שיעור בוקר 21.08.18 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך ב', חלק ז', עמ' 515, דף תקט"ו, "עשר ספירות דז' מלכין קדמאין דמיתו". אות מ'

קריין: אנחנו קוראים בספר "תלמוד עשר הספירות, כרך ב', חלק ז', עמ' 515, תקט"ו, "עשר הספירות דז' מלכין קדמאין דמיתו", טור א' למטה.

"והנה מתחלה יצאו כל האורות של הגדלות כולם כלולים בכלי דכתר, כלומר בנה"י דכתר. כי הכתר עצמו שהוא הראש הב' לא לקח לעצמו שום חלק במוחין דגדלות האלו."

אנחנו לומדים שעל הס"ג מתלבש עולם הנקודים. עולם הנקודים, הראש שלו, ראש א' זה ישסו"ת שהוא עומד למעלה מטבור, מטבור עד החזה דס"ג. ולמטה מטבור הכללי עומד כתר דנקודים, ועליו מתלבשים אבא ואמא דנקודים ועליהם מתלבשים זו"ן דנקודים. כתר זה ב' דהתלבשות, אבא ואמא זה א' דעביות וגם זו"ן שיוצאים מהם.

"כנ"ל. אלא רק משום שכל חידושי אורות באים בהכרח מא"ס ב"ה כנודע, וע"כ צריך האור החדש הזה להשתלשל מא"ס ב"ה דרך כל הסבות, הקודמות לפרצוף זה המקבל והממשיך להאור החדש, ונבחן משום זה, שהוא יורד מא"ס ב"ה ומשתלשל ממדרגה למדרגה עד שבא אל המקבל, שהוא המסובב מכל אותם המדרגות שקדמו לו. ולפיכך נבחן שגם או"א העלו מ"ן אל הכתר, שהוא בחינת גלגלתא ועינים דאו"א, דהיינו הראש שלהם, וגם הכתר אל הראש שלו, וכן למעלה עד א"ס ב"ה, ואז נמשך האור החדש מא"ס ב"ה דרך המדרגות עד שבא לבחינת טפת הזווג דגלגלתא ועינים שבכתר, שהם חו"ב שבכתר, והטפה מתלבשת בנה"י החדשים דכתר שפירושו נה"י שלמים שיכולים להגלות כלפי חוץ (עי' לעיל דף תק"ז ד"ה יכולים) ונה"י דכתר הללו עם האור דטפת הזווג הנמשך מא"ס ב"ה, יורדים ומתלבשים במוחין דאו"א.

ולפיכך האור הזה הנ"ל, המכונה טפת הזווג דחו"ב שבכתר, המלובש בנה"י דכתר, שירדו למוחין דאו"א, נבחן לכללות כל האור המתפשט בכל ה"פ של הנקודים, כי כל המדרגות של הנקודים אינם אלא התמעטות מן אור הכללי הזה, כי הולך ומתמעט ממדרגה למדרגה עד שנעלם ומסתלק לשורשו, אלא כיון שאור העליון אינו פוסק, ע"כ הוא מוציא קומות חדשות בדרך התמעטותו, זו למטה מזו עד שמתעלם ועולה להמאציל, ע"ד שנתבאר בהסתלקות האורות דפרצופים הקודמים. הרי שאותו האור המלובש בנה"י דכתר, הוא כללות האור של כל הפרצופים כולם של הנקודים."

נשרטט כדי שיהיה מובן איפה אנחנו נמצאים (ראו שרטוט מס' 1). יש לנו טבור, פרסא וסיום. למטה מטבור יש פרצוף שנקרא "כתר", למטה ממנו זה "אבא ואימא" או "חכמה ובינה", ואחר כך "זו"ן".

בירוק זה גלגלתות ועיניים של כתר, אבא ואמא וזו"ן. האור העליון מגיע ומתלבש בגלגלתא עיניים דכתר, גלגלתא עיניים דאבא ואמא, גלגלתא עיניים דזו"ן. זה קטנות דעולם הנקודים. על זה הם מדברים.

שאלה: כתר זה לא ישסו"ת?

מה פתאום כתר זה ישסו"ת? ישסו"ת נמצא למעלה מטבור, ומעליו ראש דס"ג.

