוד מלומד, למדן גדול, חכם גדול והכירו בו כולם] זה לא סתם מישהו כמו האר"י שמגיע ממצרים ולא ידוע מיהו, מהו וכן הלאה שלא יכול להגיד מי היה המורה שלו, הכול היה מאוד ככה נסתר כביכול.

רבי שמעון הוא ידוע והיה לומד ומלמד, היה הרבה לפני זוהר, לפני כל המצב הזה שהיה עם הזוהר, עם זה שהוא ברח עם הבן שלו לפקיעין למערה וכן הלאה, לפני שישב עם התלמידים שלו ועם עשרה תלמידים וכתבו את ספר הזוהר ממה שדיברו.

שאלה: בחודשים האחרונים עברנו לדיגיטלי ולחלק מהחברים חסרים ספרים למה יש את החוסר הזה?

איזה ספרים חסרים?

תלמיד: ספרים רגילים מנייר.

מנייר אני לא יודע זה תפנה להנהלה לא אלי, אני גם כן לא מבין בשביל מה אתם צריכים ספרים מנייר אם יש אותם באינטרנט וכולם בהורדה חופשית.

אני מזמן לא משתמש בספרים הרגילים, כי עם המסך, גם עכשיו אני יושב עם המסך, אז אני יכול להגדיל, להקטין. מה שאתם עכשיו קוראים, אני קורא את זה גם כן מהמסך. ככה זה מה שנהוג היום.

"אולם לדאבון לבינו הצליח מעשה שטן, ונעשו מעקשים בדרך התפשטות חכמתו למרחבי עם קדוש," הוא אומר שהאר"י שהגיע והתחיל ללמד את החכמה שלו לכולם, אז נעשה בכל זאת אחר כך על זה מכשול. "ומעוטא דמעוטא, החלו לכבוש אותם. והוא בעיקר מפני שהדברים נכתבו מפי השמועה, כמו שדרש בחכמה יום יום לפני תלמידיו שכבר היו ישישי ימים, ובקיאים גדולים בהשגת הזהר ותיקונים ועל פי רוב נערכו אמרותיו הקדושים, לפי השאלות העמוקים שהיה שואלים הימנו כל אחד לפי ענינו, ועל כן לא מסר החכמה על הסדרים הראוים, כמו בשאר החיבורים שקדמו אליו. ואנו מוצאים בכתבים שהיה האר"י ז"ל עצמו משתוקק לזה לעשות סדר בענינים, ועי' זה בשער מאמרי רשב"י בפירוש האדרא זוטא, בהקדמה קצרה של הרח"ו ז"ל. ונוסף על זה הוא קצרות זמן לימודו כי כל חיי בית מדרשו היה כי"ז חדשים, כמפורש בש' הגלגולים שער ח' דף מ"ט, כי הגיע ממצרים לצפת"ו, בשנת של"א ליצירה קרוב לימי הפסח, והרח"ו ז"ל היה אז בן כ"ט שנה, ובשנת של"ב ביום ועש"ק פרשת מו"מ, בר"ח מנחם אב נחלה וביום ג' דברים ה' מנ"א, נפטר לחיי עולם הבא ע"ש.

ואיתא שם עוד בשער ח' דף ע"א עמוד א' שבעת פטירתו נתן צוואה להרח"ו ז"ל שלא ילמד את החכמה לאחרים, ולו התיר לעסוק בה בפני עצמו בלחישה, אמנם לשאר החברים אסור להתעסק בהם כלל, כי אמר שלא הבינו החכמה כראוי, ע"ש בארוכה. והיא הסיבה אשר הרח"ו ז"ל לא סידר כלל את הכתבים, והניחם בלי סדרים, ומכ"ש שלא ביאר הקשרים מענין לענין, כדי שלא יהיה בזה כמו מלמד לאחרים, ולכן אנו מוצאים הימנו זהירות יתירה בזה כנודע להבקיאים בכהאר"י ז"ל.

ואלו הסדרים המצויים לפנינו בכתבי האר"י ז"ל, נערכו ונסדרו ע"י דור שלישי בג' זמנים, וע"י ג' מסדרים הראשון למסדרים היה החכם מהר"י צמח ז"ל, שהיה בזמן אחד עם מהר"א אזולאי ז"ל, שנפטר בשנת ת"ד, שהגיע לידו, חלק חשוב מהכתבים, וסידר מהם הרבה ספרים, והחשוב מהם, הוא הספר אדם ישר, שאסף בו שורש ועיקר כלל הדרושים מהמצויים לו, ומקצת ספרים שסידר הרב הנ"ל נאבדו, ובהקדמת ספרו קול ברמה, מביא שם כל הספרים שסידר. מסדר השני הוא תלמידו החכם מהר"מ פאפריש ז"ל, והגדיל ביותר מרבו, ז"ל להיות שהגיע לידו, מחלק הכתבים שהיה בידי החכם מהר"ש וויטאל ז"ל, וסידר הרבה ספרים, החשוב מהם, הוא ספר עץ החיים, ופרי עץ חיים, שכוללים מרחבי החכמה, במלוא המובן. השלישי למסדרים, הוא החכם מהר"ש וויטאל ז"ל בן מוהר"ר חיים וויטאל ז"ל, והיה חכם גדול ומפורסם, הוא סידר שמונה שערים המפורסמים, מעזבון שהניח לו אביו ז"ל. ואנו רואים, שכל או"א מהמסדרים, לא היה לו כל הכתבים בשלימות, וזה גרם להם כובד גדול על סידורם של הענינים, שאינם מוכשרים כלל לאותם שאין להם בקיאות אמיתי בזוהר ותיקונים, וע"כ בני עליה הם מועטים."

טוב שאנחנו לומדים גם את הדברים האלה, שומעים, קוראים, זה בכל זאת נותן לנו קצת התקרבות והבנה על כללות החכמה הזאת, עד כמה שהיא מתגלגלת, ויש לה לגמרי התפתחות אחרת מהחכמות האחרות.

שאלה: איך אפשר להסביר את זה שרמ"ק ואולי עוד מקובלים גדולים שהיו בצפת היו כאילו לא ראויים לקבלת תורת האר"י, שהרי האר"י אמר לרח"ו להסתיר את הכול? למה אחרים שהיו גדולים לא היו ראויים להבין או לא הבינו נכון את הקבלה שלו?

אני לא יכול להסביר את זה. אבל אני מסביר את זה כמו שנראה לי שכך זה נשמע, הם היו שייכים לדור שלפני האר"י. בזמן האר"י הנשמות עבורו כביכול איזו מהפכה פנימית. לא שמישהו יודע ומרגיש את זה. כמו שנגיד בזמננו, מה בעל הסולם אומר? אנחנו נמצאים בדור המשיח. איפה המשיח? איפה הדור? מה קורה? כלום. ישנם סימנים של אנשים שנמשכים למחשבים, שנמשכים לכל מיני צורות אחרות של החיים לא כמו שהיו קודם, אבל מה זה שייך למשיח? אבל ככה זה, הוא אומר את מה שהוא רואה מהרוחניות.

אני קטונתי, ואני לא יכול להגיד שכך אני רואה כמו בעל הסולם, אבל לי נראה שזה מה שקרה בזמני הארי ז"ל, שמהאר"י והלאה יש דור חדש, דור של גמר התיקון, שכולנו מתחילים להיכנס ולהתקדם לתיקונים, אז התחיל הבעל שם טוב את העבודה שלו וכן הלאה, ולכן אנחנו צריכים לראות את התקופה חדשה. אין מה לעשות, ככה זה קורה ברוחניות וגם בגשמיות.

ואנחנו בזמננו עכשיו גם עוברים מהפכה שלמה בלימוד חכמת הקבלה, היא פתוחה לכולם, היא נמצאת באינטרנט, היא מתורגמת לכל השפות, כל אחד יכול לבוא ולהתחיל ללמוד את כתבי האר"י, את כתבי בעל הסולם, את כתבי רב"ש, זה פתוח ממש פתוח לכולם. זה עיקר מה שאנחנו צריכים לעשות זה, לפתוח קודם כל לכולם ואז מלמעלה האור העליון יכוון כאלו נשמות או אחרות לתיקונים, להתקדמות. ככה זה יהיה.

שאלה: נראה שבסיפור הזה מסתתר המושג "ביקוש", במה מתבטא הביקוש של תלמידי האר"י או שלו עצמו?

זה עניין אחר ממה שהיה ביקוש אצל תלמידי רמ"ק. תלמידי רמ"ק היו למדנים גדולים, חכמים גדולים, הם רצו גם קצת להבין את העניין בצורה שכלית. ואילו תלמידי האר"י רצו לרכוש את הרוחניות בצורה פנימית יותר, זאת אומרת על ידי שינוי בכלים שלהם, בתוך ההרגשה, לא בשכל. זה ההבדל בעיקר. ובכלל מזמן האר"י והלאה אלו שהיו עובדים עם הלב, "חכמי לב" מה שנקרא, הם אלה שהתחילו להתפתח דרך הבעל שם טוב.

שאלה: בעל הסולם לקח את החכמה של האר"י, הפשיט אותה וגרם להפיץ אותה יותר ברבים. מה אנחנו צריכים ללמוד מהעבודה שבעל הסולם עשה, שנעשה אנחנו בעבודה שלנו?

להפיץ בכל הכוח את מה שאמר רב"ש בצורה כמה שיותר קרובה למשתמשים ולהסביר להם שבזה תלויים ממש החיים שלנו. אם פעם היה מדובר על אותו אדם שלומד, היום כל אחד שלומד את חכמת הקבלה, בזה הוא מפזר סביבו שדה של אור העליון ובזה הוא מקל על כל האנושות להתקרב למטרת החיים.

תלמיד: האם עלינו להפיץ את החכמה מילה במילה או שעלינו לנסות יותר להפשיט אותה, להקל על הקהל.

ודאי שכדאי להתאים אותה לכל חוג ועיגול שאתה רוצה להגיש להם את זה.

שאלה: האם גם עלינו לסדר ולפשט את כתבי בעל הסולם ורב"ש?