שאלה: נאמר כאן "והטפה מתלבשת בנה"י החדשים דכתר שפירושו נה"י שלמים שיכולים להגלות כלפי חוץ". מה זה "כלפי חוץ"?

כלפי אחרים.

תלמיד: אפשר לראות את זה בשרטוט?

לא. זה אחר כך, זה לא לעכשיו. את הפעולות האלה נראה אחר כך.

קריין: דף תקט"ו למטה, בטור ב' למטה.

"אמנם אחר שנה"י דכתר התלבשו למוחין באו"א, כבר יצאו לגמרי מבחי' כתר, ונחשבו על הכלים דאו"א ואור דאו"א."

כן, כי האח"פ דכתר או נה"י דכתר, (צבוע באדום בשרטוט מס' 1), הם נותנים אור מלמעלה, מהאין סוף לאבא ואמא, לגלגלתא עיניים דאבא ואמא.

שרטוט מס' 1

"ותדע שקומה זו שיצאה בראשונה נבחנת לקומת כתר דאו"א, ומכונה כאן בדברי הרב בשם הסתכלות עינים של או"א זה בזה, כי ע"י נה"י דכתר שנתלבש בהם למוחין ונזדווגו פב"פ, נפקחו עיניהם והסתכלו זה בזה, שפירושו זווג דגדלות בקומת כתר דאו"א."

הסתכלות זה אור החכמה. לראות זה אור החכמה, לשמוע זה אור הבינה. הסתכלות אבא ואמא, דעין דאבא ואמא, זה שיש בהם כבר חכמה. כתר מסר להם את זה.

"והתפשטות הא' של קומת כתר ממעלה למטה הוא במלך הדעת, ומכאן ואילך התחיל הזדככות המסך דפרצוף או"א: כי אחר שנשבר מלך הדעת, נזדכך המסך מבחי"ד לבחי"ג ואז יצאה קומת חכמה דאו"א, ממטה למעלה," זאת אומרת ראש "וממעלה למטה נתפשטו הע"ס דגוף שנתלבשו במלך החסד. וכשנשבר מלך החסד, נזדכך המסך מבחי"ג לבחי"ב ויצאה קומת הבינה של או"א ממטה למעלה, וממעלה למטה נתפשטו הע"ס דגוף, במלך הגבורה. וכשנשבר מלך הגבורה, נזדכך המסך מבחי"ב לבחי"א, ויצא בחינת הדעת דאו"א, דהיינו קומת ז"א, המכונה ג"כ, בחי' יסודות דאו"א. שיצא ממטה למעלה. והגוף שלו, נתפשט בשליש עליון דמלך הת"ת. ואחר שנשבר השליש עליון דמלך הת"ת. נזדכך המסך כולו, ועלה לשורשו לפה דנקודים, ונכלל שם בזווג דראש ויצא עליו קומה חדשה דבחי"ב, כי בחינה אחרונה נאבדת תמיד בעת ההזדככות, כנודע. וקומה זו נקראת ישסו"ת."

האור מגיע מלמעלה ונכנס לכתר (ראו שרטוט מס' 2). כתר מקבל גדלות ומוסר את הגדלות הזאת לאבא ואמא והם נכנסים לגדלות. מתוך זה שהם נכנסים לגדלות הם מעבירים את הגדלות הזאת לזו"ן. מה יש בזו"ן? בזו"ן גם יש לנו כתר, חכמה, בינה, דעת. ארבעה מלכין הראשונים, שכל מלך ומלך יוצא מלמעלה למטה ונשבר. עוד מלך יוצא מלמעלה למטה ונשבר, עוד אחד יוצא ונשבר, ועוד אחד יוצא ונשבר. ארבעה מלכין יצאו ונשברו.

זה גרם להזדככות פרצוף זו"ן, כי זו"ן נשברו. ואבא ואמא מזדווגים, וכפי שלמדנו הם יכולים להזדווג [פנים בפנים] או פחות ופחות, עד שלגמרי מסתובבים זה לזה.