ודאי, אבל תראה קודם מה שכבר עשינו, יש שם כבר תרגומים שעברו בדיקות ומותאמים לקהל הרחב, אתה יכול לקחת ולפזר אותם. כל אחד ואחד שמבין פחות או מבין יותר או אפילו לא מבין, יכול לקחת את החומרים שלנו מהארכיון ולפזר אותם לכל הכיוונים, ממש לירות בכל אחד ואחד.

שאלה: כתוב "אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ", האם תורתו של בעל הסולם יכולה להתאים לכל הנשמות שנמצאות בימינו?

לכולם, כי כל הנשמות של ימינו הן כבר נשמות שצריכות להגיע לגילוי הבורא, והשיטה לגילוי הבורא זה מה שהוא התאים לנשמות.

שאלה: מה זה אומר שדברי האר"י נכתבו מפי שמועה? והאם גם הרח"ו כתב מפי שמועה?

אני לא יודע באיזו צורה לימד הרמ"ק את התלמידים שלו. אבל האר"י דיבר, לא היו ספרים, אלא מה שהוא דיבר התלמידים שלו רשמו. ומתוך זה יש לנו את כל כתבי האר"י שעליהם אחר כך מתבססים, "תלמוד עשר הספירות", "בית שער הכוונות" ועוד הרבה ספרים.

זה הכול על מה שדיבר האר"י. לא היו ספרים שהם לימדו מהם. מה שאין כן לאלו שאחר כך הדפיסו את ספרי האר"י, שלוש דורות אחרי האר"י, שמצאו את הכתבים שלו אפילו בקבר והוציאו אותם משם ועוד ועוד, יש על זה הרבה סיפורים איך זה הגיע אלינו. וכשזה הגיע אלינו אנחנו משתמשים בזה.

ודאי שזה עבר כמה ידיים, של הבנים של מרח"ו, אבל לאר"י בעצמו לא היה. כך התקדמנו עד היום הזה. נכון להיום הזה יש לנו את כתבי בעל הסולם, את כתבי רב"ש ובזה אנחנו בעצם גומרים את כל הדברים האלה.

מה שיצא אחר כך זה רק כדי להוסיף בצורה פופולרית, עממית קצת גישה לדברי בעל הסולם ולדברי רב"ש. גם ישירות לדברי האר"י קשה לנו להגיע, כי אנחנו מגיעים לזה דרך פירוש של רב"ש ופירוש של האר"י וזה בעצם העניין.

בזה אנחנו גמרנו את חכמת הקבלה, כל היתר זה צריך לבוא לנו רק מתוך ההשגה בקבוצות וכל האנושות שמתחילה להתחבר סביב זה ולהשיג את זה בפועל בתוך הכלים שלהם חיים.

אות ט'

"ותמור זה חביבה יתירה מודעת לנו מאתו יתברך שהגיענו וזכינו, לרוח אפינו הבעש"ט ז"ל, אשר פרשת גדולתו ועוצם קדושתו, למעלה מכל הגה ומכל מלה, לא התבוננו ולא יתבוננו בו, זולת אותם הזכאים ששמשו לאורו, וגם הם לשיעורין, כל או"א לפום מאי דקביל בלבי' [לפי מה שקיבל בלבו]. והן אמת, שאור תורתו וחכמתו הק', נבנים על אדני הקודש מהאר"י ז"ל ביחוד, אמנם אין ענינם דומה זה לזה כלל, ואסביר זה ע"ד משל למי שנטבע בנהר, והוא עולה ויורד כדרך הנטבעין, שלפעמים נגלים רק שערות ראשו, ואז מטכסים תחבולות, איך לתופסו ולהצילו דרך ראשו ולפעמים נראה גם גופו, ואז מטכסים תחבולות, לתופסו מכנגד לבו. כן הענין הזה, אחר שאיש ישראל נטבע במים הזדונים גלות העמים, מאז עד עתה, נמצא עולה ויורד, ולא כל הזמנים שוים, אשר בזמן האר"י ז"ל לא נראה אלא ראשו, וע"כ טרח האר"י ז"ל בעדינו, להצילנו דרך ראש, ובזמן הבעש"ט ז"ל היה הרוחה, וע"כ היה לברכה בעדינו, להצילנו מכנגד הלב, והיה לנו לתשועה גדולה ונאמנה.

ובעוה"ר חזר ונהפך הגלגל בדורינו זה, וירדנו פלאים, כמו מאגרא רמא לבירא עמיקתא, ונוסף עלינו התנגשות העמים, אשר בלבל כל העולם כולו, ונעשו הצרכים מרובים, והדעת קצרה, ומשובשה בזוהמת החומר, הנוטל חלק בראש, ועבדים רוכבים על סוסים, ושרים לארץ יהלכו, וכל הנאמר במתניתין במסכת סוטה הנ"ל נתקיימה בנו בעוה"ר ושוב נעשה מחיצה של ברזל, גם לאור הגדול הזה של הבעש"ט ז"ל, אשר אמרנו שהולך ואור עד נכון גאולתינו השלימה, ולא האמינו חכמי לב בהאפשרות בדור יבוא ולא יוכלו לראות לאורו, והנה חשכו עינינו נשינו טובה, ובראותי זה אמרתי עת לעשות, וע"כ קמתי לפתוח בהרחבה פתחי אורה של האר"י ז"ל, שהוא הוא המסוגל ומוכשר גם לדורינו זה כנ"ל, וטובים השנים מהאחד."

שאלה: הוא כותב שהום ללכת לפי השכל יותר בטוח להגיע להשגה בדורנו ממה שללכת דרך הלב כמו שבעל שם טוב עשה. למה זה כך, מה ההבדל ומה השתנה?

עניין הדורות, עניין הנשמות שיורדות. אנחנו מנשמות כאלו שככה זה.

שאלה: אנחנו מקפידים מאוד לא להזיק בהפצה, אבל העסקים שלנו הם עסקים של להועיל בלבד ואני רואה שהרבה מאוד אנשים בתעסוקה שלהם מצד אחד עוסקים בלהזיק ומצד שני רואים בזה פרנסה טובה. איך הפירוד הזה שאנשים מחזיקים בו קשור לקורונה אם אני רוצה למשל להסביר את זה?

לא חשבתי על זה, אני לא יודע. ואם אתה שואל, תשאל משהו קרוב למה שאנחנו לומדים. אתה כל הזמן שם סימן שאלה, אבל תחשוב קודם, שאתה בזה גם יכול להפריע לאחרים.

"ואין להאשימנו על הקיצור לשון הנוהג בחיבורי, להיות זה מותאם, ומוכשר לכל אוהבי חכמה, כי ריבוי הקנקנים מפיגין טעם היין, ויוכבד המושג על המעיין. ואין אנו אחראין לשמיני הלב, בשעדיין לא נברא הלשון להועילם, ובכל מקום שנותנים עיניהם, מזומן להם חפץ הכסילות, וכללא נקוט, שמאותו מקום שהחכם שואב מקורי חכמתו שואב משם הכסיל מקור אולתו. ובכלל אני עומד בראש ספרי ומזהיר שלא טרחתי כלל, לכל אותם האוהבים להסתכל בארובות, זולת לאותם שדבר ה' יקר להם, והולכים ומתגעגעים לנהור אחר ה' וטובו, בכדי להשלים המטרה שבשבילה נבראו, כי יתקיים בהם ברצות ה' הכתוב כל משחרי ימצאוננו וכו'."

אין על זה שאלות? אני רואה שמה שאנחנו קוראים עכשיו או שזה לא מעניין כל כך או שלא מרגישים את זה, מה קורה?

תלמיד: זה מפליא למה אנחנו כאלה עבים וגסים והתרופה שלנו, הסגולה בשבילנו היא ללמוד את הדברים האלה שכל כך גבוהים ונעלים.

אז תשאלו. אנחנו נדבר על זה, יהיה יותר מובן. בעל הסולם מסביר לנו פשוט מאוד. הוא מסביר לנו שחכמת הקבלה, חכמה על כל הבריאה, על כל המציאות, על הכוח העליון שפועל בכל המציאות הכללית הזאת, החכמה הזאת היא גם צריכה להתגלות לאט לאט לבני אדם. והיא מתגלה לאט לאט, מתקרבת אליהם, ובתקופה הזאת שהיא התחילה להתגלות, מימי אדם הראשון שזה כמעט לפני 6000 שנה ועד היום הזה, היא עוברת כמה שלבים.

איזה שלבים? אנחנו יודעים שבכל השלבים האלו יש לנו חמש דרגות, שורש, א', ב', ג', ד' ואז אנחנו יכולים לספור את זה, אבל הוא אומר על הדרגות האחרונות. הוא אומר כך, זה היה בזמני אברהם, זה היה בזמני אדם הראשון עוד לפני זה, אחר כך בזמני אברהם, אחר כך בכניסה למצרים, ביציאה ממצרים, בבניית בית המקדש הראשון, בית מקדש השני, בחורבן, בימי רבי עקיבא ורבי שמעון, אחר כך הייתה תקופת הגלות, חושך מחורבן בית המקדש ועד זמן האר"י, זה בערך 1300 שנה. ומתקופת האר"י והלאה הייתה תקופה טובה יחסית, עם הבעל שם טוב, עם כל מיני התפתחויות בחכמת הקבלה, ואחר כך שוב זה נסתר, שוב זה נסגר, עד ימינו.

ובימנו, זאת אומרת הוא מדבר על הימים שלו, בעל הסולם, תחילת המאה העשרים, אז התחיל שוב להתעורר רצון לחכמת הקבלה. הוא גילה את זה ואחריו רב"ש ואנחנו ממשיכים ומקווים מאוד שאנחנו כבר נמצאים באמת כמו שהוא אומר, בימות המשיח.

זה בצעם מה שקורה, הוא מסביר לנו את ההיסטוריה. כך זה.

שאלה: איך זה שהאר"י מדבר על העולמות העליונים והרב"ש מדבר על אהבה הדדית?

מה זה עולמות עליונים? איפה העולמות העליונים נמצאים?

תלמיד: בתוכנו.

ומה הכוח הכי חזק כדי לגלות את העולמות העליונים? זה כוח האהבה, כוח החיבור. לכן הייתה שבירה ואנחנו צריכים להתחבר שוב יחד. אז מה השאלה?