כך זה אבא ואמא. היה להם זיווג בדרגה ד' ג' ב' א', וארבעה מלכין הראשונים נגמרו. כשהזדכך ראש אבא ואמא, וגוף שנקרא זו"ן שזה ארבעה מלכין הראשונים, יוצא לנו הראש השני שנקרא "ישסו"ת". והגוף שלו הוא גם ארבעה מלכין, רק שהם מתפשטים למטה מפרסא. אנחנו נלמד, שליש תחתון דתפארת, נצח והוד, יסוד ומלכות. עוד ארבעה מלכין. למעלה מפרסא זה ארבעה, ומתחת זה ארבעה, סך הכול שמונה מלכין. בסך הכול שמונה, ובכל מלך זה ה-ו-י-ה, אז יוצא שלושים ושתיים, ל"ב חלקים שאנחנו צריכים למיין, לתקן ולחבר בחזרה.

שרטוט מס' 2

שאלה: בעניין הזדככות המסך. אחרי שאנחנו מקבלים הזדככות המסך של ארבעת המלכין הראשונים, אז אנחנו עוברים לארבעת המלכין הבאים, ואז מקבלים ראש נוסף שנקרא "ישסו"ת", והוא באותו גובה של האבא ואמא הראשונים?

ישסו"ת זה ז"ת דאבא ואמא. הוא נמצא בדרגה פחות מאבא ואמא, זה ז"ת דבינה. אבא ואמא זה ג"ר דבינה. ארבעת המלכין הראשונים קשורים לאבא ואמא, זה גוף דאבא ואמא. וארבעת המלכין השניים שייכים לראש דישסו"ת, זה גוף דישסו"ת.

תלמיד: ויש קשר בין הישסו"ת הזה שמתקבל לאחר ההזדככות של ארבעת המלכין הראשונים לבין ישסו"ת של ראש הא' שמעל הטבור?

לא. בכל מקום ז"ת דבינה נקרא "ישסו"ת", ישראל סבא ותבונה. כמו שאבא ואמא בדרגה פחות מהם זה נקרא "סבא וסבתא", ישראל סבא ותבונה.

שאלה: אמרת שאנחנו נמצאים בקטנות, נכון?

לא. שבירת המלכים היא בגדלות.

תלמיד: אם כך זו כבר גדלות. כשהיסוד יורד למטה מתחת לפרסא כבר עברנו לגדלות?

ישסו"ת לא יורד למטה, זה ראש. אלא גוף שזה זו"ן שמתפשט מישסו"ת הוא יורד למטה מפרסא.

תלמיד: ושם אנחנו כבר נמצאים בגדלות?

זו גדלות ושם זו השבירה.

תלמיד: בגופים הקודמים ההזדככות היא כזאת מסודרת. האדם מרגיש בגוף את מה שהוא מקבל ומחליט להחזיר את זה.

אני לא יודע על האדם. אנחנו לומדים על פרצופים.

תלמיד: אז פרצופים קודמים בא"ק?

זה אותו דבר בדיוק.

תלמיד: פה התופעה היא כאילו אחרי השבירה.

זה לא חשוב שבירה או הזדככות. רק שבירה זו הזדככות מאליה ושם ההזדככות היא גם מטעם של ביטוש אור פנימי ואור מקיף. גם מטעם חובה. רק שם אין שבירת המסך, המסך כאילו נשאר. וכאן זו סך הכול שבירת המסך.

תלמיד: אני מרגיש פה כמו אילוץ. אין פה איזה אור חוזר כמו שיש בפרצוף א"ק.

לא. אנחנו נלמד את זה. למה אתם שואלים לכל הכיוונים שלא לומדים? תתרגלו ללמוד במקום שאנחנו עומדים ולשאול לתוכו. אחד שואל על קשר לישסו"ת שלמעלה מטבור, שני על משהו אחר. אי אפשר ללמוד כך, שואלים רק על החלק שלומדים.

שאלה: פה הוא מסביר על שמונה מלכין ובכותרת של הפרק כולו מוזכרים שבעה מלכין. איך זה מסתדר?

על ידי כך שמלך אחד מתחלק לשניים. מלך התפארת למעלה מפרסא ולמטה מפרסא. לכן זה שבעה מלכין, ואם נחלק אז יהיו שמונה.

שאלה: תמיד חשבתי של"ב האבן זה חלק אחד.

זה ל"ב חלקים, אני לא אמרתי ל"ב האבן.