זאת אומרת בפועל מדברים על התיקון כמו על החיבור בינינו בעשיריות, באהבה, ששם מתגלה הבורא. סך הכול חכמת הקבלה זה גילוי הבורא לנבראים בעולם הזה, לכן בפועל אנחנו כך מדברים. אני חושב שזה ברור.

תלמיד: אנחנו עברנו את השיעורים האלה הרבה פעמים, אבל עכשיו הכול עובר ממש על הבשר, ממש בפנים, זה ממש בוער. ואנחנו צריכים להוריד לרמה נמוכה יותר את כל זה כדי להגיש את זה להמונים. האם השיטה שאנחנו צריכים למסור יש לה התחלה, אמצע וסוף שאנחנו יכולים להוריד נמוך יותר?

אנחנו צריכים ללמוד איך להוריד את כל הדברים האלה שהשאירו לנו המקובלים, מרבי שמעון, האר"י, בעל הסולם ורב"ש, איך אנחנו יכולים לקחת מהם את מה שאפשר, לפשט את זה ולהוריד את זה בצורה מעניינת, מושכת, תופסת לקהל הרחב, כדי שהקהל הרחב יתפעל מזה וירצה להתקרב למטרת הבריאה. בזה אנחנו עושים טובה גדולה לאנשים כי אנחנו לא משאירים אותם בידי הווירוסים למיניהם שעומדים רק להתנפל על כל האנושות, אלא אנחנו רוצים בזה להמתיק את ההתפתחות כי בסך הכול תראו איך החיים שלנו השתנו במשך החודשיים שלושה האחרונים ומה עוד יש לפנינו.

שאלה: לפי מה שקראנו הלימוד בכל דור ודור היה טיפה שונה. אחד דרך השכל, אחד דרך הלב יותר. האם יש פה גם עניין אינדיבידואלי לפי שורש הנשמה?

לא. לא כל כך. בדרך כלל דור הוא דור. זה סך הכול הנשמות שמתגלות שמגיע להן. אנחנו נמצאים בדור המשיח ואני לא חושב שיהיו שינויים גדולים בנשמות אלא כולם נמשכים כדי להכיר את הבורא, לדעת אותו ועל ידי החיבור להשיג אותו. אין כאן שום דבר אחר שאפשר עוד לשנות.

שאלה: זה שאנחנו רואים שערות או גוף, מה זה הסימנים האלו ומה המצב בזמן שלנו?

לגלח שערות זה נקרא לנקות את הרצון לקבל. שערות זה מהמילה "סוער", משאלות, מזה שהוא סוער.

תלמיד: הוא דיבר על זה שלפעמים תופסים את האדם הטובע דרך השערות, דרך הראש ולפעמים נגד הלב והגוף.

מה ההבדל בין זה שלוקחים את האדם דרך הראש ובדרך אחרת? זו גישה, זה לא חשוב.

שאלה: איך אנחנו מתחברים למורים שלנו דרך העשירייה? מה זה אומר להתחבר לחכמים, לרב"ש, לבעל הסולם? אנחנו רואים אותך, אתה נמצא לפנינו, אנחנו מתחברים אליך, שומעים אותך, הולכים אחריך, איך אנחנו מתחברים למורים שלנו מהעבר?

אנחנו מתחברים אליהם דרך הספרים שלהם, שאנחנו רוצים להתכלל במה שהם כתבו, אנחנו רוצים לקיים את מה שהם מדברים. זה נקרא ללכת אחריהם. וגם כשאני מלמד אתכם, אני מסביר לכם את מה שכתוב אצלם. בעל הסולם, רב"ש, האר"י, רשב"י, זה מה שאנחנו לומדים, בעיקר ארבעת המקורות האלו, ואני מסביר אותם. אני בעצמי לא כותב שום דבר, אנחנו לומדים מקורות. ולכן אתם הולכים אחריהם.

שאלה: במאמר הוא מדבר על געגוע, מה זה געגוע?

השתוקקות עד כמה שאני מבין.

אות י'

"ובא וראה דברי פי חכם, הר"א אבן עזרא ז"ל בספרו יסוד מורא דף ח' ע"ב, וז"ל בא"ד, ועתה שים לבך ודע, כי כל מצוות הכתובות, בתורה או המקובלות שתקנו האבות, אעפ"י שרובם הם במעשה או בפה, הכל הם לתקן הלב, כי כל לבבות דורש ה', וכל יצר מחשבות מבין. וכתוב, לישרים בלבותם, והפך זה לב חורש מחשבות וכו' ומצאתי פסוק אחד כולל לכל המצות, והוא, את ה' אלקיך תירא ואותו תעבוד, והנה מלת "תירא", כולל לכל מצות לא תעשה, בפה ולב ומעשה, וזו היא המדרגה הראשונה, שיעלה ממנה, אל עבודת ה' יתעלה, שהיא כוללת כל מצות עשה, ואלה, ירגלו לבו וידריכוהו, עד כי ידבק בהשם יתברך הנכבד, כי בעבור זה נברא האדם, כי לא נברא לקנות הון ולבנות בנינים וכו' ע"כ יש לו לבקש כל דבר שיביאנו לאהוב אותו ללמוד חכמה, ולבקש האמונה, וכו', וה' יפקח עיני לבו ויחדש בקרבו רוח אחרת, אז יהיה בחייו אהוב ליוצרו וכו'. ודע כי התורה לא נתנה אלא לאנשי לבב. כי התיבות כגויות, והטעמים כנשמות, ואם לא יבין הטעמים כל עמלו שוא ועמל ורוח, כמו המייגע עצמו לספור הדפין והתיבות שבספר רפואה, שמזאת היגיעה לא יוכל לרפאות מזור, וכמו גמל נושא משי, והוא לא יועיל להמשי, והמשי לא יועילנו, עכ"ל אות באות.

הנשאב מדבריו ז"ל, שהוא באחת, דהיינו לאחוז בהמטרה, שעליה האדם נברא. ואומר עליה, שהיא ענין הדביקות בהשם ית' הנכבד, ואומר ע"כ, שהאדם מחויב לחזור אחר התחבולות, שיביאנו לאהוב אותו, ללמוד חכמה ולחפש אמונה, עדי שיזכה שהש"י יפקח עיני לבו, ויחדש בקרבו רוח אחרת, שאז יהיה בחייו אהוב ליוצרו. ובכוונה גדולה מדייק זה שיהיה בחייו אהוב ליוצרו, להורות, שכל עוד שלא זכה לקנין הזה, אין עבודתו שלימה, והעבודה בהכרח שנתנה לנו היום לעשותם. וכמו שמסיים על זה כי התורה לא נתנה אלא לאנשי לבב, כלומר, שהשיגו לב, לאהוב אותו ויחמדהו, שהם נקראים בלשון חכמים חכמי לב להיות שאין שם עוד רוח הבהמי היורד למטה, שאין היצה"ר שורה אלא בלב פנוי מחכמה. ומפרש ואומר שהתיבות כגויות, והטעמים כנשמות, ואם לא יבין הטעמים, הרי זה דומה למייגע עצמו לספור דפין ותיבות שבספר רפואה, שמזאת היגיעה לא יוכל לרפאות מזור. רצונו לומר שבהכרח מחוייב למצוא התחבולות, לזכות להקנין הנזכר, שאז מסוגל לטעום טעמי תורה, שהוא ענין החכמה הפנימית ומסתריה, וטעמי מצוה שהוא ענין האהבה והחמדה אליו ית', שבלעדי זה, נמצא שאין לו, אלא התיבות והמעשים לבד, שהמה גויות בחוסר נשמות, שדומה למייגע עצמו לספור דפין ותיבות שבספר רפואה וכו', שודאי לא יושלם בו הרפואה, מטרם שמבין פירושה של הרפואה הכתובה, וגם אחר שילך ויקנה אותה בכל הדמים שיפסקו עלי', ואם סדרי הלימוד והמעשה אינם מסודרים להביאנו לזה, דומה לגמל נושא משי שהוא אינו מועיל להמשי, והמשי לא יועילנו להביאו אל שלימות הכוונה שבשבילה נברא."

בעל הסולם אומר לנו כאן בצורה ברורה שאנחנו חייבים להגיע לגילוי הבורא כאן ועכשיו, בימים האלו, בזמננו, בחיינו, ולא שאנחנו נחכה אחרי שנמות ויהיה לנו איזה מצב חדש, אחר. לא יהיה.

המטרה נגמרת כאן, העולם הבא והעולם הזה נמצאים כאן, ואנחנו צריכים להשיג את הבורא כאן, ולא להשלות את עצמנו שיש משהו מחוצה לזה. "עולמך תראה בחייך" זה מה שהוא אומר. זה קטע מאוד מאוד חזק, וודאי שמי שלא עובד להשגת הבורא, זה מאוד כואב לו מזה שהוא רואה כאלה מילים. ולכן ודאי שאלו שלא מתעסקים בחכמת הקבלה, הם לא רוצים לראות את הדברים האלה. הם לא רוצים לראות.

התעסקת בתיקון או לא? זאת בעצם השאלה ששואלים את האדם מסך כל החיים שלו. ולכן זה קטע מאוד קשה, קשה בזה שאנחנו צריכים לראות בזה "דרשנו", זאת אומרת שחייבים לבדוק את עצמנו, האם אנחנו עוסקים בתיקון הנשמה, אנחנו רוצים לגלות את הנשמה המתוקנת, את הבורא שממלא אותה או לא?

שאלה: בדרך כלל הייתי מפיץ בעצמי אבל אף פעם לא זז מזה כלום. הייתה לנו שיחה בעשירייה, ודיברנו שבשביל להגיע למה שקראנו כרגע, אנחנו חייבים לעשות את ההפצה הזאת בתוך העשירייה קודם ואחרי זה להוציא אותה. זה נכון או שאפשר לעשות לבד?

אפשר לעשות לבד ולא לחכות לאף אחד. אני לא אמרתי שאתם צריכים לעשות את זה יחד. וודאי שבצורה קבוצתית זה יותר מועיל, אבל רק שזה לא יהיה עיכוב. רגע אחד שאתם לא משחררים משהו לקהל הרחב זה כבר נרשם כמינוס שלכם, ואתם לא מרגישים את זה ולכן אתם טועים בזה ממש

שאלה: הוא אומר שהטיפש והחכם יונקים מאותו מקור, אז איך לשמור את עצמי לא להיות טיפש על פי הקבלה?