קריין: אנחנו בדף תקט"ז, טור א' למטה.

"ומתחלה יצאו הטעמים שבו שהוא ראש וגוף דהתפשטות א' שהראש מכונה הסתכלות עיינין דישסו"ת זה בזה. וכבר ידעת שבחינה אחרונה דהתלבשות נשאר במסך אלא שאינה מתפשטת רק בכלי דכתר, הנקרא טעמים. ותדע, שהוא הנקרא הסתכלות עיינין הן באו"א, והן בישסו"ת, ובאו"א נבחן לבחי"ד דהתלבשות. ובישסו"ת נבחן לבחי"ג דהתלבשות, וההתפשטות ממעלה למטה בבחינת הטעמים דאו"א נקרא מלך הדעת. וההתפשטות ממעלה למטה דבחינת הטעמים דישסו"ת, נקרא ב"ש ת"ת התחתונים."

אם מדברים על הראש דאבא ואימא אז מראש דאבא ואימא מתפשטים למטה ארבעת המלכים הראשונים. אם מדברים על ישסו"ת, אז ישסו"ת פחות מאבא ואימא, ז"ת דאבא ואימא, והם מתפשטים למטה, כאן בלבד [מפרסא לסיום]. ארבעת המלכים [הראשונים] מתפשטים בוא נגיד בעיקר למעלה מפרסא, וארבעת המלכים השניים למטה מפרסא. אמנם שכל המלכים מתפשטים מלמעלה עד למטה, אבל העיקר איפה הם? מאבא ואימא עיקרם למעלה מפרסא, וישסו"ת עיקרם למטה מפרסא. ישסו"ת שייך לז"ת דאבא ואימא, לחלק שעובד עם הרצון לקבל. (ראו שרטוט מס' 2)

"ואחר שנשבר מלך הת"ת נזדכך המסך מבחי"ג לבחי"ב, ויצאה בחינת ישסו"ת ממטה למעלה. והגוף שלהם נתפשט ממעלה למטה למלכי נ"ה. וכשנשברו מלכי נ"ה, נזדכך המסך מבחי"ב לבחי"א, ויצא הדעת דישסו"ת המכונה יסודות דישסו"ת, ממטה למעלה. כי בראש זה ממטה למעלה, ובגוף זה ממעלה למטה. "והגוף שלו נתפשט וירד אל מלך היסוד, וכשמת מלך היסוד, נזדכך המסך מבחי"א לבחינת כתר, ואז יצאה קומת המלכות ממטה למעלה, והגוף שלה נתפשט למלכות דנקודים. וכשנשבר כלי המלכות דנקודים, נזדכך המסך לגמרי, ועלה לשורשו בפה, ושוב נכלל שם בזווג דראש, אבל לא נשאר בו כי אם עביות דבחי"א, כי בחינה אחרונה שהיא בחי"ב נאבדה בדרך ההזדככות, ויצא עליו קומת ז"א, שהיא בחינת דעת, שענינו יתבאר לפנינו, ולקומה זו של הדעת אין לה התפשטות ממעלה למטה כמו שיתבאר להלן.

והנה נתבארו בקיצור כל המדרגות שיצאו בנקודים: שמדרגה א' היא או"א, על מסך דבחי"ד ובחי"ג יחד, שקומה הראשונה, הטעמים שבה נתפשטו במלך הדעת. והנקודות שבה הם ג' הקומות שנתפשטו, בזו למטה מזו בג' המלכים חסד, גבורה, וש"ע דת"ת. ואח"כ יצאה מדרגה הב' הנקראת ישסו"ת שהטעמים שלה, שיצאו על ב' הרשימות בחי"ג ובחי"ב, נתפשטו בב"ש ת"ת התחתונים, והנקודות שבה הן ג' הקומות שנתפשטו למטה זו מזו, בג' המלכים: נו"ה, יסוד, ומלכות. נצח והוד זה יחד. "ואחר כך יצאה מדרגה הג' הנקראת דעת, ואין לה אלא בחינת ממטה למעלה. כמ"ש. ותדע שאלו ג' המדרגות: חכמה, בינה, דעת, ה"ס נשמה רוח נפש."