יש לפניך מקור, מאותו מקור תשתדל להיות מקבל כחכם. זאת אומרת, כדי להשיג את החכמה העליונה על ידי התיקון שלך, על ידי תיקון הכלים, ואז יהיה בסדר, תשתדל.

סך הכול מה שאנחנו עכשיו למדנו, תנסו כל אחד לקרוא את זה אחר כך לאט, לאט, בשפה שלכם כדי להבין מה שכתוב, ותראו על מה בעל הסולם רוצה להגיד לכם. זה דברים מאוד מאוד קשים, מאוד מאוד ישרים, ובמיוחד הקטע הזה.

מה הוא אומר? שמי שלא פועל להשגת הבורא בתוך החיים שלנו, חבל שנברא, ממש חבל שנברא ואנחנו ברוך השם מתעסקים בזה. וכמה שמגיעים, או לא מגיעים זה כבר תלוי בהרבה תנאים, אבל להיות בזה יום יום. יום יום לחפש בחיבור בינינו את הבורא, האם אנחנו נותנים את כל התנאים שאנחנו מסוגלים לתת לגילוי שלו בינינו.

שאלה: בקטע הוא חוזר מספר פעמים על כך שהתורה ניתנה לאנשי לבב, לאלה האנשים שהולכים בדרך האמונה ולא דרך הידיעה.

אלה שרוצים לקבל את גילוי הבורא ברצון שלהם המתוקן, זה נקרא "חכמי לב", כי הם רוצים לתקן את הלב, את הרצון שלהם ואז להרגיש אותו, לגלות אותו.

גם אבן עזרא כתב, שכל התורה ניתנה לחכמי לב, זה היה כתוב קודם.

שאלה: הייתי בפעולת הפצה עם הקהל הרחב, עזרתי להעביר את המסר, נכללתי איתם עד כמה שאפשר במה שמפריע להם בחיים. עכשיו יש זום עם עשירייה, יש שיעור בוקר, מה אני צריך לעשות תכלס אחרי זה, אחרי שנכללתי איתם, כדי שהם יקבלו מה שהם צריכים?

אני לא מבין, אתה היית בהפצה לא לעשירייה שלך?

תלמיד: לקהל רחב חיצוני.

אז מה הבעיה?

שאלה: השאלה היא מה המשך הפעולה? זאת אומרת אני עכשיו בשיעור בוקר, אני רוצה להביא להם מה שהם צריכים.

עכשיו בשיעור בוקר אתה חייב להיות איתנו יחד ועל הפצה תחשוב אחר כך. אחרת אתה לא תהיה כאן ולא תהיה שם. תחשוב על מה שאנחנו לומדים כדי להתכלל עם זה, ואחרי זה כשאתה נכלל איתנו, עם הכוחות שלנו ועם החומר שלנו, אז אתה אחרי השיעור יכול לחשוב איך אתה מעביר את הדברים האלה לקהל החיצון.

שאלה: טעמי התורה והמצוות מורגשים במוח, כהרגשת הבורא וכתיקון הרצונות שלי?

כן.

שאלה: הוא כותב את הציטוט המפורסם, "האדם לא נברא לקנות הון ולבנות בנינים" ואתמול קראנו שהוא כותב "ועתה בנים שמעו לי כי לא נבראתם לחזור אחר מעשה דגן, ותפוחי אדמה אתם וחמוריכם באבוס אחד." קריאה מאוד נוקבת, מה צריך לקרות כדי שהאנושות תשמע אותנו?

להסביר, כל הזמן להסביר. יחד עם המכות שעכשיו שוב מתקרבות אלינו, אנחנו אולי נרגיש יותר טוב גם את המשפטים האלו וגם נוכל לפזר אותם לאחרים. אני רואה גם על פני האנשים שלנו שנרדמים יותר ויותר ועל פני האנושות שהיא מזלזלת יותר ויותר באותם הדברים שעוברים עליה, ועדיין לא מעכלת למה זה צריך להביא אותה. אני לא רואה שהמצבים שמתקרבים, יעברו עלינו בצורה חלקה ויפה, לא נראה לי.

בזמן האחרון אני מתחיל להרגיש התרופפות וזה לא טוב, זה יביא לנו צרות.

שאלה: התרופפות אצלנו?

גם אצלנו ודאי. אני מרגיש את זה. זה טבעי שישנה התרופפות, אבל מצידנו צריכה להיות התגברות. הבורא פועל בצורה כזאת, שכל הזמן מוסיף לנו רצון לקבל ואנחנו לא מרגישים כמה שהוא מוסיף שם. כמה גרמים, כמה קילוגרמים של רצון לקבל הוא מוסיף לנו, אבל אנחנו מרגישים שאנחנו עייפים, שיש לנו עוד מה לעשות, מצבים שונים שנמאס לנו קצת, הרגל כבר נעשה טבע שני וכן הלאה.

זו בעיה ולמה הוא עושה את זה? כדי שאנחנו נזדקק בחיבור בינינו לעורר "איש את רעהו יעזורו" ואך ורק בצורה כזאת אנחנו נוכל להגיע לתיקון, שאנחנו מתחברים והבורא אז יכול להתגלות בתוך החיבור בינינו, זה מה שחסר.

שאלה: וההתעוררות הזאת מצידנו, תוכל לעזור לשאוב את העולם החוצה מהאחיזה של החומריות?

ודאי, אם אנחנו היינו מתחברים בניינו ורוצים לגלות את הבורא, היינו מושכים אחרינו את העולם. מה זה עולם? זה גולם.

שאלה: הרבה פעמים השתמשנו בחלק מהטקסט הזה, שאדם צריך ללמוד את החכמה וללמוד לאהוב ועשינו קצת שינוי בטקסט לטובת הקהל הרחב, וסיימנו בזה שציינו שזה מתוך בעל הסולם. האם זה בסדר לקחת חלק מהטקסט, כדי לעורר את הקהל הרחב, או חייבים להשאיר את הטקסט כמו שהוא?

אתה יכול לעשות איתו מה שאתה חושב, אין שוב בעיה העיקר שזה יפעל נכון תשתדל.

שאלה: בעל הסולם מלמד אותנו, שיש דורות שלומדים לפי הלב כמו הדור של הבעל שם טוב ושאחר כך נסגר הלב ונפתח הראש דווקא. האם אתה מרגיש בימינו, שמתחיל להיפתח פתח לדבר מלב אל לב?

אנחנו פועלים לפי השכל, אבל צריכים מתוך השכל להפעיל את הלב וזו קצת בעיה. אני מאוד נקווה שאנחנו נצליח את זה לעשות, אבל בינתיים אנחנו נמצאים במצב שממש תוך הימים האחרונים אני מתחיל להרגיש דאגה.

זה טבעי וקורה שאנשים מאבדים את החדות הזאת שהייתה להם קודם לכן, אבל הם צריכים להוסיף מעצמם. זה שהבורא עושה עלינו כל מיני מצבים ואז אנחנו בחרדה זה בסדר, אבל כשהוא עוזב, הוא רוצה שאנחנו נתקרב אליו, שאנחנו נהיה באותם המצבים. ומצידנו אין, אין פעולה ואין תגובה כזאת וזה מה שמפחיד אותי.

תלמיד: האם כדאי היום להתחיל לדבר בהפצה יותר מהלב שלנו ללב של האחרים, או דרך הראש?

אני חושב שגם זה וגם זה. זה תלוי בבני אדם, יש כאלה שלא יכולים לדבר אלא מתוך הלב ויש כאלה שמתוך הראש ויש כאלה שאצלם יש שילוב גם זה וגם זה, ככה זה יוצא.

שאלה: במה אנחנו מתרופפים ואיך הרב חושב שאנחנו צריכים לשנות את זה?

אנחנו לא רוצים להוסיף מעצמנו יגיעה, אלא חושבים מתי הזמן ישתנה והוא ייקח אותנו בעצמו קדימה. וזה לא כל כך טוב.

תלמיד: יגיעה במה?

יגיעה בחיבור בינינו כדי לגלות את הכוח העליון. סך הכול זה מה שאנחנו צריכים, כלום חוץ מזה. חיבור כדי לגלות את הבורא ואז מזה כבר הכוח שלו פועל ומרפא את כולם.

שאלה: הטקסט מזכיר פחד או יראה, איך אנחנו משיגים את הפחד או היראה הקבוצתית הזאת, כלומר, בצורת קבוצה ולא אישי?

זה תלוי בך. איך משיגים? תנסו להתחבר ביניכם כמה שאתם יכולים ולפנות מתוך החיבור שלכם לבורא, פשוט מאוד. כמו שאתם עכשיו יושבים נגיד בקבוצה, תנסו אחרי הלימודים שלנו כך להתחבר ביניכם ויחד לבקש מהבורא מה שאתם רוצים לבקש.

חיבור ביניכם, שיעשה חיבור שחסר לנו, כל אחד יגיד מה הוא חושב שחסר, כדי שאתם תתחברו. תדברו ביניכם, תהיו קצת יותר קרובים זה לזה. ושאתם רוצים שהבורא יעשה את העבודה כי אתם לא מסוגלים לעשות, מה אני יכול לעשות?

ועכשיו חוץ מזה, אחרי שיחבר, בשביל מה אתם רוצים שהוא יחבר ביניכם, אתם כאילו נותנים לו עבודה. "אנחנו מחייבים אותך שאתה תחבר אותנו, כי אחרת אנחנו לא יכולים להתחבר ואנחנו מאוד רוצים להיות מחוברים כדי שאתה תתגלה בנו. למה? כי למדנו שרק בצורה כזאת אנחנו יכולים להעביר לך תענוג". זה הכול. אז עכשיו אחרי השיעור תעשו מעשה כזה, תדברו ביניכם, אתם עשירייה אז מה הבעיה, אם אתם כבר מחוברים לעשיריות?

אחר כך אתם בוכים למה במקום שמונה עשרה חברים באים לשיעור בוקר רק שלושה? כי אתם לא עובדים בין שיעור לשיעור על החיבור ביניכם.

1. (סוף השיעור)