כך נשבר הגוף דעולם הנקודים. ארבעה המלכים הראשונים וארבעה המלכים התתאין. מראש דאבא ואימא ארבעת המלכים הראשונים, מראש דישסו"ת ארבעת המלכים תתאין, ובזה הכול נגמר, המסך נעלם, זאת אומרת נשבר. מה נשאר? בדרך כלל אחרי גלגלתא, ע"ב, ס"ג, שם נשארים פרצופים, נשארים טנת"אות, נשאר הכול, כאן נשארו הכלים השבורים. מה הם הכלים השבורים? רצונות לקבל עם הרשימות שרצו לקבל על מנת להשפיע, וקיבלו על מנת לקבל.

כל הרשימות האלה המורכבות מאוד, כולן נשארו אחרי שבירה, והן עוזרות. אתם מבינים עד כמה שהרשימות האלה מיוחדות. רציתי להשפיע ועל מנת להשפיע לקבל אור כדי להשפיע לבורא, ואחר כך התהפכתי ולא הייתה לי ברירה אלא קיבלתי על מנת לקבל, וכל זה נמצא בכלי השבור. זאת אומרת, עכשיו על ידי האור שמשפיע בצורה כזאת לא נקודתית, חלקית, הדרגתית, ככה במנות, במנות הדרגתיות, בהתאם לזה מתעוררות הרשימות האלה. ואז הכלי מבין שיש לו מה לעשות, איך לעבור בחזרה מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע. הדרך ארוכה, אבל כל הרשימות נמצאות. צריכים רק שהאור העליון קצת יאיר מלמעלה, ובכלי יוכלו להתעורר הרשימות האלו ולבקש תיקונים.

שאלה: שאלה ממש בסיסית, ישסו"ת בשרטוט מופיע פעמיים, מה ההסבר לכך?

אין הסבר, זה אחד וזה שני. ישסו"ת זה ז"ת דבינה, אבא ואימא זה ג"ר דבינה, אז תמיד זה אותו שֵם בכל מקום. בינה מתחלקת לאבא ואימא וישסו"ת. זה יכול להיות למעלה מטבור, למטה מטבור, למעלה מפרסא, למטה מפרסא. בכל מקום איפה שיש לך בינה היא מתחלקת לשני חלקים. (ראו שרטוט מס' 2)

שאלה: שאלה עקרונית כלפי כל התהליך על השבירה של כל שבעת המלכים, למה אחרי שהמלך הראשון נשבר לא הפסיקו את התהליך?

התהליך בכלל לא נפסק. איפה אתה רואה שגלגלתא הפסיקה? אתה רוצה להגיד כך, בגלגלתא מילא, שם הייתה קבלה על מנת להשפיע, אבל כאן זה נשבר, איך יכול להיות, מה פתאום שלא מפסיק. מאיפה הוא יודע שהוא הולך עכשיו להישבר? כל מלך ומלך עושה מכל הלב כוונה על מנת להשפיע, לקבל על מנת להשפיע למען הבורא יתברך שמו, ופתאום הרצון לקבל נפתח והוא מקבל.

וכך שוב ושוב על כל בחינה ובחינה, ולא נשאר לו כלום. מה זאת אומרת, איך לעצור? לעצור זאת אומרת אני לא רוצה להשפיע, אבל יש לך כל הנתונים שאתה כן יכול להשפיע. אלה היותר גדולים נשברו אבל אתה יותר קטן, אתה יכול לקבל קצת על מנת להשפיע מה שיש לך ברשימות. אין דבר כזה. ברוחניות להימנע מהשפעה זו בגידה, אני לא יודע איך להגיד, זה יותר גרוע ממוות. אתה יכול לעשות לעליון טובה ואתה לא עושה, אין לך זכות קיום.

תלמיד: זאת אומרת, בגלל שהוא מזדכך ונהיית לו עביות יותר קטנה אז הוא אומר, מקרה הזה אולי אני לא אשבור.

כן, נכון. לפי כול הנתונים אני הולך לקבל על מנת להשפיע, וכל פעם מתגלה משהו חדש, הוא לא הצליח מה פתאום שאני לא אצליח? ככה זה. ברוחניות אתה חייב להחליט כל פעם לפי גופו של העניין.

(סוף השיעור)